הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ב"ל 34639-04-17

לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ

נציג ציבור (מעסיקים) מר חגי רם

התובע:
דורון אשוול
ע"י ב"כ עו"ד דוד סער
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד יוחאי אלרון

פסק דין

האם מחלת הריאות בה לקה התובע נגרמה לו בשל עבודתו כעובד בניין כללי – זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו בתיק דנא.

ביום 1.10.18 קבענו כי הונחה תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה:

התשתית העובדתית:

  1. התובע עובד למעלה מ-20 שנה, ביחידת הבינוי של צה"ל, בתפקיד עובד בניין כללי, בתחום אחזקת המבנים.
  2. התובע עובד 5 ימים בשבוע, מ-7:30 עד 15:30 (כולל הפסקות ונסיעות אל הבסיסים השונים בצה"ל, נסיעה של שעה – שעתיים).
  3. התובע היה חשוף במשך 15 שעות (פעמיים בחודש) לצבעי שמן ולטינר.
  4. התובע היה חשוף פעם בשבוע לשפכטל אמריקאי (מכיל דבק), לפולופילה (בעת שהיה מבצע פעולות מריחה). בממוצע 3-4 פעמים בחודש, כ-60 שעות.
  5. במשך 15 שעות בשבוע היה התובע משייף קירות, גבס וצבע.
  6. התובע היה מפרק קרמיקות, בממוצע 3 ימים בחודש.
  7. התובע עבד עם מסיכה וחליפות צבע.
  8. התובע עבד לפחות עם עובד אחד.
  9. העולה מהאמור כי התובע היה חשוף כ- 100 -120 שעות עבודה בחודש לחומרים רעילים ואבק.

ביום 9.10.18 מונה פרופ' ניר פלד כמומחה רפואי מטעם ביה"ד.

ואלו השאלות שהופנו לפרופ' פלד:

א. מהו ליקויו של התובע?

ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו: האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

המומחה השיב במקשה אחת על השאלות, כדלהלן:

"המדובר על גבר יליד 19/10/1969 אשר עבד בעבודות בנייה כמפורט מעלה וסובל מתלונות נשימתיות גוברות לאורך השנים. התובע סובל מהשמנת יתר, אסטמה ארוכת שנים, ואובחן ב- 2016 כסובל מהגדלת בלוטות למפה מדיאסטינליות ובהמשך ביצע ברונכוקופיה אשר איבחנה סרקואידוזיס.
סרקואידוזיס הינה מחלה אנדוגנית, אך זו יכולה להיות גם קשורה לחשיפה תעסוקתית, אם כי בסבירות נמוכה[1]. תיאורים הקשורים לסרקואידוזיס כתוצאה מחשיפות שונות מתוארת כדלהלן[1]:

להערכתי מתוך המעבר על תיקו של התובע, סביר כי תלונותיו קשורות בעיקר למחלת האסטמה, עודף המשקל והסרקואידוזיס. ספק באם זו האחרונה קשורה קשר סיבתי לחשיפתו התעסוקתית."

במסגרת חוות דעתו ביקש המומחה לקבל חומר רפואי נוסף ממרפאת הריאות:

"עם זאת, לפני מונח תיקו הכללי בקופח' כללית ולצורך קביעת חוות דעתי המלאה אבקש לראות גם את תיקו הרפואי במרפאת הריאות ובכללו תפקודי נשימה, תשובת סיטי החזה, ותשובת הביופסיה המלאה.

לאחר קבלת המסמכים הרפואיים, השלים המומחה את חוות דעתו וקבע:

"לאחר מעבר על כלל החומר אשר הונח לפני ואשר כלל כעת גם את תיקו במרפאת הריאות בביח' בילינסון ומספר מסמכים מקופח' כללית, מתחזקת חוות דעתי כי התובע סבל ממחלת אסטמה רבת שנים אשר היתה קשה לאיזון סימפטומתי עוד בשנות 1997. כמו כן סובל מצרבות אשר טופלו סימפטומטית גם כן. לא הוצגו בפני מסמכים הקשורים לרפואה תעסוקתית או ביופסית הריאות או תשובות סיטי חזה או תבחיני רגישות עורית.
לפיכך, על בסיס כלל הנתונים המוצגים כעת, אני מוצא בעיקר קשר בין מחלתו הבסיסית (אסטמה ועודף משקל) לתלונותיו וסבירות נמוכה לקשר סיבתי בין חשיפתו התעסוקתית למחלת הריאות ממנה סובל.
כפי שציינתי גם בחוות דעתי הקודמת, סרקואידוזיס הינה מחלה אנדוגנית, אך זו יכולה להיות גם קשורה לחשיפה תעסוקתית, אם כי בסבירות נמוכה. תיאורים הקשורים לסרקואידוזיס כתוצאה מחשיפות שונות מתוארת בספרות אך לנוכח תחלואת הריאות הארוכה ממנה סבל התובע, אני מתקשה למצוא קשר סיבתי בין חשיפתו לבין מחלת הנשימה ממנה סבל.
במידה ויוצגו חומרים התומכים ברגישות יתר עורית או תבחיני אלרגיה המעידים על אסטמה תעסוקתית, אוכל לבחון הקשר הסיבתי במקרה זה בשנית."

התובע ביקש להפנות למומחה שאלות הבהרה. הנתבע בחר שלא להגיב לבקשה.

ואלו שאלות ההבהרה שהופנו למומחה והתשובות שנתקבלו ממנו :

1. האם נכון כי החולה לקה במחלת אסטמה מגיל צעיר לפי תיעוד רפואי מקופת החולים?

"אכן הנל סובל ממחלת אסטמה מגיל צעיר"

2. האם נכון כי תפקודי נשימה שבוצעו בתאריך 23.2.97 הדגימה FEV1 של 90% מהצפוי כלומר תקין?
3. האם נכון כי תפקודי נשימה שבוצעו בתאריך 6.7.17 כלומר 10 שנים מאוחר יותר הדגימו FEV1 של 62% מהצפוי כלומר החמרה משמעותית לעומת המצב הקודם?

"נכון כי בתאריך 23/2/1997 תפקודי הנשימה הראו 1FEV של 90% ונכון גם שבתאריך 6/7/2017 1 FEV היה 62%, אך מאידך אציין כי בתאריך 15/4/2001 תפקודי הנשימה היו גם כן מופרעים מאוד עם 1 FEV של 72%. לפיכך אני מסכים כי תפקודי הנשימתי הורע לאורך השנים, אך מאידך קיימות תנודות בולטות בתפקודי הנשימה לאורך השנים עם הפרעה קשה כבר בשנת 2001 ולפיכך אני מתקשה לקשור את ההחמרה דווקא לחשיפתו התעסוקתית, אם כי למחלתו הבסיסית."

4. האם נכון כי לפי תיקו הרפואי בשנות 1997 נזקק למשאף סטרואידים בלבד (בודיקורט) בעוד אשר בשנים 2017 – 2018 נ זקק למשאף משולב מסוג פוסטר ובנוסף קורסים חוזרים של פרדינזון פומי?

"לסעיף 4 בכתב ההבהרות אציין כי המלצה לשימוש בסטירואידים פומיים החל כבר בשנת 1998 בעוד בשנת 2001 מצוין כי טופל בפרדניזון בפועל. לפיכך הטענה כי השימוש בסטירואידים הינו משני לחשיפה התעסוקתית אינו מבוסס, שכן הנל עשה שימוש בסטירואידים פומיים כבר עוד בסוף המילניום הקודם או בתחילתו של הנוכחי."

5. האם נכון כי לאור סעיפים 4-2 קיימת החמרה משמעותית במחלת האסטמה ממנה הוא סובל?
6. האם נכון כי אחת הסיבות השכיחות ביותר להחמרה במחלת אסטמה קיימת על רקע תעסוקתי – work-aggravated asthma הינה חשיפה לאיזו-ציאנטים באדי צבע להם נחשף החולה לאורך תקופה ארוכה? ראה מבואה 1 וחלק מודגש בצהוב.
7. האם נכון כי אסטמה על רקע תעסוקתי אינה חולפת תמיד לאחר הפסקת החשיפה?

"לפיכך אני מסכים עם הטענה כי לאורך השנים חלה החמרה במצבו הנשימתי, אך זו היתה קשה לאורך כל שנות המעקב. ההחמרה לאורך השנים הינה שכיחה כחלק מהמהלך הטבעי של מחלתו ולאו דווקא קשורה לחשיפתו התעסוקתית. הסבירות להחמרה מסויימת משנית לחשיפה תעסוקתית קיימת אך אני סבור כי במקרה זה עיקר ההחמרה הינה קשורה למחלתו הבסיסית בהסתמך על הסטורית התיעוד הרפואי שהוצגה בפני."

8. האם נכון כי גם לאור סקירת הספרות שביצעת בעצמך – סרקואידוזיס יכול להופיע לאחר חשיפה תעסוקתית?
9. האם נכון כי החשיפה התעסוקתית אליה נחשף המטופל כלולה בסוגי החשיפה שעלולה לגרום הופעת סרקואידוזיס?

"לנושא הסרקואיד, התיחסתי בחוות דעתי הקודמת. יתכן קשר סיבתי אך בסבירות נמוכה."

10. האם לאור תשובותיך לסעיפים 8-1 ניתן לקבוע כי מחלתו הריאתית של התובע מייצגת שילוב בין אסטמה תעסוקתית על רקע חשיפה ממושכת לאדי צבעים שהחמירה אסטמה קיימת work-aggravated occupational asthma induced by prolonged isocyanate exposure? יחד עם סרקואידוזיס על רקע חשיפה תעסוקתית?

"לפיכך, אין שינוי בחוות דעתי ואני מוצא בעיקר קשר בין מחלתו הבסיסית (אסטמה ועודף משקל) לתלונותיו וסבירות נמוכה לקשר סיבתי בין חשיפתו התעסוקתית למחלת הריאות ממנה סובל."

טענות התובע :

1. המומחה נשען בחוות דעתו על תיק קופת חולים בלבד ולא על המסמכים שנתבקשו על ידו ולא על מסמכים עדכניים.

2. דעתו של המומחה הייתה בלתי מבוססת שכן לא הוצגו בפניו מסמכים הקשורים לרפואה תעסוקתית או ביופסיית הריאות או תשובות ה- CT חזה שיש בהם כדי ללמד על מצבו המחמיר של התובע. המומחה תולה את הקשר הסיבתי בנתון שגוי לפיו התובע סובל מעודף משקל שבוסס על בדיקה משנת 2011 .

3. בתשובותיו לשאלות ההבהרה מודה המומחה כי ישנה ירידה בתפקודי הנשימה של התובע, המעידה על יחס ישיר בין שנות תעסוקתו לחשיפתו לחומרים מזיקים.

4. המומחה קובע כי ההחמרה חלה בשנת 2001 ומסיק שאין קשר בין המחלה לבין החשיפה התעסוקתית אך התובע עבד משנת 1994 ומדוע לא הסיק המומחה שנקודת השבר מבחינת החשיפה לחומרים היא בשנת 2001?!

5. המומחה מסכים כי חלה החמרה במצבו של התובע לאורך השנים שהמעקב החל בשנת 2001-2000 בעוד שחשיפתו של התובע לחומרים מזיקים החלה בשנת 1994.

6. המומחה סבור כי יתכן שקיים קשר סיבתי בין מחלת התובע לחשיפתו התעסוקתי (סרקואיד) אך לא הסביר מדוע קבע כי רק בסבירות נמוכה.

7. הספק צריך לפעול לטובת התובע.

8. המומחה לא ענה על שאלות ההבהרה (10-6).

9. עיקר מומחיותו של המומחה "אונקולוגיה של הריאות" שהוא עיסוק נפרד ממחלות ריאות אחרות.

10. כל מומחים למחלות ריאות שאליהם פנה התובע לא הביעו ספק בקשר הסיבתי בין מחלת התובע לחשיפתו לחומרים בעבודתו. פרופ' אורן פרוכטר מנהל מחלקת ריאות בביה"ח וולפסון אף הביע רצונו להפנות שאלות הבהרה למומחה.

11. התובע מבקש לקבל תביעתו ולהכיר בקשר הסיבתי בין החשיפה התעסוקתית למחלת הריאות שממנה סובל התובע או לחלופין להיעתר לבקשת התובע למינוי מומחה נוסף.

טענות הנתבע :

1. המומחה גילה פתיחות ואפשר לצדדים להמציא מסמכים נוספים.

2. המומחה התייחס לכל השאלות שהופנו אליו בצורה בהירה ומנומקת ואין בה כל ספק.

3. יש להעדיף את חוות דעתו של המומחה מטעם ביה"ד על פני חוות דעתו של מומחה מטעם התובע.

4. הנתבע עותר לקבלת חוות דעתו של המומחה ודחיית תביעתו של התובע.

הכרעה :

לאחר שעיינו בחוות דעתו של המומחה, בתשובותיו לשאלות ההבהרה, ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

התובע ביקש לקבל מסמכים נוספים שאותם אכן קיבל (כעולה מחוות דעתו ומהחלטת ביה"ד מיום 30.12.18). המומחה קובע כי התובע סובל ממחלת אסטמה וטופל במרפאת ריאות בביה"ח בילינסון (עוד בשנת 2011) וכן ברקע של התובע אירוע של ברונכיטיס אסטמטית.

המומחה סובר כי תלונותיו של התובע קשורות לאסטמה ולהשמנת יתר (באותה תקופה), ולא לחשיפה התעסוקתית.

המחלה ממנה סובל התובע (סרקואידוזיס) נמצאת בסבירות נמוכה לחשיפה תעסוקתית. המומחה מפנה לספרות רלוונטית בעניין זה.

בתשובותיו לשאלות ההבהרה משיב המומחה לכל השאלות ולא מוצא לנכון לחזור שוב על דעתו כי סרקואידוזיס אינה נגרמת בד"כ מחשיפ ה תעסוקתית וקובע כי ההחמרה במצבו של התובע לאורך שנים הוא מצב טבעי של המחלה ולא קשורה לחשיפה תעסוקתית.

הלכה ידועה היא שמטרת מינויו של המומחה הרפואי מטעם בית הדין, לספק לבית הדין את הייעוץ הדרוש לו בשאלה העומדת להכרעה משפטית. קביעת קיומו או אי-קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה בה לקה המבוטח לבין עבודתו, היא קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות שלפני בית הדין, תוך מתן משקל מכריע לחוות הדעת של המומחה המתמנה על ידי בית הדין (דב"ע לו/8-0 סימיון דוידוביץ' - המוסד לביטוח לאומי פד"ע ז 374, 383):

"לדידו של בית הדין המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין מקום לפסילתה" (עב"ל 001035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום 6/6/2005 – פורסם במאגרים האלקטרוניים).

"הנה כי כן, בית-הדין אינו כבול בחוות הדעת הרפואית של המומחה ובתשובותיו לשאלות שהופנו אליו, אלא שלתשובות אלה יש לתת משקל מיוחד לצורך ההכרעה המשפטית, שכן יש בדברי המומחה כדי להאיר ולהבהיר את הסוגייא הצריכה הכרעה, כיד המומחיות הרפואית, המקצועית בה ניחן, ועל כן מובן מאליו כי בשאלות אלה יסמוך בית הדין את ידיו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית, יוצאת דופן, לעשות כן" (דב"ע נה/0-97 קלמן סעדה - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 29.3.1995, פורסם במאגרים האלקטרוניים).

לביה"ד אין המומחיות הרפואית ועל כן הוא ממנה מומחה רפואי. למומחה הרפואי ידע ונסיון בתחום מחלות הריאה כעולה מחוות דעתו.

מצאנו את חוות דעתו של המומחה, מנומקת ועקבית ואנו מאמצים אותה.

התביעה נדחית.

משעסקינן בתביעה בתחום הביטחון הסוציאלי – אין צו להוצאות.

זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ‏ג' שבט תש"פ ( ‏29 ינואר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציג ציבור (מעסיקים)
מר חגי רם

אריאלה גילצר-כץ, שופטת
סגנית נשיאה

קלדנים: איילת מ. ואסף כהן