הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת פ"ה 27856-07-17

לפני:

כב' השופטת רויטל טרנר
נציג ציבור (עובדים) מר אדהם פלאח
נציגת ציבור (מע סיקים) גב' איריס קליין

התובע
שלמה יצחק
ע"י ב"כ: עו"ד דב הירש

-

הנתבעים
1. מועצה אזורית הגלבוע
ע"י ב"כ: עו"ד אורי דדו
2. יעקב ערן
ע"י ב"כ: עו"ד ערן שושני
3. מדינת ישראל – משרד הפנים
ע"י ב"כ: עו"ד יעל גנזר

פסק דין
1. האם נדרשת תקופת צינון בין מועד תום חברותו של נתבע מס' 2 במליאה של המועצה האזורית גלבוע, נתבעת מס' 1, לבין מינויו לתפקיד עוזר אישי של ראש המועצה – זו השאלה העומדת בליבו של תיק זה.
רקע עובדתי והשתלשלות העניינים
2. התובע מתגורר באחד מיישובי הנתבעת מס' 1, מועצה אזורית גלבוע (להלן: המועצה). נתבע מס' 2 (להלן: הנתבע) כיהן כחבר מליאת המועצה עד ליום 18.5.2017, מועד בו התפטר מכהונתו, וביום 24.5.2017 מונה על פי החלטת מליאת המועצה לתפקיד עוזרו האישי של ראש המועצה, מר עובד נור.
3. התביעה הוגשה תחילה לבית המשפט המחוזי כעתירה מנהלית מטעם התובע (וכן מטעם תובע נוסף, מר אורי עזר, אשר נמחק מההליך בשלב דיון ההוכחות) . התביעה הועברה לבית דין זה, ובמסגרתה נטען כי על פי סעיף 122א(ט) לפקודת העיריות [נוסח חדש], נדרשת תקופת צינון של 18 חודשים בין מועד התפטרות הנתבע מחברותו במליאת המועצה ועד למינויו לעוזרו האישי של ראש המועצה , ומשלא התקיימה תקופת צינון זו, הרי שיש להורות על ביטול מינויו.
4. המועצה הגישה כתב הגנה ביום 14.8.2017 וטענה בין היתר כי אין להחיל את סעיף 122א לפקודת העיריות על המועצה, וזאת נוכח השוני במבנה העירייה ומאזן הכוחות בה אל מול מליאת המועצה האזורית. עוד טענה המועצה כי תפקיד עוזר אישי לראש המועצה הינו תפקיד מיוחד של אמון אישי והנתבע לא נבחר במכרז ולכן אין חשש לניצול קשרים פוליטיים לצורך העדפה במכרז, והדין מאפשר לראש הרשות לבחור את איש אמונו אשר יכול להיות אדם הקרוב אצלו.
5. הנתבע הגיש אף הוא כתב הגנה ביום 31.8.2017 וטען כי אין מניעה כי ישמש בתפקיד העוזר האישי של מר נור, וכי לתובע סכסוך אישי נגדו אשר עומד בבסיס הגשת העתירה.
6. המדינה הגישה את כתב ההגנה ביום 1.10.2017 וטענה כי יש להחיל על מועצות מקומיות את סעיף 122א לפקודת העיריות, וכי על פי קביעת בית המשפט העליון בפרשת כחילה, ניתן לסטות מהאיסור הקבוע בסעיף 122א כאשר מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה ממנו. עוד טענה המדינה כי הסמכות להתיר חריגה מהכלל אינה נתונה לשר הפנים וכי הגורם האחראי על בחינת שאלת ניגוד העניינים הוא היועץ המשפטי של המועצה המקומית, ועליו לבחון את המינוי בהתאם להלכה שנקבעה בעניין כחילה – קיומן של נסיבות חריגות כאמור.
6. ביום 8.4.2018 התקיים דיון מוקדם בתיק, בסיומו ניתנה החלטה על הגשת תצהירי עדות ראשית.
7. ביום 30.10.2018, נערכו בחירות לרשויות המקומיות, ומינויו של הנתבע פקע על פי דין. הנתבע מונה מחדש לתפקיד בהחלטת מליאת המועצה מיום 28.11.2018.
8. ביום 30.12.2018 התקיימה ישיבת ההוכחות, ובסיומה ניתנה החלטה על הגשת סיכומים בכתב. התובע הגיש סיכומיו באותו היום. סיכומי המועצה הוגשו ביום 29.1.2018 וסיכומי הנתבע הוגשו ביום 31.1.2018. סיכומי המדינה הוגשו ביום 12.2.2019, והתיק עבר למתן פסק דין.

טענות הצדדים
9. לטענת התובע, יש להחיל על חברי מועצה המכהנים במועצות אזוריות את תקופת הצינון הקבועה בסעיף 122 לפקודת העיריות, וזאת מכוח עיקרון איסור ניגוד העניינים ופסיקת בית המשפט העליון בפרשת כחילה. עוד טוען התובע כי לא מתקיימות במקרה דנן נסיבות מיוחדות אשר יכולות להצדיק חריגה מהכלל של תקופת הצינון, כאשר נסיבות אלו אינן קשורות לאופי התפקיד אלא לאדם המבצע את התפקיד. כלומר, על מנת שאדם יתמנה לתפקיד חרף ניגוד העניינים, חייבות להיות נסיבות מיוחדות שמחייבות מינוי של אדם ספציפי זה, ואילו במקרה דנן לא הובא כל נימוק שיכול להצדיק את החריגה מהכלל. כמו כן, טוען התובע כי לא נפל כל פגם במעמדו כעותר ציבורי, וכי העובדה כי הנתבע נבחר בשנית לתפקידו בהחלטה מאוחרת יותר, אין בה כדי להכשיר את הפגם שנפל בתקופת כהונתו הראשונה, שכן בפועל עד כה לא היה הנתבע בתקופת צינון כלשהי בין תפקידו כחבר מליאה לבין תפקידו כעוזרו האישי של ראש המועצה.
10. המועצה טוענת כי התובע אינו ראוי להיחשב כעותר ציבורי שכן התביעה הוגשה ממניע פוליטי וכדי לפגוע בראש המועצה ולקדם את יריבו, ואף כדי לפגוע בנתבע עמו יש לתובע סכסוך אישי. עוד טוענת המועצה כי אין להחיל עליה בדרך של היקש את תקופת הצינון הקבועה בפקודת העיריות, וזאת מאחר וקיים שוני אינהרנטי במבנה העירייה לעומת מליאת המועצה האזורית, ובכל מקרה, גם אם ייקבע כי תקופת הצינון חלה על המועצה, יש להחריג את תפקיד העוזר האישי נוכח ייחודיות התפקיד. עוד טוענת המועצה, כי לחילופין יש לקבוע כי אין להתערב בחוות הדעת שניתנה על ידי היועץ המשפטי של המועצה המאשרת את העסקתו של הנתבע, אפילו חלה תקופת צינון.
11. הנתבע מצטרף לטיעוניה של המועצה וכן מוסיף כי יש לראות בנסיבות האישיות שלו כמצדיקות את אי-החלת תקופת הצינון הקבועה בסעיף 122א לפקודת העיריות , שכן הוא בעל ניסיון הנדרש לתפקיד עוזר ראש המועצה, בהיותו חבר ועד מושב פרזון בשנים 2008-2015 והיו תו מזכיר היישוב החל משנת 2015.
12. המדינה טוענת כי ההוראה בדבר תקופת הצינון חלה גם במועצות אזוריות, שכן לאור עיקרון העל של איסור ניגוד עניינים, אין לאבחן בין עיריות למועצות אזוריות. עוד טוענת המדינה כי ניתן לסטות מהאיסור הקבוע בסעיף 122א במקרים חריגים ובנסיבות מיוחדות, כאשר מי שאמור לבחון ולהכריע בשאלת ניגוד העניינים הוא היועץ המשפטי של הרשות המקומית, כך שעל היועץ המשפטי של הרשות לבחון את המינוי בהתאם להלכה שנקבעה בעניין כחילה – קיומן של נסיבות חריגות. לטענת המדינה, חוות הדעת שניתנה בנסיבות דנן, המתירה את העסקתו של הנתבע, הינה חוות דעת סבירה. עוד טוענת המדינה כי בשים לב לחוות הדעת של היועץ המשפטי של המועצה, העובדה כי הנתבע מונה מחדש לתפקיד וכן נוכח חלוף הזמן ממועד סיום חברות הנתבע במליאה וחלוף תקופת הצינון הנדרשת, הרי שבשלב זה אין עוד מניעה למינוי הנתבע לתפקיד עוזר ראש המועצה.
דיון והכרעה
שאלת היותו של התובע בגדר עותר ציבורי
13. התובע כאמור טוען כנגד החלטת המליאה אשר אישרה את מינוי הנתבע לעוזר אישי, וזאת מאחר ולטענתו לא התקיימה תקופת הצינון הנדרשת. התובע אינו טוען כי יש לו אינטרס אישי אשר נפגע מהחלטה זו, כגון שהוא לא נבחר לתפקיד, אלא מבקש להביא את הסוגי יה שבמחלוקת לפתחו של בית הדין , וזאת כעותר ציבורי.
14. בתי הדין לעבודה הכירו במעמד העותר הציבורי, מקום שמדובר בעניין בעל אופי ציבורי שיש לו נגיעה לקידומו של שלטון החוק, לאכיפתם של עקרונות חוקתיים ומקום שמתבקשת התערבות כדי לתקן פגם מהותי בפעולת המינהל הציבורי. מעמדו של העותר הציבורי הוכר גם מקום שהוא אינו יכול להצביע על נגיעה אישית ישירה או על פגיעה אישית בו. כך גם, הרחבת המעמד היא חלק מתפיסה רחבה הרואה בתפקיד בית הדין לא רק כמכריע בסכסוך בין צדדים אלא גם כמופקד על שמירת שלטון החוק . בית הדין הארצי לעבודה דן בזכות העמידה בפרשת אוריאלי וקבע כדלקמן:
" במקרים המתאימים ישקול בית המשפט ויחליט על מידת הצורך והחשיבות בהצטרפותו של 'עותר ציבור' לצידו של 'העותר' בעל הענין הישיר בעתירה או אם יותר 'לעותר הציבורי' לבוא תחתיו של מי שניתן להצביע עליו כבעל ענין ישיר או מידי בנושא הנדון... מעמד מעין זה (של עותר ציבורי) יכול וינתן 'לעותר ציבור' אשר יש בידו לבסס, בין היתר, טענה כי 'העתירה הציבורית' נוגעת בהיבטים בעלי ענין ציבורי; או שיש בידו להצביע על אינטרס המשותף לרבים, להבדיל מהאינטרס האישי המיוחד לעותר פלוני; או שמדובר הוא בקידומו של שלטון החוק או בקיומו הלכה למעשה; או בהשלכות העשויות להיות למושא העתירה של שלטון החוק או על ציבור מסוים העשוי אף הוא להיות נוגע בדבר, במישרין או בעקיפין".
15. הכרה בעותר הציבורי אפשרית, אם כן, כאשר אין לתובע עניין אישי בתביעה אלא כאשר בא הוא להלין כנגד קבלתם לעבודה או מינויים של עובדים במגזר הציבורי, בשם האינטרס הציבורי.
16. עם זאת, ועל אף שהוכר מעמדו של העותר הציבורי בפסיקת בתי הדין, נפסק גם כי כאשר התביעה מוגשת ממניעים אישיים, וכ אשר עולה כי העותר הציבורי אינו חפץ בהכרח לעמוד על קיומו של שלטון החוק, הרי שמניעיו אינם עולים בקנה אחד עם תכליתה של העתיר ה הציבורית. זאת ועוד, נפסק כי על העותר הציבורי לבוא לבית הדין לעבודה כשידיו נקיות :
"ניקיון כפיים הוא תנאי יסוד לעותר לבית משפט מנהלי, בוודאי לבית המשפט הגבוה לצדק; משורר התהילים אומר, "מי יעלה בהר ה' נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשי..." (תהלים כ"ד, ד') ולהבדיל אומר אחד ממכתמי דיני היושר האנגליים One who comes into equity must come with clean hands, הבא אל האקוויטי חייב לבוא כשידיו נקיות".
17. במקרה דנן, עולה מחומר הראיות בבירור כי מניעיו של התובע בהגשת התביעה אינם נובעים מהרצון להגן על אינטרס ציבורי, אלא בשל סכסוך אישי עם הנתבע. במכתבו של התובע לראש המועצה מיום 6.6.2017, כתב התובע את הדברים הבאים:
"הטענות הקשות שיש לי הנן כלפי מי שמונה לתפקיד ציבורי זה, אדם המנצל מעמדו הציבורי להכפיש אותי בצורה זולה בוטה ודוחה באופן אישי, בשקרים גסים ודברי בלע הבל ושטנה, שבינם לבין המציאות אי דבר וחצי דבר!!!
אותו עוזר נתבע בגין לשונו הבוטה בתביעת דיבה בבית מספר השלום בנצרת בסך 140,000 ₪ ע"י תושב אחר מהמועצה בן היישוב שלו.
כעת עומד הוא בפני תביעת דיבה נוספת, בסכום גבוה הרבה יותר, ככל ולא יתנצל בפומבי על לסוף שבוע זה על דבריו או לייתר דיוק שקריו הגסים הדוחים והכפשותיו הזולים שיוצאים מפיו השכם וערב לכל עבר!
...במידה ויבחר עוזרך האישי להתנצל בפומבי, במקומונים ו/או לחילופין באתר המועצה בה הוא מועסק ויחזור בו משקריו הגסים כלפיי באופן אישי, אמשיך הלאה ונעבור לסדר היום.
במידה ויבחר אחרת, אפעל בכל הכלים החוקיים והמשפטיים בעומדים לרשותי, בבתי המשפט השונים כלפי המאפשר לי החוק.
...במצב דברים זה ובהכפשותיו החוזרות ונשנות של מי שבחרת עוזרך האישי, לא תהיה לי ברירה ואאלץ לפעול כפי שהובא במכתבי זה אליך, כל זאת במידה והוא לא ימצא את הדרך להתנצל ולחזור בו מדבריו והכפשותיו בפומבי".
18. מכתב זה מלמד מפורשות כי התובע בחר ל הגיש את התביעה ממניעים אישיים, ולא ציבוריים, שעניינם בסכסוך אישי עם הנתבע. אומנם, התובע מציין במסגרת מכתב זה כי ישקול את הגשת התביעה נוכח דרישת החוק לתקופת צינון, אולם לא ניתן להתעלם מכך כי מניעיו של התובע נוגעים לעלבונו האישי מדברים שנאמרו כלפיו על ידי הנתבע, ועלבון זה הוא שהביא את התובע לחפש את הנימוקים המשפטיים לפתיחה בהליכים בערכאות. גם בחקירה הנגדית, אישר התובע כי לגישתו הנתבע "חצה את כל הקווים", וכי נפגע מדברים ש הנתבע פרסם לגביו. לא זו בלבד, אלא שכאשר נשאל התובע על תוכן מכתבו לראש המועצה מיום 6.6.2017, טען תחילה כי גם אם הנתבע היה מתנצל על דבריו, היה מגיש את התביעה בכל מקרה, אולם מדבריו גם השתמע כי יתכן ולא היה מגיש את התביעה אילו בחר הנתבע להתנצל.
19. מעבר לכך, עולה מחומר הראיות כי התובע לקח חלק פעיל במערכת הבחירות כנגד ראש המועצה, והתרשמנו כי יש לו אינטרס פוליטי מובהק כנגד המועצה והעומד בראשונה, תוך שימוש במדיה החברתית כדי לנקוט בהתבטאויות קשות כנגד מר נור, ולהביע תמיכה ביריביו הפוליטיים. לא מצאנו לנכון, מפאת כבודם של המעורבים, לצטט את דבריו של התובע במלואם. די בכך כי נציין שהתובע מתייחס אל מר נור כמי ש"אין בו שום תועלת", "האיש הוא כישלון מהדהד", "הבחור מנותק, חסר ניסיון, חסר יכולת", כדי ללמד על רוח הדברים. כאמור, דף הפייסבוק של התובע כולל אמירות בוטות ביותר כלפי ראש המועצה, באופן שלא ניתן לפרשן לשני פנים , ואשר מלמדות על יריבות פוליטית ברורה.
20. לא נוכל שלא לציין את התרשמותנו מהרגשות העזים של התובע כלפי ראש המועצה ומקורביו, אשר עלו בבירור מהמסמכים שהוגשו לתיק. דברי התובע במדיה החברתית מלמדים על ביקורת עקבית ושיטתית כלפי ראש המועצה. אף אם היינו קובעים כי מדובר בביקורת לגיטימית, ואין אנו נדרשים להכרעה בעניין זה, הרי שמדובר בצעדים אותם נקט התובע כדי לפעול באופן אקטיבי להחלפתו של מר נור בבחירות שנערכו ב חודש אוקטובר 2018. התובע היה פעיל במטה הבחירות של יריבו של מר נור, נטל חלק בחוגי בית ובכנסי הבחירות של המתחרה, והוא שם לו למטרה את סיום כהונתו של מר נור כראש המועצה. במצב דברים זה, אין לראות בתובע כמי ש פעל משיקולים של הגנה על אינטרס הציבור בלבד.
21. זאת ועוד, כפי שעולה מהפסיקה שהובאה לעיל, על העותר הציבורי מוטלת החובה לפנות לערכאות משפטיות כשהוא נקי כפיים ותם לב, תוך גילוי כל העובדות הנוגעות לעניין. בענייננו, הסתיר התובע את התנהלותו במישור הפוליטי כלפי מר נור, וגם את הסכסוך האישי הקיים בינו לבין הנתבע. אי גילוי פרטים אלו עם הגשת התביעה מצביעה על התנהלות בחוסר תום לב והעדר ניקיון כפיים, ויש בה כדי ללמד כי מעבר לאינטרס הציבורי, עושה התובע שימוש בתביעה לצרכים אישיים או פוליטיים .
22. על אף שאין לראות בתובע כמי שעונה להגדרת העותר הציבורי, ומאחר והתיק מעלה שאלות משפטיות הדורשות דיון והכרעה, נעבור לבחינתן של המחלוקות.

תקופת צינון ברשויות המקומיות
23. בשיטתנו המשפטית, הכלל בדבר איסור ניגוד עניינים הינו בגדר כלל יסוד, לפיו אסור לו לעובד הציבור להימצא במצב בו קיימת אפשרות ממשית של ניגוד עניינים‏ . עיקרון זה משתרע על כל תחומי המשפט , הפרטי והציבורי גם יחד. מטרת הכלל בדבר איסור ניגוד עניינים, היא למנוע את הרע בטרם יארע והכלל צופה פני העתיד, כאשר אין צורך להוכיח בפועל קיומו של ניגוד עניינים,‏ אלא די בכך שקיימת אפשרות ממשית של ניגוד עניינים‏ אשר נמדדת באמות מידה אובייקטיביות . עמד על כך בית המשפט העליון ב עניין סיעת הליכוד:
"זאת ועוד: האיסור אינו רק על שיקול הדעת עצמו בביצוע הפעולה או התפקיד. האיסור הוא על הימצאות במצב בו עלול להיות ניגוד עניינים‏. מטרת הכלל היא למנוע את הרע בטרם יארע. הכלל צופה פני העתיד. אין זה מעלה ואין זה מוריד אם בפועל שיקול הדעת הוא ראוי. מטרת הכלל היא למנוע פיתוי מאדם ישר והגון, בחינת אל תביאונו לידי ניסיון. על כן, אין צורך להוכיח בפועל קיומו של ניגוד עניינים‏. די בכך שקיימת אפשרות ממשית של ניגוד עניינים‏ (ב"ש 48/75 רחמים ידיד נ' מדינת ישראל, פ"ד כ"ט(2), 375). אפשרות ממשית זו נמדדת באמות מידה אובייקטיביות, ולא על-פי חששותיו הסובייקטיביים של צד זה או אחר (בג"ץ 332/61 פרל ה. איזנר ו-3 אח' נ' שושנה פינקלשטיין ו-7 אח', פ"ד טז 1841)."
24. הוראת סעיף 122א(א) לפקודת העיריות, היא אחת הדוגמאות להחלת הכלל בדבר איסור ניגוד עניינים על התקשורת בין העירייה לבין חבר מועצה או קרובו, והיא באה למנוע ניגוד עניינים בין ענייניו הפרטיים של חבר המועצה או קרובו, לבין תפקידו כחבר מועצה, וזו לשון הסעיף:
"חבר מועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שיש לאחד מהאמורים חלק העולה על עשרה אחוזים בהונו או ברווחיו או שאחד מהם מנהל או עובד אחראי בו, לא יהיה צד לחוזה או לעסקה עם העיריה."
25. סעיף 122א הוסף לפקודת העיריות על רקע ניסיון שלילי מצטבר בעיריות בדבר קיומם של יחסים עסקיים בין העירייה לבין אחד מחברי המועצה. על ההיסטוריה החקיקתית ותכליתו של סעיף 122א עמד בית המשפט העליון בפרשת כחילה:
"ההיסטוריה החקיקתית כיצד? סעיף 122א הנ"ל הוסף לפקודה על רקע ניסיון שלילי מצטבר בעיריות בדבר קיומם של יחסים עסקיים בין העירייה לבין אחד מחברי המועצה או לבין גורמים אחרים שיש לחבר המועצה אינטרס אישי ישיר בעסקיהם (הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 22), תשל"ז-1977). המגמה הייתה למנוע את התופעה לבד ממקרים נדירים שבהם קיים צידוק לסייג את הכלל (ראה דברי חבר הכנסת וירשובסקי בקריאה השנייה והשלישית של החוק (ד"כ 82 (תשל"ח) 2024-2025).
תכלית החקיקה כיצד? שהכלל בדבר מניעת ניגוד האינטרסים הוחל במקרה שלפנינו ביתר שאת על עיריות (ובדברי חקיקה אחרים - על רשויות מקומיות אחרות) במגמה למנוע תופעות של שחיתות המידות העשויות לנבוע מקשרים בין הרשות שפלוני מכהן בה בתפקיד מפתח לבין "קרובו", בין שהן נגרמות בפועל ובין שהן עשויות לגרום אך ללזות שפתיים".
26. בשנת 2005 תוקנה פקודת העיריות והוסף סעיף 122א(ט) אשר מחיל את הוראת סעיף 122א(א) על מי שכיהן כחבר מועצה למשך תקופה של שמונה עשר חודשים מיום סיום הכהונה, שהסתיימה עקב אחת הנסיבות המנויות בסעיף, וזו לשון הסעיף:
"(ט) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, על מי שכיהן כחבר מועצה, במשך שמונה עשר חודשים מיום שתמה כהונתו בשל אחד מאלה:
(1) הוא חדל לכהן כחבר המועצה לפי סעיף 123;
(2) הוא התפטר מכהונתו כחבר מועצה לפי סעיף 124;
(3) הוא אינו מכהן עוד במועצה לאחר קיומן של בחירות למועצה."
27. סעיף 89ב לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958 (להלן: הצו), זהה לסעיף 122א(א) לפקודת העיריות, אולם אין הצו כולל הוראה הדומה לסעיף 122א(ט) העוסק בתקופת הצינון . נשאלת השאלה, לפיכך, האם יש מקום להחיל את ההוראה בדבר תקופת הצינון גם למועצות האזוריות. לעמדתנו, יש להשיב על שאלה זו בחיוב. תקופת הצינון שבסעיף 122(א) לפקודת העיריות אמנם לא הוחלה מפורשות על מועצות מקומיות אולם היא יוצרת חזקה של ניגוד עניינים לתקופה הקבועה בסעיף וראוי להחילה במועצות על דרך היקש, כפי שאף נפסק בפרשת עיריית טמרה על ידי בית הדין האזורי לעבודה בחיפה:
"הכלל היסודי בדבר מניעת ניגוד ענייניים מוחל ביתר שאת על רשויות מקומיות. תקופת הצינון שנקבעה בסעיף 122א(ט) לפקודה באה למנוע מצב, בו חבר מועצה עם סיום כהונתו, יוכל באופן מיידי להתמנות למשרה ברשות או לגשת למכרזים לקבלת עובדים למשרות ברשות. ברי כי לחבר מועצה מכהן ישנה אפשרות ליצור קשרים מיוחדים עם בעלי תפקידים בכירים במועצה, כמו גם עם חברי מועצה אחרים, ואלה משמשים כחברי ועדת הבחינה במכרזים לקבלת עובדים למשרות ברשות. כך גם יש לחבר מועצה מכהן נגישות רבה יותר למידע, מזה של הציבור בכללותו (ר' עת"מ (חיפה) 14978-01-09 מטיילי פסגות בע"מ ואח' נ' מועצה מקומית פורידיס ואח'; ניתן ביום 26/1/2009). קרבה זו מקימה אפשרות ממשית של ניגוד עניינים. תכלית תקופת הצינון היא למנוע, איפוא, התנהלות תוך ניגוד עניינים, לשמור על טוהר המידות ולמנוע פוליטיזציה של השירות הציבורי. תקופת הצינון גם באה למנוע לזות שפתיים וטענות בדבר מינהל בלתי תקין; כך למשל, במקרה שחבר מועצה, שסיים לאחרונה כהונתו ולו קשרים מיוחדים עם בעלי התפקידים הבכירים ברשות, נגש למכרז בו חברי ועדת הבחינה הם אותם בעלי התפקידים הבכירים ברשות."
28. על כן, שתיקת המחוקק בכל הנוגע לתקופת צינון בצו המועצות המקומיות אינה מהווה הסדר שלילי ומכוח דוקטרינת ניגוד העניינים ראוי להחיל אותה גם על מועצות מקומיות כאשר תכלית החקיקה הינה זהה.
29. אין לקבל את טענת המועצה כי קיים שוני אינהרנטי במבנה העירייה ומאזן הכוחות בה אל מול מליאת המועצה האזורית. בשני המקרים עשוי להתעורר ניגוד עניינים שעה שחבר מועצה – בין במליאת המועצה האזורית ובין במועצת העיר - מסיים תפקידו ומקבל תפקיד כעובד במועצה או בעירייה , או מתמודד למכרז על מתן שירותים למועצה או לעירייה. האפשרות לפוליטיזציה של השירות הציבורי קיימת הן בעניינה של עירייה והן בעניינה של מועצה אזורית, ואין מקום לאבחנה ביניהן לעניין תכליתה של תקופת הצינון.
האם יש לפטור את תפקיד העוזר האישי מחובת תקופת הצינון ?
30. לגישתה של המועצה (אליה מצטרף הנתבע בסיכומיו), אף אם יש להחיל את ההוראה בדבר תקופת הצינון על מועצות מקומיות, הרי שככלל, אין להכפיף את תפקיד העוזר האישי לדרישת תקופת הצינון, וזאת נוכח המאפיינים הייחודיים של תפקיד זה. מאחר והמועצה מציגה טיעון מפורט ומקורי בהקשר זה, נציג את עיקרי הטיעון בהרחבה.
31. המועצה טוענת כי הטעמים העומדים בבסיס קביעת תקופת הצינון נעוצים בצורך למנוע פוליטיזציה של השירות הציבורי ולשמור על אמון הציבור, טוהר המידות ושמה הטוב של הרשות, לרבות מניעה של מצב בו ראש המועצה בוחר להציע לחבר מליאה את תפקיד העוזר האישי על מנת לסלק מן הדרך יריב פוליטי המכהן כחבר מועצה וקבלת חבר מועצה 'נוח' יותר תחתיו. תקופת הצינון גם נועדה למנוע מצב בו חבר מועצה מנצל את קרבתו למקבלי ההחלטות ומשפיע על ראש המועצה שייבחר בו לתפקיד במועצה או משפיע על הליכי מכרז.
32. עוד טוענת המועצה כי בחינת מטרות מוצדקות אלו אל מול ייחודו של תפקיד העוזר האישי מלמדת כי יש להחריג את התפקיד מדרישת תקופת הצינון שכן החרגתו אינה פוגעת באף אחת מן המטרות דלעיל. כך טוענת המועצה, כי מדובר באחד התפקידים הבודדים הפטורים מחובת מכרז ומחובת שוויון ההזדמנויות בקבלת עובדים לשירות הציבורי. לכן, מאחר והתפקיד מהווה בחירה ישירה של ראש הרשות ומאחר והוא פטור מחובת מכרז ושוויון, ומהווה תפקיד 'מעין פוליטי' של איש אמון, קובע הדין ביחס לתפקיד זה מגבלות מחמירות, כגון איסור להתמודד במכרז פנימי ברשות וגם איסור להתמודד במכרז חיצוני עד שנה לאחר סיום התפקיד.
33. על כן, טוענת המועצה, כי בשל ייחודיות התפקיד אל מול מטרות תקופת הצינון , אין מקום להחיל את תקופת הצינון וזאת בשל שישה טעמים: ראשית, החשש להטיית מכרז או להעדפת העוזר האישי אינו קיים שכן מדובר בתפקיד אמון הפטור מחובת מכרז ומחובת שוויון; שנית, אין חשש לפוליטיזציה של השירות הציבורי משום שעסקינן בתפקיד ייחודי שאינו נפוץ; שלישית, אין חשש שאמון הציבור ברשות ייפגע, שכן נהיר לכל כי לתפקיד זה בוחר ראש הרשות אדם קרוב אליו; רביעית, אין חשש לסידור משרות לפני בחירות, שכן המינוי פוקע מיד עם בחירות; חמישית, אין חשש להכנסת עובדים לרשות בדלת האחורית באמצעות התפקיד, שכן העוזר האישי מנוע מלהתמודד למכרזים פנימיים וחלה עליו תקופת צינון של שנה למכרזים חיצוניים; ושישית, המחוקק הביע את דעתו כי בתפקיד זה יש לאפשר לראש הרשות לבחור אדם בעצמו ויש לכבד קביעה זו ולא להגבילה שלא לצורך.
34. יש בטיעוניה של המועצה משום נימוקים כבדי משקל מדוע להחריג את תפקיד העוזר האישי מהחובה בדבר תקופת הצינון. עם זאת, לאחר ששקלנו בדבר ובחנו את האיזונים השונים , מצאנו כי החרגה גורפת ואוטומטית של תפקיד העוזר האישי מחובת תקופת הצינון אינה נכונה, וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן.
35. סעיף 8 לצו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה), תשל"ז-1977, דן בחובת המכרז הפנימי ולפיו "התפנתה משרה ברשות מקומית ולא הועבר אליה עובד קבוע המועסק באותה רשות, יפורסם עליה מכרז פנימי." סעיף 9 לצו כולל רשימה של תפקידים שונים אשר לגביהם לא מתקיימת חובת המכרז הפנימי, כגון משרות של מורים וגננות במוסדות חינוך שבבעלות הרשות המקומית ובלבד שמתמלאים לגביהם דרישות משרד החינוך, משרה של מלווה צמוד לתלמיד, משרות זמניות לתקופה של עד שלושה חודשים, וכן "מנהל לשכה לראש רשות מקומית, עוזר לראש רשות מקומית, נהג של ראש רשות מקומית". כאשר מדובר בתפקיד עוזר לראש המועצה, בדומה למנהל לשכה ונהג אישי, מדובר במשרת אמון אישי, ובבחירה אישית וישירה של ראש המועצה המחייבת רק את אישור המליאה. יצוין, כי סעיף 9(ב) קובע כי תפקידים שונים אשר אינם דורשים מכרז פנימי עדיין נדרשים להיבחר "בהליך בחירה שוויוני, הגון ושקוף ככל האפשר, לפי סוג המשרה", כאשר המחוקק נתן דעתו וקבע כי הוראה זו אינה חלה על התפקידים של מנהל לשכה, עוזר ונהג של ראש המועצה.
36. אכן, צודקת המועצה כי לתפקיד העוזר האישי קיימים מאפיינים ייחודים. המחוקק מאפשר לראש המועצה להסתייע בלשכתו בעובדים המתמנים על פי שיקול דעתו ועל פי מידת האמון האישי שהוא רוחש להם, וזאת כדי לאפשר לראש המועצה לבטא את חזונו ולהגשים את מדיניותו והן לצורך קבלת עזרה בניהול ותפעול המועצה. העוזר האישי נבחר ללא מכרז וההנחה הגלומה בתפקיד כי מדובר לרוב במי שהינו איש סודו של ראש המועצה. אופן העסקתו של העוזר האישי מוסדר בחוזר מנכ"ל , ושם נקבעו בין היתר הכללים הבאים: הכהונה של העוזר האישי נפסקת עם קיומן של בחירות, חל איסור על העוזר האישי לתת הוראות לעובדי רשות, תקופת העבודה כעוזר אישי אינה מוכרת כניסיון ניהולי בתפקיד בכיר, חל איסור על התמודדות במכרזים פנימיים וחל איסור להתמודד במכרזים חיצוניים עד שנה לאחר סיום התפקיד.
37. מאפיינים אלו אינם מצדיקים מתן פטור אוטומטי מתקופת הצינון המחויבת על פי דין. במעבר בין חבר מועצה לתפקיד עוזר אישי גלום פוטנציאל לניצול מעמדם של המעורבים במינוי כדי לבצע מהלכים שאינם כשרים ואשר פוגמים בהליך הדמוקרטי ובטוהר השירות הציבורי. בצד המאפיינים המיוחדים של המשרה, קיימת גם סכנה של ניצול לרעה של קרבה או יריבות בין חבר מועצה לבין ראש מועצה המבקש למנותו כעוזר אישי, כאשר מחד, קיימת אפשרות כי חבר המועצה יטה את פעילותו בשל הבטחה מצד ראש המועצה לקבל משרה של עוזר אישי, ומאידך, קיימת אפשרות כי חבר מועצה שהינו יריבו של ראש המועצה, יקבל תפקיד של עוזר אישי כדרך של הטיית הרכב המועצה וסלילתו של אדם אחר (מועדף יותר) למינוי כחבר מועצה בתפקיד שיתפנה. במילים אחרות, מינויו של חבר מועצה לתפקיד העוזר האישי יכול במקרים מסוימים לשמש אתנן פוליטי. סכנה זו הגלומה במעבר בין חבר מועצה לעוזר אישי לראש המועצה היא שאמורה להתמוסס במהלך תקופת הצינון והיא זו אשר אינה מאפשרת לדעתנו לקבוע פטור גורף לתפקיד העוזר האישי מתקופת הצינון. ויתור מוחלט על הדרישה בדבר תקופת הצינון ייפגע באמון הציבור ברשות המקומית ויפתח את הפתח לשחיתות המידות , ולכן יש לגישתנו לאפשר חריגה מן הכלל בדבר תקופת הצינון רק בהתקיימותן של נסיבות קונקרטיות מיוחדות אשר משכנעות כי לא מתממש החשש לפגיעה העיקרון איסור ניגוד העניינים.
האם קיימות נסיבות מיוחדות בעניינו של הנתבע?
38. נותרה השאלה האם מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות שלא להחיל את תקופת הצינון על מינויו של הנתבע. כפי שיפורט להלן, תשובתנו הינה בחיוב.
39. בכתב הגנתה, טענה המדינה כאמור כי על היועמ"ש של המועצה המקומית לבחון את המינוי בהתאם להלכה בעניין כחילה – קיומן של נסיבות חריגות. בסיכומיה, מוסיפה המדינה וטוענת כי היועץ המשפטי של המועצה אכן ערך חוות דעת משפטית אשר בחנה את שאלת הנסיבות החריגות לאישור המינוי, ולשיטת המדינה מדובר בחוות דעת סבירה, ולפיכך אין מקום שמשרד הפנים יתערב בה. נחזור ונציין, כי לשיטתה של המדינה, בשים לב לכך כי הנתבע מונה מחדש לתפקיד וכן נוכח חלוף הזמן ממועד סיום חברות הנתבע במליאה וחלוף תקופת הצינון הנדרשת, הרי שבשלב זה אין עוד מניעה למינוי הנתבע לתפקיד עוזר ראש המועצה.
40. המועצה טוענת כי מתקיימות במקרה דנן נסיבות מיוחדות שכן ניתנה חוות דעת מטעם היועמ"ש של המועצה, אשר בוחנת את המטרות שתקופת הצינון נועדה להשיג ומאשרת את ההעסקה משום שמטרות תקופת הצינון אינן נפגעות בעניינו של הנתבע.
41. מנגד, טוען התובע כי הנסיבות המיוחדות הנדרשות אינן נוגעות לאופי התפקיד, כי אם לפרסונה, כלומר שחייבות להיות נסיבות מיוחדות שמחייבות מינוי של אדם ספציפי זה. עוד טוען התובע כי גם בחוות דעתו של יועמ"ש המועצה אין התייחסות לנחיצות הנתבע דווקא למילוי התפקיד אלא רק לנסיבות המיוחדות הקשורות לאופי התפקיד.
42. בפרשת כחילה, דובר בחברה אשר ביקשה להשתתף במכרז של עיריית ירושלים וזאת על אף שבעל המניות העיקרי של החברה היה אחיו של חבר מועצת העירייה. בית המשפט המחוזי פסק לזכות החברה, וכאשר הוגש הערעור לבית המשפט העליון, הוגשה עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, לפיה ניתן לסטות מאיסור ההתקשרות של רשות עם קרוב של חבר מועצה רק במקרים חריגים, כאשר לעמדתו מדובר רק בנסיבות שבהן קיים ספק אחד של מוצר או של שירות מסוים ואין אפשרות להשיג את המוצר בדרך אחרת או למקרים דומים של כורח השעה. בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע כי יש לקיים את הרציונל העומד בבסיס איסור ההתקשרות עם קרובו של חבר מועצה כדי למנוע תופעות של ניגוד אינטרסים ושחיתות העשויים "לנבוע מקשרים בין הרשות שפלוני מכהן בה בתפקיד מפתח לבין קרובו, בין בהן נגרמות בפועל ובין בהן עשויות לגרום אך ללזות שפתיים". בית המשפט הוסיף וקבע כי יתכן ותתקיימנה נסיבות מיוחדות המצדיקות אישור התקשרות בין הרשות לבין קרובו של חבר מועצה וכי אינו רואה צורך לפרט מהן הנסיבות המצדיקות סטייה מהכלל הנזכר בסעיף 122א ואם נסיבות אלו מתייחסות אך לטיבו של החוזה או לטיבה של העסקה, או גם לטיב הקשר שבין חבר מועצת העירייה לבין קרובו.
43. אשר על כן, אין לקבל את טענת התובע כי הנסיבות המיוחדות אותן ניתן לשקול בנוגע לתקופת הצינון מוגבלות לכורח השעה או למאפיינים ייחודיים במועמד עצמו. פסק הדין בעניין כחילה קובע ברורות כי הנסיבות המצוינות על ידו אינן מהווה רשימה סגורה. יצוין, כי לאחרונה חזר בית המשפט העליון ודן ב סעיף 122א(ט) בעניין עיריית קלנסווה, וגם שם לא מצא לנכון בית המשפט לצמצם את הנסיבות המיוחדות המאפשרות חריגה מתקופת הצינון.
44. עם זאת, לא ניתן להסתפק בעצם מתן חוות דעת מטעם היועמ"ש של המועצה כדי להכשיר את הפטור מתקופת הצינון , אלא נדרש כי חוות הדעת תאזן באופן ראוי בין השיקולים השונים ותבחן אם מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את החריג. במאמר מוסגר יצוין, כי יתכן וגם בהעדרה של חוות דעת מטעם היועמ"ש של הרשות המקומית ניתן יהיה לקבוע כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המכשירות את מינוי העוזר האישי ללא תקופת צינון. בענייננו, ניתנה חוות דעת כאמור, ולכן נעבור כעת לבחון אותה ואת שאר הנסיבות המיוחדות הרלוונטיות להעסקתו של הנתבע.
45. בטרם אושר מינויו של הנתבע לתפקיד, היו מונחות בפני ראש המועצה שתי חוות דעת: ביום 22.2.2017 ניתנה חוות דעת של עו"ד מירון, לפיה אין בצו המועצות האזוריות כל איסור על העסקת עובד אשר פרש קודם לכן מחברותו במליאת המועצה, הואיל וסעיף 122א לפקודת העיריות אינו חל על המועצה. ביום 28.3.2017 ניתנה חוות דעת נוספת של עו"ד דדו, ב"כ המועצה בתיק זה, אשר חזרה וקבעה כי נוכח השוני בין פקודת העיריות לפקודת המועצות וצו המועצות, כמו גם על בסיס השוני המהותי בין עירייה למועצה, ההוראה בדבר תקופת הצינון אינה חלה בנסיבות מקרה זה.
46. לאחר שנפתחו ההליכים בתיק והוגש כתב ההגנה מטעם המדינה במסגרתו נטען כי על יועמ"ש המועצה לשקול האם מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את מינויו של הנתבע, ניתנה ביום 16.10.2017 חוות דעת שלישית. במסגרת חוות דעת זו, נקבע כי נסיבות תפקיד העוזר האישי הינן מיוחדות וחריגות נוכח אופי התפקיד עצמו, בהתאם לכל הנימוקים אשר פורטו לעיל באשר לעמדת המועצה מדוע יש ליתן פטור גורף לתפקיד העוזר האישי מתקופת הצינון. בין היתר, קבע יועמ"ש המועצה כי יש לקחת בחשבון את הנסיבות המיוחדות הבאות:
"נהיר שחבר מליאה "יריב" לא יוזז מתפקידו במליאה לתפקיד איש סודו של ראש המועצה, נהיר שאין כל חשש להטיית מכרז, שעה שמדובר בבחירה ישירה של ראש המועצה באיש אמונו , בחירה שאינה כפופה לוועדת בחינה או אפילו להליך שוויוני כלשהו, נהיר שאין חשש מפוליטיזציה של השירות הציבורי, שכן מדובר בתפקיד ייחודי, ואין חשש מאמון הציבור ברשות שכן אך טבעי שלתפקיד זה ייבחר איש אמון הקרוב אצל ראש הרשות ואין מדובר בתפקיד המצדיק הזדמנות שווה לכל".
47. חוות הדעת לא התייחסה קונקרטית לבחירה בנתבע, והנסיבות החריגות עליהן מצביעה חוות הדעת הן המאפיינים הייחודיים של התפקיד בכללותו, ולא של העסקת הנתבע במקרה הנוכחי. יחד עם זאת, לאחר בחינת כל הנסיבות במקרה הנדון ומכלול השיקולים שהוצגו על ידי הצדדים, מצאנו כי מתקיימות נסיבות מיוחדות להחרגתו של הנתבע מתקופת הצינון הנדרשת בסעיף 122א(ט) , נוכח האיזון והשילוב בין המאפיינים הייחודיים של תפקיד העוזר האישי מחד לבין הנסיבות הספציפיות של העסקת הנתבע מאידך , וזאת מהנימוקים המפורטים להלן.
48. ראשית, בשלב בו בוחנים את הנסיבות המיוחדות והקונקרטיות, אנו סבורים כי יש מקום לשקול את גם את מהות התפקיד, וכפי שטוענת המועצה, יש לקחת בחשבון את המאפיינים הייחודיים של תפקיד העוזר האישי אשר אינם עולים בהכרח בקנה אחד עם הצורך בתקופת צינון. כאמור לעיל, מדובר בתפקיד אמון אישי אשר אינו נבחר במכרז, כאשר הנחת היסוד הגלומה בתפקיד היא כי ראש המועצה יבחר לתפקיד את מי שהוא סומך עליו להיות איש סודו. בשל הליך בחירה זה, נקבעו מגבלות נוקשות אשר אינן מאפשרות לעוזר האישי 'להיכנס בדלת האחורית' למועצה, שכן הוא אינו יכול להתמודד למכרזים פנימיים וחלה עליו תקופת צינון של שנה למכרזים חיצוניים. על כן, בכל הנוגע למינוי לתפקיד העוזר האישי, ומאחר ומדובר בתפקיד אמון אישי וקיימת לגיטימציה כי ראש המועצה יבחר לתפקיד אדם ממקורביו, ללא מכרז, הרי שהסכנה לפגיעה באמון הציבור הינה פחותה ונמצאת ברף הנמוך ומנגד החשש לפוליטיזציה של השירות הציבורי אף הוא נמוך יחסית בנסיבות תפקיד זה נוכח המגבלות שהוטלו ביחס לתפקיד . לכן, שעה ששוקלים את מהותו של התפקיד אל מול מטרות תקופת הצינון, יש לתת משקל לנסיבות המיוחדות של מינוי העוזר האישי, כפי שיפורטו להלן.
49. שנית, מעדותם של מר נור והנתבע התרשמנו כי בחירתו של הנתבע לתפקיד לא נבעה משיקולים פוליטיים והלכה למעשה לא נוצר מצג של ניגוד עניינים אשר פגע באמון הציבור במועצה . מר נור נשאל בחקירתו על נסיבות בחירתו בנתבע לעוזרו האישי, והסביר באופן עקבי, רהוט ומהימן כי פנה אל הנתבע בתחילת חודש מאי 2017 וכי מאז פנייה זו הנתבע לא נכח במליאות המועצה עד למועד התפטרותו ומינויו כעוזר אישי, כך שהנתבע לא ידע תוך כדי מילוי תפקידו כחבר מועצה כי הוא עתיד לשמש כעוזרו האישי של ראש המועצה – מצב אשר יכול היה ליצור ניגוד עניינים. מר נור גם הסביר כי חוות הדעת השנייה מיום 28.3.2017 לא התייחסה אל הנתבע שכן באותה עת כלל לא ידע מי הוא רוצה למנות כעוזרו ה אישי, ומצאנו את עדותו בהקשר זה משכנעת ומהימנה. גם הנתבע בחקירתו אישר כי מר נור פנה אליו רק בתחילת חודש מאי 2017: "הוא הציע לי את התפקיד בתחילת חודש מאי, לא זוכר בדיוק את התאריך, מכיוון שעבדתי בתור מזכיר, הייתי צריך ללכת להודיע ליישוב, להתייעץ איתם אם הם משחררים אותי, איחלו לי בהצלחה ונתתי לו תשובה שאני אכן מעוניין בתפקיד". הנתבע גם העיד כי לא היה לו קשר אישי עם ראש המועצה או מפגשים אישיים כלשהם בטרם הוצא לו התפקיד, וגם העיד כי אינו מטפל בעניינים בעלי אופי פוליטי עבור מר נור, כגון קידום רוב בה צבעות או ארגון תמיכה של מפלגות. הנתבע אף נשאל בחקירתו הנגדית על ידי בא-כוח המועצה האם נאמר לו בפגישה עם מר נור בתחילת חודש מאי 2017 כי מר נור בוטח בו וכי הוא יכול להיות איש סודו, ותשובתו היתה בחיוב. גם את עדותו של הנתבע מצאנו מהימנה ונתנו אמון בדבריו.
50. התובע ניסה לרמוז במסגרת חקירתו הנגדית של הנתבע כי הוא נבחר לתפקיד מאחר ואחיו הינו דמות פוליטית, אולם לא הובאה לכך כל ראיה. יצוין, כי התברר במהלך החקירה הנגדית כי התובע כלל אינו יודע מה המאפיינים של תפקיד העוזר האישי ואף אינו יודע מה עושה הנתבע בפועל. התובע גם בחר שלא לחקור את מר נור לגבי השיקולים בבחירתו של הנתבע לתפקיד עוזרו האישי, והתובע אינו מפרט בפועל שיקולים פסולים כלשהם שעמדו בבסיס בחירתו של הנתבע לתפקיד. אין לקבל את טענתו של התובע כי לנתבע אין כישורים מיוחדים למלא את תפקיד העוזר האישי, שכן הנתבע שימש בתפקיד מזכיר יישובו בטרם המינוי, ומעבר לכך, וכפי שנקבע לעיל, ל א נדרשים כישורים מיוחדים בהכרח כדי ליתן פטור מתקופת הצינון, אלא יש לשקול את מכלול הנסיבות הכרוכות במהות התפקיד, באופן המינוי ובמהות היחסים בין הגורמים המעורבים.
51. על כן, שוכנענו כי הנתבע נבחר לתפקיד עוזרו האישי של מר נור שלא מתוך רצון לנצל לרעה את היותו חבר מליאה בטרם המינוי. הנתבע לא היה חבר מועצה פעיל במועד המינוי, שכן המליאה לא התכנסה מהמועד בו הוצע לו התפקיד ועד למועד התפטרותו, ולכן בנסיבות אלו מופחת החשש לניגוד עניינים. כמו כן, לא הובאה כל ראיה המלמדת כי הנתבע היה יריב פוליטי של מר נור וכי מינויו נועד לפנות את מקומו במליאה לאחד מתומכיו של ראש המועצה, ובפועל לא הובאו ראיות כי הנתבע ניצל את הידיעה כי הוא עתיד להתמנות לתפקיד העוזר האישי כדי להשפיע על ענייני המועצה או על עניינים אישיים שלו. ויודגש, כי אף התובע עצמו לא סבר לאחר מינויו של הנתבע כי מדובר במינוי משיקולים פסולים ופוליטיים, או כי יש טעם לפגם במינוי ללא תקופת צינון, שכן כתב לראש המועצה כך: "זו זכותך המלאה למנות איש אמונך לתפקיד זה. אין לי ולא יכולה להיות לי שום טענה כלפיך במי אתה בוחר לשמש כעוזרך האישי, זו זכותך המלאה".
52. שלישית, מינויו של הנתבע לתפקיד פקע כאמור תוך ניהול ההליכים בתיק , עם קיומן של הבחירות לרשויות המקומיות ביום 30.10.2018, והוא נבחר מחדש לתפקיד ביום 28.11.2018. התובע בחר שלא להגיש בקשה לסעדים זמניים בסמוך למועד בחירתו הראשונה של הנתבע לתפקיד, וגם לא בסמוך למועד בו נבחר בשנית. בפועל, במועד בו נבחר הנתבע לתפקיד בשנית, חלפו 18 החודשים של תקופת הצינון. בשלב זה נדרשת התייחסות לנסיבות ספציפיות אלו הנוגעות לפרק הזמן שחלף ממועד המינוי לרבות בחירתו של הנתבע מחדש לתפקיד לאחר הבחירות שנערכו בחודש אוקטובר 2018.
53. אכן, בחירתו של הנתבע מחדש לאחר שחלפו 18 חודשים מהיותו חבר מועצה אינה מייתרת בהכרח את עצם הדרישה לתקופת צינון , שכן ניתן בהחלט לטעון כי הלכה למעשה כלל לא התקיימה תקופת צינון בפועל. אישור אוטומטי למינויו של העוזר האישי לאחר שחלפו 18 חודשים , כאשר הוא בפועל מכהן בתפקיד במהלך תקופת הצינון, יאיין את תכלית החוק שכן הוא עלול להביא לתופעה פסולה של עיכוב מכוון בניהול הליכים על מנת שתחלוף מעצמה תקופת הצינון. אולם, בנסיבות המיוחדות של המקרה דנן, אין מדובר באישור רק בשל חלוף הזמן, אלא שניתן להכשיר את המינוי נוכח הנסיבות המיוחדות בהן המינוי פקע ושוב נבחר הנתבע על ידי ראש המועצה לתפקיד אמון אישי. התנהלות זו מלמדת כי מינוי הנתבע מלכתחילה לא נועד 'להשתיק' א ותו בהיותו איש אופוזיציה או יריב פוליטי, אחרת לא היה נבחר בשנית לתפקיד המקורב לראש המועצה, וגם לא מדובר בניסיון לפנות מקום במועצה למקורב כלשהו של ראש המועצה, שכן התובע כבר אינו מכהן במועצה מזה שנתיים.
סיכום
54. כפי שפורט בהרחבה לעיל, אין לראות בתובע כעותר ציבורי שכן התביעה הוגשה בתיק זה מתוך שיקולים אישיים ופוליטיים. זאת ועוד, ולגופו של עניין, תפקיד עוזר אישי לראש מועצה הינו תפקיד בעל מאפיינים ייחודיים המשליכים על הנסיבות המיוחדות אותן ניתן לשקול בכל מקרה ומקרה. בעניינו של הנתבע, שוכנענו כי מינויו לתפקיד לא חטא למטרותיה של תקופת הצינון, ובנסיבות המיוחדות של כניסתו לתפקיד ומינויו מחדש לאחר הבח ירות בחודש אוקטובר 2018, אין לפסול את המשך מינויו של הנתבע לתפקיד.
55. אשר על כן, התביעה נדחית.
56. נוכח נסיבות העניין, ישלם התובע הוצאות שכ"ט עו"ד למועצה בסך 6,000 ₪, לנתבע בסך 6,000 ₪ ולמדינה בסך 6,000 ₪, תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.
ניתן היום, ד' אדר ב' תשע"ט (11 מרץ 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר אדהם פלאח
נציג ציבור (עובדים)
רויטל טרנר, שופטת
גב' איריס קליין
נציגת ציבור (מעסיקים)