הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב סע"ש 34651-11-19

07 ינואר 2020
לפני:
כב' השופטת יפית זלמנוביץ גיסין
נציגת ציבור (עובדים) גב' רונית זמני ערמוני
נציג ציבור (מעסיקים) מר אבי אילון

המבקשת:
קליקסינק בע"מ
ע"י ב"כ: עוה"ד ליאת נגר-שניר וקרין צלקובניק-סובלמן
-
המשיבות:

  1. ג'ורג'ינה גרין
  2. ג'י.אם.טי שירותי ייעוץ בע"מ

ע"י ב"כ: עו"ד שגיב רוטנברג

החלטה

המבקשת, קליקסינק בע"מ מבקשת כי נורה למשיבות, ג'ורג'ינה גרין וג'י. אם. טי שירותי יעוץ בע"מ, להמנע מכל אלה:

"עשיית כל שימוש או לגלות או למסור מידע או סודות מסחריים השייכים למבקשת, אליהם נחשפה המשיבה 1 במהלך עבודתה אצל המבקשת, לרבות ובמיוחד כל מידע הקושר והמצוי ברשימת הלקוחות והמפרסמים הקבועים של המבקשת וברשימת הקמפיינים, המוגשות לביה"ד הנכבד במעטפה סגורה.
לפנות ללקוחות ולמפרסמים הקבועים של המבקשת (בין במישרין ובין בעקיפין בין בעצמן ובין באמצעות נציג מטעמן) ולהציע להם שירותים המתחרים בשירותי המבקשת ובכלל זה מתן שירותי פרסום והפצה דיגיטאליים לאפליקציות ומוצרי מובייל וכן תיווך בין מפתחי אפליקציות לשטחי פרסום דיגיטאליים, הן כרשת שותפים והן כסוכנות (אפיליאציה) ואספקת נתוני תעבורת רשת (להלן – "השירותים המתחרים")
לא לעשות כל שימוש ולהשיב לידי המבקשת את כל החומרים או הנתונים הנמצאים ברשותן ואשר נאספו על ידי המשיבה 1 בכנס בלאס וגאס בו השתפה המשיבה 1 בין התאריכים 3.5.2019-30.4.2019
לא לעשות כל שימוש או לגלות או למסור או להעתיק את כל הקבצים השייכים למבקשת...או את המידע הגלום בהם ולהסיר מכל גישה ו/או הרשאה לקבצים אלה".

טענות המבקשת

1. המבקשת היא חברה העוסקת בפרסום והפצה דיגיטליים לאפליקציות ומוצרי מובייל וכן בתיווך בין מפתחי אפליקציות לשטחי פרסום דיגיטאליים. המבקשת פועלת ב"שני כובעים", האחד: סוכנות דיגיטל, כהגדרתה, העוסקת בפרסום שירותיהם של בעלי עסקים ו/או אפקליציות בערוצי מדיה והשני: תיווך בין רשתות או סוכנויות דיגיטל לבין מפרסמים.

2. הכנסות המבקשת מקורן בעמלות המשולמות לה על ידי בעלי האפליקציות/העסקים בעבור כל מכירה או הורדה שבוצעה באמצעות קישורים שפורסמו על ידי המבקשת או משויכים לה.

3. לטענת המבקשת בשש שנות פעילותה אספה במאמץ רב "מאגר נתונים אודות לקוחות ולקוחות פוטנציאלים. צרכי ההפצה הדיגיטליים הייחודיים של כל לקוח נבחנו ונלמדו בקפדנות ע"י המבקשת ולאורך השנים למדה המבקשת בדרך של "ניסוי וטעיה" מהו סוג הפרסום האפקטיבי ביותר עבור כל לקוח ומהם שטחי הפרסום המתאימים והנכונים לכל לקוח, בהתאם לקהל היעד שלו".

4. עוד טענה המבקשת, כי על מנת למקסם את רווחי הלקוח יש לוודא כי נעשה החיבור הנכון לכל לקוח בינו לבין שטח הפרסום (להלן – "קמפיין") ובכל קמפיין משקיעה המבקשת משאבים רבים "לרבות בניתוח נתוני התעבורה עבור כל לקוח בשטחי הפרסום השונים, רכישת מגוון שטחי פרסום ותימחורם במסגרת מכרזים המוצעים באינטרנט לשטחי פרסום".

5. למבקשת חמישה עובדים, אשר המשיבה 1 נמנתה עימם. המשיבה 1 הועסקה אצל המבקשת כסמנכ"לית תפעול במשך שנה אחת. במסגרת תפקידה היתה המשיבה 1 אחראית על ניהול המבקשת, ניתוח נתוני תעבורת נתונים ואופטימיזציה של קמפיינים, התנהלה במישרין מול לקוחות ומפרסמים, עסקה בניהול המשא ומתן מולם ועוד. לגרסת המבקשת, בחודשי העסקתה האחרונים של המשיבה 1 התנהלו שיחות בין המבקשת למשיבה 1 על הפיכתה לשותפה בתוך מספר חודשים.

6. המשיבה 1 חתמה על הסכם סודיות במסגרתו התחייבה "לא למסור ו/או להעביר ו/או לגלות ו/או לחשוף כל מידע כאמור לכל אדם אחר ו/או גוף אחר או צד ג' כלשהו ולא לעשות בו כל שימוש עצמי, בין במישרין ובין בעקיפין..." עוד נקבע בכתב ההתחייבות לשמירת סודיות שהיווה נספח להסכם עבודתה של המשיבה 1, כי "חובת הסודיות...מתייחסת במיוחד, אך לא רק, לעניין מידע בנושאים הקשורים למחקרים בקליקסינק ו/או לנושאי השיווק והמסחר בהם עוסקת קליקסינק, וכן למידע כללי ופרטים הנוגעים לקליקסינק, ולתהליכי הייצור והשיווק בה, לרבות לענין חומרי גלם, עלויות, מידע כללי ו/או מסחרי וכל מידע אחר בקשר עם קליקסינק ופעולותיה".

7. המשיבה 1, כך על פי הבקשה, הודיעה ביום 30.5.2019 על סיום עבודתה אצל המבקשת תוך שהיא מספרת כי היא מעוניינת לעבוד כמפרסמת עצמאית ואף לשתף פעולה עם המבקשת ולשמש כמפרסמת שלה "היינו להציע לה שטחי פרסום עבור לקוחות המבקשת".

8. לטענת המבקשת רק לאחרונה נודע לה שהמשיבה 1 הקימה עסק המתחרה באופן ישיר, כך על פי בקשה, בעסקי המבקשת ולשם הפעלתו הקימה את המשיבה 2, ובן זוגה של המשיבה 1 מחזיק בכל מניותיה של המשיבה 2.

9. המבקשת ציינה, כי למיטב ידיעתה, חדרה המשיבה 1 ביום 1.8.2019 למערכת המיחשוב של המבקשת וגם פנתה למפרסמים ולקוחות של המבקשת והציעה להם לקבל ממנה באמצעות המשיבה 2 את שירותי המבקשת, תוך שהיא "מריצה את הקמפיינים שהריצה המבקשת ואשר על מאפייניהם המדוייקים עמלה המבקשת תוך השקעת משאבים רבים".

10. המשיבה 1 אף שמרה מידע רגיש של המבקשת בתיבת הדוא"ל הפרטית שלה ובכלל זה מידע על נתונים מסחריים סודיים, פרטי לקוחות ומפרסמים של המבקשת, נתוני הכנסות המבקשת, דוחות אופטימיזציה, סיסמאות ועוד. המשיבה 1 התבקשה, לקראת סיום העסקתה, להעביר את כל הקבצים לתיקייה השייכת לחשבון המבקשת בלבד ולא לעשות בהם שימוש אך לא עשתה כן.
11. הידע הסודי עליו מבקשת המבקשת להגן מורכב מרשימת הלקוחות והמפרסמים של המבקשת המכילה את פרטיהם, אנשי הקשר אצל אותם לקוחות ומפרסמים, תנאי התשלום, צרכי הפרסום וכן "נתונים סטטיסטיים אודות האפקטיביות של אמצעי הפרסום השונים עבור כל לקוח", נתונים שנאספו ונותחו על ידי המבקשת ומבוססים על "חקר נתונים אותו מבצעת המבקשת לאור הסטוריית הפרסומים של כל לקוח, כמו גם לימוד מתמיד של אמצעי המדיה השונים המוצעים על ידי מפרסמים", נתונים שהמבקשת עושה בהם שימוש לצורך גיבוש קמפיינים עבור לקוחותיה.

12. לטענת המבקשת היא אף משקיעה משאבים רבים בבניית רשימת לקוחות ומפרסמים פוטנציאליים על מנת להגדיל את רשימת הלקוחות וזאת על ידי לקיחת חלק בכנסים בינלאומיים, פגישות בארץ ובחו"ל ואף בדרך של תשלום שכר גבוה לאנשי השיווק שלה.

13. השימוש שעושות המשיבות במידע הסודי של המבקשת גורם לה לנזק אדיר, כלשון הבקשה, ומעניק למשיבות יתרון עסקי שלא כדין.

תגובת המשיבות

14. המשיבה 1 ציינה, כי היא עוסקת בתחום הפרסום הדיגיטלי מעל תשע שנים ומכירה את "כל הגורמים בתחום תוך שהיא נחשבת לאחת המומחיות בתחום זה". המשיבה 1 גייסה את הידע המקצועי שלה לטובת המבקשת והכירה למבקשת את העולם הדיגיטלי. לפיכך, טוענת המבקשת, רשימת הלקוחות והמפרסמים אינה סוד מסחרי אלא רשימה של גופים המוכרים וידועים לכולי עלמא, בלשון התגובה.

15. המשיבות כתבו בתגובתן ש"אמצעי הפרסום והפלטפורמות שבהם מפרסמים בדיגיטל משתנות ללא הרף" ולכן אין רלוונטיות ל"תמחיר ותנאי תשלום" ו/או ל"צרכי הפרסום הספציפים". כך, חברה שפרסמה "בתקציב מסוים ב"פייסבוק" לפני חודשיים פרסמה בתקציב אחר לגמרי ב"אינסטגרם" בחודש שעבר וערכה קמפיין חדש לחלוטין ב"טיקטוק" בחודש הנוכחי".

16. המשיבה 1 ציינה כי הודיעה למבקשת על עזיבתה עוד בטרם נשלחה על ידי המבקשת לכנס מקצועי בלאס וגאס שתרחש שלושה שבועות טרם כניסת התפטרותה לתוקף, כנס שבו נפגשה עם גורמים מקצועיים ולקוחות פוטנציאליים כהגדרתה. מסקנתה של המשיבה 1 היא, איפוא, כי לו היה ברשותה "מידע סודי" לא היתה המבקשת מבקשת ממנה, באותה העת, לסוע לכנס.

17. המבקשת לא הניחה תשתית ולפיה "המשיבות עשו שימוש במידע סודי וייחודי השייך באופן בלעדי למבקשת אלא הוצגו הנחות וניחושים ולפיהם המשיבה 1 נמצאת בקשר עם גורמים מקצועיים ולקוחות פוטנציאליים".

18. עוד ציינו המשיבות, כי המבקשת לא הציגה אף דוגמא ללקוח שנטש אותה לכאורה לטובת המשיבות וציינו כי המשיבה 1 "לא נטלה ולא השתמשה בשום רשימת לקוחות שהגיעה לרשותה ו/או אשר נודע לה עליה בעת התקשרותה עם המבקשת".

19. המשיבות אישרו במסגרת התגובה כי אכן הוצעה למשיבה 1 שותפות במבקשת אלא שהמשיבה 1 דחתה את ההצעה.

סעד זמני

20. כאשר בית הדין דן בבקשה לסעד זמני עליו לבחון התקיימותם של השיקולים הבאים:

  1. קיומה של זכות לכאורה
  2. מאזן הנוחות
  3. שיקולי יושר

21. ובלשונו של בית הדין הארצי לעבודה:

"על בית המשפט הדן בבקשה למתן סעד זמני ליתן את עיקר דעתו על השיקולים הבאים: קיומה של זכות (טיב התביעה וסיכוייה), מאזן הנוחות (מאזן הנזקים העשויים להיגרם לכל אחד מהצדדים) ושיקולי יושר (האם הבקשה הוגשה בתום לב, האם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות ואין בו פגיעה העולה על הנדרש). כן יש לשקול עניינים נוספים, כגון חיוניות הסעד וזהות הסעד הזמני לסעד העיקרי (רע"א 1998/07 בדארנה נ' עזבון המנוח עלי בדר בדארנה , [פורסם בנבו] ניתן ביום 11.6.07)".

(בר"ע (ארצי) 44106-01-13 והאבי סוסן – דיאלה סרחאן (2015))

22. כל קביעותינו בהחלטה זו הינן לכאוריות בלבד לצורך ההכרעה בצו המניעה הזמני אין בהן כדי לקבוע מסמרות בדבר זכויות הצדדים במסגרת התובענה הכספית.

דיון והכרעה

23. סעיף 5 ל חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט 1999 מגדיר את המונח "סוד מסחרי" באופן הבא:

"מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".

24. "סוד מסחרי" נחשב מידע עיסקי מכל סוג שאינו נחלת הרבים, ואינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עיסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו (סעיף 5 ל חוק עוולות מסחריות). חוק עוולות מסחריות אוסר על גזל של סוד מסחרי ( סעיף 6(א) לחוק), ומגדיר מהו גזל של סוד מסחרי ( סעיף 6(ב) לחוק)...
השוני הבסיסי בין דיני הפטנטים לבין דיני ההגנה על הסוד המסחרי מתבטאים, אפוא, בכך כי בפטנט מוקנה לבעל האמצאה מונופול ביחס לאמצאתו למשך תקופה של עשרים שנה; לעומתו – הגנת הסוד המסחרי אינה מתוחמת לזמן מסוים, והזכות פוקעת עם פרסום פרטי הסוד. הזכות לסוד מסחרי אינה בעלת אופי מונופוליסטי, והיא צרה יותר בהגנה שהיא פורשת על בעל הסוד מההגנה המוקנית לבעל הפטנט."

(רעא 6025/05 Merck & Co. Inc נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (2011))
25. בתשובה לשאלה כיצד מוכיחים קיומו של "סוד מסחרי" קבע בית הדין הארצי לעבודה בפסק הדין המנחה בנושא:

"סוד מסחרי" אינו מילת קסם. על מעסיק הטוען לקיומו של "סוד מסחרי" להוכיח את קיומו. היינו, עליו לתאר ולפרט מהו הסוד. אין להסתפק בתיאור כללי או בטענה כללית על קיומו של "סוד", כפי שאירע במקרה דנן, אלא יש להצביע לדוגמה על תוכנה, פורמולה, נוסחה מסוימת, רשימת לקוחות מסוימת, תהליך מסוים וכו'. במסגרת הוכחת ה"סוד המסחרי" על המעסיק הקודם להוכיח גם את היקפו ואת הזמן שעליו להיוותר בגדר "סוד". יתרה מזו, על המעסיק הקודם להוכיח, כי מדובר ב"סוד" וכי הוא נקט באמצעים סבירים במטרה להבטיח את שמירת הסוד המסחרי, כגון: חשיפתו בפני עובדים הזקוקים לו לצורך עבודתם ואי-חשיפתו לעובדים אחרים או שמירת החומר במקום מוגן".

(ע"ע (ארצי) 164/99 פרומר וצ'ק פוינט - רדגארד בע"מ פד"ע לד 294, 320 (תשנ"ט-תש"ס – 1999 ))

26. מאחר וכל קביעה כי המידע שהוגדר על ידי המבקשת כ"סוד מסחרי" אכן עונה להגדרה זו תגרום, מיניה וביה, לצמצום חופש העיסוק של המשיבה 1, קבע בית הדין הארצי לעבודה כמה אבני דרך לבחינת צמצום חופש העיסוק של עובד/ת, בהנתן שמדובר בזכות יסוד:

"ראשית, על המעסיק נטל שכנוע כי עסקינן לכאורה ב"סוד מסחרי". בחינה זו נעשית בהקשר לטיבו של המידע (במנותק מהעובד) ואם יש בו כדי להקנות לבעליו יתרון מסחרי. בהקשר זה נציין כי בהתאם להלכה הפסוקה רשימת לקוחות עשויה להיות סוד מסחרי, אך אין מקום לקביעה גורפת אלא לבחינתו של כל נושא בהתאם לנסיבותיו.
. . .
שנית, על המעסיק נטל שכנוע כי פעילות העובד מהווה לכאורה גזל של סוד מסחרי, כשלענין זה קובע סעיף 6( ב) לחוק מספר חלופות לגזל הסוד המסחרי, והן כוללות, בין היתר, "שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו כאשר השימוש הוא בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון, המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד" ( סעיף 6( ב)(2)).
שלישית, בחינת קיום סייגים לאחריות כאמור בסעיף 7 לחוק, כשלעניינו רלבנטית החלופה הקבועה בסעיף 7( ב)(2) לחוק לפיה " הידע הגלום בסוד המסחרי הגיע אליו במהלך עבודתו אצל בעליו של הסוד המסחרי וידע זה הפך לחלק מכישוריו המקצועיים הכלליים".
רביעית, בחינת מידתיות צו המניעה בראי היקפו של הסוד שהוכח לכאורה ובראי היקפו של החשש לגזל הסוד.

בהקשר זה אציין כי במשפט החוקתי במסגרת ניתוח מידתיותו של חוק הפוגע בחופש העיסוק מקובלת ההבחנה בין מניעת עיסוק ובין הגבלת עיסוק ( ראו למשל בג"ץ 4769/95 רון מנחם ואח' נ' שר התחבורה [פורסם בנבו] (4.12.02), בג"ץ 7956/10 דורית גבאי נ' שר האוצר [פורסם בנבו] (19.11.12)), ובהבחנה זו ניתן להסתייע. לא הרי מניעת מוחלטת של עיסוק האדם בתחום בו הוא מיומן כהרי הגבלת מימד בעיסוקו מבלי לאסור אליו כליל לעסוק בתחום בו הוא מיומן...

יחד עם זאת, הגם שפוגעניותה של הגבלת העיסוק פחותה מזו של מניעת העיסוק עדין יש מקום לבחינה זהירה של מידתיות הצו. הדרישה למידתיות יכולה ללבוש מספר צורות, ובהם התאמת עניינית בין היקף הסוד לכאורה לבין הצו הניתן ( ובכך להימנע מפגיעה " עודפת" בחופש העיסוק של העובד); בחינת אפשרות הגבלת הצו בזמן ובמקום, וזאת ככל שיונח יסוד להנחה כי ליבת הסוד אכן ניתנת לגדירה בדרך זו; ...
חמישית, בשל ההגבלה שיש למתן צו מניעה שכזה על חופש העיסוק ראוי לשקול נתינתו בבטוחה הולמת לשם פיצוי בגין כל נזק שייגרם למי שאליו מופנה הצו כתוצאה ממתן הצו, אם תיפסק התובענה או אם יפקע הצו מסיבה אחרת".

(ברע (ארצי) 61084-05-18 דורון דניאלי - י. שבי שיווק מזון בע"מ (2018))

27. טרם נפנה לניתוח השאלות העולות מן הבקשה נציין, כי המשיבות הגישו תגובה ללא שצורף לה תצהיר מטעמה של המשיבה 1. בנסיבות אלה בחרה המבקשת שלא לחקור את המשיבה 1 והדיון בבקשת המבקשת לצו מניעה התמצה בחקירת בעלי המבקשת, מר עומר ליברמן (להלן – "מר ליברמן").

לגופה של בקשה

28. הנטל להוכיח קיומו של "סוד מסחרי" ולעצם השימוש שעושות המשיבות ב"סוד המסחרי" רובץ לפיתחה של המבקשת. נקדים ונאמר כי לעת הזו לא הוכיחה המבקשת דבר קיומו של מידע המהווה "סוד מסחרי" ואף לא הוכח כי פעילותן של המשיבות מהווה גזל של "סוד מסחרי".

29. אין חולק שהמשיבה 1 חתמה על הסכם סודיות (ר' נספח 3 לבקשה) הכולל התייחסות ברורה ומפורשת למידע ולמחקרים הנערכים על ידי המבקשת ו/או נושאי השיווק והמסחר בהם עוסקת המבקשת ויש בכך להעיד לכאורה על קיומם של סודות מסחריים, שאם לא כן, לא היתה נדרשת לחתום על הסכם סודיות .

30. לעמדת המבקשת, המשיבה 1 היתה חשופה במהלך תקופת עבודתה ל"מידע הרגיש ביותר במבקשת ובכלל זה פרופיל מלא של הלקוחות והמפרסמים של המבקשת לרבות כל נתוני הקמפיינים שהריצה המבקשת עבור לקוחותיה" (ר' סעיף 33 לבקשה).

31. נכונים אנו להניח, כי ה know how של המבקשת מבוסס על מחקרים המבוצעים על ידי אנליסטים המועסקים על ידה המנתחים את הצלחת הקמפיין על ידי ניתוח של כמות ההורדות של האפקליקציה וכך יכולה המבקשת לדעת האם המיקום שנבחר לפרסום חברה זו או אחרת באפליקציה כזו או אחרת עובד או שמא לא נחשפים אליו מספיק משתמשים.

32. ניתוח הנתונים והאופטימיזציה שמבצעת המבקשת ביחס לדאטה המתקבלת יכול ויהוו סוד מסחרי. אלא, שהמבקשת כלל לא הוכיחה כי כך היא פועלת. המבקשת נמנעה מלהציג דו"חות סטטיסטיים של ניתוח נתונים ו/או לזַמֵן מי מהאנליטסים המועסקים על ידה על מנת שיעיד על עבודתו.

33. כאשר נשאל מר ליברמן בענין זה השיב:

"ש: ... אבל אין פה את מה שאמרת שיש סטטיסטיקות, וכל מיני עבודה שעבדת עליה המון זמן,
ת: נכון.
ש: זה לא צירפת לבית הדין
ת: זה לא צירפתי לבית הדין
ש: זה קיים באיזשהו מקום?
ת: זה קיים, בטח, גם
ש: למה לא צירפת את זה?
ת: לא יודע
ש: כי אני אגיד לך למה, אני אגיד לך למה אני שואל את זה
ת: אתה חושב שזה לא קיים?
ש: לא אני אגיד לך למה לפני שאתה אומר מה אני חושב חכה שאני אגיד לך
...
ש: אני אגיד לך למה שאני שואל את זה. כי כשאני מתייחס לסוד המסחרי שיש לך, אז אני מבין שאתה ערכת עבודה של המון שנים, מחקרים סטטיסטיקות, אני מבין שזה העיקר, זה הסוד, שאותו אתה, לפחות טוען שהמשיבה 1 לקחה ממך.
ת: לא, אני טוען שמה שהיא לקחה ממני
...
ש: יכולת להעביר לפחות לבית הדין דוגמה אחת או שתיים של אותו פרופיל עסקי, של אותן סטטיסטיקות, אותם מחקרים, אותה עבודה מאומצת רבת שנים, כדי להראות, כי זה הערך המוסף של העבודה שלך. זה החיבור, זה מה שהוצאת, החיבור, לא הייתי, והעברת רק, בחרת להעביר רק רשימה שמית, אז אני שואל שוב פעם, למה לא העברת את הנתונים האלו?
ת: בלי שום סיבה נראית לעין אבל כל הנתונים האלה קיימים. זה נתונים שנמצאים במערכות שלנו, נכון זה המון נתונים אבל עדיין זה במערכת שלנו.
ש: אבל בוא תעביר דוגמה אחת. כלומר אם הנתונים האלה באמת קיימים".

(ר' פרוטוקול עמ' 17 שורות 30-3)

34. רשימת הקמפיינים אשר הוגשה לבית הדין במעטפה סגורה הכוללת את שם ה-Advertiser ואת שמות ה Publishers אשר כל קישור ביניהם מוגדר כקמפיין (ר' פרוטוקול עמ' עמ' 15 שורות 33-6 ובעמ' 16 שורות 31-1). בהתאם לעדותו של מר ליברמן הקמפיינים מבוססים על אותו ידע סודי שתחילתו בקשרים שיצרה המבקשת עם מפרסמים מזה ועם בעלי עסקים/אפליקציות מזה. לאחר יצירת הקשרים מתחיל שלב הניסוי והטעיה, כלומר: המבקשת רוכשת שטח פרסום באפקליציה זו או אחרת ומעלה פרסום של המפרסם שלהערכתה ומנסיונה קהל היעד שלו עושה שימוש באפקליקציה מסוג זה.

35. עוד סיפר מר ליברמן בחקירתו כי במהלך הזמן שחולף, ולא הובא לידיעתנו כל מידע האם מדובר בימים בודדים או בחודשים ארוכים, מנתחת המבקשת את ה"טראפיק" באפקליקציה, כאשר ההכנסות שלה מבוססות על מספר ההורדות של האפליקציה על ידי משתמשים חדשים שנחשפו לפרסום, למשל, וכך עולה בידה להגדיר את ה"שידוך" כהצלחה או ככשלון. ככל שהחיבור בין הפרסום באפליקציה ובין המפרסם לא הניב תוצרת ראויה מבחינת נתוני המשתמשים, גולשים, הורדות ועוד, משמע החשיפה לא היתה מיטבית, רוכשת המבקשת שטח פרסום באפליקציה אחרת והליך הבחינה והבדיקה מתחיל מחדש.

36. לא יכולה להיות מחלוקת, כי צרכי הפרסום בעולם הדיגיטלי משתנים, מטבע הדברים, בהתאם לאפליקציות הטרנדיות. כוכבי וכוכבות אינסטגרם לא "נולדו" עד אשר האינסטגרם תפס תאוצה בקרב משתמשים צעירים. כך גם ביחס לאפליקצית TikTok המאפשרת לצלם ולהעלות לרשת סרטוני וידאו. מספר המשתמשים באתרים השונים נמדד, בין היתר, על ידי " COOKIES" שמנתחות את נתוני הגישה לאתר. הנתונים כמו גם המגמות בתחום הרשתות החברתיות מפורסמים כל העת על ידי החברות עצמן או חברות שתחום עיסוקן בניתוח נתונים.

37. במסמך שהוגש לעיוננו לא צוין מתי החל הקמפיין המדובר, האם הוא עדיין "באוויר", ולמעשה למעט רשימה הכוללת שמות של מפרסמים ולידה שמות של אתרים/אפקליציות וכינויו של הקמפיין אצל המבקשת, לא מכילה הרשימה פרטים שיאפשרו לנו לרדת לעומקה של הטענה, כי המבקשת משקיעה מאמץ בהשגת הקמפיינים ובהוצאתם מן הכח אל הפועל.

38. אף טענת המבקשת כי מעם עזיבתה של המשיבה 1 והקמת הפעילות המתחרה נגרמו לה נזקים כלכליים לא הוכחה. המסמך שצורף על ידי המבקשת כנספח 14 לבקשה הוא דו"ח שהוצא על ידי מר ליברמן ממערכת המיחשוב של המבקשת ולא מדובר בדו"ח שנתי/דו"ח רווח והפסד מבוקר על ידי רואי החשבון של המבקשת (ר' פרוטוקול עמ' 10 שורות 24-22).

39. המסמך מציג, לכאורה, את הכנסות המבקשת מכלל הפעילות שלה לתקופה שבין ינואר לספטמבר 2019. מר ליברמן ציין בהקשר זה בתצהירו, כי "כשבוע לפני שהמשיבה עזבה את תפקידה, חלה צניחה חדה בהכנסות המבקשת בשיעור של למעלה מ-30% וככל שחולפים הימים חלה ירידה דרמטית נוספת בהכנסות בשיעור של עשרות אחוזים נוספים...אין ספק כי הירידה הניכרת בהכנסות של המבקשת נובעת במישרין מהשימוש שעושות המשיבות בסודותיה המסחריים" (ר' סעיף 34 לתצהירו).

40. נזכיר, כי המשיבה 1 החלה לעבוד אצל המבקשת ברבעון האחרון של שנת 2018. מר ליברמן ציין בחקירתו, כי במהלך מספר חודשים לאחר תחילת עבודתה של המשיבה 1 אצל המבקשת היתה המבקשת בהפסדים בשל עלות שכרה של המשיבה 1 ושל עובד נוסף שנקלט לעבודה (ר' פרוטוקול עמ' 12 שורות 18-17).

41. עיון במסמך שצורף כנספח 14 לבקשה מעלה, כי לכאורה פחתו הכנסות המבקשת החל מיוני 2019. ואולם, ניתן לייחס את הירידה בהכנסות לשלל סיבות החל מעזיבה של לקוחות – טענה עימה לא התמודדה המבקשת משלא צרפה את רשימת הלקוחות שהניבו לה הכנסה בכל אחד מן החודשים שפורטו במסמך – קבלתם לעבודה של עובד/ת או יותר מאחד/ת שיחליפו את המשיבה 1 ועלות שכרם, מיתון בשוק הרלבנטי ועוד ועוד.

42. Rappi שהמבקשת הגדירה כלקוח הגדול ביותר שלה (ר' סעיף 19 לבקשה) ואמונים על 75% מהכנסות המבקשת (ר' פרוטוקול עמ' 37 שורות 11-10) הפסיקו את ההתקשרות עם המבקשת למשך חודש ביום בו עזבה המשיבה 1 את עבודתה אצל המבקשת ובהמשך שוב הופסקה ההתקשרות למשך מספר שבועות (שם בשורות 21-17).

43. עוד ציינה המבקשת בבקשתה, כי Rappi הודיעה בסמוך למועד הגשת הבקשה על עדכון מחירים (ר' סעיף 19 לבקשה), אשר העתקה נשלח גם אל המשיבה 1. אלא מאי? עיון בנספח 7 לבקשה אליו הפנתה הבקשה כלל אינו מגלה את שביקשה המבקשת להראות. למעט שמה של המשיבה 1, לא ברור מהו אותו עדכון תעריפים שבוצע: האם התעריפים הועלו או שמא הופחתו.

44. לא שוכנענו, כי ניתן לראות בהחלטת Rappi על הפסקת ההתקשרות עם המבקשת במועד בו עזבה המשיבה 1 את עבודתה, כאות וסימן לגזילת הסודות המסחריים של המבקשת. יתרה מכך. מדובר בהפסקת התקשרות בת כחודש, אשר כמוה חוותה המבקשת עוד מספר פעמים, במועדים שונים, שלא הוכח הקשר בינה לבין התנהלות המשיבות.

45. אף שפרטיה של המשיבה 1 נמצאו על גבי מייל עדכון התעריפים שנשלח על ידי Rappi - מייל שרובו נמחק על ידי מאן דהוא (ר' נספח 7 לבקשה) - ובתכתובת ווטצאפ בין מר ליברמן לעופר, נציג אחד המפרסמים (ר' סעיף 19 לבקשה, נספח 8) בה מספר עופר כי המשיבה 1 פתחה חשבון לקוח אצלם, אין בכך כדי להוכיח את טענת המבקשת בדבר גזילת סודות מסחריים על ידי המשיבות. נדמה, כי גם מר ליברמן מסכים שלמשיבה 1 יש ידע אותו היא יכולה לתרום במסגרת התקשרויות עם לקוחות המבקשת, ידע המבוסס על נסיונה של המשיבה 1 ואינו קשור לסודותיה הנטענים של המבקשת (ר' פרוטוקול עמ' 36 שורות 14-9).

46. בניגוד לטענת המבקשת בסיכומיה, אין די במסמכים שצורפו על ידה (נספחים 9-7, 11) כדי להוכיח כי המשיבות עושות שימוש בנתוני הקמפיינים ומציעות ללקוחות לקבל את אותם שירותים שמספקת המבקשת (ר' סעיף 6 לסיכומי המבקשת). כל שמוכיחים המסמכים והתכתובות החלקיות שהוגשו הוא, שהמבקשת יצרה קשר עם לקוח זה או אחר שיתכן והכירה קודם לתחילת עבודתה אצל המבקשת (ר' בהקשר זה עדותו של מר ליברמן על נסיונה של המשיבה 1 - פרוטוקול עמ' 12 שורות 32-29, 20-17).

47. עוד טוענת המבקשת בסיכומיה, כי "פרופיל הלקוחות והמפרסמים כולל גם את נתוני הקמפיינים "מן המוכן" בהכרח מקנה למשיבות ערך מוסף מהותי ביותר...משכך הדבר ובשים לב למשאבים שהשקיעה המבקשת ביצירת מאגר הלקוחות והמפרסמים שלה בוודאי שיש לראות בהם סוד הסחרי השייך למבקשת" (ר' סעיף 14 לסיכומי המבקשת).

48. בענין זה נזכיר, כי המבקשת איפשרה למשיבה 1, כך על פי הבקשה, "לפתוח ולשמור ערות רבות של מסמכים המכילים מידע רגיש ביותר של המבקשת בשרת גוגל תחת תיבת הדוא"ל הפרטית שלה...המדובר בקבצים המכילים נתונים סודיים אודות הלקוחות והמפרסמים של המבקשת, חוזי התקשרות...ריכוז חשבונות הלקוח של התובעת (צ"ל: המבקשת) אצל כל מפרסם..." (ר' סעיף 23 לבקשה).

49. התנהלותה של המבקשת בהתאם לתיאוריה שלה את האופן בו נשמרו פרטי הלקוחות, אינו מתיישב, כך לתפישתנו, עם טענתה כי נקטה באמצעים סבירים (ר' סעיף 17 לסיכומי המבקשת) לשמירת פרטי הלקוחות.

50. סיכומו של דבר, נכון לעת הזו, לא התרשמנו מן הראיות שהוצגו בפנינו, כי פרטי הלקוחות עצמם ובכלל זה אנשי/נשות הקשר אצל אותו לקוח עולים כדי "מידע סודי", לא הוצג בפנינו אותו תהליך של ניתוח נתונים ואופטימיזציה שעומד בליבת העסקים של המבקשת לטענתה, המבקשת לא הראתה כיצד, לטענתה, נפגעו הכנסותיה מאז החלו המשיבות בפעילותן ולמעשה, למעט תכתובת קצרה בין בעלי המבקשת לנציג של אחת מחברות הפרסום המאשר כי המשיבה 1 עובדת מולם בתחום הפרסום הדיגיטלי, לא הוכיחה המבקשת טענותיה.

51. באשר לחומר שהעתיקה כביכול המשיבה 1 למחשבה – גם בענין זה לא הצליחה המבקשת להרים את הנטל המוטל עליה להראות כי המשיבה 1 אכן העתיקה את הקבצים כנטען. נזכיר, כי הפסיקה קבעה בענין דומה, כי " העתקת "חומרים" או מחיקתם ממחשבי המשרד היא הפרה של חובות תום הלב, אך אין משמעות הדבר, בהכרח, כי התרופה לאותה הפרה היא הגבלת עיסוקו של העובד. וודאי משלא הוכח כי המידע שהועתק הוא בבחינת "סוד מסחרי" או כי יש בו כדי להקנות למשיבים 5-1 יתרון בלתי הוגן בעיסוקם...לענין זה יש להקיש מההלכה לפיה הוכחת קיומו של "סוד מסחרי" אינה מובילה בהכרח להגבלת עיסוקו של עובד. טרם שיקבע כי הסעד הראוי הוא הגבלת העיסוק על בית הדין להשתכנע, כל מקרה בנסיבותיו, כי העובד יעשה שימוש באותו סוד מסחרי וכי שימוש זה יפגע במעסיקו הקודם באופן ממשי" (בר"ע (ארצי) 46743-01-15 ד"ר שלמה כהן ושות' – משרד עורכי דין – אמירה מנגלוס ואח' (2015)).

52. המבקשת צרפה, אמנם, לבקשה מסמך (נספח 6) הנחזה להיות פלט מחשב ובו הסטוריית הכניסה למערכת הממוחשבת של התובעת לפי שם המשתמש, המצביע, כך לגרסת המבקשת, כי ביום 1.8.2019 בשעה 9:55 חדרה המשיבה 1 למערכת הממוחשבת של המבקשת (ר' סעיף 16 לבקשה).

53. כאשר נשאל מר ליברמן בענין זה השיב:

"ש. אני מפנה אותך לנספח מספר 6 .. . שבו אנחנו רואים את השם ג'ורג'ינה גרין, 1, 2 ,3 ,2
ת: כן, 3
ש: ואנחנו רואים פה את מספר 2 ואנחנו רואים את הכניסה בשעה 9:55 ,14 שניות, נכון? ב-1 לאוגוסט. ת: כן.
. . .
ש: אוקיי, מילה בבקשה על למה דווקא היא נכנסה?
ת: מי זה יכול להיות?
ש: אתה.
ת: אם אני היה לי סיבה לעשות את זה.
ש: מה זאת אומרת?
ת: אין,
ש: למה אין לך סיבה לעשות את זה?
ת: יש מערכת, אם אתה רוצה שאני עכשיו אקח את ה-IP שנכנס, יש לי אותו,
ש: שנייה, לא צירפת את ה-IP הזה.
. . .
ת.: אם אתה רוצה אני אקח, ה-IP שנכנס לכתובת הזאת הוא לא ה- IPשל המשרד שלנו. עכשיו במידה ואני באמת ארצה להסתכל ב-IP ולראות מי עשה את זה אני יכול גם להגיש תביעה פלילית ואני לא רוצה להגיש תביעה פלילית.
. .
ש: עכשיו, אוקיי, למה לא צירפת את הכניסות שלאחר מכן למערכת?
ת: כי צירפנו את תצלום המסך מאותו הרגע, לא היו כניסות אחרי זה.
ש: לא היו כניסות אחרי זה.
ת: לא.
ש: הבנתי, זאת הכניסה היחידה, למה לא צירפת לכמה זמן היא נכנסה?
ת: כי אין לנו את המידע הזה.
ש: זה מידע שקיים.
ת: במערכת שלי הוא לא קיים"

(ר' פרוטוקול עמ' 19 שורה 33 עמ' 20 שורות 32-1 ובעמ' 21 שורות 14-1)

54. מאחר וכל אחד יכול היה במאמץ לא גדול להכנס למחשבי המבקשת באמצעות היוזר של המשיבה 1, אין בפלט שצורף כדי להוכיח את שביקשה המבקשת להוכיח.

מאזן הנוחות

55. המבקשת סברה, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה היות והירידה בהכנסות אשר החלה כשבוע לפני שהמשיבה 1 עזבה את תפקידה "נובעת במישרין מהשימוש שעושות המשיבות בסודותיה המסחריים, ובכלל זה ברשימת הלקוחות והמפרסמים כמו גם הרצת קמפיינים אותם גיבשה המבקשת בעמל רב במשך שנים" (ר' סעיף 34 לתצהירו של מר ליברמן).

56. כפי שכתבנו לעיל, לא הוכח בפנינו, נכון לעת הזו, כי למבקשת סודות מסחריים וכי המשיבות גזלו את הסודות המסחריים הנטענים. ממילא לא ברור כיצד הירידה בהכנסות שהחלה אף לעדותו של מר ליברמן עוד בטרם עזבה המשיבה 1 את תפקידה, וכמוה ארעה עוד בשנת 2018, קשורה לגזילת הסודות המסחריים הנטענת.

57. נוסיף, כי רשימת הקמפיינים שהגישה המבקשת לבית הדין במעטפה אינו כוללת פרטים שיאפשרו לדעת האם מדובר בקמפיינים פעילים נכון לעת הזו, האם מדובר בהסכמים לתקופה קצובה (המבקשת לא הגישה את העתקי הסכמי ההתקשרות בינה לבין ה Advertiser/Publishers) או בהסכמים המתחדשים מאליהם וכדומה. אף מטעם זה לא ניתן להעתר לבקשת המבקשת ולהורות למשיבות לחדול מליצור קשר עם הלקוחות והמפרסמים הקבועים של המבקשת.

58. מאזן הנוחות נוטה בעניננו לטובת המשיבות, אשר זכותן לחופש העיסוק יפגע, ככל שינתן צו על בסיס הראיות הדלות שהוצגו בפנינו.

הערות לפני סיום

59. המשיבות בחרו שלא לצרף תצהיר מטעמן לתמיכה בטענותיהן. משכך, לא מצאנו לבסס החלטתנו על טענות המשיבות כפי שפורטו בתגובה. הנטל להוכיח כי העובדות הנטענות בבקשה מקימות למבקשת זכות לקבלת צו מניעה רובצת לפיתחה של המבקשת, אשר לא עלה בידה לשכנענו, נכון לעת הזו, כי המשיבות גזלו את סודותיה המסחריים כמו גם את עצם קיומם של סודות מסחריים (ר' לענין זה סעיפים 4-3 לסיכומי המבקשת).

60. טוענת המבקשת בסיכומי התשובה, כי מאחר והמשיבה 1 מוגדרת כבעלים (Owner) או אדמין בקבצים שנשמרו תחת חשבון המייל הפרטי לה בשרת הגוגל של המבקשת, נתונה לה היכולת להעתיק את "המידע הגלום בקבצים ולהשתמש בו לצרכיה וכן לשנות בהם את ההרשאות" (ר' סעיף 18 לסיכומי התשובה של המבקשת).

61. היות ולא הוכחה בפנינו הטענה כי המשיבה 1 מוגדרת כ Admin או Owner בקבצים הנזכרים, איננו מוצאים מקום להעתר לבקשת המבקשת להורות למשיבות "לא לעשות כל שימוש או לגלות או למסור או להעתיק את כל הקבצים השייכים למבקשת...ולהסירן מכל גישה ו/או הרשאה לקבצים אלה" (ר' סעיף 4 לבקשה). עם זאת מביעים אנו תקווה כי המשיבה 1 תסיר כל גישה והרשאה, ככל שקיימת לה, לקבצים אלה. משהסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים אין מקום כי למשיבה 1 תהא גישה לתיקיית הקבצים, בין סודית ובין שפרטיה גלויים לכולי עלמא.

62. טענת המבקשת, כי המשיבה 1 אספה בכנס בלאס וגאס אליו יצאה בסמוך למועד סיום העסקתה פרטים ונתונים אודות לקוחות ומפרסמים פוטנציאלים (ר' סעיף 19 לסיכומי התשובה של המבקשת) נטענה בעלמא והיא לא יותר מניחוש מושכל. משכך, לא מצאנו להעתר לבקשה להורות למשיבה 1 להשיב למבקשת את ה"חומרים או הנתונים הנמצאים ברשותן (של המשיבות – י.ז.ג) ואשר נאספו על ידי המשיבה 1 בכנס בלאס וגאס" (ר' סעיף 3 לבקשה).

63. לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית. המבקשת תשא בהוצאות המשיבות בסך של 10,000 ש"ח אשר תשולמנה בתוך 30 ימים מהיום.

ניתנה היום, י' טבת תש"פ, (07 ינואר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

הגב' רונית זמני ערמוני
נציגת ציבור עובדים

יפית זלמנוביץ גיסין, שופטת

מר אבי אילון
נציג ציבור מעסיקים