הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה חיפה ב"ל 24981-02-20

01 נובמבר 2021

בפני: כב' השופט אסף הראל

התובע:
ברק עקריש

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

החלטה

בהמשך לדיון מיום 31.10.21 ולהסכמת הצדדים למינויו של מומחה-יועץ רפואי בתחום הקרדיולוגיה, אני קובע כדלקמן:

1. מינוי מומחה רפואי
פרופ' ולטר מרקביץ, מומחה בתחום הקרדיולוגיה, מתמנה בזאת לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן – המומחה), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו.

2. מסמכים רפואיים
להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן:
תיקו הרפואי של התובע בבית חולים זיו: כללי, קרדיולוגיה, כירורגיה, נוירולוגיה.
תיקו הרפואי של התובע בבית החולים גליל מערבי: קרדיולוגיה, מיון, פנימי, טיפול נמרץ לב.
תיקו הרפואי של התובע בקופת חולים מכבי: כללי, קרדיולוגיה, כירורגיה, נוירולוגיה.
ב. מסמכים רפואיים אשר צורפו לתצהיר התובע.
ג. חוות דעת פרופ' אריאל רוגין מיום 30.3.20 שהוגשה על ידי התובע וצורפה לתצהיר התובע.

3. העובדות:
התובע הועסק בתקופה הרלוונטית בחברת י.מ.א ייצור מוצרי אריזה בע"מ (להלן – החברה), וזאת משנת 1994.
התובע הועסק בחברה במחלקת גלופות.
בשנת 2018 ביקשה החברה לאייש תפקיד של משווק. התובע הגיש את מועמדותו לתפקיד.
ביום 2.10.18 נערך לתובע ראיון במסגרת מועמדותו לתפקיד משווק. בראיון נכחו התובע, מנהלת משאבי אנוש גב' ליאת כץ-רוזנר וכן יגאל כהן סמנכ"ל שיווק.
מר יגאל כהן שנכח בראיון הבטיח את התפקיד לתובע כ-10 שנים קודם לכן, לבסוף נמלך בדעתו. מאז אותו מקרה בין התובע ולבין יגאל היה איזשהוא מטען רגשי והשיח ביניהם צומצם לענייני עבודה הכרחיים בלבד.
הראיון ביום 2.10.18 התנהל באופן ממושך יחסית, והתובע התאמץ לשוחח בנועם ולשמור על מקצועיות מבלי להעלות את משקעי העבר.
בסוף הראיון התחוור לתובע כי התפקיד שלשמו הוא מתראיין, תפקיד נחשק מאד, שמלווה בשכר גבוה, עניין ומעמד גבוהים יותר, לא יינתן לו.
התובע חש זעם וכעס רב, והחל לחוש בכאבים באיזור הכתף ושכם שמאל, מקרינים לבית חזה קדמי שמאלי.
התובע חשב כי הכאבים יחלפו מאליהם, וכי מדובר בכאבי גב, ואף קיבל עיסוי יומיים אחר כך.
התובע לא נבחר לתפקיד משווק.
הראיון שנערך לתובע ביום 2.10.18 היה אירוע חריג.
המועד שבו אושפז לראשונה התובע לאחר השיחה מיום 2.10.18 היה ביום 6.10.18.

4. השאלות:
א. מהי המחלה ממנה סבל התובע, כמפורט במסמכים הרפואיים, בעת אישפוזו ב- 6.10.18?
ב. האם קיים לדעת המומחה, ברמת הסתברות העולה על 50%, קשר סיבתי בין האירוע החריג מתאריך 2.10.18, כפי שתואר בהחלטת בית הדין, לבין המחלה שאובחנה אצל התובע באישפוז שהתחיל בתאריך 6.10.18? דהיינו, איזו מבין שתי האפשרויות הבאות יותר סבירה: הראשונה – יש קשר סיבתי בין האירוע החריג לבין אירוע הלב; השניה – אין קשר סיבתי בין האירוע החריג לבין אירוע הלב?
ג. אם בתשובה לשאלה א' תקבע כי האפשרות הראשונה היא סבירה יותר, אנא השב על השאלה הבאה: האם סביר יותר להניח כי האוטם היה מתרחש במועד בו אירע, גם אלמלא התרחש האירוע החריג בעבודה, או שמא אלמלא קרה האירוע החריג בעבודה, היה מועד התרחשותו של אירוע הלב נדחה למועד מאוחר יותר?

5.      על המומחה ליתן את חוות דעתו בדרך שבה ניתנת חוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971 (להלן – פקודת הראיות), וסעיף 2.8 להוראת תכ"ם 13.9.0.7 ובכלל זה לפרט את פרטי השכלתו וניסיונו, וכן להצהיר כי ידוע לו שחוות דעתו ניתנת במקום עדות בבית הדין על המשתמע מכך.  הוגשה חוות דעת שלא בהתאם לדרך הקבועה בפקודת הראיות, רשאי בית הדין מיוזמתו או לבקשת הצדדים לבקש מהמומחה לתקן את חוות דעתו.  למען הסר ספק, הגשת חוות הדעת שלא בהתאם לאמור אינה מצדיקה, כשלעצמה, את פסילת חוות הדעת.

6. אם וככל שמי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה, לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנגד, תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.

7. התיק יובא לעיוני ביום 1.1.22 לשם מעקב אחר הגשת חוות דעת המומחה.

המזכירות תמציא העתק החלטה לצדדים ולמומחה.

ניתנה היום, כ"ו חשוון תשפ"ב, (01 נובמבר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.