הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה חיפה ב"ל 45581-11-16

23 יולי 2020

בפני: כב' השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

התובע:
ד"ר שאול גולדשטיין
ע"י ב"כ: עו"ד יואב בלומוביץ ואח'

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ענת רישין נקש ואח'

החלטה

לפנינו בקשה מטעם הנתבע למנות מומחה רפואי נוסף בתיק הנדון, בו הגיש התובע תביעה להכיר בפגיעה בעיניו כפגיעה בעבודה.

ההליכים בתיק עד כה:
בהחלטה מיום 31.5.2018 פירטנו את התשתית העובדתית בתיק ומינינו את ד"ר ראובן יעקובוביץ - מומחה ברפואה תעסוקתית לשמש מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין על מנת שיחווה דעתו אודות מצבו הרפואי של התובע והקשר הרפואי בין מצבו הרפואי לבין תנאי עבודתו.
ביום 11.7.2018 התקבלה חו ות דעתו של המומחה בה נקבע כי קיימת ס בירות של מעל 50% לקיום קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל (קטרקט בעיניים), כי הליקוי נגרם על דרך של פג יעות זעירות מתמשכות לאורך השנים וכי השפעת עבודתו של התובע על מחלתו עולה בהרבה על 20%.
בהמשך על פי בקשת הנתבע הופנו למומחה שאלות הבהרה והמומחה השיב על שאלות ההבהרה בחוות דעתו מיום 30.12.2018.
ביום 3.2.2019 הגיש הנתבע בקשה למינוי מומחה אחר/נוסף ולחלופין משלוח שאלות הבהרה. בהחלטתנו מיום 3.4.2019 קבענו כי בנסיבות המאוד ספציפיות של תיק זה יש מקום למנות מומחה רפואי נוסף בתחום רפואת העיניים, על מנת שיחווה דעתו באשר לסוג הקטרקט ממנו סובל התובע והאם הקטרקט נגרם כתוצאה מחשיפת התובע לקרינה במהלך עבודתו ובהתאם בהחלטה מיום 8.4.2019 מינינו את ד"ר טובה מה נעים - רופאת עיניים, כמומחית מטעם בית הדין.
בתאריך 14.6.2019 התקבלה חוות דעתה של המומחית. המומחית ציינה כי לא הצליחה להסיק מהחומר הרפואי האם הת ובע נחשף לכמות קרינה המוגדרת כמזיקה אולם ככל שהוא נחשף לקרינה שווה או עולה על 20mSv הרי שהתובע נחשף לרמות קרינה נמוכות אשר ע"פ ספרות עדכנית עלולה להוות גורם לירוד ובמקרה כזה ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי וכי לעבודה השפעה משמעותית ועיקרית על הליקוי.
בהמשך נעתרנו לבקשת הנתבע להפניית שאלות הבהרה למומחית כאשר המומחית השיבה לשאלות בחוות דעתה מיום 26.9.2019.
בתאריך 6.1.2020 ניתנה החלטה המורה על הגשת סיכומים. בסיכומיו מ יום 17.5.2020 טען התובע כי יש להעדיף חוות דעת ד"ר יעקובוביץ אשר תמכה בקשר הסיבתי בין החשיפה לקרינה מייננת לבין מצבו הרפואי של התובע כאשר גם מחוות דעת ד"ר מה נעים ניתן להבין כי קיים קשר כאמור. מאידך, בסיכומי הנתבע מיום 2.7.2020 נטען כי לנוכח פגמים בחוות דעת ד"ר יעקובוביץ יש להעדיף את חוות דעת ד"ר מה נעים ו לחילופין ככל ובית הדין סבור שאין בחוות דעתה תשובות לשאלות הנדרשות אין מנוס ממינוי מומחה רפואי נוסף, תוך עדיפות למומחה בתחום התעסוקתי.
בתגובתו מיום 17.7.2020 הודיע התובע כי הוא מתנגד לבקשה למינוי מומחה נוסף מהטעמים הבאים: שתי חוות הדעת שהוגשו עונות על השאלות השנויות במחלוקת בתיק; יש במינוי מומחה נוסף על מנת לסרבל את ההליך או לכל הפחות להותיר את מסקנות המומחים שכבר מונו כפי שהן; בחוות דעת ד"ר יעקובוביץ קיימת התייחסות מפורשת למידות החשיפה תוך הסתמכות על מאמרים רפואיים העוסקים בחשיפה ברמות נמוכות מהמקובל הגורמות לקטרקט.

דיון והכרעה
בהנחיות נשיאת בית הדין הארצי לעבודה כב' הש' ורדה וירט- ליבנה בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים מתאריך 10.9.2019 נקבע:
16. ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת.
בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים שבהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה, או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, במקרה שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה.
17. בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת למנות מומחה נוסף אם מצא כי יש בדבר צורך.
18. בית הדין רשאי, בהחלטה מנומקת ובמקרים חריגים, להורות על מינוי מומחה אחר. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה הראשון שמונה וכי בית הדין לא יזדקק לחוות דעתו של המומחה הראשון.
19. אין למנות מומחה שלישי, למעט במקרים חריגים ויוצאי דופן.

בהתייחס להנחיות הנ"ל נקבע בעניין שלמה חיומי כלהלן:
"17. טרם סיום נציין כי ביום 10.9.2019 נכנסו לתוקפן הנחיות חדשות בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים. על פי ההנחיות החדשות (סעיף 17) "בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת למנות מומחה נוסף אם ראה בכך צורך". על פי ההנחיות החדשות, מוקנה לבית הדין שיקול דעת רחב ביותר בהחלטה על מינוי מומחה רפואי נוסף, וזאת בשונה מההנחיות הקודמות שבהן נקבעו נסיבות קונקרטיות המצדיקות מינוי מומחה רפואי נוסף (המומחה לא נתן מענה לכל השאלות שהוצגו; המומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע השוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; דרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; טעמים מיוחדים אחרים)".

לאחר שבחנו את בקשת הנתבע ואת תגובת הצד שכנגד הגענו למסקנה כי המקרה שלפנינו הוא המקרה חריג המצדיק מינוי מומחה נוסף שלישי בתיק . אנו מודעים לכך שמדובר בתיק משנת 2016 והתלבטנו רבות האם לנוכח גילו של התיק יש מקום למנות מומחה נוסף. אולם, לאחר שכבר התחלנו במלאכת כתיבת פסק הדין אנו סבורים כי קיימת בעייתיות עם שתי חוות הדעת המצויות בתיק והגענו למסקנה כי דרך הפעולה הטובה ביותר על מנת לקבל תשובה רפואית ברורה לקשר בין עבודת התובע למחלתו היא למנות מומחה נוסף.
בהתייחס לחוות דעת של ד"ר יעקובוביץ – כבר הסברנו בהחלטתנו מיום 3.4.2019 מדוע אנו סבורים שיש מקום למנות מומחה נוסף בתיק. בנוסף למפורט שם נציין עוד, כי חוות הדעת אינה קורלנטית עם העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין, שכן בית הדין קבע שהדוחות שהופקו ב-4 השנים האחרונות לענין כמות הקרינה לה היה התובע חשוף משקפים את כמות הקרינה לה היה חשוף במהלך כל תקופת עבודתו, כאשר ד"ר יעקובוביץ בחוות דעתו מסתמך על כך ש"לא ניתן לשלול כי בעבר היה חשוף לרמות גבוהות מאלה שנמדדו בשנים האחרונות".
באשר לחוות דעת ד"ר מה נעים הרי שחוות דעתה ותשובותיה לשאלות ההבהרה אינן קונקלוסיביות ולא ברור האם המומחית סבורה שמתקיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה של התובע לליקוי. לפי חוות דעתה ככל והתובע נחשף לקרינה השווה או עולה על 20 mSv אז מתקיים קשר סיבתי וככל שפחות אז לא. בתשובותיה לשאלות ההבהרה ד"ר מה נעים לא ענתה על שאלות לגבי רמת הקרינה שהתובע נחשף אליהם בהתאם לדוחות ומכאן שלא נתנה תשובה לשאלה האם מדובר בפגיעה בעבודה אם לאו.
כאמור אחד מהטעמים למינוי מומחה נוסף הוא כאשר המומחה לא נתן מענה לכל השאלות שהוצגו.
מכל המפורט לעיל, אנו סבורים שיש מקום למנות מומחה נוסף . מאחר ומדובר בפגיעה ספציפית בעיניים, אנו סבורים שחוות דעת של רופא בעל מומחיות בתחום הפגיעה עדיפה על חוות דעת רופא תעסוקתי אשר אינו עוסק ספציפית בפגיעות בעיניים.
אשר על כן, מצאנו לנכון להורות על מינוי מומחה נוסף בתחום רפואת העיניים.
החלטה לעניין מינוי מומחה נוסף תפורסם בנט המשפט.
הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי בירושלים תוך 15 ימים מקבלת החלטה זו.

ניתנה היום, ב' אב תש"פ, (23 יולי 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.