הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה חיפה ב"ל 1760-11-20

30 דצמבר 2021
בפני: כב' השופטת דניה דרורי
התובע:
מוריס חג'אר
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1. מינוי מומחה רפואי
ד"ר רון בשוראי , מומחה בתחום כירורגיה אורתופדית, מתמנה בזאת לשמש מומחה-יועץ רפואי (להלן – המומחה), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו.

2. מסמכים רפואיים
להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן:
תיקו הרפואי של התובע ממכבי שירותי בריאות;
תיקו הרפואי של התובע מבית החולים רמב"ם;
תיקו הרפואי של התובע מבית החולים אסותא;
מסמכים רפואיים שצורפו לכתב התביעה ולתצהיר;
פרוטוקול ועדה רפואית בנוגע לפגיעה מיום 15.7.18 (עמ' 16- 19 לכתב ההגנה).

3. העובדות:
(1) התובע יליד 21.3.69, נהג אמבולנס במקצועו.
(2) בחודש 8/97 החל התובע לעבוד במקצועו כנהג אמבולנס בשירות חברת "אמבולנט-שירותי אמבולנסים בע"מ", שם עבד משך כשבע שנים עד לאמצע שנת 2004.

(3) עבודתו של התובע כנהג אמבולנס היתה במשרה מלאה, 6 ימים בשבוע, בין 10-11 שעות ליום עבודה, כאשר ברגיל היה מתחיל עבודה בשעה 06:00 ומסיים בשעה 16:00 ומתוך ששת הימים היו בין 1-2 ימים בממוצע לשבוע בהם עבד כתורן, דהיינו בעבודה שהחלה בשעה 19:00 והסתיימה בשעה 06:00 למחרת.
(4) עבודתו כנהג אמבולנס כללה במרביתה נסיעות ממושכות של שעות ארוכות בכבישים, שחלקם משובשים, על כל הכרוך בכך בזעזועי נסיעה בהם חש, הן בשל מצב הכבישים והן בשל אופי ודרך הנסיעות באמבולנס, זעזועים חוזרים ונשנים פעמים רבות במהלך כל נסיעה.
(5) כמו כן, התובע נדרש בין כל נסיעה ונסיעה להעלות חולים, הן בכיסאות גלגלים והן באלונקות, ולהעבירם מביתם ו/או מהמוסד הסיעודי אל תא האמבולנס ובהגיעו ליעד, להעבירם בשנית מהאמבולנס אל היעד, שלרוב היה בית חולים.
יום עבודה באמבולנס כלל בין 8-15 העברה של חולים, במשקלים הנעים בין 60-140 ק"ג, כאשר כל העברה כללה הרמת כיסא גלגלים ו/או אלונקה עד הבית, לרוב עליית קומות במדרגות כשאין מעלית, התכופפויות חוזרות להרמת החולה וייצובו בכיסא או באלונקה, לרבות חגורה וכדו', הרמה או גרירת הכיסא או האלונקה עד לפתח תא האמבולנס, התכופפות להרמה, דחיפה והתכופפות לצורך כניסה לתא לקשירת הכיסא או קיבוע האלו נקה ובהגיעו ליעד, פעולות להורדת החולה בכיסא או באלונקה, לרבות התכופפות ועליה לתא, שחרור ודחיפה, הרמה והורדה ועוד.
יצויין, כי רוב ההעברות מבתים פרטיים היו ללא מעלית וגם כשיש מעלית, לא תמיד התאפשר להעביר בה חולים בכיסאות או אלונקות בשל גודלן.
במסגרת עבודתו, התובע נדרש לעיתים להעביר גופות של נפטרים מבתיהם או ממוסד סיעודי ולהעבירם לבתי חולים או לבתי קברות.
בנוסף לאמור, בתחילת יום העבודה וכן לאחר כל העברה של חולה ליעד, התובע נדרש לבצע פעולות שגרתיות של בדיקת ציוד בתא האמבולנס, לרבות סידורים וחיטוי האלונקה, פעולה שבוצעה מחוץ לתא, כל הפעולות דרשו התכופפויות חוזרות בגב, הרמת האלונקה והוצאתה והרמתה לאחר החיטוי והכנסתה חזרה לתא ועוד.
(6) במאי 2004 התובע החל לעבוד בחברה נעמה סווידאן, יבואן, שם עבד משך שנים עד לספטמבר 2009, עבודה שהיתה בהיקף של 12 שעות יומיות בממוצע, כאשר יום עבודה רגיל החל בשעה 07:00 בבוקר והסתיים בשעה 19:00 ובתדירות של פעם בשבוע, קבלת משלוחים גדולים במיוחד, העבודה החלה בשעה 03:00 לפנות בוקר והסתיימה בשעה 19:00 (עבודה של 16 שעות באותו יום).
(7) בעבודתו זו, התובע היה אחראי על סידור הסחורה המתקבלת באופן יומיומי. הסחורה היתה מגיעה במשאית, התובע עזר לנהג המשאית לפרוק את הסחורה למחסן, בין היתר, בעליה לתא המשאית, דחיפה וכיוון משטחים עמוסי סחורה כבדים והורדתם מהמשאית באמצעות עגלת הרמת משטחים.
(8) לאחר העברת הסחורה למחסן, התובע מפרק ומעביר את הסחורה אל תוך הסופר ומסדרה, עבודה שדרשה התכופפויות חוזרות ונשנות של הגב ויישורו מאות פעמים ביום, תוך כדי הרמת משאות כבדים, קרטונים של משקאות ומוצרים שונים, ושקים כבדים, לרוב של חומרי ניקוי, קטניות, חומרי הדברה, קופסאות שימורים ועוד.
ממוצע משקלי הסחורה שהרים כאמור נע בין 10-50 ק"ג.
(9) עבודה זו כאמור כללה גם העברת משלוחים כבדים אל בתי עסק שונים ו/או רכבי לקוחות, פעולות שביצע התובע עשרות פעמים ביום עבודה, על כל הכרוך בהעמדה לעגלות/רכבים, פירוק סחורה מעגלות/רכבים והעברתה לבית העסק או הלקוח, לעיתים במדרגות.
(10) החל מספטמבר 2009 ועד אוקטובר 2010 התובע עבד בחברת זרם הנביאים בע"מ, עבודה בתחום החשמל, שדרשה הרמת ציוד כבד וכלי עבודה באופן תדיר, כן עבודה כמפעיל מחפרון-עבודות עפר לצורך הכנות לעבודות חשמל, על כל הכרוך בכך ברטט החפירות.
(11) החל מאוקטובר 2010 ועד היום, התובע עובד בחברת עוז בת גלים, בע"מ, יבואנית של מכשירי וחומרי ניקוי ונותנת שירותי תיקוני מכשירים וניקוי, במיוחד לרכבים, לרבות חביות כימיקליים במשקל של כ-200 ק"ג, גלונים של סבונים, חומרי ניקוי וכימיקליים במשקל ממוצע של כ-25 ק"ג כ"א.
(12) התובע עובד בהיקף של 10.5 שעות ליום עבודה, שמתחיל בשעה 06:00 ומסתיים בשעה 16:30.

(13) סדר יום העבודה בחברת עוז נקבע בהתאם לקריאות שירות שהתובע מקבל ממשרדי החברה לביצוע עבודות שונות בשטח, ולצורך כך הוא נדרש, יחד עם עובדים נוספים, להעמיס מכשירים וחומרים שונים לרכב העבודה, לרבות מכשירי שטיפה, מקרצפות וחומרים כימיקליים, כאשר העמסת המכשירים, או החומרים, לרכב ופירוקם, כרוכה בהתכופפויות חוזרות ונשנות של הגב והפעלת לחץ, דחיפה לצורך הרמה ודחיפה של מכשירים או מוצרים.
(14) החל משנת 2017 התובע אינו יוצא לעבודות שטח ותיקונים, אם כי מבצע סידורי סחורה במחסן החברה, לרבות פירוק סחורה שמגיעה מהמשאיות והכנסתה למחסן, סידור כימיקליים וחומרים שונים על מדפים ומשטחים, הוצאת הסחורה מהמחסן והעמסתה ברכבי הטכנאים ועוד.

4. השאלות:
עת מדובר בהכרה בפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, סדר בחינת הדברים הוא בשני שלבים, מפורט להלן:
ראשית - האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המבוטח ובין הליקוי ממנו הוא סובל. על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו על הליקוי. דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו. יובהר, כי בשלב זה לא נדרשת התייחסות למידת ההשפעה על מצבו הרפואי של המבוטח, ואין הכוונה כי תנאי העבודה תרמו שיעור של 50% ממצבו הרפואי של המבוטח, אלא האם תנאי העבודה גרמו במידה כלשהי למצבו הרפואי של המבוטח או להחמרת מצבו הרפואי של המבוטח, בסבירות של 50% ומעלה.
שנית - ככל שנקבע קשר סיבתי כאמור לעיל, יש לבחון את שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות.
על רקע האמור, מתבקש המומחה הרפואי להשיב על השאלות כמפורט להלן:

מהו הליקוי ממנו סובל התובע בגבו?
האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע ובין הליקוי בו לקה או החמרתו? כאמור, על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו, דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.
ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי המחלה של התובע עקב עבודתו נגרמה או הוחמרה על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה או החמירה גם כן את מחלתו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם לתנאי העבודה השפעה משמעותית על הליקוי (השפעה משמעותית היא בשיעור של 20% ומעלה)?

5.      על המומחה ליתן את חוות דעתו בדרך שבה ניתנת חוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971, וסעיף 2.8 להוראת תכ"ם 13.9.0.7 ובכלל זה לפרט את פרטי השכלתו וניסיונו, וכן להצהיר כי ידוע לו שחוות דעתו ניתנת במקום עדות בבית הדין על המשתמע מכך.  הוגשה חוות דעת שלא בהתאם לדרך הקבועה בפקודת הראיות, רשאי בית הדין מיוזמתו או לבקשת הצדדים לבקש מהמומחה לתקן את חוות דעתו.  למען הסר ספק, הגשת חוות הדעת שלא בהתאם לאמור אינה מצדיקה, כשלעצמה, את פסילת חוות הדעת.

6. אם וככל שמי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה, לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנגד, תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.

ניתנה היום, כ"ו טבת תשפ"ב, (30 דצמבר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.