הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת סע"ש 30711-07-15

לפני:

כב' השופטת אורית יעקבס
נציג ציבור (עובדים):מר אדהם פאלח

התובעת
אניסה עאבד ת.ז. XXXXXX560
ע"י ב"כ עו"ד מחמיד חוסיין

-

הנתבעת
אורט-רשת טכנולוגית מדעית - חברה לתועלת הציבור
ע"י ב"כ עו"ד יצחק וולף

פסק דין

1. האם החלטתה של הנתבעת להעביר את התובעת מתפקידה כמנהלת פדגוגית בבית הספר אורט-נצרת (להלן:"בית הספר"), נעשתה כדין? - זוהי השאלה העיקרית בה עלינו להכריע במסגרת פסק דין זה.
במסגרת תביעתה ביקשה התובעת שביה"ד יקבע שההחלטה הנ"ל נעשתה שלא כדין ולכן יש להורות על בטלותה תוך חיוב הנתבעת לשלם לה את גמול הניהול שלא שולם לה בשנה"ל האחרונה.
כן ביקשה התובעת לחייב את הנתבעת לשלם לה פיצוי כספי בסכום של 50,000 ₪ בגין הפרת זכות השימוע, סכום נוסף של 50,000 ₪ בגין הפרת סעיף 2 לחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה ועוד 50,000 ₪ בגין עגמת נפש שנגרמה לה עת הפרה הנתבעת את התחייבותה לנהוג כלפיה בתום לב.

2. מהלך הדיון
בתאריך 15/7/15, הגישה התובעת, בד בבד עם הגשת תביעתה, גם "בקשה למתן סעדים זמניים דחופים" (להלן:"הבקשה") במסגרתה ביקשה כי ביה"ד ימנע מהנתבעת ליישם את החלטתה להפסיק את עבודתה כמנהלת פדגוגית בבית הספר ולקלוט אדם אחר לתפקיד זה.
בתאריך 20/7/15, התקיים דיון ארוך ומקיף בבקשה (ולענין זה ראו פרוטוקול הדיון המחזיק 18 עמודים) , במהלכו שמע ביה"ד את טענותיהם הנרחבות של הצדדים ושל באי כוחם ואת תשובותיהם לשאלות שהפנה אליהם וכן ציין כי הוא לא התרשם כי התמלאו התנאים למתן צווי מניעה כמבוקש.
בסופו של הדיון, ניתנה ההחלטה הבאה:
"1. הבקשה למתן סעדים זמניים דחופים נמחקת בזאת כאשר סוגיית ההוצאות בעניינה תוכרע בסיום ההליך.
2. ככל שהמשיבה תחליט לאייש את תפקיד המנהל הפדגוגי, יהיה עליה להודיע לגורם שייבחר על אודות תביעתה העיקרית של המבקשת ועל כך שהמשך עבודתו בתפקיד תהיה תלויה בשאלה האם ביה"ד ייעתר לסעד העיקרי שתבעה המבקשת והוא סעד האכיפה.
3. המשיבה תגיש את כתב הגנתה עד ליום 6/10/15.
4. הצדדים יגישו את העדויות הראשיות או המשלימות של כל עדיהם...
5....
6....
7...
8. על המצהירים להתייצב לחקירה שכנגד על תצהיריהם בבית הדין ביום 22/12/15 בשעה 10:00.
9..."
בתאריך 22/12/15 התקיימה ישיבת הוכחות במהלכה העידו עדי התובעת, אשר לא הגישו תצהירי עדות ראשית : גב' יעל לפר ביטון - נציגת ארגון המורים ומר סמיה בלאל - מי ששימש כמנהל בית ספר, תקופה של כ - 18 שנים וזאת עד שסיים את תפקידו בשנת 2014 וכן העידה גב' רונה מטר - חברתה של התובעת, אשר כן הגישה תצהיר עדות ראשית.
מכיוון שישיבת ההוכחות התארכה הרבה מעבר למתוכנן ולמצופה, נקבע, בתיאום עם הצדדים, מועד נוסף להמשך שמיעת העדים (ליום 31/12/15).
בתאריך 31/12/15 התייצבו התובעת ועדי הנתבעת לחקירה על תצהיריהם, אלא שבסופו של יום ובשל בקשתו המיוחדת של ב"כ התובעת, אשר בלילה שלפני הישיבה, ארע שוד בביתו, נחקרה במועד הנ"ל, רק התובעת, בחקירה שעלתה על שעתיים.
בנסיבות המיוחדות שנוצרו, נקבע מועד נוסף לישיבת הוכחות, ליום 4/4/16, אלא שבסופו של יום ובשל אילוצים של הנתבעת, נדחתה ישיבה זו ליום 14/6/16, כאשר במהלכה נחקרו, על תצהיריהם, עדי הנתבעת: גב' מירב עטרי - סמנכ"ל וראש מינהל משאבי אנוש בנתבעת (להלן:" גב' עטרי") ומר עבד אבו אחמד - מנהל בית הספר (להלן:" המנהל").
בסיום ישיבת ההוכחות השלישית, קצבנו לצדדים, לבקשתם, מועדים לשם הגשת סיכומיהם ולאחר שאלו הוגשו (סיכומי התובעת ביום 23/6/16 וסיכומי הנתבעת ביום 9/8/16 ) הבשיל התיק להכרעתנו.
בנקודה זו נציין כי פסק דין זה ניתן על ידינו בהרכב חסר וזאת לבקשת הצדדים ובהתאם להחלטה שניתנה בתחילתה של ישיבת ההוכחות השלישית (עמ' 62 שורות 8-17 לפרוטוקול).
עוד יצויין כי התובעת וויתרה על הסעד של 50,000 ₪ בגין הפרת סעיף 2 לחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה ולכן לא נתייחס לרכיב זה.

3. להלן העובדות הרלוונטיות:
א. התובעת, בוגרת מכללת אורנים, מחזור 1989, בהוראת המתמטיקה והפיזיקה וכן בעלת תואר שני בחינוך ובהוראה, מאז שנת 2012.
ב. לתובעת רישיון הוראה קבוע לבית ספר יסודי וזאת משנת 1990.
ג. התובעת נקלטה לעבודה בבית הספר בשנת 1993, כמורה למתמטיקה.
ד. בשלב מסויים מונתה התובעת לרכזת מקצוע המתמטיקה בבית הספר.
ה. מאז שנקלטה התובעת לעבוד בבית הספר, הוא נוהל על ידי שבעה מנהלים, כאשר מר סמיח בלאל (אחד מעדי התובעת), שימש כמנהל עד שנת 2014 ומי שהחליפו היה המנהל.
ו. בתאריך 16/12/14 התקיימה פגישה בה נכחו התובעת, המנהל ומר דוד אטמור - מנהל אזור הצפון של הנתבעת.
ז. הפגישה הנ"ל התקיימה בעקבות פנייתה של התובעת במכתב מיום 5/12/14, במסגרתו קבלה על אי הבהירות בתחומי אחריותה כמנהלת פדגוגית מאז מונה המנהל (1/11/14) כמ"מ מנהל בית הספר ובעקבות פגישה עימו שלא הובילה להתקדמות.
במהלך הפגישה הלינה התובעת על כך שהיא אינה חשה טוב בביה"ס, שאין אמון, שהיא מרגישה אבודה, שהיא אינה מבצעת את התפקידים שביצעה בעבר, שלא היתה ישיבה מסודרת להבהרת תחומי אחריותה, שהיא אינה יודעת מה קורה עם התלמידים, מה קורה בשעות הפרטניות, בתגבורים, בבחינות שוטפות, שהיא מרגישה מחוץ לתמונה ומבקשת להיות שותפה.
במענה לבקשותיה ציין המנהל כי ביה"ס נקלע למצב קשה, בחודשיים מאז פתיחת שנה"ל, שהוא ראה את תפקידו כסגן שקיבל הנחיה למלא את מקום מנהל ביה"ס, לשמור על בית הספר ועל תפקוד תקין ב"סערה" שפקדה אותו.
המנהל הוסיף וציין כי החל מחודש אוקטובר החל לקבל מכתבים מהתובעת וכי הוא מצטער על הרמה אליה הגיע השיח ביניהם.
המנהל ציין כי לא ראה שהתובעת יוצאת מחדרה, כי הוא תיפעל את המורים והגיע עם מירב הכוחות לשדר רוגע ושקט בבית הספר וכי מילא את תפקידו בצורה הטובה ביותר שיכל.
המנהל הוסיף וציין כי לאחר מינויו ב - 1/11/14, הוא ישב שעות רבות עם התובעת, כן ציין כי יש לו סגנון אחר בניהול וכי הוא עושה את הדברים אחרת.
עוד ציין, המנהל, כי מערכת הבחינות שופרה וכי התובעת היתה שותפה וכי הוא כיבד את הנהלים לכל אורך הדרך אך התובעת מערערת על מה שהוא עושה.
בנקודה זו ביקשה התובעת מהמנהל :"אל תמחק אותי, שתף אותי".
והמנהל המשיך ואמר:"יש לי ראיה כללית. אני מקבל משוב חיובי על מה שקורה, ממשרד החינוך, מאורט ומההורים. אין ריכוזיות בתפיסת עולמי, הביזור הוא הדרך . אני רוצה להיות מנהיג, שמצמיח מנהיגים. מחנך לא אחראי על משמעת בלבד. אני רוצה להאציל סמכויות , יש לי מחוייבות כלפי היעדים שלי, להביא את ביה"ס להשגים שכל תלמיד מחטיבות הביניים ירצה להיות כאן".
המנהל אף ציין, בהתייחס לשעות הפרטניות, כי הוא העביר את הסמכויות לרכזי השכבה כי הוא רואה בהם משאב של כח אדם שיש להעצים כאשר לדעתו זו היתה גם כוונת משרד החינוך.
המנהל ציין כי לצערו, בשל הבעיות שהיו היה איחור בהפעלה המלאה של השעות הפרטניות וכן אמר:" כל התפקוד של בית הספר ברמת היעדרויות ואיחורים השתפר . מתחילים בשעה 8:00 באופן קבוע, אני נמצא בכל מקום, מעולם לא היו שעות "אפס" בביה"ד, כיום מתקיימות שעות כאלה בנוכחות סדירה . מעולם לא אכפנו את התלבושת כמו שהיא קיימת היום , ההתנהלות שונה כי אני בא מסגנון אחר".
במסמך "סיכום הפגישה" אף צויין כי במהלך הפגישה ציין המנהל דוגמאות של האצלת סמכויות לרכזים, לוחות מבחנים, ישיבות, טיפול במערכת הלימודים, יותר מעורבות של ההנהלה והתנהלות כללית שקטה ורגועה.
בסיכום הישיבה ביקש מר אטמור " להוציא בכתב את הגדרות התפקיד ותחומי האחריות של אניסה על פי תפיסת המנהל..".
ח. בתאריך 9/1/15 הוציא המנהל מסמך שכותרתו "הגדרת תפקיד - מנהל פדגוגי " ובמסגרתו ציין כי מדובר ב"חבר בהנהלת ביה"ס, אחראי על התחום הפדגוגי בתחומי הדעת השונים, פועל בתיאום עם מנהל ביה"ס ובהתאם להנחיותיו ובהלימה לדרישות משרד החינוך ורשת אורט" וכן פירט, ב - 14 סעיפים את תפקידי המנהל הפדגוגי.
ט. בתאריך 21/5/15 הוזמנה התובעת לשימוע, ליום 25/5/15, בטרם קבלת החלטה בענין המשך העסקתה כמנהלת פדגוגית בבית הספר.
כאשר במכתב הזמנה זה צויין, בין היתר כי: "השימוע יהיה בנוכחות גב' יעל לפר ביטון - נציגת ארגון המורים, מר עבד אל סלא אבו אחמד - מנהל בי"ס אורט נצרת, גב' שרונה פרטוק - רמ"ר מש"א והח"מ" (כלומר - גב' עטרי. א.י.)
י. בתאריך 22/5/15, ביקש ב"כ התובעת, מהנתבעת, כי תידחה את ישיבת השימוע וזו נענתה לבקשתו ודחת ה את השימוע לתאריך 27/5/15.
יא. בבוקרו של יום ה - 27/5/15 התקבלה פניה נוספת של ב"כ התובעת לנתבעת בה ביקש, שוב, לדחות את ישיבת השימוע למועד מאוחר יותר.
יב. בתאריך 27/5/15 הודיעה גב' עטרי לב"כ התובעת, בין היתר, את הדברים הבאים:
"3. ברצוני להביא לידיעתך כי ע"פ הנחיות משרד החינוך המועד האחרון בו ניתן להודיע לעובד הוראה על שינוי בתנאי העסקתו לשנה"ל הבאה הינו ה -31 לחודש מאי בכל שנה.
4. לפיכך ולבקשתך, נסכים לדחייה של מועד השימוע למועד מאוחר יותר ובלבד שלא תועלה על ידיך כל טענה, מסוג כלשהו, באשר למועד קבלת ההחלטה על ידינו הנוגעת לסיום או להמשך העסקת מרשתך, שתתקבל במועד מאוחר מיום 31/5/15.
5. הינך נדרש לאשר בכתב את התחייבותך לסעיף 4 לעיל.
6. במידה ולא נקבל התייחסותך לנ"ל, מועד השימוע ידחה ליום 31/5/15 בשעה 10:00 במשרדי הח"מ".
יג. במענה למכתב הנ"ל, כתב ב"כ התובעת את מכתבו מיום 27/5/15, במסגרתו התחייב שלא לטעון " כי אותה החלטה התקבלה לאחר ה -31/5.." ואף הבהיר כי ממילא תאריך ברירת המחדל שהוצע במכתב של גב' עטרי אינו מתאים לו הואיל ו"..ביום זה קבועה לי ומלפני חודשים רבים ישיבת לשמיעת עדים בבית משפט השלום בעפולה אצל כבוד השופטת תמר ניסים שי".
יד. בהמשך אותו יום (27/5/15) הוציא ב"כ התובעת מכתב נוסף לנתבעת, במסגרתו שב והתייחס לבקשתו לקבל מסמכים בטרם קיום השימוע וכן ציין תאריכי שימוע אפשריים מבחינתו .
טו. בתאריך 2/6/15 הנפיקה הגב' עטרי מכתב שמוען לב"כ התובעת ואשר כותרתו היתה:"הזמנה לשימוע תיקון סימוכין: מכתבך מיום 27/5/15".
טז. במסגרת מכתב ההזמנה לשימוע, הנ"ל, פירטה הנתבעת את השיקולים אותם היא שוקלת באשר לסיום עבודתה של התובעת כמנהלת פדגוגית בבית הספר.
וכך נרשם בהזמנה המתוקנת לשימוע, בהקשר הנ"ל:

  1. הינך מתקשרת ועובדת עם חלק מהצוות ועם חלק אחר אינך משתפת פעולה - קיים נתק בינה לבין בעלי תפקידים אחרים הגורם לבעיות בהתנהלות היומיומית ומונע השגת התוצרים הנדרשים ממנה בהתאם להגדרת תפקידה.
  2. סגנון ניהול ריכוזי - הגב' אניסה אינה מאצילה סמכויות על אנשי הצוות האחרים דבר המנוגד לתפיסה הניהולית להעצמת בעלי תפקידים לחוסר תלות מקצועית במנהליהם - סגנון הניהול לא השתנה בהתאם לדרישות ההנהלה הנוכחית. הינה דורשת מעמיתיה, בכתב ובע"פ, להתנהל בסגנון ריכוזי הנותן לה סמכויות רבות דבר הבא על חשבון תפקידם של הרכזים והמחנכים ואשר מונע מהם לטפל בצורה אוטונומית בנושאים הקשורים לתחום אחריותם. לדוגמא תהליכי המיפוי עפ"י עקרונות אקד"מ.

כמנהלת פדגוגית חלק מתפקידה הוא לסייע בהכשרת רכזים והעצמתם באמצעות הנחייתם, מתן כלים פדגוגים ועוד, דבר האמור לסייע בהשבחת תהליכי ההוראה והלמידה, ניתוח מבחנים ועוד. מכל הנ"ל לא נמצא כי ביצעה על מנת לקדם תהליכים אלה.
3. התחושה היא כי הינה מנהלת מתוך מניעים אישיים של סטטוס ושליטה ולא מתוך שותפות כנה להצלחת ביה"ס בדרך בה רואה ההנהלה - במקום להתמקד בתחומים לקידום מטרות תפקידה הינה מנצלת הזדמנויות שונות להוכחת שליטה, התפרצות לשיחות וישיבות המתקיימות בביה"ד על אף שאינה מוזמנת להן"
יז. בתאריך 8/6/15 התקיימה ישיבת השימוע בנוכחות גב' עטרי, המנהל, גב' שרונה פרטוק - רמ"ד מש"א, מר נאדר עבד , התובעת ובא כוחה.
יח. ישיבת השימוע הוקלטה ותומללה בתמלול המחזיק 24 עמודים.
יט. בתאריך 25/6/15 רשמה גב' עטרי את ההחלטה בשימוע, במסגרתה, נרשמו, בין היתר הדברים הבאים:
"..3. מטרת השימוע היתה לשמוע את התייחסותה של הגב' עאבד לטענות שהועלו בפניה, במכתב ההזמנה לשימוע , באוזן כרויה ולשקול את הטענות וההתייחסויות לכאן ולכאן.
4. לדאבוני, בא כוחה של הגב' עאבד נקט במדיניות המנטרלת ומונעת את עצם קיום הליך השימוע. עיקר התייחסות בא כוחה היה בניסיונו למצוא פגמים בהליך השימוע ובמכתב ההזמנה לשימוע, בעוד הטענות שיש להנהלת בית הספר נפרשו במכתב ההזמנה לשימוע ועל העובדת היה להתמודד איתן ולגופן של טענות, על מנת שניתן יהיה לשקול לאורן את ההתייחסויות שיש לו ולהגיע להחלטה מושכלת.
5. כאמור, במהלך השימוע , בא כוחה של הגב' עאבד פוסח על כל הסעיפים, אינו מתמודד עם הטענות ורק מטיח האשמות בהליך עצמו. כל ניסיונותיי להשיב את השיח לעיקרו, לכוון את הדיון למטרתו ולגרום לבא כוחה של הגב' עאבד להתייחס לטענות, עלו בתוהו.
6. בנוסף, העלה בא כוחה של גב' אניסה טענה כי השיקול להעברתה של מרשתו מתפקידה נובע משיקולים זרים בלבד. אמר ולא הוסיף. טענה מופרכת מיסודה וחסרת כל בסיס. משכך, הדברים הינם בבחינת סיסמאות וכולם במישור ההיפוטטי אשר אינן מאפשרות התייחסות עניינית אליהן ולא ניתן להתמודד איתן בעת שיקול הדעת בהחלטה".
7. טענת בא כוחה של הגב' אניסה כי הינה מכהנת בתפקיד 7 שנים ואילו מנהל בית הספר הינו בשנתו הראשונה, אינה מן העניין כלל מאחר ומנהל בית הספר מועסק בבית הספר משנת 1995 וכסגן מנהל 3 שנים. משכך, מניח את דעתי כי מנהל בית הספר מכיר את אניסה ותפקודה משכבר הימים.
8. משכך, בהתייחס לטענות מנהל בית הספר, המפורטות בהזמנה לשימוע, המשך העסקתה של הגב' עאבד אניסה בתפקיד מנהלת פדגוגית אינו אפשרי הן מההיבט המקצועי אותו אינה מבצעת עפ"י דרישות ההנהלה ותפיס ותיה הפדגוגיות והן מאופן התנהלותה והאוירה שמשרה המהווה פגיעה במסלול הלימודים ובכלים העומדים לרשות המנהל להעביר את מסריו המקצועיים והפדגוגים.
9. כאמור, בהעדר התייחסות עניינית לגופן של הטענות ע"י המורה או בא כוחה תוך ניסיון נואש להסית את הדיון ולהתאמץ למצוא פגמים בהתנהלות ההנהלה באשר לזימון לשימוע, אשר על כן המסקנה היא כי בנסיבות אלו אין מנוס אלא לסיים את עבודתה של הגב' עאבד אניסה בתפקיד מנהלת פדגוגית בבית ספר אורט נצרת.
כ. בשנת הלימודים הקרובה (תשע"ז) המנהל כבר לא ימשיך לנהל את בית הספר היות והוא זכה במכרז לניהולו של בית ספר אחר.
כא. עיריית נצרת הודיעה לנתבעת, עוד לפני ישיבת ההוכחות השלישית, שהיא (העירייה) לוקחת לידיה, בחזרה, את ניהול בית הספר, החל משנת הלימודים הקרובה.

4. להלן השאלות בהן עלינו להכריע:
א. האם נפל פגם בשימוע בשל כך שלא השתתף בו נציג מארגונה הייציג של התובעת?
ב. האם נפל פגם בהחלטת הנתבעת בשל כך שזו התקבלה לאחר ה - 31/5/15?
ג. האמנם שיקולים זרים עמדו בבסיס החלטת הנתבעת להעביר את התובעת מתפקידה כמנהלת פדגוגית של בית הספר?
ד. האם נפלו איזה שהם פגמים בהליך השימוע ואם כן - מה נפקותם?

להלן נדון ונכריע בשאלות לפי סדרן -

5. האם נפל פגם בשימוע בשל כך שלא השתתף בו נציג מארגונה הייציג של התובעת?

במסגרת חקירתה הנגדית של נציגת האירגון היציג - גב' יעל ליפר-ביטון, אשר הוזמנה על ידי התובעת, היא נשאלה והשיבה כך:
ש. במקרה הזה לגבי השימוע שאמור היה להתקיים בעניין התובעת כפי שמקודם הראו לך את המסמכים, היית מכותבת לשימוע?
ת. הייתי מוזמנת.
ש. מוזמנת?
ת. מוזמנת להליך השימוע.
ש. בסופו של דבר, כנציגת הארגון במקרה הספציפי הזה שהודעת עליו בשימוע שנערך בסופו של דבר, לא את ולא נציג הארגון השתתפו?
ת. אמת.
ש. למה?
ת. כי בארגון המורים לא נהוג להפריע לעו"ד במילוי עבודתו.
ש. במילים אחרות, מה שאת רוצה להגיד- שאתם לא השתתפתם בשימוע מאחר והתובעת לקחה ייצוג פרטי וכאשר ישנו ייצוג פרטי, הארגון נוהג...
ת. נכון - נוהג שלא להפריע לעורך דינו
ש. הארגון לא מתערב כאשר יש ייצוג משפטי וזו הסיבה שלא הופעתם בתיק זה? הכוונה –בשימוע?
ת. נכון, בשימוע" (עמ' 10 שורות 10-22 לפרוטוקול ישיבת ההוכחות הראשונה).

מדבריה, הברורים , הנ"ל של הגב' לפר -ביטון, אשר הותירו עלינו רושם מהימן ביותר, למדנו כי הנתבעת כן הזמינה את הארגון היציג להשתתף בישיבת השימוע וכי העובדה שזה בחר שלא להגיע, נובעת ממדיניותו שלא להתערב מקום שעובד ההוראה ב וחר להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו ו מכאן, ברור, בעיננו, שמקום שטענת אי הופעתו מופנית כלפי הנתבעת, אין מקום לקבלה.

6. האם נפל פגם בהחלטת הנתבעת בשל כך שזו התקבלה לאחר ה - 31/5/15 ?

גם בנקודה זו לא מצאנו לנכון להאריך שכן כפי שהדבר עולה בבירור מסעיפים 3ט' עד 3יד דלעיל, הנתבעת כן דאגה להזמין את התובעת לישיבת שימוע שתוכננה להתקיים כבר ביום 25/5/15 ובהמשך, לאחר בקשת דחיה של התובעת, ביום 27/5/15. קרי - מבחינת הנתבעת, כפי שהדב ר עלה גם מתצהירה של הגב' עטרי וגם מהמכתבים שכתבה לב"כ התובעת, היא רצתה לשמור על חובתה להגיע להחלטה לפני התאריך הקובע, הוא - 31/5. אלא שבשל בקשות ב"כ התובעת וכפי שהדבר סוכם בין הצדדים. התקיימה הישיבה במועד מאוחר יותר ובהתאם לכך התקבלה גם ההחלטה לאחר ה - 31/5.
חשוב לציין כי מכתבו של ב"כ התובעת מיום 27/5/15, בענין זה, מביא לידי ביטוי, התחייבות מפורשת שלא לטעון כנגד תאריך קבלת ההחלטה ולכן צודקת הנתבעת בטענתה, שלא היה מקום לטעון כנגד תאריך קבלת ההחלטה.

לנוכח האמור לעיל הרינו קובעים כי בנסיבותיו הספציפיות של תיק זה, לא נפל פגם משפטי בהחלטת הנתבעת רק בשל כך שזו התקבלה לאחר ה - 31/5.

7. האמנם שיקולים זרים עמדו בבסיס החלטת הנתבעת להעביר את התובעת מתפקידה כמנהלת פדגוגית של בית הספר?

בענין זה, ראוי, לדעתנו, להפריד בין שני גורמים - העירייה או גורמים מסויימים בה (להלן:" הגורם הנוסף") והנתבעת עצמה, אשר מי שניהל, מטעמה, את הליך השימוע, היתה הגב' עטרי, אשר גם אם טעתה בנקודה מסויימת (כפי שנציין בהמשך), הרשימה אותנו כמי שהגיעה לישיבת השימוע בלב פתוח ובנפש חפצה לשמוע את התייחסות התובעת לטענות שהועלו כנגדה, הכל מתוך רצון להגיע להחלטה מושכלת ונכונה בנוגע לסיום העסקתה כמנהלת פדגוגית בבית הספר או להשארתה בתפקיד זה.
התרשמנו, הן מההקלטה ומתמלול השימוע, הן מקריאת מכתב הפסקת העבודה והן מעדותה הישירה והכנה של הגב' עטרי, כי היא הרגישה מתוסכלת עד מאוד מהתעקשותה של התובעת שלא להתייחס לטענות שהועלו כנגדה במכתב ההזמנה לשימוע המתוקן ומהתעקשותה להקדיש את חלקו הארי של הליך השימוע (שהיה בהחלט לא קצר) כדי לטעון כנגד הפגמים שהיא מצאה בהזמנה לשימוע ובהליך השימוע בכללותו.
ניכר היה מההקלטה ומהתמלול, שהגב' עטרי, עשתה מאמצים אדירים להחזיר את השיח, במהלך השימוע, לטענות שהועלו כנגד התובעת, מתוך מטרה לשמוע את שיש לזו להגיד, כדי לקבוע האמנם יש ממש בטענות שהועלו כנגדה או לא.

מנגד, לא יכולנו שלא להתרשם שהתובעת בחרה להקדיש את עיקר מאמציה, הן במסגרת ישיבת השימוע והן במסגרת מכתבים שכתבה בקשר אליו, כדי לטעון כנגד חוקיותו וזאת למרות שבמכתב ההזמנה לשימוע המתוקן, כשהוא אינו מנותק מהמציאות לה היתה מודעת התובעת ולו בגלל השיחה שהתקיימה (לבקשתה) בינה לבין המנהל לבין מר אטמור בחודש 12/14, כן היה כדי ליתן בסיס מאפשר להתייחסותה.
השתכנענו כי התובעת, היתה מודעת היטב לטענות המנהל כנגדה, גם אם חשבה שטענותיו לא נכונות או מופרכות או שמקורן בשיקולים זרים, בין אם פוליטיים ובין אם אישיים (בגלל שהוא חשש ממנה, כפי שציינה בשלב מסויים של ההליך), שכן טענות אלו מצאו ביטוי מפורט ביותר באותה פגישה של חודש 12/14, מה גם שכבר במסגרת הדיון בבקשה, התייחסה התובעת לטענות שנטענו כנגדה, דבר שיש להצטער שהיא לא עשתה במועד הקובע והרלוונטי - הוא מועד השימוע.

מעדותה של גב' עטרי התרשמנו באופן חד משמעי כי אם היתה התובעת מעלה את טענותיה הענייניות במועד השימוע ואם היתה מתמודדת , כנדרש , עם הטענות שהועלו כנגדה ואשר כן היו יד ועות לה, בניגוד לרושם שניסתה להציג במהלך השימוע, יתכן והנתבעת היתה מגיעה למסקנה שונה בנוגע להמשך תפקידה של התובעת כמנהלת פדגוגית בבית הספר (ויתכן גם שלא).
חשוב לנו להדגיש כי השתכנענו למקרא תמלול שיחת השימוע, תצהירה של הגב' עטרי ומעדותה לפנינו, כי ליבה היה נקי ממניעים פסולים ו/או משיקולים זרים וכי ההחלטה אליה הגיעה הנתבעת התבססה על המידע שהיה לה בעת קבלת ההחלטה.

בכל הנוגע לטענות התובעת בנוגע לכך שהסיבה להפסקת עבודתה כמנהלת פדגוגית, היתה בשל שיקולים פוליטיים ורצונו של ראש עיריית נצרת - מר עלי סאלם להתנכל לה - מדובר בטענה אשר התובעת התייחסה אליה, בין היתר, במסגרת תצהיר עדותה המשלים , טענה אשר יש בה משום התייחסות לגורם הנוסף.
וכך הצהירה התובעת בענין זה:
"י. על פי נספח ה' לתצהירי הקודם שסומן כנספח ( 1) לעיל היה על המציע/ה את עצמו/ה לניהול בית ספר אורט נצרת להגיש את הצעתו עד ליום 15/6/15 כאשר תצורף להצעתו ערבות בנקאית שתוקפה עד ליום 31/12/15 . כעולה מתצהירי הקודם ומבקשתי למתן צו מניעה זמני אנוכי פוטרתי מתפקידי כמנהלת פדגוגית בבית הספר אורט נצרת בהודעת פיטורין שהומצאה לי ביום 30/06/15 כאשר הליך הפיטורין נגדי ההזמנה הראשונה לשימוע לפיטורין הומצאה לי ביום 21/5/15 . במילים אחרות בוצע בתקופת פרסום המכרז לניהול בית ספר אורט נצרת המנוהל ע"י המשיבה. די ברור כי המשיבה מתחשבת ,אפילו מתחשבת מאוד, ברצונותיה של עיריית נצרת.
הנני להצהיר כי עקב הליך הפיטורין נגדי- המכרז לא מומש. המשיבה המשיכה לנהל את בית הספר אורט ושלא במסגרת המכרז הנ"ל.
יא. הנני להצהיר כי דיון בבקשתי למתן צווי מניעה זמניים קוים בבית הדין הנכבד ביום 20/07/15 והנה בפרסום באתרים השונים ובעיתונות המגוונת הודיעה עיריית נצרת כי למעשה בכפוף למילוי רצון ראש העיר לשנות את הנהלת בית הספר ושיתוף מלא של העירייה בניהולו , הוא חסכים כי המשיבה
תמשיך לנהל את בית הספר".

למרות שאיננו יכולים לקבוע, באופן נחרץ, שלא היו גורמים בעיריית נצרת שהשתייכותה הפוליטית של התובעת או העדפותיה האישיות בנוגע לאדם שהיא רצתה לראות כראש העירייה, לא היתה לצנינים בעיניהם, הרי שלא מצאנו כי התובעת הצליחה להוכיח טענותיה אלו וזאת בין היתר בשל העובדה שהבסיס עליו העמידה את טענתה, התגלה כבסיס רעוע מקום שהתברר שבסופו של יום, הפסיקה העירייה את ההתקשרות עם הנתבעת, כך שבשנת הלימודים הקרובה כבר לא תמשיך האחרונה לנהל את בית הספר, דבר שלא היה צריך לקרות אם היה ממש בטענת התובעת ולפיה, הסיבה שהנתבעת המשיכה להפעיל את בית הספר היתה העובדה ש"ישרה קו" עם רצונות ראש העירייה בנוגע לגורמים המנהלים את בית הספר.
מעבר לאמור לעיל, לא מצאנו כי התובעת הוכיחה את טענתה בנוגע לשיקולים פוליטיים, היות והיא לא הצליחה לשכנע אותנו שהגב' עטרי, שימשה כ"מוציאה לפועל" או כחותמת גומי של גורם כזה או אחר בעיריית נצרת. שכן כפי שציינו לעיל, הגב' עטרי הרשימה אותנו מאוד כמי שליבה ופיה היו שווים וכמי שהגיעה להליך השימוע בלי דעות קדומות, בלי להיות בכיסו של אף גורם וכמי שהיתה מעוניינת לנהל את ההליך בלב פתוח, בנפש חפצה ובצורה האמיתית ביותר.
האמור לעיל משליך גם על טענותיה האחרות של התובעת בנוגע לכך שהמנהל לא היה מעוניין בה משום שהעזה לצאת כנגדו עת כתבה את אותו מכתב בחודש 12/14 - כאשר בכל הנוגע ליחסים שבין המנהל לבין התובעת, ניתן היה ללמוד כבר מחילופי הדברים ביניהם, כפי שנאמרו במהלך הדיון בבקשה, ואלו מקצת מהדברים:

"המנהל: לא וויתרתי עליך את מערערת על הסמכות שלי.
המבקשת: בקשתי היתה לעבוד. לא אמרתי שאני רוצה לעבור בדיקות כמו בעבר, אמרתי לו שהוא המנהל והמנהיג ושאני אעבוד לפי הראיה שלו, אמרתי לו ,אני גאה שאתה המנהל שלנו", רציתי שהוא יהיה המנהל. אמרתי שאעבוד לפי מה שהוא רואה לנכון. ישיבת הנהלה אחת לא היתה לנו בבית הספר. לא ישבתי לישיבה של רכזי שכבות, במשך שנה שלמה לא ישבתי עם גורמי חוץ למרות שבעבר ישבתי עם הרבה גורמים, עם המנהל הקודם עבדתי איתו יד ביד. מאז נכנס המנהל הוא סירב לשבת איתי רק אם אני יזמתי את הישיבה, אני יודעת שזה לא תלוי בי או בסגנון שלי, מה שהוא ביקש ממני עשיתי. שיציין.
המנהל: את מוכנה לשמוע על משהו שלא עשית כמו שצריך? עשית תפקיד סרק. ציוני בגרות של בחינות בגרות סמכתי עליך ב 19/1/15, אמרת שצריך לתת ציוני מגן. נתת ציוני מגן כאשר בבגרות היה תלמיד, לדוגמא, שקיבל 40 נקודות פחות. חתמתי על המסמך כי סמכתי עליך ובסוף אני מקבל חוסר מקצועיות. זה חלק מהדברים.
...
המבקשת: הוא רוצה שניתן סמכויות לרכזים ואם רכז אומר, תתייעץ עם המורה שלימד את התלמיד, בסיוני, בהסתמך על בחינות, האמנתי למה שהרכז אמר וכעת אני רואה....
המנהל: המנהלת הפדגוגית אמורה לבחון את החלטת הרכז.
..
המבקשת: יש הרבה דברים שהוא לא נתן לי לעשות. יש מכתב שלא רשום למי הוא מופנה, יש מכתב שהמנהל לא חתום עליו. הוא מחק אותי מתחילת השנה ואמרתי לו באחת השיחות בינינו. אני רציתי את השיתוף, יזמתי ורציתי והאמנתי שהוא אדם שיכול הרבה והוא יודע שאני מאמינה בו ואני כל הזמן יד ביד הלכתי איתו. המנהל לא רוצה לראות אותי בבית ספר. הוא אמר שהוא לא רוצה להאמין בי כמנהלת פדגוגית. אני מוכנה להישבע על זה.
המנהל: אל תכניסי לי מילים לפה, שלא אמרתי. השיקולים שלי מקצועיים. את יודעת איזה מצב היה בית הספר. עשיתי משחק עם הצוות איך לא למשוך את החבל יותר מדי, אפילו דרך משחקים ניסיתי למגר את התרבות הארגונית הגרועה ששררה בביה"ס. יש בביה"ס הרבה אנשים, לא מפנה את זה למבקשת, שחושבים שביה"ס עומד עליהם, צריך להוריד להם את האגו.
המבקשת: לא היתה בקשה אחת שביקש ממני המנהל ולא עשיתי.
המנהל: עוד לפני שנתתי את מסמך הגדרת התפקיד ידעת מה את צריכה לעשות, נתתי לך משימות והוצאתי חוזרים יחד איתך. יש מנהל אחד בבי"ס.
המבקשת: חוזרים עליהם לא חתמתי ולא כתבתי. לא היו תהליכים לפני הפיטורים. חוזרת על מה שכתבתי בתצהיר לענין מכתב הקביעות, בגלל שאני מסומנת.
המנהל: היו הרבה שיחות בינינו..." (מעמ' 14 שורה 8 לפרוטוקול הדיון בבקשה ועד עמ' עמ' 15 שורה 26 שם).

מהאמור לעיל, כמו גם מתצהירי התובעת ומעדותה לפנינו התקבל אצלינו הרושם שהתובעת בטוחה שהיא ביצעה את עבודתה על הצד הטוב ביותר כאשר הישגי בית הספר, הירודים (צבע אדום) כפי שלטענת הנתבעת, משרד החינוך רואה אותם, לא התקבלו על ידי התובעת כמייצגים נאמנה את המצב או את איכות עבודתה.
כן התרשמנו כי התובעת הרגישה כי עשתה כל שביכולתה כדי לסייע למנהל וכדי להמשיך ולעבוד, אלא שבמקביל מהאמור לעיל כמו גם מתצהירו של המנהל ומעדותו לפנינו, התקבל אצלינו הרושם, שהבעיה הגדולה של המנהל עם התובעת היתה הרגשתו שהיא מערערת על הסמכות שלו ו לא מוכנה לקבל את ה"אני מאמין" שלו בכל הנוגע לניהול בית הספר בכלל ולתפקיד המנהלת הפדגוגית בפרט.
בהקשר זה יש מקום לאזכר את עדותו של עד התובעת - מר סמיה בלאל מי שהיה מנהל בית הספר, תקופה של כ - 18 שנים.
וכך העיד מר בלאל בכל הנוגע לעבודת המנהל, בתקופה בה עדיין לא שימש כמנהל:
ש. באותה תקופה שהיית מנהל, מה היה תפקידו של מר עבד שהיום מכהן כמנהל בית ספר?
ת. עבד אבו אחמד כאשר קיבלתי את בית הספר הוא היה המנהל האדמיניסטרטיבי של בית הספר. רוב הזמן שלו בתקופה שלי הוא המשיך בתפקיד זה. לאחרונה, נתתי לו להיות סגן מנהל. בגלל העבודה הנאמנה שלו, העבודה הטובה, שיתוף הפעולה ושלושתנו: אני, עבד והתובעת ניהלנו את בית הספר - היינו ההנהלה המצומצמת. כלומר אני המנהל והם היו איתי כל הזמן. כל ההצלחות של בית הספר שלושתנו עשינו אותן. בטח עם שיתוף פעולה עם המורים ועם הרכזים וכל הצוות.
ש. כיצד היה שיתוף הפעולה בין התובעת לבין עבד? גם כשהיה מנהל אדמיניסטרטיבי וגם כאשר החל למלא תפקיד של סגן מנהל.
ת. בפה גדול, היה שיתוף פעולה מלא, אחווה, ישבנו מידי שבוע, ישיבות של הנהלה. אף פעם לא היה בין עבד לתובעת ולביני שום אירוע ושום מקרה. תמיד היה שיתוף פעולה מלא בכל הנושאים אבל היתה גם הגדרה, כל אחד עשה את תפקידו" (עמ' 19 שורות 13-27 לפרוטוקול ישיבת ההוכחות הראשונה).

מדבריו אלו של מר בלאל למדנו כי בטרם מונה המנהל למנהל קרי, בתקופה שמי שהתווה את מדיניות ניהול בית הספר, היה מר בלאל, היחסים שבין התובעת למנהל היו טובים, דבר שיש בו כדי להחליש את גרסת התובעת שכן המנהל לא היה בגדר אדם שעימו היה לה יחסים בעייתיים ושעטיים היה בליבו עליה. לצד עדותו הנ"ל של מר בלאל, הוא הוסיף והעיד כי:"לכל זמן יש מלך" (עמ' 25 שורה 19 לפרוטוקול) ומצירוף דבריו, אשר לפי הבנתנו כיוונו לכך שכל מנהל רשאי לפעול לפי תפיסתו הניהולית, כאשר הכפופים לו בהיררכיה הניהולית חייבים להתאים עצמם לתפיסתו (כאשר בהקשר זה יצויין כי יכול בעל תפקיד לנסות להתאים עצמו לתפיסתו הניהולית של מנהלו החדש ואף יכול, מבחינתו, לצאת מגדרו כדי לעשות כן, אך אין בזאת כדי להוכיח, שתמיד הוא יצליח לעשות כן) וכן משמיעת שאר העדויות ובחינת הראיות , למד נו כי בזמן שהמנהל לא שימש עדיין כמנהל, זרמו הדברים בינו לבין התובעת, על מי מנוחות, כאשר בכל הזמן הזה, פעלה התובעת בהתאם לשיטת ניהולו של מר בלאל, שיטה אליה הורגלה ושכנראה היתה מתאימה לה. אלא שמרגע שמונה המנהל לתפקיד המנהל ומרגע שניסה ליישם את שיטת הניהול שבה הוא האמין, לא הצליחה התובעת להתאים עצמה לשיטת ניהול זו וזאת למרות שמבחינתה עשתה מאמצים אמיתיים ל עשות כן ולרצות את מנהלה, אלא שכפי שהתרשמנו ממנו, היא לא הצליחה לעשות כן.
בנקודה זו חשוב לציין כי טענת התובעת כאילו המנהל לא הצליח להביא דוגמאות ממשיות להוכחת טענותיו, אינה מדוייקת שכן בהקשר זה ראוי לציין את שהעיד, לדוגמא, המנהל, במסגרת חקירתו הנגדית:
ש. האם נכון לומר שמה שהיא מנתה כאן בסעיפים 1 עד 7 במכתב זה אלו היו סמכויותיה לפני כניסתך לתפקיד. אלו היו הנושאים בהם היא טיפלה כמנהלת פדגוגית?
ת. חלק מהדברים הם לא נמצאים בתחום אחריותה ואם קודמיי ומנהל הקודם הסכים לזה כי דברים השייכים לרכז מקצוע להעביר אותם לטיפולה של מנהלת פדגוגית, התובעת, זו בעיה שלו ולא שלי. אני באתי לעשות את השינוי המיוחל בתוך בית הספר. חלק מהדברים שמפורטים במכתב אכן עשתה התובעת למרות שלגישתי אינם אמורים להיות חלק מהגדרת תפקידה, וחלק לא עשתה." (עמ' 95 שורות 23-28 לפרוטקול ישיבת ההוכחות השלישית וכן עמ' 96 שורות 1-2 שם).
וכן:
ש. מבין המטלות הללו, מה היא לא עשתה בפועל לפני כניסתך לתפקיד?
ת. איני יודע עד כמה זה חשוב אבל אוכל להגיד לך כי נגעה כמעט בכל הנקודות שפירטה במכתבה.
ש. אז באת ואחרי הישיבה עם מר אטמור אתה הוצאת הגדרת תפקיד בכתב? שזה נספח ו'/ת/1?
ת. לא מדויק, הגדרת התפקיד ביני לבין התובעת נעשתה ביני לבינה בישיבות שהיו בתחילת שנת הלימודים לדוגמא למשל הראיתי לה את החוזר, מפנה לנספח ב' לתצהירי של המדריך למתמטיקה מטעם משרד החינוך שאומר כי הרכז ידאג ליישום, לבקרה למלוא השעות הפרטניות. באחת הישיבות בינינו הסברתי לה שמשרד החינוך מוביל מדיניות של העברת המשאב שנקרא שעות פרטניות לרכז המקצוע כי הוא... " (עמ' 97 שורות 9-19 לפרוטוקול ישיבת ההוכחות השלישית).
וגם:
"ש. אם הרכז צריך לעבוד יחד עם התובעת והוא צריך לדווח לה אז במה היא השתלטה על תפקידו של הרכז?
ת. מה שמתואר בנספח ב', היא עבדה לפי דגם שמאוד ריכוזי וסמכותי. מה היא עשתה? היא רוצה לעבוד מול כל מורה שייכנס אליה וביחד איתו היא תבחר את התלמידים ותשבץ את השעות הפרטניות של התלמיד. המודל שלי, שהרכז וזה בהתאם להנחיות משרד החינוך יישב עם הצוות שלו, ימפו את התלמידים וישבצו את השעות כי זה משאב השייך למקצוע וזו סמכות שצריכה להיות אצל הרכז התובעת גזלה אותה כל הזמן" (עמ' 98 שורות 1-8 לפרוטוקול ישיבת ההוכחות השלישית).

מעבר לאמור לעיל, העידו עדי הנתבעת על מונח ה"אורטונומיה" - שמשמעותו שבנתבעת מנהל בית הספר הוא אורט ונומיה, כאשר בעלי התפקידים בבית הספר כפופים לו והוא המטיל עליהם את המשימות שעליהם לבצע, הכל בהתאם להגדרת תפקידיהם בחוזר מינהל וחינוך של הנתבעת ולפי צרכי בית הספר כפי שהוא רואה אותם.
המנהל נדרש לשפר את הישגי בית הספר, כפי שלמדנו מעדותו ומעדותה של הגב' עטרי וכן כפי שלמדנו מעדותה של הגב' לפר-ביטון אשר העידה כי שמעה על בעיות עם ועד ההורים, בטרם נכנס המנהל לתפקידו וכי היא זוכרת שהיו הרבה רעשים, על רקע ההישגיות של בית הספר, שמו של בית הספר ותוצאות נמוכות בבחינות הבגרות (עמ' 13 שורות 5-8 לפרוטוקול). הגב' ביטון אף השיבה, שם, בחיוב על השאלה:"שם בית הספר לא היה כל כך טוב ורצו לשנות אותו".
עדותה זו של הגב' לפר-ביטון, מחזקת את עמדתה הנתבעת באשר לכך שהיה פער בין המצב העובדתי בשטח, בנוגע לאי שביעות הרצון שהיתה קיימת בנוגע להישגי בית הספר לבין ראיית התובעת את הדברים. בפער זה שבין התפיסות השונות (עליו ניתן היה ללמוד גם מסיכום הפגישה שהתקיימה בחודש 12/14 אצל מר אטמור) ניתן גם להסביר את הדרך בה ראתה התובעת את תפקודה כמנהלת פדגוגית בתקופה שעבדה תחת ניהול המנהל לבין הדרך בה הוא ראה את תיפקודה ו/או את חוסר הליכתה במתווה שהוא התווה.
אך מעבר לאמור לעיל יתכן והנכון הוא שהתובעת, היתה מידי דומיננטית, בעיני המנהל, מידי בטוחה בהצלחת שיטות העבר והישגיה ומידי עיקשת ברצונה להמשיך ולפעול בהתאם למודל אליו הורגלה אצל מר בלאל, אלא שכך או כך וגם אם המנהל לא היה שבע רצון מתיפקודה של התובעת מאז התחיל בתפקידו , רק בגלל שלא פעלה בהתאם ל"אני מאמין" שלו או בגלל שלתחושתו היא "ערערה עליו", הרי שמקום שהתובעת יכלה להשמיע את כל טענותיה, במהלך ישיבת השימוע הארוכה, כפי שידעה לעשות בתצהירה ובחקירתה הנגדית, אך בחרה שלא לעשות כן, אין מקום שאנו ניכנס בנעלי הנתבעת ונקבע כי טענות המנהל כלפי התובעת לא היו נכונות או לא הצדיקו את העברתה מתפקידה.

לסיכום פרק זה הרינו קובעים כי לנוכח כל האמור לעיל לא הצליחה התובעת להוכיח כי שיקולים זרים או פסולים עמדו בבסיס החלטת הנתבעת להעבירה מתפקידה כמנהלת פדגוגית בבית הספר.

8. האם נפלו איזה שהם פגמים בהליך השימוע ואם כן - מה נפקותם?

נספח ד' לתצהירו של המנהל הינו מכתב, שנושא את התאריך 17/5/15 ושאותו הוא כתב למר דוד אטמור.
במסגרת מכתב זה, נכתבו, בין היתר, הדברים הבאים:
"..
את שנה"ל פתחתי כסגן מנהל שנדרש לתפוס פיקוד במקומו של מנהל ביה"ס, אשר נתבקש לנהל את העניינים בתוך ה"סערה", לשמור על איזון ולהימנע מלהיסחף למערבולת של המאבקים שהיו...
למשימה נרתמו מורים ובעלי תפקידים מתוך דאגה לעתידו של ביה"ס, והיו כאלה שישבו על הגדר וצפו במה שנעשה.
אחד הצופים היה גב' אניסה...לאחר כחודש וחצי מפתיחת שנה"ל הדברים התחילו להיות בהירים יותר..רק אז גב' אניסה נזכרה שהיא בעלת תפקיד בכיר וכי היא צריכה להיות מעורבת יותר....
גב' אניסה התחילה ליזום שיחות איתי בהם דרשה להתחיל להוביל תהליכים לפי המתכונת והנורמות שהיו בעבר. בכדי לתפוס את המושכות לידיה ולנטרל את רוב בעלי התפקידים שהצטרפו למשימות השונות מתוקף סמכותם ותחומי האחריות שלהם שהיו על הנייר בעבר. הבקשות שלה לא נראו לי הוגנים בעיני ולא היו נכונים מבחינה מקצועית היות והם מטרפדים את המהלכים שהחלטתי להוביל ביחס להעצמת בעלי התפקידים על ידי האצלת סמכויות וחלוקת תחומי אחריות להם.
גב' אניסה התעקשה והביעה התנגדות לדרך החדשה ודרשה לשמר את הנורמות והתהליכים שמשאירים אותה במרכז, תוך התעלמות מהעובדה כי ביה"ס, צריך להתנהל בשקיפות ובשיתופיות.
יש להוסיף כי התקיימו בינינו הרבה שיחות בהן שיתפתי אותה בראיה שלי לדברים ואף דרשתי ממנה לסייע ולתמוך למען קידום העשייה החינוכית לימודית ואף הצעתי לה..הדגשתי בפניה עד כמה חשוב שהנהלת ביה"ס צריכה להופיע עם עמדה אחת וכי יש הכיל את כולם ...לתדהמתי כי היתה ממוקדת בעצמה, לא ויתרה על האגו ולא התחשבה בתנאי המצב המחייבים זהירות ורגישות יתר...
אניסה התחילה לתעד כל מילה בכל מפגש שהיה בנינו, מין זיכרון דברים שכלל משפטים כמו:עבד דרש ממני לעשות..עבד נתן לי חוזה זה ביום..בשעה..
היא לא הסתירה את מה שרשמה ותמיד פרשה את הרישומים ואת הפניות שלה בכתב מולי, דבר שגרם לתחושות אי אמון ואי נוחות שאפיינו את היחסים בינינו..
בבוקר יום 5/12/14 היא מסרה לי מכתב שהעתק ממנו הועבר אליך, דוד. בעקבותיו התקיים מפגש בו הוחלט להגדיר בכתב לגב' אניסה את תחומי האחריות שלה...
כיום מתנהלים תהליכי עבודה המבוססים על אבחונים ומיפויים למען שיפור התרבות הארגונית של ביה"ס...
ההישגים הנ"ל הינם פועל יוצא של עבודת הצוותים..
לאור הנ"ל ומתוך חשיבה על העתקי של ביה"ס המחייב גיוס שותפים אמיתיים לדרך הפועלת מתוך זיקה עמוקה לביה"ס ולא מתוך מניעים אישיים של סטטוס ושליטה, יש מקום לשקול את מעמדה של גב' אניסה עאבד ביחס לתפקידה כמנהלת פדגוגית. הימצאותה בפקידה מייצרת אנרגיות שליליות וגורמת למתח ולבזבוז משאבים מיותרים"

במסגרת חקירתה הנגדית של הגב' עטרי היא נשאלה בקשר למכתב זה (אשר צורף גם לתצהירה):
ש. אז אותה הנהלה שאלה היו שיקוליה, ביקשת ממנה משהו בכתב, תמצית, דוח מכתב שימציאו לך?
ת. כן וצירפתי את זה (מעיינת בנספחיה) - נספח א' לתצהירי.
ש. נספח א' לתצהירך הוא מכתב מתיימר להיות מכתב שהמנהל כתב למר אטמור?
ת. נכון
ש. את לא מכותבת במכתב זה. הוא לא נשלח אלייך?
ת. אני לא מכותבת אבל המכתב נשלח אליי לפני השימוע, כחלק מהשיקולים ששקלתי.
ש. המכתב הוא מיום 17.5.15?
ת. כן.
ש. ואת ההזמנה לשימוע, את או מי מטעמך הקליד ביום 21.5.15?
ת. נכון.
ש. מתי המכתב הזה הועבר אלייך?
ת. אני ביקשתי שהמכתב הזה ייכתב כדי שיהיה לי בסיס למרות שהוא היה קיים. הכוונה כדי שיהיה לי תמצות של כל הבעיות
ש. את ביקשת כי המכתב הזה ייכתב כדי שיהיה לך בסיס לכאורי לשימוע
ת. מהנהנת
...
ת. המכתב הזה לא היה בסיס להחלטה להזמין את התובעת לשימוע. כמו שאמרתי היו ישיבות, דיונים על מצב בית הספר.
.....
ש. אמרת שביקשת שיכינו לך את המכתב כדי שיהיה לך בסיס לכאורי להוציא הזמנה לשימוע- ממי ביקשת להוציא את המכתב?
ת. מדוד אטמור.
ש. ישנה סיבה כלשהי שהמכתב הזה לא צורף להזמנה לשימוע? ולא הומצא אליי מכח כל מכתביי אלייך לפני אותה ישיבה שהתקיימה במשרדך?
ת. לא מצאתי לנכון לעשות את זה מאחר שאני קוראת לשימוע אני מבקשת לדעת ולשמוע את שני הצדדים. לא רציתי שתהיה הכנה מראש לדברים האלה, כי הרבה פעמים נאמרים ונרשמים דברים שבסופו של יום הם מתבררים אחרת. רציתי להיות עם ראש פתוח ולשמוע את התובעת. וכך אני נוהגת.
ש. מפנה לנספח ח' לתצהירך שזה התמליל, עולה יותר מפעם אחת שאת טוענת שהתובעת יודעת במה מדובר, נכון?
ת. נכון.
ש. איך זה מתיישב עם מה שעכשיו השבת לבית הדין בנוגע לאי המצאת נספח א' לידי התובעת ואליי בשים לב לכך שהתובעת שנספח א' עוסק בה, אינה מכותבת למכתב זה, לא בתור העתק ולא בתור נמען ראשי.
ת. לא בכל מכתב צריכים להיות העתקים לנוגע בדבר. לא כל כך הבנתי את שאלתך.
ש. אפשט אותה, את יודעת מה כתוב בנספח א'?
ת. כן.
ש. הסיפא לו, "לאור הנ"ל מתבקש לשקול... מבקש להפסיק את עבודתה כמנהלת פדגוגית" אם הנ"ל לא הועבר לתובעת ולא אליי לפני שהיינו אצלך, כיצד יכולת לטעון, כשהיינו אצלך, שהתובעת יודעת?
ת. הטענות אינן חדשות לתובעת ועצם זה שלא נתת לה להתמודד איתן למרות ההפצרות החוזרות ונשנות שלי שאני רוצה לשמוע אותה, לפעמים גם העובד בחלק מן המקרים אולי צודק. לא מצאתי כל טעם למסור את המכתב הזה, לא לתובעת ולא אליך. כאשר אמרתי במהלך השימוע שהתובעת יודעת על כל הדברים, התכוונתי לכך שהתובעת יודעת כמנהלת פדגוגית באיזה מקום נמצא בית הספר, מה ביחס לתפקיד שלה אל מול מה שנדרש ממנה היא עושה, היה ברור לי שכל הרשום בהזמנה לשימוע, התובעת יודעת לפרטים במה מדובר. חוסר הרצון של בא כוחה או שלה להתמודד עם הטענות רק חיזקו אולי את העמדה שלנו שהטענות כנראה היו נכונות.
ש. אמרת שפנית למר אטמור שיכין לך משהו בכתב, שמת לב שנספח א' לא הוכן על ידו?
ת. נכון. זה בסדר וזה לא מפריע לי. הוא כותב או מנהל בית הספר כותב, אני פונה לבעל תפקיד" (מעמ' 77 שורה 15 לפרוטוקול ישיבת ההוכחות השלישית ועד עמ' 79 שורה 22 שם) .

מעדותה הנ"ל של הגב' עטרי למדנו כי מכתבו של המנהל למר אטמור, אשר היה לפני הגב' עטרי בטרם נערכה לתובעת ישיבת השימוע ובטרם ניתנה החלטה בעניינה, לא הועבר לתובעת או לבא כוחה וזאת חרף בקשותיו החוזרו ת של האחרון לקבל מסמ כים רלוונטיים, לפני השימוע. כן למדנו כי הסיבה בשלה לא הועבר מכתב זה היתה גישתה של גב' עטרי ולפיה:"לא מצאתי לנכון לעשות את זה מאחר שאני קוראת לשימוע אני מבקשת לדעת ולשמוע את שני הצדדים. לא רציתי שתהיה הכנה מראש לדברים האלה, כי הרבה פעמים נאמרים ונרשמים דברים שבסופו של יום הם מתבררים אחרת. רציתי להיות עם ראש פתוח ולשמוע את התובעת. וכך אני נוהגת".

בנקודה זו נציין כי גישה זו אינה מקובלת עלינו ו היא אף אינה תואמת את הפסיקה בקשר לקיומו של הליך שימוע תקין ולכן למרות שהאמנו לגב' עטרי עת העידה כי :"הטענות אינן חדשות לתובעת ועצם זה שלא נתת לה להתמודד איתן למרות ההפצרות החוזרות ונשנות שלי שאני רוצה לשמוע אותה, לפעמים גם העובד בחלק מן המקרים אולי צודק. לא מצאתי כל טעם למסור את המכתב הזה, לא לתובעת ולא אליך. כאשר אמרתי במהלך השימוע שהתובעת יודעת על כל הדברים, התכוונתי לכך שהתובעת יודעת כמנהלת פדגוגית באיזה מקום נמצא בית הספר, מה ביחס לתפקיד שלה אל מול מה שנדרש ממנה היא עושה, היה ברור לי שכל הרשום בהזמנה לשימוע, התובעת יודעת לפרטים במה מדובר. חוסר הרצון של בא כוחה או שלה להתמודד עם הטענות רק חיזקו אולי את העמדה שלנו שהטענות כנראה היו נכונות", מצאנו כי בהחלט נפל פגם בהליך השימוע עת לא הועברו לתובעת המסמכים שביקשה ובכללם מכתבו הנ"ל של המנהל.

מהי הנפקות של הפגם הנ"ל שנפל בהליך השימוע?
אין בקביעתנו הנ"ל, בדבר הפגם שנפל בהתנהלותה הנ"ל של הנתבעת כדי להוביל לבטלות הליך השימוע ולביטול החלטת הנתבעת בדבר הפסקת עבודתה של התובעת כמנהלת פדגוגית בבית הספר וזאת בשל העובדה שהשתכנענו כי התובעת כן היתה ערה לטענות כנגדה, בדיוק כפי שהעידה הגב' עטרי וכי מקום שהיתה מתמודדת איתן במעמד השימוע, היתה מקבלת הנתבעת החלטה שהיתה מביאה בחשבון את טענותיה, החלטה אשר כפי שציינו לעיל, אולי היתה שונה מההחלטה שניתנה, בעניינה, בסופו של דבר.
בנסיבות הענין הרינו סבורים שהפגם שנפל בהליך השימוע שנערך לתובעת מצדיק את חיוב הנתבעת לשלם לראשונה פיצוי כספי בסכום של 20,000 ₪.

9. לסיכום
בשים לב לכל העדויות ששמענו ולכל חומר הראיות שהונח לפנינו, הרינו קובעים כי התובעת לא הוכיחה שההחלטה להפסיק את עבודתה כמנהלת פדגוגית, התקבלה שלא כדין או נעשתה משיקולים זרים (פוליטיים או אחרים), לפיכך לא מצאנו שיש מקום להעתר לבקשתה להורות על ביטול ההחלטה בעניינה וזאת למרות שהמנהל לא ימשיך לעבוד בבית הספר, בשנה"ל הבאה. בהתאם לכך גם לא מצאנו שיש מקום לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את גמול הניהול שנמנע ממנה בשל ההחלטה על הפסקת עבודתה.
לצד זאת והואיל ומצאנו כי נפל פגם מסויים בהליך השימוע עת בחרה הנתבעת שלא להעביר לתובעת את המסמכים שביקשה ובכללם את מכתבו של המנהל מיום 17/5/15, פגם אשר כפי שציינו לעיל, בנסיבותיו של תיקה זה והואיל והשתכנענו כי התובעת כן ידעה על הטענות שהועלו כנגדה, לא היה בו כדי לאיין את החלטת הנתבעת אך בהחלט יש בו כדי להצדיק את חיובה לשלם לתובעת פיצוי אותו החלטנו להעמיד על סכום של 20,000 ₪, אשר יישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום אם לא ישולם בתוך 30 יום.

10. הוצאות משפט
בשים לב לתוצאה אליה הגענו החלטנו שכל צד יישא בהוצאותיו.

11. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ד באב תשע"ו, (28 באוגוסט 2016), בהעדר הצדדים.

יעקבס אורית, שופטת

מר אדהם פאלח
נציג ציבור (עובדים)