הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת פ"ה 53679-01-18

לפני:

כב' השופט מוסטפא קאסם
נציג ציבור (עובדים): מר יונס ג'בארין
נציגת ציבור (מעסיקים): גב' נעמה מנדלר

התובעת
שחר הנדורגר
ע"י ב"כ עו"ד בנימין פילובסקי

-

הנתבעת
מדינת ישראל – משרד החינוך
באמצעות פרקליטות מחוז צפון
ע"י ב"כ עו"ד הדס אלקובי מלאכי

פסק דין

1. התובעת, מורה במקצועה, הגישה תביעה כנגד הנתבעת במסגרתה ביקשה לחייב את הנתבעת להכיר בה כזכאית לקרן השתלמות ולמעשה לזכות לשנת השתלמות, על פי שכרה בפועל, כאילו צורפה לקרן השתלמות כדין החל מחודש ספטמבר 2006.

2. הנתבעת הגישה כתב הגנה במסגרתו ביקשה לדחות את התביעה. הנתבעת טענה שההצטרפות לקרן השתלמות הינה רצונית, כרוכה בהסכמה אקטיבית של העובד ובמילוי מסמכים בהתאם. התובעת, מצידה, לא מילאה טופס הצטרפות לקרן במועד תחילת עבודתה ואף ידעה, או למצער היה עליה לדעת, שלא הופרשו עבורה כספים לקרן. לפיכך, האחריות לאי הצטרפותה של התובעת לקרן רובצת לפתחה כך שאין לה אלא להלין על עצמה בעניין זה .

עיקר טענות התובעת בכתב התביעה

3. התובעת מועסקת כמורה משנת 2007 ועל כן היא זכאית, בין היתר, להפרשות לקרן השתלמות כבר ממועד תחילת עבודתה.

4. עם קליטתה לעבודה, התובעת מילאה את כל הטפסים הנדרשים ממנה, על מנת לפתוח קרן השתלמות על שמה.

5. על אף האמור, ולמרות חובתה לפתוח חשבון בקרן, הנתבעת לא עשתה כן.

6. לאחר מספר שנות עבודה, עת שבה מחופשת הלידה, התובעת גילתה בדרך מקרה כי לא נפתחה קרן השתלמות על שמה.

7. בסופו של יום, התובעת הוכרה כזכאית לקרן השתלמות בחודש 7/2017 כאשר הופרש בעבורה רטרואקטיבית החל מחודש 9/2016 .

8. לאור האמור, יש לקבל את התביעה ולהורות לנתבעת להכיר בתובעת כזכאית לקרן השתלמות החל ממועד תחילת עבודתה, קרי מיום 1.9.06.

עיקר טענות הנתבעת בכתב ההגנה

9. התובעת החלה את עבודתה במשרד החינוך בשנה"ל התשע"ח (2006-2007), כעובדת הוראה במשרת מילוי מקום, בין התאריכים 1.2.07-30.6.07 , כאשר היקף העסקתה היה פחות משליש משרה. בשנה זו, התובעת לא הייתה זכאית להצטרף לקרן השתלמות וזאת בשל היקף משרתה הנמוך .

10. החל משנה"ל התשע"א (2010-2011) התובעת הועסקה בהיקפי משרה משתנים (מעל שליש משרה), שאפשרו פתיחת קרן השתלמות על שמה.

11. על אף האמור, התובעת לא הגישה בקשה להצטרף לקרן השתלמות, למרות שמתחילת עבודתה במשרד החינוך, בחודש 9/2010, צוין בתלושי השכר אותם קיבלה כי עליה לבדוק שנוכה תשלום עבור קרן השתלמות, בניסוח הבא (ובניסוחים דומים לו):

"נא בדיקתך שנוכה תשלום עבור קרן ההשתלמות. באם אין ניכוי יש לפנות לקרן להצטרפות".

12. התובעת פנתה לנתבעת בפעם הראשונה רק ביום 12.6.17, בטענה שרק לאחר חזרתה מחופשת הלידה גילתה שהנתבעת אינה מפריש ה עבורה לקרן ההשתלמות, למרות שמילאה טופס הצטרפות לקרן ואף הצטרפה בפועל כבר בשנת 2009 (התובעת אף צירפה אישור הקרן בדבר הצטרפותה ).

13. הנתבעת השיבה לתובעת במכתב מיום 18.6.17, במסגרתו הוסבר לה שהיא לא הצטרפה לקרן ההשתלמות מטעם משרד החינוך (שכן הטופס שצירפה במייל הינו מטעם מעסיק אחר). לצד המכתב נשלח לתובעת, על ידי הגזברות במחוז, טופס בקשה להצטרפות לקרן יחד עם תלוש שכר, על מנת שהתובעת תשלח את התלוש והטופס המלא לכתובת הרשומה בטופס.

14. כמו כן, הודע לתובעת כי במידה והיא מעוניינת להפריש רטרואקטיבית לקרן ההשתלמות, עליה לשלוח מכתב הסבר לנתבעת, על מנת שידונו בבקשתה בו ועדת חריגים. התובעת לא עשתה כן.

15. בסופו של יום, ולאחר מילוי טופס הצטרפות, התובעת הצטרפה לראשונה לקרן ההשתלמות מטעם משרד החינוך ביום 18.7.17.

16. מכאן, כאמור, יש לדחות את טענת התובעת לפיה הצטרפה לקרן השתלמות מטעם משרד החינוך במועד תחילת עבודתה, שהרי על מנת להצטרף לקרן ההשתלמות, היה עליה לפנות באופ ן עצמאי לבנק הבינלאומי ולהירשם – וזאת לא עשתה. רק לאחר פעולה זו, ככל שהייתה מבוצעת, היה על הנתבעת לאשר את פרטי התובעת מול הקרן, ולהתחייב לשלם את חלקה בהפרשות התובעת וכן להפריש את הכספים לקרן בהתאם להתחייבות זו.

הנתבעת הדגישה כי האחריות להצטרף לקרן ההשתלמות מוטלת על התובעת. המדובר בהצטרפות רצונית הכרוכה בהסכמתה האקטיבית. משהתובעת לא פנתה בבקשה לפתיחת קרן השתלמות בעת תחילת עבודתה מסיבות שתלויות בה ואינן תלויות בנתבעת, הרי שהתובעת אחראית בהתנהגותה ובהתנהלותה להשלכות הכלכליות הכרוכות באי הצטרפותה לקרן.

17. לאור האמור, יש לדחות את התביעה.

ראיות שנשמעו בדיון

18. התובעת הגיש ה תצהיר עדות ראשית מטעמ ה.
הנתבעת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעם סגנית חשבת המחוז במשרד החינוך, גב' רונה תהילים (להלן: "גב' תהילים").
המצהירות נחקרו בבית הדין על תצהיריה ן.

המסגרת הנורמטיבית

19. הזכות להצטרפות עובד הוראה לקרן השתלמות מעוגנת בהסכם קיבוצי שנערך ונחתם ביום 11.5.93 בין הנתבעת לארגון העובדים היציג של התובעת, זיכרון דברים מיום 16.1.1962 (להלן: "זיכרון הדברים") וכן בתקנון שירות עובדי ההוראה (העתקים מהשניים האחרונים צורפו לכתב ההגנה).

20. בסעיף 2א' לזיכרון הדברים נקבע כי "ההצטרפות לקרנות תהיה חופשית, לפי רצון המורה" (ההדגשה אינה במקור – מ.ק).

21. בע"ע (ארצי) 376/03 רות כרמי – הסתדרות מדיצינית הדסה (10.1.06 – להלן: "עניין כרמי") אשר עסק בעניינה של אחות במקצועה, אשר לטענתה המעסיקה לא יידעה אותה בעניין האפשרות להצטרף לקרן השתלמות, קבע בית הדין הארצי כהאי לישנא :

"בענייננו מדובר בהצטרפות לקרן השתלמות. קרן השתלמות אינה קרן פנסיה ותשלומים לה אינם חלק מן התנאים הסוציאליים אשר חובת העובד לקבלם ושעל המעביד חובה לתיתם. עניין לנו בקרן שהצטרפות אליה היא רצונית ומותנית בהסכמתו ובהצטרפותו האקטיבית של העובד. לכן כרוכה היא באקט מיוחד ומפורש של הצטרפות מצד העובד. יש לזכור כי הצטרפות לקרן השתלמות כרוכה גם בהפרשת כספים מחשבונו של העובד לקרן, כך שיכולים להיות לעובד שיקולים כלכליים ואישיים שלא להצטרף לקרן ולא לייעד כספים למטרות שביסודה" (ההדגשה אינה במקור – מ.ק).

כאמור, ההצטרפות לקרן השתלמות בעניינינו, הינה רצונית ומותנית בהסכמתו והצטרפותו האקטיבית של העובד.

דיון והכרעה

22. נקדים אחרית לראשית ונציין כבר כעת, כי לאחר שבחנו את מכלול הראיות בתיק, לרבות העדויות, נחה דעתנו כי דין התביעה להתקבל בחלקה. ונסביר.

מעסיקיה של התובעת בבית הספר בשנה"ל 2009-2010

23. התובעת ציינה בתצהירה כי החלה לעבוד בבית ספר "פלגים" שבקיבוץ הזורע (להלן "בית הספר") בשנת הלימודים 2009-2010.

24. התובעת העידה כי החלה לעבוד בבית הספר באופן שבו בגין חלק משעות ההוראה שבוצעו על ידה, שולם שכר ע"י משרד החינוך ו בגין החלק האחר ע"י המועצה המקומית מגידו ( וליתר דיוק – ע"י "העמותה העירונית לקידום תושבי מגידו" – מ.ק. - שתיקרא להלן, ולשם הנוחות: "המועצה" (ראו ע' 8 ש' 1 9-20 לפרוטוקול).

25. התובעת העידה כי הועסקה הן ע"י משרד החינוך והן ע"י המועצה (ראו ע' 11 ש' 1 לפרוטוקול).

בהמשך הסבירה כי "...נאמר לי במפורש שהתנאים שלי הם אותם תנאים. מנהלת בי"ס פלגים שקיבלה אותי לעבודה אמרה לי את זה. מדובר בבי"ס של משרד החינוך שמועצה אזורית מגידו שהיא שותפה מממנת חלק מהשעות שלו כדי לעזור בעוד שעות אז בשנה הראשונה שלי אלו התנאים שקיבלתי מהם" (ראו ע' 17 ש' 16-20 לפרוטוקול).

26. באשר לתנאי העבודה שנסגרו מול מנהלת בית הספר, התובעת העידה כך:

"ש: ספרי על המנהלת של בי"ס פלגים, מה היא רמה (צ.ל – אמרה – מ.ק) לך בקשר לתנאים?
ת: שהתנאים שלי אותם תנאים של משרד החינוך ושיש לי שעות של משרד החינוך ושל המועצה ושכרגע אין לה מספיק שעות של משרד החינוך לתת לי. לא מעבר לזה. עניין אותי יותר שרציתי להיכנס לעבודה ולעבוד ולא התעסקתי בזה" (ראו ע' 22 ש' 22-25 לפרוטוקול).

27. הנה כי כן, לגרסת התובעת, עבודתה בבית הספר ה תבצעה תחת שני מעסיקים כבר בשנה"ל 2009-2010.

28. גרסתה זו של התובעת נתמכה בדו"ח "תקופת עיסוק" מהמוסד לביטוח לאומי שצורף לתצהירה. מדו"ח תקופת העיסוק עולה כי החל מחודש 9/2009 התובעת דווחה כעובדת של האגודה לרווחת אזור מגידו וזאת עד לחודש 8/2011 (24 חודשים). עוד עולה מדו"ח תקופת העיסוק כי התובעת עבדה גם במשרד החינוך במקביל, וזאת בחודשים 2-3/2010 (חודשיים), ו-9/2010-4/2012 (20 חודשים).

29. חיזוק נוסף לגרסתה של התובעת מצאנו בעדותה, של עדת הנתבעת, גב' תהילים שהעידה כי בית הספר מוכר לה כבי"ס של משרד החינוך, ובלשונה:

"בי"ס יסודי של משרד החינוך ובבי"ס הזה מועסקים עובדים של משרד החינוך ויש גם עובדים של העמותה עצמה. כפי שבכל בי"ס אחר יש עובדים של עמותות אחרות כמו קרב וכו'" (ראו ע' 24 ש' 24-26 לפרוטוקול).

ובהמשך כשנשאלה :
"ש: כשמורה נקלט בבי"ס פלגים חלק מהשעות על ידי משרד החינוך וחלק על ידי המועצה, זה סידור שאמרת שאת מכירה אותו.
ת: נכון.
ש: כשהוא עובר, ממשיך להתקדם בבי"ס הוא הופך להיות מורה ר (צ.ל – רק – מ.ק) של משרד החינוך.
ת: כן".
(ראו ע' 28 ש' 6-11 לפרוטוקול).

30. מכל המקובץ לעיל עולה, שעם קבלתה של התובעת לעבודה, מנהלת בית הספר הסבירה לה על אופן תשלום השכר ומקורותיו, כך שהתובעת עבדה בבית ספר אחד ושכרה שולם לה משני מקורות שונים , כאשר פעמים שכרה שולם במלואו ע"י המועצה, פעמים ע"י הנתבעת ופעמים ע"י שתיהן.
עוד עלה מהראיות, כי כל המסמכים הקשורים לעבודתה של התובעת במסגרת המועצה והן אלה הקשורים בעבודתה במסגרת משרד החינוך נחתמו על ידי התובעת במזכירות בית הספר.

טופס ההצטרפות לקרן ההשתלמות

31. התובעת העידה שעם קבלתה לעבודה מסרו לה בבית הספר טפסים שונים למלא (ראו ע' 22 ש' 26-28 וע' 23 ש' 1-2 לפרוטוקול) .

32. בין הטפסים שמילאה התובעת היה גם טופס בקשה להצטרפות לקרן השתלמות (להלן: "טופס ההצטרפות", נ/3). הטופס נחתם ע"י התובעת וע"י המועצה. בטופס לא מופיע תאריך חתימתה של התובעת, אולם כן מופיעה חותמת "נתקבל" מחודש 11/2009 של בנק מסד בו מתנהלת הקרן , אליו הועבר הטופס, ומכאן שחתימת התובעת על הטופס קדמה למועד זה והייתה בסמיכות למועד תחילת עבודתה בבית הספר (חודש 9/2009).

33. בראש טופס ההצטרפות מופיע הכיתוב "מקור קרן השתלמות לעובדי הוראה" ולצידו כיתוב נוסף "משרד החינוך" ו- "הסתדרות המורים בישראל".
בשל חשיבות הדברים, נביא להלן עותק מכותרת טופס ההצטרפות לקרן ההשתלמות עליו חתמה התובעת , עוד, ב שנת 2009.

הנימוקים לקבלת התביעה

34. לאחר שבחנו את ט יעוני הצדדים ולאחר ששמענו את עדויותיהם וראיותיהם, נביא להלן את הנימוקים אשר הביאו אותנו למסקנה כי יש לקבל, כאמור, את התביעה בחלקה :

א. הנתבעת הכירה בזכותה המהותית של התובעת - כבר בפתח הדברים נציין כי הנתבעת הודתה בזכותה המהותית של התובעת לקרן השתלמות. ג ב' תהילים העידה בעניין זה:

"ש: מפנה לסעיף 4 בתצהירך, אנו מסכימים שאכן משנת הלימודים 2010- 2011 השנה שמתחילה ב- 9/10 יש למרשתי זכאות מהותית לקרן השתלמות?
ת: מ- 09/10 ואילך.
ש: התשובה היא כן?
ת: מבחינת היקף המשרה הוא מזכה. אם היא הייתה מצטרפת".
(ראו ע' 31 ש' 1-5 לפרוטוקול).

ב. טופס ההצטרפות מטעה ונחזה להיות שייך למשרד החינוך - עם קבלתה לעבודה בבית ספר השייך למשרד החינוך, התובעת מילאה טפסים שונים ובהם גם טופס ההצטרפות לקרן השתלמות. טופס ההצטרפות נשא כיתוב בראשו: "משרד החינוך". התובעת מילאה את הטופס ואכן נפתחה עבורה קרן השתלמות. אומנם מדובר בטופס בו צוין כי המעסיק היא המועצה, אך התובעת ציינה כי זה הטופס שנמסר לה על ידי מזכירות בית הספר לצורך מילויו, וגרסתה בעניין זה הייתה אמינה עלינו.

גב' תהילים גם היא נשאלה במהלך עדותה באשר לכיתוב "משרד החינוך" המתנוסס על גבי טופס ההצטרפות לקרן אותו מילאה התובעת עם תחילת עבודתה, וכך העידה:

"ש: תסתכלי במכתב שחברתי הציגה- נ'4, מבחינתי את נציגת משרד החינוך. איך אני למד שבכותרתו כתוב "משרד החינוך והתרבות" שהמעסיק שמוזכר והקרן שנזכרת לא קשורה למשרד החינוך והתרבות?
ת: מהטופס עצמו אכן כתוב משרד החינוך וההסתדרות ודיברנו על כך שזה הסכם שנחתם בין הסתדרות המורים לבין המשרד עצמו והבין עירוני. אנחנו...
ש: את מסכימה איתי שמהטופס הזה אני לומד שהקרן והמעסיק וההשתלמות והכל, הוא משרד החינוך ויש בזה כדי לבלבל?
ת: לא אני לא הייתי לומדת מכך. הייתי מבררת קודם. היא ידעה שהיא מועסקת על ידי העמותה לקידום מגידו".

עדותה של גב' תהילים לפיה לא היה בכיתוב "משרד החינוך" הרשום באופן מפורש על גבי טופס ההצטרפות, בנסיבות העניין, כדי לבלבל – איננה מקובלת עלינו. שכן אין ספק כי מורה סביר שהיה ממלא טופס בו מופיע כבר בראשיתו צמד המלים "משרד החינוך", היה רואה בו ככזה השייך בצורה כלשהי למשרד החינוך.

בהקשר לאותו כיתוב, ב"כ הנתבעת ציינה כי: "לשאלת ביה"ד, מדוע שם משרד החינוך מופיע על הדוחות אני משיבה שזה טופס של הבנק, יש פרטי מעסיק ובצד כתוב "הסתדרות המורים" (ראו ע' 21 ש' 9-10 לפרוטוקול). חשבת משרד החינוך השיבה באותו עניין כי: " אני מסכימה עם ביה"ד שצריך להסיר את השם של משרד החינוך מהמסמכים של הבנק. אך אין לוגו" (ההדגשה אינה במקור – מ.ק. ראו ע' 21 ש' 12-13 לפרוטוקול).
חרף הערות אלו, הנתבעת לא עשתה דבר על מנת להסיר את שמה מטפסי בקשת ההצטרפות, ובכך, מצג השווא, המטעה יש לומר, עומד על כנו.

תימוכין לאי ההבנה והבלבול מצאנו בעדותה של התובעת אשר עת הוצג בפניה טופס ההצטרפות לקרן משנת 2009, ונשאלה: "מי המעסיק שחתום על טופס הזה?" השיבה: "משרד החינוך הסתדרות המורים בישראל" (ראו ע' 12 ש' 14 לפרוטוקול).

במאמר מוסגר נציין , כי הכיתוב המטעה "משרד החינוך" צוין גם בדוחות השנתיים שנשלחו לתובעת מקרן ההשתלמות ( על אף שבגוף הדוחות צוין כי מעסיקתה של התובעת הייתה האגודה לקידום מגידו), אולם גם כאן, הנתבעת לא הוכיחה כי פעלה על מנת להסיר את שמה מאותם דוחות.
בשל חשיבות הדברים נביא להלן עותק מכותרת אחד הדוחות שקיבלה התובעת מידי שנה –

ג. תרומתה של מנהלת בית הספר לאי הבהירות - כאמור, שוכנענו שמנהלת בית הספר שקיבלה את התובעת לעבודה היא זאת שהסבירה לה על אופן תשלום השכר ומקורותיו, מבלי שהתובעת קיבלה הסבר נוסף מטעם המועצה או משרד החינוך . מכאן, שהובא לידיעת התובעת, ע"י גורם מוסמך במשרד החינוך (המנהלת), שהיא מועסקת גם ע"י המועצה וגם ע"י משרד החינוך, כך שהכיתוב המטעה "משרד החינוך" שבטופס ההצטרפות נשען על קרקע פוריה.

ד. לא היה כל שוני מהותי בין העבודה בשירות המועצה לעבודה בשירות הנתבעת – התובעת חתמה על טופס ההצטרפות עם תחילת עבודתה, כשנמסר לה שתעבוד בשירותם של שני מעסיקים, וזמן קצר אח"כ, בחודש 2/2010, כפי שעולה מדו"ח ההעסקה של המוסד לביטוח לאומי (אשר צורף כאמור לתצהירה של התובעת) התובעת החלה לעבוד גם מטעם משרד החינוך. התובעת חתמה כאמור על טפסים כולל שאלון וכדומה, כפי שנדרש ממנה. כאשר יש לזכור כי התובעת עבדה כאמור באותו תפקיד ובאותו בית ספר ונותרה כפופה לאותה מנהלת.

ה. אי ההצטרפות הייתה תולדה של "תקלה" - גב' תהילים העידה כי הסידור לפיו נקלט עובד הוראה לבית ספר ושכרו ממומן ע"י גורמים שונים מוכר לה. מכאן, שהנתבעת הייתה מודעת לאפשרות כי יכולה להיות "תקלה" שעלולה להיווצר כתוצאה מעבודה בשני גופים באותו מקום עבודה. לכן במקרים כגון אלה, היה מצופה כי הנתבעת תפעל במשנה זהירות כדי למנוע היווצרותן של תקלות כאלה.
לכן בעניינינו, הנתבעת נדרשת לפעול כאמור לשם הסדרת והבהרת הדברים, באופן ברור יותר.
בהקשר זה נוסיף, כי לא נעלמו מעינינו דבריה של גב' תהילים אשר אישרה כי קיימת אוכלוסיי ה המסרבת, מתוך שיקולים הלכתיים, להצטרף לקרן ההשתלמות, אך בעניינינו לאור העובדה כי התובעת, אינה נמנית על אוכלוסיי ה זו , שכן היא הצטרפה בפועל לקרן ההשתלמות עוד בנובמבר 2009, היה מצופה מהנתבעת כי תגלה גמישות בעניינה, לאחר שנתגלתה אותה "תקלה".

ו. הנתבעת לא עשתה די על מנת להבהיר לתובעת את מצבה לאשורו ביחס לזכותה המהותית לקרן השתלמות - הנתבעת טענה כי עשתה כל שיכלה כדי ליידע את עובדי ההוראה , ובכללם התובעת, באשר לזכות להגיש בקשה להצטרפות לקרן השתלמות. לשיטתה, כלל המידע אודות קרן ההשתלמות מונגש בערוצי תקשורת שונים ורבים: בפורטל עובדי ההוראה, חוזרי מנכ"ל, ביטאון "הד החינוך", תקנון שירות עובדי ההוראה המפורסם באינטרנט, בהסכם הקיבוצי, בביטאוני ארגון המורים, באתר האינטרנט של משרד החינוך ובאתר "מערכת שירות לציבור" של מינהל תקשוב ומערכות מידע. אם לא די בכך הרי שגם בתלושי השכר שנשלחו לתובעת הופיעה הודעה על זכאותה לפתוח קרן השתלמות ושעליה לוודא ניכויים לקרן משכרה.

אולם, על אף האמור, התובעת העידה כי לא נהגה לקרוא תלושי שכר, לא נהגה לקרוא את ביטאון "הד החינוך", וגם לא את הדוחות השנתיים שהיו מגיעים מקרן ההשתלמות (ראו ע' 18 ש' 23-29, ע' 28 ש' 28-29 וע' 30 ש' 2 לפרוטוקול).

הלכה פסוקה היא, כי על הצדדים ליחסי עבודה חלות חובות מוגברות של תום לב, הגינות וגילוי, לאור טיבם וטבעם של יחסי העבודה המושתתים על "חוזה יחס" (ראו ע"ע 1487/02 עמוס סופר – רשת אורט ישראל (29.12.05) ; ע"ע 189/03 גירית בע"מ – מרדכי אביב (18.12.03). דברים אלה נכונים ביתר שאת עת מדובר במעסיק ציבורי.

לאור האמור לעיל, ודווקא מתוקף היותה של הזכות לקרן השתלמות זכות מהותית, משמעותית, בעלת מעמד הטבתי מובהק, ובנסיבות עניינינו בהן התובעת עבדה באותו בית ספר בשירותם של שני מעסיקים שונים, כאשר אופן ההעסקה באמצעות משרד החינוך היה דה פקטו "שקוף" , אנו סבורים שהיה על הנתבעת לוודא, בכל דרך שהייתה מוצאת לנכון, שהתובעת באופן ספציפי מודעת לזכותה ולהשלכות הוויתור עליה.

ונדגיש. ה"ווידוא" עליו עמדנו אינו נוגע לזכותה הכללי ת של התובעת לקרן השתלמות, שהרי התובעת ידעה על זכותה העקרונית לקרן השתלמות, פעלה בהתאם ואף נפתחה בעבורה קרן השתלמות. אולם התובעת לא ידעה שה קרן שנפתחה עבורה אינה מטעם משרד החינוך וכי עליה למלא טופס הצטרפות חדש, נוסף על הטופס שכבר מילאה , עליו כאמור, הופיע הכיתוב "משרד החינוך". מהנסיבות שתיארנו לעיל שוכנענו כי התובעת סברה שהצטרפה לקרן השתלמות מטעם משרד החינוך. כך ולא אחרת.

זאת ועוד, מעדותה של גב' תהילים עלו מספר תהיות באשר לאופן הקליטה של עובד הוראה על ידי משרד החינוך.
שכן עת נשאלה גב' תהילים, אם המשרד מיידע את עובד ההוראה החדש אודות זכותו לקבלת קרן השתלמות וכיצד הדבר נעשה, השיבה :
"אם הוא מגיע למחוז אז כמובן. כעיקרון הוא לא צריך להגיע למחוז. אני לא יודעת אם התובעת כשהתקבלה לעבודה הגיעה למחוז?" (ראו ע' 33 ש' 4 לפרוטוקול).
עוד עלה מעדותה של גב' תהילים, כי בעת קליטתו של עובד הוראה, המשרד מוסר לו את כל ערכת הטפסים, כולל שאלון, טופס הצטרפו ת לקרן פנסיה, טופס נסיעות ועוד טפסים למעט טופס הצטרפות לקרן השתלמות.
גב' תהילים הוסיפה כי המשרד אינו מוסר את הטופס ל עובד ההוראה כיוון שמדובר בהסדר מיטיב ואינו מחייב.
כשנשאלה גב' תהילים במהלך עדותה: "מדוע אתם לא נותנים לו טופס ואם ירצה שימלא, ואם לא אז לא?", שתקה ולא השיבה.
מאחר והעדה בחרה שלא להשיב לשאלה , פנה ב"כ התובעת שוב לעדה ושאל: "מה התשובה ?" ועל שאלה זו השיבה: "אנו לא נוהגים לתת את הטופס הזה. רק את טופס קרן ההשתלמות אנו לא נותנים" (ראו ע' 32 ש' 7 לפרוטוקול).
בהקשר זה חשוב לציין, כי עובדי מחלקת הגזברות כולל גב' תהילים מכירים את הטופס הרלוונטי והם אלה אשר מסרו לתובעת בשנת 2017 עותק מהטופס יחד עם התלוש .

יוצא אפוא, כי חרף העובדה כי ההצטרפות הנה וולונטרית ותלויה ברצונו של עובד הוראה, לא ברור מדוע הנתבעת לא דואגת ואף נמנעת במודע, יש לומר , מ להעביר את הטופס יחד עם יתר הטפסים לעובד ההוראה אשר בתורו, יחליט אם להצטרף לקרן אם לאו.
מדובר במהלך שהיה יכול להקל על עובדי ההוראה ולמנוע מצבים בהם עובדי הוראה מאבדים זכות מהותית, בשל כך שאינם מודעים לעצם קיומה.
בעניינינו, שוכנענו כי לו הטופס הנ"ל והמתייחס להפרשה לקרן השתלמות היה מועבר לתובעת בזמן אמת, באמצעות מזכירות בית הספר, התובעת הייתה ממלאת אותו כיתר הטפסים ואז לא היינו נדרשים למחלוקת נשוא הליך זה.

ז. הנתבעת לא טענה כי מסרה לתובעת הודעה לעובד בדבר תנאי ההעסקה ובכך תרמה תרומה נוספת לאי צירופה של התובעת לקרן ההשתלמות החל ממועד תחילת עבודתה בשירותיה –
בעניינינו, לא נטען ומכל מקום לא הוכח כי הנתבעת מסרה לתובעת את פרטי זכויותיה במקום העבודה, לרבות לעניין קרן השתלמות, תוך 30 ימים מהיום שבו התחילה לעבוד בשירותה ו באופן המפורט בתקנות הודעה לעובד (תנאי עבודה) (צורת הודעה ופרטיה) התשס"ב-2002.
בהקשר זה חשוב לציין כי בסעיף 9 לנוסח ההודעה לעובד, המופיעה בתקנות, המוגדרת כטופס 1, ישנה התייחסות מפורשת לקרן השתלמות.

ח. עדותה של התובעת- מעדותה לפנינו התרשמנו כי התובעת מילאה את הטפסים אותם נדרשה למלא ככל עובד הוראה. גרסתה של התובעת כי סברה שדי בטפסים שמילאה, כולל טופס ההצטרפות לקרן ההשתלמות "מקור" בשנת 2009 , כדי לענות על הנדרש ולזכותה במלוא זכויותיה ו כי לא עקבה אחר תלושי השכר או הדוחות השנתיים, הייתה אמינה בעינינו.
התובעת מילאה כאמור את הטופס הנדרש, כיתר הטפסים, מתוך אמונה מלאה כי עשתה את כל המוטל עליה.
התובעת לא הביעה את רצונה שלא להצטרף לקרן השתלמות בשלב כלשהו, להפך, העובדה כי התובעת מילאה את הטופס בנובמבר 2009 מוכיחה כי התובעת כן הייתה מעוניינת להצטרף לקרן השתלמות, גם בגין שעות עבודתה במשרד החינוך.

הסעד הראוי

35. נקדים ונציין כי במסגרת ישיבת ההוכחות, ב"כ התובעת הודיע שאין לתובעת טענות לקרן השתלמות לתקופה שלפני שנת הלימודים 2009/2010 (ראו ע' 9 ש' 23 לפרוטוקול).
כמו כן, בסיכומיה, טענה התובעת כי נגרם לה נזק גדול, שכן כעת, גם לאחר שישולמו הכספים יהא על התובעת להמתין מספר שנים עד שתוכל לצאת לשנת "השתלמות".
עוד עלה מהעדויות, כי התובעת הצטרפה בנובמבר 2009 לקרן השתלמות "מקור", שאין בצידה זכאות לשנת שבתון/השתלמות בתשלום , כמו קרנות אחרות, כך שההפרשה לקרן הנה בגדר חסכון בלבד.

36. על כן, בשים לב לקביעותינו שלעיל, אנו סבורים כי הנתבעת אינה אמורה ליהנות מכך שהכספים אשר הייתה אמורה להפריש לקרן השתלמות [חלק המעסיק] ולא הפרישה אותם לא יגיעו ליעדם, קרי לקרן ההשתלמות.

37. מאידך, אנו סבורים כי גם להתנהלות התובעת הייתה תרומה מסוימת לאי צירופה לקרן השתלמות. תרומתה של התובעת הייתה בכך שהיא לא נקטה בחובת זהירות המצופה מעובד סביר בנסיבות העניין, לוודא שאכן זכויותיו אינן מקופחות. כך למשל, האחריות לבדוק את תלושי השכר והדוחות השנתיים מטעם קרן ההשתלמות, הנה אחריות המוטלת על כל עובד.
כפי שציין ב"כ התובעת, ברוב הגינותו , בפתח ישיבת ההוכחות: " כן אמרתי למרשתי שאני רואה אחריות שלה בעניין והיא מסכימה שהייתה יכולה לעשות עבודה פקידותית טובה יותר אך היא הסבירה לי במשרד שהיא במקצוע הזה מתוך אידיאולוגיה ולא שמה לב אף פעם לתלושי השכר" (ראו ע' 5 ש' 9 לפרוטוקול).

38. משכך, בשים לב לאחריותם המשותפת של שני הצדדים למחדל כאמור, ובשים לב לאמור בעדותה של גב' תהילים, אשר הבהירה כי ככל שיוטל על הנתבעת להפריש לקרן השתלמות הרי שהיא תפעל לביצוע ההפרשה לקרן ישירות, אנו קובעים כי התובעת זכאית להפרשה לקרן השתלמות בערכים נומינליים בלבד, לתקופה של שבע שנים עובר למועד הגשת התביעה (ב הינתן שהנתבעת החלה להפריש לתובעת לקרן השתלמות מיום 1.9.16, יוצא שהתשלום האמור יהא מינואר 2011 ועד לחודש אוגוסט 2016 (כולל).
היה ולא ניתן להעביר את הכספים לקרן ההשתלמות ישירות ובשים לב להלכה הפסוקה בעניין זה, הרי שעל הנתבעת יהיה להעבירם לידי התובעת ישירות (ראו ע"ע 324/05 ריבה אצ'ילדייב – עמישב שרותים בע"מ, 27.3.06).
למותר לציין כי התובעת אמורה להפריש לקרן את חלקה כמקובל.

בטרם נעילה

39. הנתבעת הפנתה בסיכומיה לפסקי דין שונים, בהם, לשיטתה, יש כדי להשליך על ההליך שלפנינו. נציין בקצרה כי לדידנו, הנסיבות בעניינה של התובעת עליהן עמדנו לעיל שונות מהנסיבות שתוארו באותם פסקי דין , כך שאין לגזור גזירה שווה למקרה דנן.

סוף דבר

40. לפיכך, אנו מחייבים את הנתבעת להפריש לקרן השתלמות של התובעת את חלק המעסיק בערכים נומינליים בלבד, בגין השכר החל מחודש ינואר 2011 ועד לחודש אוגוסט 2016 (כולל).
את חלקה של התובעת בהפרשה יש לנכות משכרה כמקובל.
היה ולא ניתן להעביר את הכספים לקרן ההשתלמות ישירות, על הנתבעת יהיה להעביר את חלקה בערכים נומינאליים כאמור ליד י התובעת ישירות.

41. לאור כל האמור לעיל ובשים לב לתוצאה אליה הגענו, הנתבעת תשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪.

42. על הנתבעת לפעול כאמור לעיל, תוך 45 ימים מהיום שיומצא לה פסק דין זה, שאם לא כן הסכומים המגיעים לתובעת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

43. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלתו.

ניתן היום, כ"ד תשרי תש"פ, (23 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

מר יונס ג'בארין
נציג ציבור עובדים

מוסטפא קאסם שופט

גב' נעמה מנדלר
נציג ציבור מעסיקים