הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה חיפה ב"ל 46122-06-19

08 אוקטובר 2020
לפני:

כב' השופטת דניה דרורי
נציגת ציבור (עובדים) גב' אהובה מטסרו
נציג ציבור (מעסיקים) מר רפאל להבי

התובע
ברק בר לב
ע"י ב"כ: עו"ד ירון בן ארי
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד יפעת קונה

פסק דין

עניינו של הליך זה בטענת התובע כי יש לראות בליקויים בכתפיו ובצווארו כתוצאה של תנאי עבודת ו במחלקת ים בנמל חיפה, וזאת על דרך המיקרוטראומה.
התביעה נדחתה בהחלטת פקיד התביעות מיום 1.7.18, ומכאן התביעה שלפנינו.

רקע עובדתי וטענות הצדדים
1. התובע יליד 1970. התובע עובד בנמל חיפה מחודש 1/01. מחודש 1/01 ועד חודש 4/17 שובץ לתפקיד ספן עגינה במחלקת ים.
התובע נעדר מהעבודה בשל מחלה בין החודשים 4/17 עד 1/19 או 2/19. עם שובו לעבודה בחודש 2/19 או בסמוך לכך, שובץ התובע ל עבודה משרדית.

2. התובע עובד במתכונת של 3 פעמים בשבוע, במשמרות בנות 24 שעות כ"א. לעתים שובץ למשמרת שבועית נוספת בת 12 שעות.

3. במסגרת תפקידו כספן עגינה, עוסק התובע במספר משימות, והן: קשירת והתרת חבלי אניות , עבודות תחזוקה ואחזקה, ונהיגת כלי שיט.
התובע נמנה על צוות עובדים המונה 8 איש. לפי תכנית העבודה בכל משמרת עוסקת מחצית מהצוות במשך 3 – 5 השעות הראשונות ב כל משמרת (בין השעות 8:00 עד 13:00 לערך) בביצוע עבודות תחזוקה. בשעה 13:00 יוצאים חברי הצוות להפסקה, ולאחר ההפסקה כל אנשי הצוות עוסקים במשימות הכרוכות בקשירת והתרת חבלים ביתרת שעות המשמרת.
התוצאה של תכנית העבודה כמפורט לעיל היא שהתובע אמור לבצע משימות אחזקה במחצית מהמשמרות בלבד. התובע העיד שהוא שובץ לביצוע משימות תחזוקה ברוב המשמרות, וזאת משום שהממונים עליו העדיפו לשבצו במשימה זו בשל טיב עבודתו.

4. אשר למשימה של קשירת והתרת חבלים – במסגרת זו, התובע וחבריו לצוות מסייעים לכל אחת מהאניות המבקשת לעגון בנמל בקשירת חבלי האניה לזקיפים המוצבים ברציף או לרציפים צפים (דולפינים), וכן מסייעים בהתרת החבלים ושחרור האניות בסיום העגינה.
מהאניה המתקרבת לרציף מושלך חבל מנחה, שהוא חבל דק שאליו מחובר חבל הקשירה העבה. אנשי הצוות ברציף מקבלים לידיהם את חבל המנחה ומושכים בו ובהמשך בחבל הקשירה. התובע תאר שבעת התקרבות האניה לרציף הוא מביט אל אנשי הצוות שעל הסיפון (בגובה 8 – 12 קומות למרבית האניות, ועד גובה 20 – עד 30 קומות לאניות נושאות תפזורת), וזאת כשצווארו מופנה למעלה, וזאת במשך פרק זמן של 3 עד 10 דקות לכל אניה (פרו: 10; ש: 22 – 23 וכן בפרו: 11; ש: 19 – 20).
בכל אניה נקשרים בממוצע כ- 10 חבלים (5 לחרטום האניה ו- 5 לירכתיים), והתובע מוצב במהלך פעולת הקשירה על הרציף קרוב לצד הירכתיים או לצד החרטום של האניה הנקשרת. בכל משמרת מטפל התובע בכ- 10 עד 15 אניות.
במסגרת זו התובע מבצע בכל משמרת בין 22 – 27 פעולות של קשירה והתרה של חבלי אניה בעת כניסה או יציאה מהנמל (פרו: 7; ש: 13- 15). מכאן, שהתובע נדרש להתיר ולקשור בין 50 ל- 75 חבלים בכל משמרת.
על-פי תיאור התובע, הרמת חבל וקשירתו אורכת בין 3 – 5 דק' ולעתים עד 10 דק ' (סעיף 5 לתצהיר; פרו: 10; ש: 9 – 10).
משקל החבל נע בין 3 ל- 5 ק"ג למטר. התובע העריך שבעת ביצוע משימת הקשירה הוא נדרש למשוך ולהרים כ- 2 מ' של אותו חבל עבה, וכן לגרור את החבל לאורך הרציף עד לזקיף למרחק של עד 20 – 30 מ'. גם בעת התרת החבלים נדרשת פעולה של משיכת החבל למרחק של כ 1- 3 מ' כשחלקו של החבל שקוע במים ולפיכך כבד יותר , וזאת לצורך שחרור הלולאה הכרוכה על הזקיף ברציף.
הובע תאר כי בעונת החורף מתרבים מקרים בהם חבלי אניות נקרעים ואנשי הצוות נדרשים לסייע בהרמת חבלים ששקעו במים, והלולאה שבקצה החבל עדיין כרוכה על הזקיף שברציף. במקרה כזה נדרש ים שני אנשי צוות לסייע במשיכה החבל שכן חבל השקוע במים הוא כבד מהרגיל.
עוד תאר התובע שבמקרים נדירים יותר ובמזג אויר סוער, האניות נקשרות באמצעות שני חבלים המכונים "הוריקן ליין" ושבהם שלוב גם ברזל. מדובר בחבל עבה וכבד. על –פי תיאור התובע בעונת הקיץ כמעט אין שימוש בחבלים מסוג זה ובחורף השימוש בהם יכול להגיע לעד 3 – 4 פעמים במשמרת (פרו: 9; ש: 8 ואילך).

5. אשר למשימות תחזוקה – התובע העיד שהוא מקדיש כ- 3 עד 4 שעות בכל משמרת למשימות תחזוקה. בהודעה למסר שלחוקר הנתבע ועל-פי הודעת המעסיק (צורפו לכתב ההגנה) מדובר במשימה האורכת כ- 3 שעות בכל משמרת.
במסגרת זו מוטלות על התובע משימות שונות, בהתאם לצרכי העבודה, והעיקריות שבהן הן משימות של גירוד וניקוי ספינות, עוגנים וזקיפים (צ'יפינג) . משימת התחזוקה העיקרית כרוכה בגירוד חלודה ופסולת המצטברת על ספינות המשמשות את הנמל, שהוצאו לרציף לצרכי תחזוקה. התובע תאר כי בכל רגע נתון מצויה בדרך כלל סירה אחת מחוץ למים לצרכי תחזוקה , מתוך כ- 5 – 6 ספינות מסוג זה שבשימוש הנמל . בנוסף, עוסק התובע בתחזוקת ספינות המצויות במים, וזאת רק באותו חלק המצוי מעל גובה פני הים.
בעת גירוד הפסולת מעל גוף הספינה, התובע משתמש בסקרייפר - מקל אליו מחובר מעין שפכטל.
בנוסף לגירוד, עוסק התובע בניקוי בעזרת גרניק (צינור מים), שיוף משטחים וגילוון לצורך להוריד צבע וחלודה, וכן במשימות צביעה.
כשכלי השיט נמצא מחוץ למים ומבצעות בו פעולות תחזוקה, התובע נדרש בין השאר לבצע את המשימות השונות כשהוא מתכופף או מזדחל אל הקרקעית ותחת הספינה, ולחילופין להרים את מוט הסקרייפר לאורך הספינה המתנשאת לגובה 5 – 6 מ' מעל הקרקע .
פעולות דומות נעשות גם בעת טיפול וניקוי עוגני ברזל. לצורך טיפול בעוגן, התובע משוחרר את הברגים שהעוגן מקובע באמצעותם לסיפון ומעביר את העוגן בסיוע עובד נוסף אל סיפון הספינה או אל הרציף לצורך שיפוץ. משימה זו מבוצעת כפעמיים עד ארבע בחודש.
לצורך תחזוקת הזקיפים (המוצבים בצריפים ואשר אליהם כורכים את חבלי האניות) התובע עוסק במשימות של גירוד חלודה וצביעה. משימה זו מבוצעת כפעם בחודש בין השעות 8:00 – 13:00 ובמהלכה מטפל התובע בכ-10 זקיפים.
במסגרת ביצוע עבודות התחזוקה התובע עשה שימוש בכלים שונים, לרבות כלים פנאומטיים ביניהם דיסק, אקדח סיכות, ומברשת הפועלת על לחץ אוויר.

6. אשר למשימה של השטת כלי שיט – במסגרת זו התובע משיט ספינה על מנת להעביר עובדים מרציף אחד למשנהו, או על מנת לסייע בקבלת חבלים מהאניה. סיוע זה נדרש באותם מקרים בהם האניה עומדת לעגון במקומות שבהם ק שה לצוות על הרציף לסייע בקשירתה, ובמקרים אלה משלשלים מהאניה חבל ראשון אל הספינה ובאמצעות אנשי הצוות על אותה ספינה מועבר החבל לעובדים העומדים על הרציף. באותם מקרים בהם התובע משיט את הספינה, הוא עושה זאת באמצעות הנעת דוושה ידנית (טרוטלים). התובע העריך שמשימה זו מבוצעת בממוצע במשך כ- 4 שעות בשבוע.

7. ידו הדומיננטית של התובע היא יד ימין.
התובע נהג בעבר לעשן, וזאת עישן בעבר בין הגילאים 22 עד 38. על-פי עדותו נהג לעשן כקופסה ביום במהלך משמרת, ובבית פחות מכך .

8. ביום 23.5.18 הגיש התובע לנתבע הודעה על פגיעה בעבודה. בהודעה צוין שהתובע נפגע בידיים, בכתפיים ובצוואר. כתיאור הפגיעה צוין בהודעה שהפגיעה נגרמה בשל משיכת חבלים בכח רב ובשל ביצוע עבודות תחזוקה. התביעה נדחתה, כמפורט לעיל, בהחלטת פקיד התביעות מיום 1.7.18, בכל האמור בפגיעה בצוואר ובכתפיים. הנתבע הכיר בפגיעה בידיו של התובע (תסמונת תעלה קרפלית דו"צ) כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה.

9. התובע טוען ש עבודתו כרוכה בביצוע תנועות חוזרות ונשנות , בין השאר בעת מנח לא נוח של הצוואר כשהוא מביט לעבר סיפון האניה המתקרבת לרציף. עוד נטען שהתובע מבצע פעולות חוזרות ונשנות של הצוואר בעת ביצוע פעולת ניקיון ותחזוקה של גוף האניה. עוד נטען כי פעולות משיכת החבלים ופעולות הגירוד פועלות על הצוואר ועל הכתפיים. לפיכך נטען שהפגימות בצוואר ובכתפיים הם תוצאה של תנאי עבודתו של התובע.
עמדת הנתבע היא כי לא הוכחה תשתית עובדתית מתאימה בדבר רצף קבוע ואחיד של תנועות זהות חוזרות ונשנות בתדירות הנדרשת. כן נטען הפעולות והמשימות הקבועות שהתובע תאר כרוכות בביצוע תנועות מגוונות המבוצעות בסדר משתנה לפי צרכי העבודה.

דיון והכרעה
10. בעב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי – אסתר נוח (22.12.14) סוכמו התנאים לביסוס הטענה בדבר פגיעה בעבודה על דרך הטראומה באופן הבא:
"על מנת לבסס את עילת המיקרוטראומה יש להוכיח שלושה יסודות: הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני. רק משהוכחה התשתית העובדתית יועבר עניינו של המבוטח למומחה-יועץ-רפואי לבחינת הקשר הסיבתי (היסוד השני) ומנגנון הפגיעה (היסוד השלישי)".

11. לצורך הוכחת היסוד הראשון - ביצוע תנועות חוזרות ונשנות, אין חובה להוכיח כי מדובר בתנועות זהות, ודי בכך שהן "זהות במהותן", היינו, דומות האחת לרעותה ובלבד שהן פועלות על מקום מוגדר בגוף עד שבסוף נוצר נזק ממשי (בג"ץ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נג(2) 529; עב"ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי – יניב, פד"ע לה, 529, להלן – עניין יניב).
אשר לתדירות התנועות נפסק כי אין מדובר בהכרח בתדירות קבועה וסדירה ללא הפסקה, אלא די בכך שניתן לבודד פעולות אלה ממכלול הפעולות שהמבוטח מבצע במהלך יום עבודתו (עב"ל (ארצי) 465/07 עופר יהודאי - המוסד לביטוח לאומי (20.12.07)), וזאת בתכיפות " הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" (עניין יניב).

על-פי פסיקת בתי הדין יכול שתימצא תשתית עובדתית מספיקה על פי תורת המיקרוטראומה גם שעה שעבודתו של המבוטח היא מגוונת ודורשת ביצוע פעולות שונות במהלך שגרת העבודה. זאת, כל עוד ניתן לבודד בתוכה רצף או רצפים של תנועת דומות במהותן הפועלות על מקום מוגדר בגוף וכל עוד מדובר ברצף או רצפים המשתרעים על פני פרקי זמן משמעותיים (עב"ל (ארצי) 90/06 אמנון כובש - המוסד לביטוח לאומי (17.8.06); וכן עניין יהודאי).

12. עיון בתשתית העובדתית כפי שהוכחה בפנינו מעלה כי התובע ביצע מספר רב של פעולות לאורך משמרות העבודה הארוכות: השטת כלי שיט, המתנה לאניות על הרציף, קבלת חבלי אניות בעת המתנה על הרציף או על רציף צף, משיכה של חבלים מנחים ושל חבלים עבים, גרירת חבלים על פני הרציף, קשירה והתרה של חבלים, וכן עבודות תחזוקה שונות תוך שימוש בכלים מסוגים שונים ועל פני חלקים שונים של ספינות, של חלקי ברזל שונים ושל זקיפים המוצבים על הרציפים. פעולות אלה כללו בין השאר הרמת משאות במשקלים שונים, בין אם מדובר בחבל מנחה, בחבל עבה, או בחבל שבו שזור ברזל (הוריקן ליין). פעולת משיכת החבל על פני הרציף ועד לכריכת הלולאה עד הזקיף הקרוב נעשית למרחקים שונים בהתאם למיקום הזקיף.

13. התובע לא הראה במידה הנדרשת כי הוא נדרש לבצע תנועות חוזרות ונשנות למשך פרקי זמן משמעותיים או בתדירות גבוהה הפועלות על כתפיו. לא הובהר בעדותו של התובע מהם פרקי הזמן שבהם עשה שימוש במוט עם מכשיר הגירוד (סקרייפר). התובע תאר כי הפעולות השונות בוצעו על כל גוף הספינה ומגרסתו עולה שקיימת שונות בפעולות ובתנועות השונות, שכן הדעת נותנת שהתנועה הכרוכה בביצוע הפעולות השונות על דופן האניה אינה דומה לתנועה הכרוכה בביצוע אותן הפעולות על שיפולי ותחתית הספינה או על גופים אחרים, כמו זקיפים או עוגנים.
המשימה והפעילות של תחזוקת ספינות וחלקי מתכת או ברזל שונים חוזרת על עצמה, אלא שיש לאבחן בין המשימה לבין התנועות המרכיבות אותה. על-פי הפסיקה, פעולות החוזרות על עצמן אך מורכבות מתנועות מגוונות, המבוצעות על פי סדר משתנה בהתאם לצרכי העבודה, לא יהוו משום "רצף של תנועות חוזרות ונשנות הדומות זו לזו", כדרישת הפסיקה.

הפעולה של קשירת והתרת חבלים כרוכה, בין השאר, ב ביצוע תנועות של הכתפיים. יחד עם זאת, לא מצאנו שהתובע הראה שמדובר בתנועות חוזרות ונשנות זהות במהותן המבוצעות על פני פרקי זמן משמעותיים. התובע תאר כי פעולה של קשירה או התרה אורכת כ- 3 – 5 דק' ומדובר ב- 50 עד 75 פעולות סה"כ על פני פרק זמן בן 24 שעות. הפעולות אינן מתבצעות ברציפות, שכן לגבי כל אחת מהאניות הנקשרות התובע מטפל במספר בודד של חבלים על פני פרק זמן של דקות בודדות, כך שככל שמדובר בלחץ הפועל הכתפיים הרי שהדבר נמשך פרק זמן קצר. בין פעולה אחת לשניה קיים פער זמנים, כך שלא ניתן לומר כי התנועות מבוצעות על פני פרקי זמן משמעותיים, ונעדר אלמנט הרציפות בביצוע התנועות, ככל שמדובר בתנועות זהות.

טענות דומות לאלה שהעלה התובע בכל האמור בהשפעת סוג התפקיד שמילא על היווצרות פגימה בכתפיים נדחו בעב"ל (ארצי) 33118-10-16 ניסים חיון – המוסד לביטוח לאומי (13.12.17).

14. כן לא הוכח בפנינו שהתובע מבצע תנועות חוזרות ונשנות הפועלות על צווארו. כמפורט לעיל, התובע תאר שבעת התקרבות האניה לרציף עליו להביט אל עבר אנשי צוות האניה העומדים על הסיפון בציפייה לקבל מהם את החבל המנחה לצורך משיכ ת וקשירת חבלי האניה לזקיפים שעל הרציף. על-פי תיאור התובע מדובר בנשיאת מבט אל סיפון האניה לפרקי זמן של 3 עד 10 דק' לכל אניה, כשבכל משמרת התובע מטפל בכ- 10 – 12 אניות. פרק הזמן המצטבר למשמרת בת 24 שעות עומד על כ – 30 ד' ועד 120 דק'. התובע תאר כי האניות העוגנות בנמל הן בגב הים שונים, הנעים בין גובה 8 קומות ועד לגובה של כ- 30 קומות, ומכאן שזווית הצוואר מותאמת לגובה האניה ואינה זהה בכל המקרים. מתיאור התובע כמפורט לעיל עולה כי מדובר במנח לא נוח של הצוואר, אלא שהתובע לא תאר שבעת מנח זה הוא מבצע תנועות. במנח לא נוח כשלעצמו אין כדי לענות על דרישות הפסיקה לקיומה של פגיעה מיקרוטראומטית.
בתום ישיבת ההוכחות ניתנה לתובע ההזדמנות להגיש הודעה ולהפנות בה לפסיקה התומכת בטענותיו. בהודעה (הוגשה ביום 12.8.20) נטען שבעת שצווארו של התובע מוטה למעלה בעת המתנה לחבלים, מבצע הצוואר תנועות ימינה ושמאלה של הראש או הצוואר כשהוא "סורק" במבט את האניה לכל אורכה על פני כ- 40 מ'. אלא שהתובע לא תאר בתצהירו או בעדותו בפנינו תנועה של סריקת האניה תוך הזזת הראש בעת שצווארו מצוי במנח לא נוח, ולפיכך לא ניתן לקבל גרסה זו.

15. סוף דבר – התביעה נדחית.
אין צו להוצאות.

16. זכות ערעור לבית הדין הארצי בירושלים תוך 30 ימים מיום שפסק-דין זה יומצא לצדדים.

ניתן היום, כ' תשרי תשפ"א, (08 אוקטובר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציגת עובדים
גב' אהובה מטסרו

דניה דרורי,
שופטת

נציג מעסיקים
מר רפאל להבי