הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה חיפה ב"ל 44165-02-20

04 ספטמבר 2020

לפני:

כב' הנשיא אלכס קוגן

המערער
עודד דהרי
ע"י ב"כ: עו"ד באסם כמאל - סיוע משפטי חיפה
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אריק יעקובי

פסק דין

לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) אשר התכנסה בשתי ישיבות בתאריכים 12.11.19 ו- 31.12.19 (להלן: "הוועדה") וקבעה, כי למערער נכות יציבה בשיעור 0% מיום 1.12.16 (להלן: "ההחלטה").
מדובר בערעור רביעי לבית הדין והוועדה דנן התכנסה בהרכב אחר מכוח פסק דינו של בית דין זה מיום 3.9.19 ( בל 37317-02-19, לפני כב' השופטת סאוסן אלקאסם, להלן: "פסק הדין המחזיר ").

העובדות הצריכות לערעור (כפי שהן נלמדות, בין היתר מפסק הדין המחזיר) :
המערער, יליד 1955, מנהל תפעול במקצועו.
ביום 8.1.16 נחבל המערער ברגלו ופגיעתו הוכרה על ידי המשיב כפגיעה בעבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995. הפגימה שהוכרה: "חבלה בכף רגל וברך שמאל".
ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערער ביום 5.2.17 נכות יציבה בשיעור 0%, החל מיום 1.12.16. על החלטה זו השיג המערער (ראו: פרוטוקול הוועדה, מע/1).
ועדה רפואית לעררים התכנסה בתאריכים 17.5.17 ו- 27.9.17 לדון בערר. הוועדה קבעה, כי אין לדעתה קשר בין הניתוח אותו עבר המערער לתאונה המוכרת מיום 8.1.16. לדעת הוועדה "מדובר בממצאים המעידים על שחיקה ניוונית של ברך, עם ברך בווארוס קשה ולעניין תנועת הקרסול ותפקודו אין ממצאים קליניים המזכים באחוזי נכות ע"פ תקנות המל"ל". לפיכך הותירה הוועדה את הנכות היציבה בשיעור 0% על כנה. על החלטה זו הוגש ערעור לבית דין זה (בל 55114-10-17, לפני כב' הרשמת שגית דרוקר (כתוארה אז)).
ביום 20.3.18 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה (להלן: פסק הדין הראשון"):
"לאור העובדה כי – הוועדה מציינת במסגרת ישיבתה הראשונה ביום 17/5/17 "ביצע ארטרוסקופיה במרפאת לין ב- 3/5/17 ובה על פי הרישום אשר הראה קרע בקרן הקדמית של המניסקוס עם שינויים ניוניים במדור הפנימי" כאשר בישיבתה המסכמת מיום 27/9/17 מציינת הוועדה כי מדובר בממצאים המעידים על שחיקה ניוונית של הברך, כאשר לא ברור מקביעת הוועדה באם הקרע אשר נצפה נובע אף הוא מהשינויים הניווניים או מהתאונה שהוכרה. מוסכם עלינו כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית בהרכבה מיום 27/9/17 על מנת שתבהיר האמור.
הוועדה תזמן את המערער גם באמצעות בא כוחו ותאפשר להם לטעון בפניה בעניין האמור.
החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת".
ועדה רפואית לעררים מיום 25.4.18 התכנסה מכוח פסק הדין הראשון, הקשיבה לתלונות המערער וציינה כדלקמן:
"הדיון במסגרת תשובה לבית הדין עקב פסיקה מתאריך 20.3.18 בו התבקשה הוועדה לקבוע האם הקרע אשר נצפה בקרן קדמית של הברך בלשכה הפנימית קשור לתאונה או לאו.
על פי רישום בדו"ח ארטרוסקופיה אשר בוצע ב- 3.5.17 נמצאו שינויים ניווניים במדור פנימי עם קרע בקרן הפנימי של מיניסקוס פנימי.
בוצע כריתה חלקית קרן קדמית בבדיקתה הוועדה בתאריך 27.9.17 נמצא וורוס של 15 מעלות ברגל שמאל עם יציבות ובדיקה גופנית שמורה לעניין הברך. הועדה סבורה שהסיבה לשינויים ניווניים וקרע במניסקוס אינו הורוס ממנו סובל התובע והוא ידוע בספרות כגורם לשחיקת מדור קדמי עם קרעים נלווים רק שהוועדה בדעה שעניין השחיקה והקרע הם תחלואתיים לציין גם ברך ימין התובע עבר פרוצדורה דומה מס' שנים קודם לכן".
על יסוד האמור סיכמה הוועדה את החלטתה בזו הלשון:
"התובע הציג חוות דעת שי פרימן (ד"ר) המשייך השינויים ניווניים וקרע לאירוע החבלה הוועדה סבורה שהמנח של הרגל במקרה זה מסבירה בסבירות גבוהה יותר את כל נושא השחיקה והנזקים בברך.
0% נכות מיום 1.12.16".

על החלטת הוועדה הוגש ערעור שני לבית דין זה (ב"ל 25743-05-18, לפני כב' הרשמת אימאן נסראלדין).
9. בפסק הדין השני מיום 13.11.18 ניתן תוקף להסכמת הצדדים כדלקמן:
"המערער מציג במהלך הדיון את פרוטוקול הוועדה הרפואית מיום 25.6.07 שקבעה למערער 10% נכות בגין מצב אחרי קרע במיניסקוס בברך ימין בגין פגיעה בעבודה מיום 4.7.06.
נוכח האמור אנו מקבלים את המלצת בית הדין לפיה משהוועדה מציינת, כי הממצא תחלואתי, בין היתר, לנוכח הקרע בברך ימין, הרי שקביעתה מצריכה הבהרה. בנסיבות אלה נסכים להשיב את עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים, ענף נפגעי עבודה, בהרכבה מיום 25.4.18 על מנת שתשוב ותבחן את קביעתה בשים לב לפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים מיום 25.6.07 אשר קבעה כאמור 10% נכות בגין קרע בברך ימין (הברך שלא נפגעה בתאונה) בגין פגיעה בעבודה אחרת.
ככל שהוועדה תקבע, כי קיים קשר סיבתי וככל שתמצא לנכון לערוך מבחן עובר ושב, תשומת לבה מופנית לכך שלטענת המומחה מטעם המערער ד"ר שי פריימן, כי בצילום מיום התאונה לא הודגמו שינויים ניווניים והצילום פורש כתקין.
באחריות ב"כ המערער להציג את פרוטוקול הוועדה מיום 25.6.07 לפני הוועדה. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת".
10. הוועדה התכנסה לראשונה ביום 19.12.18 מכח פסק הדין השני וקבעה:
"לצין שבבדיקות השונות של הוועדה בפרוטוקול השונים וגם בחוות הדעת שהוצגה נרשם שהצילום פורש כתקין מסמוך לתאונה ורק בבדיקה הארטרוסקופית נמצאו שינויים ניוונים וקרע בקרן הקדמית. ידוע ששינויים ניווניים קלים שנראים בארטרוסקופיה לא באים לביטוי בצילומי רנטגן רגילים כך שעובדה זו אינה שוללת שינויים ניווניים כבר בזמן צילום זה. אילו היתה מבוצעת ארטרוסקופיה באותו זמן ללא קשר עניין הוארוס ידוע ומתועד בספרות הרפואית כתורם עקרי בהוצאת קרעים במניסקוס בלשכה הפנימית ויצרת שחיקה ניוונית על רקע הפרעת איזון בהליכה עקב הוארוס שבמקרה זה הוא 15 מעלות כ' 22 מעלות מהנורמה".
בטרם סיכום החלטתה ביקשה הוועדה לעיין בצילום הרנטגן שבוצע למערער ביום 10.1.16 (ברך שמאל) וביום 23.1.19 סיכמה החלטתה בזו הלשון:
"עניין השחיקה הניוונית הועלתה רק בארטרוסקופיה ולא בצילומים ולא ניתן להשוות את 2 הבדיקות האלו כי ברור שהיצרות המפרק בסדק הפנימי כבר ביום האירוע ב- 8.1.16 מעידה על שחיקה של המפרק כי אחרת הסדקים ב- 2 הלשכות היו זהים.
ועל כן הוועדה דוחה את הערר וקובעת –
0% נכות לצמיתות מיום 1.12.16".

11. על החלטת הוועדה הוגש ערעור שלישי לבית דין זה (ב"ל 37317-02-19). בפסק הדין השלישי והמחזיר מיום 3.9.19 נקבע כדלקמן:
"עניינו של המערער יוחזר לוועדה רפואית לעררים בהרכב חדש על מנת שתדון בערר מראשיתו.
פרוטוקולים של ועדות רפואיות לעררים קודמות אשר דנו בעניינו של המערער וכן פסק דין זה ופסק הדין בהליך הקודם (בל 55114-10-17) לא יעמדו בפני הוועדה.
המערער ובא כוחו יוזמנו להופיע בפני הוועדה ויתאפשר להם לטעון בפניה. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת."

החלטת הוועדה
12. הוועדה מושא הערעור התכנסה בהרכב אחר מכוח פסק הדין המחזיר. בישיבתה הראשונה מיום 12.11.19 הקשיבה הוועדה לתלונות המערער לפיהן:
"לא סבלתי בעבר לא בברך שמאל ולא בכף רגל שמאל".
במקום המיועד לרישום "נימוקי הערעור" צוין כדלקמן:
"יוחזר לוועדה בהרכב אחר שידון בערר מראשיתו בנוכחות מבלי לראות פרוטוקולים קודמים.
ב 10/1/16 עשה צילום ולא נמצאו ממצאים בצילום. ובאר טרוסקופיה נמצא קרע וניוונים פנימיים. 5/17 ניתוח ראשון. בעת הפגיעה לא הרגשתי את הפגיעה בכף הרגל רק לאחר ששחררו אותי. נשלחתי לביצוע מיפוי עצם. עשיתי טיפולים ומצרף סיכום על כך מד"ר גורדון.
עד 12/16 עבדתי 4 שעות ביום באישור רופא תעסוקה רק לאחר מכן התחלתי להבין שנפגעתי בברך ולא רק בכף הרגל. עשיתי פיזיותרפיה".
עוד הקשיבה הוועדה לדברי ב"כ המערער שנרשמו מפיו בזו הלשון:
"מצרף את חוות דעת ד"ר פריימן מתאריך 20/4/18 שבו קבע באופן חד משמעי שבעקבות התאונה נשוא הערר יש לו הן נכות צמיתה אורתופדית בכף הרגל והן בברך שמאל בשיעור 19%. מדובר בחוות דעת ממצה מקצועית ונכונה הן מהפן הרפואי והעובדתי למר דהרי הגבלה בכף הרגל ובברך נובעת כתוצאה מהתאונה עצמה ולא מאף גורם אחר ולא גורם פיזיולוגי בעברו לא סבל לא מכאבים בכף הרגל ולא בברך לא היו שום שינויים ניווניים שמצדיקים קשירה לסיבה אחרת מלבד התאונה. מבקשים לקבל חוות דעת ד"ר פריימן ולקבוע נכות לצמיתות בהתאם לחוות הדעת".
13. בהתייחס לממצאי הבדיקות והצילומים שעמדו בפניה, ציינה הוועדה בסעיף 6 לפרוטוקול כדל קמן:
"בצילום ברך שמאל מ 10/1/16 לא בעמידה קיימים שינויים ניווניים קלים המתבטאים בהזדקרות הזיזים האינטקולואידים והיצרות קלה של המרווח המפרקי הפנימי יחסית לחיצוני.
בצילום כף רגל שמאל מ 10/1/16 אין לראות שברים או פריקות".
14. הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית שממצאיה פורטו בסעיף 7 לפרוטוקול כדלקמן:
"על פי תיאור הנפגע מנגנון החבלה היה כאשר נתקל בדלת ששכבה על הרצפה עם כף רגלו השמאלית נפל לפנים התהפך על גבו ורגלו השמאלית הזדקרה.
לדבריו רב הטיפולים בשלב ה 1 היו בכף הרגל ורק בהמשך כשהמשיך ללכת התלונן על כאבים בברך שמאל.
בבדיקת ברך שמאל יישור מלא כיפוף 135 מעלות, ממצא דו"צ. יש לציין כי בעת עמידה נצפה מנח וארוס של 2 הברכיים. בדיקת יציבות הברך השמאלית הייתה תקינה הן במישור הצידי והן במישור קדמי אחורי. לא נמצא דלדול בשרירי הירך בהשוואה לרגל ימין כמו כן לא היה דלדול בשרירי הסובך וההיקפים היו שווים. בבדיקת היקפים סביב הפטישונים באזור הקרסול ההיקפים היו שווים דו"צ. במדידת היקפים במרכז כף הרגל ההיקפים היו שווים דו"צ, דהיינו ללא נפיחות טווחי תנועת הקרסול משמאל דרוסיפלקסיה פסיבית 15 מעלות.
פלנטפלקסיה 50 מעלות ולא היה הגבלה בתנועות סובטלריות מתלונן על מיחושים באזור הצדדי של כף הרגל."
15. טרם סיכום החלטתה, ביקשה הוועדה לעיין במסמכים שונים, כמפורט להלן (סעיף 10 לפרוטוקול):
"מדובר בתיק אשר חזר עם שינוי הרכב בתיק קיים
חומר רב הדורש עיון כולל בדיקות דימות וחוות דעת ורישומים של קופ"ח בעת הוועדה ניתנה לעו"ד ולמערער זכות דיבור וקיים תיאור מפורט וארוך לגבי האירועים שהיו. הוועדה מבקשת 1. להוסיף צילום חדש של 2 הברכיים בעמידה.
2. תיק תא ונה של ברך ימין (תיק מלא).
3. צילום שתי ברכיים שביצע ב 29/5/2007.
סיכום ללא נוכחות כתיק בודד. הוועדה תתייחס לחוות דעת ד"ר פריימן ולפסיקת ביה"ד.
4. פרוטוקול ועדה מדרג 1 עליה נסוב הערר."
16. ביום 31.12.19 התכנסה הוועדה לסכם את החלטתה. בהתייחס לממצאי הבדיקות והצילומים שעמדו בפניה, רשמה הוועדה כדלקמן:
"צילומים של 2 הברכיים בעמידה כבר ב 29/3/2007 מבנה ורוס קל, היצרות קלה של המרווחים הפנימיים דו"צ יחסית למרווחים חיצוניים.
בצילומים 2 הברכיים בעמידה מ 19/11/19 כאמור עמדת ורוס הזדקרות קלה של הזיזים האנטלקונדולואיד במרווחים שינויים מינימליים במדור הפנימי.
סה"כ ההתרשמות מצילומים בין 2007 , 2016 , 2019 אין שינויים משמעותיים בין הצילומים. "

כך סיכמה הוועדה את החלטתה:
"בעיון במסמכים עבר ארטרוסקופיה ב 3/5/17 בברך שמאל בפריקת הברך נתגלה קרע של המניסקוס הפנימי בקרן הקדמית הייתה סינוויטיס תגובתית כמו כן נמצאו שינויים ניווניים במדור הפנימי.
כמו כן עבר ארטרוסקופיה של ברך ימין ב 1/2/09 ונמצא כי קיימים שינויים ניווניים קלים במדור הפנימי וקרע אוריזונטלי שנכרת במניסקוס הפנימי.
ברישומים קיימת עדות בארטרוסקופיה של ברך ימין מ 12/12/06 שבה בוצעה כריתה חלקית בקרן אחורית של המניסקוס המדיאלי.
הוועדה עיינה בתיק נכות מעבודה בגין פגיעה בברך ימין מ 4/7/06 מדובר במצב של 10% נכות צמיתה בגין אירוע תאונתי.
מדובר בגבר בן 64 אשר כבר בשנת 2006 נפגע בברך ימין עבר 2 ניתוחים בגין קרע מניסקיאלי גם צילומי רנטגן שנעשו ב 2007 הדגימו מבנה וארוס והצרות קלה של המדורים הפנימיים בצורה דו"צ. גם בתאונה הנדונה כפי שתוארה נפגע בקרסול שמאל והתלונן גם על כאבים בברך שמאל.
בעיון בפרוטוקול ועדה דרג 1 2/2/17 נרשם בדיקה קלינית כי אין סימנים לנזק מניסקיאלי אין נפיחות כיפוף ויישור מלאים פה המקום לציין את הנושא של קרעים מניסקיאלים באנשים שיש להם שינויים ניווניים בברכיים.
לצורך זה הוועדה מצטטת מאמר מ JBJS כבר מ 2003 שבו מ תארים אנשים עם שינויים ניווניים בברכיים ללא תלונות אשר בוצעו בדיקות MRI ואחוזם הגבוה של ממצאים של ממצאים של קרעים מניסקיאליים עד כדי 76% ואילו באנשים סימפטומתים האחוז מגיע ל 91%, כך שלא חיי בת להיות חבלה והקרעים המינסקיאלים הם חלק מתמונה כללית של שיניים ניווניים בברכיים . כך שהעובדה שאדם מבצע אר טרוסקופיה בגיל 60 בו נמצא קרע מניסקיאלי כחלק משינויים ניווניים אין הדבר מצביע כי הקרע נגרם בחבלה.
הוועדה עיינה בחוו"ד ד"ר פריימן מ 20/4/18 ואינה מקבלת את קביעתו בנושא מניסקיאלי מהסיבות הבאות:
השינויים הניווניים כבר נצפו בשנים קודמות ולא קשורות לאירוע הספיצפי הזה ואילו הבדיקה הקלינית אינה מעניקה 10% נכות וניתן לקבוע 0% לפי סעיף 48(2)זIII
יש לציין כי בחוו"ד ד"ר פריימן אין ציון של הספרות הרפואית התומכת במה שנאמר בפרוטוקול הוועדה."
החלטה זו של הוועדה היא מושא הערעור שלפני.
טענות המערער
17. הוועדה פעלה בניגוד להוראות פסק הדין המחזיר וציינה בסעיף 9 לפרוטוקול, כי היא עיינה בפרוטוקול הוועדה הרפואית מדרג ראשון מיום 2.2.17 ובממצאי בדיקתה הקלינית לפיהם, אין סימנים לנזק מניסקיאלי, אין נפיחות, כיפוף ויישור מלאים ודי בכך כדי לקבל את הערעור ולהשיב את עניינו של המערער לוועדה רפואית לעררים, בהרכב חדש.
18. על פניו נראה שהוועדה עיינה בפרוטוקולים קודמים שהשפיעו על החלטתה ו היא אף ציטטה קביעות הוועדה בעניין הווארוס.
19. הוועדה התייחסה לתיק נכות של ברך ימין אשר פגיעה דומה לענייננו הותירה נכות יציבה בשיעור 10%, אך לא נימקה את ההבדלים המהותיים לגבי ברך שמאל הרלוונטית לענייננו, בגינם נקבעה נכות בשיעור 0%. ככל שהוועדה נסמכת על מבנה הר גליים או הווארוס כבסיס להחלטתה, הרי שלא היתה קביעה פוזיטיבית שמצב הרגליים בזמן הפגיעה בברך ימין השתנה באופן חמור וקיצוני יותר מהפגיעה בברך שמאל, כאשר מדובר בפגיעה זהה במהותה.
20. מסקנות הוועדה אינן מתיישבות מבחינה עובדתית עם צילומי הרנטגן שנערכו עובר לארטרוסקופיה ולא היה מקום לקבוע נכות יציבה בשיעור 0%.
21. הוועדה לא דנה בנימוקי חוות הדעת שהוגשה לעיונה מאת ד"ר פריימן אורתופד ולא ניתחה את מסקנותיו המבוססות והסתפקה בציון העובדה, כי בחוות הדעת אין התייחסות לספרות אליה הפנתה הוועדה.
22. למערער אין עבר רפואי ברגל שמאל וכל הממצאים הקליניים עובר למועד הפגיעה אינם מלמדים על שינויים ניווניים משמעותיים לאורך השנים. הוועדה לא נתנה דעתה לצילומי הרנטגן שלא הבחינו בכל שחיקה ניוונית, הגם שנתון זה עמד בבסיס חוות הדעת.
23. שגתה הוועדה משלא ציינה בפרוטוקול ההחלטה את המסמכים שעמדו בפניה.
24. במעמד הדיון בערעור, שב המערער על טענותיו והוסיף, כי על הוועדה היה לדון בערר מראשיתו, כאשר הוועדה התייחסה הן לוארוס, הן לשינויים הניווניים והן לפגיעה בברך ימין, זאת הגם שאין לנושאים אלה כל זכר בפרוטוקול הוועדה מדרג ראשון (מע/1) והן עלו בהחלטות הוועדות הרפואי ות לעררים הקודמות, אשר ככל הנראה הוועדה עיינה בהן בניגוד להוראות פסק הדין המחזיר. עוד נטען, כי הוועדה לא נתנה למערער ולבא כוחו הזדמנות לטעון כנגד הוארוס ו כנגד המאמר אליו היא הפנתה ואשר פרטיו לא צוינו בפרוטוקול.
טענות המשיב
דין הערעור להידחות בהעדר הצבעה על פגם משפטי בהחלטת הוועדה, אשר התכנסה בהרכב אחר מכח פסק הדין המחזיר.
לא נפל פגם משפטי בכך שהוועדה עיינה בפרוטוקול הוועדה הרפואית מדרג ראשון, שכן פסק הדין המחזיר אינו כולל הוראת המונעת זאת ממנה.
טענת המערער, כי הוועדה עיינה בפרוטוקולים קודמים נעדרת כל בסיס, היא נטענת בעלמא ונסמכת על השערות ולא נתמכת ולו בראשית ראיה . הוועדה פעלה בהתאם לסמכותה עת ביקשה לעיין בתיקים קודמים ובתיעוד רפואי הרלוונטי לדיון בפניה, כאשר לא אחת מבקשות הוועדות לעיין בתיעוד רפואי לגבי איבר זוגי נוסף, על מנת לבצע השוואה , כ פי שנהגה הוועדה בענייננו.
הוועדה אכן דנה בתיק הפגיעה הנוגע לברך ימין על מנת לתמוך עמדתה לפיה השינויים שנצפו בברך שמאל הם ניווניים, כאשר הוועדה אינה נדרשת להסביר החלטת ועדה אחרת הנוגעת לפגיעה בברך ימין.
טענות המערער בעניין ו ארוס ברכיים כמו גם בנוגע למשמעותם הרפואית של הממצאים הרנטגניים נושאות צביון רפואי מובהק ודינן להידחות.
הוועדה התייחסה לחוות דעתו של ד"ר פריימן , הגם שזו מאוחרת למועד התכנסות הוועדה בהרכבה המקורי, והסבירה מדוע לדעתה יש לסווג את הממצאים ההדמייתיים כניווניים. הוועדה התייחסה לממצאי בדיקות ההדמיה כפי שניתן להתרשם מסעיף 6 לפרוטוקול הישיבה המסכמת.
לא ברורה טענת המערער בנושא "עבר רפואי", שכן הוועדה קבעה כי נכותו של המערער בגין ברך שמאל תואמת 0%.
דיון והכרעה
הלכה פסוקה היא, כאשר עניינו של מבוטח מוחזר לוועדה רפואית לעררים לדיון מחדש בעקבות פסק דין בו נקבעו הוראות, על הוועדה לקיים את הוראות פסק הדין במדויק ובמלואן, להתייחס לאמור בפסק הדין ואל לה להתייחס לנושאים שלא פורטו בו (דב"ע (ארצי) נא/29-01 מנחם פרנקל – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כב' 160 (1992)).
ביקורתו השיפוטית של בית הדין על החלטת ועדה שהתכנסה לאחר פסק דין מוגבלת לבחינת שאלה יחידה – האם מילאה הוועדה אחר הוראות פסק הדין, אם לאו (עב"ל (ארצי) 53609-12-10 זכריה עודי – המוסד לביטוח לאומי, 17.2.14).
לאחר שעיינתי בהוראות פסק הדין המחזיר, בפרוטוקולי הוועדה הרפואית לעררים ובכלל החומר המונח לפני, וכן לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, מצאתי, כי דין הערעור להידחות. להלן אפרט טעמיי.
עיון בהוראות פסק הדין המחזיר מלמד, כי אין בהן הוראה המונעת מהוועדה לעיין בפרוטוקול הוועדה מדרג ראשון מיום 5.2.17 (מע/1); פסק הדין המחזיר הורה לוועדה לדון בערר מראשיתו, מכאן שלא נפל פגם משפטי בכך שהוועדה עיינה בפרוטוקול הוועדה הרפואית מדרג ראשון, אשר ערר המבוטח נסב עליה.
עיון בפרוטוקולים קודמים: לא מצאתי ממש בטענת המערער, כי הוועדה פעלה בניגוד להוראות פסק הדין המחזיר ועיינה בפרוטוקולים של ועדות רפואיות לעררים קודמות, אשר דנו בעניינו של המערער. טענה זו נטענה בעלמא והיא נסמכת על תחושת המערער וכלשונו (עמ' 2, ש' 4-6):
"תחושתנו בוועדה והן אחרי הוועדה שכן היו מונחים בפני הוועדה הפרוטוקולים היות שהנימוקים שלה מוכיחים זאת ב- 100% ועולה מסקנה חד משמעית שהוועדה לא פעלה בהתאם לפסק הדין..."

אין די בכך שהוועדה התייחסה בהחלטתה לנושאים שנדונו על ידי הוועדות הרפואיות לעררים הקודמות ובכלל זה לשינויים הניווניים, לוארוס בברך ולפגיעה בברך ימין כדי לתמוך בטענת המערער, לפיה הוועדה עיינה בפרוטוקולי הוועדות הרפואיות הקודמות. למקרא פרוטוקול הוועדה עולה, כי במסגרת בדיקתה הקלינית הבחינה הוועדה במנח וארוס בשתי הברכיים ומשכך היא התייחסה לעניין זה, כאשר בבדיקתה השוותה הוועדה בין שתי הרגליים, ובין היתר, קבעה כדלקמן:
"... בבדיקת ברך שמאל יישור מלא כיפוף 135 מעלות, ממצא דו"צ. יש לציין כי בעת עמידה נצפה מנח וארוס של 2 הברכיים. בדיקת יציבות הברך השמאלית הייתה תקינה הן במישור הצידי והן במישור קדמי אחורי. לא נמצא דלדול בשרירי הירך בהשוואה לרגל ימין כמו כן לא היה דלדול בשרירי הסובך וההיקפים היו שווים..."

למותר לציין, כי גם מעיון בחוות דעתו של ד"ר פריימן שהונחה בפני הוועדה עולה, כי בבדיקתו הקלינית התייחס המומחה לשתי הברכיים בציינו, בין היתר, כי "טווח תנועות ברכיים ימין ושמאל מלא וטוב 0-135 מעלות". לכך אוסיף, כי גם הוועדה הרפואית לעררים הראשונה שהתכנסה בתאריכים 17.5.17 ו- 27.9.17 לדון בערר קבעה, כי "מדובר בממצאים המעידים על שחיקה ניוונית של ברך, עם ברך בווארוס קשה ולעניין תנועת הקרסול ותפקודו אין ממצאים קליניים המזכים באחוזי נכות ע"פ תקנות המל"ל" – כך שעל פניו נראה שמדובר בממצא רפואי הניתן להבחין בו במסגרת בדיקתה הקלינית של הוועדה ואין בעצם התייחסותה אליו כדי ללמוד על עיון בפרוטוקולים קודמים.
אין בידי לקבל טענת המערער, כי שגתה הוועדה משלא הסבירה את ההבדלים בין קביעתה לבין קביעת הוועדה בנוגע לברך ימין. הוועדה אכן התייחסה לפגיעה בברך ימין על מנת לתמוך עמדתה לפיה השינויים שנצפו בברך שמאל הם ניווניים והיא לא נדרשת להצביע על השוני בין קביעתה לבין קביעת ועדה אחרת בנוגע לפגיעה אחרת.
טענות המערער בנוגע לוארוס בברכיים ובנוגע למשמעות הממצאים הרנטגניים הן במישור הרפואי ומופנות כנגד שיקול דעתה המקצועי של הוועדה, ומשכך לא מצאתי בהן הצבעה על טעות משפטית בהחלטה המצדיקה התערבות.
התייחסות לחוות דעתו של ד"ר פריימן (צורפה לנימוקי הערעור) : מעיון בפרוטוקול ההחלטה עולה במפורש, כי הוועדה התייחסה לחוות הדעת שהובאה בפניה והסבירה את הטעמים בגינם היא אינה מקבלת את מסקנות המומחה , ובכלל זה, העובדה כי לדעת הוועדה השינויים הניווניים כבר נצפו בשנים קודמות ואינם קשורים לתאונת העבודה המוכרת; ממצאי הבדיקה קלינית מתאימים לנכות בשיעור 0%, לפי פריט ליקוי 48(2)(ז) III ובחוות הדעת אין התייחסות לספרות הרפואית אליה הפנתה הוועדה לתמיכה בהחלטתה, לפיה לא חייבת להיות חבלה והקרעים המניסקיאליים הם חלק מתמונה כללית של שינויים ניווניים בברכיים. מדובר בקביעה רפואית מובהקת, הנסמכת על שיקול דעתה המקצועי והבלעדי של הוועדה, המחויבת לממצאי בדיקתה הקלינית שלה עצמה, כאשר הלכה פסוקה היא, כי שעה שהממצאים הרפואיים שמצאה הוועדה שונים מאלה ששימשו תשתית עובדתית למומחה שהכין את חוות דעת, מובן מאליו שאף המסקנות הנובעות מאותם ממצאים תהיינה שונות; מכאן, כי קביעה בדבר השוני בממצאים מהווה הנמקה עניינית (ראו: דב"ע (ארצי) נא/122-99 חיים רייזלר – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כג', 169).
על יסוד כל האמור מצאתי, כי החלטת הוועדה ברורה, סבירה ומנומקת היטב, באופן המאפשר מעקב אחר הלך מחשבתה ובהעדר טעות משפטית בהחלטת הוועדה או בפעולתה – אינני רואה מקום להתערב בהחלטתה.

סוף דבר
על יסוד כל האמור, הערעור נדחה.
אין צו להוצאות.
על פסד דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן.

ניתן היום, ט"ו אלול תש"פ, (04 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .