הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה חיפה ב"ל 208-09-19

12 יולי 2020
בפני: כב' השופטת דניה דרורי
נציג ציבור (עובדים) גב' מלכה טל
נציג ציבור (מעסיקים) מר יצחק שגב

התובע:
מוחמד גנאים
ע"י ב"כ: עו"ד זוהיר זועבי
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד יפעת קונה
החלטה

התובע, פחח במקצועו, עותר בהליך כאן להכרה בפגימה בידיו מסוג תסמונת תעלה קרפלית כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה או כמחלת מקצוע.
בשאלת תנאי עבודתו של התובע העידו בפנינו, מלבד התובע, העדים מר בהג'את מסארוה ששימש כמנהל העבודה של התובע, ומר משה אוליברו, בעליו של המוסך בו הועסק התובע.

רקע עובדתי וטענות הצדדים
1. התובע, יליד 1980, עובד כפחח מאז חודש 7/04 ועד היום.
בין החודשים 7/04 ועד 9/09 עבד במוסכי רכב נתניה א.מ. בע"מ והחל מחודש 10/09 באמתי ניהול נכסים פיננסים בע"מ. מדובר באותו מוסך בו הועסק התובע עד לפני מספר חודשים, אז פוטר, והחל לעבוד במקצועו כפחח במוסך אחר.

2. התובע עובד 6 ימים בשבוע, 9 שעות עבודה בימים א' – ה' ו- 7.5 שעות בימי שישי. בכל יום עבודה ניתנת לתובע חצי שעת הפסקה.

3. במסגרת עבודתו כפחח, התובע מטפל בכלי רכב שעברו תאונה או חבלה.
התובע עוסק בפירוק ובטיפול בחלק הפגוע בכלי הרכב. לאחר מ כן הרכב (או החלק הפגוע) מועבר לצביעה. בתום עבודת הצבע, התובע עוסק בחיבור החלק שטופל לכלי הרכב.

4. בעת ביצוע עבודתו, התובע עושה שימוש במכשירים חשמליים שחלקם פועלים על לחץ אוויר – אקדח אוויר (לצורך פירוק החלקים הפגועים), משור אוויר (לצורך חיתוך חלקי פח), מברגה (לצורך פירוק והברגת ברגים) וכן מלטשת/ משייפת.

5. על-פי תיאור התובע והעד בהאג'את, על הפח שתוקן יש ליישם חומר פחחים, וללטש בטרם הפח יועבר לצביעה. לאחר יישום חומר הפחחים, התובע ממתין מספר דקות להתייבשות החומר ולאחר מכן מלטש ומשייף את הפח. הליטוש מבוצע באמצעות מלטשת חשמלית הפועלת על לחץ אוויר, ובסיום הליטוש המכאני התובע משייף באופן ידני ובאמצעות נייר שיוף.
השימוש במלטשת החשמלית נעשה באופן הבא: התובע אוחז במלטשת ומבצע תנועות למעלה-למטה וימינה-שמאלה על גבי הפח . גם בעת השיוף הידני באמצעות נייר שיוף, התובע מבצע תנועות חוזרות ונשנות למעלה ולמטה וימינה- ושמאלה או תנועות סיבוביות בידו. על-פי התרשמותנו מהעדויות, בעת ביצוע תנועות הליטוש והשיוף התובע מפעיל לחץ של כף היד או שורש כף היד תוך כדי ביצוע תנועות אלה.
כשידו הימנית (הדומיננטית) מתעייפת, התובע עושה שימוש גם ביד השניה בעת השימוש במכשירים.

6. בנוסף, התובע עושה שימוש במכשירים ידניים שונים וביניהם מפתחות, פטיש, טינגר (מכשיר המשמש למתיחה ויישור של חלקי פח) , מכשירי ריתוך וחימום, וכן שפכטל ליישום חומר הפחחים.

7. התובע העריך שהיקף השימוש במכשירים חשמליים הוא כ- 4- 5 שעות במצטבר ביום עבודה . העד בהאג'את העיד שהיקף השימוש במכשירים אלה הוא כשעה-שעתיים, וכי כמעט ולא נעשה שימוש במשור אוויר בשנים האחרונות משום שהמכוניות כיום הם "כמו לגו" וכשחלק מסוים נפגע נוטים להחליפו בחדש ולא לחתוך אותו ולתקנו. גם בנוגע לשימוש בג'ק או בטינגר, העד בהאג'את הסביר שהיקף השימוש בהם בשנים האחרונות הוא מצומצם.
העד אוליברו מסר שהוא אינו עובד בצמוד לתובע במהלך רוב שעות היום ולכן אינו יכול למסור מידע בנוגע להיקף השימוש במכשירים אלה או אחרים.
בשאלת היקף השימוש במכשירים חשמליים אנו מקבלים את גרסת העד בהאג'את, אותה אנו מעדיפים על גרסת התובע, בהיותו עד אובייקטיבי שאין לו עניין אישי בהליך. לפיכך, אנו קובעים, שהתובע עושה שימוש במכשירים חשמליים המופעלים על לחץ אוויר בהיקף של כשעתיים מדי יום במצטבר, ולא באופן רצוף.

8. כאמור, התובע מבצע את המשימות הבאות: פירוק, יישור, יישום חומר פחחות, השחזה וליטוש, שיוף, והרכבה לאחר צבע. על כל רכב התובע עובד כ- 3 שעות, כך שבכל יום עבודה התובע מבצע טיפול בכ- 3 כלי רכב.

9. התובע עבר ניתוח בתעלה הקרפלית ביד ימין בבית החולים אלישע ביום 29.3.19. יתר התלונות והטיפולים הם כמתואר בתיק הרפואי.
התובע אינו מעשן.

10. ביום 24.4.19 הגיש התובע לנתבע הודעה על פגיעה בעבודה והלין כי הוא סובל ממחלת מקצוע, CTS בשתי הידיים.
התביעה נדחתה בהחלטת פקיד התביעות מיום 23.7.19.

11. התובע טען שעל יסוד התשתית העובדתית כפי שהוכחה בבית הדין יש למנות מומחה רפואי . התובע הוכיח שהוא עובד שנים רבות כפחח, כי הוא עושה שימוש במכשירים רוטטים ואחרים ומבצע פעולות הפועלות על כפות ידיו.
עמדת הנתבע היא כי לא הוכחה תשתית מתאימה לפגיעה בדרך של מיקרוטראומה שכן עבודת התובע מגוונת ואינה כוללת תנועות אחידות חוזרות ונשנות.

דיון והכרעה
12. בעב"ל (ארצי)  57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי – אסתר נוח (22.12.14) סוכמו התנאים לביסוס הטענה בדבר פגיעה בעבודה על דרך הטראומה באופן הבא:
"על מנת לבסס את עילת המיקרוטראומה יש להוכיח שלושה יסודות: הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני. רק משהוכחה התשתית העובדתית יועבר עניינו של המבוטח למומחה-יועץ-רפואי לבחינת הקשר הסיבתי (היסוד השני) ומנגנון הפגיעה (היסוד השלישי)".
 
בהליכים מסוג זה על המבוטח להוכיח שמתקיימים בו התנאים הבאים:
(א)       ביצוען של תנועות חוזרות ונשנות  "זהות במהותן", כלומר דומות אחת לרעותה והפועלות על מקום מוגדר;
(ב)       התנועות חוזרות ונשנות בתכיפות הנמשכת על-פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר. התדירות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה וללא הפסקות, וניתן לבודד פעולות מסוימות מתוך מכלול הפעולות המבוצעות במהלך יום עבודה;
(ג)        ניתן לבודד את תנועות הגוף החוזרות והנשנות הפועלות על איזור מוגדר במשך פרקי זמן רציפים ומשמעותיים, גם מתוך עבודה שהיא בעיקרה מגוונת.
 
13.       לצורך הוכחת היסוד הראשון - ביצוע תנועות חוזרות ונשנות, אין חובה להוכיח כי מדובר בתנועות זהות, ודי בכך שהן "זהות במהותן", היינו, דומות האחת לרעותה ובלבד שהן פועלות  על מקום מוגדר בגוף עד שבסוף נוצר נזק ממשי (בג"ץ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נג(2) 529; עב"ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי – יניב, פד"ע לה, 529).
 אשר לתדירות התנועות נפסק כי אין מדובר בהכרח בתדירות קבועה וסדירה ללא הפסקה, אלא די בכך שניתן לבודד פעולות אלה ממכלול הפעולות שהמבוטח מבצע במהלך יום עבודתו (עב"ל (ארצי) 465/07 עופר יהודאי - המוסד לביטוח לאומי (20.12.07)), וזאת בתכיפות " הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" (עניין יניב).
על-פי פסיקת בתי הדין יכול שתימצא תשתית עובדתית מספיקה על פי תורת המיקרוטראומה גם שעה שעבודתו של המבוטח היא מגוונת ודורשת ביצוע  פעולות שונות במהלך שגרת העבודה. זאת, כל עוד ניתן לבודד בתוכה רצף או רצפים של תנועת  דומות במהותן הפועלות על מקום מוגדר בגוף וכל עוד מדובר ברצף או רצפים המשתרעים על פני פרקי זמן משמעותיים (עב"ל (ארצי) 90/06 אמנון כובש - המוסד לביטוח לאומי (17.8.06); וכן עניין יהודאי).
 
  14.     נקדים ונציין את מסקנתנו לפיה יש למנות בשלב זה מומחה-יועץ רפואי, מאחר שהונחה תשתית עובדתית מתאימה לאפשרות קיומה של פגיעה  בכפות הידיים או בשורשי כפות הידיים על דרך המיקרוטראומה או כמחלת מקצוע.
די בתנועות הליטוש והשיוף אותן מבצע התובע באופן חוזר ונשנה, תנועות בכיוונים למעלה- למטה וימינה –שמאלה תוך שימוש במלטשת ובנייר שיוף על פני פרקי זמן משמעותיים הנדרשים לצורך טיפול בשלושה כלי רכב מדי יום - כדי להצדיק היוועצות במומחה.
מדובר בתנועות שעל-פי התרשמותנו כרוכות בהפעלת לחץ, ויתכן שמשמעות הדבר היא לחץ על העצב באזור שורשי כפות הידיים. חלק מהפעולות והתנועות נעשות תוך שימוש במכשירים חשמליים הפועלים על לחץ אוויר. מהאמור עולה לא זו בלבד שהוכחה תשתית לכאורית לפגיעה על דרך המיקרוטראומה אלא שיתכן ויהיה מקום להכיר בפגיעה על דרך של מחלת מקצוע. לפיכך יש מקום למנות מומחה רפואי ולהפנות אליו שאלות בנוגע לאפשרות קיומה של מחלת מקצוע, כהגדרתה בסעיפים 79 ו- 85 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995 , בין השאר בהתייחס לפריט 26 לחלק א' ופריט ים 13 או 14 לחלק ב' לתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד – 1954.
 
15. החלטה המופנית למומחה תצא בנפרד.

ניתנה היום, כ' תמוז תש"פ, (12 יולי 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

נציגת עובדים
גב' מלכה טל

דניה דרורי,
שופטת

נציג מעסיקים
מר יצחק שגב