הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב על"ח 40917-02-19

08 ינואר 2020

לפני:

כב' השופטת אירית הרמל

המערער
אבי חפץ
ע"י ב"כ: עו"ד דני לירן
-
המשיבה
מדינת ישראל משרד האוצר – רשות המיסים
ע"י ב"כ: עו"ד שרון דרורי

פסק דין

בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 6.11.18 ( להלן: "הוועדה") מכח סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה [ נוסח חדש], ותקנה 11 לתקנות מס הכנסה ( קביעת אחוזי נכות), תש"ם-1979.

העובדות
המערער יליד 1954.
המערער פנה לוועדה הרפואית לצורך הכרה בזכאותו לפטור ממס הכנסה. ביום 6.11.2018 התכנסה הוועדה וקבעה למערער נכות צמיתה בגובה 94.09% החל מיום 1.6.16 . עוד נקבע, כי המערער זכאי לפטור ממס הכנסה לפי סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה [ נוסח חדש], ותקנה 11 לתקנות מס הכנסה ( קביעת אחוזי נכות, תש"ם – 1979), החל מיום 31.03.14.
המערער הגיש ערעור לבית הדין על החלטת הוועדה הרפואית לעררים בטענה כי יש לקבוע את נכותו ממועד מוקדם יותר ליום – 31.3.2014.
בדיון שנערך בנוכחות הצדדים ביום 31.10.2019, הוסכם בין הצדדים כדלקמן:
"התיק יושב לדיון בפני וועדת עררים לקביעת אחוזי נכות לצרכי מס הכנסה על מנת שתתייחס לחוות דעתו של פרופסור שנקמן בנושא היפרליפדמיה.
פרופ' שנקמן ממליץ בחוות דעתו מיום 12.7.2016 על נכות בשיעור 10% משנת 2005.
הוועדה תתייחס לחווה"ד ותנמק את קביעתה בנושא היפרליפדמיה בלבד.
המערער וב"כ יוזמו לטעון בפני הוועדה.
החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת."

לאור ההסכמה בין הצדדים, אדון ביתר טענות המערער.

טענות הצדדים
לטענת המערער, על הוועדה לאמץ את סעיפי הליקוי שהוכרו בוועדה הרפואית לעררים – נכות כללית מיום 25.5.2017, אשר קבעה למערער נכות בשיעור 10% בגין הפרעת קצב לבבית ו-10% בגין סחרחורות וכאבי ראש.
לטענת המשיב, הוועדה פעלה כנדרש ונתנה התייחסותה לכלל המסמכים והטענות שהועלו בפניה. עוד נטען, כי הוועדה נשוא הערעור קבעה למערער נכות בשיעור גבוה מהועדה הרפואית לעררים – נכות כללית, וככל שהמערער מעוניין לאמץ את החלטת הוועדה הרפואית – נכות כללית, יש לאמץ את כולה ולא קביעות המתיישבות עם נוחיותו גרידא.

דיון והכרעה
בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, הסמכות לדון בערעורים על החלטות ועדות לעררים מכח פקודת מס הכנסה נתונה לבית הדין האזורי לעבודה ( בג"צ 7078/08 הסה – משרד האוצר אגף מס הכנסה, (24.8.2008)).
בית המשפט העליון קבע כי בהתאם להוראות סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [ נוסח משולב], התשנ"ה – 1995, מוסמך בית הדין לעבודה לדון בערעורים על החלטות הוועדות לעררים רק בשאלות משפטיות, כאשר כבר נקבע כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם נפלו פגמים בקביעת הנכות ע"י הוועדה, לרבות בעניינים הנוגעים להרכבה, אופן התנהלות והשיקולים עליהם הסתמכה. (בג"ץ 570/90 אלכסנדר וינאפל – שר האוצר משרד האוצר (18.11.19)).
בעניין ע"ע ( ארצי ) 45848-11-16  פלוני - מדינת ישראל רשות המיסים (02.08.2018)(להלן: "עניין פלוני") נקבע: "רק אם לא קיימת קביעה של דרגת נכות של ועדה רפואית סטטוטורית הפועלת מכח חקיקה רלוונטית, אשר הקריטריונים המנחים אותה מתאימים גם לעניין הפטור ממס, יבחן עניינו של הנכה לפי תקנות מס הכנסה, אך אם נקבע שיעור הנכות אין מקום לתור אחר קביעה מחודשת של שיעור הנכות. לעניין זה, לא מצאנו כל סיבה מבוררת להבחין בין מי שזכאי לפטור מכח דרגת הנכות שנקבעה לפי חוק רלוונטי לבין מי ששיעור נכותו בגין ליקוי מסוים, אשר נקבע כדין על ידי ועדה הפועלת מכח חוק רלוונטי, נמוך משיעור הפטור."

עוד נקבע באותו עניין: "בכל אחד מהחוקים הרלוונטיים קיים מנגנון המאפשר בחינה מחדש של שיעור הנכות בעקבות החמרה ( ראו בין היתר: סעיף 10 לחוק רדיפות הנאצים; תקנה 7 א לתקנות הנכים; תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי; סעיף 5 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994), כך שהדרך פתוחה בפני הנכה לבקש בחינה מחודשת לפי החוק הרלוונטי, אשר תוצאותיה תשלכנה גם על אחוזי הנכות שיוכרו לו לפי סעיף 9(5) לפקודה."
כפי שעולה מפסק הדין, רשאי המערער לדרוש מהוועדה לאמץ החלטות ועדות רפואיות וזאת בהתאם לקבוע בסעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה [ נוסח חדש].

במסגרת נימוקיו, טוען המערער כי על הוועדה לאמץ את סעיפי הליקוי שהוכרו בוועדה הרפואית לעררים – נכות כללית מיום 25.5.2017, אשר קבעה למערער נכות בשיעור 10% בגין הפרעת קצב לבבית ו-10% בגין סחרחורות וכאבי ראש. עוד טוען המערער כי באשר לתחולה, מאחר ובהחלטת הוועדה הרפואית לעררים - נכות כללית, נקבעה למערער תחולה רטרואקטיבית מקסימלית של 15 חודשים, על הוועדה נשוא הערעור לקבוע את התחולה בהתאם למסמכים שהובאו בפניה ובשונה מקביעת הוועדה הרפואית לעררים – נכות כללית.
לשיטתו של המערער, על הוועדה לבצע " הפרדה מלאכותית" בין סעיפי הליקוי שנקבעו בוועדות השונות וזאת בהתאם לדרישותיו. אין אני רואה לנכון לקבל טענה זו, שכן טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם פסק הדין ואף מהווה פרשנות מרחיקת לכת. בהתאם לעניין פלוני, ככל והמערער מעוניין שהוועדה נשוא הערעור תאמץ החלטות של וועדה קודמת, יש לאמץ את ההחלטה כולה ומועד תחולתה.
בענייננו אין חולק כי הוועדה נשוא הערעור קבעה בחלק מן הליקויים שיעור נכות גבוהה יותר מאשר אלו שנקבעו למערער בוועדה לנכות כללית. עוד עולה כי התחולה הרטרואקטיבית בהחלטת הוועדה דנן, מוקדמת יותר מאשר התחולה שניתנה למערער בגין הפרעות קצב לבביות וסחרחורות וכאבי ראש בוועדת הנכות הכללית.
סוף דבר, דין הערעור להידחות, למעט ההסכמה שנתקבלה בין הצדדים במסגרת הדיון.
משניתנה הסכמה להשיב את עניינו של המערער לוועדה במסגרת הדיון, ויתר טענות המערער נדחו – ישא המערער בהוצאות המשיב בסכום של 1,500 ₪.
ההוצאות ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

ניתן היום, יא' טבת תש"פ, (08 ינואר 2020 ), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

________________
אירית הרמל, שופטת