הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה חיפה ב"ל 3292-03-20

16 יוני 2020
לפני:

כב' הנשיא אלכס קוגן

המערערת
סלאם יונס
ע"י ב"כ: עו"ד ג'ומאנה יונס
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד רינת מישאל

פסק דין

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 3.3.2020 ("הוועדה"), אשר קבעה למערערת דרגת נכות יציבה בשיעור 0%, מיום 1.1. 2016

הרקע העובדתי

2. המערערת ילידת 1967, גננת במקצועה. המערערת נפגעה ביום 14.9.2015, כאשר נחבלה בעת שהפרידה במריבה. לאחר הליך בבית דין זה (ב"ל 169-10-18), הוכר האירוע כתאונת עבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (פסק דין מיום 31.7.2019, כב' השופטת פריימן) . הפגימה שהוכרה היא "שבר ללא תזוזה בבסיס הגליל אצבע 3 יד ימין".

3. ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערערת, ביום 5.1.2020, נכויות זמניות לתקופה שמיום 15.9.2015 ועד 31.12.2015, וכן דרגת נכות יציבה בשיעור 0% מיום 1.1.2016. המערערת הגישה ערר כנגד החלטה זו.

4. הוועדה הרפואית לעררים התכנסה ביום 3.3.2020, בהרכב מומחה באורטופדיה, מומחה בכירורגיה ומומחה בכירורגית בית החזה. הוועדה הקשיבה לתלונות המערערת ולטיעוני הערר מבאת כוחה שהתלוותה אליה. לאחר מכן עיינה הוועדה במסמכים הרפואיים וערכה למערערת בדיקה קלינית, ש ממצאיה תוארו כדלקמן:

'"מצב לאחר שבר בגליל המקורב אצבע 3 יד ימין אשר נבדק 10 ימים לאחר החבלה בחדר מיון ונמצא כשבר יציב ללא תזוזה. טופלה בקיבוע אצבע לאצבע.
בבדיקה הגבלת יישור של כ-20 מעלות בPUP כיפוף 135, DIP כיפוף מלא, אגרוף פינף אופוננץ 5/5, החזר וריד תקין. אין ספיגה של כרית השומן באצבע 3.
צילום מתאריך 12/11/2019 מכוון לאצבע 3, לא ניתן לראות שבר, שאם היה כזה התחבר בלא שהשאיר סימן" .

הוועדה סיכמה החלטתה וקבעה כך:

"לאור ממצאי הבדיקה בוועדה ובדיקת ההדמיה הוועדה דוחה את הערר. הוועדה עיינה במכתב של ד"ר יונס מ- 24/11/2019 וכי אינה מקבלת את מסקנותיו כי לא נמצאו המגבלות המתוארות בחוות הדעת".

לנוכח האמור, למערערת נקבעה דרגת נכות יציבה בשיעור 0% מיום 1.1.2016.

טענות הצדדים

5. לטענת המערערת, ממצאי הוועדה מעידים על נכות ולכן השאלה הנשאלת היא מה שיעור הנכות, כך ששגתה הוועדה בקביעה שדרגת הנכות היא 0%.

6. לטענת המשיב, מדובר בהחלטה מנומקת ומפורטת, ברורה וסבירה אשר ניתנה במסגרת שיקולה דעתה הרפואי של הוועדה.

דיון והכרעה

7. לאחר עיון בכתב הערעור ובכתב התשובה, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להידחות ואין טעם להתערבות בית הדין בהחלטת הוועדה.

8. עיון בהחלטת הוועדה מעלה, שהוועדה ערכה למערערת בדיקה קלינית, פירטה את ממצאיה, והתייחסה לצילום מיום 12.11.19, שלפיו "לא ניתן לראות שבר", ואם היה שבר, הוא התחבר מבלי להשאיר סימן. בהתאם לממצאים הקליניים שמצאתה בב דיקתה, לרבות טווח התנועות של מפרקי אצבע 3, קבעה הוועדה שלא נותרה למערערת נכות צמיתה. טענת המערערת שהממצא אודות "הגבלת יישור של כ-20 מעלות" משמעו נכות, היא טענה המכוונת כנגד קביעה רפואית מובהקת, ואין בית הדין מתערב בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה. בדין טען המשיב, כי בהתאם לרשימת הליקויים, סעיף הליקוי הספציפי המתייחס לפגיעה באצבע 3, הוא פריט ליקוי 44 שעניינו "קישיון אצבעות היד". נדרש מצב של קישיון נוח כתנאי לקביעת הנכות, אולם ממצא זה לא נמצא בבדיקת הוועדה. לפיכך, לא עלה בידי המערערת להצביע על טעות בולטת או אי התאמה ניכרת בין ממצאי הוועדה ובין מסקנתה שלא נותרה למערערת נכות צמיתה בעקבות הפגיעה בעבודה.

9. אשר לחוות הדעת מאת ד"ר מוחמד יונס, מיום 24.11.19: מהחלטת הוועדה עולה שהוועדה עיינה בחוות הדעת מטעם המערערת, והבהירה מדוע אינה מסכימה עם מסקנותיו של ד"ר יונס נוכח ממצאים שונים שמצאה בבדיקתה. בבדיקת הוועדה לא נמצאה המגבלה שתוארה בחוות הדעת, וגם לא נמצאו ממצאים של נפיחות וקושי בסגירת אגרוף, כפי שציין ד"ר יונס. אף מקובלת עלי טענת המשיב, שבחוות הדעת המליץ ד"ר יונס על יישום סעיף סל, פריט ליקוי 35(1)(ב), הקובע 10% נכות בגין "השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי או התנועות", ממצא שלא עלה מבדיקת הוועדה. משכך, שוכנעתי שהוועדה יצאה ידי חובת ההתייחסות לחוות דעת ד"ר יונס, משנימקה מדוע מסקנתה שונה ממסקנתו, לאור ממצאים שונים שמצאה בבדיקתה. אי לכך, דין טענת המערערת להידחות.

10. לסיום, לא מצאתי ממש בטענת המערערת שלא נרשמו תלונותיה בפרוטוקול. המערערת הופיעה לפני הוועדה ביחד עם באת כוחה, ובעמוד 2 לפרוטוקול תוארו תלונות המערערת: "הצורה של האצבע 2, 3 לא יפה, כאבים ביד בעת מאמץ ובמגע חזק. קושי והגבלה בתנועות". בערעור נטען שהמערערת התלוננה על "ההגבלה והכאב שלה בתנועות", וניכר מהחלטת הוועדה שהתלונות תועדו באופן מפורט וממצה. למעלה מכך, בהיותה גוף סטטוטורי, מעין שיפוטי מובהק, מחויבת הוועדה לניהול פרוטוקול תקין, ולרישום עיקרי הדברים למען תדע ערכאת הערעור את אשר התרחש בפניה (דב"ע (ארצי) לא/45-0 עמר - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ג 25). חזקה על הוועדה שפעלה כרשות שלטונית באופן תקין ובהתאם לכללי המשפט המנהלי ועקרונות הצדק הטבעי, ולכן אין לנו אלא לסמוך היום על הפרוטוקול שנרשם על ידי הוועדה. זאת ועוד: לא ניתן בהבל פה לאחר שעבר זמן מאז שהתכנסה הוועדה לטעון כנגדה טענות עובדתיות בעלמא ללא כל ביסוס.

סוף דבר

11. לאור כל האמור, הערעור נדחה.

12. אין צו להוצאות.

13. לצדדים מוקנית, בתוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, כ"ד סיוון תש"פ, (16 יוני 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .