הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה חיפה ב"ל 10184-08-19

01 אוקטובר 2020

לפני:

כב' השופטת מיכל פריימן
נציג ציבור (עובדים) מראלי עשור שעבין

התובעת
1. מזל טוב גולן
ע"י ב"כ: עו"ד דור תומר
-
הנתבע
1. המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד בוריס קמינסקי

פסק דין

1. התובעת הגישה לנתבע תביעה להכיר בפגיעה בברכיה כפגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה בשל תנאי עבודתה כמטפלת/מפעילת משפחתון. תביעתה נדחתה ועל כך התביעה שלפנינו.

2. התובעת עבדה משנת 1984 כמטפלת במעונות לבני 3 חודשים עד 3 שנים והחל משנת 2000 לערך מנהלת משפחתון משל עצמה, כעצמאית, לאותם הגילאים.

3. התובעת עובדת 6 ימים בשבוע, בימים א'-ה' כ-9 שעות ביום ובימי ו' כ-4-5 שעות ביום.

4. בהודעתה לחוקר ייחסה התובעת את הפגיעה בברכיה לעבודתה הנעשית בגובה נמוך תוך רכינה על הברכיים וישיבה בגובה נמוך על שטיחים או על כסאות נמוכים.

5. בתביעתה שלפנינו טענה התובעת כי עבודתה כרוכה בפעולות חוזרות ונשנות של כיפוף ויישור הברכיים במהלך כל יום העבודה, ישיבה וקימה מכיסאות נמוכים ורכינה על הברכיים בעת הפעילויות בעת ישיבה או זחילה של הילדים על הרצפה במהלך כל יום העבודה.

6. בתצהירה פירטה התובעת את אופי עבודתה, ציינה כי היא יושבת על כיסא נמוך בתנוחה לא נוחה במשך כ-3 שעות לפחות ביום (סעיף 5א' לתצהיר) תוך קימה וישיבה עשרות פעמים ביום סעיף 5 ג'-ד' לתצהיר), וכן רכינה ממושכת על הברכיים על שטיחונים לצורך משחקים ופעילויות כשעתיים לפחות מידי יום (סעיף 5ה' לתצהיר).

7. מחקירתה לפנינו עולה כי לאורך התקופה הייתה לפחות עובדת אחת לכל 6 ילדים וכי העבודה מתחלקת באופן שווה בין העובדות.

עוד עלה מחקירת התובעת, כי עבודתה מתבטאת בקבלת הילדים, הנחתם על השטיח, העברת משחקים והפעלות איתם על השטיח או ליד שולחנות, האכלת הילדים, השכבתם לישון והחלפת טיטולים במהלך כל יום העבודה.

8. לטענת התובעת, מתצהיר התובעת שלא נסתר ומעדותה של התובעת הונחה תשתית למיקרוטראומה בשל ביצוע תנועות חוזרות ונשנות בברכיים בעת רכינה ועמידה על הברכיים ובשל ישיבה על כיסא נמוך וכן קימה וישיבה מהכיסא הנמוך לאורך יום העבודה.

לטענת התובעת, אין מדובר במצב סטטי אלא בתנועות חוזרות ונשנות שניתן לבודדן בהתאם לפסיקה (עניין יהודאי נ' המל"ל עב"ל 465/07) ויש על כן למנות מומחה לבחינת קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה והליקוי בברכיים לפי תורת המיקרוטראומה.

9. לטענת הנתבע, דין התביעה להידחות משלא הונחה תשתית עובדתית המצביעה על רצף תנועות לשם בחינתה של מיקרוטראומה.

לטענת הנתבע, המדובר בעבודה מגוונת הכוללת מספר משימות הנעשות בתנוחה סטטית - אם בעת ההפעלה על השטיח ואם בישיבה על הכיסאות הנמוכים.
היעדר רציפות בפעולות כיפוף ויישור הברך אינו מאפשר קביעת תשתית עובדתית המתאימה להלכת המיקרוטראומה.

הכרעה

10. לצורך גיבוש עילת המיקרוטראומה נדרש להוכיח, בהתאם להלכה הפסוקה, כי המבוטח ביצע במהלך עבודתו תנועות חוזרות ונשנות, זהות או דומות במהותן, שחזרו על עצמן למשך פרק זמן רצוף ואשר ניתן לבודד אותן משאר הפעולות והתנועות שביצע במהלך יום העבודה (עב"ל (ארצי) 1012/00 אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי (28.7.02)). תדירות התנועות החוזרות והנשנות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, "אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" (עב"ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, פד"ע לה 523 (2000); כן ראו בקשר לכך את עב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי - אסתר נוח (22.12.14)).

עוד נקבע בפסיקה כי גם במצב של עבודה מגוונת קיימת אפשרות לאבחן תנועות המבוצעת ברצף על פני פרק או פרקי זמן משמעותיים, ככל שניתן לבודדן ממכלול הפעולות שמבצע המבוטח במהלך יום עבודתו (שם; עב"ל (ארצי) 465/07 עופר יהודאי - המוסד לביטוח לאומי (20.12.07)).

11. מהראיות שלפנינו עולה כי עבודת התובעת הינה עבודה מגוונת אשר נעשית לפי צרכי העבודה המשתנים וללא סדר קבוע. התובעת מקבלת את הילדים, את הילדים הקטנים מניחה על השטיח, משחקת איתם, משכיבה אותם על מזרנים לשינה, ישנם גילאים מבוגרים יותר היושבים למשחקים, הפעלות וארוחות ליד שולחן והפעילות נעשית בעיקרה בישיבה, כן נדרשת התובעת להחליף חיתולים במהלך היום ולפי הצורך וגם פעילות זו נעשית לטענתה בישיבה נמוכה.

12. על פי תצהירה, עיקר עבודתה, כ-5 שעות ביום, נעשית בישיבה - אם ליד שולחנות ואם על השטיחונים.

אף שהתובעת נדרשת לקום ולהתיישב מעת לעת לצורך הפעילויות השונות, תנועות אותן העריכה בעשרות ביום, הרי שלא שוכנענו כי מדובר בתנועות חוזרות ונשנות שנמשכו על פני פרקי זמן רצופים או בפרק זמן משמעותי המקים תשתית למיקרוטראומה ואשר עלול היה לגרום את הנזק לברכיים.

13. בעב"ל 64316-12-18 אבישג ברנד - המוסד לביטוח לאומי דחה ביה"ד הארצי ערעור שהוגש כנגד דחיית תביעת המערער ת שם, מטפלת בגנון, להכיר בליקויים שונים, לרבות בגבה, בצווארה ובברכיה כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. הערעור הוגש כנגד דחיית התביעה בעניין הגב בלבד, וכך קבע שם בית הדין הארצי:

"16. נזכיר כי בעניין ח'ורי[7] נקבע כי "אין בפסיקתו של בית הדין האזורי או בפסיקתו של בית דין זה כדי לדחות באופן קטגורי כל תביעה שתוגש על ידי גננת להכרה בפגיעה בגבה בתאונה בעבודה על דרך תורת המיקרוטראומה, והכל תלוי בנסיבות ובמהלך יומה של הגננת", ברי כי הדברים נכונים גם למטפלות בגני ילדים.

17. כפי שנפסק, גם אם ניתן לבודד את פעולות הכיפוף השונות שביצעה המערערת מיתר פעולותיה המגוונות, הרי שלא הוכח כי פעולות כיפוף אלה בוצעו בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן, להבדיל מפעולות כיפוף שנעשו מעת לעת. זאת ועוד, הטענה לעשרות כיפופים בשעה לא שכנעה את בית הדין האזורי אשר קבע כי עסקינן בהערכה בלבד. לא מצאנו הצדקה להתערב בקביעה זו. על כל פנים, גם אם נניח מספר גדול יותר של כיפופים מזה שנדון בעניין נוח – עשרות כיפופים ליום – לא הוכח בענייננו (בדומה לעניין וייסבלט), כי כיפופים אלה נעשו בתכיפות נמשכת.

בהקשר זה ומעבר לעניין וייסבלט נפנה לנפסק בעניין ויצמן[8]. שם נדון מקרה של גננת בגני ילדים, מגיל שנתיים ושמונה חודשים ועד גיל חמש וחצי, שלטענתה במהלך יום עבודתה נאלצה להתכופף, לפי הערכתה, 200–150 פעמים במשך היום, לצורך קשירת שרוכים לילדים, הרמת מכנסיים, ניקוי הפרשות לילדים, ניקוי הרצפות, הרמת ילדים, גרירת חפצים וריהוט, סידור הציוד, ישיבה על גבי כסאות קטנים ונמוכים. תביעתה נדחתה משנקבע כי אין באמור כדי לבסס תשתית למיקרוטראומה.

איננו מוצאים שונות רלוונטית בין המקרה של המערערת לבין מקרה ויצמן."

14. בענייננו, גם אם עבודתה של התובעת כוללת תנועות ישיבה וקימה המתבצעות מעת לעת לאורך יום העבודה בהתאם לצורך, עדיין אין בכך כדי להניח תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה, שכן אם אותן תנועות מבוצעות מעת לעת במהלך יום העבודה לפרקי זמן קצרים, לא מתקיימת הדרישה שאותה תנועה תבוצע ברצף על פני פרק זמן משמעותי, ולא ניתן ליצור את התשתית העובדתית באופן מלאכותי על ידי קיבוץ כל פרקי הזמן הקצרים לכדי מכלול אחד, תוך התעלמות מההפסקות בין אותם פרקי זמן, לרבות פרקי זמן ממושכים של ישיבה סטטית על כיסא או על שטיח.

ישיבה או כריעה ממושכת כשלעצמן, להן טענה התובעת בתצהירה, כלל אינן כוללות תנועות חוזרות ונשנות המקימות תשתית למיקרוטראומה.

15. אשר על כן, משלא הוקמה תשתית עובדתית מתאימה לפי תורת המיקרוטראומה, דין התביעה להידחות כבר בשלב זה.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

16. באפשרות הצדדים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום, י"ג תשרי תשפ"א, (01 אוקטובר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר אלי עשור שעבין
נציג עובדים

מיכל פריימן
שופטת