הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה חיפה ב"ל 20590-03-19

לפני
כב' השופט טל גולן
נציג ציבור (עובדים) גב' ורד קאופמן

התובע:
גנאדי קוזנצוב
ע"י ב"כ: עו"ד מאור אביטל
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד חן פולגר לוי

ה ח ל ט ה

  1. תביעתו של התובע הוגשה בגין מכתב הנתבע מיום 21.1.2019, בו הודיע הנתבע לתובע על דחיית התביעה לתשלום דמי פגיעה בגין כאבים בצוואר ובכתפיים, שנגרמו לו לטענתו תוך כדי ועקב עבודתו. במכתב הנתבע שבנדון צוין כי לתובע לא אירעו אירוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתו, ואשר הביאו לכאבים בצוואר ובכתפיים.
  2. עוד נקבע בהחלטה זו, כי מבחינה רפואית לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין מחלתו של התובע לבין תנאי עבודתו, וכי מחלתו של התובע התפתחה על רקע תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה, ולפיכך אין לראות במחלתו כתאונת עבודה. מכאן הוגשה התביעה שלפנינו, שעניינה – וכפי המצוין בכתב התביעה, בקרעים בכתפיים/נזק רפואי בכתפיים.
  3. ביום 30.4.2020 הגיע בית הדין למסקנה כי קיימת הצדקה למינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין, על בסיס התשתית העובדתית, כדלקמן:

"א. התובע יליד שנת 1952;
ב. במהלך השנים התובע עבד במהלך השנים במספר עבודות, כמתואר להלן: בתקופה שבין 9/1998 ל-7/2005 במפעל "דלתא" בתחום הבדים (סך הכל, כ-7 שנים); בתקופה שבין 4/2012 ל-1/2013 ובין 3/2013 ל-9/2015 במפעל "שמר מתכות" כמלטש ומשחיז חלקי מתכת (סך הכל, כ-2.5 שנים, במצטבר); בתקופה שבין 2/2016 ל-4/2017 במפעל "אינקומק בלוקר" כמלטש ומשחיז חלקי מתכת (סך הכל, כ-1.25 שנים); בתקופה שבין 4/2017 ל-4/2019 במפעל "שיפ-רם טכנולוגיות בע"מ" כמלטש ומשחיז מתכות (סך הכל, כ-2 שנים);
ג. במפעלים הבאים – שמר מתכות, אינקומק בלוקר ו-שיפ-רם טכנולוגיות, התובע עבד כמלטש ומשחיז מתכות. במהלך העבודה התובע עבד עם דיסק חשמלי בגודל 10 אינטש לצורך השחזה וריתוך של קונסטרוקציות, וכן עבד על דיסק קטן יותר לצורך ליטוש. העבודה עם הדיסק התבצעה בין 7 ל-8 שעות ביום בגובה החזה, באמצעות שתי הידיים. כמו כן, מתוך השעות האלה התובע עבד בין 5 ל-6 שעות עם הדיסק הגדול, לצורך חיתוך הברזל;
ד. כמו כן, התובע היה מרים חלקי מתכת במשקלים שנעים בין 5 ל-50 ק"ג מהרצפה לשולחן העבודה, כאשר המדובר בין 30 ל-40 פריטים ביום. היות שהיה עליו להפוך את הפריטים, אזי חלק מהעבודה היתה מתבצעת מעל לגובה הכתפיים;
ה. במפעל דלתא התובע היה גורר עגלות ובתוכן בד שהיה במשקל של עד 250 ק"ג, לתוך מכונה. התובע היה מזין את גליל הבדים לתוך המכונה, כאשר היה עליו להרים את הבדים מהעגלה, שנמצאה בגובה חצי מטר, אל גובה מטר. כל מטר בד שקל בין 3 ל-4 ק"ג. גרירת העגלות התבצעה כ-12 פעמים ביום."
4. אשר על כן, הננו ממנים מטעמו של בית הדין את ד"ר גיל לאנה, כמומחה רפואי לכירורגיה אורתופדית. המומחה מתבקש לחוות דעתו ביחס לסוגיות הבאות:
א. מהן המחלה/ות או הליקויים שמהם סובל התובע בכתפיו?
ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקויים מהם הוא סובל? גם החמרת מצב הליקויים עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקויים, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקויים, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרמו על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לה נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויים (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקויים ביחס לגורמים האחרים, דהיינו – האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על הליקויים של התובע?
(השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).
ה. האם לאור התשתית העובדתית שצוינה דלעיל, עניינו של התובע נכנס בגדרי פריט 14 בחלק ב' לתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954, הקובע כך: "מחלות עצמות, פרקים, שרירים, כלי דם או עצבים של הגפיים – הנגרמות על ידי עבודה במכשירים רוטטים" במהלך "עבודה ותהליכי הייצור" של "עבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים".
ו. ככל שהתשובה לשאלה ה' היא חיובית, האם סביר יותר לקבוע שאין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין המחלה ממנה הוא סובל בכתפיים? כלומר, האם הינך יכול לשלול בסבירות של מעל 50% שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו?
5. על מצבו הרפואי של התובע ניתן ללמוד מהמוצגים הבאים: א. תיק רפואי כללי ומקצועי, ידני וממוחשב משירותי בריאות כללית.
6. על המומחה ליתן את חוות דעתו בדרך שבה ניתנת חוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, וסעיף 2.8 להוראת תכ"ם 13.9.0.7, ובכלל זה לפרט את פרטי השכלתו וניסיונו, וכן להצהיר כי ידוע לו שחוות דעתו ניתנת במקום עדות בבית הדין, על המשתמע מכך.
7. הוגשה חוות דעת שלא בהתאם לדרך הקבועה בפקודת הראיות, רשאי בית הדין מיוזמתו או לבקשת הצדדים לבקש מהמומחה לתקן את חוות דעתו. למען הסר ספק, הגשת חוות הדעת שלא בהתאם לאמור אינה מצדיקה, כשלעצמה, את פסילת חוות הדעת.
8. אם וככל שמי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה, לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית הדין וגם ישירות לצד שכנגד, תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.
9. כב' המומחה מתבקש להשתדל לתת חוות דעתו מוקדם ככל שניתן, ובמידת האפשר תוך 30 ימים מקבלת החלטה זאת.
10. עם קבלת חוות הדעת היא תועבר לצדדים, והם יקבלו ארכה בת 21 ימים לבקש להפנות למומחה שאלות הבהרה ביחס אליה, ותינתן ארכה בת 15 ימים להגיב לבקשה כזו, ככל שתוגש.
11. ככל שלא תוגשנה בקשות להפנות למומחה שאלות הבהרה, יקבלו הצדדים ארכה נוספת בת 15 ימים להגיש סיכומיהם או להשלים סיכומים שהוגשו, שאם לא כן הם יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין בהתאם.
12. תשומת לב הצדדים מופנית לכך שצד אינו רשאי לפנות באופן ישיר אל המומחה בכל עניין שהוא, ובכלל זה אינו רשאי להמציא למומחה מסמכים באופן ישיר. ככל שצד מסוים סבור כי יש מקום לפנות למומחה בעניין מסוים או להגיש לו מסמכים, עליו להגיש תחילה בקשה מנומקת לבית הדין, תוך המצאתה לצד שכנגד.
13. כל פניה אל המומחה ובכלל זה המצאת מסמכים, תיעשה על ידי בית הדין, זולת אם בית הדין הורה אחרת. כמו כן, המומחה אשר מונה על ידי בית הדין, אינו בודק את בעל הדין שעניינו הופנה אליו, אלא אם המומחה מבקש זאת, או אם בעל הדין הגיש בקשה מנומקת בעניין זה לבית הדין ובית הדין נעתר לבקשה.
14. מותב בית הדין מסמיך את אב בית הדין לנסח ולהפנות למומחה שאלות הבהרה, וכן להתייחס לבקשה לשאלות ההבהרה, והכל כפי שהדבר יידרש.
15. שכר טרחתו של המומחה ישולם על ידי בית הדין, כמקובל.
16. להמשך טיפולה של המזכירות.
ניתנה היום, י' אייר תש"פ (04 מאי 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

גב' ורד קאופמו
נציג ציבור (עובדים)

טל גולן
שופט