הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה חיפה ב"ל 41957-01-20

30 ספטמבר 2020

לפני:

כב' השופטת מיכל פריימן
נציג ציבור (עובדים) מר דניאל אמזלג
נציג ציבור (מעסיקים) מר ליאור לוין

התובע
1. אחמד חאג'
ע"י ב"כ: עו"ד המאם עאדל
-
הנתבע
1. המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד בוריס קמינסקי

פסק דין

התובע הגיש לנתבע תביעה להכיר בפגיעה בברכו הימנית כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה עקב עבודתו כמכונאי רכב במוסך בין השנים 2013 עד 2018
תביעתו נדחתה ועל כך הוגשה התביעה שלפנינו.

לאחר שמיעת עדות התובע קובעים אנו כי התובע לא הניח תשתית עובדתית לשם מינוי מומחה בעילת המיקרוטראומה ודין התביעה להידחות כבר בשלב זה. להלן נפרט מסקנתנו.

בטופס התביעה שהגיש התובע לנתבע תאר את תנאי עבותו שגרמו לטענתו לפגיעה, וכך כתב:

"עבדתי בתפקיד של מכונאי רכב, הרמת חלקים כבדים של רכבים עד 25 ק"ג, עמדתי 8 שעות ביום, העבודה כולה בעמידה."

לתובע נשלח שאלון בו התבקש לתאר את עבודתו אולם התובע כלל לא מילא סעיף זה.

בשאלון שנשלח למעסיק תאר המעסיק את המשימות שנדרש התובע לבצע במשך עבודתו אולם אין כל התייחסות לתנועות אותן מבצע התובע, וכך נרשם:

"פעולות של מכונאות רכב לרבות פירוק והרכבת חלקים, טיפולים ושירותים לרכבים".

בתשובה לשאלה כמה זמן במשך היום מבצע התובע כל פעולה השיב:

"לא רלוונטי, תלוי בעבודה".

בתביעתו שלפנינו טען התובע כי הפגיעה נגרמה כתוצאה מעבודתו במשך שנים כמכונאי רכב, עת ביצע פעולות הכרוכות בפירוק והרכבת מנועים וחלקי חילוף של רכבים שונים, פירוק גלגלים, החלפת בלמים, פירוק ציריות, דחיפתם והרמתם תוך כדי הפעלת לחץ מכני ומאמץ יתר על הברכיים.

אשר לתנועות שביצע, ובשונה מטופס התביעה שם טען התובע כי כל העבודה היא בעמידה, טען התובע בתביעתו כי ביצע תנועות חוזרות ונשנות לרבות כיפוף ויישור הברכיים, כריעת ברכיים, מעבר מישיבה לעמידה, הרמת משאות כבדים עם הפעלת לחץ על הברכיים, ותנועות סיבוביות החוזרות על עצמן.

בתצהיר התובע (בסעיף 30) הצהיר התובע כי העבודות שביצע מידי יום היו מגוונות כמו טיפולים לרכב, החלפת גירים, החלפת ציריות, תיקון והחלפת מנועים, החלפת ותיקון משאבות, בולמים ועוד.

מסעיף 30 לתצהיר התובע עולה כי גם התנועות שביצע היו מגוונות וכללו בין היתר "עמידה ממושכת, ישיבה ממושכת, כריעת ברכיים ממושכת, התכופפות, כיפוף הברכיים, יישור הברכיים, מדובר בתנועות סיבוביות, רצופות, חוזרות ונשנות וממושכות של הברכיים במשך כל יום העבודה".

בחקירתו הנגדית שב ותאר התובע את מגוון הטיפולים שהוא מבצע במסגרת עבודתו במוסך, אשר נעשים לפי צרכי העבודה.

התובע אישר כי הוא מבצע מגוון תנועות במסגרת עבודתו וכי הטיפולים מחייבים " להסתובב, לרדת, לעלות...לעשות דברים שונים. אני עושה כל הזמן אותו דבר את כל התנועות אני עושה עם כל הגוף כל הזמן".

התובע נשאל מדוע הוא מייחס את הפגיעה לעבודתו והשיב:

"קודם כל עבודת מכונאי היא פיזית. העבודה שלנו כולה היא על הרגליים. אתה צריך לשבת, לעלות, לרדת, כריעה, ישיבה, עמידה. כל הזמן הרגליים עובדות."

מהראיות שלפנינו עולה כי עבודת התובע הינה עבודה מגוונת אשר נעשית לפי צרכי העבודה המשתנים וללא סדר קבוע. אף המעסיק בתשובות לשאלון אישר בתשובה לשאלה כמה זמן במשך היום מבצע התובע כל פעולה כי הדבר "לא רלוונטי, תלוי בעבודה", היינו כי אין סדר או זמני עבודה קבועים לכל פעולה מפעולות התובע.

אף התנועות שנדרש התובע לעשות אינן קבועות, הן מגוונות ומשתנות לפי הצורך.

11. לצורך גיבוש עילת המיקרוטראומה נדרש להוכיח, בהתאם להלכה הפסוקה, כי המבוטח ביצע במהלך עבודתו תנועות חוזרות ונשנות, זהות או דומות במהותן, שחזרו על עצמן למשך פרק זמן רצוף ואשר ניתן לבודד אותן משאר הפעולות והתנועות שביצע במהלך יום העבודה (עב"ל (ארצי) 1012/00 אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי (28.7.02)). תדירות התנועות החוזרות והנשנות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, "אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" (עב"ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, פד"ע לה 523 (2000); כן ראו בקשר לכך את עב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי - אסתר נוח (22.12.14)).

עוד הובהר בפסיקה כי גם במצב של עבודה מגוונת קיימת אפשרות לאבחן תנועות המבוצעת ברצף על פני פרק או פרקי זמן משמעותיים, ככל שניתן לבודדן ממכלול הפעולות שמבצע המבוטח במהלך יום עבודתו (שם; עב"ל (ארצי) 465/07 עופר יהודאי - המוסד לביטוח לאומי (20.12.07)).

בענייננו, התובע לא עמד בנטל להוכיח תנועות חוזרות ונשנות בעבודתו שנמשכו על פני פרקי זמן רצופים ועלולות היו לגרום את הנזק לברכיו.
התובע לא הוכיח קיומן של תנועות שחוזרות על עצמן. העבודה והטיפול בכל רכב היא שונה והתנועות להן נדרש התובע משתנות בהתאם.
כמו כן התובע לא כימת כמה זמן נמשכת כל פעולה או תנועה לה נדרש.

גם אם עבודתו של התובע כוללת אות ן תנוע ות המתבצע ות מעת לעת לאורך יום העבודה בהתאם לצורך, עדיין אין בכך כדי להניח תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה, שכן אם אותן תנוע ות מבוצעת מעת לעת במהלך יום העבודה לפרקי זמן קצרים, לא מתקיימת הדרישה שאותה תנועה תבוצע ברצף על פני פרק זמן משמעותי, ולא ניתן ליצור את התשתית העובדתית באופן מלאכותי על ידי קיבוץ כל פרקי הזמן הקצרים לכדי מכלול אחד, תוך התעלמות מההפסקות בין אותם פרקי זמן, בהם ביצע המבוטח תנועות אחרות ומגוונות.

זאת ועוד, עמידה או ישיבה ממושכת להן טען התובע בתצהירו כלל אינן כוללות תנועות חוזרות ונשנות המקימות תשתית למיקרוטראומה.

אף שעבודתו של התובע הינה עבודה פיזית, כבר נפסק כי אין די בעבודה פיזית כשלעצמה כדי להניח תשתית למיקרוטראומה המחייבת הוכחת ביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה, על פני פרק זמן משמעותי במהלך יום העבודה.
אין די בכך שאדם ביצע עבודה פיזית על מנת שתיבחן שאלת הקשר הסיבתי בין עבודתו לבין מצבו הרפואי, אלא נדרש שתתקיים תשתית עובדתית לעילת המיקרו-טראומה. עמד על כך בית הדין הארצי בעניין מורדוב [עב"ל (ארצי) 642/06 מורדוב – המוסד לביטוח לאומי (11.3.2008) בהסתמכו על הפסיקה בעניין שבח:

"משאלה הן העובדות, אין לומר כי עבודת המערער חייבה ביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך יום עבודתו...

אילו היה נפסק אחרת, משמעות אותה פסיקה היתה... (הרחבת תורת המיקרוטראומה מעבר לגדריה כיום, באופן המבטלה למעשה - הערה שלי - י.פ) באשר כל אדם עובד (העובד עבודה פיזית - הערה שלי י.פ)... יטען שיש מקום למינוי מומחה רפואי שידון בשאלת הקשר הסיבתי בין העבודה לליקוי. "

אשר על כן, ומשלא הוכחה התשתית העובדתית כנדרש, התביעה נדחית.
לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30יום מקבלתו.

ניתן היום, י"ב תשרי תשפ"א, (30 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר דניאל אמזלג
נציג עובדים

מיכל פריימן
שופטת

מר ליאור לוין
נציג מעסיקים