הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ת"צ 17096-10-16

02 דצמבר 2019
לפני:
כב' השופט דורי ספיבק – אב בית הדין
נציגת ציבור עובדים גב' שושנה סוזן סמק
נציגת ציבור מע סיקים גב' שרה אבן

המבקש:
ד"ר עדו לייכטר
ע"י ב"כ עו"ד אסף שילה
-
המשיבות :

  1. מבטח - סימון סוכנויות לביטוח בע"מ
  2. מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ
  3. מגדל חברה לביטוח בע"מ

ע"י עו"ד הלל איש שלום ועו"ד תרזה לס-גרוס

החלטה בבקשה
לאישור תובענה כייצוגית

1. לפנינו בקשה לאישור תובענה כייצוגית, שעניינה סיווג שגוי – כך נטען על ידי המבקש – של כספים המופקדים בקופות גמל המיועדות לתשלום קצבה שמנהלות המשיבות 2 ו-3, סיווג שצפוי לפי הטענה להביא למיסוי יתר של קצבאות הפנסיה שיקבלו עמיתי הקופות בעתיד.

התשתית העובדתית ומהלך ההתדיינות

2. משיבה 1 , מבטח – סימון סוכנויות לביטוח בע"מ, מחזיקה ברישיון סוכן ביטוח פנסיוני, ומספקת בין היתר שירותים בתחומי ניהול הסדרים פנסיוניים.

משיבות 2 ו-3, מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ, מגדל חברה לביטוח בע"מ, הינן חברות המנהלות, בין היתר, קופות גמל לקצבה.

3. המבקש הינו עמית בקופות גמל לקצבה בניהולן של המשיבות 2 ו- 3. המבקש מועסק כשכיר מאז אוגוסט 2010 בחברה מיקרוסופט ישראל, ובמשך כל תקופת עבודתו שולמו ומשולמים בעבורו תגמולי עובד ומעביד לקופת גמל לקצבה. תיקו הפנסיוני נוהל ומנוהל במשך כל תקופת עבודתו על ידי המשיבה 1.

ביום 25.2.13 בוצע שינוי בתיקו הפנסיוני של המבקש, לבקשתו. עד השינוי כספי התגמולים בעבורו היו משולמים במלואם לביטוח מנהלים בניהול המשיבה 3. בעקבות השינוי פוצל תשלום כספי התגמולים לשתי קופות גמל לקצבה – קופה אחת נותרה ביטוח המנהלים הנ"ל, והקופה השניה הינה קרן פנסיה בניהול המשיבה 2.

4. ביום 1.5.16 פנה המבקש למנהלת השכר אצל מעסיקתו על מנת לברר את פשרה של טעות שנפלה, כך להבנתו, בקשר לאופן שבו בוצע פיצול הכספים ( הסבר אודות הטעות הנטענת, טעות העומדת במרכז הבקשה שבפנינו, יובא בהמשך). בהמשך לכך פנה המבקש גם ישירות למשיבות בעניין. במשך מספר חודשים, ועד להגשת הבקשה לאישור שבפנינו, לא קיבל המבקש תשובות ענייניות בקשר לפניותיו.

5. ביום 13.10.16 הגיש המבקש את הבקשה לאישור שבפנינו לבית המשפט המחוזי מחוז מרכז. לאחר שהוגשו תשובה ותגובה לתשובה, התקיימו מספר דיונים מוקדמים בפני כב' השופטת דפנה בלטמן קדראי. במהלך הדיונים הגיעו הצדדים להסכמות לפיהן נדרשות הבהרות מרשות המסים בקשר למחלוקות שביניהן. בהתאם, נוסחו שאלות לרשות המסים, וזו הגישה ביום 28.3.18 עמדה לתיק. בהמשך לכל זאת התקיימה ביום 29.4.18 ישיבת קדם משפט רביעית במספר, שבמהלכה המליץ המותב למבקש לחזור בו מהבקשה, בין היתר לאור כוונת רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ( להלן: " הרגולטור") לפרסם חוזר המסדיר חלק מרכזי מהנושאים שבמחלוקת בין הצדדים בתיק זה.

6. ביום 1.5.18 פרסם הרגולטור את אותו החוזר, שכותרתו " מרכיבי חשבון בקופת גמל" (להלן: חוזר מרכיבי החשבון), אך למרות האמור עמד המבקש על המשך הדיון בבקשתו לאישור התובענה כייצוגית. בהמשך לכל זאת, ולאור מינויה של כב' השופטת בלטמן קדראי למנהלת המרכז להכשרת והשתלמות שופטים, הועבר התיק לטיפולה של כב' השופטת מיכל נד"ב. לאחר שהתקיים דיון מוקדם בפני המותב החדש, ניתנה ביום 25.12.18 החלטה לפיה הסמכות העניינית לדון בבקשה מוקנית לבית-דין זה. לפיכך, ובהתאם להוראת סעיף 79( א) לחוק בתי המשפט [ נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הועבר הדיון בתובענה ובבקשה האישור לבית-דין זה. נבהיר, למען הסר ספק, שעם העברת התיק לבית-דין זה, קנה בית-הדין סמכות עניינית לדון בבקשה לאישור בכללותה, לרבות עילות שייתכן שאינן בתחום סמכותו העניינית, וזאת מכוח הוראת המחוקק בסעיף 79( ב) לחוק בתי המשפט , לפיה " בית הדין שאליו הועבר עניין כאמור, לא יעבירנו עוד".

7. ביום 15.5.19 התקיים בפנינו דיון הוכחות בבקשה לאישור. במהלכו, נחקר המבקש על תצהירו, ונחקרה המצהירה מטעם המשיבות, גב' נילי בלושטיין-ברקו, המכהנת בתפקיד סמנכ"ל ומנהלת מטה הפנסיה במשיבה 2. לאחר הדיון הגישו הצדדים סיכומים בכתב.

8. עתה, משנאספו אלה לתיק בית-הדין, הגיעה העת לדון ולהכריע בבקשה לאישור, אך בטרם נעשה זאת נביא בתמצית את טענות הצדדים, ועוד קודם לכך, נסביר מהי התשתית הנורמטיבית לתהליך הסיווג ( או " הצביעה") של הפקדות פנסיוניות ל"קצבה מזכה" או ל"קצבה מוכרת", תהליך העומד במוקד הבקשה לאישור שבפנינו.

סיווג הפקדות ל"קצבה מזכה" או " קצבה מוכרת"

9. חסכון פנסיוני לקצבה הינו מכשיר פנסיוני שהמדינה מעודדת את השימוש בו, בין היתר על ידי הענקת הטבות מס בגינו, הטבות הבאות לידי ביטוי הן בשלב ההפקדה והן בשלב קבלת הקצבה.

10. ביום 10.1.00 פורסם חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל ( תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000), התש"ס-2000, במסגרתו נתקבל תיקון 120 לפקודת מס הכנסה ( נוסח חדש), התשכ"א-1961. בין יתר השינויים שנערכו בהוראות הפקודה במסגרת תיקון 120, התווסף לפקודה סעיף 3( ה3) וכן התווספו הגדרות חדשות ל"קצבה מוכרת" ו"תשלומים פטורים".

סעיף 3( ה3) לפקודה קובע כיום – למען הדיוק נציין כי הסעיף תוקן לאורך השנים – כי סכומי תגמולים ששילם מעסיק לקופת גמל לקצבה בשל עובדו, העולים על התקרה הקבועה בסעיף – הן בשיעור ההפקדה והן בסכום – יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד במועד התשלום לקופת הגמל לקצבה. התקרה שנקבעה בסעיף 3( ה3) לפקודה היא השיעור הקבוע להפקדה בגין מרכיב התגמולים בקופת גמל לקצבה, כשהוא מוכפל באחד מהסכומים הבאים, לפי הנמוך: משכורתו החודשית של העובד או פעמיים וחצי השכר החודשי הממוצע במשק.

סכומי הפקדה של מעסיק העולים על התקרה כאמור, ייזקפו להכנסת העבודה של העובד במועד ההפקדה, והמעסיק ינכה מהם מס במקור בהתאם לחבות המס של העובד. המחוקק קבע הבחנה לעניין זה בין " קצבה מוכרת", שהוגדרה כקצבה המשולמת על ידי קופת גמל לקצבה הנובעת מתשלומים פטורים, לבין " קצבה מזכה", שהוגדרה כסל כל הקצבאות שמקבל אדם, למעט קצבה מוכרת. בהתאם לסעיף 9 א לפקודה, "קצבה מזכה" תהא פטורה ממס עד לסכום שלא יעלה על תקרה מסוימת שהוגדרה, ואילו " קצבה מוכרת" שמקבל מי שמלאו לו שישים או שפרש עוד קודם לכן בנסיבות מסוימות שהוגדרו, תהיה פטורה ממס.

הרציונל להבחנה זו נובע מרצון המחוקק למנוע כפל מס על הכספים הבאים בגדר המונח " קצבה מוכרת", שכבר שולם עליהם מס על ידי הנישום בעת ההפקדה.

11. בעקבות תיקון 120, גברה החשיבות לאפיון הכספים המופקדים על ידי המעסיקים בקופות הגמל של עובדיהם, וכבר בשנת 2000, במסגרת חוזר מס הכנסה 2000 – 7/ ניכויים/מקצועית/משפטית ( הוגש בדיון ההוכחות וסומן מש/1, להלן: חוזר 2000 ) הטילו רשויות המס על מעסיקים חובה לדווח בגין ההפקדות לקופות הגמל כיצד " לצבוע" את הכספים, בין ל"קצבה מוכרת" ובין ל"קצבה מזכה" (ראו בסעיף 3.10 לחוזר), וכך נקבע באותו חוזר:

"קופת גמל לקצבה אינה רשאית לקבוע מהי קיצבה פטורה ממס ועל כן, ועל מנת שעמית יוכל להנות בעתיד מפטור על קיצבה מוכרת, על המעביד להעביר לקופת הגמל באופן סדיר את כל המידע והפירוט הנחוצים לצורך קביעת הקיצבה המוכרת....

יצויין כי בהעדר דיווח כאמור של המעביד לקופת הגמל, רשאי העובד עצמו להמציא את המידע הנחוץ לקופת הגמל ( תלושי משכורת וטופס 106) .
אנו שבים ומדגישים כי בהיעדר פירוט מלא, כמבוקש לעיל, ובמיוחד בדבר מיסוי חלק הפקדות המעביד שהופקד לאותה קופת גמל... לא תוכל קופת הגמל להתייחס לסכומים כאל " תשלומים פטורים" המהווים בסיס לחישוב קצבה מוכרת".

12. מכל מקום, אין למעשה מחלוקת שלמרות ההנחיה האמורה, מעסיקים לא מסרו במשך שנים רבות את המידע הנדרש ומאז פועלים גורמי מנהל שונים בדרכים שונות, ובכלל זה התקנת תקנות ופרסום הנחיות, במטרה להבטיח שהכספים המופקדים בקופות הגמל יאופיינו בהתאם, בין ל"קצבה מזכה" ובין ל"קצבה מוכרת". אין מחלוקת בין הצדדים על כך רק בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי בהקשר זה, עם עיגונה של חובת המעסיקים להעברת המידע הנדרש לצורך הסיווג, בדיווח חודשי ואחיד, בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים ( קופות גמל), (תשלומים לקופת גמל), תשע"ד-2014 ( להלן: "תקנות התשלומים", וראו ספציפית תקנה 3( א)(2)(ז)). ייאמר כבר כאן, כי בשים לב למורכבות הכרוכה מצד המעסיקים בהיערכות לדיווחים האחידים החדשים, נקבע כי התקנות ייכנסו לתוקף באופן הדרגתי, כך שהחובה הוטלה על מעסיקים של מעל ל-100 עובדים החל מיום 1.2.16, לגבי מעסיקים של מעל חמישים עובדים אך לא יותר ממאה, החל מיום 1.2.17, ולגבי מעסיקים המעסיקים פחות מ- 50 עובדים, רק החל מיום 1.2.18.

טענות הצדדים בתמצית

13. המבקש פותח את סיכומיו בכך שנכון למועד הגשתם, להבנתו אין עוד מחלוקת על כך שבעת הגשת הבקשה לאישור, נפלו שתי שגיאות רישומיות אצל המשיבות 2 ו- 3 – ביחס לקופות הגמל שלו עצמו אך גם ביחס לקופות גמל של כל העמיתים חברי תת-הקבוצות שהוא מבקש לייצג – האחת שכונתה על ידו " שגיאת המילוי הכפול של המכסה לקצבה מזכה" (להלן: "שגיאת המילוי הכפול"), ואחרת כונתה " שגיאת החישוב השנתי של המכסה לקצבה מזכה" (להלן: שגיאת החישוב השנתי"). המבקש מסביר כי משמעות הרישומים השגויים הינה הפחתת קצבאות הפנסיה שאותן יקבלו חברי תת-הקבוצות, משום שחלק מהקצבאות מסווגות בטעות כקצבה מזכה, וינוכה מהן מס במקור, במקום כקצבה מוכרת, הפטורה ממס. בהמשך, מנמק המבקש מדוע לשיטתו אין די בתיקון הרישומים כפי שנעשה על ידי המשיבות 2 ו- 3 במהלך ההתדיינות, בהתאם להנחיות רשות שוק ההון. נוכח כל האמור, עומד המבקש על בקשתו לאישור.

14. המשיבות סבורות שדין הבקשה לאישור להיות מסולקת על הסף, בהעדר עילת תביעה כנגדן ובשל כך שהבקשה הוגשה שלא כנגד הגורמים הרלוונטיים ובכל מקרה לא תהיה כל תועלת באישורה. לשיטתן, דין הבקשה להידחות גם לגופה. אשר ל"שגיאה" הראשונה שעליה הצביע המבקש – שהוגדרה על ידו כ"בעיית המילוי הכפול של המכסה לקצבה מזכה" – הרי שבעיה זו נבעה לשיטתם מכך שמעסיקים לא דיווחו בעבר על כך שעובדים מפקידים לשתי קופות, ולכן כל קופה היתה חייבת להתייחס לכספים המופקדים אצלה כאילו היא קופה יחידה. עוד מציינות המשיבות כי עניין זה הוסדר עם התקנת תקנות התשלומים, ובכל מקרה גם לאחר התקנת התקנות, הרישום הנכון מותנה בדיווח נכון של המעסיקים, כשאלה קיבלו הוראות מפורטות וחדשות ביחס לכך עם כניסתו לתוקף ביום 1.5.18 של חוזר מרכיבי החשבון. אשר לשגיאת הרישום השניה לה טען המבקש, המשיבות מדגישות כי זו היתה שגויה מיסודה, בהיותה מנוגדת לעקרונות יסוד של דיני המיסוי במדינת ישראל, שהינם בראייה שנתית ולא בראייה חודשית.

דיון והכרעה

"שגיאת המילוי הכפול"

15. בבקשת האישור תוארה " שגיאת המילוי הכפול" כתופעה שבה כספי הפקדות " נצבעים" ל"קצבה מזכה" במקום ל"קצבה מוכרת", בסיטואציה שבה מסיבה כזו או אחרת ההפקדות מפוצלות ליותר מאשר קופת גמל אחת. הוסבר, כי בהיעדר " הוראות צביעה" המתאמות את צביעת ההפקדות בכל קופה, כל אחת מקופות אלה ממלאת את המכסה ל"קצבה מזכה" באופן בלתי תלוי בקופות האחרות, ורק אחרי שהמכסה בקופה עצמה מתמלאת, יתרה הכספים בה " נצבעת" ככספים לקצבה מוכרת. בבקשת האישור נטען שמדובר בהתנהלות שגויה, שכן פיצול ההפקדות לא היה אמור להפחית את הטבות המס, מה שיקרה כתוצאה ממילוי כפול של המכסה ל"קצבה מזכה". הסעד המתבקש הינו סעד הצהרתי של תיקון הרישום לכל מי שבוצעה בקופות שלו אותה " שגיאה".

המבקש המחיש את ה"שגיאה" באמצעות הדוגמא הבאה. נניח כי עמית מפקיד 3,000 ₪ לחודש. המכסה הינה 1,000 ₪ לחודש, כלומר 1,000 ₪ אמורים לקבל את ה"צבע" של קצבה מזכה, והיתר, 2,000 ₪, אמור לקבל את ה"צבע" של קצבה מוכרת. נניח עוד כי הסכום של 3,000 ₪ מפוצל בין שתי קופות גמל – 1,500 ₪ לכל קופה. בהיעדר תיאום ביניהן, כל אחת מהקופות ממלאת את המכסה (" מילוי כפול של מכסה") – דהיינו 1,000 ₪ לקצבה מזכה – ורק את היתרה, 500 ₪, "צובעת" כקצבה מוכרת. סה"כ 1,000 ₪ בלבד " נצבעו" כקצבה מוכרת ( במקום 2,000 ₪ כפי שצריך היה להתבצע), מאחר ששתי הקופות מילאו שתי מכסות לקצבה מזכה, בסכום כולל של 2,000 ₪, במקום מכסה אחת בסכום של 1,000 ₪.

16. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה שהמבקש הוכיח, במידה הנדרשת לאישור תובענה ייצוגית, קיומה של עילת תביעה אישית, וכן שבקשתו עומדת בתנאים הנדרשים לאישור שנקבעו בסעיפים 8( א)(1) ו-8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, דהיינו שהיא מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט, המשותפות לכלל חברי הקבוצה, שקיימת אפשרות סבירה שהן יוכרעו לטובת הקבוצה. עוד הגענו למסקנה שעל פני הדברים תובענה ייצוגית הינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת בין הצדדים. להלן ננמק את דרך הילוכנו בדרך למסקנות אלה:

ראשית מעיון בסיכומי המשיבות, עולה בבירור כי הן אינן מכחישות את קיומה של " בעיית המילוי הכפול של המכסה לקצבה מזכה" (ראו למשל בסעיף 5 לסיכומיהם), והן מסבירות שהיא קיימת כשהמעסיק לא דיווח לקופות הגמל בעת הפקדת התשלומים לקופות הגמל, לגבי הייחוס איזה מהתשלומים פטורים ואיזה אינם פטורים, כשבמצב שכזה ברירת המחדל שלהן היא להתייחס להפקדות המעסיק אצלה כאילו היא קופת גמל יחידה. עוד מדגישות המשיבות כי למרות שהוטלה חובה מפורשת על מעסיקים בחוזר 2000 להעביר את המידע לצורך הסיווג הנכון, הרי שמידע זה לא הועבר, לטענתן משום ש"לא מדובר בחובה שחוקקה בתקנות" וכן משום ש"למעסיקים לא היתה אפשרות לבצע את הדיווח שכן תוכנות השכר לא היו ערוכות לכך" (ראו בסעיפים 50 ואילך לסיכומיהם), ואלה הותאמו לכך רק עם כניסתן לתוקף של תקנות התשלומים ב- 2016, שכאמור הטילו לראשונה על המעסיקים לדווח אודות צביעת הכספים בדיווח ( פורמט) אחיד, ומדי חודש. בסעיף 9 לסיכומי התשובה שלו טוען המבקש כי טענתן העובדתית של המשיבות בסיכומיהן – לפיה לא היתה למעסיקים אפשרות למלא את חובתם ולמסור לקופות את המידע הנדרש על מנת לייחס את ההפקדות בין לקופה מזכה ובין למוכרת – הינה הרחבת חזית, שכן היא לא הוזכרה בתשובת המשיבות לבקשת האישור, והוא מתנגד לה שכן מדובר בטענה עובדתית הטעונה הוכחה ובירור. נבהיר, כי לדעתנו יש יסוד לטענת המבקש כי מדובר בהרחבת חזית, אך אין צורך שנכריע בכך, שכן אפילו נניח לטובת המשיבות שזה אכן היה מצב הדברים, דהיינו שהמעסיקים לא העבירו את המידע הנדרש ל"צביעה" כיון שלא יכלו להעבירו מבחינה טכנית, הרי שניתן לראות בעמדתן זו משום הודאה מטעמם כי נכון להיום, שגיאת " המילוי הכפול" אכן קיימת – אצל כל העמיתים במצבו של העמית – ועל כן מתעוררת ביחס אליהם שאלה מהותית משותפת של משפט ועובדה, שהיא השאלה האם מוטלת על המשיבות חובה לפעול לתיקונה, ואם כן, באיזה אופן;

שנית במילים אחרות, המבקש טוען, כי היה על המשיבות להביא לידיעת המעסיקים לאורך השנים את חובתם למסור " הוראות צביעה", חובה שכאמור לעיל אכן הוטלה על המעסיקים – ולא על הקופות – בחוזר 2000 שהוצא על ידי רשות המיסים. ברם, השאלה המשפטית הרלוונטית נכון להיום אינה האם היה על המשיבות להביא זאת לידיעת המעסיקים בזמנו, אם לאו – שאלה שיש לה פנים לכאן ולכאן – אלא האם נכון להיום עליהן לפעול בצורה אקטיבית על מנת לבקש ולקבל מהמעסיקים ו/או מהעמיתים את המידע החסר להם, ובהתאם לו לתקן את הצביעה. במילים אחרות, גם אם בזמנו לא התקבל המידע מהמעסיקים, ולא ניתן היה לקבלו, אין בכך כדי לייתר את הדיון – שאותו מבקש המבקש לקיים נכון להיום לא רק בשמו אלא גם בשם כל העמיתים חברי הקבוצה שהוא מייצג – האם אין מקום להטיל על המשיבות חובה שכזו היום;

שלישית המשיבות מוסיפות וטוענת כי הרגולטור " פתר לחלוטין" את בעיית המילוי הכפול, בכך שקבע ביום 1.5.19 במסגרת חוזר מרכיבי החשבון פרוצדורה המאפשרת לכל עמית לבצע " תיאום מס" שיתקן את הבעיה, וזאת ללא המתנה לפרישה לפנסיה ( על מנת לדייק, ביום 29.7.19 הוציא הרגולטור תיקון לחוזר לפיו נדחה המועד לתחילת ההוראות הרלוונטיות בחוזר זה ליום 1.1.20). המשיבות מוסיפות וטוענות כי מאחר שהרגולטור קבע את הזכות לתיאום כאופציה וזכות אינדיבידואלית, שעל העמית ליזום אותה, הרי שלא חלה עליהן חובה ליזום פניה לעמיתים בעניין זה, וממילא גם אין הן יודעות לאיזה עמיתים לפנות, שכן אין בידיהן מידע האם לעמית יש קופות נוספות, וכל קופה מודעת רק לקופת הגמל של העמית המתנהלת אצלה. עם זאת, ובשים לב לכך שהקופות ממילא יוצרות קשר באופן שוטף עם כלל עמיתיהן, כלל לא ברור מעמדתן זו מהו הקושי הכרוך מבחינתן של הקופות ביידוע כלל העמיתים בדבר " שגיאת הצביעה", אף שזו רלוונטית לכאורה רק לעמיתים שיש להם יותר מקופה אחת. כמו כן, בעמדתן זו של המשיבות אין משום מענה לסיטואציה הספציפית שאליה מתייחס המבקש בבקשת האישור, שהיא מצב שבו אין מחלוקת שהמשיבה 1 ( הסוכנות הפנסיונית) יידעה הן את המשיבה 2 והן את המשיבה 3 בדבר כך שמדובר בסיטואציה שבה העובד מפצל הפקדותיו בין שתי קופות. דהיינו, באשר למבקש ולעובדים אחרים במצבו, ברי כי קיים מידע בידי הקופות בדבר " פיצול", ולכאורה לא היתה מניעה בזמנו וגם אין מניעה כיום שהן יבצעו את הפעולות הנדרשות על מנת לקבל את הנתונים המספריים החסרים מהמעסיקים, ואת ההוראות הנדרשות מהעמיתים, לצורך תיקון שגיאת הצביעה. מכל מקום, לצורך אישור התובענה כייצוגית, די בכך שנגיע למסקנה שקיימת אפשרות סבירה שייקבע בתום ההליך, כי חובת תום הלב והנאמנות המוטלת על המשיבות 2 ו- 3 מחייבת אותן ליזום פעולה בעניין זה, על מנת להוביל למסקנה שיש לאשר את התובענה כייצוגית בעילה זו;

רביעית יתירה מזאת, אף אם צודקות המשיבות בטענתן שלא היתה מוטלת עליהן חובה ליזום הליך תיקון שכזה לולא הוגשה הבקשה לאישור, אין משמעות הדבר שהן לא חייבות לבצע את הליך התיקון בעקבות פניית המבקש, שנעשתה ונעשית לא רק בשמו אלא גם בשם כל חברי הקבוצה שהוא מבקש לייצג. במילים אחרות, ניתן ונכון להתייחס אל התובענה הייצוגית, ככל שהיא תאושר, כאל צבר בקשות אינדיבידואליות מצד כל חברי הקבוצה המיוצגת, לביצוע התיקון הנדרש;

חמישית המדובר בעניין המתאים במובהק לבירור בדרך של תובענה ייצוגית, הן משום שאין מחלוקת שקיימת קבוצה של עמיתים הנמצאים באותה סיטואציה כמו המבקש מבחינת " שגיאת הצביעה", והן משום כך שבירור המחלוקת בדרך של תובענה ייצוגית ייתן פתרון לכל העמיתים חברי הקבוצה, מבלי שיהיה צורך להטריח אותם לפעול בעניין, מה שעשוי היה במידה גבוהה של ודאות למנוע את התיקון מחלק ניכר מהם, הן משום המורכבות הכרוכה בעצם הבנת הסיטואציה בה הם מצויים, לרבות התעדכנות בחוזרי הרגולטור הרלוונטיים, והן משום שסביר שגם אלה מהם שיבינו את הסיטואציה יתבקשו להשקיע את המשאבים הנדרשים – לרבות תשלום לבעלי מקצוע שייצגו אותם, איסוף כל המסמכים נדרשים לצורך כך ועוד – על מנת להביא לתיקון. כך בכלל, ושבעתיים בהינתן שחלק גדול מהעמיתים שבהם מדובר נעדרים את ההשכלה, הידע, ואולי אף השליטה בשפה העברית הנדרשים לצורך טיפול בעניין מורכב כמו זה. אשר על כן, ועל פני הדברים, בירור המחלוקת בין הצדדים באמצעות תובענה ייצוגית תאפשר לכאורה " מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים" ו"ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות", שהן שתיים מהמטרות שאותן הגדיר המחוקק עצמו כמטרות החוק ( ראו בסעיף 1 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006));

שישית בסעיף 68 לסיכומיהן הלינו המשיבות על כך שאין כל הגיון שהתיקון ייעשה באופן אקטיבי רק ביחס לעמיתים שיש להם קופות גמל אצל המשיבות 2 ו – 3, שהן חברות קשורות, ואילו לגבי עמיתים שיש להם קופות גמל בחברות לא קשורות לא תבוצע פעולת תיאום אקטיבית שכזה. לעניין זה, מקובל עלינו האמור בסעיף 16 לסיכומי התשובה של המבקש, לפיה הדרישה לביצוע פעולת תיאום אקטיבית בין המשיבות 2 ו- 3 אינה נובעת מהיותן של החברות קשורות, אלא מהעובדה שהן בעלות הדין בתיק. דהיינו, שמגבלות התנאי של קיומה של עילה אישית – ולמבקש יש כמובן עילה אישית רק כנגדן ולא כנגד קופות אחרות – היא זו שמונעת מהמבקש מלנהל את ההליך כנגד קופות גמל נוספות;

שביעית המשיבות בסיכומיהן ( סעיף 100 ואילך) ניסו לשכנע אותנו שלא נגרם למבקש ( ולשאר העמיתים במצבו) נזק כלשהו, שכן אם בכלל ייגרם לו נזק רק בעתיד, כשהוא יבקש למשוך את הכספים מקופות הגמל. יתירה מזאת, לטענתן המבקש יוכל למנוע נזק זה בעתיד, במועד שבו יהיה זכאי לקבל את הקצבה, בכך שיציג אישור מפקיד השומה בכל הנוגע לניכוי מס במקור, או לחלופין לבצע תיאום מס ולקבל החזר מרשויות המס על מס עודף ככל שזה ינוכה לו. ולבסוף, על פי הפרוצדורה החדשה שנקבעה בחוזר מרכיבי חשבון קופת גמל, יכול המבקש לבצע כבר עתה את " תיאום המס" ללא צורך להמתין לפרישה וללא צורך לפנות לרשויות המס. ברם, זוהי בדיוק בקשתו של המבקש, שאותה הוא מבקש לא רק בשמו אלא גם בשם כל העמיתים שבמצבו. דהיינו, האמור בסעיף 112 לסיכומי המשיבות, בדבר זכותו האישית של המבקש לפעול מולן כבר כיום לצורך התיקון, רק מחזק ( ולא מחליש) את טענת המבקש שיש מקום לבירור התובענה כייצוגית, כך שהמשיבות יפעלו לתיקון השגיאה לא רק בקופות של המבקש עצמו, אלא בקופות של כל חברי הקבוצה שבמצבו ( שכאמור רבים מהם יתקשו הרבה יותר ממנו לנקוט בצעדים הנדרשים מול המשיבות לצורך תיקון השגיאה). נוסיף בקשר לכך, כי עניין שבידיעה שיפוטית הוא, כי ככל שחולפות השנים, קשה יותר ליצור קשר עם מעסיקים מן העבר ולאתר מסמכי העסקה ישנים, הנדרשים על מנת לבצע את תיקוני הצביעה. במילים אחרות, הפתרון לפיו יתקנו העמיתים את הטעון תיקון במועד פרישתם שעשוי להתרחש בעוד עשור, שניים או יותר הוא פתרון גרוע בהרבה, שכן קל הרבה יותר לכאורה לתקן את הטעון תיקון עתה;

ולבסוף נדגיש, כי איננו רואים כל בסיס לטענת המשיבות, שעצם העובדה שכל השוק נהג ונוהג כמותן – כך לטענתן – מוכיחה כי הן פעלו כדין, לעניין זה יפים דבריו של כב' השופט עופר גרוסקופף בעניין יהודה ( תצ 51324-03-14 יהודה נ' היולט פקארד (3.5.17), שם נדונה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד יצרנית דיו, שלא סימנה את מוצריה בעברית כנדרש על פי חוק. טענת ההגנה לפי " ככה עושים כולם" נדחתה, תוך שנפסק:

"במסגרת טיעוניהם חזרו המשיבות פעם אחר פעם על כך שגם המתחרים אינם מסמנים בעברית את מוצריהם, וביקשו למצוא בכך טעם להפחתת חומרת התנהלותם ( למשל, באמצעות הטענה כי ממילא לא ניתן היה להשוות בין מוצרים מתחרים). לצערי, נוהג כללי זה, ככל שהוא אכן מאפיין את שוק מחסניות הדיו, רק פועל לרעת המשיבות. כאשר בשוק מסוים נוצרת מציאות של אי כיבוד חובת סימון המוצרים, קיימת חשיבות מיוחדת להוכיח דווקא את השחקנים המובילים בשוק הזה – לחייב אותם לעמוד בהוראות החוק, ולהרתיע אותם, ואת שכמותם, מהפרתו. אם לא נעשה כן, הרי שמציאות זו לא תשתנה".

כן ראו דברים דומים שנאמרו על ידי כב' השופטת אסתר שטמר בעניין דרור ( תצ 5848-08-07 דרור נ' מגדל חברה לביטוח (7.2.16)):

"עמדה זו של המומחה אינה יכולה למנוע את המסקנה העולה מפשוטם של דברים: הפרת הנחיית המפקח על הביטוח. לא מצאתי נחמה בכך שככל הנראה כך פעלו כל חברות הביטוח באותה תקופה".

"שגיאת החישוב השנתי"

17. בבקשה האישור תוארה " שגיאת החישוב השנתי" כמילוי המכסה לקצבה מזכה על פי מכסה שמחושבת על בסיס שכר שנתי, בעוד שנטען כי היה על המשיבות למלאה על בסיס שכר חודשי. נטען, כי שיטה זו גורמת לצביעת-יתר של הפקדות ל"קצבה מזכה" במקום ל"קצבה מוכרת", במצב דברים שבו לא בוצעו הפקדות עבור חודשים מסוימים בשנת מס כלשהי.

המבקש המחיש את השגיאה הנטענת באמצעות הדוגמא המספרית הבאה. נניח כי המכסה לקצבה מזכה הינה 1,000 ₪ לחודש, וכי העמית מפקיד 3,000 ₪ לחודש. נניח עוד כי העמית עבד רק 6 חודשים בשנה מסוימת, ולכן הפקיד 18,000 ₪. כל חודש אמורה היתה קופת הגמל לצבוע 1,000 ₪ לקצבה מזכה והיתרה, 2,000 ₪, לקצבה מוכרת – בסה"כ 12,000 לקצבה מוכרת (6 X 2,000 ₪). מכיוון שהחישוב של קופת הגמל הוא שנתי, המכסה אצלה היא 1,000 ₪ X 12, כלומר 12,000 ₪. במקרה כזה קופת הגמל תצבע 12,000 ₪ לקצבה מזכה ורק 6,000 ₪ לקצבה מוכרת.

בתשובתה לבקשת האישור, שהוגשה ביום 30.3.17, ציינה המשיבה כי תוך כדי כתיבת תשובתה ניתנה לראשונה הנחייה מטעם הרגולטור לפיה יש לבצע את החישוב על בסיס חודשי מצטבר ( ראו בסעיפים 37 וכן 133 לתשובה), תוך שנקבע שהנחיה זו תחול רק החל מנובמבר 2017. אשר למצב הדברים שקדם להנחיה זו, טענו המשיבות כי " עד לנובמבר 2017 לא היתה כל חובה בקשר לאופי ביצוע החישוב, או שלכל הפחות עניין זה לא היה ברור, ועל כן נדרשה הבהרה מצד הרגולטור בחוזר הנ"ל". עיון מדוקדק בתשובה לבקשה לאישור מעלה, אם כן, כי המשיבות לא הכחישו את טענת המבקש כי היה עליהן לבצע חישוב כפי שיטת המבקש, אלא רק טענו שמדובר היה מבחינתן במצב לא ברור.

18. במסגרת התצהיר המשלים שהגישו המשיבות ביום 3.4.19, הן הודו שלאחר הגשת בקשת האישור הן ביצעו עדכון רוחבי ( דהיינו, תיקון רוחבי, ביחס לכל העמיתים) של אופן החישוב במקרה של עמיתים שלא הפקידו בכל 12 חודשי השנה, כשהן עברו משיטה שבה נלקחו בחשבון כל חודשי השנה – לרבות חודשים שבהם לא היו כלל הפקדות – לשיטה שנקראת על ידם " שיטת חישוב שנתי שאינו בהכרח לפי 12 חודשים" (ראו בסעיף 2 לתצהירו בלושטיין-ברקו). המשיבות הדגישו, כי העדכון לא נעשה בעקבות הגשת הבקשה לאישור, אלא בעקבות הנחיית הרגולטור ממרץ 2017 ( כחמישה חודשים לאחר הגשת הבקשה לאישור). כמו כן הן הוסיפו ( ראו בסעיף 3 להודעתן מיום 9.5.18) כי הן ביצעו את העדכון הרוחבי " לרבות בגין תקופה קודמת" (מבלי שפירטו מתי מתחילה אותה " תקופה קודמת").

19. לטענת המבקש בסיכומיו, אף שהמשיבות תיקנו את שיטת החישוב, היא עודנה שגויה. לשיטתו, שיטת החישוב הנכונה על פי דין הינה חודשית, דהיינו חישוב המכסה בכל חודש בנפרד. במילים אחרות, לפי המבקש, אם בחודש מסוים לא הפקיד העמית דבר – ולפיכך לא מילא את המכסה באותו החודש – אין הדבר משפיע על הצביעות בחודשים האחרים שבהם כן הופקדו סכומים מעבר למכסה. המבקש מדגיש כי כאשר אין מתחשבים בחודשים מסוימים לצרכי חישוב המכסה לקצבה המזכה, סכומים נמוכים יותר נצבעים ל"קצבה מזכה", ונותרים סכומים גבוהים יותר לסיווג ל"קצבה מוכרת", ולכן זוהי שיטה עדיפה. המבקש מדגיש כי לשיטתו זוהי השיטה הנכונה, בהינתן שבהגדרת " תשלומים פטורים" בסעיף 9 א(א) רישא לפקודת מס הכנסה נקבע בין היתר כי בגדר הסכומים הפטורים יבואו " סכומים ששולמו לקופת גמל לקצבה – ( ב) על ידי העובד על חשבון מרכיב תגמולי העובד, העולים על השיעור המרבי להפקדה של מרכיב תגמולי העובד לפי סעיף 22 לחוק הפיקוח על קופות גמל, כשהוא מוכפל במשכורתו של העובד או בשכר הממוצע במשק לחודש, לפי הנמוך".

המבקש מוסיף וטוען בסיכומיו כי שיטת החישוב " החודשי מצטבר" שהיא השיטה שהמשיבות טענו בתשובתן לבקשה לאישור שהיא נכונה, היא דומה לשיטת החישוב החודשי, מבחינה זו שאין היא מביאה בחשבון חודשים שבהם לא בוצעו הפקדות, אך לשיטתו אין זו השיטה שנקבעה בפקודת מס הכנסה.

מכל מקום, המבקש מדגיש כי במהלך ההתדיינות הגו המשיבות טענה חדשה, לפיה קיימת שיטת חישוב חדשה שכונתה על ידם " חישוב שנתי שאינו בהכרח לפי 12 חודשים". בשיטה זו, כך לפי המשיבות, נלקחים בחשבון כל החודשים שמאז ההפקדה הראשונה בשנה קלנדרית, ועד ההפקדה האחרונה באותה שנה, וזאת גם אם לא בוצעו כלל הפקדות בחודשים מסוימים במהלך אותה תקופה.

20. מעיון בסיכומי שני הצדדים עולה כי לאחר המשיבות תיקנו את המצב הרישומים ביחס לכל עמיתיה, המחלוקת העיקרית שנותרה בין הצדדים הינה בשאלה כיצד על המשיבות להתייחס אל חודשים שבהם קיים " חור", דהיינו אל חודשים במהלך שנה בהם אין הפקדות לקופת הגמל, הנמצאים בין שני חודשים אחרים שבהם כן היו הפקדות. לטענת המשיבות, חודשים אלה צריכים להיות מובאים בחשבון במסגרת חישוב המכסה ( התקרה) לקצבה מזכה, בעוד שלטענת המבקש כל חודש שבו לא בוצעה הפסקה לקופה אינו צריך להיות מובא בחשבון, בין אם הוא לפני ההפקדה הראשונה או אחרי האחרונה באותה שנה, ובין אם הוא ביניהן.

לטענת המבקש ( ראו בסעיפים 16 עד 20 לסיכומיו) המדובר בשיטה " מומצאת", שהמשיבות כלל לא הזכירו אותה בתשובתם לבקשת האישור, ולראשונה הזכירו אותה רק בשלב מאוחר יותר של ההתדיינות, תוך שהן כלל לא מציגות את המקור או ההיגיון של שיטת חישוב זו. רק בדיון ההוכחות ניסתה המצהירה מטעמם להסביר זאת בכך ש"עובד שהתחיל להפריש לקופת הגמל מספר חודשים לאחר תחילת השנה אנו מניחים שההפרשות בגינו עד אותו מועד הופרשו בקופה אחרת. ברגע שיש חודש אחד חור באותה קופה, ברור שלא היתה הפקדה באותו חודש ולא היתה הפקדה בקופה אחרת ( עמ' 40 ש' 6 לפרוטוקול). המבקש סבור כי עמדה זו של המשיבות, המבוססת על הנחות, סותרת באופן מובהק את הוראות הרגולטור, כמו גם את עמדת המשיבות עצמן, שבסעיף 134 לתשובתן לבקשה לאישור הדגיש כי אינן יכולות לדעת ואינן אמורות לנחש או להניח מהי הסיבה לכך שבחודש מסוים לא היה הפקדות. נוכח כל האמור, המבקש חוזר ומדגיש כי להבנתו שיטת החישוב הנכונה היא החודשית ( ולחלופין – המצטברת), ומכל מקום אין כל יסוד לשיטת המשיבות (" חישוב השנתי שאינו בהכרח לפי 12 חודשים").

21. לאחר בחינת מכלול טענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה שגם ביחס לעילה זו, המבקש הוכיח שעומדת לו עילת תביעה אישית ושבקשתו עומדת בתנאים הנדרשים לאישור שנקבעו בסעיפים 8( א)(1) ו-8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, דהיינו שהיא מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט, המשותפות לכלל חברי הקבוצה, שקיימת אפשרות סבירה שהן יוכרעו לטובת הקבוצה, וכן שתובענה ייצוגית הינה על פני הדברים הנדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת בין הצדדים, וננמק:

ראשית כאמור, בין הצדדים נותרה מחלוקת בשאלה האם שיטת החישוב הנכונה, במצב שבו עמית לא הפקיד הפקדות בכל חודש השנה, הינה שיטת החישוב החודשי, החודשי המצטבר או " החישוב השנתי שאינו בהכרח לפי 12 חודשים" (שהיא השיטה בה נוקטת המשיבה, לאחר עדכון רישומיה). אין גם מחלוקת כי שיטת המשיבה הינה פחות טובה לעמיתים לעומת השיטות האחרות, ותוצאתה תהיה שיותר כספים יסווגו ככאלה שיהיו חייבים במס בבוא היום;

שנית לא השתכנענו מטיעוני המשיבות כי קיים יסוד נורמטיבי לשיטת החישוב שבה הן נוקטות. המשיבות הרי בסעיף 124 לסיכומיהן טענו שמדובר בשינוי ש"נעשה בעקבות הנחיות הרגולטור, ומתוך הנחה שניתן להתייחס להיעדר הפקדות בתחילת התקופה או בסופה כאילו בחודשים אלו הייתה הפקדה לקופת גמל אחרת, ובכך הרגולטור הולך לקראת העמיתים תום שהוא מתבסס על ההנחה הסבירה שאם החוסר בהפקדות הוא בהתחלת השנה או בסוף השנה הדבר נובע מכך שככל הנראה היו הפקדות לקופת גמל". אמירה זו לא גובתה, ודאי שלא בצורה מספקת לטעמנו, בהתייחסות להוראה ספציפית של הרגולטור בחוזר 2017 המלמדת שכך על קופות גמל לנהוג ( וראו לעניין זה הערות התובע בסעיף 2 לסיכומי התשובה שלו);

שלישית עצם העובדה שהמשיבות שינו במהלך ההתדיינות בפנינו את אופן החישוב – ובהתאם את הרישומים בכל חשבונות העמיתים הרלוונטיים – כאשר לטענת המבקש נעשה הדבר בעקבות הגשת הבקשה לאישור ובכל מקרה באופן לא מספק ובלא שהשינוי נתמך בהוראה רגולטורית ברורה, תומכת לדעתנו באישורה כייצוגית גם של עילת תביעה, על מנת שניתן יהיה במהלך הדיון בתובענה לגופה לברר בצורה מקיפה – גם עובדתית ולא ברמה משפטית – את האופן שבו עודכנו רישומי המשיבות בעניין זה, האם אכן נעשה העדכון כדין ובאופן שאינו פוגע בזכויות העמיתים, וכן האם נכונה טענת המשיבות כי כל השינויים נעשו ללא קשר לבקשת האישור אלא רק בעקבות הנחיית הרגולטור ובהתאם לה;

ולבסוף כל השיקולים ששקלנו גם בעילה הקודמת, לעניין המורכבות הכרוכה מבחינת כל עמית ועמית בטיפול בתיקון " שגיאות" שנפלו, אם נפלו, ברישומים בעניין " קצבה מזכה" ו"קצבה מוכרת" יפים ונכונים גם למקרה הזה. דהיינו, אין זו ציפיה סבירה לדרוש מכל עמית ועמית לפעול בעצמו אל מול הקופה לתיקון הרישומים, ועל כן גם כאן הסוגיה מתאימה במיוחד לבירור בדרך של תובענה ייצוגית.

סילוק התביעה כנגד הסוכנות ( המשיבה 1)

22. המשיבות ביקשו את סילוקה על הסף של בקשת האישור כנגד הסוכנות ( המשיבה 1), בהעדר יריבות. בהקשר זה, הן ציינו שהמבקש לא ביקש כל סעד כנגד הסוכנות, והסעד שאותו כן ביקש – שינוי הסיווג הכספים בין ל"קצבה מוכרת" ובין ל"קצבה מזכה" – מתייחס ממילא לעניין שנמצא בטיפול המשיבות 2 ו- 3 בלבד. עוד הן ציינו שגם בסעיף 1 לסיכומיו ציין המבקש כי " בקשה האישור עוסקת בשתי שגיאות רישומיות אצל המשיבות 2 ו- 3".

23. מעיון בסיכומי המבקש כמו גם בסיכומי התשובה שלו עולה, שאין הם כוללים מענה לטענות סף אלה. במצב דברים זה, נחה גם דעתנו כי דין בקשה האישור, ככל שהופנתה כלפי הסוכנות, להידחות בהיעדר יריבות.

הערה לסיום בדבר החובות המוטלות על המשיבות

24. בעניין צולר ( ע"א 6187/15 פסגות קופות גמל ופנסיה נ' צולר (28.5.18)) עמדה כב' השופטת ענת ברון על חשיבותן של קרנות הפנסיה:

"אין להפריז בחשיבותו של החיסכון הפנסיוני לעת פרישה לגמלאות, מבחינה אישית וציבורית כאחת. קרנות הפנסיה נוסדו במטרה להבטיח כי עובד שהגיע לגיל פרישה יזכה לחיות ברמת חיים שאינה נופלת באופן קיצוני מרמת החיים שניהל לפני שפרש ' שזקנתו של אדם לא תבייש את צעירותו' כלשונות של המשנה לנשיא מ' חשין בבג"צ 6460/02 אליאב נ' בית הדין הארצי לעבודה... ובבחינת ' מקור הכנסה עיקרי לאחר גיל פרישה ומשענת לערוב יום'...".

ומיד בהמשך פסק דינה עמדה, בהקשר זה, על הצורך התמידי להתמודד, במסגרת הסדרת פעילותן של הקרנות אל מול עמיתיהם, עם פערי הכוחות בין הצדדים:

"כידוע מערכת היחסים שבין קרן פנסיה לבין המבוטחים בה מתאפיינת בפערי מידע וכוח ניכרים, שמעצם טיבם וטבעם מקימים חשש לניצול לרעה של יחסי הכוחות לטובתו של הצד " החזק". החשש מתגבר לנוכח העובדה שהנכס המנוהל על ידי הקרן הוא אותם כספים שהעמיתים חסכו " שקל לשקל" משך כל חייהם, על מנת שישמשו אותם לעת שיבה".

25. בפסיקת בית-הדין הארצי הודגש חובת תום הלב המוטלת על קרנות הפנסיה במערכת היחסים שלהם עם העמיתים המבוטחים ( ע"ע 1341/01 רפפורט נ' מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי (19.3.03), וכן החובה " לדאוג להביא בפני העמית את עובדות היסוד המהותיות ליישום תכלית ההתקשרות הפנסיונית, ולכל הפחות להתריע בפניו על הצורך לבדוק את אותן עובדות כדי למנוע את ' הנזק'" (ע"ע 17754-11-14 ח'דר נ' מנורה מבטחים פנסיה (26.4.15)).

26. על פניו, הבקשה לאישור שבפנינו הינה דוגמה מובהקת לסיטואציה שבה העמיתים תלויים בכך שהחברות המנהלות את קרנות הפנסיה שלהם – המודעות לקיומן של השגיאות הנטענות – יפעלו בצורה אקטיבית לתיקונן. נדגיש בקשר לכך, כי המשיבות בסיכומיהן טענו פעם אחר פעם שכל שמוטל עליהן הוא לפעול בהתאם להנחיות הרגולטור, הא ותו לאו, וכי ככל שהמבקש סבור כי ההנחיות האחרונות שלו אינן מספקות, עליו לפנות אליו, ולא אליהן. איננו תמימי דעים עם המשיבות בנקודה זו. אין מחלוקת כי על המשיבות מוטלת חובה לקיים את כל הוראות הרגולציה. אך אין משמעות הדבר, בהכרח, שאין מוטלת עליהן חובה במצבים המתאימים לנקוט בפעולות נוספות לטובת העמיתים, בין היתר במצבים כמו זה שלפנינו, שבהן הן יודעות או יכולות לדעת כי נפלו שגיאות באופן הרישום של קצבאות חברי הקבוצה, באופן שעלול להוביל בבוא היום לחיוב יתר במס.

לסיכום

27. לאור כל המפורט לעיל, הבקשה לאישור נדחית ביחס למשיבה 1, ולעומת זאת מאושרת ביחס למשיבות 2 ו- 3 (שיכונו שתיהן מכאן ואילך: הנתבעות) והכל בהתאם למפורט להלן:

א. חברי הקבוצה: הבקשה מאושרת ביחס לשתי תת-קבוצות:

תת-קבוצה ראשונה: לקוחות מי מהנתבעות, שהכספים שהופקדו על ידם או עבורם פוצלו בעת ההפקדה לשתי קופות גמל לקצבה שבניהול נתבעת 2 ו/או נתבעת 3, ובשל פיצול זה כספים אלה סווגו בחסר ל"קצבה מוכרת" כהגדרת מונח זה בסעיף 9 א(א) לפקודת מס הכנסה;

תת קבוצה שניה: לקוחות מי מהנתבעות, שהם עמיתים שכירים בקופת גמל לקצבה שבניהול נתבעת 2 או נתבעת 3, שהפקידו לקופה כספים על חשבון מרכיב תגמולי העובד כמשמעותו בסעיף 21 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים ( קופות גמל), תשס"ה-2005, שסווגו בחסר ל"קצבה מוכרת".

ב. התובע המייצג: ד"ר עדו לייכטר.

ג. בא כוח הקבוצה: עו"ד אסף שילה.

ד. עילות התביעה בגינן מאושרת התובענה כייצוגית: האם מוטלת על הנתבעות חובה לפעול לתיקון " שגיאת מילוי כפול של המכסה לקצבה מזכה" ביחס לחברי תת-הקבוצה הראשונה? והאם מוטלת עליהן חובה לפעול לתיקון " שגיאת החישוב השנתי" ביחס לחברי תת-הקבוצה השנייה?

ה. הסעד הנתבע: צו עשה שיחייב את הנתבעות 2 ו -3 לפעול לתיקון השגיאות הנטענות ברישומים ל"קצבה מזכה" ול"קצבה מוכרת" בקופות הגמל שהן מנהלות עבור חברי תת הקבוצות. כמו כן, ולצורך תיקון " שגיאת המילוי הכפול", עליהן לקבל הוראות מתאימות מהעמיתים ו/או ממעסיקיהם לגבי בחירת הקופה שבה תמולה המכסה לקצבה מזכה ביחס לכל עמית שפיצל הפקדותיו ליותר מקופה אחת בניהולן.

28. ב"כ המבקש יפרסם הודעה על אישור התובענה כייצוגית, כאמור בסעיף 25 לחוק תובענות ייצוגיות, בשניים מבין חמשת העיתונים הגדולים בישראל. הפרסומים ייעשו לפי נוסח שיאושר על ידי בית הדין לאחר שב"כ המבקש יציע נוסח לפרסום עד ליום 15.12.19. הנוסח ההודעה יכלול את הפרטים נדרשים על פי סעיף 11 לחוק. גודל האותיות לא יפחת מהגודל שבו מפורסם החומר המערכתי בכל עיתון. הנתבעות יישאו בהוצאות הפרסום.

29. הנתבעות יגישו כתב הגנה עד ליום 15.1.20. קדם משפט יתקיים ביום 2.2.20 בשעה 09.00.

30. בהתאם לסמכותי לפי סעיף 23 לחוק תובענות ייצוגיות, הריני לפסוק לבא כוח הקבוצה שכר טרחה בגין טיפולו בתובענה עד לשלב זה בסכום כולל של 75,000 ₪, וכן לפסוק לתובע הייצוגי גמול בסך 15,000 ₪. שני הסכומים ישולמו על ידי הנתבעות בתוך 30 יום מהיום.
ניתנה היום, ד' כסלו תש"פ, (02 דצמבר 2019), בהעדר הצדדים.

גב' שושנה סוזן סמק,
נציגת ציבור עובדים

דורי ספיבק, שופט
אב"ד

גב' שרה אבן ,
נציגת ציבור מעסיקים