הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ב"ל 12142-10-18

לפני:

כב' הנשיאה הדס יהלום

התובע
אמירה גילה קסטרו
(אלמנת המנוח שמואל קסטרו ז"ל)
ע"י ב"כ עו"ד ניר קסטרו
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד רועי הררי

פסק דין

1. בתיק זה הוגשה תביעת מר שמואל קסטרו ז"ל, באמצעות הגב' אמירה קסטרו, בעקבות החלטת הנתבע מיום 3.9.18 שלא לאשר זכאות לגמלת סיעוד עבור התובע.
במהלך ההליכים בתיק, נפטר התובע ולפיכך, ביום 5/7/20 נקבע כי אלמנתו תהיה התובעת.

2. בישיבת 4.11.18, שהתקיימה כחודש לאחר הגשת התביעה, פירט ב"כ התובע את מצבו הרפואי של התובע.

3. בעקבות הדיון, הוגשה הודעת הנתבע בה פורטו הליכים בעניינו של התובע.

4. בישיבת 27.1.19 הובהר, כי החל מחודש 8/18 מקבל התובע את הגמלה בשיעור הגבוה (168%). לאחר שנשמעו עמדות הצדדים, הוריתי על הגשת כתב תביעה מתוקן.

5. כתב תביעה מתוקן הוגש ביום 25.2.19 ועניינו זכאות המנוח לגימלת סיעוד בשיעור 168% באופן רטרואקטיבי, מיום 30.11.17, עת הגיש את התביעה לראשונה.

6. הנתבע הגיש כתב הגנה מתוקן בו פירט את ההליכים בעניינו של התובע, מאז הגיש את התביעה לראשונה ביום 30.11.17.

7. בישיבת 30.6.19 הובהר כי מדובר במחלוקת משפטית ולפיכך ניתנה החלטה על הגשת סיכומים בכתב.

8. לאחר שהוגשו סיכומים, ניתנה החלטתי מיום 10/4/20 כדלקמן:

"בבואי ליתן פסק דין מצאתי כי קיימות מספר סוגיות עובדתיות הטעונות ליבון. כך, בשאלה מדוע התעכב הטיפול בעניינו של התובע מעת הגשת התביעה על ידו בחודש נובמבר 2017 ועד להחלטת הנתבע בשנת 2018.
עוד ובנוסף – ככל שהנתבע חולק על כך שאשת התובע גרה עימו במועדים מאז הגשת התביעה בנובמבר 2017, הרי שיש לשמוע ראיות גם בסוגיה זו.
לאור האמור בתום תקופת החרום יקבע מועד לשמיעת הוכחות בתיק.
הנתבע מתבקש להגיש לתיק בית הדין את כל ההחלטות שהתקבלו בעניינו של התובע והמכתבים שנשלחו אליו, בדגש על החלטות משנת 2017 ועד מאי 2018...."

9. בעקבות זאת הוגש תצהיר התובעת והיא נחקרה על תצהירה בישיבת 5/7/20.

10. להלן יפורט הרקע העובדתי, כעולה מכתבי הטענות.

א. המנוח היה נשוי לגב' אמירה קסטרו, השניים גר ו בדירת דיור ציבורי בתל אביב.
ב. ביום 30.11.17 הגישה הגב' קסטרו תביעה לתשלום גמלת סיעוד עבור המנוח.
ג. בחודש מאי 2018 פנתה בבקשה לבצע הערכת תלות וזו התקיימה ביום 20.6.18. במסגרת הערכת התלות נקבע כי המנוח זקוק לסיוע מיום 5.11.17 ועד 28.2.18 בשיעור 91%.
ד. בעקבות הערכת תלות נוספת שהתקיימה לאחר בקשה לבדיקה מחדש, נקבעו 150% זכאות החל מיום 24.7.18 (אחוז זכאות זה שווה ערך ל-19 שעות סיעוד).
ה. לאחר מכן התקיימה הערכת תלות נוספת ונקבעו 168% זכאות בתוקף מחודש נובמבר 2018.
ו. התובעת קיבלה תשלום עבור טיפול ב מנוח, רטרואקטיבית, החל מחודש אוגוסט 2018.

11. בישיבת 5/7/20 הוגדרה הפלוגתא כדלקמן:
"זכאות התובעת לקצבת סיעוד מנובמבר 2017 עד 17/8/18 כאשר התביעה הוגשה באוקטובר 2018."

12. התובעת הגישה תצהיר בו פרטה את העובדה שטיפלה בבעלה המנוח מאז שחלה בחודש נובמבר 2017 ועד לפטירתו.
לטענתה, הגישה תביעה למוסד לבטוח לאומי בחודש נובמבר 2017 ומאז פקדה את סניף המל"ל כמעט בכל יום, אך לא נמסר לה מעולם שדרושים מסמכים נוספים.
לדבריה, בחודש יולי 2018 פנתה לסניף פעם נוספת והגישה מסמכים מחדש. בעקבות זאת נאמר לה שבקשתה אושרה ל- 10 שעות שבועיות ומאז נקבעה זכאות בשעורים גבוהים יותר.

13. התובעת נחקרה על תצהירה ביום 5/7/20.
במהלך העדות הוצגו לתובעת מסמכים שונים אשר חלקם לא הכירה וחלקם היו רישומים פנימיים כפי שצוין בפרוטוקול הדיון, מסמכים אלה לא הוגשו לתיק, שכן התובעת לא זיהתה אותם. כפי שנכתב לפרוטוקול, היה על הנתבע להגישם באמצעות תעודת עובד ציבור ומשלא עשה כן, לא הותרה הגשתם.

14. לתובעת הוצג טופס תביעה שהגישה ביום 30/11/17 (נ/1).
כן הוגש מכתב שנשלח אליה ובו דרישה להשלמת פרטים (נ/2). התובעת טענה שלא קיבלה את המכתב וכן טענה שהיתה בסניף המל"ל ומעולם לא נאמר לה שנשלח אליה מכתב כאמור.
התובעת נשאלה אם היו שיחות טלפון אליה ע"מ לתאם מועד לביקור אחות לביצוע הערכת תלות. לדבריה לא היו שיחות כאלה.
כן טענה שלא קיבלה את המכתב מיום 28/12/17 (נ/3) שבו נאמר שהטיפול בתביעה הופסק עקב חוסר שיתוף פעולה.
התובעת אישרה שהיתה בסניף המל"ל במאי 2018 וכי לאחר מכן תואם איתה ביקור של האחות, והיא ביקשה לדחות אותו במספר שבועות. לדבריה, עשתה כן שכן המנוח היה מאושפז.

15. בתום הדיון ניתנה החלטה כדלקמן:
"בתצהיר התובעת נטען שהתובעת הגיעה יום יום למשרד הביטוח הלאומי ביפו.
בדיון היום התובעת נוקבת בשמות של אסנת ורבקה.
ב"כ הנתבע מתבקשת לבדוק בסניף יפו עם אסנת ורבקה ולברר האם קיימות עובדות כאלה בסניף, אם כן מה תפקידן, וככל שקיימות לברר, האם התובעת אכן היתה בסניף ביפו בסוף שנת 2017 ועד אמצע שנת 2018 והאם יש תיעוד לכך. ואם היתה מה נאמר לה.
ב"כ הנתבע תגיש תעודת עובד ציבור בעניין זה, עד ליום 5/8/20".

16. בעקבות הדיון הוגשה תעודת עובד ציבור מטעם הנתבע על ידי גב' רבקה לוי, מנהלת מחלקת זקנה שאירים וסיעוד בסניף יפו.
כך נאמר בתעודה:

"הוגשה תביעה לגמלת סיעוד בגין המנוח קסטרו שמואל בתאריך 30.11.2017, התביעה נבדקה הוצא למעריך בתאריך 3.12.2017 – לשם ביקור בית, לאחר מספר פניות של המעריך בניסיון לשוחח עם התובע או אשתו אשר לא צלחו, (היה מתקשר עונים ומנתקים את הטלפון) הצליח לשוחח עם המנוח אשר טען שאינו מעונין בביקור בית ואף לא מעוניין כלל וכלל בגמלת סיעוד.

המעריך ביקש לשוחח עם אשתו של התובע, אולם התובע טרק את הטלפון.
אי לכך התביעה נסגרה עקב סירוב התובע לקבלת גמלת סיעוד.
בתאריך 24.5.2018 הוגשה בשנית תביעה לגמלת סיעוד.
עד ליום זה לא נעשתה כל פעילות בין של המנוח ובין של התובעת בענין התביעה לגמלת סיעוד.
התובעת ו/או המנוח לא היו כלל בסניף הנתבע ולא יצרו כל קשר עם פקידי הנתבע.
פקיד התביעות בדק והוציא לביקור מעריך בתאריך 28.5.2018.
המעריכה החזירה את טופס ביצוע ההערכה ובו ציינה, שהיה ניסיון ליצור קשר לשם ביצוע ביקור בית ובסופו של דבר יצרה קשר עם אשתו של המנוח – אמירה ואכן נקבע ביקור בית.
בתאריך 31.5.2018 – אולם מיד בסוף השיחה עימה מסרה אמירה שלא מעוניינת כעת בביקור בית אצל קסטרו שמואל והיא תתקשר למוסד לבטוח לאומי בעוד מספר שבועות – לא מסרה מתי.
המעריכה כאמור החזירה את הבקשה לביקור בית – בטענת קשיים בתאום ביקור בית.
בתאריך 17.6.2018 אשתו של המנוח פנתה לקבלת קהל וביקשה לחדש את הדיון בתיק של המנוח לענין ביצוע ביקור בית.
בקשתה זו נענתה והוצאה הפניה מיד למעריך בתאריך 17.6.2018 (באותו יום).
המעריכה ביצעה ביקור בית בתאריך 20.6.2018 ובו נקבעה רמת זכאות של 100% לצמיתות. הבקשה לקביעת תכנית טיפול הועברה לשירותי רווחה יפו ושם נקבע שיוכנסו שירותי סיעוד "מחברת לכל" החל מ- 11.7.2018 ועד 31.7.2018.
ומ- 8.2.2018 הוכנס שירותי סיעוד כדלקמן-4 פעמים מרכז יום צהלון+משרד מצוקה+מוצרי ספיגה.
מדיווח שהתקבל ע"י "חברת לכל" טלפונית מתברר שהמשפחה לא היתה מעוניינת בשירות זה וכמו כן היה אשפוז של המנוח ולכן שירות זה לא ניתן מאחר והתובע אושפז.
בתאריך 17.7.2018 הוגשה בקשה לביצוע ביקור בית בטענת החמרה – הוצא ביקור בית בתאריך 18.7.2018 – בשיחה טלפונית שביצעה המעריכה נמסר ע"י אשתו של המנוח שהנ"ל מאושפז באיכילוב, מצבו קשה מאד, ואין כרגע צפי לשחרור, ולכן החזירה את ההפניה לביקור בית בתאריך 6.8.2018. האישה פנתה אלינו מחדש ומסרה שהמנוח שוחרר וביקשה לתאם ביקור בית.
בקשתה זו נענתה ובוצע ביקור בית ע"י מעריכה בתאריך 13.8.2018 ובו נקבע רמת זכאות של 150% ובהתאם לכך הוכנס שירותי הסיעוד החל מ- 17.8.2018, 11 שעות בשבוע + מרכז יום צהלון + מוצרי ספיגה + משדר מצוקה.
יש לציין שהחברה הגישה בקשה שהאישה מטפלת בבעלה. בקשתם זו אושרה – אמירה הוכרה "כבן משפחה מטפל" הודעה על כך הועברה לחברה בתאריך 2.9.2018 רטרו החל מ- 17.8.2018.
בתאריך 28.8.2018 הוגשה בקשה לבדיקה מחדש בטענת החמרה – אולם בהתייעצות עם היועצת וכן ע"פ המסמכים אין תיעוד על החמרה. הבקשה נדחתה על הסף – אין תיעוד על החמרה.
בתאריך 1.11.2018 הוגשה בקשה נוספת לבדיקה נוספת בטענת החמרה – בקשתה זו נבדקה הוצא למעריך בתאריך 4.11.2018 – בביצוע ביקור בית של המעריכה בתאריך 6.11.2018 נקבע שהמנוח זכאי לרמה 5 החל מ- 8.11.2018 (יש לציין שהרפורמה נכנסה לחוק סיעוד החל מ- 11.2018).
בהתאם לכך שירותי הסיעוד הוגדלו ל- 22.75 שעות בשבוע + משדר מצוקה – (הופסק מרכז יום וכן מוצרי הספיגה – ע"פ בקשת האישה וחודש מ- 3.2019).
שירותים אלו ניתנו עד למועד הפטירה של המנוח."

17. ב"כ התובעת התבקש להודיע האם מבקש לחקור את מוסרת תע"צ.
משלא הוגשו הודעות מטעם מי מהצדדים, ניתן פסק הדין להלן.

18. הסוגיה שבמחלוקת היא זכאות המנוח לגמלת סיעוד מחודש נובמבר 2017 ועד למועד שבו החל לקבל גמלה בפועל.
במסגרת הסיכומים, שהוגשו בטרם נשמעה עדות התובעת, הועלו על ידי ב"כ התובעת טענות רבות, בינהן טענות במישור העקרוני, שעניינן חוזר "הערכה תפקודית מסלול מהיר" וטענות נוספות.

כעולה מהראיות, התובעת הגישה תביעה לגמלת סיעוד בחודש נובמבר 2017. לטענתה, לאחר הגשת התביעה לא שמעה דבר מהנתבע אף שהגיע לסניף מידי יום.
מתעודת עובד ציבור כמו גם מהמסמכים שהגיש הנתבע, עלה כי לאחר הגשת התביעה בנובמבר 2017, לא היה שיתוף פעולה של התובעת או של המנוח.
על פי תע"צ, שלא נסתרה, נעשה ניסיון לתאם עם התובעת מועד לבקור בית אולם לא ניתן היה לתאם מועד.
התובעת טענה שלא קיבלה את המכתבים מהנתבע שעל פיהם לא ניתן לטפל בתביעה עקב חוסר שיתוף פעולה. טענתה זו בעייתית, שכן מכתבים אחרים מהנתבע – הודתה שקיבלה.

19. טענת התובעת, כי הגיעה למשרדי הנתבע מידי יום, אינה הגיונית נוכח העובדה שלטענתה טיפלה במנוח שהיה במצב לא פשוט. בנוסף, לא סביר שהיתה בסניף מידי יום ולא נאמר לה מעולם שמכתבים שנשלחים אליה לא נענים וכי היא מסרבת לאפשר ביקור של אחות בריאות הציבור.

20. הטענות שהעקרונית שהעלתה ב"כ התובעת בסיכומים, אינן דורשות בירור והכרעה, משהוכח בפנינו כי לאחר הגשת התביעה שנובמבר 2017, לא היה שיתוף פעולה של המנוח או של אשתו, ונסיונות לבקר בביתם ולערוך דו"ח כנדרש, לא צלחו.
לראיה, מיד לאחר שהוגשה התביעה החדשה וכאשר התובעת שיתפה פעולה עם הנתבע, המנוח נבדק והחלה להיות משולמת הגימלה.

21. לאור האמור בתעודת עובד ציבור שלא נסתרה, ולאור העובדה שהתובעת לא ישתפה פעולה לאחר הגשת התביעה שנת 2017, הרי שהחלטות הנתבע בעניינה התקבלו כדין.

22. סוף דבר, התביעה נדחית.
אין צו להוצאות.

ניתן היום, 4/10/20 , בהעדר הצדדים.