הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב סע"ש 39273-01-19

10 ינואר 2020
לפני:
כב' השופט אלעד שביון

התובעת:
קרן פריברג
ע"י ב"כ עו"ד דניאל קליין
-
הנתבעת:
הראל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד עינת כרמי ברק ועו"ד סיון מוצ'ניק

החלטה

לפניי בקשת התובעת למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים (להלן: "הבקשה").

רקע עובדתי:
ביום 16.1.19 הגישה התובעת, שהועסקה בתפקיד רפרנטית במחלקת "מידל אופיס" בחטיבת ההשקעות של הנתבעת בתקופה שמיום 1.11.17 ועד ליום 22.11.18, תביעה כנגד הנתבעת. בכתב התביעה נטען כי התובעת פוטרה שלא כדין ו פיטוריה בוצעו מטעמים פסולים ומסיבות בלתי ענייניות. המניע לפיטוריה לא היה נעוץ בה ובהתנהגותה אלא בפוליטיקה פנימית וברצון הנתבעת לפטר אותה בשל רצונה להיכנס להיריון. על רקע האמור, הוגשה התביעה בסך כולל של 148,000 ₪ בגין פיצוי על פיטורים שלא כדין, פיצוי בגין נזק לא ממוני, פיצוי בגין הוצאת לשון הרע ועוגמת נפש.

ביום 8.4.19 הוגש כתב הגנה בו נטען כי התביעה משוללת יסוד ודינה להידחות. נטען שם, כי התובעת הועסקה בנתבעת משך שנה בלבד, כאשר לאורך כל השנה בלט קושי בהתנהלותה בעיקר בכל הנוגע לפן הבינאישי ולהיעדר שיתוף פעולה עם חברי הצוות והממונים עליה. בחלוף שנת העסקה ולאחר ששיחות שהתקיימו עמה לא הועילו ולאור אי שביעות רצון ממנה, הוחלט לזמן את התובעת לשיחת שימוע. תהליך השימוע נוהל באופן קפדני, בליווי ייעוץ משפטי ולפי כל כללי הדין. במהלך השימוע ניתנה לתובעת אפשרות להתייחס בהרחבה לטענות המועלות בעניינה והיא מיצתה הזדמנות זו עד תום. ההחלטה לסיים את העסקתה של התובעת התקבלה כדין לאחר שנשקלו טענותיה בלב פתוח ונפש חפצה.

ביום 17.7.19 התקיים קדם משפט במעמד הצדדים.
המסגרת הנורמטיבית:
תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 מסדירה את נושא הגילוי והעיון במסמכים וקובעת כדלקמן:
"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות"

תכליתה המרכזית של תקנה 46(א) היא להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי, כמו גם לייעול הדיון על ידי ניהולו ב"קלפים גלויים" (ע"ע (ארצי) 482/05 שלומי משיח - בנק לאומי לישראל בע"מ (22.12.05)). במסגרת זו, "נקודת המוצא" היא "גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת" (בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה - פרופ' אברהם עוז (14.5.08)).

בעניין אבנצ'יק (ע"ע 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים - קלרק אבנצ'יק (28.3.07)) קבע בית הדין הארצי לעבודה כי השאלה הראשונה שיש לברר בעת דיון בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים להליך וזאת בהתבסס על מבחן כפול, צר ורחב.
ההיבט הצר (או תנאי הסף) - במסגרתו בוחן בית הדין אם קיימת זיקה ממשית בפועל בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. ההיבט הרחב - במסגרתו על בית הדין להידרש לאינטרס הגילוי ומשקלו וכן להשלכותיו של גילוי המידע המבוקש או חסיונו, גם על הציבור ועל צדדים שלישיים.

ככל שמתקיים מבחן הרלבנטיות, על שני היבטיו, על ביה"ד להידרש לאיזון הראוי בין זכות הגילוי לבין זכויות ואינטרסים לגיטימיים המוכרים בהלכה כשוללים גילוי. במסגרת זו, יש לשקול האם קיימת דרך חלופית למיצוי זכויות המבקש, שלא על דרך הגילוי. זאת, תוך בחינת נסיבותיו של כל מקרה לגופו (רע"א 9322/07 Gerber Products Company - רנדי בע"מ (15.10.08)).

חרף חשיבות הליכי הגילוי והעיון לשם הנעת גלגלי הצדק, אין המדובר בזכות מוחלטת. ככל זכות דיונית או מהותית, גם זכות זו צריכה להיבחן באמצעות מלאכה שיפוטית של איזונים אל מול ערכים ואינטרסים אחרים ובהתייחס לנסיבות המקרה (בג"ץ אברהם עוז).

מלאכת האיזון נעשית על פי אמת המידה של מידתיות, כאשר שלבי הבדיקה משליכים זה על זה, היינו – ככל שהמסמך המבוקש רלוונטי יותר למחלוקות מושא ההליך וחיוני יותר לצורך גילוי האמת – ייתכן שהאינטרס לגלותו יגבר על אינטרסים אחרים מעורבים, ולהיפך (ע"ע (ארצי) 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ - עיזבון המנוחה טלי אורן בלזר ז"ל (27.1.11)).

מן הכלל אל הפרט:
לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה לה, להלן החלטתי לגבי המסמכים שגילויים מבוקש.

כלל סיכומי השיחות המתועדות עם התובעת כפי שהנתבעת הצהירה בשיחת השימוע מיום 19.11.18 כי קיימים ברשותה.

לטענת הנתבעת, היא העבירה את סיכומי השיחות המתועדות שברשותה ולא איתרה סיכומים נוספים.

לטענת התובעת, משהנתבעת הטיחה בשיחת השימוע בתובעת עובדות שקריות ומופרכות משל יש בידיה סיכומי שיחות נוספים עמה, מתבקש בית הדין להורות על גילויים המלא.

עפ"י הפסיקה, חובת גילוי המסמכים חלה רק על מסמכים שנמצאים בידיו של אחד מבעלי הדין או בשליטתו ולא מקום בו הוא נדרש לייצר מסמכים שאינם קיימים (רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ – אינזברג ס (3) 264; ע"ע (ארצי) 64/10 מדינת ישראל משרד החינוך – דניאל צברי (25.3.10); ברע (ארצי) 24447-12-17 מאיר דהן - ידיעות אחרונות בע"מ (7.1.18)).
עם זאת, יצוין, כי כאשר טענת בעל דין בדבר אי הימצאותם של מסמכים בחזקתו היא בלתי סבירה, אין מניעה כי הצד שכנגד ינסה לערער בהליך ההוכחות את מהימנות הצד המתכחש להימצאות המסמכים בחזקתו ולטעון להפעלת החזקות הנובעות מאי המצאת מסמכים על ידי בעל דין וכן לטעון למשמעות העובדה שלא הוצג מסמך בכתב או באופן חלקי בלבד (ברע (ארצי) 39603-09-16 דפוס ידיעות תקשורת בע"מ - ענת באום (13.10.16); ברע (ארצי) 24447-12-17 מאיר דהן - ידיעות אחרונות בע"מ (7.1.18); ברע (ארצי) 63906-01-18 רוית מרלה - כוון ניהול תיקי השקעות בע"מ (9.5.18)).

הנתבעת תגיש עד ליום 30.1.20 תצהיר ערוך כדין של הגורם המוסמך מטעמה, בתמיכה לטענתה כי לא אותרו סיכומי שיחות נוספים בנדון מעבר למה שהועבר לרשות התובעת. במסגרת התצהיר, יפורט האם היו ברשות הנתבעת סיכומי שיחות נוספים וככל שהיו, מתי יצאו מידיה ו באילו נסיבות.

כלל ההתכתבויות הפנימיות בין מנהלי הנתבעת (יאיר כהן/תמי הדטו/סמי בבקוב/שרון מאיר לוי/משאבי אנוש) הנוגעים לתובעת.

לטענת הנתבעת, היא העבירה לרשות התובעת את מלוא ההתכתבויות הרלבנטיות בעניינה.

לטענת התובעת, הנתבעת המציאה לה מסמכים בחסר, למשל הודעת הדואר האלקטרוני מיום 12.11.18 הועברה לידיה מבלי שצורפה תגובתו של מר סמי בבקוב להודעה זו. בנוסף, לא הומצא לתובעת תיעוד ההתייעצויות עם הגב' שרון מאיר בעניינה של התובעת. לפיכך, מבוקש להורות על גילוי מסמכים אלה.

הבקשה מתקבלת. מעיון בהודעות הדוא"ל מיום 1.11.18 ומיום 12.11.18 (נספחים א' וב' לתגובה לבקשה) עולה כי המסמכים המבוקשים כמפורט לעיל רלבנטיים לבירור ההליך. זאת, משהם קשורים לנסיבות סיום העסקתה של התובעת תוך פירוט והתייחסות של בעלי התפקידים בנתבעת לתפקודה המקצועי והבינאישי, נסיבות שעומדות לבירור במסגרת ההליך דנן.
לפיכך, הנתבעת תעביר לידי התובעת עד ליום 30.1.20 עותק התגובה של מר סמי בבקוב להודעת הדואר האלקטרוני מיום 12.11.18 (שצורפה במסגרת נספח ב' לתגובה לבקשה דנן) וכן, תיעוד ההתייעצויות עם הגב' שרון מאיר, ממחלקת משאבי אנוש בנתבעת, בעניינה של התובעת.

ככל שאין ברשותה של הנתבעת מסמכים בנדון או שאלה לא אותרו על ידה, יוגש בתמיכה לכך תצהיר ערוך כדין של הגורם המוסמך מטעמה וזאת עד ליום 30.1.20.

הודעת הדוא"ל מגב' תמי הדטו למר סמי בבקוב מיום 1.11.18 ב"תצורתה המקורית/השרשור המקורי".

לטענת התובעת, ההודעה הנ"ל שהוגשה רק לאחרונה בהפתעה גמורה, מעלה שאלה נוקבת וחשובה האם מדובר בהודעה אותנטית. לדידה, יש חשש כבד לכאורה כי מדובר בהודעה שלא נכתבה בזמן אמת ותכליתה נועדה לשרת את גרסתה של הנתבעת בדיעבד. בתמיכה לכך ובמסגרת נספח ו' לבקשה פרטה התובעת את סימני החשד הלכאוריים תוך סימונם. לפיכך, טוענת התובעת כי מאחר והנתבעת יכולה ב"לחיצת כפתור" ובאופן שאינו מכביד להעביר את השרשור המקורי לתובעת ובכך להפריך חשש זה, מבוקש להורות לה לעשות כן.
בנוסף, מבקשת התובעת לקבל גם את תיעוד תכתובות המייל בין מר יאיר כהן וגברת שרון מאיר לוי, כפי שנזכר בסיפא המייל מיום 1.11.18 בתצורתו המקורית וכן, תיעוד התכתובת של תשובת מר סמי בבקוב להודעת הדוא"ל של גב' הדטו מיום 1.11.18 בתצורתו המקורית.

לטענת הנתבעת, היא אינה עורכת הודעות וודאי לא מייצרת הודעות בדיעבד. עם זאת ועל מנת להפיס את דעתה של התובעת, היא צירפה לדבריה בנספח ב' לתגובה מטעמה את כלל המיילים הקשורים בהודעת הדוא"ל מיום 1.11.18.

בתשובה לכך, שבה התובעת על בקשתה לקבל את הודעת הדואר האלקטרוני מיום 1.11.18 בתצורתה המקורית וכן את תכתובת המייל בין מר יאיר כהן וגברת שרון מאיר לוי, כפי שנזכר בסיפא הודעת הדוא"ל מיום 1.11.18.

מעיון בנספח ב' לתגובה לבקשה עולה כי אכן, על פניו, צירפה הנתבעת את שרשור הודעות הדוא"ל בגין ההודעה מיום 1.11.18 של תמי הדטו לסמי בבקוב, לרבות תגובת סמי בבקוב להודעה זו.
ההודעות גם צורפו עם שולים עליונים, סממן שנעדר מהמסמך הנדון כפי שהועבר לתובעת קודם והטיל לשיטתה ספק במהימנות ההודעה. לפיכך ומשצורף שרשור בקשר לדוא"ל מיום 1.11.18, מצאתי כי מתייתר הצורך לדון בב קשה לגילוי מסמכים אלה.

אשר לבקשה לגילוי תכתובת המייל בין מר יאיר כהן וגב' שרון מאיר לוי עקב המייל מיום 1.11.18 – יצוין כי מעיון בנספח א' לתגובה לבקשה דנן, עולה לכאורה כי מר יאיר כהן העביר עותק המייל לגברת שרון מאיר לוי ביום 21.7.19 כשהוא מציין במסגרתו כי "לא זוכר אם הועבר אלייך". עם זאת, ככל שברשות הנתבעת תכתובות מיילים נוספות בין השניים בקשר לתובעת וביחס למייל מיום 1.11.18, ומשמייל זה עסק בתפקודה של התובעת, עליה להעבירן לרשותה עד ליום 30.1.20 . ככל שאין ברשות הנתבעת מסמכים נוספים בנדון מעבר לאלה שהועברו או שאלה לא אותרו על ידה, יוגש מטעמה תצהיר ערוך כדין בתמיכה לכך עד לאותו מועד.
העתק ההוכחה עליה דיבר מר יאיר כהן בשיחת השימוע; כל מסמך הממוען ל"חפציבה" המבקש לפרסם משרה חלף משרתה של התובעת; כל מסמך הממוען למחלקת משאבי אנוש בנתבעת המבקש לפרסם משרה חלף משרתה של התובעת; העתק נהלי המחלקה וכן תיעוד מסירתם לתובעת; העתק פרוטוקולי דיוני שכר.

לטענת הנתבעת, לא מצויים ברשותה מסמכים אלה. חלקם לא קיימים וחלקם לא אותרו שכן ככל הנראה לא הועלו על הכתב.

לאור טענת הנתבעת כי מסמכים אלה אינם ברשותה או שלא אותרו על ידה, יוגש בתמיכה לכך עד ליום 30.1.20 תצהיר ערוך כדין של הגורם המוסמך מטעמה. לגבי המסמכים שלא אותרו, יפורט בתצהיר מתי יצאו מידיה וב אילו נסיבות.

סוף דבר:
הבקשה מתקבלת חלקית.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ג טבת תש"פ, (10 ינואר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.