הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה חיפה ב"ל 12909-03-19

26 פברואר 2020
לפני:

כב' השופטת דניה דרורי
נציג ציבור (עובדים) מר יהודה פיגורה
נציג ציבור (מעסיקים) מר ליאור לוין

התובע
מוחמד מסרי
ע"י ב"כ: עו"ד עודד שטרנברג
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד הדס אהרוני

פסק דין

1. עניינו של הליך זה בטענת התובע לפיה הוא נפגע בגבו בעקבות אירוע תאונתי בעבודתו ביום 20.6.18.

2. בהתאם להסכמת הצדדים מונה בהחלטה מיום 25.6.19 ד"ר א' אופנהיים כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן – המומחה). בפני המומחה הונחה התשתית העובדתית המוסכמת הבאה:
התובע יליד 20.12.1988.
בתקופה הרלוונטית התובע עבד כאיש אחזקה בחברת טמבור חפר ושות' שעיסוקה הקמה ותחזוקה של מתקנים לטיפול במים ושפכים ופיתוח מוצרים כימים לתעשייה, לחקלאות ולרשויות עירוניות.
ביום 20.6.18 בשעות אחר הצהריים בעת שהתובע עבד במשמרת ערב התבקש טלפונית ע"י הממונה עליו לפתוח ברז לחץ גדול. במהלך פתיחת הברז, על ידי סיבובו בעזרת שתי הידיים, פעולה שהיתה קשה מאוד ודרשה מאמץ פיזי רב, חש לפתע כאב עז בגב מקרין לרגל ימין עם תחושת נימול ברגל זו. לאחר מספר דקות הכאב התגבר עד כי התובע לא היה מסוגל להתנייד (להלן- האירוע התאונתי).
התובע נלקח לבית החולים הלל יפה ממקום עבודתו ע"י ניידת של מד"א.
התובע נותח בגבו ביום 21.6.18.
הסימפטומים הקליניים במהלך הטיפול הרפואי, גורמי הסיכון ועברו הרפואי של התובע הינם כמפורט בכרטיסיו הרפואיים.
לתובע ניתנו תעודות אי כושר לנפגע בעבודה בעד תקופת אי הכושר המקסימלית שבחוק ומעבר לכך.
מאז האירוע התאונתי מיום 20.6.18 התובע לא שב לעבודתו ואף הודיע על התפטרותו מחמת מצב בריאותו.

המומחה התבקש לקבוע מהו הליקוי ממנו סובל התובע (לרבות בגבו ואי השליטה על סוגר השתן) כעולה מהחומר הרפואי; האם ניתן לקבוע כי קיים קשר סיבתי, לרבות על דרך ההחמרה, בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין האירוע התאונתי בעבודה בתאריך 20.6.18 כפי שתואר בעובדות; וכן – האם אי הכושר לעבודה עפ"י התעודות הרפואיות לנפגע בעבודה שצורפו להחלטת המינוי, כולו או חלקו, נגרם עקב האירוע מיום 20.6.18.

3. בחוות דעתו מיום 27.7.19 קבע המומחה שהתובע סובל מתסמונת כאבי גב רדיקולריים עם הקרנת כאב ופגיעה שורשית בשורשים המותניים התחתונים. לגבי התלונה של אי שליטה בסורגים המומחה קבע שאלה לא עברו בירור כך ש"על-פי התיעוד לא ניתן לומר את מקורן אם כי קיימת אפשרות תיאורטית של בלט דיסק "מרכזי" ולחץ על השורשים הסקרליים אשר מעצבבים את הסוגרים."
המומחה קבע עוד שהתובע סבל מתחלואה בגבו בטרם האירוע התאונתי (תסמונת כאב גב תחתון לה נוסף כאב סכיאטי מימין שמקורו בלחץ על שורש עצבי) – תחלואה קודמת שנבעה מדיסקופתיה ניוונית ומליקוי מבני קודם (ליזיס וליסטזיס).
אשר להשפעת האירוע התאונתי המומחה קבע שלהערכתו, אף שהיתה תחלואה קודמת בעמוד השדרה של התובע, "בעת האירוע נגרם נזק נוסף והחמרה של בקע הדיסק לתוך הפורמינה הבין חולייתית הימנית, אשר הביאה באופן מיידי להתפתחות התסמונת החריפה של פגיעה שורשית אשר אובחנה בגבו של התובע ודרשה פעולה דחופה של דקומפרסיה ניתוחית."
המומחה העריך שקיים קשר סיבתי בסבירות גבוהה (מעל 50%) בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין האירוע התאונתי מיום 20.6.18, ואי הכושר על פי התעודה הרפואית לנפגע בעבודה היא עקב האירוע התאונתי.

4. למומחה הופנו ביום 1.12.19 שאלות הבהרה מטעם הנתבע, להן השיב במסמך נושא תאריך 23.12.19. המומחה קבע בתשובות לשאלות ההבהרה, שלתובע היסטוריה ארוכה של כאבי גב תחתון וכשנתיים לפני האירוע צוין ברישומים הרפואיים שסבל מסכיאטיקה ימנית, "אולם, בעקבות האירוע עצמו ובאופן מיידי הופיע תסמונת שכללה סימנים נוירולוגים לרבות חולשה של שרירי הירך. הדבר מצביע באופן ברור על לחץ מוגבר על תעלת השידרה או שורש מותני, בעוצמה שלא היתה קיימת קודם. סביר שמדובר בפגיעה באזור שהיה מוחלש עבור לאירוע אך באירוע נגרם נזק נוסף."
עוד קבע המומחה שמירב התחלואה בע"ש מותני היא תחלואה ניוונית. יחד עם זאת הוסיף ש"חבלות, בהן משתחרר כוח רב באופן פתאומי ובמיוחד כאשר יש מרכיב סיבובי (הקיים בתיאור המקרה הנדון) הינן בהחלט גורם מוכר לפריצה של דיסק או החמרה בפריצת דיסק."
המומחה סיכם את תשובותיו כך: "לאחר עיון נוסף בחומר הרפואי ומענה לשאלות הנ"ל, אני בדעה כי מתקיים קשר סביר (מעל 50%) בין הליקוי, בעטיו נותח התובע, לבין האירוע הנדון."

5. לאחר שהוגשו סיכומים מטעם התובע, הודיע הנתבע ביום 17.2.19 כי בהתאם ובכפוף לאמור בחוות-דעת המומחה החליט להכיר בפגימה – החמרה של בקע דיסק לתוך הפורמינה הבין חולייתית הימנית אשר הביאה להתפתחות תסמונת חריפה של פגיעה שורשית – כתאונת עבודה מיום 20.6.18.
בהודעת הנתבע צוין שהוועדה הרפואית שתדון בתביעה תקבע את דרגת הנכות והאם הנכות נובעת מהפגיעה ובאיזו מידה.

6. התובע מתנגד לנוסח ההכרה כפי שהוצע בהודעת הנתבע מיום 17.2.19. לטענת התובע יש מקום להכיר בפגימות התובע עקב תאונת העבודה מיום 20.6.18 "ללא כחל וסרק" בהתאם לאמור בסעיפים א – ג לחוות דעת המומחה.

7. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים מצאנו שאין מקום להכיר בכל הפגימות שהוזכרו בסעיפים א – ג לחוות דעת המומחה מיום 27.7.19, כבקשת התובע. בסעיפים אלה מנה המומחה את כלל הפגימות של התובע: לגבי חלק מהן (תסמונת כאב גב תחתון וכאב סכיאטי מימין) ציין כי התובע סבל מהן עוד לפני האירוע התאונתי והן נובעות מדיסקופתיה ניוונית ומליקוי מבני קודם. לגבי חלק אחר של הליקויים הנטענים (אי שליטה על סוגר השתן) קבע כי התלונה לא עברה בירור ולא ניתן לקבוע על-פי התיעוד אם מקורה בתאונה אם כי קיימת אפשרות תיאורטית לכך.
הליקוי לגביו המומחה קבע שהוא קשור סיבתית לאירוע התאונתי הוא "נזק נוסף והחמרה של בקע של הדיסק לתוך הפורמינה הבין חולייתית הימנית, אשר הביאה באופן מיידי להתפתחות התסמונת החריפה של פגיעה שורשית אשר אובחנה בגבו של התובע ודרשה פעולה דחופה של דקומפרסיה ניתוחית."

8. על יסוד האמור בחוות-דעת המומחה, אנו קובעים ששיש לראות התובע כמי שנפגע בתאונת עבודה מיום 20.6.18, וכי הפגימה שנותרה בעקבות הפגיעה היא, כלשון המומחה, " נזק נוסף והחמרה של בקע של הדיסק לתוך הפורמינה הבין חולייתית הימנית, אשר הביאה באופן מיידי להתפתחות התסמונת החריפה של פגיעה שורשית אשר אובחנה בגבו של התובע ודרשה פעולה דחופה של דקומפרסיה ניתוחית."
לאור קביעת המומחה לפיה אי הכושר הוא עקב האירוע התאונתי, הנתבע ישלם לתובע דמי פגיעה בגין התקופה המצוינת בתעודות אי הכושר שצורפו לכתב התביעה.

9. הנתבע ישא בשכ"ט ב"כ התובע בסך 3,000 ₪ שישולמו תוך 30 ימים.

ניתן היום, א' אדר תש"פ, (26 פברואר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציג עובדים
מר יהודה פיגורה

דניה דרורי,
שופטת

נציג מעסיקים
מר ליאור לוין