הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה חיפה ב"ל 44706-05-20

07 נובמבר 2021

לפני:

כב' השופט נוהאד חסן
נציג ציבור (עובדים) מר סאבר שהאב
נציגת ציבור (מע סיקים) גב' לאה ינון

התובע
שמעון חי הדר
ע"י ב"כ: עו"ד אפרים גלסברג
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד יעל יעקבי
המחלקה המשפטית

פסק דין

1. זוהי תביעה להכיר בליקויים מהם סובל התובע בגבו כ"תאונת עבודה" על דרך של החמרת מצב לאחר אירוע בעבודה שהתרחש לטענתו ביום 10.10.2017, לאור החלטת הנתבע לדחות את תביעתו להכרה בתאונה כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן- "החוק").

2. ביום 14.11.2019, תביעת התובע, נדחתה על ידי הנתבע, וכפי שנמקה זאת פקידת התביעות בהחלטתה :
"מעיון בפרטי תביעתך ובמסמכים שבידינו, לא נמצא כי האירוע הנטען על ידך בתאריך 10/10/2017 (חבלה בחזה מהתנגשות סירה באוניה), גרם לך לכאבי הגב המופיעים באבחנות רפואיות.
על כן לא אירעה לך תאונת עבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי. אי הכושר לעבודה לתקופה 10.10.17 עד 12.10.17 בתעודה שניתנה לאחר כשנתיים, והאבחנה של כאבי גב איננו תוצאה של האירוע הנ"ל, אלא נובע ממצב תחלואתי טבעי"

3. התובע , יליד שנת 1962. בזמנים הרלוונטיים לתביעה, עבד כנתב בנמל אשדוד.
במסגרת תפקידו של התובע כנתב, הוא נדרש לדאוג לכניסתן של אוניות לנמל וליציאתן מהנמל לים הפתוח באופן בטוח. לעבודת הניתוב, הוא נדרש להגיע לגשר הפיקוד של כל אוניה אותה הוא מנתב. על מנת להגיע לגשר הפיקוד, מפליג התובע בסירת נתב מהנמל, אל האונייה שממתינה בלב ים. בסירת הנתב ישנם עוד שני אנשי צוות: הגאי ומלח. בעת שהסירה מגיעה לאונייה, הסירה נצמדת לדופן האונייה תוך כדי תנועה. צוות האונייה מוריד סולם חבלים המחובר לסיפון האונייה ומשתלשל על דופן האנייה. קצהו התחתון של הסולם חבלים נמשך על ידי מלח הסירה, ומונח על סיפון הסירה . בסירה מותקן סולם מתכת המוביל אל במה מוגבהת בצורת גשר. הנתב מטפס על סולם המתכת תוך כדי אחיזה בשתי ידיו בצידי הסולם עד לבמה ושם הוא עובר אל סולם החבלים, ומטפס לסיפון האונייה.

4. בטופס התביעה לנתבע, תיאר התובע את פרטי התאונה בעבודה כך:
"תוך כדי ניסיון לעלות לאונייה בסולם נתב סירת הנתב נחבטה בדופן האונייה קבלתי מכה בחזה ממכשיר הקשר נהדפתי לאחור והגוף התפתל".

5. קודם לכן, בטופס בל250 שניתן לתובע ביום האירוע הנטען ב- 10.10.17 בפרק "תיאור התאונה" נרשם:"לדבריו נפגע בחזה בזמן עליה על סולם הסירה" .

6. לאחר שהתובע ירד מהסירה והגיע לחוף, התלונן בפני צוות חירום וטיפול רפואי בנמל, על כאבים בחזה מהמכה שקיבל, (נספח ג' לת/1). התובע הופנה למרפאה דחופה "טרם" אליה פנה התובע עוד באותו היום. גם שם התלונן התובע על כאבים בחזה(נספח ד' לת/1).

7. לאחר מכן, ב-16.10.17 , התלונן התובע בפני ד"ר בן ארי אברהם, שהינו כירורג אורטופד, על: "החמרת כאב גב תחתון בת/עבודה (10.10.17)"

8. התובע תיאר את הפגיעה בגבו במהלך העבודה, בכתב התביעה ובתצהירו (ת/1) כך :ביום 10.10.17 הים היה גבה גלי והסירה הטלטלה תוך כדי תמרון והצמדות לדופן האונייה . בעת שטיפס על סולם המתכת בסירה, כדי להגיע לסולם החבלים המוביל לסיפון האונייה, תוך כדי תנועה של שני כלי השייט, נוצרה התנגשות והתובע נחבט בעוצמה אל סולם המתכת כשמונח על חזהו מע"ד מכשיר קשר. המע"ד פגע בחזהו של התובע מעוצמת הפגיעה של סולם המתכת.
לטענתו, "הפגיעה גרמה לו להיזרק לאחור, יד ימין לא הצליחה להמשיך להחזיק את הסולם ונהדף לאחור. גופו ביצע חצי סיבוב ונפתח, כמו מניפה, כך שהוא נותר תלוי רק על יד שמאל. לאחר מכן הצליח התובע לחזור ולתפוס בשלב של הסולם עליו מניחים את הרגל".

9. התובע מבקש להכיר באירוע מיום 10.10.17 כ"תאונת עבודה", שבה נגרם לו לטענתו החמרת מצב בכאבי גב מהם סבל עוד קודם לכן.

דיון והכרעה:
10. סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, מגדיר תאונת עבודה כדלקמן:
"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו
ובעובד עצמאי-תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;".

11. על התובעת להביא ראשית ראיה "שאכן קרה אירוע תאונתי בעבודה הקושר את הפגימה לעבודה" (ראה: דב"ע מד/ 90- 0 צבי שפיר נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טז 93). בעניין פגיעות בגב נפסק כי:
"על מנת שפגיעה בגב תחשב כתאונה בעבודה יש להוכיח כי במהלך העבודה אירע דבר מה שבגינו "נתפס" הגב או שפקדו את המבוטח כאבים עזים שמנעו ממנו להמשיך לעבוד." (ראה: דב"ע נו/0-288 אורי עמר – המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם) ).

מהו אותו "דבר מה" ?:
נפסק בדב"ע נא/ 205-0 המוסד לביטוח לאומי נ' שחאדה סעיד (פד"ע כד מעמ' 222) .
"ניסיון החיים לימד את בית-הדין שהכרה בפגיעה בעמוד השדרה כתאונת עבודה, תלויה בעיקר בשאלה האם הוכח שבמהלך העבודה אירע משהו שבגינו 'נתפס' גבו של המבוטח, או שפקדוהו לפתע כאבים עזים שמנעו ממנו להמשיך לעבוד. ביסודם של דברים עומדת שאלת אמינות גרסתו של התובע."

12. בכל מקרה בו נטען כי אירוע תאונתי גרם לפגיעה ולנזק שבגינם נתבעים דמי פגיעה ,יש להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין העבודה וכי הנזק אכן נגרם בעטיה של העבודה ולא בעטים של גורמים אחרים שאינם קשורים לעבודה. לעניין הקשר הסיבתי צריך שיהיה גורם מסויים בעבודה שניתן לאתרו בזמן ובמקום (דב"ע לה/60-0 דוד יצחקי נ' המוסד פד"ע ז 332;דב"ע מח/50-0 המוסד לביטוח לאומי נ' מלכה ויקטור פד"ע כ 284;דב"ע לז/59-0 המוסד נ' חיים קמינסקי פד"ע י 253;דב"ע מא/73-0 בנימין דומב נ' המוסד פד"ע יב 351)

13. התובע נדרש להביא ראיה לכך שהאירוע בעבודה מיום 10.10.17 גרם לפגיעה גבית.

14. התאונה הנטענת בעבודה, ארעה לטענת התובע ביום 10.10.17. המסמך היחיד בו אוזכרה התאונה בעבודה ביחס להחמרה בפגיעה הגבית לאחר התאונה הינו, מסמך מיום 16.10.17, כשישה ימים לאחר התאונה, מבלי שנרשם באותו מסמך תיאור של אופן קרות אירוע התאונה וההשפעה על ההחמרה בכאבי הגב. נרשם באופן לקוני: שהתובע התלונן בפני רופא אורטופד ד"ר בן ארי אברהם, על: " החמרת כאב גב תחתון בת/עבודה (10.10.17)", וזאת לאחר שביום 24.9.17 כשבועיים לפני התאונה הנטענת, התלונן בפני ד"ר בן ארי על "כאבי גב תחתון".
לעומת זאת, בתצהירו ובעדותו, תיאר התובע אירוע מיוחד בעבודה, בו "ההתנגשות גרמה לי להיחבט בעוצמה אל סולם מתכת ... הפגיעה גרמה לי להיזרק לאחור, יד ימין לא הצליחה להמשיך להחזיק את הסולם ונהדפתי לאחור. הגוף שלי ביצע חצי סיבוב ונפתחתי, כמו מניפה, כך שאני נותרתי תלוי רק על יד שמאל ...". לתיאור זה אין כל זכר בתיעוד מיום 16.10.17.
אילו היה זה העדר רישום יחידי של תיאור אופן התרחשות התאונה אשר גרמה לתובע לפגיעה גבית כלשהי, ייתכן ולא היינו דוחים את התביעה רק בשל כך.

15. גרסת התובע, עם תיאור אופן התרחשות התאונה הגבית שארעה ב עבודה אשר הובילה לטענתו להחמרה במצבו, הובאה לראשונה בטופס התביעה לנתבע כאשר טען "נהדפתי לאחור וגופי התפתל" ולאחר מכן, בכתב התביעה ובתצהירו חזר על גרסה זו בתיאור מפורט יותר של אירוע הפגיעה הגבית .

16. במסגרת עדותו, טען התובע, כי יש קשר בין התאונה שארעה לו להחמרת מצב בכאבי הגב מהם סבל גם קודם לתאונה, ואף תהה "למה אני לא יכול להגיד שעקב הפגיעה בחזה נפגעתי בגב?"(עמ' 5 שורה 28 לפרוטוקול).

בתשובה לשאלת התובע, נגיד, כי בטופס התביעה לתשלום דמי פגיעה מהנתבע, וגם בפנינו, לא טען התובע להחמרה בכאבי גב בעקבות מכה בעוצמה חזקה שחטף בחזה . אלא תיאר התובע פגיעה בחזה, והוסיף שלאחר מכן ידו הימנית התנתקה מהסולם והוא נשאר תלוי על הסולם כשהוא אוחז רק בידו השמאלית, הוא נהדף לאחור ועשה תנועה סיבובית וגבו התפתל. תיאור של אירוע תאונתי זה אוזכר לראשונה רק כשנתיים לאחר התאונה הנטענת בתביעת התובע להכיר בתאונה מיום 10.10.17 כפגיעה בעבודה.

17. נציין כי, לתובע היו מספר הזדמנויות לספר על אופן התרחשות הפגיעה הגבית, אך כפי שעולה מהמסמכים שצורפו, התובע סיפר על פגיעה בחזה ותו לא. כך לדוגמא, כאשר פנה התובע מיד לאחר התאונה למהנדס הבטיחות בנמל, סיפר לו על "מכה במרכז החזה כתוצאה מהתנגשות הסירה באוניה " (נ/ג' לת/1). אין כל תיעוד לטענה או תיאור של פגיעה גבית כלשהי. לאחר מכן במרכז לרפואה דחופה ב"טרם" ביום התאונה ב-10.10.17 נרשם: "התקבל בגין חבלת חזה מאחורי הצהריים במהלך עבודתו על ספינה ".

18. בנוגע להיעדר רישום ותיעוד במסמכים השונים על פגיעה גבית, נשאל התובע במסגרת חקירה נגדית, מדוע לא נרשם בתיעוד הרפואי מיום 16.10.17 תיאור של התרחשות התאונה הגבית?, השיב, כי הוא סיפר על השתלשלות העניינים, אך הוא לא יכול להיות אחראי למה שרשם הרופא (עמ' 6 שורה 14 לפ') ובהמשך עדותו טען "אני תיארתי לרופא" (עמ' 7 שורה 10).בהמשך עדותו נשאל, מדוע לא צוין דבר בנוגע לתיאור של הדיפה והתנתקות מהסולם ואחיזה של יד אחת, בפני מהנדס הבטיחות בנמל, השיב התובע: "אני בטוח שתיארתי אבל רשמו את זה באופן תמציתי, יש מקום קטן לכתוב אז איך הוא יכול לכתוב תיאור כמו שתיארתי פה. הוא חסך לעצמו הקלדה"(עמ' 6 שורה 22 לפ').

בהתייחס להיעדר רישום בטופס בל 250 , על טענה לפגיעה בגב מצד התובע העיד התובע: "אני בטוח שתיארתי לתורן בצוות הבטיחות של הנמל את כל מהלך האירוע והוא כתב בתמציתיות ואני לא אחראי על מה שהוא כתב ..."(עמ ' 6 שורה 27 לפרוטוקול).

אמנם נכון כי נקבע בפסיקה, שבהוכחת האירוע יש לייחס משקל רב לאנמנזה ורישומים רפואיים, מתוך ידיעה, שהיא פרי ניסיון, שרישומים אלה מהימנים ומדויקים, שכן יש להניח כי אדם הפונה לטיפול רפואי ימסור את העובדות הנכונות על מנת לזכות בטיפול נכון. (דב"ע נו0-559/ אקטע שלומי נ. המל"ל (לא פורסם); דב"ע מב0-160/ אבו ערב עלי נ. המל"ל, פד"ע טו 281, דב"ע מט0-93/ המל"ל נ. הירשהורן , פד"ע כ' 349) , אך יחד עם זאת, נפסק בהקשר זה כי יש לייחס משקל להעדר התייחסות לרקע התאונה על ידי המבוטח בבואו לקבל טיפול, ובהעדר התייחסות כאמור אין פירושו תמיד אי קיום אירוע תאונתי שכן הדבר תלוי בנסיבות ובראיות האחרות המוגשות לבית הדין והתרשמותו מהן (ראו: דב"ע נד/37-0 ציון גירת נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם).

19. בענייננו, להוכחת טענותיו, לא טרח התובע להזמין לעדות את מהנדס הבטיחות בנמל, או את החתום על טופס בל250, או מי מהגורמים הרפואיים, שבהתייחס לכל אחד מהם, טען התובע כי סיפר לו על הפגיעה הגבית בעבודה בנוסף לפגיעה בחזה, אך הם בחרו שלא לרשום ולתעד את דבריו.

בנוסף לאמור, בטופס התביעה לדמי פגיעה מהנתבע, הצהיר התובע כי נכחו שני עדים בתאונה: הגאי הסירה ומלח הסירה. בעדותו סיפר התובע כי : "מלח הסירה ששמע את הצעקה שלי בא מהצד השני אלי ועזר לי לרדת, ירדתי לסיפון נרגענו קצת, ההגאי סירה עשה סיבוב חוזר ונצמדנו שוב אל האונייה" (עמ' 4 שורה 9 לפרוטוקול). התובע לא הזמין לעדות ותמיכה בגרסתו, את מלח הסירה שלטענתו סייע לו כששמע את צעקתו, וגם לא את הגאי הסירה .
כידוע, אי-הבאת עד שהיה עשוי לשפוך אור על הפרשה הנידונה מחזקת את משקלה ומהימנותה של גרסת היריב (ראו: ע"א 465/88 הבנק למימון / ולסחר חוץ בע"מ נ. מתתיהו, פ"ד מה (4) 651, 655). ע"א 55/89 קופל בע"מ נ. טלקאה בע"מ, פ"ד מד (4) 594 ע"א 641/87 קלנגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים בע"מ, פ"ד מד(1) 239)).

יתרה מזאת, הגאי הסירה העיד בפנינו מטעם הנתבע, כי לא ראה את התובע מקבל מכה בעת שעלה על הסולם ולא ידע שהתובע נפגע, רק כשעתיים לאחר שהתובע ירד מהסירה הוא שמע על הפגיעה(עמ' 9 משורה 1 לפ רוטוקול).

זאת ועוד, התובע העיד, כי 'מלח הסירה' באותו היום היה מר שלומי כהן (עמ' 4 שורה 16 לפ'). העד מטעם הנתבע שהיה הגאי הסירה ביום האירוע הנטען, סיפר בעדותו, כי הוא מכיר את שלומי כהן, הוא 'מלח בסירה', "אני לא זוכר שהוא היה באותו יום אבל הוא אומר שהוא היה" (עמ' 9 שורה 21 לפרוטוקול).

20. לאור כל האמור במצטבר לעיל, הגענו לכלל מסקנה, כי לא עלה בידי התובע להוכיח כי באירוע הנטען בעבודה מיום 10.10.17. נפגע הוא בגבו. לא הוכח כי הנזק בגבו של התובע, אכן נגרם בעטיה של העבודה ביום 10.10.17 ולא בעטיים של גורמים אחרים שאינם קשורים לעבודה.

21. כמקובל בתביעות שהן מתחום הביטחון הסוציאלי – אין צו להוצאות.

22. לצדדים הזכות לערער על פסק דין זה, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק דין זה.

ניתן היום, ג' כסלו תשפ"ב, (07 נובמבר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

סאבר שהאב
נציג ציבור עובדים

נוהאד חסן, שופט
אב"ד

לאה ינון
נציגת ציבור מעסיקים