הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב סע"ש 21592-12-19

30 ינואר 2020
לפני:
כב' השופטת שגית דרוקר
נציג ציבור (עובדים) גב' ששונה שורק
נציג ציבור (מעסיקים) מר נדב חג'בי

המבקשת:
תנו לחיות לחיות
ע"י ב"כ: עו"ד מור סטולר עו"ד וולפסון

-
המשיבים:
1. משרד החקלאות - היועץ המשפטי
2. נציבות שרות המדינה
ע"י ב"כ עו"ד אורנה פורקש ומתמחה בן מדניק
3. חן הניג
4. שאול פוצי
ע"י ב"כ: עו"ד אליעזר חדד
החלטה
עניינו של הליך זהבבקשה שהגישה עמותת תנו לחיות לחיות (להלן:המבקשת), למתן סעד ארעי וזמני דחוף להורות כי הגב' חן הניג (להלן: המשיבה 3) לא תיכנס בפועל לתפקיד ראש אגף רווחת בעלי חיים במשרד החקלאות (להלן: המשיב 1) בו זכתה במסגרת מכרז מס' 71209.
כן עתרה המבקשת , להצהיר כי באופן זמני אין לאייש את התפקיד ראש אגף רווחת בעלי חיים במשיב 1; להצהיר על ביטולו של מכרז מס' 71209 ולהצהיר כי המשיבים 1-2 חייבים להוציא מכרז חדש לתפקיד, על פי תנאי הסף המתחייבים כפי שנקבעו וייקבעו לרבות ניסיון מוכח של 4 שנים כמומחה וניסיון בתחום רווחת בעלי החיים.
להשלמת התמונה יצוין כי במקביל להליך זה, הוגשה ע"י ד"ר פוצי, (להלן: המשיב 4) בהליך דכאן, בקשה לסעד זמני וארעי ( סע"ש 24003-12-19) בעניין תוצאות אותו מכרז אשר אליו ניגש אולם לא נבחר.
בהחלטה שניתנה ביום 10.12.19 נקבע כי שתי הבקשות נשוא תוצאות אותו מכרז תשמענה במאוחד בדיון שנקבע ליום 15.12.19. במסגרת הדי ון נחקרו גב' יעל ארקין, מנכ"לית המבקשת אשר הגישה תצהיר תומך בבקשה, מר אלדד דבורק, מרכז פניות ציבור בנציבות שירות המדינה, מר יעקב בלייך, סמנכ"ל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות והמשיבה 3 .
בתום הדיון ולאור עדותה של המשיבה 3 לעניין מסמכים המעידים על מומחיותה אשר לא צורפו לתצהיר התגובה שהוגש מטעמה ובהיותה לא מיוצגת - ניתנה החלטה על ידי מותב זה כי על המשיבה 3 להגיש אישורים התומכים בעדותה במסגרת ביה"ד (מסמכים שהוגשו לאיחוד האירופי והמסמכים שהוגשו במסגרת המכרז, בכפוף לחיסיון חלק מהמידע, תוך הפניה להליך המשפטי נשוא החיסיון ).
ביום 17.12.19 הגישה המשיבה 3 מסמכים אולם השחירה קטעים מסויימים בחלק מהמסמכים מטעמי חיסיון אשר חלים לטענתה מכוח עת"מ (י-ם) 43552-04-16 העמותה למען מדע מוסרי נ' הממונה על העמדת מידע לציבור במשרד הבריאות.
ביום 19.12.19 הגישה המבקשת בקשה להורות למשיבה 3 למסור את המסמכים שהגישה לבית הדין, ללא השחרה.
בעקבות בקשת המבקשת ובהינתן תגובת המשיבה 3 שאינה מיוצגת נקבע דיון נוסף בבקשה ביום 26.12.19. במסגרת הדיון שהתקיים המליץ ביה"ד פעם נוספת לצדדים לאור השאלות העובדתיות הרבות המתעוררות בהליך לאחד את ההליך הזמני והעיקרי תוך קביעת מועדי דיון בסד זמנים קצר. באותו דיון בקש המבקש בהליך 24003-12-19 והמשיב 4 בהליך דכאן, ד"ר שאול פוצי, לאמץ את המלצת ביה"ד ולאחד את ההליך העיקרי עם ההליך הזמני ואילו המבקשת עמדה על בקשתה שהוגשה במסגרת ההליך הזמני ומשכך נקבעו מועדים להגשת סיכומים קצרים מטעם הצדדים.
רקע כללי
ביום 13.12.15 התקבלה החלטת ממשלה מס' 833 בדבר הצורך המיידי והחיוני לשמירה וקידום ההגנה על בעלי חיים ורווחתם בישראל. החלטה זו התקבלה בעקבות דיונייה של ועדה בין-משרדית, שבחנה בין היתר, את הצורך בהעברת הסמכויות בנושא למשרד אחר (שאינו משרד החקלאות).
ההוראה המרכזית בהחלטת הממשלה, היא הקמת אגף להגנת בעלי חיים וכן כי מנהל האגף יהיה רופא וטרינר, נושא משרה בכיר.
ע"פ הוראות התקשי"ר בפרק 23.12 הכישורים הנדרשים למשרה זו של מנהל אגף רווחת בעלי חיים בתקן של "רופא וטרינר ראשי – רווחת בעלי חיים" הם: רופא וטרינר מומחה בעל 4 שנות ניסיון כמומחה.
תקנות התקשי"ר שונו ביום 1.12.19 (לאחר בחירתה של המשיבה 3 לתפקידה מכוח המכרז נשוא הבקשה אשר פורסם ביום 1.4.19 ) כך שכיום אין מפורטים בהם כלל תנאי סף למשרות ניהול בשירותים הוטרינריים, בדומה לכלל המשרות בשירות הציבורי.
מכרז בינמשרדי ראשון פורסם ביום 9.11.17 שמספרו 51656 אשר אליו לא הוגשו מועמדויות כלל ולכן נסגר.
ביום 22.11.17 פרסמה הנציבות מכרז פומבי מס' 51990 לאיוש המשרה (להלן: "המכרז הראשון"). תנאי הסף – רופא וטרינר מומחה ובעל ניסיון של 4 שנים כמומחה. כמו כן, 5 שנות ניסיון מוכח בתחום רווחת בעלי חיים. למכרז זה הוגשו ארבע מועמדויות מתוכן עמד בתנאי הסף מתמודד אחד בלבד ועל כן בוטל המכרז .
לפיכך, ביום 15.1.19 פרסמה הנציבות מכרז בין-משרדי חדש מס' 60962, במסגרתו הורחבו תנאי הסף לתפקיד כפועל יוצא מביטול המכרז האחרון עקב מיעוט מתמודדים שעמדו בתנאי הסף בהתאם להוראות התקשי"ר.
כאמור, בשים לב לעובדה כי רק מתמודד אחד עמד בתנאי הסף, החליטה נציבות שירות המדינה לשנות ולהגמיש ולהרחיב את תנאי המכרז הראשון. כך בהיבט השכלה הוסף כי לגבי רופאים וטרינרים שאינם בעלי מומחיות נדרש תואר שני בבריאות ציבור וטרינרית/מנהל עסקים/משפטים; ובהיבט הניסיון נדרש ניסיון מוכח של 4 שנים ברפואה וטרינרית או בתחום רווחת בעלי חיים.
עד למועד האחרון להגשת מועמדויות למכרז הבינמשרדי החדש הגישה מועמדת אחת בלבד, העומדת בתנאי הסף של המכרז החדש, את מועמדותה למשרה. וועדת הבוחנים שמונתה למכרז זה לא מצאה את המועמדת כמתאימה. לכן, ביום 1.4.19 פורסם מכרז פומבי חדש מס' 71209, הוא המכרז נשוא בקשה זו (להלן: "המכרז השני").
ביום 27.6.19 התכנסה ועדת הבוחנים למכרז כאמור. בהרכב הוועדה השתתפו: מר מיכאל מנדל גדלייביץ – יו"ר נציג נש"מ, מר גשן תמיר – נציג המשרד, מר דולב סרחיו פביאן – נציג המשרד, גב' ורדה שקאפ – נציגת ציבור.
בפני הועדה הופיעו 4 מועמדים וגב' חן הניג, המשיבה 3 אשר נבחרה לתפקיד.
המשיב 4 הגיש השגה על תוצאות המכרז ודחיית מועמדותו למשיבה 2 והשגתו נדחתה בהחלטת נציב שירות המדינה מיום 1.12.19.
טענות הצדדים
טענות המבקשת בתמצית
המבקשת אינה בחזקת מועמד לעבודה המנסה להיכנס לתפקיד שהמעסיק בחר לו אדם אחר אלא היא עותרת ציבורית שכל תכלית עתירתה היא קביעת תנאי הסף ויישומם ע"פ הוראות המשפט המנהלי ודיני העבודה באופן שיאפשר את המינוי של המועמד הטוב ביותר ולא של זה המקושר ביותר לתפקיד הממונה על רווחת בעלי החיים.
עיקר טענותיה של המבקשת בענין המכרז נוגעות לפגמים שנפלו לכאורה במישור הנורמטיבי בעריכת המכרז לרבות חוסר הלימה בין המכרז לבין התקשי"ר, חוסר הלימה בין המכרז לבין מטרות הקצאת המשרה בהחלטת הממשלה, חוסר הלימה בין גודל התפקיד והיקפו לבין תנאי המכרז.
כמו כן המבקשת טוענת כנגד זכייתה של המשיבה 3 במכרז כי נפלו פגמים הנוגעים הן לעניין עמידתה בתנאי המכרז, הן לסתירות לכאורה בקורות החיים שהגישה, הן לעניין העדיפות שניתנה לה בהחלטת ועדת המכרזים (לכאורה מבלי שנעשתה בדיקה כלשהיא של המסמכים) והן במיוחד לעובדה כי לכאורה ברור כי עיקר עיסוקה של המשיבה 3 מעולם לא היה בתחום רווחת בעלי החיים אלא בביצוע ניסויים קשים ומכאיבים בהם.
המדינה התמהמהה שנים בטיפול באיוש המשרה ועל כן לא ייגרם נזק מעיכוב נוסף וברור כי לא ייגרם נזק ממינוי האדם הנכון במכרז תקין , כאשר מנגד לטענת המבקשת במידה ולא יינתן צו זמני הנזק שעלול להיגרם מ מינוי המשיבה 3 לתפקיד בהעדר ניסיון מוכח, גדול לעין שיעור. המבקשת מוסיפה וטוענת כי אף למשיבה 3 לא ייגרם בפועל נזק משמעותי שעה שהיא מאיישת משרה אחרת במסגרת המכון הוולקני. מאזן האינטרסים נוטה אם כן בבירור לטובת המבקשת.
טענות המשיבים 1-2 בתמצית
המשיבים 1-2 טוענים לעניין טענות המבקשת כי המשיבה 3 אינה פועלת ביום יום למען רווחת בעלי החיים וכי אחראית היא על רווחתם במסגרת ביצוע הניסויים שעושים בהם וזו בלבד כי מבירור שנעשה מול הממונה הישיר של הזוכה במנהל המחקר החקלאי – מרכז וולקני, נמצא כי במסגרת תפקידה כרופאה וטרינרית המשיבה 3 משמשת ביום יום בפיקוח על רווחת בעלי החיים בחיות המשק של המרכז הוולקני שאינן נמצאות בניסויים והן משמשות לתוצרת חקלאית, וזאת בנוסף על תפקידיה במסגרת הפיקוח על ניסויים בבעלי חיים.
על כן יש לראות במשיבה 3 כמועמדת אשר עומדת הן בתנאי הסף שפורסמו במכרז שבנדון, והן בתנאי הסף המפורטים בתקשי"ר עבור משרה זו. כאשר, לטענת המשיבים 1-2 הסמכות לאשר תקן לרבות את תנאי הסף של משרה בשירות המדינה, מסורה לנציב שירות המדינה, ע"פ הצעת המשרד הממשלתי הרלוונטי, בהתאם לסעיפים 13 ו-14 לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט – 1959 .
בניגוד לטענת המבקשת, סעיפים 13 ו- 14 לחוק כאמור קובעים את הליך אישור התקן בשירות המדינה ואינם רלוונטיים להליך תיקון התקשי"ר.
המשיבים 1-2 מוסיפים לעניין זה כי בהתאם להלכה הפסוקה "קביעת "תקן" כוח אדם, וכפועל יוצא מכך קביעת תנאי סף במכרז, היא בסמכות המעסיק. זוהי פררוגטיבה של המעסיק לקבוע את "תקן" מפעלו, המשליך על מהות פעילותו, היקפה, והתקציב לה" . (עס"ק (ארצי) 26/07 מדינת ישראל – המשרד להגנת הסביבה נ' הסתדרות ההנדסאים והטכנאים בישראל) .
לעניין תיקון התקשי"ר טוענים המשיבים 1-2 שהמכרז נשוא הליך זה התקיים בהתאם להוראות התקשי"ר המעודכנות כך שאפילו יתקיים כיום מכרז נוסף הרי שהוא יתקיים תחת אותה מסגרת נורמטיבית בדיוק.
משיבים 1-2 פירטו את הישיבות וההתייעצויות שקדמו לתיקון התקשי"ר ואף ציינו כי שינוי התקשי"ר שנעשה בענייננו קיבל את אישור נציב שירות המדינה וכי מהות תיקון התקשי"ר הינו הסרת כלל הכישורים הנדרשים במשרות בשירות הווטרינריים כמקובל בשאר המשרות בשירות המדינה.
המשיבים 1-2 הוסיפו וטענו כי נוכח העובדה שבמכרז הראשון, המשיב 4 היה המתמודד היחיד, יש בה כשלעצמה כדי להצדיק שינוי תנאי הסף של המכרז וכן כי בחינת המכרז נעשתה בשנית לאחר שהמבקשת השיגה על המכרז ותנאיו, וזאת נבחנה בנציבות שירות המדינה אשר לא מצאה פגמים במכרז ו/או בזוכה, היא המשיבה 3.
אשר לטענות המבקשת בדבר ניסיונם הרלוונטי של חברי הועדה, הרי שמר סרחיו המשמש כרופא ראשי (פיקוח על מוצרים מן החי), הינו בעל מומחיות בבריאות ציבור וניסיון ברווחת בעלי חיים בבתי מטבחיים, משחטות ובתי נחירה. מדובר באחד מחברי ההנהלה הבכירה בשירותים הווטרינרים המורכבת ממכון הווטרינרי (אבחון ומחקר), מנהל השירותים הווטרינרים בשדה, רופא וטרינרי ראשי (יבוא ויצוא) וסמנכ"ל למנהל. ועל כן נבחר דווקא הוא בנוסף על חבר הועדה ד"ר תמיר גשן, המשמש כממונה ישיר של המשרה. לאור זאת, לא ניתן לתמוך בטענת המבקשת לפיה אף אחד מחברי הועדה אינו בעל רקע והבנה בתחום רווחת בעלי החיים.
טענות המשיבה 3 בתמצית
המשיבה 3 טוענת כי השיגה את המומחיות שלה ברווחת בעלי חיים בדרך ישרה, הגונה וכדין. לטענתה, בשנת 2016 פנה האיחוד האירופאי לכלל הרופאים החברים בו ובמדינות נוספות שאינן חברות באיחוד האירופאי בהצעה לקבל מומחיות ברווחת בעלי חיים אתיקה וחקיקה "דה פקטו" ע"פ דרישות ומדדים שהוא הציב. אחד הקריטריונים היו 7 שנות ניסיון בתחום רווחת בעלי חיים לפי אמות המידה האירופאיות. במעמד זה הגישה המשיבה 3 כמו גם המשיב 4 בקשה לקבלת מומחיות. במעמד זה היה על המשיבה 3 לתת שמות של ממליצים ואנשים שיכולים לתמוך בהצהרתה בנוסף להגשת ראיות ומסמכים הנדרשים על פי בקשת האיחוד האירופאי. לאחר דיונים החליטה הוועדה באופן אובייקטיבי שהמשיבה 3 עמדה בכל הדרישות האירופאיות ושהיא ראויה לקבל את המומחיות.
לאחר שהמשיבה 3 קיבלה את תעודת המומחיות האירופאית הגישה המשיבה 3 בקשה לוועדת המומחיות העליונה בישראל ועל סמך תעודת המומחיות האירופאית הכירה בה מדינת ישראל כמומחית ברווחת בעלי חיים וכל זאת בהתאם לנוהל הקיים בישראל.
קבלת המומחיות הישראלית של המשיבה 3 פורסמה באתר השירותים הווטרינריים.
המשיבה 3 מציינת כי המבקשת לא הגישה כל תלונה לועדת המומחיות העליונה ולא ערערה על קבלת מומחיותה של המשיבה 3 מאז פרסום קבלת המ ומחיות בשנת 2016 ועד לאחר זכייתה במכרז בשנת 2019. המשיבה 3 מוסיפה וטוענת כי המשיב 4 בירך אותה ברכות חמות עת גילה כי קיבלה את מומחיותה.
המבקשת פנתה לאחר זכיית המשיבה 3 במכרז בתלונה לועדת המומחיות העליונה ולמנהל השירותים הווטרינריים ונערך בירור מעמיק בנושא המומחיות של המשיבה 3 ברווחת בעלי חיים, באופן חריג, שנים לאחר קבלת המומחיות ואין זה נכון לחלוק על החלטת אנשי מק צוע שניתנה. בדיקת הנושא צריכה להיעשות אך ורק ע"י אנשי מקצוע ורק להם הסמכות והידע המקצועי להכריע בסוגיה, בהתאם לתקנות הרופאים הווטרינריים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשנ"ו – 1996.
לעניין המסמכים שהגישה המשיבה 3 לבית הדין ביום 17.12.19, תוך השחרת חלק מהכתוב בהם טוענת המשיבה 3 כי חשפה את החלקים שהיתה רשאית לחשוף בהתאם למדיניות ולהנחיות מעסיקה במשרד החקלאות. המשיבה 3 טוענת שהעבירה למבקשת את החומר שהיה בפני ועדת המכרזים בו נמחקה מילה אחת וכן העבירה חומר מקצועי שבו דנים אנשי מקצוע ברמת מומחים והמבקשת בחרה לנצל חומרים אלו לרעה, עת היא פנתה לאחד החוקרים והציגה בפניו עובדה לא נכונה לפיה המשיבה 3 היא החוקרת הראשית במחקר מסוים ואף ביקשה ממנו לחתום על תצהיר לא נכון. החוקר סירב לחתום על התצהיר.
המשיבה 3 טוענת שהיא עובדת בשירות המדינה במשרד החקלאות מזה 14 שנים בתחום רווחת בעלי החיים וניגשה למכרז מתוך הכרה עצמית שהיא ראויה ועומדת בדרישות המכרז וכך גם זכתה בו.
במענה לטענת המבקשת כי המשיבה 3 ערכה ניסויים אכזריים בבעלי חיים השיבה המשיבה 3 כי זהו שקר שכן לא עשתה את שנטען על ידי המבקשת ודאגה לטיפול הולם ומקצועי לפרות . במענה לטענת המבקשת כי המשיבה 3 פירסמה מסמך כנגד רווחת בעלי חיים בתיקון תקנות להחזקת עגלים השיבה המשיבה 3 כי זהו שקר וכי היא ביצעה מחקר שמטרתו היתה להפריך את הצורך בבידוד עגלים ולעבור לגידול בקבוצה.
טענות המשיב 4 בתמצית
המשיב 4 הצטרף לכל טיעוני המבקשת בסיכומיה. כמו כן, מבקש המשיב 4 מביה "ד לתן החלטתו בעניין גילוי הקטעים המושחרים שהוגשו ע"י המשיבה 3 ולהורות על הגשת המסמכים המושחרים ללא כל השחרה על מנת שניתן יהיה לבחון את כל המידע שהובא ע"י המשיבה 3 בפני הקולג' האירופאי.
דיון והכרעה
הסוגיה הדורשת הכרעה בשלב זה היא האם יש מקום להתערבותו של בית הדין בהליך המכרזי כבר בשלב זה כך שיינתן סעד זמני להקפאת כניסתה לתפקיד של המשיבה 3 עד לבירור ההליך העיקרי במסגרתו יוכרע האם יש מקום לביטול המכרז בו זכתה .
נקדים ונבהיר כי קביעותינו דלהלן אינן אלא קביעות לכאוריות לצרכי הבקשה דנן, ועל יסוד הראיות החלקיות שלפנינו. אין בהן בכדי לקבוע מסקנות סופיות בסוגיות שבמחלוקת שבין הצדדים אשר יידונו במסגרת התיק העיקרי ולאחר שתפרש מלוא המסכת הראייתית והעובדתית .
נאמר כבר כעת, כי לא מצאנו לקבל הבקשה לסעד זמני. להלן נימוקינו .

לשיקולים במתן סעד זמני
שלושה תנאים נדרשים לשם מתן סעד זמני: ראשית, על מבקש הסעד להוכיח עילת תביעה רצינית המתבססת על זכות שלכאורה קנויה לו. די בראיה לכאורה ולא נדרש שכנוע במידה הדרושה להכרעה הסופית.
שנית,על בית המשפט לערוך השוואה בין מידת הנזקים העשויים להגרם לכל אחד מבעלי הדין אם ינתן או לא ינתן הצו, ולאזן בין האינטרסים של שני הצדדים. קיים יחס בין מידת התקיימותם של שני התנאים דלעיל. מידת העמידה בתנאי אחד יכול ותשפיע על היקף הדרישה לעמידה בתנאי האחר.
התנאי השלישי הינו כי על בית המשפט לשאול עצמו האם קיימים שיקולים שלא להעתר לבקשה ובין היתר נקיון כפיו של המבקש. נבחן להלן עמידת המבקשת בתנאים האמורים.
השיקולים לענין ביטול מכרז
בענין גילה שנער (ע"ע (ארצי) 1070/01 גילה שנער נ' נציב שירות המדינה (24.5.01) סוכמה ההלכה בדבר התערבות בהליכי מכרז והשיקולים שעל בית הדין לשקול בענין זה. וכך נכתב שם:
"ככלל, יש לייחס חשיבות רבה לאופן התנהלותו של מכרז ולתקינות הליכיו בכל שלב משלביו. משנסתיימו ההליכים ומשנבחר הזוכה בו, שוב אין להשיב הגלגל לאחור ובדין יש ליתן בידי הזוכה את פרי זכייתו. על אחת כמה וכמה משעה שבמשרה מכהן הזוכה במכרז, שבכך באה לידי מימוש סופי עצם תכליתו של המכרז.
ביטולו של מכרז לא ייעשה אלא בהתקיים שיקולים כבדי משקל, מקום בו נמצא כי נפל פגם מהותי בהליכי המכרז או בהמלצת הוועדה, ממין אותם פגמים היורדים לשורשו של עניין והפוסלים מיניה וביה החלטתה של רשות ציבורית; כגון שיקולים זרים שאינם ממין העניין, כאלה הנגועים בהפליה, או בנגיעה אישית, או בהפרת זכות יסודית, כזכות לשוויון להגינות, או זכות הטיעון, או שנהגו כלפי משתתפים במכרז בניגוד לכללי הצדק הטבעי ושלא בתום לב ובמיוחד כמתחייב מיחסי עבודה.
במערכת השיקולים והאיזונים שיש לעשותם, קודם לקבלת החלטה על ביטולו של מכרז יש לבחון את השלב בו נמצאים הליכי המכרז, מראשיתם ועד לאחר שנסתיימו; יש ליתן את המשקל הנדרש לפגיעה שנפגע הטוען לפגם ממין אלה המנויים לעיל, לבין משקלה של הפגיעה הצפויה בזוכה שפרי זכייתו עתיד להילקח ממנו; אם מכהן הזוכה במשרה מושא המכרז, כמה זמן מכהן הוא בה; מה הייתה תרומתו של הזוכה לפגם הנטען, אם הייתה; ומה הייתה תרומתו של משתתף אחר, או תרומתו של חבר ועדה לפגם; מי ומי הנפגעים האמיתיים מהפגם שנפל; מי ומי ממשתתפי המכרז התריע נגד קיומו של הפגם; אימתי נודע לראשונה על קיומו של הפגם ומה נעשה על ידי הנפגע, או על ידי אחר שידע על כך לתיקונו; מידתיות הפגיעה שתהא הנמוכה ביותר האפשרית בנסיבות המקרה, בנוגעים בדבר – הזוכה והמלין; וכל היוצא באלה שיקולים, שאת חלקם בלבד מנינו ושיש בהם כדי להצביע על קשת השיקולים, המשקלות והאיזונים, להם יידרש מקבל ההחלטה בבואו לבחון אפשרות לביטולו של מכרז, בין מלכתחילה ובין בדיעבד".
על רקע דברים אלה נבחן את הענין שלפנינו.
סיכויי התביעה:
נקדים ונאמר כי מתוך העדויות לפנינו לא מצאנו כי נפל פגם בהתנהלות הוועדה, בוודאי לא כזה היורד לשורשו של עניין המצדיק את התערבותנו כבר בשלב זה .
מפרוטוקול הועדה מיום 27.6.19 אשר צירפה המשיבה 1 להודעתה למדנו כי החלטת הועדה הייתה מקיפה, עניינית והיו בפניה מלוא המסמכים והתעודות של כל המועמדים לרבות המשיבים 3 ו-4.
כאמור, המבקשת השיגה על החלטת ועדת המכרז כמו גם על חבר הועדה, מר סרחיו אשר טענה כי הגישה תלונה כנגדו אולם ברוב הגינותה ציינה כי תלונה זו עדיין תלויה ועומדת וטרם התבררה. משהתלונה טרם התבררה ולא הוכרעה לגופה מצאנו כי לא נפל פגם בבחירת מר סרחיו דולב לשבת כחבר ועדה.
המבקשת לא הצליחה לשכנע אותנו , בשלב זה כי הועדה ו/או מר סרחיו שישב כחבר בה, נהגו באופן לא תקין בבואם להכריע מיהו המועמד הטוב ביותר לתפקיד.
המשיב 4 לא נבחר על ידי הוועדה, אף לא דורג במקום השני. החלטת הוועדה בנוגע למשיב 4 ולאי בחירתו מנומקת וברורה ולא מצאנו שנפל בה פגם.
נוסיף ונאמר כי לדעתנו משמר סרחיו לא זומן לעדות על ידי מי מהצדדים הרי שטענה זו אינה מתאימה להתברר במסגרת סעד זמני זה אלא במסגרת התביעה העיקרית.
המבקשת טוע נת כנגד החלטת חברי הועדה, שיקול דעתם ומסקנותיהם בקשר לנתוני המשיבה 3 ויכולותיה, אולם כאמור, לא ביקשה לזמן לעדות אף אחד מחברי הועדה שהיו אמונים על המכרז בפרט לאחר שנודע למבקשת , לאחר שהוגשו תצהירי המשיבים 1-2, כי לא יעידו מטעם האחרונים חברי וועדה כלשהם במסגרת הליך הזמני ובפרט לאור העובדה כי בתיק זה נקבעו שני דיונים במסגרת הסעד הזמני (לאור היות המשיבה 3 לא מיוצגת), כאשר למועד הדיון השני יכולה הייתה המבקשת לזמן מי מחברי הוועדה בתמיכה לטענותיה.
המבקשת לא מתייחסת בסיכומיה כלל לפרוטוקול הוועדה שהוגש ולנימוקים שהובאו בו על בחירת המשיבה 3 ואין בטענות המבקשת כדי להוכיח כי נפל פגם כלשהוא, לא כל שכן פגם מהותי בשיקול דעתה של הועדה ומסקנותיה.
כידוע, בית הדין אינו שם עצמו במקומה של וועדת הבוחנים וכלשון פסק הדין בעניין שקדני (בג"צ 91/67 יהודה שקדני - נציב שירות המדינה וועדת בחינות פ"מ כא(1) 656) :
"דא עקא שלא אנחנו יושבים בתור ועדת בחינות לענין חוק שירות המדינה (מינויים) ודעתנו שלנו על כשירותו או חוסר כשירותו של מועמד למשרה פלונית, אינה מעלה ואינה מורידה. תפקידנו וסמכותנו כבית-משפט גבוה לצדק, היא לבדוק אם שקלה ועדת הבחינות, אשר ממלאת תפקידה על-פי החוק, שיקולים פסולים או שיקולים שאינם לענין או אם פגעה בכללי הצדק הטבעי; ורק אם נמצא פגם במעשיה ובשיקוליה מאחת הבחינות הללו, נוכל להתערב במסקנותיה ".
אין בית הדין שוקל במקום הועדה את השיקולים, אלא אך בוחן האם הם בגדר שיקולים פסולים או אינם רלבנטיים. אף אם יסבור בית הדין כי מסקנתו יתכן שהייתה שונה מזו של ועדת הבוחנים, אין בכך כל עילה להתערבות בהחלטתה.
לאור זאת, די בהנמקתה המלאה של הוועדה כפי שהובאה לעיל כדי להצדיק החלטתה לבחור במשיבה 3 כזוכה מבין המועמדים. המשיבה 3 עשתה רושם מצוין על הועדה גם מבחינת כישורים ואישיותה וקיבלה ציון סופי גבוה בהרבה מזה של המועמד שנבחר שני ובוודאי מזה של המשיב 4.
למעלה מן הצורך נציין שהוועדה חילקה למשיב 4 ציון נמוך ביותר ב"שכנוע והשפעה" וכן ב"כישורים בין אישיים" ויכולת ניהולית כמו גם "מוטיבציה לתפקיד ולשירות המדינה", מכאן שהועדה לא התרשמה כי אישיותו ויכולותיו של המשיב 4, עונים לדרישות התפקיד.
לסיכום שאלת סיכויי התביעה, לאור כל האמור משקבענו כי לא נפלו פגמים בהחלטת הועדה, בוודאי לא פגמים אשר יורדים לשורש העניין, אין מקום להורות על ביטולו של המכרז.
המבקשת מוסיפה וטוענת בסיכומי ה ש על המשיבים 1-2 לפרסם מכרז חדש עת תנאי הסף שפורסמו למכרז במועד בו פורסמו לא תאמו את האמור בתקשי"ר אשר שונה ביום 1.12.19 בעוד שהמכרז פורסם ביום 1.4.19 .
בהקשר זה נציין כי בסופו של דבר על בית הדין לבחון באם החלטת המשיבה 2 חרגה ממתחם הסב ירות ואנו סבור ים שבנקודת הזמן שבו התקבלה ההחלטה בהחלט לא ניתן לומר שהמדובר בהחלטה בלתי סבירה באופן המצדיק את התערבות בית הדין בביטולה אף אם שונו הוראות התקשי"ר בד יעבד כחלק מהפררוגטיבה של המשיבים 1ו-2 כאשר הרלבנטי בענייננו הינם תנאי הסף שפורסמו במסגרת המכרז אליו נגשו המועמדים ועליהם הסתמכו .
"בית הדין אינו מתערב בשיקולי הרשות ואין הוא ממיר את שיקוליה בשיקוליו שלו, כל עוד פועלת הרשות ושוקלת את החלטתה באופן ענייני, בתום לב, בסבירות ובמסגרת הסמכויות אשר הוענקו לה על פי דין" (ע"ע 621/07 שמואל גונן נ' רות זוארץ ואח''' [פורסם בנבו] ניתן ביום 21.8.2009; סע"ש 13961-01-14 איריס אגסי מימון נ' נציבות שירות המדינה, סעיף 10 לפסק הדין [פורסם בנבו] מיום 16.10.2015).
לאחר שמיעת העדויות ומעיון בכל החומר שבתיק, אנו סבורים כי בנסיבות שנוצרו החלטת המשיב ים 1-2 לפרסם מכרז חדש ולהרחיב את תנאי הסף כך שהמשרה תונגש ליותר מועמדים וכי ייגשו לא רק מועמדים שהם וטרינריים בלבד אלא גם מועמדים אשר בנוסף להיותם רופאים ווטרינריים יש באמתחתם ערך מוסף כגון ניסיון משפטי, ניהולי ו/או כלכלי היא החלטה נכונה וסבירה. עוד אנ ו סבור ים כי המשיב ים 1-2 פעל ו מתוך שיקולים ענייניים, הוגנים ובכל אופן, לא היו למשיבים 1-2 שום שיקולים זרים בהחלטת ם לשנות את תנאי המכרז. כמו כן, המבקשת לא הוכיח ה שהמשיב ים 1-2 פעל ו תוך כדי שיקולים זרים.
כאמור, הלכה פסוקה היא, כי שעה שבית הדין בוחן את פעילותה של רשות מנהלית, עומד לנגד עיניו הכלל לפיו חזקה על הרשות כי היא פועלת כדין. בית הדין אינו מתערב בהחלטתה של רשות הפועלת בתחום הסבירות ולמטרה שהוגדרה לה, אלא אם לא הביאה בחשבון את השיקולים הרלבנטיים או שהביאה בחשבון שיקולים בלתי רלבנטיים. בית הדין אינו מתערב בשיקולי הרשות ואין הוא ממיר את שיקוליה בשיקוליו כל עוד פועלת הרשות ושוקלת את החלטתה באופן ענייני, בתום לב, בסבירות ובמסגרת הסמכויות אשר הוענקו לה על-פי דין (ע"ע 1238/01 ראמז לובאני נ' מדינת ישראל נציבות שירות המדינה והנהלת בתי המשפט, [פורסם בנבו], 18.3.02).
לשם התערבות בית הדין בהחלטת הרשות, מוטל על התובע הנטל להוכיח קיומם של שיקולים זרים, ובנוסף קשר סיבתי. לאמור: כי לשיקולים הזרים (שהוכחו) היתה השפעה דומיננטית (ולכל הפחות השפעה ממשית) על החלטת הרשות שבמוקד הדיון (דפנה ברק-ארז, משפט מינהלי, כרך ב', 2010, עמ' 668). כל אלו לא הוכחו בענייננו.
מאזן הנוחות
שאלת מאזן הנוחות היא שאלה כבדת משקל, שיש לתת עליה את הדעת בכובד ראש, ולשקול את מרכיביה השונים ביחס לנפשות הפועלות השונות הנוגעות להליך זה.
בעניין שנער קובע ביה"ד הנכבד כי אל מול הפגיעה בזכות הטיעון של המבקשת צריכות לעמוד לנגד עיניו של בית הדין זכויותיו של מי שזכה במכרז ושפרי זכייתו עלול להילקח ממנו על לא עוול בכפו.
בנסיבות אלה לא מצאנו כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת באופן שמצדיק להיענות לבקשתה.
לא נעלמה מעינינו טענת המשיבים 1-2 בסעיפים 55-56 לסיכומים מטעמם לפיה, לפנים משורת הדין ולאור פניות נוספות של המבקשת והמשיב 4 בנוגע למומחיותה של המשיבה 3, מתקיימת בימים אלה בדיקה נוספת בעניינה אולם אין בבדיקה זו כדי להשליך על בקשה זו.
יש בכך כדי ללמד על חוסר המקובעות של המשיבים 1-2 אשר מוכנים לשוב ולבחון, בנפש חפצה וללא משוא פנים את טענות המבקשת והמשיב 4 בעניין מומחיות המשיבה 3. הליך זה הינו אף הוא חלק מהפררוגטיבה המוקנית למשיבים 1 ו-2 באשר לעומק בדיקת הרקע שיש לבצע בהקשר לדרישות התפקיד כפי שהוגדרו.
ניקיון כפיים
אנו רואים בחומרה את השמצת המשיבה 3 ופועלה בכתבי הטענות של המבקשת כמו גם ניסיונה של המבקשת להכתים את המשיבה 3.
מצאנו כי המשיבה 3 השיבה בכנות ובהרחבה לטענות שהפנתה כלפיה המבקשת ולכאורה הכתמת שמה של המשיבה 3 במסגרת ההליך זמני מבלי שהובהרו דיו העובדות לאשורן ובלי שהוצגו אסמכתאות התומכות בטענותיה העובדתיות של המבקשת - יש בכך טעם לפגם. גם בעניין זה נוטה הכף לטובת המשיבים.
מן המקובץ עולה כי טענות אלה של המבקשת כנגד האמור בקורות חייה של המשיבה 3 וכנגד ניסיונה של המשיבה 3 צריכות להתברר במלואן במסגרת התביעה העיקרית ולא במסגרת בקשה לסעד זמני וגם מסיבה זו יש לדחות את הבקשה לסעד זמני .
כך טוענת המבקשת כי המשיבה 3 ערכה ניסויים אכזריים בבעלי חיים מבלי לצרף מסמכים שיתמכו בטענתה זו. עוד טוענת המבקשת כי הציגה מסמכים שמלמדים שהמומחיות הפורמלית של המשיבה 3 ברווחת בעלי חיים ניתנה לה באופן אוטומטי מבלי לציין כי אותה מומחיות בדיוק ניתנה גם למשיב 4 ובאותו אופן בדיוק וכלל אינה מתייחסת לאמור במכתבו של ד"ר תמיר גושן אשר צורף לסיכומי המשיבים 1-2 כנספח ב'.
בעניין זה, מקובלת עלינו טענת המשיבים 1 ו-2 כי ד"ר תמיר גושן, מנהל השירותים הווטרינריים והגורם המוסמך במשרד החקלאות לבחון מומחיות בשירות הווטרינרי, קבע ב מכתבו, אשר ניתן במענה לתלונת המבקשת שהשיגה על מומחיותה של המשיבה 3, כי המשיבה 3 עמדה בדרישות לקבלת תואר מומחיות והיא ראויה לתואר מומחית לרווחת בעלי חיים ברפואה וטרינרית בישראל.
בשים לב, כי למנהל השירותים הווטרינריים סמכות סטטוטורית לבחון מומחיות בישרות הווטרינרי ולו בלבד.
משהגורם המוסמך לבדיקת המומחיות בדק ומצא כי המשיבה 3 לא הציגה מצג שווא לקולג' האירופאי לרווחת בעלי חיים והיא עמדה
לעניין השחרת המסמכים קבענו שטענות אלו מקומם במסגרת הליך של גילוי מסמכים ולא בבקשה למתן סעד זמני.
לא נחתום החלטתנו זו מבלי להביע את מורת רוחנו מבקשת המבקשת אשר כללה טענות רבות המרחיבות את היריעה המשפטית במסגרת הליך זה ואינן נמצאות בגדר סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה כגון, טענתה בדבר כישלונו רב השנים של המשיב 1 ליישם את חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), תשנ"ד – 1994 וכן טענתה בנוגע לשיהוי הרב ביישום החוק כאמור והחלטת הממשלה מיום 13.12.15 - טענות אשר לדעתנו מקומן להתברר בבית משפט לעניינים מנהליים.
לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין תישא המבקשת בהוצאות המשיבים 1-3 בסך 5,000 ₪ למשיבים 1-2 ו-5,000 ₪ למשיבה 3.
תיק זה נפתח ביום 9.12.19 והוגשה בו בקשה למתן סעד זמני בלבד, כאשר עד למועד זה טרם הוגש הליך עיקרי. אשר על כן, תודיע המבקשת האם בכוונתה להגיש תביעה עיקרית נשוא הסעד הזמני. ככל שכן תביעה עיקרית תוגש עד ליום 12.2.20, שאם לא כן ייסגר תיק זה ברישומי בית הדין. ככל שתוגש תביעה עיקרית תינתן החלטה בהתאם.
לעיון 14.2.20.
ניתנה היום, ד' שבט תש"פ, (30 ינואר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

נציג ציבור עובדים
גב' שושנה שורק

שגית דרוקר שופטת
אב"ד

נציג ציבור מעסיקים
מר נדב חג'בי