הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה חיפה ב"ל 16727-05-20

09 אוקטובר 2020
לפני:

כב' הנשיא אלכס קוגן

המערער
סלים חלף
ע"י ב"כ: עו"ד קרן מינסקר
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אריק יעקובי

פסק דין

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 20.1.2020 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה למערער נכות זמנית בשיעור 65% מיום 1.5.2019 ועד 31.10.2020.

הרקע העובדתי

2. לפי העולה מן התיק, המערער יליד 1973, עובד שכיר בתחום תקשורת כבלים. המערער נפגע ביום 3.10.2017 בתאונת דרכים, אשר הוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה, כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. הפגימות שהוכרו הן: "חבלת ראש, דימום תוך גולגלתי חבלתי, פגיעה מוחית".

3. למערער שולמו דמי פגיעה מיום 4.10.2017 ועד 2.1.2018.

4. ביום 20.12.18 קבעה ועדה רפואית מדרג ראשון למערער נכויות זמניות, לפי הפירוט הבא:
נכות רפואית בשיעור 100% מיום 3.1.2018 ועד 31.7.2018.
נכות רפואית בשיעור 90% מיום 1.8.2018 ועד 31.12.2018.
נכות רפואית בשיעור 80% מיום 1.1.2019 ועד 30.4.2019.
המערער הגיש ערר כנגד החלטה זו.

5. המערער נבדק על ידי יועץ לוועדה הרפואית לעררים, מומחה באורולוגיה, ביום 14.5.2019, אשר שלל קשר סיבתי בין תלונותיו האורולוגיות של המערער (לעניין אין אונות והפרעות במתן שתן) ובין התאונה הנדונה. הוועדה הרפואית לעררים התכנסה אף היא ביום 14.5.2019, בהרכב מומחה באורתופדיה, מומחה אא"ג, ומומחה בנוירוכירורגיה, אימצה את מסקנת היועץ האורולוג, דחתה את הערר והותירה את הנכויות הזמניות על כנן, כפי שנקבעו על ידי הוועדה הרפואית מדרג ראשון. המערער הגיש ערעור על החלטה זו (ב"ל 11840-09-19).

6. בפסק דין מיום 16.4.2020 התקבל הערעור ובית הדין הורה להשיב את עניינו של המערער לוועדה על מנת שתיוועץ עם היועץ מטעמה אודות נחיצות ביצוע בדיקת ה- NPT למערער. כמו כן, נקבע שבכפוף להחלטת היועץ, יופנה המערער לבצע את הבדיקה, ולאחר קבלת תוצאות הבדיקה, תשוב הוועדה ותשקול עמדתה בהתייחס למכלול החומר הרפואי העומד לפניה כולל בדיקת ה- NPT. נכון למועד הגשת ערעור זה טרם הסתיים ההליך בוועדה המתכנסת מכוח פסק הדין.

7. בתום הנכויות הזמניות זומן המערער לוועדה רפואית מדרג ראשון . בחוות דעת יועצת מומחית בפסיכיאטריה מיום 24.6.2019 נקבע ש "מדובר במצב יציב של סימני דכאון חרדתי על רקע אורגני". היועצת קבעה למערער נכות פסיכיאטרית יציבה בשיעור 10% לפי פריט ליקוי 34(א)(2), מיום 1.5.2019. הוועדה הרפואית התכנסה ביום 7.7.2019, וקבעה למערער נכות נוירולוגית זמנית בשיעור 40% מיום 1.5.2019 ועד 31.12.2019 בגין דימום תוך גולגולתי לאחר חבלת ראש. בסיכום החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון נקבעה למערער נכות זמנית בשיעור 50% מיום 1.5.2019 ועד 31.12.2019.
המערער הגיש ערר על החלטה זו.

החלטת הוועדה

8. במסגרת דיוני הוועדה נבדק המערער ביום 3.11.2019 על ידי יועץ לוועדה מומחה בפסיכיאטריה. היועץ הקשיב לתלונות המערער, רשם את טיעוני הערר מפי באת כוחו, עיין בתיק הרפואי וערך למערער בדיקה קלינית. בפרק הבדיקה תיאר היועץ את הממצאים כדלקמן:

"הבדיקה נעשתה בתרגום מערבית לעברית ע"י אשתו.
בן 45 נשוי +3 ילדים. הבכור 17, 14 ו13.
בבדיקה הפורמלית: בהכרה מלאה, משתף פעולה, עונה על חלק מהשאלות ולא תמיד לעניין, התמצאות חלקית בזמן, קשב וריכוז וזיכרון פגומים, חשיבה איטית, בתוכן החשיבה לא נתגלו מחשבות שווא ולא הזיות. השיפוט והתובנה הם חלקיים והאפקט אבליי לא תואם חלק מזמן הבדיקה".

היועץ סיכם את חוות דעתו כך:

"היועץ עיין בחומר הרפואי כולל האבחון נוירופסיכולוגי והמסמכים של ד"ר כנאענה מיום 27.9.2019. היועץ בדעה כי מדובר בפגיעה אורגנית מצב לאחר חבלת ראש קשה עם פגיעה קוגניטיבית ואפקטיבית. לדעת היועץ יש מקום להפוך את הנכות הפסיכיאטרית לזמנית וכך גם את הנכות הנוירולוגית לזמנית לפח ות עד ה- 31.10.2020 וזאת עקב האבחנה".

9. המערער נבדק ביום 6.11.2019 על ידי יועץ לוועדה מומחה באורולוגיה, אשר קבע שאין קשר סיבתי בין תלונותיו של המערער להפרעה בזקפה ולבריחת שתן ובין התאונה.

10. הוועדה התכנסה ביום 11.11.2019 בהרכב מומחה בנוירוכירורגיה, מומחה באורטופדיה ומומחה אא"ג. הוועדה הקשיבה לתלונות המערער, רשמה את טיעוני הערר ועיינה במסמכים הרפואיים שעמדו לפניה. הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית בתחום אא"ג ונוירולוגיה . לשם סיכום הדיון הוועדה הפנתה את המערער לבדיקת ברה. כמו כן, אימצה הוועדה את קביעותיהם של היועצים בתחום הפסיכיאטריה והאורולוגיה.

11. הוועדה התכנסה שוב ביום 20.1.2020, עיינה בבדיקת ברה מיום 24.11.2019, וקבעה קשר סיבתי בין התאונה ובין ליקוי השמיעה והטנטון. הוועדה קבעה למערער נכות יציבה בשיעור 10% בגין ליקוי שמיעה, לפי פריט ליקוי 72(1)(א)(7) וכן נכות יציבה בשיעור 10% בגין טנטון, לפי פריט ליקוי 72(4)(ד).
הוועדה ציינה שהנכות הפסיכיאטרית אומנם שונתה מנכות צמיתה לנכות זמנית, אך היות וכלל נכויותיו של המערער זמניות אין מקום לעצור את הדיון.

לסיכום, למערער נקבעה נכות זמנית בשיעור 65% מיום 1.5.2019 ועד 31.10.2020.

טענות הצדדים

12. טענת הערעור העיקרית היא שהוועדה הפכה את הנכות הפסיכיאטרית מצמיתה לזמנית מבלי שניתנה למערער אזהרה. לפי הטענה, בדומה למצב דברים בו הוועדה מתעדת להפחית מדרגת הנכות של המבוטח שהגיש ערר, עליה להודיע לו על כוונתה זו ולאפשר לו להתגונן או למשוך את הערר.

13. לטענת המשיב, גם הוועדה הרפואית וגם הוועדה לעררים קבעו למערער נכות זמנית וממילא סיווג הנכות כזמנית אינו מטיל על הוועדה חובה אזהרה שכן בתכוף לתום הזמניות המערער מזומן לבדיקה נוספת.

דיון והכרעה

14. לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור ובכתב התשובה, בפרוטוקולי הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להתקבל בחלקו .

15. לוועדה הרפואית לעררים נתון שיקול הדעת לשנות את קביעותיה של הוועדה הרפואית מדרג ראשון, ובכלל זה רשאית הוועדה לעררים אף להפחית את אחוזי הנכות אשר נקבעו למבוטח על ידי הוועדה הרפואית מדרג ראשון. בעניין זה תקנה 30(א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 קובעת, כי "ועדה לערעורים רשאית לאשר החלטת הועדה, לבטלה או לשנותה, בין שנתבקשה לעשות זאת ובין שלא נתבקשה, בין שהמערער הוא הנפגע ובין שהוא המוסד". פסיקת בית המשפט העליון קבעה, כי בגדר סמכותה של הוועדה לעררים להתייחס למצבו הרפואי של העורר ולבטא את מלוא ממצאיה, וזאת ללא הגבלה הנובעת מהיקפו של הערר שהוגש, שכן ההחלטה הרפואית של הוועדה לעררים חייבת להיות אמינה ומלאה (בג"צ 296/83 וייס נ' הוועדה הרפואית לעררים, פ"ד יב 95). עוד נקבע, כי מקום שהוועדה לעררים רואה לנכון להפחית את אחוזי הנכות שנקבעו למבוטח, וזאת אף אם לא הוגש ערר על כך, עליה להתריע בפניו על כך, ולתת לו הזדמנות נאותה להתייחס לאפשרות זו ולהתגונן בפניה, וכן לתת לו את ההזדמנות לחזור בו מהערר שהגיש (ע"ע (ארצי) 300/03 יוסף מסעודה (מלול) – מדינת ישראל , מיום 10.1.2006).

16. בענייננו: הוועדה הרפואית מדרג ראשון קבעה למערער נכות פסיכיאטרית צמיתה בשיעור 10% לפי פריט ליקוי 34(א)(2), מיום 1.5.2019. אומנם מדובר בחוות דעת היועצת לוועדה, אולם קביעת היועצת לוועדה ש"מדובר במצב יציב של סימני דכאון חרדתי על רקע אורגני" – כמוה כקביעת הוועדה עצמה. הלכה פסוקה היא שיועץ הממונה מטעם הוועדה הרפואית והנותן בידה חוות דעת, לצורך מילוי החסר בהרכבה בתחום מסוים, כמוהו כחבר בוועדה עצמה וכלול בהרכבה מלכתחילה ומעמדו שווה ערך למעמדם של חבריה. לטענת המשיב, החלטתה המסכמת של הוועדה הרפואית מדרג ראשון היא הקובעת, לאמור נכות זמנית בשיעור 50% מיום 1.5.2019 ועד 31.12.2019. אולם טענה זו דינה להידחות שכן הוועדה הרפואית קבעה למערער נכות פסיכיאטרית צמיתה. המשיב ביקש בטיעוניו להסתמך על ההלכה שנקבעה בעב"ל (ארצי) 407/05 שמואל דנה - המוסד לביטוח לאומי, מיום 27.2.2006. באותו מקרה נפסק, כי ועדה רפואית רשאית לשנות מקביעותיה כל עוד לא ניתנה החלטה סופית, היינו ועדה רפואית המקיימת מספר ישיבות בטרם החלטתה הסופית אינה מנועה לשנות מקביעתה בישיבה קודמת ולקבוע דרגת נכות אחרת. לא ניתן ללמוד גזרה שווה מפסק הדין בעניין דנה שכן נסיבותיו לא זהות לאלו שלפנינו , ולכן נדחית טענת המשיב בעניין זה.

17. הוועדה המירה את הנכות הפסיכיאטרית הצמיתה בנכות זמנית, וללא ספק מדובר בקביעה שונה מהקביעה הקודמת. בהינתן האפשרות כי בנכות זמנית הוועדה הרפואית שוקלת שיקולים מקלים מאלה שנשקלים על ידה במסגרת הדיון בנכות צמיתה, בשל היותו של ההליך בשלביו המקדמיים (בר"ע (ארצי) 28403-12-12 המוסד לביטוח לאומי – רותם מלחי, מיום 11.8.2013), הרי שלקביעה זו של הוועדה יש השלכות והמערער עלול להיפגע בעתיד מהשינוי האמור. לטעמי, בנסיבות אלו הוועדה לעררים מחויבת להביא לידיעת המבוטח את העובדה שהיא שוקלת מעבר מנכות יציבה לזמנית כדי לאפשר לו להתגונן ואף לאפשר לו למשוך את הערר . על כן, מקובלת עלי טענת המערער, כי היה על הוועדה להודיע לו על כוונתה להפוך את הנכות הצמיתה לזמנית ולאפשר לו להמציא לוועדה מסמכים רפואיים נוספים ולשקול את צעדיו, ככל שיבחר לחזור בו מהערר. משלא עשתה כן, פגעה הוועדה בזכויותיו של המערער.

18. בשולי הדברים אציין שאין לקבל את הטענה שבהיבט הפסיכיאטרי שגתה הוועדה עת לא הפנתה לפריט הליקוי התואם את הנכות הזמנית שנקבעה למערער. כאמור, הלכה פסוקה היא שבמסגרת הדיון בנכות זמנית שוקלת הוועדה הרפואית שיקולים מקלים מאלה שנשקלים על ידה במסגרת הדיון בנכות צמיתה, בשל היותו של ההליך בשלביו המקדמיים (ראו פסק דין מלחי שאוזכר לעיל. כמו כן כאשר מדובר בנכות זמנית - הוועדה הרפואית רשאית , על פי סעיף 119 לחוק, לקבוע נכות בשיעור העולה על הקבוע במבחנים ).

19. בערעורו העלה המערער טענה נוספת, שלפיה הוועדה אימצה את חוות דעת היועצת לוועדה הרפואית מדרג הראשון ד"ר קרין קרטמזוב, מיום 7.7.19, אולם לפי הטענה היא אינה מומחית בנוירולוגיה. לערעור צורף אישור מאתר האינטרנט של משרד הבריאות המלמד, כך נטען, שהיועצת לדרג הראשון אינה בעלת תואר מומחה בנוירולוגיה או בכל תחום אחר (נספח יג לערעור). דין הטענה להידחות מהטעמים הבאים: ראשית, בית הדין לעבודה מוסמך לבחון אם נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים, ואין הוא מעביר תחת שבט ביקורתו את החלטת הדרג הראשון. לכן, אף אם יש ממש בטענה, הרי שהיא מכוונת כנגד החלטת ביניים של ועדה רפואית מדרג ראשון (בר"ע (ארצי) 194/06 יונה פלג – המוסד לביטוח לאומי, מיום 22.2.2066 בפסקה 2), ולכן אין מקומה להתברר במסגרת הערעור כאן. בפני המערער עמדה אפשרות להעלות טענ ה זו בפני הוועדה הרפואית לעררים או לפנות ולברר עניין זה מול מרכז שער. שנית, מעיון בפרוטוקול הוועדה מיום 11.11.19 עולה שנערכה למערער בדיקה נוירולוגית מקיפה, הוועדה פירטה את ממצאיה בהרחבה והגיעה למסקנה מנומקת וברורה. הוועדה תיארה את ממצאי הבדיקה הנוירולוגית כך:

"ניתן להתרשם מהאטה כללית בתגובותיו ובביצוע מטלות, מבין מה שמדברים עמו, ממעט בדיבור. נמוש שקע בקוטר 1 ס"מ באזור פרונטאלי אחורי מימין עם צלקת עדינה בעקבות חור קידוח לניטור לחץ תוך גולגולתי בעת האשפוז לאחר התאונה. תנועות עיניים מלאות ללא ניד ללא אסימטריה בשרירי הפנים, החך והענבל באמצע, הלשון ללא סטיות, שאר עצבי המוח ב.מ.פ. ללא קיפוח מוטורי חריג בארבעת הגפיים, ההחזרים הופקו תקינים, אין החזרים פתולוגיים, ללא הפרעות במבחן אצבע אף, רומברג שלילי. מוסר על הפרעה תחושתית בפלג גוף ימני. לסיכום מבחינה נוירולוגית מדובר בעיקר בסימנים של פגיעה משולבת נוירופסיכולוגית ללא סימנים של קיפוח מוטורי חריג וללא סימנים של פגיעה בקורדינציה ותפקוד של הגפיים" .

בהמשך החלטתה סקרה הוועדה את מצבו הנוירולוגי של המערער לרבות האשפוז בבית החולים רמב"ם ו הטיפול השיקומי בבית חולים לוינשטיין; התייחסה לבדיקה נוירופסיכולוגית של ד"ר גאגין מיום 21.11.2018 ועיינה במסמכים מאת הרופא הנוירולוג המטפל ד"ר זועבי וסים. בהחלטתה האריכה הוועדה את הנכות הנוירולוגית הזמנית עד ליום 31.10.2020.

הנה כי כן, לא זו בלבד שאין בסיס לטענה שהוועדה אימצה את חוות דעת היועצת מדרג ראשון מבלי לקיים דיון עצמאי שלה, אלא שהלכה למעשה האריכה הוועדה את תקופת הנכות הנוירולוגית הזמנית מעבר לזו שנקבעה בדרג הראשון (עד ליום 31.10.2020 במקום 31.12.2019).

סוף דבר

20. הערעור מתקבל בחלקו .

21. עניינו של המערער יוחזר לוועדה בהרכבה הקודם על מנת שתזהירו על הכוונה להפוך את הנכות הפסיכיאטרית הצמיתה שנקבעה לו בדרג הראשון לנכות זמנית.
למערער תינתן האפשרות להמציא לוועדה מסמכים רפואיים נוספים ולשקול את צעדיו, אם יבחר לחזור בו מהערר.

22. המשיב ישלם למערער שכר טרחת עו"ד בסך 2,500 ש"ח, וזאת בתוך 30 ימים מהיום.

23. לצדדים מוקנית זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, כ"א תשרי תשפ"א, (09 אוקטובר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .