הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב סע"ש 16697-09-16

לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ

נציג ציבור (מעסיקים) מר יעקב אורנשטיין

התובע:
עלי חיידר יוקסל ת"ז: XXXXXX913
ע"י ב"כ: עו"ד שחר דור
-
הנתבעים:
1. דגייב שלום ת.ז. XXXXXX123
(ניתן פס"ד בהיעדר הגנה)
2. י.פ. עוגן בנייה בע"מ ח.פ. 515258085
(ניתן פס"ד בהיעדר הגנה)

3. דניה סיבוס בע"מ ח.פ. 512569237
ע"י ב"כ: עו"ד הלית שמחוני ועו"ד רן חלו

4. שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ ח.פ. 510500242
ע"י ב"כ: עו"ד נעמה אריעם ענתבי ועו"ד יאיר דוד

פסק דין

האם עובד בבניין עבד אצל קבלן המשנה שהנפיק לו תלושי שכר או אצל הקבלן הראשי באתר שאמון על פרויקט הבנייה – זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו בתיק דנא.

העובדות כפי שעלו מחומר הראיות וטענות הצדדים:

1. כנגד הנתבע 1 והנתבעת 2 ניתן פסק דין על מלוא סכום התביעה בהיעדר הגשת כתב הגנה.

2. התובע עבד בפרויקטים של הנתבעת 3. הנתבעת 3 היא חברה קבלנית לביצוע עבודות בנייה.

3. תחילה הועסק התובע באמצעות הנתבע 1 והונפקו לו תלושי שכר.

4. הנתבעת 3 התקשרה עם חברה בשם: "העוגן חברה לבניין" שאיננה הנתבעת 2 (הח.פ שונה הח.פ של הנתבעת 2) (נספח 1 לתצהיר הנתבעת 3). לצורך ההכרעה בתביעה הנחתנו היא כי מדובר באותה אישיות משפטית.

5. הנתבעות 2 ו-3 התקשרו ביניהן לביצוע עבודות גמר ושלד בפרויקט "שער הים" (נספח 1 לתצהיר דרעי).

6. לטענת התובע, הוא הועסק באמצעות הנתבע 1 ולאחר מכן ע"י הנתבעת 2 . מיום 1.11.14 ועד 30.9.15 כעובד בניין אצל הנתבעת 3 ומיום 1.11.15 ועד ליום 6.4.16 ע"י הנתבעת 4.

בחלק מן התקופה לא הונפקו לו כלל תלושי שכר. לטענת התובע, הוא השתכר 65 ₪ לשעה.

7. לטענת הנתבעת 4, היא איננה מכירה את התובע והוא לא עבד אצלה או אצל מי מטעמה. הנתבעת 4 היא חברה העוסקת, בין השאר, בעבודות הנדסה, עבודות תשתיות, מחצבות ופיתוח. הנתבעת 4 ניהלה את פרויקט כביש 531. הנתבעת 3 שימשה כקבלן משנה של נתבע 4 לביצוע עבודות קבלנות.

8. לטענת הנתבעת 3, הנתבע 1 הוא קבלן משנה שלה ואיננה מכירה את הנתבעת 2. הנתבע 1 היה אחראי על תשלום שכרו של התובע ותקופת העסקתו של התובע אצל הנתבעת 4 איננה רלוונטית לתקופת העסקתו אצל הנתבעת 3.

9. לטענת התובע, מאחר שהתובע לא קיבל את זכויותיו, לא ניתן היה לדרוש ממנו להמשיך ולעבוד אצל הנתבע ים ולכן הוא תובע פיצויי פיטורים בסך 15,773 ₪ או לחלופין את פיצויי הפיטורים המופקדים בקרן הפנסיה לפי צו הרחבה בענף הבניה (11,356 ₪) או לחלופין על פי צו ההרחבה הכללי במשק (7,254 ₪) בתוספת פיצוי הלנת פיצויי פיטורים.

התובע עותר לזכויותיו: היעדר מתן הודעה על תנאי עבודה (2,000 ₪), שכר עבודה שלא קיבל בעבור החודשים 8/15, 9/15, 2/16 עד 4/16 (61,980 ₪). התובע לא קיבל גמול שעות נוספות (12,090 ₪), דמי חופשה (8,320 ₪), דמי הבראה (3,150 ₪), דמי חגים (4,160 ₪), הפרשות לפנסיה ותגמולים על פי צו ההרחבה (11,356 ₪) או לחלופין על פי צו ההרחבה הכללי במשק (7,254 ₪).

עדויות:

שמענו את התובע ואת העד מטעמו, טקין יוג'ל, שעבד יחד עם התובע.
מטעם הנתבעת 3 העיד מר אודי דרעי, מנהל אזור בנתבעת 3.
מטעם הנתבעת 4 העיד מר אילן כנפו, מנהל פרוייקטים בנתבעת 4.

הכרעה:

לאחר ששמענו את העדויות, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טעונת הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

חבות הנתבעת 3:

הנתבעות 2 – 3 התקשרו ביניהן בהסכם התקשרות בו התמורה הייתה תמורה פאושלית (הסכם במסגרתו הקבלן המשנה קובע את העלות הכוללת של העבודה ומספק למזמין מחיר המגלם בתוכו את כלל העבודה הנדרשת להערכתו: ציוד, כוח אדם, חומרים). התמורה שנקבעה הייתה בהתאם להתקדמות בפרויקט (נספח 1 לתצהיר דרעי). אין מדובר באספקת כוח אדם על פי מספר עובדים או על פי שעות עבודה אלא הנתבעת 3 סיפקה כלים, ציוד ועובדים. הנתבעת 2 התקשרה עם הנתבעת 3 לביצוע עבודות שלד בפרויקט.

אין מחלוקת כי התובע היה עובד הנתבע 1 ולאחר מכן הנתבעת 2 והן אלו שהנפיקו לו תלושי שכר ומנהליו היו "א בי" ו"דורסון". כך גם העיד טקין (עמ' 4 לפ' שורות 21 – 26 לעדות טקין).

לאחר שהסתיים הפרויקט של הנתבעת 3, עבר התובע לעבוד לטענתו בפרויקט של הנתבעת 4:
ש. לפני שעבדת באתרים של דניה עבדת עם דורסון באתרים אחרים?
ת. אחר כך אני עובר לשפיר."
(עמ' 9 לפ' שורות 32-30 לעדות התובע)

קרי, מעסיקתו של התובע הייתה הנתבעת 2 שעמה הוא עבר מפרויקט לפרויקט.

על פי המבחנים לקביעת יחסי עבודה המעסיקה של התובע הייתה הנתבעת 2. הנתבע 1 ולאחר מכן הנתבעת 2 קיבלו את התובע לעבודה, הם אלה שפיקחו על עבודתו באמצעות מנהליהם, שילמו לתובע את שכרו והם אלו שקיבלו אותו לעבודה, כפי שיפורט להלן.

התובע עבד עם עובדים נוספים של הנתבעות 2-1 (כדוגמת טקין) והם ביצעו את עבודות השלד בפרויקט ובפיקוח של הנתבעת 2:

"לאורך כל תקופת עבודתי, מנהליי מטעם הנתבעים היו אחמד אייקנת (בכינויו "אבי") ודורסון צ'לש (בכינויו "דודו")"
(ס' 3 לתצהיר התובע).

"ש. שהגעת בבוקר לאתר בנייה, מי החתים אותך על כרטיס שעות?
ת. סולטן וטלל.
ש. עם מי הם עובדים, עם דורסון?
ת. דורסון.
ש. היו נותנים לך דוחות נוכחות?
ת. כן." (עמ' 10 לפ' שורות 7-2 לעדות התובע)

"היינו מקבלים מדי חודש כרטיס נוכחות, ומדי משמרת מנהלים מטעם הנתבע 1, סולטן וטלעת, היו כותבים כמה שעות עבדנו וחותמים ליד."
(ס' 6 לתצהיר טקין)

מנהלי הנתבעת 1 – 2 סיכמו עם התובע על גובה שכרו:

"ת. נטו. דברתי רק עם הקבלן והוא הבטיח לי 65 שקל לשעה."
(עמ' 8 לפ' שורה 3 לעדות התובע)

"ש. מאיפה יש לך תלושי שכר שצרפת לכתב תביעתך?
ת. הקבלן. דורסון הביא לי.
...
ת. אותו סכום שבתלוש קבלתי בשיק.
...
ת. שפיר לא נתן לי תלושים אלא הקבלן."
(עמ' 8 לפ' שורות 9-8, 11, 17 לעדות התובע)

"ת. דורסון הקבלן. הוא אמר לי כמה ארוויח."
(עמ' 10 לפ' שורה 21 לעדות התובע)

מנהליו של התובע תחילה בנתבע 1 ולאחר מכן בנתבעת 2 שילמו לו את שכרו:

"ש. אני מניחה שגם דורסון הוא זה שהביא לך את הכסף והתלושים?
ת. כן.
ש. איך הוא נתן לך את התלוש?
ת. במשרד שלו בחולון. הלכנו לשם והוא נתן לנו תלוש וכסף שלנו.
ש. כלומר, כל חודש אתם עובדים, אתם הולכים לחולון מקבלים כסף תלוש ושיק?
ת. כן. חוץ מהאחרון. גם תלושים שלנו מזוייף."
(עמ' 10 לפ' שורות 31-26 לעדות התובע).

"ש. איך שלמתם לקבלן?
ת. בהתקדמות ביצוע העבודות בשטח.
ש. מי היה הקבלן?
ת. עוגן בנייה.
ש. מי הופיע מטעמו?
ת. דודו דורסון ואחמד."
(עמ' 13 לפ' שורות 24-20 לעדות דרעי)

הנתבעת 1 – 2 קיבלו את התובע לעבודה:

"ש. מי קיבל אותך לעבודה, לפני כן אמרת שלא עבדת עם דורסון, שהתחלת מי קיבל אותך?
ת. דורסון.
...
ש. הקבלן דורסון הוא אמר לך איפה אתה הולך לעבוד, הכל היה מולו?
ת. כן."
(עמ' 10 לפ' שורות 19-18, 25-24 לעדות התובע)

מסקנתנו היא שהנתבע 1 ולאחר מכן הנתבעת 2 היו מעסיקיו הישירים של התובע.

האם הייתה התקשרות אותנטית בין הנתבעת 2 לנתבעת 3?

כעולה מהסכם ההתקשרות, מדובר בהסכם התקשרות אותנטית לביצוע עבודה ולא לאספקת עובדים. התמורה בסך 12,600,250 ₪ הותנתה בקצב התקדמות הבנייה של השלד (ראו לעניין זה סעיף 7 להסכם ונספח א' להסכם – נספח 1 לתצהיר דרעי). הנתבעת 3 מנהלת את הפרויקטים באמצעות קבלני משנה לביצוע העבודות השונות וכבר נפסק כי אם קיימת התקש רות אותנטית כי אז המשתמש לא יהיה המעסיק:

"נקודת המוצא העקרונית שנקבעה בפסיקה בעבר - ביחס לשני סוגיו של מיקור החוץ - היא כי המשתמש הוא המעסיק, אלא אם יוכח כי קיימת התקשרות אותנטית בינו לבין הצד השלישי ובין הצד השלישי לעובד, וכי מטרת התקשרויות אלה אינה מנוגדת לתקנת הציבור או לחובת תום הלב ולא נועדה להתחמק מחובותיו של המשתמש כמעסיק
...
אלא, שגם אם אין עוד תוקף לחזקה – אין משמעות הדבר כי קיימת חזקה הפוכה ... עדיין נותרה על כנה דרך הבדיקה - המהותית והזהירה – שהותוותה על ידי בית הדין בעניין כפר רות. דרך בדיקה מהותית זו מובילה למסקנה כי יש ליתן תוקף להתקשרות אותנטית שעניינה מיקור חוץ של פונקציה או של כוח אדם, ולקבוע לאור זאת כי המועסקים הינם עובדיו של קבלן המשנה ולא של המשתמש ... מאידך ככל שלפנינו הסדר פיקטיבי, שמטרתו התחמקות ממחויבויות המעסיק, הגם שמרבית המבחנים הרלוונטיים מצביעים על המשתמש כמעסיק – יש לקלף את קליפתה של ההעסקה העקיפה, ולהכיר ביחסי עובד – מעביד בין המשתמש לבין עובדיו ...
...
בעניין כפר רות נקבעה שורת מבחני עזר לקביעת זהות המעסיק, אשר נועדו לסייע לבית הדין להגיע למהותה של ההתקשרות בהתחשב בכלל הנסיבות. מבחני עזר אלה עדיין עומדים על כנם בפסיקה הנוכחית, וביניהם השאלות מי קיבל את העובד לעבודה ומי הסדיר את תנאי קבלתו אליה; מי משבץ את העובד במקום העבודה; מי קובע את מכלול תנאי עבודתו לרבות תנאי שכרו והתנאים הנלווים; מי חייב לשאת בתשלום שכרו של העובד; בידי מי הכוח לפטרו; ועוד."

(ע"ע 478-09 יצחק חסידים – עירית ירושלים, ניתן ביום 13.1.11 – פורסם במאגרים האלקטרוניים) .

אין זה המקרה שבו חברה מעסיקה קבלני משנה על מנת שלא להעסיק עובדים ישירות על ידה, אלא שכאן נעשתה התקשרות לצורך בניית עבודות שלד ואף הסכם בין הצדדים מוכיח זאת והתמורה בגין העבודה איננה משקפת רק העסקת עובדים. לא זו אף זו, גם לא הוכח כי עסקינן בהסכם נפסד.

מסקנתנו היא שמדובר בהתקשרות אותנטית, ברם אין בכך כדי לפטור את הנתבעת 3 מלבדוק אם העובדים אשר עובדים בחצריה מקבלים את שכרם על פי דין. אכן החוק להגברת אכיפה לא חל על הצדדים:

סעיף 2 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה התש"ע-2010 קובע על מי חל החוק:
"בחוק זה –
...
"קבלן" – מי שעיסוקו במתן שירות, באמצעות עובדיו, אצל זולתו;
"שירות" – שירות באחד התחומים המפורטים בתוספת הראשונה; "

קבלן מוגדר במתן שירות באחד התחומים המפורטים בתוספת הראשונה.

(1) שמירה ואבטחה;
(2) ניקיון;
(3) הסעדה, אם השירות ניתן לעובדי מזמין השירות.

אך כאמור אין בכך כדי לפטור את הנתבעת 3 לדאוג לעובדים העובדים בשטחה לרבות בטיחותם ותשלום שכרם וכך אומנם נהגה הנתבעת 3 בחודש 8/15 כאשר הודיעו לה העובדים שהם לא מקבלים שכר , הפסיקה הנתבעת 3 את ההתקשרות עם הנתבעת 2 (עמ' 21 לפ' שורות 12 -13 לעדות דרעי).

סיכום ביניים –
הנתבעת מילאה חובתה והא ראיה – הנתבעת 3 פיקחה כנדרש והפסיקה עבודתה של הנתבעת 2 כאשר הבינה ששכרם של העובדים אינו משולם כדין:

"הנדון: פרויקט "שער הים" – העסקת עובדים שלא כדין
במסגרת בביקורת שערכה חברתנו באתר הפרויקט שבנדון ("הפרויקט" ביום 28.7.15, הופתענו מאוד לגלות כי הנכם מעסיקים באתר הפרויקט פועלים ללא היתרי העסקה ו/או אישורים כדין.
יובהר כבר עתה כי אין בכוונת דניה לעבור על כך לסדר היום! העסקת פועלים כאמור, לא רק שהינה מנוגדת לחוק ולנהליה הברורים של דניה, היא אף מהווה הפרה יסודית של ההסכם עליו הנכם חתומים מיום 14.9.14 ("ההסכם") על כל המשתמע מכך.
יובהר, כי הנכם נדרשים לוודא תוך שימת לב מיוחדת, כי כל הפועלים ו/או העובדים המועסקים על ידכם באתריה של דניה, מחזיקים היתרי העסקה ו/או רישיונות המתאימים לעבודה בתחום הבניין וכן הינם בתוקף, כנדרש.
ככל ותפעלו בניגוד לאמור, דניה תראה את חברתכם אחראית באופן בלעדי לכל נזק מכל מין וסוג שהוא, לרבות נזקי מוניטין ו/או כל הוצאה שיגרמו לה כתוצאה מאי עמידת חברתכם בכללים ברורים אלו ובהוראות החוק ובנוסף תחייבכם בקנסות על פי הוראות ההסכם.
יובהר כי דניה לא תסבול העסקת שוהים / עובדים בלתי חוקיים באתריה בניגוד לחוק, ולא תגלה כל סובלנות למקרים כאמור ותטפל בכל מקרה שכזה בחומרה רבה, בכל האמצעים העומדים לרשותה.
כמו כן, לא תהסס חברתנו לפעול בכל דרך אפשרית למיצוי זכויותיה, ובכלל זה הטלת קנסות כ פי שרשאית לעשות לפי הסכם, סילוק ידכם מן האתר לאלתר וכן מימוש ערבויות מכוח ההסכם."
(נספח 4 לתצהיר דרעי)

משכך, הנתבעת 3 התנהלה כדין ואין לחייבה בזכויותיו של התובע, ככל שמגיעות לו.

למעלה מן הצורך נציין כי התובע לא הוכיח כי שולם לו מעבר לנרשם בתלוש השכר. התובע לא העיד את מנהלי הנתבעת 2 להוכיח את טענותיו ולא הביא ראיות בכתב להפקדות כספים גבוהות יותר מהסכומים שהופיעו בתלושי השכר. על פי ההלכה הפסוקה "מקום בו ניתן תלוש שכר, חזקה שהוא משקף את המציאות, לפחות לגבי הסכום הכולל המופיע בו, אלא אם הוכח, מעדויות אמינות, אחרת" (דב"ע מז/146- 3 יוסף חוג'ירת נ' שלום גל והמוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ 19, 27).

התובע לא הוכיח תקופת עבודה ארוכה יותר מהחודשים שבהם קיבל תלושי שכר. לא הוצג דו"ח איכון של מכשיר הטלפון הנייד של התובע ולא הובאה ראיה אחרת להוכחת תקופ ת עבודה ארוכה יותר.

הודעה על תנאי העסקה:

על הנתבעת 3 לא חלה חובה ליתן לתובע הודעה על תנאי העסקה, נוכח מסקנתנו דלעיל.

הפרשות פנסיוניות:

התובע זכאי להפרשות פנסיוניות ממעסיקתו אולם לא מהנתבעת 3 ולכל היותר הוא זכאי על פי תלושי השכר לסך של 3,643.2 ₪.

שכר עבודה:

התובע קיבל כל חודש מהנתבעת 2 תלוש וכסף מזומן , חוץ מהתלוש האחרון (עמ' 10 לפ' שורות 28 -29). התובע העיד כי לא קיבל את משכורתו האחרונה בלבד (עמ' 10 לפ' שורות 30 -31 לעדות התובע).

התובע לא הביא תדפיסי חשבון בנק על מנת להוכיח כמה סכומים קיבל מהנתבעים 1 – 2. למרות שבתצהירו כתב שהוא מצרף "מעטפה". התובע לא צירף תדפיסי בנק למרות שהעיד שהפקיד את שכרו בחשבון הבנק (עמ' 12 שורות 1 – 12 לעדות התובע).

התובע לא הוכיח תקופת עבודה מעבר לתלושי השכר, לא הוכיח כי השתכר 65 ₪ לשעה וכי שכרו הקובע עמד על 11,830 ₪ ולא כפי שהופיע בתלושי השכר. לא הוכח שהתובע עבד בחודשים בהם לא נמסרו לו תלושי שכר ולא הוכח כי בחודשים אלו קיבל התובע שכר ממעסיקתו, הנתבעת 2. לפיכך נדחה רכיב תביעה זה.

שעות נוספות:

התובע הוחתם על כרטיס נוכחות ע"י עובדי הנתבעת 2 (דורסון, סולטן). למרות שבעדותו טען שי ש לו את כל כרטיסי הנוכחות הוא הציג רק את חלקם (עמ' 10 לפ' שורות 10 – 13 לעדות התובע) .

זאת ועוד, דוחות הנוכחות שצורפו לא ניתן לשייך אותם לנתבעת 3. לפיכך, נדחה רכיב תביעה זה כנגד הנתבעת 3 .

חבות הנתבעת 4:

התובע טען כי עבד אצל הנתבעת 4 במשך 5 חודשים מיום 1.11.15 ועד ליום 6.4.16 (בפרויקט במחלף רעננה) אולם על פי חוזה בין הנתבעת 2 עם הנתבעת 4 ההתקשרות ביניהם החלה רק ביום 28.1.16 (נספח א' לתצהיר אילן כנפו).

העד מטעם הנתבעת 4 (אילן כנפו) העיד כי הנתבעת 4 מנהלת מגה פרויקטים והנתבעת 2 היא זו שהייתה מעסיקתו, נתנה לעובדים הוראות ביצוע ו שילמה להם את שכרם (עמ' 22 לפ' שורות 13 – 17 לעדות אילן כנפו).

עד הנתבעת 4 לא אישר כי התובע עבד אצלם כטפסן אלא לשאלת ב"כ התובע אם התובע עבד כטפסן השיב העד: "הגיוני" (עמ' 24 לפ' שורה 4 לעדות כנפו). הא ותו לא.

הנתבעת 4 התקשרה עם הנתבעת 3 בהסכם למיקור חוץ אותנטי של עבודות הנדסיות (נספח א' לתצהיר כנפו):

"ת. לפי התקדמות. החוזה הוא קבלנות. רשום יחידות בחוזה. מפנה לחוזה שמצורף רשום אלמנטים לפי מה שהוא יוצק לפי קוב. כל קוב שיצא הוא קיבל.
...
ת. לא נתבקשנו להציג את המסמכים האלה לגבי נושא של תשלומים. כל קבלן משנה מקבל תשלום לפי חודש ביצוע שלו לפי מה שהוא עשה וכך גם היה עם עוגן בנייה, כל חודש ביצוע שלה לפי החוזה קבלה שכר. אין לי אסמכתאות תשלום. אם היית מבקש היינו מביאים ומציגים."
(עמ' 23 שורות 32-31, עמ' 25 שורות 22-20 לעדות כנפו)

טוען התובע כי הנתבעת 4 לא הציגה רשימת עובדים וביטוחים בעבור העובדים באתר הנתבעת 4 אולם התובע כלל לא פנה בבקשה לגילוי מסמכים ספציפי בעניין לנתבעת 4 אלא רק שאל את העד על כך בחקירתו הנגדית.

הנטל על התובע להוכיח את מהות הקשר המשפטי והעובדתי בינו לבין הנתבעת 4 ואין די בזיהוי ו של העד מטעם הנתבעת 4 ע"י התובע כי להקים חבות לנתבעת 4.

התובע לא הוכיח כל קשר בינו לנתבעת 4:

"ש. האם יש לך איזה מסמך שיכול לתמוך בטענתך שעבדת באיזה אתר של שפיר?
ת. לא.
ש. האם יש לך מסמך שיכול להעיד על היקף עבודתך שאתה טוען שעבדת בשפיר?
ת. יש לי תלושים.
ש. תראה לי תלוש של שפיר?
ת. אין שפיר.
...
ת. אין לי שום תעודה ושום מסמך ששייך לשפיר."
(עמ' 5 לפ' שורות 27-22, עמ' 7 שורה 31 לעדות התובע)

התובע לא העיד מטעמו ולא הביא ראיות שבכלל עבד בחצרי הנתבעת 4. העד מטעמו, טקין, העיד לעניין עבודתם בחצרי הנתבעת 3.

לא זו אף זו, על פי עדותו של התובע הוא עבד בכלל תחת קבלן אחד:
"ת. זה אותו קבלן בנתניה ורעננה . דורסון נתן לי שתי שיקים 5000 ₪ ו-4000 ₪ לפני שהתחלתי לעבוד בשפיר. "
(עמ' 6 לפ' שורות 22-21 לעדות התובע)

העד מטעם הנתבעת 4 העיד שמנהל העבודה של הנתבעת 2 היה רושם את שעות העבודה והיה מפקח על עבודת התובע :

ת. לגביו, היה להם מנהל עבודה של עוגן בנייה שהיה נותן להם את ההוראות ומנהלי ביצוע שלי היו בודקים את העבודה. את שעות העבודה היה רושם מנהל העבודה עוגן בנייה.
(עמ' 22 לפ' שורות 15-14 לעדות כנפו)

בגדי העבודה והציוד סופקו ע"י הנתבעת 2 או למצער לא הוכח אחרת.

התובע אף לא ראה עצמו כעובד הנתבעת 4:
ש. האם אמרת לו פעם שמישהו לא משלם לך את הכסף שמגיע לך?
ת. אילן היה עובד בפרוייקט ברעננה. אני לא דברתי איתו לגבי כסף.
ש. אם אתה טוען שלא שלמו לך את הכסף ואתה מכיר אותו למה לא אמרת לו שלא משלמים לך?
ת. זה מנהל פרוייקט אבל יש שם קבלן, דורסון היה קבלן.
(עמ' 6 לפ' שורות 10-6 לעדות התובע)

לא נעלם מעינינו כי התובע זיהה את מר אילן כנפו, אולם לא ניתן להיבנות בתביעה מעין זו רק על בסיס זיהוי של מנהל מטעם הנתבעת 4.

על פי תקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלנים) תשי"ח 1957 אם קבלן לא הודיע על העסקת קבלן משנה, הקבלן ישלם את דמי הביטוח. אכן לא הוצג טופס דיווח למל"ל על התקשרות עם קבלן משנה, אך זה לא נתבקש על ידי התובע בגילוי מסמכים ספציפי ובוודאי שלא ניתן להוכיח כי התובע עבד אצל הנתבעת 4 רק בשל היעדר טופס זה.

התובע לא ידע לציין כמה משכורות קיבל כל חודש אלא העיד שקיבל מידי חודש סכום שונה (עמ' 7 לפ' שורות 10 -11 לעדות התובע).

למעלה מן הצורך נציין כי הסכומים המופיעים בסיכומי התובע שונים מכתב התביעה והתצהיר ומהווים שינוי חזית.

סיכום ביניים –
התובע לא צירף כל ראיה כי עבד בפרויקט של הנתבע 4 אף לא בראשית ראיה אלא הצביע על המצהיר מטעם הנתבע 4 וטען שזיהה אותו .

לא הובאה כל ראיה הקושרת את התובע לנתבע 4.

התובע לא הוכיח עילת תביעה כנגד הנתבעת 4.

סוף דבר:

התביעה כנגד הנתבעות 3 – 4 נדחית.

על התובע לשלם לכל אחת מהנתבעות שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ והוצאות משפט בסך 500 ₪.

ערעור בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מיום קבלת פסק דין זה.

ניתן היום, ‏ה' טבת תש"פ ( ‏02 ינואר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

אריאלה גילצר-כץ, שופטת
סגנית נשיאה

נציג ציבור (מעסיקים) מר יעקב אורנשטיין

קלדנים : ציפורה דוידי / אסף כהן