הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת סע"ש 19442-07-14

לפני:

כב' השופט מירון שוורץ
נציג ציבור (עובדים): מר סאלם חסן
נציג ציבור (מעסיקים): מר יוסי אלול

התובע
עאדל נואורה ת.ז. XXXXXX539
ע"י ב"כ: עו"ד מסארווה האשם ואח'

-

הנתבע
שלאו אפריים ת.ז. XXXXX165
ע"י ב"כ: עו"ד ישראל ליכטנשטיין ואח'

פסק דין

כללי -

1. לפנינו תביעתו של התובע, מר עאדל נואורה (להלן: "התובע"), כנגד מר אפרים שלאו (להלן: "הנתבע"). התובע הינו תושב הרשות הפלסטינאית ולטענתו עבד אצל הנתבע, שהינו חקלאי בבקעת הירדן. בכתב התביעה, עתר התובע לחייב את הנתבע בתשלום זכויות שונות, הנובעות מיחסי עובד-מעסיק, אשר התקיימו לטענתו בין הצדדים.

2. הנתבע טען בכתב הגנתו, כי מעולם לא העסיק את התובע ולפיכך אינו חייב לו מאום. הנתבע הוסיף וטען כי הוא עוסק בגידולים חקלאיים עונתיים ולפיכך הוא מעסיק דרך קבע קבוצת פועלים קבועה ומצומצמת אשר התובע מעולם לא נמנה עליה. הנתבע ציין כי מעת לעת, בשיא עונת הגידול, הוא מתגבר את כח האדם בשטח באמצעות קבלן המשמש מעסיקם של העובדים והוא אמון גם על תשלום שכרם. לנתבע אין קשר עם אותם עובדים ואין לו מידע לגביהם.

3. אם כן, השאלה המרכזית העומדת להכרעה בהליך זה, היא שאלת קיומם של יחסי עובד-מעסיק בין הצדדים להליך. ככל שנמצא כי אכן כך, נמשיך ונבחן את יתר רכיבי התביעה.

תמצית טענות הצדדים והשתלשלות האירועים בהליך –

4. התובע הגיש תביעתו בהליך זה ביום 9.7.14, במסגרתה טען כי עבד אצל הנתבע בתקופה מחודש 2/2001 ועד לפיטוריו על ידי הנתבע בחודש 2/2014. התובע טען כי קיבל שכר של 70 ₪ ליום עבודה ו"בתקופה האחרונה" קיבל שכר של 80 ₪.

5. התובע הוסיף וטען כי נהג להגיע לעבודתו אצל הנתבע בבקעת הירדן, ברגל, כך שלא נזקק לעבור מחסומים ועל כן לא היה צורך בהנפקת היתר עבודה עבורו. לטענתו, פוטר על רקע מחלוקת בין הצדדים עת ביקש לשפר את תנאי שכרו.

6. התובע טען בתביעתו כי הינו זכאי לסך של 353,418 ₪ לפי הפירוט הבא:

א. סך של 62,192 ₪ בגין פיצויי פיטורים.
ב. סך של 4,784 ₪ בגין הודעה מוקדמת.
ג. סך של 6,307 ₪ בגין דמי הבראה.
ד. סך של 17,296 ₪ בגין פדיון חופשה.
ה. סך של 11,592 ₪ בגין דמי חגים.
ו. סך של 24,111 ₪ בגין הפרשות לפנסיה.
ז. סך של 227,136 ₪ בגין הפרשי שכר מינימום.

7. בכתב הגנתו, טען הנתבע כאמור כי מעולם לא העסיק את התובע. הנתבע ציין כי הוא מעסיק קבוצת פועלים קבועה ומצומצמת אשר התובע מעולם לא נמנה עליה וכי תגבור כח האדם נעשה באמצעות קבלן ושמו יוסוף נוארה אשר מביא פועלים לשטחים החקלאיים של הנתבע והוא זה אשר מעסיק אותם ואמון על תשלום שכרם. הנתבע ציין כי אין לו קשר לפועלים אלו ואף אינו מכיר אותם.

8. הנתבע הוסיף וטען כי מבירור שערך, מצא כי מאז שנת 2007 מועסק התובע אצל חקלאי פלסטינאי בשם מוסא והוא מבצע עבורו עבודות שונות בשטחים חקלאיים במושב תומר וכן בשטחים חקלאיים המעובדים ע"י מוסא עצמאית.

9. הנתבע ציין כי אין כל אפשרות לעבוד בשטחים החקלאיים ללא היתר עבודה הנושא את שם המעסיק ואין כל אפשרות לתושב הרשות הפלסטינאית לעבור במחסום או להיכנס לשטח ללא היתר עבודה. הנתבע צירף לכתב הגנתו תעודת עובד ציבור מאת ס. קת"א מנה"ז איו"ש לפיו לא היה לתובע מעולם היתר עבודה על שם הנתבע.

10. ביום 1.3.15 התקיים דיון מוקדם במסגרתו ביקשו הצדדים לקבוע לוח זמנים להגשת תצהירי עדות ראשית ולאחריו לקבוע את התיק לדיון מוקדם נוסף. בהתאם לכך, ניתנה החלטה על הגשת תצהירים.

11. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו, במסגרתו חזר – בעיקרו של דבר – על הטענות כפי שהובאו בכתב התביעה. מטעם הנתבע, הוגש תצהירם של מר מוסא מוחמד, מר יוסף נוארה, מר עבד עביאת והנתבע עצמו.

מר מוסא מוחמד (להלן: "מוסא") טען בתצהירו כי התובע היה עובד עמו מידי פעם בשטחים חקלאיים שהוא מעבד, אולם לא שטחים הקשורים לנתבע.
מר יוסף נואורה (להלן: "יוסף") טען בתצהירו כי הוא זה שמביא את הפועלים לכל העבודות ומעסיק אותם. כן ציין יוסף כי התובע הוא קרוב משפחה שלו וכי התובע מעולם לא עבד אצל הנתבע או בשטחים החקלאיים שלו, אלא היה עובד מידי פעם עם מוסא אצל חקלאים אחרים במושב.
מר עבד עביאת (להלן: "עבד") טען בתצהירו כי הוא עבד אצל הנתבע משנת 2002 עד 2008 וכי בשנים אלו התובע לא עבד אצל הנתבע.

12. ביום 11.10.15 התקיים דיון מוקדם נוסף, אולם מאחר שלא עלה בידי הצדדים להגיע להבנות, נקבע התיק לשמיעת הוכחות.

13. ביום 24.1.16 התקיימה ישיבת הוכחות בהליך, במסגרתה נשמעה עדותם של התובע ושל הנתבע. 3 המצהירים מטעם הנתבע לא התייצבו לישיבה כמתחייב ובעקבות כך ביקש ב"כ הנתבע שהות על מנת לברר את פשר העניין ולהגיש הודעה בהתאם.

14. ביום 7.2.16 הודיע ב"כ הנתבע כי מבירור שערך, נודע לו שהעדים נמנעו מלהתייצב מכיוון שהם חוששים לחייהם ולפיכך הודיע כי הוא מוותר על עדותם והוא מבקש להגיש במקום זאת, שיחות מוקלטות ותמלילים. ההודעה הועברה לתגובת התובע אשר הודיע כי הוא מתנגד למבוקש. בסופו של דבר, הודיע ב"כ הנתבע כי מר מוסא שוכנע להתייצב לדיון והתיק נקבע לישיבה נוספת, אשר נדחתה מאוחר יותר, לבקשת הנתבע ובהסכמת התובע.

15. ביום 7.4.16 התקיימה ישיבה נוספת אליה התייצב מוסא ונחקר על תצהירו. עם סיום הישיבה נקבע לוח זמנים להגשת סיכומי הצדדים.

16. ביום 10.5.16 הוגשו סיכומי התובע.

17. ביום 14.7.16 הגיש הנתבע בקשה לצירוף ראיה ולהארכת המועד להגשת סיכומים מטעמו. הראיה אותה ביקש הנתבע להגיש היא כתב התביעה אשר הגיש התובע כנגד מר מוסא מוחמד בגין תקופת עבודתו אצלו. נימוקי הנתבע כפי שפורטו בבקשה, היו כדלקמן:

"1. טענת ההגנה העיקרית והמהותית של הנתבע בתיק דנן, הנה כי לא העסיק את התובע מעולם ולא התקיימו בינו ובין התובע יחסי עובד ומעביד וזה הועסק על ידי קבלן ערבי בשם מוסא מחמוד.
2. טענה זו אמנם הוכחשה על ידי התובע אולם בעדותו של מוסא מחמוד (כמו גם בתצהירו) במסגרת דיון ההוכחות שנערך ביום 7.4.16, הודה גם הודה כי הוא זה אשר העסיק את התובע והוא זה אשר שילם לו את שכרו.
3. בין לבין נודע לנתבע כי התובע הגיש תביעה כנגד מחמוד מוסא בבית המשפט השלום ביריחו בגין תשלומים הקשורים בתקופת העסקתו. הנתבע פעל לאיתור כתב התביעה וזה הומצא לידיו. למקרא כתב התביעה מודה התובע כי הועסק על ידי מוסא מחמוד מיום 1.1.2005 ועד ליום 15.3.2014, אז התפטר התובע בשל סירובו של מוסא לשפר את תנאיו.
4. תביעה זו מבססת את טענת הנתבע כי התובע לא הועסק על ידו אלא על ידי מוסא. יתרה מכך, תביעה זו מלמדת על חוסר תום ליבו המשווע של התובע עת הגיש תביעתו כנגד הנתבע וכנגד מעסיקו בפועל מבלי ליידע את בית הדין ובכלל זה לא היה בעדותו בפני בית הדין כל אמת.
5. משכך, ועל מנת לשפוך אור על התביעה כולה, ונוכח העובדה כי ראיה זו נתקבלה אצל הנתבע זה עתה מתבקש בית הדין להתיר את הגשה כראייה.
..."

18. ביום 8.8.16 הגיש התובע תגובתו לבקשה, במסגרתה טען כי יש לדחות את הבקשה. התובע טען כי לא היה מעורב בפתיחת ההליך בבית המשפט ביריחו אלא אחיו עשה זאת, באמצעות עו"ד מקומי שהינו חברו, כחלק מ"מלחמה בתוך המשפחה" וכי נודע לו על כך לראשונה, רק בעקבות הבקשה כאן.

התובע הוסיף וציין כי לאחר שנודע לו על ההליך כאמור, פנה אל עורך הדין שפתח את ההליך וביקש ממנו לסגור את התיק מכיוון שהוא מעולם לא ביקש להגיש תביעה. התובע הוסיף וציין כי מאחר שאחיו לא הסדיר את תשלום שכר הטרחה, טרם נאות עורך הדין לסגור את התיק.

התובע צירף לתגובתו תצהירים מטעמו ומטעם אחיו.

19. דיון בבקשה במעמד הצדדים והמצהירים נקבע ליום 20.9.16 והוא נדחה לבקשתם המוסכמת של הצדדים.

ביום 16.1.17 התקיים דיון במעמד הצדדים, בו הודיעו כי הם מקבלים את הצעת בית הדין ולפיה יוגש לתיק נספח 1 לבקשה מיום 14.7.16, שהינו העתק כתב תביעה שהוגש בבית משפט שלום ביריחו, על תרגומו. זאת, מבלי שמי מן הצדדים יוותר על זכותו לטעון כל טענה בעניין תוכן המסמך ונסיבות עריכתו, לגביהם, תשמע עדותם של המצהירים מטעם התובע בסוגיה זו.

בהתאם לכך, נשמעה עדותם של המצהירים לעניין זה: התובע ואחיו מר מוסא נוארה (להלן: " אחיו של התובע").

20. ביום 12.3.17 הגיש הנתבע סיכומים מטעמו.

משהוגשו סיכומי הצדדים, הובא התיק בפנינו למתן פסק דין.

דיון והכרעה –

21. כאמור, השאלה המרכזית העומדת להכרעתנו הינה האם היה התובע עובד של הנתבע, או שמא היה עובד של מוסא, כפי שטען הנתבע ואף מוסא עצמו.

להבדיל ממקרה בו אין חולק אודות ביצוע העבודה כך שגדר המחלוקת הינו בשאלת " מיהו המעסיק", הרי שבמקרה הנדון, עולה שאלה מקדמית והיא האם בכלל עבד התובע בשטחים החקלאיים של הנתבע, היינו האם הנתבע היה לכל הפחות בגדר " משתמש" בשירותיו של התובע, שאז ניתן יהיה לבחון את טיב היחסים בין הצדדים.

22. מבחינת ראיות, כל שהגיש התובע בפנינו היה תצהיר קצר ותו לא.
התובע לא צריף לתצהירו כל ראיה, אשר יהיה בה כדי לתמוך בטענותיו אודות עבודתו אצל הנתבע ואף לא ביקש להזמין עדים כלשהם, אשר יכולים היו אולי לתמוך בגרסתו ולפיה עבד אצל הנתבע משך כ-13 שנים לטענתו.

23. בחקירתו (עמ' 5 שורה 22 עד עמ' 6 שורה 7) , ציין התובע כי עבד אצל הנתבע ביחד עם דוד שלו:

"ת. ...דוד שלי עבד עם הנתבע ולכן עבדתי איתו.
ש. מי זה דוד שלך.
ת. יוסף...

....

ש. למה לא הבאת את יוסף בן דוד שלך להעיד.
ת. כי הוא תומך ביהודי אני מתכוון לנתבע ויוסף איים עליי שאפריים
יכניס אותי לכלא.

24. עולה מן האמור, כי חרף העובדה שאין בידי התובע ולו ראשית ראיה בדבר עבודתו בשטחים החקלאיים של הנתבע, הוא בחר להימנע מהזמנת קרוב משפחתו אשר עבד עמו, בעוד זה האחרון יכול היה לטענתו לתמוך בגרסתו.
25. עוד התברר בחקירתו הנגדית של התובע, כי היו לטענתו אף עדים נוספים:

"ש. חוץ מיוסף עבדו עוד אנשים שאתה יכול להביא אותם לעדות, למה לא הבאת אותם.
ת. כולם מפחדים שיגרשו אותם יש את נאדר ואסמעאיל".

26. בעניין אי הבאתה של ראיה מהותית, עסקו בתי המשפט, לא אחת, בספרו של י. קדמי, על הראיות, דיונון 1991, חלק שני עמ' 917, הוא קובע כי:

"יש והדרך שבה מנהל בעל דין את עניינו בביהמ"ש הינה בעלת משמעות ראייתית, כאילו הייתה זו ראיה נסיבתית. כך ניתן להעניק משמעות ראייתית: לאי הבאת ראיה, לאי השמעת עד...
..
התנהגות כזו, בהעדר הסבר אמין וסביר, פועלת לחובתו של הנוקט בה, בה על פניה, מתחייבת ממנה המסקנה, שאילו הובאה הראיה, או הושמע העד, או הוצגו השאלות או קוימה החקירה הנגדית - היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב.
הימנעות מהבאת ראיה - במשמעות הרחבה של המושג כמוסבר לעיל - מקימה למעשה לחובתו של הנמנע חזקה שבעובדה, הנעוצה בהגיון ובניסיון החיים, לפיה: דין ההימנעות כדין הודאה בכך שאילו הובאה אותה ראיה, הייתה פועלת לחובת הנמנע."

27. בהעדר ולו ראשית ראיה בידי התובע אודות עבודתו אצל הנתבע, כמו גם בהתחשב במשמעות הראייתית בעקבות אי הבאתם של עדים מטעם התובע, לא נותר אלא לבחון את גרסת התובע המפורטת בתצהירו ואת עדותו כפי שנמסרה בפני בית הדין. אלא שבחקירתו של התובע בשלב מאוחר יותר של ההליך, עת הוצג בפניו תצהיר עדותו הראשית בתיק, הוא טען כי אין מדובר בתצהיר אשר חתום על ידו (פרוט' מיום 16.1.16 עמ' 3 שורה 1-4):

"ש. אני מציג לך ראשית, תצהיר שלך מיום 24.3.15 תצהיר עדות ראשית, זו חתימתך עליו.
ת. לא. זו לא החתימה שלי. אפשר לראות את החתימה שלי בתצהיר שעליו אני נחקר כעת מיום 6.8.16."

28. עולה מן האמור, כי לא זו בלבד שהתובע מבקש לבסס תביעתו בגין 13 שנות עבודה על תצהיר בן 2 עמודים, ללא כל מסמך נוסף וללא הבאת עדים, חרף הכחשת הנתבע אודות יחסי עבודה בין הצדדים, אלא שמתברר כי אותו תצהיר, עליו תלויה ועומדת תביעתו, כלל לא נחתם על ידו לטענתו .

29. נדמה כי די היה באמור לעיל, על מנת להביא לדחיית התביעה, אולם ההתפתחות שאירעה בהליך, לאחר הגשת סיכומי התובע ובטרם הוגשו סיכומי הנתבע, הבהירה למען הסר כל ספק, כי מדובר בתביעה אשר דינה להידחות.

כאמור, כבר בראשית ההליך, עוד בכתב הגנתו, טען הנתבע כי התובע לא רק שלא הועסק על ידו, אלא ידוע לו כי הוא הועסק על ידי חקלאי פלסטינאי בשם מוסא, והוא מבצע עבורו עבודות חקלאות שונות בשטחים חקלאיים שונים במושב תומר ובשטחים המעובדים על ידי מוסא באופן עצמאי, שטחים שאינם שייכים לנתבע ואין לו כל קשר אליהם.

הנתבע לא הסתפק באמירה זו, ודאג להזמין את מוסא לעדות בפנינו, במסגרתה העיד בחקירתו הנגדית (עמ' 17 שורה 23 – עמ' 18 שורה 6) כדלקמן:

"ש. בסע' 2 לתצהיר שלך אתה אומר שעאדל היה עובד א יתך לפעמים, זה נכון?
ת. כן, הוא עבד איתי
ש. מי היה הבוס שלכם?
ת. אני הבוס. אני עובד בכספים שלי.
ש. לשאלת בית הדין: זאת אומרת שעאדל עבד אצלך?
ת. אני העסקתי אותו כמו כל הפועלים הערבים. העסקתי אותו בחווה שלי עם העדר שלי.
ש. זה נכון שעאדל עבד אצלך או איתך בשטחים במושב תומר?
ת. האדמה שחכרתי מתומר ואלון עבדתי איתם.
ש. לשאלת בית הדין: עאדל עבד איתך שם?
ת. בכל מקום שהיה לי עבודה הייתי לוקח אותו לעבוד איתי."

אם היה צורך בחיזוק גרסתו של הנתבע, הנתמכת בעדותו של מוסא, הרי שזו הגיעה עם גילוי דבר הגשת תביעת התובע כאן, כנגד מוסא, בבית המשפט ביריחו, תביעה במסגרתה טען התובע כי עבד אצל מוסא משנת 2005 ועד ליום 15.3.14 עת התפטר בשל סירובו של מוסא לשפר את שכרו.

התובע בתגובה , הכחיש מעורבות בהגשת התביעה כאמור, עת טען בפנינו כי אחיו היה זה שפנה לעורך דין מקומי והגיש תביעה בשם התובע כנגד מוסא, ללא ידיעת התובע וכי לאחר שנודע הדבר לתובע, ביקש האחרון לסגור את התביעה אולם מאחר שאחיו לא הסדיר את תשלום שכר הטרחה, טרם נאות עורך הדין לסגור את התיק.

30. גרסת התובע לעניין זה, כמו גרסתו בכל הנוגע ליתר טענותיו, אינה מקובלת עלינו. מעבר לעובדה כי התובע (כמו גם אחיו) הותירו עלינו רושם עגום בעדות ם, הרי שגרסתם אינה סבירה. הטענה כאילו אחיו של התובע , אשר טען בפנינו כי זייף את חתימת התובע עת הגיש את התביעה ביריחו, עשה זאת שלא על דעתו של התובע, אינה מתקבלת על הדעת. ראשית, בכתב התביעה שהוגש ביריחו, מצויים פרטים אשר ספק רב אם יכולים היו להיות בידי האח, כדוגמת ציון מועדים ופרטים נוספים, כמו גם הטענה כי: "יש לתובע הראיות שהוא מוכן להגיש בעת הצורך". שנית, ניהול הליך מחייב התייצבות בעלי הדין, כך שממילא אין מדובר במהלך שיכול היה להסתיים שלא בידיעת התובע. שלישית, הטענה כי התיק ביריחו טרם נסגר, עקב חוב לעורך הדין, מלמדת על כך שההליך היה כרוך בעלות כספית, כך שמעורבותו של התובע עצמו, מתחייבת בנסיבות העניין, בוודאי מקום בו אין בידי האח, אשר לטענתו פתח את התיק, כדי לשלם את הנדרש על מנת להביא לסגירתו .

כך, בעוד שטוען התובע בסע' 53 לסיכומיו מיום 10.5.16 כי "עדותו של העד מר מוסא רצופה שקרים, והתובע לא הועסק אצלו במטע הזיתים או בכל עבודה אחרת", באותה עת ממש, וליתר דיוק כבר כ-3 שבועות קודם לכן, ביום 16.4.15, טוען התובע בתביעה שבבית המשפט השלום ביריחו, כי עבד אצל מוסא בדיוק באותן שנים.

31. סוף דבר - בהעדר ראשית ראיה בדבר עבודתו של התובע אצל הנתבע, בשים לב להימנעות התובע מהבאת עדים שיכול היה להביא, כמו גם בהתחשב בהתפתחות האחרונה במסגרתה הוגשה תביעת התובע כנגד מוסא, בבית המשפט השלום ביריחו ובהתבסס על יתר הנימוקים שפורטו לעיל , אין בידינו לקבוע כי התובע עבד אצל הנתבע בתקופה מסוימת או בכלל.

לפיכך, התביעה נדחית.

32. בנסיבות העניין, בשים לב כי התובע הכחיש בשלב מאוחר של ההליך את עצם חתימתו על תצהיר עדותו הראשית, כמו גם לנוכח גילוי דבר התביעה שהוגשה מטעם התובע בבית המשפט השלום ביריחו, בניגוד מוחלט לטענות שנטענו בהליך כאן, באותו זמן, וכן בהתחשב בגובה התביעה על סך של 353,418 ₪ אשר נדחתה במלואה, אנו סבורים כי יש לחייב את התובע בהוצאות בהתאם.

לפיכך, אנו מחייבים את התובע לשלם לנתבע סך של 10,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד, אשר ישולמו בתוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.

33. כל אחד מן הצדדים רשאי לערער על פסק הדין בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום, כ"ו באייר תשע"ז (22 במאי 2017) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

מר סאלם חסן
נציג עובדים

מירון שוורץ , שופט
אב"ד

מר יוסי אלול
נציג מעסיקים