בית הדין האזורי לעבודה חיפה ב"ל 34183-01-19

10 מרץ 2021

בפני: כב' השופט אסף הראל

התובע:
עלי חילו

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

החלטה

בהמשך להחלטה מיום 25.2.2021 למינויו של מומחה-יועץ רפואי בתחום כירורגיה אורתופדית, אני קובע כדלקמן:

1. מינוי מומחה רפואי
ד"ר רון בשוראי, מומחה בתחום כירורגיה אורתופדית, מתמנה בזאת לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן – המומחה), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע וזאת תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו.

2. מסמכים רפואיים
להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן:
תיקו הרפואי של התובע בקופת חולים כללית: כללי, אורתופדיה.
תיקו הרפואי של התובע במרכז רפואי לגליל: כללי.
ג. מסמכים רפואיים אשר צורפו לכתב התביעה.
ד. מסמכים רפואיים אשר צורפו לתצהיר התובע.
ה. תמונות של כיתת המחשבים אשר צורפו לתצהיר התובע.

3. העובדות:
1. התובע יליד 1966. הוא משמש מורה למחשבים בבתי ספר יסודיים מאז 1992. הוא שימש בתפקיד זה עד שנת 2017. תביעתו מתייחסת אך ורק לתפקידו של התובע כמורה למחשבים.
התובע לימד כיתות א'-ו' בבית ספר יסודי. כמות הכיתות בכל שכבה היתה דומה.
תקופה שבה שימש התובע מורה למחשבים, הוא הועסק במתכונת של 5 ימים בשבוע, ומידי יום לימד 6 שיעורים.
מבנה השיעור הוא כזה שבתחילת השיעור נותן התובע הסבר לתלמידים וכותב על הלוח וזאת במשך 15 דקות. פעולה זו אינה כרוכה בתנועות של הצוואר. אז נותן התובע משימות לתלמידי ם וחלק זה של השיעור נמשך 30 דקות. זהו החלק הרלוונטי לתביעה כאן.

כל תלמיד יושב מול מחשב ליד שולחן שגובהו 70 ס"מ מהרצפה. על השולחן מונח מסך והחלק העליון שלו מצוי בגובה של מטר מהרצפה. המקלדת מונחת על השולחן או מתחתיו והיא מצויה בגובה של 60 ס"מ מהרצפה. גובהו של התובע הוא 1.7 מטר. התובע עובר בין התלמידים על מנת לבדוק את עבודתם. בכל כיתה הוא בודק עבודה של 12-18 תלמידים (מתוך כיתה של 17-20 תלמידים). כשהתובע בודק עבודה של תלמיד, הוא עומד מאחורי התלמיד, ומכופף את גבו וצווארו לעבר התלמיד . משך הזמן שבו רוכן התובע לעבר התלמיד לצורך ביצוע בדיקת העבודה הוא 2-5 דקות. פעולה זו של רכינה לעבר התלמיד היא פעולה סטטית במהותה. אולם, במחצית מהכיתות (כיתות א'-ג'), כרוכה פעולת בדיקת העבודה גם בהקלדה על גבי המקלדת ובשימוש בעכבר, תוך כדי שהתובע רוכן לעבר התלמיד, ובמקרה כזה התובע מבצע הרמה והורדה של הראש במשך 5 פעמים, בתנועה קלה, על מנת שיוכל לראות את פעולת ההקלדה שאינה הקלדה עיוורת, ולאחר מכן כדי שיוכל להביט במסך וכל זאת כשהתובע נמצא בתנוחה של רכינה וכיפוף הגב והצוואר כלפי התלמיד.
במהלך 30 הדקות של השיעור שבהן בודק התובע את עבודות התלמידים, ועובר מתלמיד לתלמיד כשאלה ישובים ליד המחשב, נדרש התובע להשליט סדר בכיתה וגם לענות לשאלות שמופנות אליו על ידי התלמידים. לצורך זה נדרש התובע להזיז את צווארו ימינה או שמאלה, 60 פעמים בכל 30 דקות שכאלה. חלק מתנועות אלו מבצע התובע כשהוא עומד וחלק כשהוא רוכן לעבר התלמידים ובודק את עבודתם.

4. השאלות:
לתשומת לב המומחה, עת מדובר בהכרה בפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, שהיא עילת התביעה במקרה הנוכחי, סדר בחינת הדברים הוא כמפורט להלן:
ראשית – האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המבוטח לבין הליקוי ממנו הוא סובל. על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50%, כי תנאי העבודה השפיעו על הליקוי. דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו  או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.
יובהר, כי בשלב זה לא נדרשת התייחסות למידת ההשפעה על מצבו הרפואי של המבוטח, ואין הכוונה כי תנאי העבודה תרמו ל-50% ממצבו הרפואי של המבוטח, אלא האם תנאי העבודה גרמו במידה כלשהי למצבו הרפואי של המבוטח או להחמרת מצבו הרפואי של המבוטח,  בסבירות של 50% ומעלה .
שנית – ככל שנקבע קשר סיבתי כאמור לעיל, יש לבחון את שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות.

על רקע הבהרה זו, הינך מתבקש להשיב על השאלות הבאות:
א. האם סובל התובע מליקוי בצוואר?
ב. האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע ובין הליקוי בו לקה או החמרתו? כאמור, על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו, דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו?
גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע?
(השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

5. על המומחה ליתן את חוות דעתו בדרך שבה ניתנת חוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971 (להלן – פקודת הראיות), וסעיף 2.8 להוראת תכ"ם 13.9.0.7 ובכלל זה לפרט את פרטי השכלתו וניסיונו וכן להצהיר כי ידוע לו שחוות דעתו ניתנת במקום עדות בבית הדין על המשתמע מכך.  הוגשה חוות דעת שלא בהתאם לדרך הקבועה בפקודת הראיות, רשאי בית הדין מיוזמתו או לבקשת הצדדים לבקש מהמומחה לתקן את חוות דעתו.  למען הסר ספק, הגשת חוות הדעת שלא בהתאם לאמור אינה מצדיקה, כשלעצמה, את פסילת חוות הדעת.

6. אם וככל שמי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה, לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנגד, תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.

7. התיק יובא לעיוני ביום 10.5.21 לשם מעקב אחר הגשת חוות דעת המומחה.

המזכירות תמציא העתק החלטה לצדדים ולמומחה.

ניתנה היום, כ"ו אדר תשפ"א, (10 מרץ 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.