הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת פ"ה 33198-04-18

לפני
כב' השופט טל גולן – אב"ד
נציג ציבור (מעסיקים) גב' איריס קליין

התובע:
אחמד גבארין
ע"י ב"כ: עו"ד ויסאם יאסין

-

הנתבעים:

  1. עיריית נצרת
  2. מליאת מועצת העיר נצרת ( מורכבת מהנתבעים 21-3)
  3. עלי סלאם
  4. מוחמד עואיסי
  5. רון מזאוי
  6. ראיק מרואת
  7. רות נסאר
  8. סמיר סעדי
  9. סאמיה אבו אלרוב
  10. יוסף עיאד
  11. המאם אבו אחמד
  12. מוסעב דכאן
  13. מוסטפא אסתיתי
  14. רנא זהר
  15. מרואן סעדי
  16. שריף זועבי
  17. סעיד חמדאן
  18. אוסאמה כראם
  19. עזמי חכים
  20. סלים סלימאן
  21. אשרף מחרום
  22. מדינת ישראל – משרד הפנים

מטעם הנתבעים 1 ו-3: עו"ד אבי גולדהמר
מטעם הנתבעים 7-6 ו-11-9: עו"ד אילן מירון
מטעם הנתבע 8: עו"ד עלאא סלימאן
מטעם הנתבעים 19-12: עו"ד עמאד דקואר
מטעם הנתבעים 21-20: עו"ד עמראן חטיב
מטעם הנתבעת 22: עו"ד יעל גנזר מפרקליטות מחוז צפון (אזרחי)

פ ס ק ד י ן

א. מבוא וסקירת ההליכים השונים

1. התובע בהליך זה, מר אחמד ג'בארין (להלן: "התובע"), הינו אדריכל העיר נצרת (להלן: " העירייה"). הנתבעים בהליך הינם חברי מועצת העיר נצרת, שבאופן כללי ניתן לחלקם מחד לחברי הקואליציה במועצה, ומנגד לחברי האופוזיציה במועצה. נתבעת נוספת הינה מדינת ישראל.

2. הליך זה עניינו בבחירתו של התובע לתפקיד מהנדס העיר נצרת, וזאת בהתאם להחלטת וועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים (להלן: " הועדה"), אשר בחרה ביום 26.1.2017 את התובע לתפקיד שבנדון. יצוין, כי מליאת המועצה – בהצבעה שבה הצביעו חברי האופוזיציה למול חברי הקואליציה, סירבה לאשר את המינוי (ההצבעה הסתיימה בקולות שווים) , וזאת בהתבסס על טענות שונות, אשר יפורטו בהרחבה בהמשך ההליך.

3. ההליך הנוכחי נפתח על ידי התובע בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון בעע"מ 5292/17 סלימאן נ' ג'בארין, ניתן ביום 15.4.2018, בו נקבע כי לבית הדין האזורי לעבודה סמכות ייחודית לדון, בין היתר, בתובענות שעילתן "בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו". בכלל זה, נקבע כי בירור מחלוקות הנוגעות להליך המינוי של מהנדס העיר, נמצא אף הוא בסמכות בית הדין האזורי לעבודה.

4. בפסיקתו שבנדון, ביטל בית המשפט העליון, מטעמי היעדר סמכות עניינית, את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופט יונתן אברהם), במסגרתו התקבלה ביום 21.6.2017 תביעתו של התובע, ונקבע כדלקמן: "מתקבלת העתירה באופן כי החלטת המליאה שלא אישרה את המינוי מבוטלת. הדיון באישור המינוי יוחזר למליאת העיריה וזו תאשר את מינוי העותר, כפי המלצת ועדת הבחינה, תוך 30 יום מהיום".

5. לאור האמור לעיל, הוגשה התביעה, אשר נפתחה תחילה בבקשה לסעדים זמניים. בדיון שנערך ביום 25.4.2018 הגיעו הצדדים להסכמות שונות, ובעיקרן איחוד ההליך הזמני והעיקרי, כמו גם שמיעת ההליך בכללותו בצורה מזורזת. בימים 30.5.2018, 20.6.2018 ו-4.7.2018 נשמעו בפנינו עדים שונים מטעם הצדדים, והכל כפי שיתואר להלן בהרחבה. לאחר מכן, הצדדים הגישו סיכומים בכתב, והתיק הופנה לכתיבת פסק דין. לשם הנוחות, במהלך פסק הדין נתייחס למתנגדים למינויו של התובע ולתביעה הנוכחית, כ"חברי האופוזיציה" ( הנתבעים 21-12), ואילו לתומכים במינויו של התובע, כ"חברי הקואליציה" ( הנתבעים 11-3).

ב. התשתית העובדתית

6. בפתח פסק דינו של בית המשפט המחוזי תוארה התשתית העובדתית, כדלקמן, ואנו שבים ומציינים את הדברים, שאינם שנויים במחלוקת:

"העותר שימש משך כ-20 שנה בתפקיד אדריכל העיר נצרת. המשיבים הינם עיריית נצרת (משיבה 1), מליאת מועצת העיר נצרת (משיבה 2), העומד בראשות העיר (משיב 3) וכן חברי המליאה (משיבים 4-21). כמו כן המשיבה 22 הינה מדינת ישראל - משרד הפנים. נושא העתירה הינו מכרז, שלישי במספר, שפרסמה המשיבה 1 (להלן: "העירייה"), לצורך איוש משרת מהנדס העיר. זאת בעקבות פרישת מהנדס העיר הקודם לגמלאות. המכרז פורסם לראשונה ביום 01/07/16. המכרז פורסם בשנית עקב דרישה להוספת תנאי של מהנדס רישוי או אדריכל רישוי מתנאי המכרז וזאת ביום 05/08/16. לאחר הפרסום בשנית, הועלו טענות כנגד נוסח המכרז בנוגע לדרישת שנות הניסיון, עניין אשר הופנה לקבלת חוות דעת של משרד הפנים. לאחר שנתקבלה הבהרת משרד הפנים, הוגשה עתירה כנגד תוצאות המכרז לבית הדין לעבודה בנצרת. במהלך הדיונים בעתירה הנ"ל, המליץ בין הדין לצדדים לקיים את המכרז מחדש והצדדים הסכימו להמלצת בית הדין, בה צוין כי לנוכח פגמים טכניים שנפלו לכאורה בהליכי המכרז, תפעל העירייה לפרסומו מחדש. להסכמה זו ניתן תוקף של פסק דין. הליכי פרסום המכרז מחדש התעכבו בשל חסר של חבר בועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים (להלן: "ועדת הבחינה"), חסר שמולא רק בחודש 12/2016. המכרז החדש, השלישי (להלן: "המכרז"), פורסם ביום 15/12/16. לצורך המכרז, מונתה ועדת בחינה הכוללת את המשיב 3 (להלן: "ראש העיר"), חברי מועצת העיר שריף זועבי/משיב 14 (מהאופוזיציה) וסלים סלימאן/משיב 18 (מהאופוזיציה), נציגת משרד הפנים- הגב' מיכל סופר (המשמשת כמהנדסת עיריית עכו) וכן מנכ"ל עיריית נצרת, מר שריף ספדי. למכרז זה ניגשו 4 מועמדים, ביניהם:- העותר, הגב' רנא ח'טיב, מר ג'מאל אבו אחמד והגב' ראידה סלימאן זועבי. ועדת הבחינה ראיינה את המועמדים הנ"ל. במהלך דיוני הועדה הועלו השגות שונות על ידי חברים שונים בועדה כנגד מועמד זה או אחר וכן חיווה דעתו יועמ"ש הועדה כי הגב' ראידה אינה עומדת בתנאי סף של ניהול צוות. לאחר כל אלו, התקיימה הצבעה מנומקת של כל חברי הועדה שעל פיה דורגו המועמדים, כאשר בראש הדירוג עומד העותר וזאת ברוב של שלושה מחברי הועדה כנגד שניים. לאחר שנבחר העותר על ידי ועדת הבחינה כמועמד המוביל, דרוש היה אישורו על ידי מליאת מועצת העיר נצרת, המשיבה 2 (להלן: "המליאה"). הדיון לעניין זה נקבע למספר מועדים ונדחה ולבסוף התקיים ביום 12/04/17. בתום הדיון נערכה הצבעה. באישור מינוי העותר על פי המלצת ועדת הבחינה, תמכו 9 מחברי המליאה. מנגד, התנגדו 9 חברי מליאה אחרים למינויו. בשל תיקו זה בהצבעה, לא מונה העותר למהנדס העיר. עקב האמור, הוגשה העתירה דנן."

ג. טענות הצדדים

7. הגם שהצדדים הוסיפו מספר טענות חדשות בהליך שלפנינו, עיקרן המוחלט של הטענות הועלה בעבר, עוד בפני בית המשפט המחוזי. נשוב ונציין בשלב זה בתמצית, כי חברי הקואליציה במועצת העירייה (המיוצגים על ידי עו"ד גולדהמר, עו"ד מירון ועו"ד סלימאן), תומכים במינויו של התובע לתפקיד מהנדס העירייה, ואילו חברי האופוזיציה במועצת העירייה (המיוצגים על ידי עו"ד ח'טיב ועו"ד דקואר), מתנגדים למינויו של התובע לתפקיד המהנדס.
8. נשוב ונפנה עתה לפסק דינו של כב' השופט אברהם, כדלקמן:

"טענות העותר
תחילה טען העותר כי המחדל באישור מינויו גורם נזק רב לעירייה, שכן, חלף זמן רב מאז פרש מהנדס העיר והעדרו של מהנדס עיר לצורך אישור וקידום תוכניות בנייה גורם נזק חמור לעירייה. עוד טען העותר כי הוא בעל הכישורים הנדרשים למילוי תפקיד מהנדס העיר. שכן, הוא בעל תואר שני באדריכלות משנת 1993 ורשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים מאז. העותר צבר ניסיון עצום בתחומים הדרושים במכרז. העותר השתתף במספר רב של השתלמויות, ימי עיון וסדנאות בתחומים הנ"ל וצבר גם ניסיון מעשי הכולל עבודה כאדריכל שכיר במשרד אדריכלים, מנהל מחלקה בעיריית אום אל פאחם, בעל משרד אדריכלות פרטי בחדרה וכן כיהן כמנהל מחלקת תכנון עיר ואדריכל עיר מאז 1996 בעיריית נצרת. לטענתו, בתפקידו האחרון, הוא עסק בהכנת תוכניות עבודה שנתיות וחודשיות למחלקה עליה הופקד, טיפל בתכנון הארכיטקטוני והעיצוב הסביבתי, לרבות התקשרויות עם אדריכלים, מתכננים ועוד. לאור כל האמור, צבר ניסיון רב ויש לו את הכישורים הנדרשים למשרה אליה נבחר על ידי ועדת הבחינה. העותר טען כי סירובם של חלק מחברי המליאה לאשר את מינויו, נוגדת את הדין וההלכה הנוהגת. לטענתו, התנגדותם נובעת ממניעים פוליטיים. לטענתו, בעיריית נצרת אין רוב לקואליציה וקיימת מועצה לעומתית המתייצבת ומצביעה כאיש אחד כנגד ראש העיר. לדבריו, הוא נפל קורבן על מזבח רצון האופוזיציה לניגוח ראש העיר. לטענת העותר, ההחלטה שלא לאשר את מינויו נתקבלה בחוסר סמכות ובניגוד לחוק. העותר היפנה להוראת סעיף 167 לפקודת העיריות (להלן: "הפקודה") וכן להוראת סעיף 170 לפקודה הנ"ל וטען כי על פיהם, על המליאה למנות למשרת מהנדס העיר (הנמנית בין המשרות הנקובות בתוספת החמישית לפקודה הנ"ל) רק את מי שועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים (הלא היא ועדת הבחינה הנ"ל) בחרה בו ואישרה את כשירותו והתאמתו לתפקיד. כמו כן היפנה לתקנה 30 לתקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים), התש"ם - 1979, הקובעת כי שעה שנמצא מועמד יחיד כשר התמנה הוא למשרה הפנויה ואם נמצאו מספר מועמדים כשירים על ידי ועדת הבחינה, יתמנה למשרה המועמד הכשיר הראשון בסדר העדיפויות שקבעה הועדה. כן היפנה העותר לפסק הדין שניתן בעניין ע"ע (ארצי) 1201/02 אולפת אלסאלח נגד מ"מ פרדיס, בה נקבע כי אין לראות בהחלטת ועדת הבחינה בדבר כשירות מועמדים למשרה שבאו לפניה כהמלצה גרידא, אשר ברצות המועצה לקבלה וברצותה תדחה אותה. לטענתו באותו מקרה הורה בית הדין הארצי למועצה למנות את הנבחר על ידי ועדת הבחינה לאלתר לתפקיד המשרה. העותר היפנה גם לפסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בעת"מ 13888/03/16 בעניין חן חוכימא נגד מועצה מקומית בית דגן, אשר סקרה את עמדת הפסיקה בנושא הנ"ל וקבעה ששיקול הדעת בעניין מינויו של גזבר רשות מקומית על ידי ועדת הבחינה מסור לידי ועדת הבחינה ולא למליאת המועצה, עליה מוטלת מכוח הדין, החובה לאשר את המועמד. כן היפנה להחלטה שניתנה בע"ע (ארצי) 1018/04 בעניין עמאר אבו האני נגד עיריית רהט, באשר למרחב שיקול הדעת הצר הנתון למליאה שעיקרו מבחינה חיצונית של הליך הבחירה ולא בחינת החלטת ועדת הבחינה גופה. כן היפנה לעת"מ (באר שבע) 275/05 בעניין מועצה אזורית לכיש נגד ערן רון, שם נפסק על ידי כב' השופט הנדל כי רק בשל נימוק מיוחד או נסיבה חדשה, ניתן להימנע מאישור המועמד שנבחר על ידי ועדת הבחינה. כן היפנה העותר לדברים שנאמרו על ידי בג"צ בעניין המועצה המקומית תמרה, אשר דן במינוי מזכיר המועצה. העותר טען גם כי החלטת המליאה לא עומדת במבחני הסבירות והמידתיות והיא נשענת על שיקולים פוליטיים פסולים. בעניין זה הביא כדוגמא את דברי חבר מועצת העיר סלים סלימאן שהכריז כי שיקוליו הם פוליטיים. נטען כי די בכך כדי לפסול את החלטת המליאה שלא אישרה את המינוי. כמו כן הביא את דבריו של סלים סלימאן הנ"ל לתקשורת ובין היתר לעיתון פנורמה, שם צוטט מפיו כי יש לתת עדיפות למועמדים מהעיר נצרת. עוד טען כי חבר המליאה עלי עפיפי, פרסם שני פוסטים בעמוד הפייסבוק שלו שבהם הביע דעה כי גזבר ומנכ"ל העירייה חייבים להיות מהעיר נצרת ובשל כך הוא מצוי במחלוקת עם ראש העיר. עפיפי גם הכריז כי לו עצמו יש את הכישורים להגיש מועמדות לאותה משרה. העותר ראה בכך טעמים פוליטיים פסולים. העותר דחה טענות מצד חברי המליאה ובין היתר כאלה שהועלו במכתב של חברי המליאה המתנגדים מיום 04/04/17, לפיהם בחירתו נעשתה משיקולים פוליטיים. בעניין זה טען כי הטענות כנגדו מושתתות על תצהירו של מר עלי עפיפי, אין בהם ממש וככל שאכן מבקשים המתנגדים להישען עליהן, היה עליהם להעמידן לבחינת בית הדין לעבודה בעתירה כנגד כשרות המינוי וכנגד החלטת ועדת הבחינה. הדבר לא נעשה ועל כן אין הן יכולות לשמש לצורך תקיפת המינוי במליאה. לבסוף טען כי החלטת מועצת העיר, בכל הנוגע להתנגדות המתנגדים לבחירתו, נגועה בחוסר סבירות קיצוני ודינה בטלות. בסוף עתירתו טען העותר כי הסמכות לדון בסוגיה דנן נתונה לבית משפט זה, שכן, מדובר בתקיפת החלטה של מליאת העירייה, החלטה בסוגיה האם לאשר מינוי עליו החליטה ועדת הבחינה, אם לאו, החלטה המתקבלת במסגרת תפקידה המינהלי של מועצת העיר ועל כן מצויה היא בסמכות בית המשפט לעניינים מינהליים. הסעדים המבוקשים בעתירה הם ביטול החלטת המליאה מיום 12/04/17, במסגרתה לא אושר מינויו לתפקיד מהנדס העיר. כמו כן הצהרה כי העותר מונה כדין לתפקיד מהנדס העיר ומינויו בתנאים שפורטו בפרוטוקול המליאה מאושר כדין והעירייה חייבת להעסיק אותו בתפקיד זה מיידית עם מתן פסק דין. לחלופין, מתן צו למליאת המועצה לאשר את המינוי הנ"ל.

תגובת המשיבים 10-17 (התנגדו למינוי)
משיבים אלו ביקשו לדחות את העתירה מחמת חוסר תום לב והעדר ניקיון כפיים. לטענתם, העלים העותר והסתיר עובדות חשובות, חיוניות והכרחיות מבית המשפט. ראשית, לטענתם לא צירף העותר את הצעתו למכרז ורק בשל כך יש כדי להביא למחיקת העתירה. שנית, טענו כי להצעתו למכרז קודם שבוטל, צירף העותר תעודת השתלמות ששייכת לאדם אחר בעל שם דומה והסתיר עובדה זו מבית משפט כאן. שלישית, טענו כי בעוד העותר הלין על כך שהוגשו נגדו תלונות רבות על ידי חברי האופוזיציה, שחלקם הוא אף צירף לעתירתו, הרי שהוא בוחר להתעלם מהם כאילו לא היו ובוחר להכפיש את נבחרי הציבור המתנגדים למינויו. בעניין זה היפנו לתצהירו של עלי עפיפי שהובא במסגרת העתירה שהוגשה כנגד מכרז קודם בתיק ס"ע 8411/10/16. כן נאמר בתגובה כי התקיים מכרז קודם, שבגינו הוגשה עתירה כנגד מועמדות העותר בשל אי עמידתו בתנאי המכרז. באותה עתירה הוגש תצהירו הנ"ל של המהנדס עלי עפיפי שבו נכללו טענות עובדתיות קשות דבר מעורבות פוליטית של העותר לטובת ראש העיר, לרבות ניהול ספר התרומות של סיעת ראש העיר. לטענת משיבים אלה, העותר לא הכחיש את הטענות הנ"ל והדבר מוכיח כי הן נכונות. באשר למכרז הנוכחי, נטען כי 10 ימים לאחר סגירת ההרשמה למכרז, נשלח מטעם המשיבים ועל ידי עורך דין ח'טיב, מכתב לסגן ממונה מחוז צפון באגף לניהול ההון במשרד הפנים שתיאר את הליכי המכרז הקודם וביקש כי ראש העירייה יושהה מועדת הבחינה וכן דרש כי תיפתח חקירה פלילית, זאת במכתבים נוספים שנשלחו בין היתר לאגף החקירות במשטרת ישראל. החקירה נתבקשה נגד ראש העיר, העותר ואחרים נוספים. כן נטען כי מכתבים שנשלחו לראש העיר לקבל את החומר הרלוונטי בנוגע לזהות המועמדים לפני ישיבת ועדת הבחינה, לא נענו. כמו כן נשלחה על ידי משיב 21 דרישה למנות חוקר לפי חוק הרשויות המקומיות (משמעת) תשל"ח - 1978 לחקירת עניינו של העותר. דרישה זו נדחתה על ידי היועץ המשפטי של העירייה שהשיב לה ביום 26/01/17. נטען כי משיב 14 חזר על דרישותיו הנ"ל במכתביו בפתיחת ישיבת ועדת הבחינה ובין היתר ביקש חוות דעת משפטית באשר לכשרות העותר להשתתף במכרז נוכח הטענות שהועלו כנגדו, אולם בקשותיו נדחו על ידי יו"ר הועדה שהפנה אותו לבית המשפט. כמו כן סירב היועץ המשפטי לנקוט עמדה ואף יעץ כי הועדה יכולה להמשיך בדיון ולהחליט לדחות את הדיון בלי לנקוט עמדה כלשהי. נטען כי הדיון התנהל בצורה חפוזה ורדודה ותוך סילוק בקשות המשיבים דנן כלאחר יד. משיבים אלו טענו כי מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין בנוגע להחלטת ועדת הבחינה. כמו כן טענו משיבים אלו כנגד כך שהיועץ המשפטי שהשתתף בדיוני ועדת הבחינה, בחר דווקא לתת חוות דעת בגין אי עמידה של המועמדת ראידה סלימאן ולמרות עמדתו, הועדה בחרה לדרג אותה ליתר ביטחון למקרה שהיא תמצא נכון שיעמיד אותה בתנאי הסף. המשיבים הוסיפו וטענו כנגד החלטת ועדת הבחינה בשל כך שהועדה לא קיימה את תנאי סעיף 13 לתקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים) התש"ם - 1979 ולפיהם היה עליה תחילה להזמין את המועמדים לראיון לבחינת קיום תנאי הסף בשלב מקדים לדיוני הועדה לגופו של עניין. כמו כן נטען כי הועדה התעלמה מבקשות משיב 21 לדחיית דיוניה. כן התעלמה מבקשות משיב 14 לדון בתנאי הסף של המכרז לגבי העותר. בפרק נפרד (סעיף 65 ואילך) הלינו המשיבים כנגד אופן בדיקת כישוריהם של המועמדים בועדת הבחינה ובמיוחד בנוגע לעותר שלטענתם נבחר בשל קשריו הטובים עם ראש העיר. באשר להתנהלות המליאה נטען כי במכתב המשיבים כאן, חברי האופוזיציה מיום 08/02/17, הם דרשו מראש העיר לדחות את ישיבת המועצה עד לבירור וחקירה בהאשמות כנגד העותר. הם שלחו אף מכתב זה ביום 04/04/17 לראש העיר והודיעו לו כי יצביעו נגד המינוי. לטענת משיבים אלו, בנסיבות המקרה דנן קמה להם חובה מכוח הדין וגם לשאר חברי המליאה שלא לפעול כחותמת גומי לכל החלטה מטעם ועדת הבחינה ובמיוחד נוכח הפגמים להם טענו לעיל שהינם לטענתם מהותיים וחמורים. משיבים אלה טענו כי הסמכות העניינית במקרה דנן נתונה לבית הדין לעבודה, שכן, במקרה דנן העותר מבקש הלכה למעשה לבטל החלטת מליאת העירייה כשסירבה למנותו כמהנדס העיר והואיל שעילת העתירה נוגעת לקבלה לעבודה, נתונה הסמכות לבית הדין לעבודה.

תגובת המשיבים 18 ו- 21 (התנגדו למינוי)
משיבים אלו טענו כי מליאת המועצה בהצבעתה פעלה כדין ומשיקולים ענייניים שיסודם באינטרס הציבורי, זאת, לאור פגמים היורדים לשורשה של החלטת ועדת הבחינה. משיבים אלה טענו גם הם לקיומו של קשר חברי בין ראש העיר לעותר. כן טענו הם כי בעת הליכי ועדת הבחינה, הושמטו מן הפרוטוקול עניינים מסוימים אשר בגינם הוגשה בקשת תיקון והפרוטוקול תוקן (צורף כנספח א לתגובתם). לטענתם, הפרטים שהושמטו הם טענות של חברי האופוזיציה החברים בועדה לפגמים חמורים בהליך הבחירה. משיבים אלה טענו גם הם כי בחירת העותר הייתה מתוך שיקולים זרים ולא ענייניים. לטענתם, ניסה ראש העיר כבר למנות את העותר לתפקיד על ידי הרכב חסר ורק בהתערבות בית הדין, נעצר הדבר. נטען גם כי העותר אינו עומד בתנאי סף, זאת לאור ניגוד העניינים בין העותר לראש העיר. כך למשל נטען שאין בסיס לטענת העותר כי הוא עמד בדרישה לניסיון ניהולי וכי הוא ניהל צוות של 12 אנשים, שכן, במחלקה בה עבד, ישנה עובדת אחת בלבד. כן נטען כי ראש העיר רשם את העותר במספר פרויקטים כדי שיעמוד בתנאי הסף אך העותר לא צבר בהם ניסיון של 5 שנים כנדרש במכרז. באשר לסמכות ועדת הבחינה והחלטתה, נטען כי ההחלטה שנתקבלה פגומה והצדיקה התערבות חברי המליאה ואי אישורה במליאה. נטען כי על פי האמור בע"ע (ארצי) 1018/04 עאמר אבו האני נגד עיריית רהט, גם במקרה הרגיל בו חייב הגורם המוסמך לפעול לפי החלטת ועדת הבחינה, אין הוא חייב לפעול באופן אוטומטי כחותמת גומי ונתון לו מרחב מסוים של שיקול דעת. עוד נטען כי במקרה דנן הואיל שועדת הבחינה פעלה בחריגה מסמכות ונמצאו פגמים מהותיים בעבודתה, לרבות שקילת שיקולים זרים ופגיעה חמורה בכללי הצדק הטבעי, חייב הדבר את המשיבים שלא לאשר את החלטתה בעת מינוי העותר. משיבים אלו שבו על הטענה כי נתבקשה חוות דעת יועמ"ש העירייה לגבי עמידת העותר בתנאי הסף, אך הנ"ל לא נעתר לבקשה ולו היה נעתר, היה מתברר שהעותר לא עומד בתנאי הסף. בין היתר לא עומד העותר בתנאי של ניהול צוות עובדים ניהולי. כן טענו כי נציגת משרד הפנים בועדה, שגתה כאשר סברה שאדריכל בעל נסיון של מעל שנה, מן הסתם יש לו ניסיון כמהנדס. עוד נטען כי מינוי משרת מהנדס העיר הוא בסמכות המועצה ואילו תפקיד הועדה הוא לבדוק ולאשר כשירות המועמדים והתאמתם. משיבים אלו היפנו גם לתזכיר החוק שכלל טיוטה ראשונה של הצעת החוק בנוגע להקמת ועדת הבחינה, שבו נאמר כי ועדת הבחינה (ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים), לא תאשר מועמדים לגביהם מצא היועץ המשפטי זיקה אישית, עסקית או פוליטית לראש העירייה או למי מחברי המועצה, אלא כי נתקבל אישור שלמועמד זה כישורים מיוחדים או שיקולים של כשירות מיוחדת, אחרת נוסף על הנדרש במכרז. באשר לעותר נטען כי הוא נעדר ניסיון הרלוונטי למכרז, ניסיון של מהנדס עיר. לטענתם, הניסיון הרלוונטי שעולה מקורות חייו של העותר הינה כהונתו כאדריכל עיר ב- 20 השנה האחרונות בלבד. נטען כי אין לו כל ניסיון או ותק באחד משלושת התחומים הנוספים הנדרשים לפי חוק הרשויות המקומיות, סעיף 5 (ב), תתי סעיפים 2-4 והם: א. פיקוח ורישוי. ב. בנייה ציבורית. ג. עבודות ציבוריות המבוצעות על ידי רשות מקומית או מטעמה. נטען כי כל שלושת התחומים הנ"ל מצויים היו שלא במסגרת אחריות משרד אדריכל העיר ולעותר לא היה בהם ניסיון. כמו כן נטען כי לא נתקיים לעותר ניסיון ניהולי, לבד מן הניסיון המקצועי הנ"ל. ב"כ המשיבים, עו"ד עמראן ח'טיב, טען כי קיים שיחה עם המהנדס עיסא בשארה (מהנדס העיר הפורש) בעניין מכרז מהנדס העיר והעותר וכשירותו להיבחר. לטענתו, שנתמכה בתצהירו, הוקלטה שיחה זו עם מר בשארה ועולה ממנה כי אכן לעותר אין את הכישורים הנדרשים, שכן, לא ניהל צוות עובדים, למעט שתי מזכירות; תפקיד אדריכל העיר אינו קשור באופן ישיר עם עובדים במחלקות אחרות והם אינם כפופים לאדריכל העיר; הועדה (לא פורט איזו ועדה) אינה כוללת מחלקה שאחראית על ביצוע פרויקטים. מחלקה אחרת שאינה חוסה תחת סמכות העותר ומנהלת על ידי מר מונדר חביבאללה, היא האחראית על ביצוע פרויקטים; לעותר לא הייתה אחריות על החזקות של תשתיות או מבנים; לא קיים מינהל הנדסה בעיריית נצרת; העותר אינו בעל כישורי הנדסה; בעבודת העותר נתגלו מספר פגמים משך השנים; היקף ביצוע עבודות העותר אינו מרשים ולא בכדי אין פרויקטים מאושרים מזה 5-6 שנים האחרונות ואין תוכניות בעתיד; העירייה העדיפה להקצות עבודות תחת אחריות העותר למיקור חוץ והדבר מלמד על אי אמון בו; העותר בעל תחושות נקמנות. משיבים אלו טענו גם לחשש ניגוד עניינים בין העותר לבין ראש העירייה, כמו משיבים 10-17 שהפנו בעניין זה גם כן לתצהירו של מר עלי עפיפי. כן טענן כי העותר עבר על איסור עבודה נוספת החל על עובדי העירייה, שכן, היה קשור כבעל מניות או מנהל בשתי חברות פרטיות. בשל כל האמור, ביקשו משיבים אלה לדחות את העתירה.

תגובת המשיבים 1 ו-3 (תמכו במינוי)
המשיבים 1 ו- 3 תמכו בכל טענות העותר. משיבים אלו טענו כי נציגי האופוזיציה בועדת הבחינה פסלו את העותר כבר על הסף ועל אף שעמדתם לא נתקבלה על ידי ועדת הבחינה, התייצבו יתר חברי האופוזיציה במליאה כאחד מאחורי עמדתם של אלה משיקולים זרים. באשר ליחסי ראש העיר עם העותר, לא הוכחש כי קיימת היכרות ונתקיימו בעבר קשרי עבודה טובים אך נטען כי אין מדובר בקשרי חברות החורגים מקשרי העבודה. משיבים אלו גם מצאו לתמוך בעותר לעניין ניסיונו הרב בתחומים הנוגעים לתפקיד המוצע במכרז.

תגובת המשיבים 4-7, 9 ו- 19-20 (תמכו במינוי)
גם משיבים אלו הצטרפו לטענות המועלות על ידי העותר. לטענתם, לראש העיר אכן קיימת הייתה דעה בנוגע לכישוריו של העותר, אך אין מדובר בדעה "קדומה" שהיה בה מלכתחילה לשלול בחינת מועמדים נוספים, אלא רק דעה "מוקדמת". משיבים אלה התייחסו גם לטענות חברי האופוזיציה ולארבעת הנימוקים כמפורט להלן:
א. לטענה כי מנכ"ל העירייה מונה שלא כדין ולא צריך היה להיות חלק מחברי ועדת הבחינה, השיבו כי לא נתקיים פגם בהליך מינוי המנכ"ל וככל שכן נתקיים, היה על חברי האופוזיציה להגיש עתירה כנגד פגם זה בזמן אמת ולא על דרך של אגב עורכה בדרישה לפסול מינוי אחר. עוד נטען בעניין זה כי סעיף 167 ב לפקודה, מחייב ישיבתו של מנכ"ל העירייה בועדת הבחינה.
ב. באשר לטענה לאי עמידת העותר בתנאי הסף של המכרז, השיבו כי לעותר ניסיון עשיר בתחום התכנון והבניה, לאור 20 שנות כהונתו כאדריכל העיר וניסיונו הקודם לכך. עוד נטען כי כשירותו של העותר נדונה על ידי ועדת הבחינה כעניין המצוי בתחום מקצועיותה והוא לא נפסל אלא נבחר כדין על ידה. עוד נטען בעניין זה כי גם אם טעתה הועדה בשיקול דעתה, אין מדובר בפגם היורד לשורש העניין, המצדיק התערבות בית המשפט. עוד נטען בעניין זה כי הטענה שהועדה "בחנה בציציות" את המועמדים האחרים לגבי עמידה בתנאי סף ואילו את זו של העותר לא בחנה אלא כלאחר יד, אינה נכונה ובעניין זה הופנה בית המשפט לפרוטוקול ועדת הבחינה (נספח 16 לעתירה), ממנו עולה כי עמידת העותר בתנאי הסף נדונה שוב ושוב לאחר שהועלו נגדו על ידי המתנגדים לו בועדה, טענות שונות, להן ניתנו תשובות הן על ידי ראש העיר והן על ידי נציגת משרד הפנים בועדה.
ג. באשר לטענות לחוסר שביעות רצון מתפקידו של העותר כאדריכל העיר, נטען כי העותר שימש בתפקידו זה תקופה ארוכה עת שלטה האופוזיציה בעירייה (עד לשנת 2013) ועל אף האמור, המתנגדים היום, ששלטו אז במליאת המועצה, לא מצאו לנכון לטעון טענות אלו, אותן הם מעלים רק כיום לאחר המהפך בשלטון בעירייה. עוד היפנו בעניין זה לחוות דעתה של נציגת משרד הפנים בועדת הבחינה, שהינה לדעתם אדם אובייקטיבי מקצועי המכיר את התחום ואת הדרישות לתפקיד, יותר מכל יתר חברי הועדה ולקביעתה כי מדובר במועמד ראוי יותר מיתר המועמדים.
ד. באשר לטענות לניגוד עניינים והעדפה פסולה, השיבו כי קשרי העותר עם ראש העיר הם קשרים מקצועיים הנוגעים לעבודתם בעירייה ולא קשרי חברות מעבר לכך. נטען כי לא הובאה כל ראיה לקיומם של קשרים שהינם מעבר לקשרי עבודה. נטען כי טענה זו מועלית מטעמים פוליטיים וגם אי העלאתה משך שנים מאז נתמנה ראש העיר בשנת 2013 ועד לקיום המכרז הנוכחי, מלמד על היותה חסרת בסיס. בעניין זה הופנה בית המשפט גם לאמור בחוות דעתה של נציגת משרד הפנים בועדת הבחינה, הגב' סופר, אשר מצאה להדגיש כי העותר נבחר ככשיר ראשון לא בשל קיומו של אינטרס אישי אלא בשל כישורים מקצועיים. כמו כן במסגרת זו נטען כי אחת הסיבות הכבדות ביותר להתנגדות חברי האופוזיציה למינוי העותר הינה שאינו בן העיר נצרת ולכך השיבו, כי מקום המגורים לא היה חלק מתנאי המכרז ועל כן הכללתו כשיקול הינה שיקול זר לתנאי המכרז. עוד נטען כי דווקא היותו תושב חוץ, היא הנותנת כי לא יהא נתון להשפעות משפחתיות פוטנציאליות שישפיעו על שיקוליו. נאמר כי דווקא ריחוק מקום מגוריו מהעיר, נותן לו את האפשרות לקבל החלטות לגופו של עניין, כשהן נטולות השפעות של היכרות או קרבה כזו או אחרת לתושבי העיר. משום כל האמור, הצטרפו משיבים אלו לעמדת העותר.

תגובת המשיב 8 (תמכו במינוי)
המשיב 8 הצטרף גם הוא בתגובה קצרה שהגיש, לכל טענות העותר וביקש כי העתירה תתקבל.

תגובת המשיבה 22 - משרד הפנים
באשר לסמכות ועדת הבחינה, היפנתה ב"כ המדינה לסעיף 169 ב לפקודת העיריות וכן לסעיף 167 (א) לפקודה הנ"ל, בנוגע למינוי מהנדס עירייה. ב"כ המדינה היפנתה לפסיקה הנוגעת לסמכות המליאה, המלמדת על מתחם שיקול דעת צר ביותר לשינוי מהחלטת ועדת הבחינה. לאור הפסיקה הנ"ל, עמדת המדינה הייתה כי יש לשרטט מרחב שיקול דעת צר שכולל רק בחינה חיצונית של הליך הבחירה מבלי שההחלטה גופה עומדת לבחינה על ידי מליאת המועצה. באשר לסמכות העניינית לדון בתובענה ובהסתמך על בג"צ 6163/92 בעניין יואל אייזנברג נגד שר הבינוי והשיכון, הביעה ב"כ המדינה עמדה כי הסמכות לדון בתובענה נתונה לבית הדין לעבודה ולא לבית משפט זה."

ד. התשתית הנורמטיבית

9. הליך בחירתו של מהנדס רשות מקומית מוסדר, בין היתר , בסעיף 167 (א) לפקודת העיריות, כדלקמן:

"(א) מועצה רשאית, ולפי דרישת הממונה חייבת, למנות לעיריה מזכיר אם לא מונה מנהל כללי, ורופא וטרינר; כן חייבת המועצה למנות מהנדס; מינוי לפי סעיף קטן זה יהיה של אנשים ראויים, בדרך של מכרז פומבי בכפוף להוראות סעיף קטן (א2), ואפשר למנות אדם ליותר ממשרה אחת מהמשרות האמורות.
(א1) ראש העיריה רשאי, ולפי דרישת הממונה חייב, למנות לעיריה מנהל כללי ובלבד שהמועצה לא מינתה מזכיר.
(א2) לא תמנה המועצה ולא ימנה ראש העיריה אדם, שעליהם למנותו, למשרה מהמשרות הנקובות בתוספת החמישית אלא את מי שועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים בחרה בו, ולענין מנהל כללי, לא ימנה ראש העיריה אלא את מי שועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים אישרה את כשירותו והתאמתו לתפקיד."

10. כפי שהבהיר כב' השופט אברהם בפסק דינו, ועמדה זו מקובלת עלינו, "מהאמור בסעיף קטן 167 (א2), ניתן ללמוד כי תפקידה של המליאה הינו תפקיד המשך לתפקידה של ועדת הבחינה". עוד ציין כב' השופט אברהם, וגם מסקנה זו מקובלת עלינו, כדלקמן:

"באשר להיקף שיקול הדעת של המליאה בהפעלת סמכותה הנ"ל, נקבע בבג"צ 355/82 המועצה המקומית תמרה נגד הממונה על מחוז הצפון ואח' (09/03/83): "1. משוועדת בחינות מחליטה לבחור במועמד – וההנחה היא לכאורה שהחלטתה נתקבלה כדין – יש למנות אותו מועמד למשרה שהתפנתה. 2. אין העותרת רשאית להתעלם מההחלטה האמורה ולמנות את המועמד הנראה לה למלא את התפקיד, ולו רק באופן זמני."

11. בעת"מ 287/05 (ב"ש) מועצה אזורית לכיש נ' רון, ניתן ביום 9.8.2005, קבע כב' השופט הנדל, בשבתו בבית המשפט המחוזי, את הדברים הבאים ביחס לאופן הפעלת שיקול הדעת על ידי המועצה, בעת בחינת הליך המינוי, כדלקמן (דגשים בציטוטים לא במקור – כאן ובהמשך פסק הדין, אינם במקור, אלא אם נאמר אחרת) :

"אין זה אומר שחברי המועצה נטולי תפקיד בהליך המינוי. חברי המועצה מופנים לסעיף 167(ה)(1) לפקודת העיריות שקובע: "המועצה, בהחלטה ברוב חבריה, תמנה גזבר לעירייה". מכאן הם מדגישים שיש להם חשיבות בהליך. הדבר נכון, אלא שעבודתם לא נעשית בחלל ריק. הם הפרק האחרון בספר המינוי. בית הדין הארצי לעבודה הבהיר בעניין אלסאלח את היקף שיקול הדעת של חברי המועצה. כלשונו: "משהחליטה ועדת הבחינה על כשירותו של מועמד למשרה, לא הותיר עוד המחוקק בידי מליאת המועצה אלא מתחם צר ביותר של שיקול דעת לשנות מאותה החלטה, כגון: שהועדה פעלה בחריגה מסמכות או שנמצא פגם מהותי בעבודתה, או התבררו שיקולים זרים, או פגיעה חמורה בכללי הצדק הטבעי. אף אין לראות בהחלטתה של ועדת הבחינה בדבר כשירותם למשרה של המועמדים שבאו לפניה כהמלצה גרידא שברצות המועצה תקבלה וברצותה תדחה מלפניה... תפקיד חברי המועצה אינו למנות מאל"ף ועד ת"ו, אלא, ניתן לומר, משי"ן עד ת"ו. דהיינו: להשלים את המלאכה. אין הדבר אומר שהם משמשים רק חותמת גומי להחלטת ועדת הבחינה, אך שיקולם מצומצם. המינוי הינו מקצועי. ישנם נימוקים כבדי משקל מדוע נכון להותיר את החלק הארי של המלאכה לוועדת הבחינה."

12. עמדה דומה לכך הובעה על ידי בית הדין הארצי לעבודה בע"ע (ארצי) 1201/02 אלסאלח – המועצה המקומית פורדיס, ניתן ביום 20.3.2003 (הליך שגם אותו ציטט כב' השופט הנדל בעמדתו), כדלקמן:

"משהחליטה ועדת הבחינה על כשירותו של מועמד למשרה, לא הותיר עוד המחוקק בידי מליאת המועצה אלא מתחם צר ביותר של שיקול דעת לשנות מאותה החלטה, כגון: ש הועדה פעלה בחריגה מסמכות, או שנמצא פגם מהותי בעבודתה, או התבררו שיקולים זרים או פגיעה חמורה בכללי הצדק הטבעי . במקרים כאלה, בידי המועצה לשקול ולהורות על החזרת הדיון בכשירות המועמדים לוועדת הבחינה, או על ביטול המכרז ופרסומו מחדש. הכל, כמובן, בכפוף למבחנים שנקבעו בדין ובהלכה הפסוקה, ובמסגרת כללי המשפט המינהלי. כך או כך, אין המדובר בסמכות מקבילה, של ועדת הבחינה מזה ושל המועצה מזה, בבחירת המועמד הכשיר למשרה; אף אין לראות בהחלטתה של ועדת הבחינה בדבר כשירותם למשרה של המועמדים שבאו לפניה כהמלצה גרידא, שברצות המועצה תקבלה וברצותה תדחה מלפניה".

13. בהתבסס על הפסיקה שבנדון, הסיק כב' השופט אברהם בפסק דינו , כדלקמן:

"... ניתן לקבוע בבירור כי בבוא המליאה לדון במינוי מהנדס מועצה, כמו במקרה דנן, אין רשאים חבריה לשים את שיקול דעתם במקום שיקול דעתה הרחב והמקצועי של ועדת הבחינה. שיקול דעתם הוא מצומצם ביותר ובמסגרת זו עליהם לבחון רק אם ... "הועדה פעלה בחריגה מסמכות, או שנמצא פגם מהותי בעבודתה, או התבררו שיקולים זרים או פגיעה חמורה בכללי הצדק הטבעי. במקרים כאלה, בידי המועצה לשקול ולהורות על החזרת הדיון בכשירות המועמדים לוועדת הבחינה, או על ביטול המכרז ופרסומו מחדש", כאמור בהלכת ע"ע 1201/02 שהובאה לעיל. יושם אל לב, כי בין העילות הנ"ל לא נכללות עילות של חוסר סבירות או היעדר מידתיות בהחלטת וועדת הבחינה, עילות הנוגעות לאופן הפעלת שיקול הדעת. ברור אם כן כי בגין עילות של חוסר סבירות או היעדר מידתיות בהחלטת ועדת הבחינה, הדרך לביקורת משפטית חייבת להיות דרך של הגשת עתירה ע"י המתנגדים להחלטת ועדת הבחירה, ישירות כנגד החלטת וועדת הבחירה, ולא תקיפתה של החלטה זו במליאת מועצת העיר בעת הדיון באישור החלטת ועדת הבחירה או, בתשובה לעתירה דנן. שכן, תקיפת החלטת וועדת הבחינה ע"י המליאה מצומצמת כאמור לבחינה "חיצונית" הליך וועדת הבחינה ולא לבחינת שיקול הדעת של וועדת הבחינה. אין צורך לומר כי משבחרה ועדת הבחינה במועמד מסוים, הנטל להוכיח כי אין לאשר את מועמדותו במליאה, מוטלת על הטוען זאת."

14. נשוב ונציין, כי עמדה זו מקובלת עלינו, והיא תואמת את כלל הפסיקה בעניין שבנדון, ובכלל זה את הפסיקה שצוינה דלעיל. על כן, אנו מצטטים בהסכמה את פסק דינו של כב' השופט אברהם, הגם שזה בוטל, כאמור לעיל, מטעמי היעדר סמכות עניינית. זאת ועוד, נציין כי זו גם היתה עמדתה של המדינה – הן בהליך בפני בית המשפט המחוזי, הן בפני בית המשפט העליון, וכך גם בפנינו (ראו סעיפים 16-15, וכן סעיף 22, לסיכומי המדינה בהליך זה). בנוסף, עמדה זו אף שבה והובעה בפסקי דין נוספים של בתי הדין האזוריים לעבודה.

15. כך למשל, ב בש"א ( ב"ש) 1465/09 זייד – המועצה המקומית לקיה, ניתן ביום 4.6.2009, קבע בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע, כי "למליאת המועצה אין סמכות מקבילה לזו של וועדת הבחינה, והיא לא אמורה לבחון מחדש אם העובד הנבחר הוא המתאים לתפקיד. את זאת עשתה וועדת הבחינה, שהיא הועדה המקצועית . למליאת המועצה יש מתחם צר ביותר של שיקול דעת לשנות את החלטת וועדת הבחינה, וזאת במקרים קיצוניים, אם הועדה חרגה מסמכות , או פגעה חמורות בכללי הצדק הטבעי".

16. במקרה אחר – עב' (חי') 3664/99 יחיא – מועצה מקומית אעבלין, ניתן ביום 31.5.2005, קבע בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, כי "מההלכה הפסוקה שפורטה לעיל, ברי כי מרחב שיקול הדעת שהיה נתון למועצה, בענייננו, לדחות את המלצת ועדת הבחינה, מצומצם עד מאד, והדעת נותנת, כי היה עליה למנות את התובע למשרת המבקר, מה גם, שכך, אמנם סברו יו"ר ועדת הבחינה וראש המועצה, שאף הודיעו לתובע על בחירתו".

17. זאת ועוד, ב בש"א (חי') 4231/04 דבאח – מועצה מקומית אלשאג'ור, ניתן ביום 21.12.2004, קבע בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, במקרה נוסף, כי "עיון בפרוטוקול מליאת המועצה אינו מגלה נימוק כלשהו להתנגדות שמונה חברי המועצה לאישור המינויים שהומלצו על ידי ועדת הבחינה. אין למליאת המועצה סמכות לסרב למינוי והיא חייבת למנות כאשר המועמד הכשר למשרה הומלץ על ידי ועדת הבחינה". לבסוף, ראו גם, בדומה, בעב' (נצ') 2676/2516803 אגבאריה – מועצה מקומית מעלה עירון, ניתן ביום 20.6.2005; עב' (ב"ש) 1636/03 ברגר – מועצה מקומית מצפה רמון, ניתן ביום 14.5.2003.

ה. הכרעת בית הדין במחלוקת שבין הצדדים

18. מבוא – נקדים אחרית לראשית ונציין כי לאחר ששמענו את כלל עדי הצדדים – בשלוש ישיבות הוכחות ארוכות , ולאחר שעברנו על כלל המסמכים הקיימים בתיק בית הדין, מצאנו לנכון לקבל את התביעה במלואה. בהתאם, אנו קובעים בזאת כי החלטת מליאת המועצה, שלא לאשר את מינויו של התובע לתפקיד מהנדס העירייה, הינה החלטה פגומה ופסולה, אשר התקבלה בהתבסס על נימוקים זרים, וזאת אך ורק בשל רצונם של חברי האופוזיציה לנגח ולפגוע בקואליציה, בכלל, ובמר סלאם, בפרט.

19. נציין בתמצית – ובהמשך פסק הדין הדברים ילובנו בהרחבה, כי עמדתנו שבנדון נשענת על הנימוקים הבאים, כמפורט להלן:

ראשית, בהתאם להנחיית הפסיקה שצוינה דלעיל, מצאנו לנכון ליתן משקל מהותי ומשמעותי להחלטת וועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים, אשר בחרה ביום 26.1.2017 את התובע לתפקיד שבנדון. בכלל זה, מצאנו לנכון להסתמך במיוחד על עמדתה של נציגת משרד הפנים למכרז, אינג' ד"ר מיכל סופר, מהנדסת עיריית עכו (להלן: " ד"ר סופר"), שתמכה אף היא בבחירתו של התובע;

שנית, ובהמשך להחלטת הועדה הנ"ל, לא ניתן להתעלם מכך שלתובע יש ניסיון עשיר ומשמעותי, בתפקיד שהינו רלוונטי לתפקיד מהנדס העיר, והוא תפקידו הנוכחי כאדריכל העיר – שאותו הוא ממלא מאז שנת 2004. במקביל, התובע כיהן גם כמנהל מחלקת תכנון עיר – תפקיד שאותו הוא ממלא מזה שנים ארוכות ומאז חודש 11/1996 ;

שלישית, טענות חברי האופוזיציה, ואשר הועלו גם במהלך הליך זה, ואשר טענו כי התובע מקורב במידה יוצאת דופן למר עלי סלאם – הנתבע 2 בהליך, ו/או כי התובע היה בעבר פעיל פוליטי של מר סלאם, לא הוכחו כלל ועיקר. בכלל זה, חברי האופוזיציה הסתפקו לעניין זה ברסיסי רכילויות, שמועות לא מבוססות ומידע חלקי ביותר;

רביעית, חלק ניכר מטענותיהם של חברי האופוזיציה בהליך זה הועלו בשיהוי רב וניכר, וכאשר התובע נבחר כאמור לעיל בועדה עוד ביום 26.1.2017. חרף זאת, אף אחד מחברי האופוזיציה לא טרח לפנות בהליך משפטי כנגד ההחלטה שבנדון, וכלל חברי האופוזיציה בחרו להעלות טענותיהם, (כמעט) אך ורק "במישור הפוליטי" – קרי, באמצעות ההצבעה במועצת העירייה . זאת ועוד, חלק אחר מטענותיהם של חברי האופוזיציה בהליך זה הועלו בפעם הראשונה, רק בהליך זה.

20. וביתר פירוט – באשר לנימוק הראשון ולהחלטת הועדה – כאמור לעיל וכפי שכבר פורט, ביום 26.1.2017 התכנסה הועדה לשם ריאיון של המועמדים השונים לתפקיד מהנדס העירייה. בהתאם להוראות פקודת העיריות, הורכבה הועדה מהחברים הבאים:

א. הנתבע 2 בהליך – מר עלי סלאם, שהינו ראש העירייה ויו"ר הועדה ואף חבר הקואליציה (להלן: " מר סלאם");
ב. הנתבע 16 בהליך – מר שריף זועבי, שהינו חבר מועצת העיר ואף חבר האופוזיציה (להלן: " מר זועבי");
ג. הנתבע 20 בהליך – מר סלים סלימאן, שהינו חבר מועצת העיר ואף חבר האופוזיציה (להלן: " מר סלימאן");
ד. אינג' ד"ר מיכל סופר – מהנדסת עיריית עכו, אשר שימשה כנציגת משרד הפנים בועדה (להלן: " ד"ר סופר");
ה. מר שריף ספדי – מנכ"ל העירייה (להלן: " מר ספדי").

21. ביחס להרכב הועדה, נציין כי בהצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 92 , דרכי מינוי עובדים בכירים)), התשס"ד-2004, (ה"ח התשס"ד מיום 21.7.2004), נאמר בדברי ההסבר לעניין זה, כדלקמן :

"פקודת העיריות קובעת כי עובדים בכירים בעירייה ימונו במכרז פומבי על ידי מועצת העיר, אך אין היא מסדירה את הקמתה של ועדת מכרזים שדנה במינוים של עובדים בכירים אלה. הצעת החוק נועדה לחייב את הקמתן של ועדות מכרזים למינוי עובדים בכירים בעיריות, ובכך לתת משקל נוסף לעקרונות המינהל התקין והשקיפות...
מוצע לקבוע כי ועדת המכרזים למינוי עובדים בכירים תכלול את ראש העירייה או סגנו, שישמש כיושב ראש, שני חברי מועצת העיר (אחד מהם מהאופוזיציה), את המנהל הכללי של העירייה וכן את נציג שר הפנים שהינו בעל תפקיד מקביל או דומה לתפקיד נושא המכרז הנדון, מבין עובדי משרד הפנים או בעל תפקיד מקביל בעירייה אחרת. היועץ המשפטי של העירייה ישמש כמשקיף בדיוני הועדה. הרכב זה יביא לאיזון ראוי בועדה, בין נבחרי הציבור מן הקואליציה ומן האופוזיציה לבין גורמים מקצועיים אובייקטיביים."

22. עוד נפרט, כי בנוסף לחברי הועדה, נכחו בדיון האישים הבאים: מר מג'יד בלאן – מבקר העירייה; עו"ד זוהר נערה – היועץ המשפטי של העירייה (להלן: " עו"ד נערה"); מר ח'אלד עטיה – יו"ר וועד העובדים של העירייה; גב' עולא זהר – מזכירת מחלקת הנהלה וארכיון בעירייה , אשר רשמה את פרוטוקול הוועדה.

23. באשר לטענות חברי האופוזיציה ביחס לחברותו של מנכ"ל העירייה בועדה, נפנה לאמור בתצהירו של הנתבע 5 – חבר המועצה מר ראיק מרואת (להלן: " מר מרואת"), מגורמי הקואליציה, שם נאמרו לעניין זה דברים המקובלים עלינו במלואם, כדלקמן:

"מדובר בשלב בו התקיימו דיוני הועדה, וכי המשיבים, חברי האופוזיציה ידעו על הרכב הועדה עוד בטרם היא התכנסה – ולמרות זאת הם כלל לא טרחו להגיש תביעה או עתירה כדי לנסות ולמנוע את התכנסות הועדה בהרכבה הנ"ל, ומשכך מדובר בשיהוי רב, אשר אינו ניתן לריפוי. באם לחברי האופוזיציה היתה טענה אמיתית כלפי הרכבה של הועדה, היה עליהם לתקוף נושא זה בתקיפה ישירה, ולעתור כנגד הרכב הועדה, עוד בשלב הראשון – מיד כשהדבר נודע להם, ולא להמתין עם הנושא עד לאחר קבלת ההחלטה של הועדה – ורק לאחר מכן מאחר והחלטת הועדה לא נראתה לחברי האופוזיציה, הם טוענים טענות כנגד הרכב הועדה, ולא מאשרים את המלצות ועדת הבחינה במועצת העירייה בה יש להם רוב."

24. עוד טען מר מרואת לגופו של עניין, וגם כאן הדברים מקובלים עלינו, כדלקמן (ראו גם סעיף 8 לסיכומי הנתבעים 1 ו-3) :

"הפגם אותו מתארים חברי האופוזיציה במינוי מנכ"ל העירייה, הוא שבאותה עת התפנה מקום של חבר מועצת העיר בועדה, משום שחדל לכהן כחבר מועצת העיר, ולא מונה חבר מועצה אחר במקומו. סוגיה זו הובהרה בסעיף 138 לפקודה, הקובע כדלקמן: "בכפוף לאמור בסעיף 137( ב), שום פעולה או הליך של מועצה או של ועדה מועדותיה לא יהיו נטולי תוקף משום כך בלבד שנתפנה מקום במועצה". הנה כי כן, הפקודה מורה בפירוש, כי לא היה במינוי המנכ"ל כל פגם.... על פי סעיף 167 ב לפקודה, מנכ"ל העירייה הוא אחד מחברי הועדה. משמונה למנכ"ל העירייה, בין אם היה פגם במינויו ובין אם לאו, הרי שישיבתו בועדה כחבר בה הייתה על פי דין, וכל ההחלטות שנתקבלו בועדה היו על פי דין."

25. עוד נציין, כי פרוטוקול הועדה שהוגש לעיוננו, מלמד כי הועדה ערכה דיון מקצועי, מקיף וממצה בעניינם של המועמדים השונים, ו באופן ספציפי במועמדותו של התובע. בכלל זה, הועדה דנה תחילה בהתנגדויות שהעלה חבר הועדה מר זועבי, אשר בהתבסס על תצהירו של מר עלי עפיפי (להלן: "מר עפיפי") (תיאור מפורט ביחס אליו יינתן בהמשך), טען לגבי היחסים האישיים שבין התובע לבין מר סלאם, טענה שאותה הכחיש מר סלאם (ואשר ממילא, וכפי שנציין בהרחבה בהמשך פסק הדין, לא הוכחה כלל ועיקר) .

26. בעניין זה, הפרוטוקול מלמד כי בתחילת הדיון ציין מר זועבי, כדלקמן: " אני פונה ליועץ המשפטי ומבקש חוות דעת לגבי התצהיר הזה שמאשים את אחמד ג'בארין בהתערבות פוליטית כאשר הוא פקיד בעירייה". תשובתו של עו"ד נערה היתה כך: " למען גילוי הנאות קיבלתי לפני דקות ספורות מכתב מחבר המועצה מר אשרף מחרום ובו הוא מבקש לדחות את הדיון עד אשר הטענות יתבררו. טרם השבתי לו לקוצר הזמן ולדעתי הועדה יכולה להמשיך בדיון ולהחליט לדחות את הדיון בלי לנקוט עמדה כלשהי".

27. כלומר, עמדתו של עו"ד נערה היתה כי הועדה יכולה לקבל החלטה לקיים את המכרז או לדחותו, והכל בהתאם לשיקול דעתה. משעה שלא התקבלה החלטה לעצור את המכרז, הדיון המשיך הלכה למעשה. בעדותו של עו"ד נערה בדיון ההוכחות השלישי שנערך בפנינו, הוא פירט בעניין זה, כדלקמן: "אני הסברתי בתשובתי שטענתו של ראש העירייה שהתובע מקורב אליו באותה מידה שעובדים רבים קרובים אליו, אין לי כלים וסמכות לחרוץ את גורלו של התובע על יסוד תצהיר אשר אם אכן האמור בו היה נכון, הרי שהדברים הינם חמורים. אבל אינני בעל סמכות".

28. ביחס לנושא זה, נפנה גם לדבריו של כב' השופט אברהם, שציין מצידו – והדברים נאמנים עלינו , כדלקמן:

"... טענות כנגד שיקול דעת הועדה בהחלטתה להמשיך בדיון, שראש העיר יושב בראשה, הינם טענות של חוסר סבירות ואותן היה על המתנגדים לתקוף בעתירה משלהם כנגד ועדת הבחינה ולא במסגרת ישיבת המליאה....
מן האמור לעיל עולה בבירור כי הפניה ליועץ המשפטי של העירייה נעשתה זמן קצר סמוך לפני תחילת הישיבה והיא מבוססת כל כולה על אותו תצהיר של מר עפיפי. עוד עולה כי היועץ המשפטי בתשובתו הביע דעתו לפיה הועדה יכולה להמשיך בדיון או לדחות את הדיון, בלי לנקוט עמדה כלשהי. אין מדובר אם כן בסירוב של היועץ המשפטי של הועדה לחוות דעתו בשאלת מועמדותו של העותר נוכח הטענות בתצהיר עפיפי אלא בחוסר יכולתו לעשות כן בשל קוצר הזמן. מכל מקום, ברור לחלוטין כי גם אם לא ניתנה חוות דעת של היועץ המשפטי בעניין העותר, לעניין האשמותיו של עפיפי, הועדה עצמה נתנה דעתה לטענות אלו של עפיפי כלפי העותר והחליטה להמשיך בדיוניה. שאלה נכבדה היא בהקשר זה, האם כלל מוסמך היועץ המשפטי לחוות דיעה על היותו של מועמד פסול, רק על סמך תצהיר של אדם אחר, המטיל במועמד דופי? על פני הדברים נראה כי מדובר בסיטואציה בעל השלכות אפשריות קשות, שכן, בדרך זו ניתן יהיה לגרום בנקל לפסילת כל מועמד. חברי האופוזיציה המתנגדים, המשיבים, לא הציגו בפניי אסמכתא כלשהי לטענתם כי חובה היה על היועץ המשפטי ליתן לועדה חוות דעת משפטית על יסוד הנתונים שהובאו בפניו, היינו, על יסוד טענות עפיפי כנגד העותר.
...
כאמור, מכל מקום מצאה הועדה להתייחס לעניין זה והחליטה להמשיך ולדון על אף טענות עפיפי. חשוב לציין בהקשר זה, כעולה מפרוטוקול ועדת הבחינה, כי העותר ויתר המועמדים רואיינו ע"י חברי הועדה והיתה לחברי האופזיציה בועדה ההזדמנות לעמת את העותר עם הטענות הקשות שהועלו נגדו בנוגע לטוהר המידות ופעילותו הפוליטית הנטענת לטובת ראש העיר. הם בחרו שלא לעשות כן, שעה שראוי היה לעשות כן על מנת לתת לעותר בפני הועדה, זכות עמידה כנגד הטענות הקשות הנ"ל.
...
לא מצאתי על כן שנפל "פגם מהותי בהליך" בשל כך שהועדה בחנה את תנאי הסף של המועמדים באופן בו בחנה, היינו, האחד אחר השני ובטרם החליטה הועדה לבצע הצבעה לגבי דירוגם כפי שעשתה."

29. בדומה לכב' השופט אברהם, והגם שפסק דינו בוטל (אלא שלא לגופו של עניין, אלא מטעמי היעדר סמכות עניינית), אף אנו סבורים כי אופן פעולתו של עו"ד נערה, והעובדה שהועדה בחרה להמשיך בראיונות של המועמדים, ושלא לעצור את הדיון, הינה החלטה סבירה ומידתית. כל זאת, כאשר בפני הועדה לא הובאו ראיות של ממש לכך כי התובע מקורב במידה חריגה למר סלאם, או לכך שהתובע היה פעיל פוליטי מטעמו ועבורו של מר סלאם.

30. עוד נציין, כי בסעיף 169ב(ה) לפקודת העיריות, הדן באופן מפורש וספציפי בוועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים, מצוין כי "נקבע בדין כי לא ימונה אדם למשרה מסוימת אלא אם כן הוא בעל כשירות והתאמה לתפקיד, תהיה ועדת המכרזים הועדה המוסמכת לבדיקה ולאישור כשירותו והתאמתו כאמור". מהאמור לעיל עולה, כי הועדה היא-היא הגורם המוסמך לבדוק ולאשר את כשירותם והתאמתם של המועמדים לתפקיד , ולא כל גורם אחר (ראו ביחס לכך בפ"ה (נצ') 35765-02-15 וקנין – עיריית עפולה, ניתן ביום 16.7.2015).

31. בשלב זה יש לציין עוד – ואמירה זו טובה גם כאן, ספציפית, אב ל גם לגבי המשך פסק הדין, כללית – כי תמונת המצב שהיתה בפני כב' השופט אברהם (שלא שמע ראיות בהליך המינהלי) , לא רק שלא השתנתה לרעת התובע ולאחר שמיעת כלל העדים בפנינו , אלא ההפך הוא הנכון. על כן, צודק לטעמנו התובע, כאשר הוא טוען בסיכומיו "... שהראיות, ליתר דיוק החקירות הנגדיות, לא שינו את התוצאה, אלא דווקא החמירו לאין ערוך את מצבם של הנתבעים חברי האופוזיציה" (ראו סעיף 33 לסיכומי התובע).

32. לגבי תצהירו של מר עפיפי, בפני עצמו, הרי שנציין כבר עתה, כי המדובר בקרוב משפחה של מר סלאם (השניים נשואים, כל אחד מצידו, לאחיות) , ומה גם שילדיהם של השניים היו נשואים, והם התגרשו לאחרונה ו רק לפני מספר חודשים. המדובר גם במי שהיה בעבר פעיל ותומך פוליטי במר סלאם, אולם בעת מועד התכנסות הועדה כבר היה יריבו הפוליטי לכל דבר ועניין. לאחר שמיעת עדותו, שוכנענו מעל לכל ספק, כי עדותו כנגד התובע וכנגד מר סלאם, נבעה אך ורק מהיריבות האישית והטינה העזה שהוא רחש ורוחש למר סלאם, וכי אין ליתן לה כל משקל ממשי. כל זאת, במיוחד כאשר טענותיו כנגד מר סלאם לא נתמכו בכל ראיה אובייקטיבית כלשהי.

33. נשוב עתה לדיון בועדה – לאחר השלב שפורט כאמור לעיל, הועדה המשיכה לשלב ה ראיונות של המועמדים השונים. פרוטוקול הועדה מלמד, כי מר זועבי ומר סלימאן הפנו מספר שאלות לתובע. לאחר שמיעת המועמדים, טען מר זועבי כי התובע אינו עומד באחד מתנאי הסף הנדרשים למכרז, ו המשיך וטען כי אין לו ניסיון ניהולי, וכי אין לו ניסיון בפיקוח. יודגש, כי כאשר התכנסה הועדה בשנת 2016, כאשר נערך המכרז טרם ביטולו על ידי בית הדין לעבודה (בהליך שנערך בפני כב' השופט [כתוארו אז) שוורץ – ראו הסיפא לעמ' 3 לפסק דין זה ), לא הועלו טענות דומות על ידו, משום-מה.

34. מכל מקום, חברת הועדה ד"ר סופר דחתה טענה זו, וקבעה כי התובע עומד בתנאים הנדרשים. לגבי הניסיון בפיקוח היא אמרה ש"לא כותב כאן שקיבל הסמכה או היה שכיר אבל עבד עם זה ויש לו ניסיון. מי שהיה אדריכל מעל שנה הוא בטוח יש לו ניסיון". באשר לאחריות על צוות עובדים, ציין מר סלאם מצידו, כי התובע "... אחראי מעל 15 עובדים...", וכן פירט כי התובע ניהל צוות של "... מעל 20 איש במחלקת הנדסה".

35. עוד נציין, כי הסיבה שהועדה בדקה את תנאי הסף, לראשונה בשלב זה (וכאשר ייתכן כי הגיעו לריאיון בפני הועדה מועמדים שלא עמדו בתנאי הסף), הוסברה על ידי עו"ד נערה בעדותו בפנינו, בכך שבאותה עת תפקיד מנהל כוח-האדם של העירייה לא אויש. באשר לאופן שבו בדקה הועדה את תנאי הסף, וכאשר נשאל " מה היה הדיון לגבי תנאי הסף?", העיד בפנינו עו"ד נערה, כדלקמן:
"לגבי הישיבה הספציפית והמכרז הספציפי הזה, לדבר על תנאי סף זה קצת מטעה. קיימים תנאים מהותיים שחוק הרשויות המקומיות מהנדס דורש שיתקיימו במועמד. אני הסברתי בפירוש את הוראות החוק, אפילו קראתי אותן בפני הועדה, והועדה דנה בתנאים האלה כאשר יש להדגיש, שנכחה נציגה מטעם משרד הפנים שהיא בעצמה מהנדסת רשות מקומית ועיקר הדיון מופיע בפרוטוקול ".

36. באשר לשאלה האם המועמדים עמדו בסוגיה של ניסיון בתכנון עיר, הוסיף עו"ד נערה וציין, ש"כשמדובר בנושאים שבמהותם הינם נושאים מקצועיים והנדסיים... כאשר לאותה נציגת משרד הפנים שהיא בעצמה מהנדסת אני מניח שהיא מבינה את המטריה יותר טוב מיועץ משפטי בעניין הזה". עמדה זו מקובלת עלינו, והיא תואמת את האופן שבו ראוי היה כי הועדה תפעל על פיו.

37. עוד העיד עו"ד נערה בפנינו בנושא זה , כדלקמן:

"יש תנאים שניתן לקרוא להם תנאי סף אך הם בפועל קשים לבדיקה ולמדידה, בסיטואציה כזאת כן צריך לשמוע את המועמד כדי להחליט ולעמוד על התקיימות התנאי. לשיטתי, זה לא נעשה כאן בצורה מושכלת, אבל בישיבה עצמה וכעולה מתוך הפרוטוקול, היה דיון, היו חילוקי דעות, בעיקר במישור העובדתי והדברים עולים מהפרוטוקול, וחברי הועדה הם המוסמכים לקבוע אם מועמד זה או אחר מקיים את הוראות החוק. יכול להיות שטעו או לא, אבל מבחינת הסמכות הם המוסמכים ."

38. באשר לבדיקתה הספציפית של ד"ר סופר את תנאי הסף, שב עו"ד נערה וציין בחקירתו בפנינו, וכאשר נשאל "מקודם אמרת שישבה בתוך הועדה ד"ר סופר שהיא מהנדסת עיר וגם היא הביעה עמדה והיא בעצמה חוותה את דעתה לגבי עמידת המועמדים בתנאי הסף? ", כי "כן. היא התייחסה לכך". ודוק – פרוטוקול הועדה שב ותומך בטענה זו, וראו ביחס לכך עמ' 16 ו-17 לפרוטוקול הועדה, שם ניתן לראות כי ד"ר סופר דנה בנושא זה, וביחס למועמדים שונים.

39. עדותו של עו"ד נערה היתה מהימנה ורציפה, והיא מקובלת עלינו, ואף עולה בקנה אחד עם יתר הראיות והעדויות בתיק. יש בעדות זו כדי לתמוך במידה רבה בטענת התובע, כי הועדה התנהלה באופן תקין וראוי , ובכלל זה גם ביחס לבדיקת תנאי הסף. יצוין, כי עו"ד נערה מוכר היטב לבית הדין, ולטובה, מכוח הופעותיו התכופות בפני בית הדין, בשם עיריית נצרת. לשיטתנו, ניתן ויש לראות בו לא רק מי שהינו גורם מקצועי ומיומן, אלא כמי שבחר במפורש ובהאי לישנה, שלא לתמוך באף אחד מהצדדים בהליך זה.

40. בעניין זה העיד עו"ד נערה בפנינו, וכאשר נשאל מדוע הוא לא ייצג את העירייה בהליכים נשוא המכרז, כדלקמן:

"אני קיבלתי החלטה כבר מתחילת הסוגיה הזאת של מינוי מהנדס העירייה שלא לטמון את ידי בהליכים המשפטיים ובכל הנוגע להם. אני גם אמרתי את זה במכתבים למשרד הפנים שהוא הרגולטור, בתשובה למכתבו של עו"ד ח'טיב. מדובר בסוגיה שהשיקולים הפוליטיים של כל הצדדים מובנים, מוכרים לי, אני לא חושב שראוי ליועץ המשפטי הסטטוטורי לטמון את ידו בעניינים שכאלה, ולכן אני לא ייצגתי כל צד בעניין זה."

41. בעניין זה, אנו גם סבורים, כי עצם העובדה שעו"ד נערה, בתפקידו כיועמ"ש העירייה, לא סבר – בפנינו או במקום אחר, כי הועדה התנהלה באופן פסול, ובכלל ביחס לאופן שבו היא בדקה את תנאי הסף, אומרת דרשני. גם בכך יש כדי להכשיר את עבודת הועדה, ולראותה כתקינה.

42. מכל מקום, לאחר דיון שנערך גם בעניינם של המועמדים האחרים במכרז, הועדה עברה לשלב ההצבעה, שבו נבחר התובע כמועמד הראשון, בהצבעה שהתקבלה ברוב קולות – כאשר מר סלאם, ד"ר סופר ומר ספדי, תמכו בתובע כמועמד הראשון במעלה מחד; ומר זועבי ומר סלימאן סירבו לאשר את הבחירה , מנגד.

43. נפרט בשלב זה את הנמקתה של ד"ר סופר לבחירתו של התובע לתפקיד , שציינה כדלקמן (הטעויות הינן במקור) :
"... הבחירה שלי במקום ראשון אחמד ג'בראין צורה מאוד ברורה, רנא שהיא מס׳ 2 מבחינת העדיפות שלי יש לה ידע וניסיון בכיוונים ותחומים שונים אבל אני חושבת שניסיון לעבוד בתוך גוף פוליטי כמו עיריה היא נושא חשוב ביותר להצלחת תפקיד מהנדס, אחד הדברים הקשים בתפקיד של מהנדס עיר זה להוביל את המחשבות התכנוניתיים בארגון שניתן ללחץ התושבים, הלחצים הפוליטיים ונחוץ פה ניסיון רב ומוצלח, ויש צדדים שונים של קואליציה ואופוזיציה אבל מהנדס עיר בקשר טוב עם ראש העיר זה מתכון קריטי להצלחה, כי אם אין חיבור לראש העיר והבנה של שנים רבות אי אפשר לקדם. לכן אחמד הוא מועמד ראשון. אני גם ראיתי את אחמד בדיונים בעבר בתכנית אב מטרופולין חיפה כאשר היה בתחילת דרכו בשנים 1997-2000 והתרשמתי ממנו מאוד, לכן הוא הראשון והבחירה לדעתי שלמה. רנא יש לה ניסיון קצת ברשות הרבה יותר מראידה שלדעתי לא עומדת בתנאי סף בניהול צוות, יש לה נקודת ראייה בעיקר בתחבורה וזה פחות בריא למערכת למי שתכנם לתפקיד של ראייה כוללת בכל הכינווים."

44. עמדה דומה צוינה על ידי ד"ר סופר גם לאחר המכרז, ובמכתבה מיום 15.2.2017 למשרד הפנים (ראו נספח א' לעמדת המדינה בבית המשפט המחוזי – נספח 22 לבקשה לסעדים זמניים מטעם התובע/המבקש , וכן נספח א' לסיכומי המדינה בתיק זה), היא ציינה, כדלקמן:

"הועדה התכנסה ביום 26.1.2017 באולם הישיבות בעיריית נצרת ולהלן התרשמותי: ההתנהלות היתה עניינית, השאלות למועמדים היו ממוקדות שבאו לבחון התאמות לתפקיד, את כישורי המועמד וניסיונו. ניתנה הזדמנות הוגנת לכל המועמדים, הושמעו דעות שונות והתייחסויות שונות בראש פתוח ולב חפץ. לדעתי המועמד שנבחר הוא המועמד המקצועי ביותר ."

45. עמדתה של ד"ר סופר ראויה לציון בעינינו, וזאת בשל מספר טעמים –

ראשית, נשוב ונזכיר כי ד"ר סופר הינה מהנדסת העיר עכו, ומשכך יש לראותה כחברת וועדה בעלת הניסיון המקצועי הרב ביותר לשם הערכת יכולותיו של התובע. כל זאת, כאשר יתר חברי הועדה לא היו בעלי ניסיון הנדסי, ובוודאי שלא ניסיון רב ועשיר, בדומה לזה שלה ;

שנית, נזכיר שוב, כי המדובר בנציגת משרד הפנים למכרז, ומשכך יש לראותה כמי שהינה נטולת פניות, וכמי שהביעה עמדה המבוססת על טעמים מקצועיים ואובייקטיביים. ודוק – הגם שחברי האופוזיציה לא נמנעו מהעלאת (כמעט) כל טיעון אפש רי כנגד בחירתו של התובע לתפקיד – גם בעבר וגם בהליך זה, הרי שהם לא העלו ולו שמץ של טענה כנגד יושרה ומקצועיותה של ד"ר סופר. הם גם לא טענו כי היא עצמה קשורה בקשר כלשהו לתובע ו/או למר סלאם;

שלישית, ד"ר סופר הגיעה להחלטתה שבנדון גם לאור היכרות אישית עם התובע, ועם הוותק והניסיון שלו. למען הסר ספק, נדגיש בנקודה זו ובהמשך לכך, כי לא הובאה בפנינו כל ראיה מהימנה, כי במהלך שנות עבודתו הארוכות של התובע בעיריית נצרת, היתה חוסר שביעות רצון כלשהי מתפקודו כאדריכל עיר.

46. בדומה לכך, ראו גם מכתבו מיום 25.4.2018 של מר אורי אילן, יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז צפון (צורף כנספח לתצהירו המשלים של התובע, שהוגש לתיק בית הדין ביום 4.5.2018) , שם צוין, בין היתר, כדלקמן:

"... יש לי היכרות טובה עם אחמד, ואני סבור כי הוא אחד ממהנדסי הערים הטובים שיש לנו במחוז הצפון. הוא מקצועי מאוד, יסודי, קפדן ומכיר היטב את תהליכי התכנון והבניה. על רקע האתגרים האדירים ש(ב)פניה עומדת העיר הגדולה במחוז הצפון, אחמד הוא בהחלט האדם הנכון במקום הנכון, ואני בטוח ביכולתו להוביל את העיר המיוחדת הזו למקום שהיא צריכה להיות בו."

47. אומנם, המדובר במכתב שניתן רק במהלך ההתדיינות בהליך, אולם יש בו כדי לאשש פעם נוספת את המסקנה, כי גורמי ממשל בכירים, שהינם אובייקטיביים ומקצועיים, תמכו בבחירת התובע לתפקיד מהנדס העירייה.

48. עוד נציין, כי איננו נעתרים לבקשת חברי האופוזיציה, שהועלתה רק בסוף דיון ההוכחות השלישי והאחרון שנוהל בפנינו, ולפיה על עו"ד נערה להמציא לתיק בית הדין את התרשומת המקורית שהוא ערך לעצמו, ואשר היוותה את הבסיס לפרוטוקול הועדה. אין ולא הובאה כל ראיה לכך כי פרוטוקול הועדה, בפני עצמו, אינו מפרט את דברי הדוברים השונים בועדה בצורה ראויה והולמת.

49. ראו ביחס לכך גם בקשתו מיום 6.2.2017 של מר זועבי למר סלאם לתיקון פרוטוקול הועדה (ראו נספח א' לתגובת הנתבעים 21-20 בהליך הזמני), כאשר המדובר בסופו של דבר באותן הטענות שהועלו על ידו קודם לכן, עוד בפני הועדה, ואף בפנינו, ואשר אליהן אנו מתייחסים בהרחבה במהלך פסק הדין. מכל מקום, הא ראיה כי הפרוטוקול תוקן כמבוקש, וכפי המצוין במכתבו מיום 7.2.2017 של ד"ר ספדי, מנכ"ל העירייה (ראו נספח יב' לתגובת הנתבעים 19-12 בהליך הזמני).

50. עוד נציין, כי עמדת שני חברי הועדה שלא תמכו במועמדותו של התובע כמועמד הראשון, נבעה לעמדתנו מעמדה פוליטית גרידא ותו לא, ותוך כדי ניסיון לפגוע ולהזיק פוליטית במר סלאם, פרטנית, וביתר חברי הקואליציה, כללית. ראויה לציון בשלב זה עמדתו של מר סלימאן, שנימק בפני הועדה את בחירתו עבור המועמדת הגב' רנא חטיב, בכך שהוא "עדיפות למתגורר בנצרת, כל הזמן שיננתי את זה אפילו מבחינה פוליטית מעדיף מי שמתגורר בעיר ומשם מיסים...".

51. עמדתם של חברי האופוזיציה אף באה לידי ביטוי בעדותו של מר עפיפי, שהעיד מטעמם וטען לגבי התובע, ש"... הוא לא מהעיר הזאת ולא מכיר את צרכי העיר הזאת ולא מבין את מרכיביה החברתיים של העיר הזו. לשאלת בית הדין האם לא יכול להיות שאחרי 20 שנה הוא לא יבין את זה, אני משיב שלא, אם אני הייתי עובד בעיריית תל אביב, גם אחרי 20 שנה לא אבין את הצרכים של תל אביב".

52. ודוק – עמדה זו פסולה לחלוטין, בשל כמה טעמים, כמבואר להלן:

תחילה, בשל כך שהעמדה נשענת בהאי לישנה על טעמים פוליטיים ולא מקצועיים;

לאחר מכן, בשל כך שנושא המגורים לא הוזכר כלל כתנאי במכרז שבנדון (ראו ביחס לכך בסעיף 45 לסיכומי הנתבעים 1 ו-3), ועל כן לא ניתן היה להוסיף תנאי מהותי שכזה, באותו השלב;

לבסוף, בשל כך שאפלייתו של התובע בשל מקום מגוריו הינה מנוגדת להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988, האוסר על מעסיק, בין היתר, להפלות בין עובדיו מחמת "מקום מגוריו", ובכלל זה ב"קידום בעבודה". כלומר, פסילתו של התובע מחד לתפקיד, בשל העובדה שהוא אינו תושב העיר נצרת (אל א תושב אום אל-פאחם), ולעומת זאת – העדפה של מועמדת אחרת בשל מקום מגוריה, אינה תואמת והולמת את הוראות הדין.

53. יתירה מכך, חברי האופוזיציה לא הוכיחו כלל ועיקר, כי הועדה פעלה בחריגה מסמכות או שנמצא פגם מהותי בעבודתה, או שעלו שיקולים זרים בהחלטתה , או שהתרחשה פגיעה חמורה בכללי הצדק הטבעי. זאת ועוד, בהתאם להנחיית הפסיקה שצוינה בהרחבה כאמור לעיל, מעת שבחרה ועדת הבחינה בתובע, הנטל להוכיח כי אין לאשר את מועמדותו במליאה, מוטלת על הטוען זאת – ובוודאי במקרה הנוכחי.

54. לסיכום נושא זה, אנו סבורים כי החלטת רוב חברי הועדה, שהתקבלה כאמור לעיל לאחר דיון ארוך וממצה, נעשתה בהליך ראוי ומטעמים ענייניים ומבוססים היטב, ובגדר מתחם הסבירות המסור לוועדה, ובהיותה של הועדה גוף מקצועי האמון על פי דין לבחירת מהנדס הרשות המקומית.

55. באשר לנימוק השני ולניסיונו המקצועי של התובע – כאמור לעיל, וכפי שכבר צוין, הוכח במהלך ניהול ההליך, כי מזה שנים ארוכות ובמשך כ-20 שנים, ומאז חודש 11/1996, התובע מכהן כאדריכל העיר נצרת. בנוסף, הוכח גם כי התובע הינו בעל תואר שני באדריכלות מאז שנת 1993, והינו אדריכל רישוי ה רשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים, גם כן מאז שנת 1993 .
56. לעמדתנו, המדובר בניסיון עשיר ורב-שנים, שהינו רלוונטי במידה רבה לתפקיד נשוא הליך זה – מהנדס העיר. נפנה ביחס לכך, באופן כללי, להגדרת תפקידו של אדריכל רשות מקומית על ידי משרד הפנים (ראו נספח 8 לבקשה לסעדים זמניים מטעם התובע/המבקש).

57. זאת ועוד, באופן פרטני וביחס לתובע, נפנה גם למכתבי ההמלצה הרבים שניתנו בעניינו, וכאשר המדובר בעיקר במכתבים שנכתבו על ידי גורמים בכירים במשרדי ממשלה שונים, העובדים מול התובע מזה שנים רבות, ונחשפו למהות ואיכות עבודתו (ראו נספח 9 לבקשה לסעדים זמניים מטעם התובע/המבקש). זאת ועוד, נפנה לתצהירו של התובע, שם הוא טען בהקשר זה, כדלקמן (ראו גם סעיפים 13-11 לסיכומי התובע):

"31. בהתאם להגדרה המפורטת של תפקיד אדריכל העיר בשלטון המקומי, כפי שנקבעה ע"י משרד הפנים, מנהל השלטון המקומי, אגף כח אדם ושכר ברשויות המקומיות, אדריכל העיר נושא באחריות למכלול התחומים שלהלן:
תחומי אחריות:

  1. בקרה אדריכלית על תכניות והיתרי בנייה.
  2. פיתוח מדיניות התכנון של הרשות ויישומה.
  3. ניהול של משרד אדריכל העיר או של מחלקת התכנון באגף ההנדסה.
  4. ייצוג אגף ההנדסה בפורומים פנימיים ברשות, וייצוג הרשות בפורומים חיצוניים.
  5. בהתאם, נקבעו הביצועים והמשימות המוטלות שעל שכמו של אדריכל עיר, כדלקמן:

פירוט הביצועים והמשימות העיקריות, כנגזר מתחומי האחריות:
3. בקרה אדריכלית על תכניות והיתרי בנייה
א. בקרה ומתן הנחיות לעורכי בקשות להיתרי בנייה ולעורכי תכניות המוגשות לאישור הועדה המקומית או להמלצתה, לפני ההגשה לוועדה (pre-ruling) או לאחריה, בהיבטים של חזות העיר, האיכות האדריכלית של הבינוי והסביבה והתאמתה לשימושי הקרקע.
ב. מתן חוות דעת והמלצות בנושאים המנויים לעיל לוועדה ו/או למהנדס הרשות.
ג. קביעת תנאים ומתן הנחיות למגישי הבקשות להיתר והתכניות.
32. פיתוח מדיניות התכנון של הרשות ויישומה
א. פיתוח אסטרטגיית מדיניות התכנון של הרשות.
ב. הובלה של הכנת תכניות אב לפיתוח ולעיצוב מרחבי תכנון, והגשתן לאישור המהנדס.
ג. גיבוש, עריכה והגשה של הנחיות בנושא תכנון ובנייה לאישור מהנדס הרשות.
ד. מתן חוות דעת מקצועית למהנדס הרשות, בבחינה מחודשת של תכניות בניין עיר ותכניות אב קיימות, בתכנון שינויים, ובהכנת תכניות חדשות.
ה. הובלת תכניות ופרויקטים ציבוריים לשטח בנוי ו/או פתוח, ומתן הנחיות לצוות התכנון בהיבטים של עיצוב.
3. ניהול של משרד אדריכל העיר או של מחלקת התכנון באגף ההנדסה
א. ניהול תקציב המשרד.
ב. ניהול עובדי המשרד, לרבות יועצים חיצוניים.
ג. קבלת קהל ומתן מענה לפניות של גורמים שונים ( כגון: תושבים, אדריכלים וכיו"ב), בטלפון ובכתב, בכל הקשור לתחומי אחריותו.
ד. הנחיה מקצועית של גורמים פנים וחוץ עירוניים בשלבי התכנון השונים, בכל הקשור - לתחומי אחריותו.
33. בנוסף לכל האמור, הייתי עוזר לוועדת המשנה ולסגן ראש העיר וליו"ר ועדת המשנה בכל הפרויקטים הציבוריים בעיר נצרת לרבות תכנון, ביצוע ומעקב אחר ביצוע. ולא פחות חשוב- שימשתי כעוזר יו"ר הועדה לתכנון ובניה, לעניין אכיפת דיני התכו"ב.
34. אני משמש גם כחבר פורום תכנון של העיר הכולל: יו"ר הועדה המקומית, מהנדס העיר, מהנדסת הועדה המקומית והיועץ המשפטי.
35. הייתי אחראי על ליווי ופיקוח על מספר עצום של פרויקטים חשובים וגדולים בעיר נצרת: פרויקט הר הקפיצה לקראת ביקור האפיפיור בשנת 2009, בניית האמפיתיאטרון, פרויקט טריבונות, כבישים, תאורה, מים, ביוב, חשמל ועוד, תכנון מנחת למסוקים, פיתוח בתוך היער ועוד. טיפלתי בכל ההליכים לאישור בניין עיר להקמת שכונה חדשה " שכונת הגליל". פירוט נוסף מופיע בקורות החיים שהוגשו במכרז ושיצורפו להלן.
36. בנוסף, אני אחראי לכל הליכי האישור להקמת בנייני מגורים בשכונה בבנייה רוויה, ציבורית. טיפלתי בכל הבקשות לאישור בנייה ציבורית כולל מבני ציבור , לרבות בית ספר תיכון מקיף חדש.
37. אני מלווה את כלל הפרויקטים של העירייה כולל: תכנון, פיקוח, רישוי, תקצוב ועוד. ברור למעלה מכל ספק, כי כאדריכל העיר, צברתי, במשך כשני עשורים, ניסיון עצום העונה על תנאי הסף של המכרז לרבות בכל התחומים בהם נדרש ניסיון נוסף, מעל ומעבר לתנאי המכרז.
38. בכל הצניעות, אני אחד ממתי מעט שצברו ניסיון, כישורים והכשרה בכל תחומי הניסיון הדרוש במכרז, עם ערכים מוספים."

58. ביחס לניסיון הניהולי שלו, התובע טען כי למחלקת אדריכל העיר ועוזר יו"ר הועדה לתכנון ובניה, שבראשה הוא עומד, כפופים גם מחלקת הרישוי הכוללת כ-6 עובדים, מחלקת הפיקוח הכוללת 5 עובדים, מודד הועדה, עובד ארכיב ועוד 2 פקידות במחלקת תכנון עיר. קרי, המדובר ב- 15 עובדים. זאת, בנוסף לעובדי צוותי התכנון החיצוניים, אשר גם הם כפופים אליו בביצוע עבודת התכנון שהם מבצעים עבור העירייה.

59. במידה רבה, כלל הטענות של התובע ביחס לכך, לא נסתרו על ידי חברי האופוזיציה במהלך ניהול ההליך, ואף לא באמצעות הבאת ראיות נוגדות, ו/או העדים מטעם חברי האופוזיציה. כך הוא הנכון לגבי חקירתו הנגדית של התובע – ונציין כבר עתה כי זו היתה אמינה ורציפה, וטענותיו לא נסתרו.

60. כך למשל, כאשר נחקר בפנינו מר זועבי , שהינו כזכור אחד מחברי מועצת העירייה ואשר נמנה על חברי האופוזיציה, ואשר היה חבר בועדה שבה נבחר התובע לתפקידו (וכאשר מר זועבי התנגד לבחירה), הוא הודה שאין בידו – בעת מועד עריכת המכרז וגם כיום, מידע מוצק כלשהו, שיש בו כדי לסתור את טענות התובע שבנדון.
61. ראו ביחס לכך תשובתו של מר זועבי לשאלה הבאה "אני אומר לך שהוא לא עשה רק את התפקידים האלה אלא עוד כ-15 תפקידים?", ועל כך הוא השיב כדלקמן:

"אני שאלתי אותו ממי קיבל את הסמכות והוא אמר שהוא קיבל את הסמכות מדרג פוליטי. לשאלת בית הדין, האם לא ייתכן שההאצלה עצמה היא פוליטית אבל העשייה היא מקצועית, אני משיב שהסמכות היא למהנדס שנותן סמכויות ומחלק למחלקות. אני שאלתי אותו ישיר. לשאלת בית הדין, האם שאלת אותו בועדה על עצם ההאצלה ו/או גם על עצם העשייה, אני משיב כי אני כחבר מועצה איני עובד בעירייה, אני עד לכמה דברים בעירייה שאני רואה אותם ואני רואה שהעבודות מתנהלות לפי הניתוב ולפי מחלקה, לכן אני שאלתי שהוא כתב דברים ואמר על דברים שאינם במחלקה שלו, אז שאלתי אותו איך הוא קיבל את הסמכות. כאשר בית הדין שב ושואל אותי האם בדקתי בועדה ו/או בכל הזדמנות אחרת האם התובע עשה את המשימות שהוא טוען לביצוען בפועל, ללא קשר לשאלת ההאצלה, אני משיב שאני לא בדקתי. אני לא יודע אם הוא עשה את זה , ואני מוסיף שלדברים אלה יש אנשים מוסמכים. יכול להיות שהוא קיבל לעשות משהו, אך בצורה לא כשרה."

62. ראוי לציין, כי תשובה מתחמקת וב סגנון דומה, ניתנה גם על ידי העד מר סלימאן, שהיה כזכור אף הוא חבר בועדה, ביחד עם מר זועבי (ראו עמ' 60 לפרוטוקול הדיון ההוכחות ביום 30.5.2018, שורה 26, עד עמ' 61, שורה 2). אותו עד אף ציין, כי הכיר את התובע רק משנת 2013, וכחבר הועדה הוא לא היה מודע לניסיונו של התובע במסגרת ליווי פרויקטים הנדסיים רחבי-היקף, כגון הר הקפיצה וביקור האפיפיור בשנת 2009, פרויקט הטריבונות ועוד.

63. מנגד, טענותיו של התובע לגבי ניסיונו המקצועי דווקא התחזקו ביתר-שאת, באמצעות עדויות וראיות אחרות. כך למשל, מר סלאם העיד בתצהירו – ו דברים אלה לא נסתרו במהלך ניהול ההליך, כי התובע החל לעבוד בעירייה בשנת 1996. עוד הוא פירט, כי במסגרת עבודתו בעירייה שימש התובע כאדריכל העיר וכמנהל מחלקת תכנון עיר.

64. לטענתו של מר סלאם, התובע עסק במסגרת כל תפקידיו בעירייה בנושא תכנון ערים, ו"לא יכולה להיות מחלוקת שלאדריכל העיר ולמנהל מחלקת תכנון עיר יש ניסיון בתכנון ערים". בנוסף, מר סלאם פירט עוד בתצהירו, כי במסגרת הגדרת תפקידו שימש התובע כממלא-מקום מהנדס הועדה המקומית לתכנון ולבנייה ונציג העירייה במוסדות תכנון. דברים אלה מקובלים עלינו, כאמור לעיל.

65. מר סלאם הוסיף וטען, כי ה מדובר בתפקיד שמעצם הגדרתו כולל ניהול של צוות עובדים גדול – הן בהתייחס לעובדי המחלקה והן בהתייחס לניהול צוותים חיצוניים בפרויקטים עליהם התובע היה אחראי. לשיטתו, מחלקת תכנון העיר שבראשה עמד התובע היא אחת המחלקות החשובות באגף ההנדסה, וקשה לומר כי לעומד בראשה אין את הכשירות להתמודד על תפקיד מהנדס העירייה.

66. בנוסף, נפנה בהרחבה לעדותו של מר עיסא בשאראת (להלן: "מר בשאראת"), שהוזמן ליתן עדות מטעם חברי האופוזיציה, ואשר היה מהנדס העירייה הקודם, טרם בחירתו של התובע . בפתח הדברים נציין, כי מר בשאראת לא הגיש תצהיר לתיק בית הדין מטעם חברי האופוזיציה, אלא שגורמים אלה הגישו תרשומת של שיחה, אשר הוקלטה לפי הנטען בין מר בשאראת, לבין גורמים נוספים ממשרדו של עו"ד ח'טיב.

67. נציין כבר עתה, כי תמלול השיחה בוצע משום-מה על ידי עו"ד ממשרדו של עו"ד ח'טיב, ואשר לא העידה בפנינו , וזאת בניגוד גם להחלטת בית הדין מיום 29.4.2018. לעמדתנו, יש בכך כדי לפגוע במידה רבה במהימנות ראיה זו. אולם, כך או כך, גם עיון בפרוטוקול השיחה, כשלעצמו, מלמד כי אין בדברים שאמר מר בשאראת (ללא ידיעתו, כפי שמייד נראה), כדי לסייע לטענות כנגד התובע.

68. התובע מצידו התייחס לאותה הקלטה, וטען כדלקמן:

"הקלטה זו נעשתה כפי הנראה ללא ידיעת המהנדס ע"י ב"כ הנתבעים ולכן, ספק רב אם היא קבילה ובמיוחד שהמהנדס אינו צד להליך. שנית, האמור בהקלטה זו כלל לא עמד לנגד עיני חברי האופוזיציה בעת שהצביעו נגד אישור המינוי וממילא, האמור בה אינו רלוונטי לצורך הכרעה בעתירה שעניינה החלטתם ונימוקיהם כפי שעלו בישיבת המליאה. שלישית, המהנדס היוצא אומר בעצמו, ככל שהתמליל אותנטי, כי הוא עושה רק את מה שהמפלגה הקומוניסטית אומרת לו לעשות ועל כן, הקלטה זו חסרת כל משקל."

69. ביחס לנסיבות עריכת ההקלטה, העיד מר בשארה בפנינו, ואמר ש"זו עבודה של עולם תחתון ולא עבודה של אנשים מכובדים". עוד הוא אמר, כדלקמן:

"אני לא רציתי להיות חלק מקביעת מהנדס העיר בהתחלה, אני שימשתי כמהנדס העיריה יותר מ- 20 שנים ועבדתי ביחד עם התובע והוא ביקש ממני עקב הפרישה שלי שאתן לו המלצה. הסברתי לו וקיבל זאת ברוח טובה שאני לא רוצה להיות חלק מהדברים. אחרי שפרשתי מהעירייה, מר ח'טיב רדף אחריי הרבה זמן על מנת לקבל ממני תצהיר נגד התובע. אני סירבתי כל הזמן ואמת שלא הגשתי תצהיר, אז הוא מצא איזשהי דרך פסולה כזאת לערב אותי בנושא ובאיזשהו ביקור אצלי התנהלה שיחת רכילות יותר מאשר שיחה רצינית ואני מכיר את עמדתו בנושא, זרמנו והוא הקליט אותי ללא שאני אדע, שיטה בזויה שמתנהלת רק בעולם תחתון."

70. אנו מסכימים במידה רבה עם טרונייתו של מר בשאראת, ונפנה בהקשר זה לדברי המשנה לנשיאה, כב' השופט רובינשטיין, כי "הקלטת אדם שלא בידיעתו נגועה ככלל בפגם מוסרי, שלמותר להכביר עליו מילים; הרי שיחה בין אדם לחברו אינה כלל מיועדת להקפדה "משפטנית" על כל מלה, בידיעה שהיא תשמש חומר ראייתי בהליך כזה או אחר. המקליט ועושה בכך שימוש, הריהו עושה ככלל מעשה אשר לא יעשה "ברשות התורה" להבדיל, ויחשוב כל אחד מאיתנו מה היה הוא חש אילו נודע לו שהוקלט על ידי פלוני מחבריו לעבודה בלא ידיעתו" ( בר"ש 4550/15 שמואלי נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 6.7.2015).

71. באשר להקלטתו של מר בשאראת, לגופה – עיון בתמלול של השיחה שהוקלטה, שבה השתתפו מר בשאראת, עו"ד ח'טיב ולכאורה גם מהנדס נוסף בשם סימון (שלא העיד בפנינו) , מעלה כי מר בשאראת לא הביע ביקורת חריפה כנגד התובע. הגם שעו"ד ח'טיב ומר סימון מנסים חזור ושנה למשוך את מר בשאראת בלשונו, כדי "להוציא" ממנו אמירה ביקורתית ברורה כנגד התובע, למעשה מר בשאראת (שכאמור, לא היה ידע בשלב זה שהוא מוקלט), אינו נסחף בדבריו.

72. לכל היותר, אמירותיו של מר בשאראת הינן קטועות ולא ברורות, כך שלא ניתן לחלץ מהן ממצא ברור ביחס לחובת התובע. זאת ועוד, מר בשאראת אף ציין במפורש בפני הדוברים האחרים, ש"אני לא אתערב, אני אין לי קשר... אני לא מעוניין להיות מעורב בשום דבר" – בקשה שאותה, כאמור לעיל, לא כיבד עו"ד ח'טיב. על כן, איננו סבורים כי יש באותה הקלטה, כדי לסייע לטענותיהם של חברי האופוזיציה כנגד התובע.

73. באשר לעדותו של מר בשאראת, לגופה – מעבר לדברים שנאמרו עד כה, הרי שעדותו של מר בשאראת בפנינו, למעשה תמכה במידה רבה בטענותיו של התובע. כך למשל, מר בשאראת העיד בפנינו בהרחבה לגבי עבודתו של התובע תחתיו, ופירט כי עבודתו של התובע היתה במסגרת "מחלקת תכנון עיר שהיה ממונה עליה התובע, אחראי על תכנון אסטרטגי", וכן "אנו מינינו את התובע לתפקיד אדריכל העיר בנוסף לתפקידו כמנהל המחלקה".

74. עוד הוסיף מר בשאראת וציין, ש"התובע היה מנהל מחלקת תכנון עיר, היה מטפל בתוכניות מתאר, תוכניות אב, תוכניות מפורטות והיה נציג העירייה בועדה מחוזית. זאת אומרת יומיום הוא היה מטפל בפניות שלנו בועדה המחוזית ". לשיטתו של מר בשאראת , המדובר בתוכניות מתאר, אב ומפורטות, גם כאלה שהעירייה או הועדה יזמה אותן, וגם כאלה שיזמים פרטיים יזמו אותן.

75. בכלל זה, מר בשאראת ציין כי התובע, ש"... בנושא תכנון עיר הוא היה אחראי", היה עומד בראש צוות היגוי מקיף, אשר כלל גורמים שונים מהנהלת העירייה, אנשי מקצוע, ומנהלי מחלקות בעירייה, אשר הדגישו את הצרכים השונים לגבי התוכנית המוצעת . התובע היה מפקח על כל עבודת הצוות, עד לשלב של גיבוש התוכנית. נשוב ונזכיר כי דברים דומים נאמרו על ידי מר סלאם, ויש התאמה בין השניים.

76. כמו כן, בהמשך חקירתו הנגדית הוסיף מר בשאראת וציין, ש"... לגבי פיקוח על עבודת המתכננים, הוא אחראי על עבודות כל המתכננים והיועצים שמפורטות בתוכניות מתאר. פיקוח על עבודתם". ודוק – המקום היחידי שבו הסתייג העד מתיאור ניסיונו ועבודתו של התובע כאדריכל העירייה, היה לגבי אלמנט הפיקוח על ביצוע העבודות. מר בשאראת דייק והסביר בעניין זה, ש"התובע לא פיקח על איכות העבודה שהתבצעה בשטח וגם לא נתבקש לעשות זאת".

77. נציין, כי אמירה דומה צוינה על ידו בשיחה שבה הוא הוקלט, שם הוא הבהיר כי הביצוע של הפרויקטים ההנדסיים בוצע על ידי מחלקה בראשות המהנדס מונדר חביבאללה, ולא על ידי התובע. אולם, ראוי להדגיש כי אלמנט הביצוע ואף הפיקוח על ביצוע העבודות, ממילא לא תואר על ידי התובע כמרכיב עיקרי במהות עבודתו כאדריכל העירייה.

78. ביחס לניסיונו הניהולי, התובע טען בתצהירו, כי "לפי המבנה הארגוני של מחלקת ההנדסה שנעשה הרבה זמן לפני שנכנסתי לתפקידי, חולק האגף לכמה מחלקות, כאשר הייתה כל הזמן אינטראקציה בין המחלקות ההנדסיות בתוך אותו אגף, ואצלי במחלקת תכנון עיר היו שתי פקידות, אבל בעבודה שלי הייתי גם אחראי על עובדים אחרים שמקבלים ממני שירות בתוך אותו אגף".

79. בנושא זה נשאל והשיב גם מר בשאראת, כדלקמן:

"ש: אם אגיד לך שבמכרז מהנדס העיר אחד התנאים הוא זה ניסיון ניהולי עם צוות עובדים של יותר מ-11 עובדים, לאור ההיכרות שלך בעבודה של התובע בעירייה בתקופה שבה היית מהנדס העיר, הוא היה אדריכל ואחראי על 3 עובדים, האם התנאי הזה התקיים אצל התובע, אני מציג בפניך את נספח 15 לעתירה של התובע? לאחר שאני שומע את הערת בית הדין כי בפרסום למכרז לא מופיע הגבלה על מספר העובדים וכאשר בית הדין מפנה אותי לעמ' 130 מתוך 291 לכתב התביעה – נספח 15 לכתב התביעה?
ת: לאחר שבית הדין מקריא לי את ההגדרה, אני משיב שאני חושב שכן ואין מגבלה של מספרים. חוץ מזה אני חושב שהוא כבר 3 שנים מנהל צוות של האגף. אני כבר שנתיים בחוץ, מתחילת 2016 אני עשיתי חפיפות והיה ידוע שאני יוצא והוא היה מנהל דברים ומשימות. אפשר להגיד שיש לו ניסיון ניהולי למשך שנתיים וחצי. לפני זה רשמית הוא היה מנהל שתי פקידות אך היה משתתף בועדה מקומית והיה לנו פורום תכנון שהיה כולל את כל הבעיות, היינו מנהלי מחלקות וכאשר אחד מהם לא יכול לקבל החלטה לבד ויש לו בעיה בקבלת החלטה, היינו נכנסים בפורום תכנון שמכיל את כל מנהלי המחלק ות ומתייעצים עד שמוציאים החלטה."

80. מהאמור לעיל עולה בבירור, כי מר בשאראת תמך בעדותו בפה-מלא, בטענה כי ניסיונו המקצועי של התובע היה די ומספק כדי לעמוד בתנאי הסף הנדרש לשם מועמדות במכרז נשוא הליך זה. נשוב ונזכיר כי אותו עד זומן כזכור על ידי חברי האופוזיציה, והוא אף הודה ביושרו הרב (וכפי שעלה בשיחה שבה הוא הוקלט),שהוא תומך בצורה מובהקת במפלגה של יריביו של מר סלאם.

81. למען הסר ספק, טענות חברי האופוזיציה, שטענו כי המכרז דרש כדרישת סף וביחס לניהול עובדים, כי המועמד/ת ינהל מספר כזה או אחר של עובדים, הינה טענה מטעה. לא בכדי, העיר בית הדין כי השאלה שהופנתה למר בשאראת נוסחה באופן שגוי. עיון בטופס "מכרז פומבי – מהנדס העיר" שפורסם ביום 29.12.2016 (ראו נספח 15 לבקשה לסעדים זמניים מטעם התובע/המבקש), מעלה כי ביחס לניסיון ניהולי נכתב "ניסיון ניהולי: בעל ניסיון בניהול צוות עובדים טכני ומנהלי", ותו לא.

82. עוד נפרט, כי כאשר נשאל מר בשאראת בהמשך חקירתו הנגדית , הוא לא הביע ביקורת על מקצועיותו וטיב עבודתו של התובע (ראו עמ' 19 לפרוטוקול הדיון ביום 20.6.2018, שורות 6-2). נזכיר כי השניים עבדו יחדיו שנים רבות, כאמור לעיל. נשוב ונציין, וכפי שכבר נאמר, כי גם לא הובאה בפנינו כל ראיה מהימנה מטעם חברי האופוזיציה, כי במהלך שנות עבודתו הארוכות של התובע בעיריית נצרת, היתה חוסר שביעות רצון כלשהי מתפקודו כאדריכל עיר.

83. לסיכום נושא זה, אנו שבים ומציינים, כי ניסיונו ועברו המקצועי, העשיר והמגוון של התובע, היה רלוונטי ומספק לצורך עמידה בתנאי הסף לצורך המכרז שבנדון. בנוסף, מעדותו של מר בשאראת, מהנדס העירייה הקודם והממונה על התובע במשך שנים רבות ובמהלך עבודתו, עולה כי לתובע היה ניסיון ניהולי והנדסי רב מאוד, במשך שנות עבודתו המרובות בעירייה, כמי שהיה אדריכל העירייה.

84. באשר לנימוק השלישי ולטענות חברי האופוזיציה כנגד התובע – חברי האופוזיציה העלו מספר טענות אישיות כנגד התובע ובעיקר ביחס לקשריו למול מר סלאם. הנימוק העיקרי שהועלה מטעמם, הינה קרבתו הנטענת של התובע למר סלאם, כמי שבין היתר הועסק על ידו בעבר כממלא מקום מנכ"ל העירייה וכעוזר ויועץ אישי; כמי שיש לו קשרים נטענים עם אנשי עסקים בעיר נצרת " המקורבים לראש העירייה"; וכמי שהיה בעל מעורבות ופעילות פוליטית אקטיבית במסע הבחירות של מר סלאם, ובין היתר בניהול הסקרים שלו בבחירות ואף בגיוס תרומות ובגיוס אנשי עסקים לתמיכתו.

85. דא עקא, שדינן של טענות אלה וכפי שיובהר עתה בהרחבה, להידחות מכל וכל. לא נמצא לטענות אלה כל תימוכין באשר הוא – לא באותה עת, ואף לא במהלך ההליך בפנינו. כך למשל, הטענה לגבי קשרים פוליטיים ו/או עסקיים של התובע למר סלאם, לא הוכחה בהליך זה – לא מניה ולא מקצתה. חברי האופוזיציה הסתפקו בעניין זה בראיות קלושות ביותר, רסיסי מידע וחלקיקי שמועות, שלא עמדו כלל בנטל ההוכחה הנדרש . נפנה ביחס לכך לקביעתו של התובע, אשר קרא לכך בתצהירו המשלים כ"[ב]טענות שרובן ככולן מתחום הרכילות, שיחות החולין והפוליטיקה המקומית".

86. נפרט תחילה, כי התובע אף ציין בחקירתו הנגדית, כי בינו לבין מר סלאם " אין קרבה בינינו", ו"אני מכיר אותו מהעירייה", וכן "הקשר בינינו הוא קשר עבודה". התובע אף הדגיש במפורש, ש"אני לא הייתי מעורב בשום פן פוליטי, לא לפני ולא אחרי", וכן "אני לא הייתי מעורב בפן פוליטי", וגם "אני לא מעורב פוליטית בשום דבר".

87. בנוסף, התובע אמר ש"אני נאלץ להזכיר לך שאני תושב אום אלפחם ולא תושב נצרת ולא מתעסק ולא עוקב בפוליטיקה המקומית. סיבת בואי כל יום הוא לצורך עבודה ולשרת את תושבי העיר, כפי מיטב הידע שלי וניסיוני, על כן איני עוקב אחרי כל הרכילויות של הפוליטיקה המקומית". את הטענות שהועלו כנגדו על ידי מר עפיפי, הכחיש התובע במפורש ובבירור (עמ' 8 לפרוטוקול הדיון ההוכחות ביום 30.5.2018, שורות 23-22).

88. ביחס למהות הקשר עם מר סלאם, הוסיף התובע בחקירתו הנגדית וציין, ש"אנו עובדים ביחד הרבה שנים, אני לא יודע מה זה קרבה מיוחדת, זו קרבה ששווה לזו שהייתה לי עם מר ג'ראיסי וגם לסגני ראש העיר האחרים במשך כל הקדנציות שהיו מאז תקופת עבודתי ומאז שהתחלתי לעבוד עד היום. אם ביקור ניחום אבלים בעת פטירת אביו של ראש העיר זה קרבה אז אני לא יודע".

89. מר סלאם הכחיש מצידו שיש קשר מיוחד בינו לבין התובע, ובפני הועדה הוא התייחס לעניין זה, וציין ש"אני מכיר את אחמד ג'בארין מאז שנכנסתי כחבר מועצה בשנת 1993, הוא חבר של כל העובדים ואין כלום ביני לבין אחמד...". גם בתצהירו שהוגש בהליך זה, הוא פירט שאין שחר לטענות, וציין שהיחסים בינו לבין התובע נובעים אך ורק מעבודתם המשותפת בעירית נצרת. כמו כן, הוא טען כי אין ביניהם יחסי חברות מעבר ליחסי העבודה, ואין ביניהם שום זיקה שמונעת את כהונתו כיו"ר הועדה שבחרה את התובע לתפקידו.

90. בחקירתו הנגדית בפנינו, הוסיף מר סלאם וטען, ש"התובע הינו טרמפ שעליתם עליו, כדי להגיע אליי". עוד הוא פירט, ש"התובע עובד מזה 20 שנה כאדריכל, כשהתחלתי לעבוד כראש עירייה, אמרתי לו שיבוא ויעזור לי כממלא מקום מנכ"ל עד שימונה מנכ"ל וכיהן בשני התפקידים יחדיו בערך כשנה, ועד שבחרתי את שריף ספדי כמנכ"ל, בגלל שהוא בנאדם מכובד ואמין וכל נצרת מזה 20 שנים מכירים מי הוא".

91. ביחס לנקודה זו, הציגו חברי האופוזיציה סרטונים שהועלו לאתר Youtube, ואשר לטענתם מוכיחים כי התובע נכח בעצרות פוליטיות שבהן הובעה תמיכה במר סלאם, וכי השתתפותו של התובע באותם אירועים היתה אסורה. תחילה נציין ביחס לכך, כי הצדדים היו חלוקים אם המדובר בארבעה סרטונים המציגים ארבעה אירועים שונים – כפי טענת חברי האופוזיציה ; או שמא בארבעה סרטונים המתייחסים לשני אירועים בלבד – כפי טענת התובע.

92. מחלוקת נוספת בין הצדדים היתה לגבי השאלה, האם אחד מהסרטונים צולם במשרדי העירייה (בבניין ווקף). אולם, לשיטתנו הכרעה במחלוקות אלה ממילא אינה נדרשת לענייננו, שכן צפייה בכלל הסרטונים, אינה מוכיחה כלל מעורבות ו/או תמיכה פוליטית של התובע במר סלאם, ובוודאי לא כזאת שיש בה כדי לפסול את מועמדותו.

93. התובע התייחס לאחד מהאירועים, כאשר הוא ציין בתצהיר המשלים השני (תצהיר שלו הוא קרא בשם "תצהיר הזמה"), כדלקמן:

"אני כמו כמעט כל תושבי נצרת ורוב עובדי העירייה ואף רבים מהמגזר הערבי, הגעתי כמנהג המושרש במגזר הערבי לברך את מר סלאם על זכייתו בבחירות, דיני כדין עובדי העירייה אחרים. זה הכל. ברכה לרגל זכייה בבחירות, אינה תמיכה פוליטית, ממילא, אינה עיסוק " בסקרים", או חלילה " גיוס אנשי עסקים"
...
גם בתקופת ראש העיר הקודם ומועמדם של חברי האופוזיציה בבחירות האחרונות לראשות העיר, מר ראמז גראיסי, אני, כמו עובדי העירייה האחרים בירכנו אותו על הזכייה במטה שלו. גם כאשר נפטר אביו המנוח ז"ל, ביקרתי אצל מר גראיסי לניחום אבלים".

94. עוד העיד התובע בתצהירו , כי "נכחתי במשרדי העירייה במקום עבודתי כרגיל, כמדי יום ביומו. בשלב מסוים נכנסו לעירייה תושבים ועיתונאים בעקבות הפרסום על החלטת בית המשפט העליון שהורה על בחירות חוזרות בנצרת. כמובן, היתה המולה גדולה וכל העובדים, יצאו ממשרדיהם וניגשו לעבר משרדו של ראש העיר שם התאספו העיתונאים. וכך גם אנוכי. זה הכל..".

95. התובע העיד בחקירה הנגדית, ובהמשך לטענותיו בתצהירו, ש"זה היה אחרי הבחירות ונהוג שעובדי העירייה היו הולכים ומברכים את ראש העירייה הנבחר". התובע אף העיד כי הוא ביצע אקט דומה כאשר נבחר ראש העירייה הקודם, מר ג'ראיסי – מי שהיה יריבו הפוליטי של מר סלאם. לשיטתנו, המדובר בהסברים פשוטים והגיוניים, שלא הופרכו על ידי חברי האופוזיציה. טענותיו של התובע מקובלות עלינו, ולא נסתרו בחקירתו הנגדית, ו/או בכלל.

96. באשר לסרטון נוסף הסביר התובע, כדלקמן:

"מר עלי סלאם היה ממונה על מחלקת ההנדסה וועדת המשנה לתכנון ובניה, במעמד יו"ר הועדה, והייתי כפוף אליו בעבודתי בהיותי אוחז בתפקיד עוזר יו"ר הועדה. קרי, עבדתי ביחד עימו בכל הנושאים שהיו בתחום טיפולי הן במחלקת ההנדסה והן בוועדת המשנה. במועד שאינו זכור לי בחודש 8/13, ראש העיר הקודם החליט ליטול ממר סלאם את סמכויותיו ולאחר מכן גם לפנותו מחדרו. אלא שמר עלי סלאם הגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים וניתן פסק דין המאשר את הסכמת הצדדים, לפיה, סמכויותיו יושבו למן 15.8.13. בפועל, גם בימים שלפני כן, מר סלאם המשיך לאחוז בסמכויותיו. אולם, מנגד, נאסר עליו להיכנס למשרדו, וביום 16.8.13 ראש העיר החליט על סגירת משרדיו של מר עלי סלאם ואף הורה למזכירתו הקודמת של עלי סלאם, הגב' מנאר זועבי, לעבור לעבוד עם סגן ראש העיר מוסבאח זיאד. כתוצאה מכך, מר עלי סלאם, בהתאם להחלטת ראש העיר הקודם ולפסק הדין כאמור, המשיך לכהן כממלא מקום וממונה בסמכויות על מחלקת ההנדסה והועדה לתכנן והבניה, אך אסור לו היה לעבוד מתוך משרדו ולפיכך, כשהיה צורך בטיפול שלו בענייני המחלקה, נאלצנו להגיע אליו לצורך זה. זו היתה תקופת בחירות והוא נהג לשהות במטה שלו, בבית שלו או בפעילות הקשורה בבחירות. בסרטון, רואים שחיכיתי לו, בשורה האחרונה במטה עד שיתפנה, לצורך טיפול בעניין הנוגע לעבודה של המחלקה. מכאן ועד לטענות כאילו שהייתי פעיל שלו, הדרך רחוקה מאד."

97. מר סלאם העיד בהקשר זה מצידו, בחקירה הנגדית, "... היו 10,000 איש. אני לא זוכר. התובע הינו אדריכל העירייה, ואני לא זוכר אם הוא היה באסיפה". נשוב ונסכם איפוא, כי טענות חברי האופוזיציה וביחס להשתתפותו של התוב ע בעצרות או פגישות פוליטיות של מר סלאם , דינן להידחות לחלוטין.

98. טענה נוספת שהעלו חברי האופוזיציה הינה ביחס לכך שהתובע עבד בעבודה פרטית, מלבד עבודתו בעירייה, וזאת ללא קבלת היתר לכך. התובע התייחס לכך בתצהירו, כדלקמן:

"גם הטענות בעניין " עבודת חוץ" משוללות יסוד... החברה הראשונה, ג'ברין רפיק ואחיו בע"מ, כעולה מהמסמכים שצורפו נוסדה ב-1995 לא היתה פעילה אי פעם, ונמחקה ב- 1999!! ממילא, לא כיהנתי בה בפועל ולא קיבלתי כל טובת הנאה. החברה השנייה, אף היא אינה פעילה מזה שנים אורכות. אני לא מילאתי בה כל תפקיד, מעולם לא חתמתי על כל מסמך הנוגע לה, וממילא לא עבדתי ולא קיבלתי כל טובת הנאה שהיא מהחברה, לא כשכר ולא כדיבידנד."

99. טענות התובע כלל לא נסתרו על ידי חברי האופוזיציה, והתובע למעשה לא נחקר בחקירה נגדית בנקודה זו . גם מר בשאראת העיד בחקירתו הנגדית, כי הוא אינו יודע על כך שהתובע עסק בעבודות פרטיות, מלבד עבודתו כאדריכל העירייה. יתירה מכך, גם בדו"ח החקירה הפרטית שצירפו הנתבעים 21-20 עצמם, לתשובתם לצו המניעה, צוין בהאי לישנה ביחס לחברה אחת, כי "... החברה במחיקה ואינה פעילה כיום".

100. כמו כן, ביחס לחברה נוספת, צוין באותו דו"ח, ובדומה, כי ".. החברה אינה פעילה כיום". לבסוף, ביחס לעמותה שאליה היה קשור התובע, כך לטענת הדו"ח, צוין שוב כי "החברה אינה פעילה". על כן, טענות חברי האופוזיציה בהקשר זה, דינן להידחות. זאת ועוד, אנו רואים בכך סממן נוסף לכך שחברי האופוזיציה לא נמנעו מהעלאת כל טענה באשר היא כנגד התובע, וגם כאלה שאין בהן לו שמץ של בסיס עובדתי , וכאלה שנסתרו מראיות שהם עצמם הסתמכו עליהן.

101. באשר לטענה כי התובע שכר את ד"ר אטרש על מנת שיבצע סקר בשמו ובעבורו של מר סלאם, או לטענה כי התובע ארגן את ספר התרומות של מר סלאם – בתצהירו של עד בשם מר עבד עבדאללה (להלן: "מר עבדאללה"), שהינו פעיל פוליטי לשעבר אצל מר סלאם, ואשר העיד בפנינו מטעם חברי האופוזיציה, נטען כדלקמן:

"על פי שיחה שקיימתי עם ד"ר עאס אטרש ומומחה לסקרי דעת קהל במגור הערבי) לפני מספר ימים, מר אטרש מסר לי כי הוא ביצע סקר בשנת 2013 עבור עלי סלאם, כאשר מי שהומין את הסקר ומי שהיה בקשר איתו לרבות אסטרטגית הבחינות של עלי סלאם, הינו התובע בעצמו, מר אחמד ג'בארין."

102. דא עקא, שגם טענות אלה לא הוכחו כלל על ידי חברי האופוזיציה , והתובע סירב לאשר בחקירתו הנגדית את טענות חברי האופוזיציה ביחס לכך. כאשר הוא נשאל " מר עבדאללה טוען שאתה היית מעורב בסקרים ובהזמנתם למר עלי סלאם לפני הבחירות, מה דעתך על זה? ", הוא השיב במפורש ש"לא היו דברים מעולם". מר סלאם טען מצידו, כי התובע לא היה מעורב בפעילות של מטה הבחירות שלו, והוא לא ניהל סקרים ולא היה מעורב בסקרים. זאת ועוד, הוא טען שהתובע לא עסק בגיוס תרומות או בעניינים כספיים אחרים הנוגעים למערכת הבחירות, ולא עסק בגיוס אנשי עסקים לתמיכה בו.

103. מנגד להכחשות אלה, הרי שפעם נוספת לא עמדו חברי האופוזיציה בנטל ההוכחה הנדרש לשם הוכחת טענתם. כך למשל, העד מר עפיפי טען בתצהירו כי התובע היה חבר בהנהגת הסיעה הפוליטית של מר סלאם בעת הבחירות הקודמות בשנת 2013 (" סיעת נאסרתי"), וכי התובע השתתף בכל הפגישות של ההנהגה , והיה שותף פעיל בבחירות שהתקיימו בשנת 2013, לצידו של מר סלאם. דא עקא, שלא הובאה כל ראיה מהימנה ואובייקטיבית, באשר היא, לדברים אלה.

104. נפרט, כי מר עפיפי אף נשאל והשיב , כדלקמן: "לפי טענתך היה ספר תרומות אצל התובע?", ועל כך הוא ענה ש"כן. אין לי עותק ממני. גרסה מול גרסה". בעדותו בפנינו הוסיף מר עפיפי והעיד גם ביחס לפגישה שהיתה לו עם הסוקר שלפי הטענה עמד בקשר עם התובע – ד"ר אטרש מכפר דבוריה. אולם, עדותו של מר עפיפי היתה מבולבלת ומגומגמת, ותוך כדי שהוא ביקש לגלות טפח ולהסתיר טפחיים (ואף יותר מכך) מבית הדין, וכפי שמלמד הדיאלוג הבא:

"ש: באותה פגישה שלך עם אטרש, מתי הייתה?
ת: לפני שבוע, אני לא רוצה להגיד לך איפה זה היה. אמרתי לך שכן הייתה פגישה.
ש: מדוע אתה לא רוצה להגיד, זה סוד?
ת: לא רוצה להגיד, לך. ככה אני לא רוצה להגיד. מה זה נותן? במשרד שלי, בבית מלון... (העד מחייך).
ש: האם באותה פגישה נכח גם עבד עבדאללה?
ת: אני לא אגיד, כבר נשאלתי על כך. אני יכול גם להגיד שאני רוצה לשתוק עכשיו."

105. גם המשך עדותו של מר עפיפי לא תרם להבהרת הטענה ביחס להזמנת סקרים על ידי התובע עבור מר סלאם , וזאת בלשון המעטה (ולא נאמר דברים חריפים יותר, ולו מפאת כבודו של מר עפיפי), כדלקמן:

"... [ש]מי שהזמין את הסקר הוא התובע ומי ששילם את הכסף זה התובע אך לא מכיסו אלא משיק של איש עסקים. תלך לד"ר אטרש יוציא את המסמכים הרלבנטיים. לשאלת בית הדין, האם אני יודע מי זה איש העסקים, אני משיב שאני לא רוצה לדבר ואני עדיין אני לא זוכר את השם שלו, אולי בעתיד כשאלך הביתה אזכור אותו (העד מחייך וצוחק) ".

106. לא בכדי, ובכל הקשור לד"ר אטרש, ניתנה ביחס החלטתו של בית הדין ביום 12.6.2018, שלא התירה את זימונו של ד"ר אטרש לעדות בפני בית הדין: "אינני מקבל את הבקשה לזימונו לעדות, ומקובלים עלינו טיעוני באי-הכוח שמתנגדים לזימונו – וראו למשל תגובתו של עו"ד מירון מיום 10.6.2018, שמציין כי לא ברור הכיצד "גילו" המבקשים את דבר קיומו של עד זה, רק לאחר הדיון שנערך בפני בית הדין. ראו גם סעיף 5 לתגובתו מיום 10.6.2018 של עו"ד יאסין, ב"כ התובע".
107. כאמור לעיל, בפנינו אף העיד מטעם חברי האופוזיציה עד נוסף – מר עבדאללה. כפי ש כבר התייחסנו ואף נתייחס בהמשך לעדות זו, הרי שזו לא שכנעה אותנו כלל – לא בכך שעד זה בא בפנינו בידיים נקיות, ולא בעדות כשלעצמה. עם זאת, נציין כבר עתה וביחס לנקודה ספציפית זו, כי מר עבדאללה טען בפנינו, כי "יש לי הקלטה שהייתה ביני לבין מר אטרש בנוכחות עו"ד ח'טיב ועלי עפיפי, יש לי גם כן הקלטה של הסוקר שהוא גם כן מעיד שהתובע הזמין את כל הסוקר, והוא נתן לו כסף". דא עקא, שאותן הקלטות לא הובאו בפנינו, על כל המשתמע מכך, ולחובת טענות חברי האופוזיציה.

108. טענה נוספת שהעלו חברי האופוזיציה כנגד התובע, הינה הטענה כי מתנהלת כנגדו חקירת משטרה. מעבר לאישורים כאלה או אחרים לגבי הגשת תלונות למשטרה, סגיר ה לכאורה של התלונה ועוד, הרי שלא הובאו בפנינו כל ראיות או ממצאים, על מנת שנוכל להגיע לממצאים מדויקים בהקשר זה. בוודאי גם, שאיננו יכולים להגיע לממצאים שיש בהם כדי לפעול לחובת התובע בהליך זה . מכל מקום, נציין כי עמדת המדינה היתה כי לעת זו, אין בחקירה שנפתחה כשלעצמה ובשלב בו היא נמצאת, כדי להוות מניעה משפטית למינויו של התובע למהנדס העיר נצרת.

109. לסיכום נושא זה, אנו דוחים את כלל טענותיהם של חברי האופוזיציה כנגד התובע, ובכלל זה, אנו קובעים כי לא הוצגה כל ראיה לכך כי התובע היה פעיל פוליטי של מר סלאם, לרבות על דרך של גיוס תרומות או השתתפות בעצרות פוליטיות.

110. באשר לנימוק הרביעי ולסוגיית השיהוי, מחד; ולהעלאת טענות לראשונה רק בהליך זה, מנגד – לשיטתנו, חלק ניכר מטענותיהם של חברי האופוזיציה בהליך זה הועלו בשיהוי רב וניכר. נשוב ונזכיר, כי התובע נבחר בועדה עוד ביום 26.1.2017. חרף זאת, אף אחד מחברי האופוזיציה לא טרח לפנות בהליך משפטי כנגד החלטה זו, וכלל חברי האופוזיציה בחרו להעלות טענותיהם (כמעט) אך ורק "במישור הפוליטי" – קרי, באמצעות ההצבעה במועצת העירייה. זאת ועוד, חלק אחר מטענותיהם של חברי האופוזיציה בהליך זה הועלו בפעם הראשונה, רק במהלך ההליך.
111. התובע טען ביחס לכך, בתצהירו הראשון, ש"הדרך לתקיפת החלטתה של ועדת הבחינה לבחור במועמד ו/או את כשירותו של מעומד מסוים ועמידתו בתנאי הסף, אינה עוברת דרך מליאת המועצה שכמובן אינה הטריבונל המוסמך לעשות כן, אלא דרך נקיטה בצעדים לביטול החלטתה של ועדת הבחירה, קרי – בהליך משפטי נפרד לביטול ההחלטה".

112. זאת ועוד, התובע הוסיף וטען, כי "המליאה שהינה גוף פוליטי מובהק ובשום אופן אינה גוף מקצועי, מנועה מלשים את עצמה בנעלי ועדת המכרזים ולהחליט במקומה מי מהמועמדים כשיר וראוי לכהן בתפקיד ומי לא שכן הפררוגטיבה הזו שמורה לוועדת הבחינה... חמור מכך, המליאה לא הצביעה על פגם כל שהוא בעבודתה של ועדת המכרזים".

113. בדומה, טענו הנתבעים 7-6 ו-11-9 בסעיף 14 לסיכומיהם, כי " ראש העיר לא ביצע "מחטף", הוא לא הביא את החלטות ועדת הבחינה באשר לבחירת התובע, לאישור מועצת העיר יום למחרת ההחלטה, אלא התעכב עם נושא זה במשך כשלושה חודשים – דבר שאפשר למתנגדים שהות מתאימה לפעול בצורה נינוחה כנגד ועדת הבחינה, אך הם בחרו במודע שלא לעשות כן".

114. נציין, כי עמדות אלה מקובלות עלינו במידה רבה. בעניין זה, אנו גם מצטרפים לעמדתו של כב' השופט אברהם, שציין מצידו, כדלקמן:

"... הדרך לביקורת משפטית חייבת להיות דרך של הגשת עתירה ע"י המתנגדים להחלטת ועדת הבחירה, ישירות כנגד החלטת וועדת הבחירה, ולא תקיפתה של החלטה זו במליאת מועצת העיר בעת הדיון באישור החלטת ועדת הבחירה או, בתשובה לעתירה דנן. שכן, תקיפת החלטת וועדת הבחינה ע"י המליאה מצומצמת כאמור לבחינה "חיצונית" הליך וועדת הבחינה ולא לבחינת שיקול הדעת של וועדת הבחינה...
עיון בפרוטוקול וועדת הבחינה מלמד כי טענות חברי וועדת הבחינה המתנגדים נטענו בפני אותה וועדה ולא נתקבלו על ידה. על כן הדרך לתקיפת שיקול דעת הועדה בנושאים הנ"ל, צריכה היתה להיות על דרך הגשת עתירה כנגד שיקול דעת אותה וכנגד החלטתה. אין חולק כי הדבר לא נעשה. כפי שציינתי, טענות ונימוקים מסוג זה, אין מקומן בהליך האישור ע"י המליאה. הן חורגות מתחום שיקול הדעת הצר שהוקנה לחברי המליאה. על כן הן לא תוכלנה לשמש הצדקה להתנגדות לאישור החלטת ועדת הבחינה, גם בהליך דנן.".

115. כאשר נשאל אחד מעדי חברי האופוזיציה – מר זועבי, בחקירתו הנגדית , האם "יש לך הסבר לבית הדין למה אחרי שהועדה לא קיבלה את עמדתך ובחרה את מר ג'בארין, לא ניגשת בעתירה לבית הדין? ", הוא פירט כי "הועדה המליצה למועצת העיר שהיא ממנה את התובע ואני יכול לשכנע את האנשים בעד או נגד, הכוונה במליאה. אם הייתי הולך לבית משפט, היו דוחים אותי .... התייעצתי גם עם עורכי דין".

116. כאשר הוא שב ונשאל, "בחודשיים האלה לא עשיתם כלום?", הוא ענה במפורש "מה לעשות?". כלומר, יש להסיק כי המדובר בהחלטה מושכלת של חברי האופוזיציה להמתין להתכנסות המועצה. אולם, אופן פעולתם של חברי האופוזיציה אינו עומד בהנחיות הפסיקה בהקשר זה . בוודאי גם, שאופן פעולתם אינו תואם את הנחייתו של כב' השופט הנדל, כי חברי המועצה יבדקו את המינוי אך ורק מ"ש' ועד ת' ".

117. מנגד, טענותיו של התובע לגבי אופן פעולתם השגוי של חברי האופוזיציה, מקובלות עלינו. זאת, במיוחד בשימת לב לעמדת חברי האופוזיציה, שלא יצאו כאמור לעיל כנגד החלטת הועדה עצמה (ולמשל – כנגד נימוקיה של ד"ר סופר, למשל), אלא בחרו לתקוף את התובע באופן אישי. ודוק – באותה עת, הנימוק הענייני (לכאורה) היחידי שהועלה מטעמם, הינה קרבתו הנטענת של התובע למר סלאם, וכפי שכבר פורט על ידינו.

118. כך למשל, טרם התכנסות מליאת העירייה ביום 12.4.2017, חברי האופוזיציה שלחו מכתב, ובו טענו בלקוניות רבה, כי "חברי המועצה החתומים מטה סבורים שמר אחמד גבארין אינו עונה על תנאי הסף הדרושים לתפקיד כפי שקבעה דעת המיעוט בועדה למינוי עובדים בכירים". דא עקא, שטענות אלה כבר נדחו על ידינו מכל וכל, ולא נמצא להן כל תימוכין באשר הוא – לא באותה עת, ואף לא במהלך ההליך בפנינו.
119. לסיכום נושא זה, השתהותם והימנעותם של חברי האופוזיציה מלפעול בצורה אחרת כנגד בחירת התובע לתפקיד מהנדס העירייה, מלבד במישור הפוליטי, מטילה צל כבד על טענותיהם. זאת ועוד, בחינת המינוי במליאת המועצה, ובהתאם להנחיות הפסיקה, מעלה כי המינוי יכול היה להיבדק בצורה מצומצמת ביותר, ולא באמצעות בחינת שיקול הדעת של וועדת הבחינה.

120. התייחסויות לטענות ולעדויות נוספות שנשמעו בפנינו, ואשר לא צוינו עד כה – הצדדים התייחסו לטענות נוספות, אשר לא מצאנו כי הכרעה בהן הינה נדרשת לצורך עניינו של הליך זה, ואף אין בהן כדי להשליך את שאלת כשירותו של התובע לתפקיד. כך הוא הנכון לגבי הטענה של התובע, כי משרד המתכננים טבעוני הפעיל עליו לחץ בלתי ראוי, או ביחס לטענה של חברי האופוזיציה לאי העברה מראש וטרם התכנסות הועדה, של נתוני המועמדים.

121. זאת ועוד, קביעה זו נכונה גם לגבי טענת התובע כי הוא נכנס בפועל לתפקידו כמהנדס העירייה, מאז בחירתו לתפקיד, טענה המוכחשת על ידי חברי האופוזיציה; קביעה זו נכונה גם לגבי טענות נוספות שהועלו, ולפיהן הוגשו תלונות שונות על ידי המעורבים בתיק, למשטרת ישראל או ליועץ המשפטי לממשלה; זאת ועוד, כך הוא הנכון ביחס לטענה של חברי האופוזיציה, כי הגב' היבא ספדי משמשת בפועל כמי שהינה מהנדסת העירייה, ולא התובע.

122. עוד נפרט, כי בפנינו העידו מספר עדים מטעם חברי האופוזיציה, וביניהם מר עפיפי, מר עבדאללה, מר זועבי, עו"ד אשרף מחרום – הנתבע 21 בהליך וחבר האופוזיציה במועצה, ומר סלים סלימאן – הנתבע 20 בהליך וחבר אופוזיציה נוסף, ומי שהיה חבר בוועדת המכרזים שבה נבחר התובע לתפקידו . יש לציין, כי לא היה בעדותם כדי לתמוך בגרסת חברי האופוזיציה ו/או לפגוע בעמדת התובע.

123. מנגד, שוכנענו כי עדותם של אותם עדים נבעה מטעמים פוליטיים גרידא, ומתוך רצון לפגוע בראש ובראשונה במר סלאם, ומתוך חבירה בצוותה-חדא של מר עפיפי, מר עבדאללה ושל גורמים נוספים, להזיק פוליטית למר סלאם. מעבר לכך, שוכנענו כי המדובר בעדויות שלא ניתן לתת להן משקל כלשהו, ומשעה שעדויות אלה לא גובו בכל ראיה ו/או אסמכתא אובייקטיבית כלשהי, או בעדות אחרת שניתן היה לסמוך עליה.

124. כך למשל, מעדותו של מר עבדאללה בפנינו, התברר כי הוא לא ראה במו עיניו את התובע כמי שהיה פעיל פוליטי אצל מר סלאם, אלא "אני ראיתי אותו בסרטונים, במוגבלות שלי הייתי מעט מאוד ברחובות, אבל עקבתי דרך האינטרנט על מה שמתרחש" (יצוין כי מר עבדאללה הינו בעל מוגבלות, ומתקשה בניידות).

125. כאשר הוא נשאל "איפה כן ראית אותו, חוץ מבסרטונים ולאחר מכן מדברים שהתבררו לך?", הוא ענה "יש לי תמונות, אבל אני לא מצולם איתו, למה, כי אנו לא חברים ואני לא מצלם כל אחד". למותר לציין, כי אותן תמונות לא הובאו בפנינו, על כל המשתמע מכך. על כן, שוב אנו מגיעים למסקנה, כי המדובר בעדות חסרת ביסוס וחסרת כל מעמד. על כן, איננו נותנים כלל אמון בטענת מר עבדאללה, כי בהיותו פעיל פוליטי בשעתו ברשימה של מר סלאם, הוא נחשף לפעילותו של התובע באותה הרשימה.

126. באשר לעדותו של מר עפיפי, אנו שבים ומציינים כי שוכנענו שעדותו כנגד התובע בהליך זה, נבעה בראש ובראשונה מהיריבות האישית והטינה העזה שהוא רחש ורוחש למר סלאם. נדגיש שוב, כי המדובר בקרוב משפחה של מר סלאם, כאשר ילדיהם של השניים היו נשואים והתגרשו לאחרונה. המדובר גם במי שהיה בעבר פעיל ותומך פוליטי במר סלאם. אולם, בעת מועד התכנסות הועדה בשנת 2017, מר עפיפי כבר היה יריבו הפוליטי של מר סלאם, לכל דבר ועניין.

127. למעשה, מר עפיפי העיד שכבר לאחר בחירתו של מר סלאם לתפקיד ראש העירייה, במהלך תחילת שנת 2014, חל קרע ביניהם. עוד נציין, כי יריבותו של מר עפיפי כנגד מר סלאם אף הובילה אותו לממן חלק נכבד מעלויות ההליך המשפטי בעניינו של התובע, בהיקף של עשרות אלפי שקלים ( ראו עמ' 46 לפרוטוקול דיון ההוכחות מיום 30.5.2018, שורות 10-7, וכן עמ' 48, שורה 27, עד עמ' 49, שורה 14, וכן ראו בעדותו של מר מחרום, באותו הדיון – עמ' 56, שורות 21-11).
128. זאת ועוד, יריבותו של מר עפיפי אף הביאה אותו להצהיר בעבר ברשתות חברתיות , ואף בפנינו, כי הוא שוקל לרוץ לראשות עיריית נצרת. כאשר נשאל מר עפיפי בחקירתו הנגדית "האם אתה ממשיך עם המועמדות הזו?", הוא השיב ש"אני לא יודע, אבל לא פוסל". גם העד עבדאללה העיד מצידו ביחס לכך, כי "עלי עפיפי ... והוא הודיע מזמן שהוא הולך להתמודד לעירייה". מכל מקום, נשוב ונציין, כי מר עפיפי אינו עד מהימן כלל ועיקר, וכלל איננו נותנים אמון בדבריו. בנוסף, נפנה ביחס לכך לסעיף 56 לסיכומי התובע, ונציין כי טענות התובע כנגד עדותו של מר עפיפי, מקובלות עלינו במלואן .

129. באשר לעדותו של מר סלאם – בפנינו גם העיד ראש העירייה הנוכחי, מר סלאם. לצערנו הרב , עדות זו התאפיינה בהתחמקות ומתן תשובות לא ענייניות. על שאלות רבות השיב מר סלאם באמירה שהוא אינו זוכר, או הפנה את הנושא לתשובתו של היועץ המשפטי של העירייה, עו"ד נערה (שגם הוא, כזכור, העיד בפנינו). על שאלות אחרות סירב מר סלאם לענות, פשוטו כמשמעו, וציין כי " לא אענה לך". מטעמים אלה, עדותו של מר סלאם היתה בעייתית בעינינו.

130. עם זאת, נציין שתי הערות ביחס לכך: ראשית, טענותיו של מר סלאם בתצהירו, ובמיוחד ביחס לתובע, לא נסתרו, כשלעצמן (ולמשל – בעדות או ראיה אחרת) ; שנית, איננו סבורים כי המדובר בניסיון של מר סלאם להסתיר דבר-מה, ובכל הקשור לעניינו של ההליך. אלא, כי המדובר בתשובות שניתנו בעיקר לאור האיבה שרוחש מר סלאם ל חברי האופוזיציה, כללית; ואף לעו"ד ח'טיב שחקר אותו בחקירה נגדית – מי שהיה בעבר בא- כוחו שלו, פרטנית (ראו למשל תשובתו הבאה: "מי שהיה מעורב זה אתה ועלי עפיפי, היית בא כוחי. גירשתי אתכם ולכן אתם נגדי").

131. לאמור לעיל יש להוסיף את הדברים הבאים: בית הדין כבר חזה בעבר בעד או שניים שמתחמק מתשובות, והמדובר בחיזיון שכיח בתיקים מסוימים . אלא, שהדברים הגיעו לשיא בעצם התבטאויותיו של מר סלאם כנגד עורכי הדין שחקרו אותו בחקירה נגדית – עו"ד ח'טיב ועו"ד דקואר . במיוחד דברים אלה נכונים לגבי עו"ד ח'טיב, שהיה כאמור בעבר בא-כוחו של מר סלאם, ובכלל זה גם בהליכים המשפטיים, שבסופם הוכרז מר סלאם כראש העירייה .
132. כך למשל, מר סלאם התבטא במילים הבאות , בפני אולם הומה אדם : "יא רמאי"; "אתה לא שווה שאענה לך"; "זה התפקיד שלך למנות חוקרים ולרמות אנשים"; "אתה לא מתבייש, תכבד את עצמך"; "תתבייש לך"; "אתם (הכוונה לעו"ד ח'טיב ומר עפיפי – בית הדין) שני רמאים ותשאלו אחד את השני, תגידו לשופט מי אתם ומה רציתם ממני"; "יש לי יותר אמון בתובע באשר ממך, יא רמאי. זו בשבילך מילה קטנה".

133. ודוק – חרף ניסיונותיו החוזרים ונשנים של בית הדין להכווין את מר סלאם לענות לגופו של עניין, ואף בצורה מכובדת וראויה, חזר מר סלאם על התנהגותו הנלוזה והמבישה , וחבל שכך. אנו מביעים פליאה רבה וצער ניכר על התנהגות זו, שלא היה לה כל מקום, ומשעה שאין המדובר בהתנהגות שמכבדת את מר סלאם, ובעיקר לא את הציבור הרב של תושבי נצרת, שהביא אותו לתפקידו הנוכחי . זאת ועוד, המדובר גם בביזוי הליכי משפט, פשוטו כמשמעו.

134. כאמור לעיל, ניסיונותיו של בית הדין למתן את התנהגותו של מר סלאם, כשלו. זאת, גם לאחר שבית הדין קיבל את ההחלטה הבאה, שהוקראה בפניו של מר סלאם, כדלקמן, ולאחר שבית הדין עצר את החקירה הנגדית שלו:

"לא בפעם הראשונה העד בוחר להטיח בבא כוח הנתבעים 20-21 מילים קשות ופוגעניות. בית הדין שב ומתרה כלפי העד, הגם שיש לו רגשות קשים כלפי עו"ד ח'טיב, להימנע מלעשות כן, ולו מפאת כבוד בית הדין והצורך לנהל דיון תקין. בית הדין שב ומתרה בפני העד כי בפעם הבאה כשהעד יעשה שימוש במילים שכאלה שלא לצורך, בית הדין ישקול לחייב אותו בהוצאות אישיות לטובת עו"ד ח'טיב."

135. בנסיבות אלה, וכאשר מר סלאם כשל בצורה חמורה בהתנהגותו במהלך החקירה הנגדית בפני בית הדין , גם לאחר אזהרות חוזרות ונשנות שהופנו אליו מטעם בית הדין, אנו קובעים בזאת כי ללא כל קשר לתוצאה הסופית בהליך, יישא מר סלאם, באופן אישי, בהוצאותיו של עו"ד ח'טיב, בסך של 3,000 ₪. סכום זה ישולם לידי עו"ד ח'טיב בתוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין, שאם לא כן הוא יישא בהפרשי הצמדה וריבית כדין.
136. הערה טרם סיום – ההכרעה בהליך זה הינה הכרעה ממוקדת, אשר ניתנה על ידי בית הדין בהסתמך על תשתית עובדתית ומשפטית, וביחס לשאלה נקודתית וספציפית שעמדה בפניו. על כן, בית הדין קורא לגורמי הקואליציה מחד ו גורמי האופוזיציה מנגד , ובעיקר לציבור הרחב, שלא לעשות שימוש פוליטי בהכרעה זו, ושלא לראות בה כ"ניצחון" או "הפסד" של מי מהגורמים הפוליטיים בעיר.

ו. לסיכום

137. לסיכום – לאור כל האמור והמפורט דלעיל, אנו מקבלים בזאת את התביעה במלואה, ובכל הקשור לסעד החלופי השני (ראו הסיפא לסיכומי התובע), וקובעים כי החלטת מליאת העירייה מיום 12.4.2017, אשר לא אישרה את מינוי ו של התובע לתפקיד מהנדס העירייה, הינה מבוטלת בזאת . הדיון באישור המינוי יוחזר למליאת העירייה, וזו תאשר את מינוי התובע, כפי המלצת ועדת הבחינה, בתוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין .

138. הוצאות – בשים לב להתדיינות הנרחבת שחייב עניינו של הליך זה, יישאו הנתבעים 19-12, ביחד ולחוד, בהוצאות התובע ושכר טרחת בא-כוחו, בסך של 15,000 ₪. כמו כן, יישאו הנתבעים 21-20, ביחד ולחוד, בהוצאות התובע ושכר טרחת בא-כוחו, בסך של 15,000 ₪ (במצטבר, סך של 30,000 ₪).

139. ערעור – ניתן להגיש ערעור על פסק הדין לבית ה דין הארצי לעבודה, וזאת בתוך 30 ימים מיום קבלתו.

ניתן היום, כ"ח אב תשע"ח (09 אוגוסט 2018), בהיעדר הצדדים ויישלח אליהם .

_______________ ________________
טל גולן, שופט נציג ציבור מעסיקים