הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת סע"ש 1393-08-18

לפני:

כב' הנשיא מירון שוורץ
נציג ציבור (עובדים): מר מרדכי חזיזה
נציג ציבור (מעסיקים): מר אריה ציליק

התובע
ישראל אשכנזי
בעצמו

-

הנתבע
מדינת ישראל – משרד החינוך
ע"י פרקליטות מחוז צפון
עו"ד עירין ענבר - אייזינגר

פסק דין

1. לפנינו תביעתו של מר ישראל אשכנזי (להלן: התובע) במסגרתה עותר לקבלת סעדים הצהרתיים ומבקש לחייב את מדינת ישראל - משרד החינוך (להלן: הנתבעת) בתשלום עבור הוצאות נלוות שונות ופיצויים בגין זכויות שונות הנובעות מתקופת עבודתו כמורה למתמטיקה וסיומה, כגון: הפרשי שכר, תשלום גמול ריכוז מקצוע, הפרשי דמי הבראה וביגוד, הפרשות סוציאליות, "הלנות נוספות והפרשים אחרים", פיצוי לפי חוק הגנת השכר, פיצוי בגין התנכלות ועגמת נפש. בסך הכל עותר לפיצוי בסך של למעלה מ 1,175,000 ₪.

2. הנתבעת, מתכחשת מכל וכל לטענות התובע ומבקשת לדחות את התביעה.

3. התובע בחר לנהל את תביעתו ללא ייצוג משפטי. בית הדין ניסה להקל על התובע, על מנת לאפשר לו לייצג את עצמו. כך למשל לא חויב להגיש תצהירים וניתנה לו שהות להגשת בקשה לתיקון כתב תביעה, אך התובע ויתר על אפשרות זו (הודעה מיום 27.11.2019). חרף האמור, לא חסך התובע בבקשות והודעות מרובות, אשר הביאו לסרבול ההליך שלא לצורך וכתוצאה מכך להתמשכותו עד כה.

4. ישיבת הוכחות התקיימה ביום 21.1.2020 במהלכה נשמעה עדותו הראשית של התובע והוא נחקר בחקירה נגדית. כמו כן, מטעם הנתבעת, העידה לפנינו גב' אווה צנטנר, חשבת מחוז צפון בנתבעת (להלן: גב' צנטנר) אשר נחקרה נגדית על ידי התובע.

5. הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב. הסיכומים הוגשו, תוך שבהתאם להחלטה מיום 7.2.2020, לתובע הותר להגיש מסמכים נוספים.

משהוגשו סיכומי הצדדים, הובא התיק בפנינו למתן פסק דין.

הרקע העובדתי, שאינו שנוי במחלוקת

6. התובע, הועסק בנתבעת כמורה למתמטיקה בבית ספר יסודי "אור מנחם חב"ד בנים" בעיר צפת (להלן: ביה"ס) החל מחודש ספטמבר 2009 ועד ליום 31.8.2017. (מאז יום 1.9.2010 הועסק במסגרת רפורמת "אופק חדש").

לפני תקופת עבודתו כאמור, שימש התובע כמורה למתמטיקה בביה"ס למשך כשנתיים אך לא הועסק באמצעות הנתבעת.

7. התובע עבד בפועל עד ליום 28.9.2016 ( "אישור העסקה" צורף לסיכומי הנתבעת) לאחר מכן, בשל מצבו הבריאותי ועד לסיום העסקתו, לא עבד התובע ושהה בחופשת מחלה. לתיק בית הדין צורפו אישורי מחלה שניתנו לתובע עד ליום 30.6.2017.

8. בשל מצבו הבריאותי ביקש התובע "לפרוש מהוראה עקב אבדן כושר ההוראה". בדוא"ל מיום 19.12.2016 ציין כי איבד את כושר ההוראה "כתוצאה מהתנהלות מערכת החינוך". התובע ביקש לברר מול גורמים בנתבעת על הפרוצדורה הנדרשת לשם כך (ראו פנייתו בעניין נספח ט'99).

9. התובע, אשר בוטח בפנסיה צוברת, הופנה תחילה לבירור זכאותו מול קרן הפנסיה בה בוטח תוך שבמקביל פעלה הנתבעת בעניינו מול ועדה רפואית מחוזית. מכתב רשמי על זכאותו זו נמסרה לו ע"י הנתבעת במכתב מיום 20.12.2016. כך נרשם:

" הנדון: זימון לוועדה רפואית – אשכנזי ישראל ת.ז...
בהסתמך על המלצת רופא המשרד עליך לפנות לוועדה רפואית לקביעת המשך כשירותך לעבודה בהוראה.
בהתאם להנחיות נציבות שירות המדינה מתאריך 9.1.2012 והואיל והינך מבוטח בפנסיה צוברת. עלייך לפנות לקרן הפנסיה בה הינך מבוטח ולהגיש שם בקשה לוועדה רפואית.
לאחר קבלת תוצאות הוועדה עלייך להעבירן ללשכתנו להמשך טיפול.
יחד עם זאת, הגשנו אותך גם לוועדה רפואית מחוזית מטעמנו לשם בדיקת כשירותך לעבודה..."

(נספח ט'100 לתביעה).

כאמור, במקביל, פנתה הנתבעת אל לשכת הבריאות וביקשה לזמנו לוועדה רפואית מחוזית. במכתב מיום 20.1.2017 (נספח א' לתצהיר הנתבעת) ביקשה לזרז את זימונו של התובע לוועדה רפואית מחוזית. עיון במכתב זה מעלה בין היתר כי כבר ביום 20.12.2016 נשלחו למשרד הבריאות האישורים הרפואיים הנדרשים ועוד ניתן ללמוד ממכתב זה כי קרן הפנסיה שבה בוטח התובע קבעה שאינו זכאי לקבל פנסיית נכות.

10. ביום 13.7.2017 התכנסה ועדה רפואית מחוזית בעניינו של התובע (להלן: וועדה מחוזית). הועדה המחוזית מפרטת את מצבו הרפואי של התובע ולסיכום קובעת כך:

"הוועדה הרפואית המחוזית קובעת:
יש סיבות רפואיות מספיקות להפסקת עבודתו התקנית".
(נספח ג'1. 2-3 לתביעה, נספח ג' לתצהירה של גב' צנטנר)

11. שכרו של התובע בתקופת בה שהה בחופשת מחלה– התובע שהה בחופשת מחלה ולא התייצב לעבודה, כאמור, החל מיום 29.9.2016. לזכות התובע עמדה יתרת ימי מחלה כך שגובה דמי המחלה הגיעו כדי שכרו המלא וזאת, לתקופה שבין חודש ספטמבר 2016 עד ליום 5.1.2017 .

12. לאחר מכן, ובכדי לאפשר לתובע לקבל שכר בגין היעדרות בשל מצבו הבריאותי, הגיש התובע טופס בקשה לתוספת ימי מחלה במחצית המשכורת. הנתבעת אישרה את בקשתו לתקופה שהחלה ביום 15.1.2017 ועד ליום 15.4.2017.

תקופה נוספת אושרה על ידי קרן הסתדרות המורים, כמענק, מיום 16.4.2017 ועד ליום 30.6.2017. (ראו בסעיף 11 לתצהיר גב' צנטנר שלא נסתר וכן ראו נספחים ב' לתצהירה של גב' צנטנר ט' 131 לתביעה).

13. בסיום תקופת העסקתו, וכפי שעולה מתלושי השכר שהוגשו, לתובע עמדה יתרת ימי מחלה של 6.28 ימים.

14. סיום העסקה – ביום 26.12.2017 נשלחה אל התובע החלטת המנהלת הכללית בנתבעת על סיום שירותו של התובע במוסדות החינוך הרשמיים. בהתאם להחלטה זו סיום שירותו של התובע בנתבעת חל ביום 31.8.2017, סוף שנת תשע"ז (נספח ב' לתביעה). כך נרשם:

"שלום רב,
הריני להודיעך כי המנהלת הכללית בתוקף הסמכות שאצל לה שר החינוך, החליטה על סיום שירותך במוסדות החינוך רשמיים ביום 31.8.2017 (הדגשה במקור) לאחר שוועדה רפואית מוסמכת קבעה כי ישנה סיבה רפואית מספקת להפסקת שירותך.
הואיל נא לגשת אל קרן הפנסיה בה בוטחו זכויותיך כדי להסדיר זכויותיך בהתאם לתקנון הקרן..."

(להלן: מכתב הפיטורים או החלטת המנהלת הכללית).

15. לתובע שולמה השלמת פיצויי פיטורים בחודש מאי 2018 בסך 12,340 ₪ (וכפי שעולה מתלוש שכר לחודש זה) ממנה נוכה סך של כ 30 ₪ בגין "דמי טיפול מקצועי ארגוני" עפ"י הסכם בין משרד החינוך לבין הסתדרות המורים.

ביום 7.5.2018 נמסרה לחברת הביטוח "הראל" אשר ניהלה את קרן הפנסיה על שם התובע, הודעה על הפסקת עבודתו והעדר התנגדות לשחרור כספים הצבורים על שם התובע.

16. התובע הגיש תביעה לקבלת דמי אבטלה ביום 14.1.2018 וקיבל דמי אבטלה לפחות למשך כחצי שנה (עמוד 14 לפרוטוקול שורות 20-28).

הילוכו של פסק דין זה

17. בכתב תביעתו, כמו במהלך ניהול ההליך ולבסוף בסיכומיו, טען התובע טענות שונות אשר אין בהן כדי לסייע, ואינן רלוונטיות, להכרעה במחלוקות שנתגלעו בין הצדדים בגינן עתר לסעדים השונים. בפסק דין זה נתמקד בבירור הטענות והראיות, הרלוונטיות, שהונחו לפנינו, תוך שנערוך הבחנה בין עיקר וטפל, לשם הכרעה בסעדים להם עותר התובע. נדון בטענות התובע בסדר הבא:
א. הפרשי שכר;
ב. גמול ריכוז מקצוע;
ג. הפרשי דמי הבראה וביגוד;
ד. הפרשות סוציאליות;
ה. הלנת פיצויי פיטורים ו"הלנות נוספות והפרשים אחרים";
ו. פיצוי לפי חוק הגנת השכר - שקיפות תלושי שכר;
ז. פיצוי בגין התעמרות התנכלות ועגמת נפש;
ח. פיצוי עבור העדר ייצוג משפטי, הוצאות נלוות וסעדים נוספים.

א. הפרשי שכר

18. התובע עותר להפרשי השכר הבאים: שכר לתקופת המתנה לפיטורים, שכר מלא עד לכינוס הוועדה הרפואית, שכר עבור היקף משרה והפרש פיצויי פיטורים.

א.1 שכר עבור תקופת המתנה לפיטורים

19. התובע מבקש לחייב את הנתבעת בתשלום שכר עד למועד קבלת מכתב הפיטורים לידיו ביום 11.1.2018, ולמשך 4.35 חודשים. לטענתו, מכתב הפיטורים נמסר לו באיחור וכיוון שאין מוסרים לעובד מכתב פיטורים רטרואקטיבי הוא סבור כי זכאי לשכר בגין תקופה זו.

זאת ועוד, התובע טוען כי "לא טרחו" להודיע לו שהוא עדיין נחשב לעובד ומחדלה של הנתבעת גרם לכך שנמנעה ממנו האפשרות להמציא אישורי מחלה נוספים (סעיף 32 לסיכומיו). בין טענותיו, טוען התובע כי דינו כשל עובד קבוע הנותר ללא שיבוץ עבודה.

20. הנתבעת מתכחשת לסעד המבוקש וטוענת בין היתר שהתובע אינו זכאי לשכר עבודה עבור תקופה זו, שכן, יחסי העבודה הסתיימו ביום 31.8.2017 ובנוסף לכך, דרישתו זו אינה עולה בקנה אחד עם דרישתו לתשלום פיצוי על הלנה עבור פיצויי פיטורים לאותה תקופה.

זאת ועוד, בסופו של יום קיבל התובע את מלוא קצבת האבטלה, אמנם באיחור אך לא נגרם לו נזק בפועל בסכום שקיבל וזכויותיו מוצו. וממילא מוסיפה וטוענת הנתבעת כי ככל שנגרמו לתובע נזקים, הגם שלא הוכחו – מדובר בטענות נזיקיות שאין מקומן להתברר בפני בית דין זה בשל חוסר סמכות עניינית.

21. דיון והכרעה - השאלה העומדת להכרעתנו כעת היא האם זכאי התובע לשכר או פיצוי בגין "תקופת המתנה לפיטורים"?

אמנם, תקנון שירות עובדי הוראה בסעיף 1.28.2.1 מסדיר את תהליך הפיטורים וקובע ב"מועד אחרון לפיטורין" כי ה 31 בחודש מאי יהיה המועד האחרון לפיטורי מורים קבועים. הרציונאל העומד מאחורי הדרישה הוא כדי למנוע פגיעה באינטרס ההסתמכות.

22. יחד עם זאת, שונים הם פני הדברים במקרה שלפנינו, כפי שנסביר בהמשך.

23. אנו סבורים כי במקרה הנדון, לא ניתן לקבוע כי נפגע אינטרס ההסתמכות של התובע, כאשר הוא עצמו טוען כי איבד את כושר ההוראה, אינו מסוגל לעבוד בפועל וכך גם קובעת הוועדה בחודש יולי, כפי שנמסר לו בסמוך לאחר מכן. אין דומה הדבר למקרה בו עובד הוראה הכשיר לעבוד, מקבל הודעה מאוחרת על פיטוריו, ונמנעת ממנו האפשרות לאתר עבודת הוראה חלופית לשנת הלימודית הקרובה.

24. התובע במקרה שלפנינו שהה בחופשת מחלה ממושכת וכאמור הוא עצמו ביקש לעמוד בפני ועדה רפואית בטענה כי איבד את כושר ההוראה. אמנם, טוב היה אילו פער הזמנים בין החלטת הועדה הרפואית לבין הודעת המנהלת הכללית של הנתבעת על הפסקת העסקתו היה קצר יותר, אולם במצב דברים זה, לא נגרם לתובע כל נזק והוא לא ידע להצביע על נזק שכזה.

לפיכך, התביעה לפיצוי בגין רכיב זה – נדחית.

א.2. הפרשי שכר מחודש ינואר 2017, עד לסוף שנת הלימודים - יום 31.8.2017

35. התובע טוען כי קיבל שכר חלקי ומבקש לחייב את הנתבעת במלוא שכרו לתקופה זו. לטענתו, שכרו האחרון שולם עד ליום 14.1.2017 אולם ממועד זה ואילך שולם לו שכר חלקי כאשר נוכו לו תשלומים שונים וללא שסיפקה לו הנתבעת הסבר לכך.

במישור זה טוען התובע כי בחודש אפריל 2017 עמדה לזכותו יתרת ימי מחלה של 14.05 ועל כן לפחות עד חודש אפריל 2017 היה זכאי לשכר מלא. זאת ועוד, התובע מפנה לכך שבסיום עבודתו עדיין עמדה לזכותו יתרת ימי מחלה של 6.28 ימים.

לחילופין, טוען כי זכאי לשכר מלא לתקופה שבין חודש ינואר 2017 ועד 31.8.2017 בשל זמן ההמתנה עד לכינוסה של הוועדה המחוזית.

36. הנתבעת מתכחשת לטענות התובע לקבלת הפרשי שכר בגין תקופה זו. בכתב הגנתה ובמהלך ניהול ההליך גרסה כי מדובר בתקופה בה לתובע לא עמדה יתרת ימי מחלה ולראיה, הרי שהתובע פנה בבקשה לתוספת ימי מחלה במחצית המשכורת החל מיום 15.1.2017 ועד 15.4.2017 אשר אושרה לו וכמו כן, אושר לו מענק על ידי קרן הסתדרות המורים לתקופה שבין 16.4.2017 ועד 30.6.2017.

ובאשר לחודשי הקיץ יולי – אוגוסט 2017, קיבל התובע, ככל עובד הוראה, שכר בהתאם לממוצע שנתי לפי העסקתו בפועל.

37. הכרעתנו – בנוגע להשלמת שכר על חשבון ימי מחלה ועד לחודש אפריל 2017 – עיון בנספחים שצירף התובע לכתב תביעתו מעלה כי יתרת המחלה הרשומה באתר משרד החינוך, נכון לחודש אפריל 2017 היתה 14.05 ימים (נספח ו'14 – מדובר בצילום מסך אתר משרד החינוך – ממנו ניתן ללמוד כי התובע בדק את יתרת ימי המחלה בחודש אפריל 2017).

כמו כן מתלוש השכר לחודש אפריל 2017, ניתן ללמוד כי אכן לתובע היתה יתרת ימי מחלה של 14.05 ימים ( 14.05 צבירה + נרשמו 1.5 ימים זכאות חודשית) – עם זאת, עיון ביתרת ימי מחלה נכון לחודש ינואר 2017, החודש הרלוונטי לבחינת טענותיו שכן לאחר מכן שולם לו שכר בהתאם לבקשתו לתוספת ימי מחלה, מעלה כי לתובע לא רשומה כלל יתרת ימי מחלה. כך, גם לגבי חודשים ספטמבר עד דצמבר 2016 .

38. לא שוכנענו כי עמדה לזכות התובע יתרת מחלה צבורה של 14.05 ימי מחלה אשר נצברה, ושלא במסגרת זכאות חודשית, ואשר היה בה כדי להשלים את שכרו לשכר מלא ועד לחודש אפריל 2017. פשר שאלת נפקות יתרת מחלה שהופיעה בתלושי השכר בתקופה בה שולם לתובע מחצית שכר בהתאם לבקשתו לא הובהרה דיה.

מעבר לכך, אנו נוטים להסכים עם טענת הנתבעת אשר מפנה לכך שהתובע בעצמו אישר בחתימתו על גבי בקשתו לניצול תוספת ימי מחלה במחצית התשלום לתקופה הנדונה, כי נכון ליום 15.1.2017 "מיצה את כל ימי המחלה העומדים לרשותו" (ראו נספח ב'1 לתצהירה של גב' טנצר).

39. בנוגע ליתרת מחלה שנצברה לתובע ב סיום עבודתו , במסגרת הכנת סיכומיה מציינת הנתבעת כי לאחר בדיקה נוספת שערכה עלה כי לזכותו של התובע עומדת יתרת ימי מחלה של 4 ימים.

לפנים משורת הדין, הצהירה הנתבעת כי תעביר לתובע את כלל התשלום עבור יתרת ימי מחלה של 6.28 ימים, לרבות הפרשי הצמדה ובצירוף התשלומים הרלוונטיים כגון תוספת שניתנה לתובע בחודשי הקיץ לו היו משולמים לו ימי המחלה (סעיף 10.3 ( ו') לסיכומי הנתבעת).

40. משכך, בכל הנוגע לסעד בעניין הפרשי שכר לתקופה שבין חודש ינואר 2017 ועד אפריל 2017, תחת ימי מחלה שנצברו, ולמעט 6.28 ימי מחלה (כמפורט לעיל) – הרי שטענותיו של התובע לא הוכחו דין.

41. באשר לטענתו החלופית, בנוגע להשלמת שכר מלא בתקופה המתנה לוועדה מחוזית, כלומר, לתקופה שבין חודש ינואר 2017 עד אוגוסט 2017 - התובע לא הניח מקור נורמטיבי לפסיקת פיצוי בעניין זה. אכן, זימונו של התובע לוועדה מחוזית נמשך זמן רב, מה שגרר עיכוב בהחלטת הנתבעת בנוגע להמשך העסקתו.

42. הנתבעת בסיכומים מטעמה מציינת כי אינה נושאת באחריות לעכובים ככל שהיו בהחלטות הוועדה (סעיף 10 יא' לסיכומיה) כאשר מהראיות שנפרסו לפנינו, וכמפורט ברקע העובדתי לעיל, למדנו על כך שפנתה לוועדה המחוזית עוד בחודש דצמבר 2016 ובחודש ינואר 2017 ביקשה זירוז הטיפול בעניינו של התובע.

43. התובע לא עבד בפועל ולא היה פנוי לעבודה בפועל בשל אי כושרו לעבוד - ולראיה צירף התובע אישורי מחלה, לפחות עד ליום 30.6.2017. כלומר, בעתירתו זו מבקש התובע שכר מלא לתקופה בה לא עמדו לרשותו ימי מחלה ולא היה פנוי לעבודה בשל מצבו הבריאותי.

44. לכאורה עותר התובע לפיצוי בשל נזק כספי שנגרם לו , כאשר מעבר לכך שלא הובא לעדות או לא צורף להליך כבעל דין, הגורם הרלוונטי, אלא שגם לא שוכנענו כי נגרם לתובע נזק.

45. במצב הדברים כאמור, לא שוכנענו כי התובע זכאי לפיצוי לתקופה זו.

א.3. שכר עבור היקף משרה

46. לטענת התובע, מחודש ספטמבר ואילך שובץ ל 21 ש"ש שהם 58.33% משרה בעוד שבפועל קיבל שכר עבור 18 ש"ש שהם 50% משרה. התובע מבקש לפסוק לו הפרשי שכר בהתאם להיקף משרה של 58.33% לשנה"ל תשע"ז ( 2016-2017).

47. הנתבעת מתכחשת לטענת התובע. בסיכומים מטעמה, מפנה בין היתר למכתבו של התובע (נספח ט'85) בו נרשם כי בשנה"ל תשע"ז שובץ להיקף משרה של 50%. כמו כן, טוענת כי לתובע נמסר הסבר מפורט לירידה בהיקף משרתו והירידה בהיקף משרתו אף היתה לבקשתו ובהסכמתו.

48. הכרעתנו – עיינו בחומר הראיות שהונח לפנינו ושמענו את עדויות הצדדים בעניין זה, אך לא שוכנעו בטענת התובע לפיה, משרתו הופחתה באופן חד צדדי ללא הסכמתו ומשכך יש לפצותו. נזכיר כי עדותו של התובע לענין זה היא בגדר עדות יחידה שלא מצאנו לה תימוכין.

49. בחקירתו, הופנה התובע לכך שלבקשתו, כבר בשנת תשע"ד הופחתה משרתו להיקף משרה של 50%. התובע העיד "השלמתי עם המצב" אם כי לא זכר האם הפחתה זו היתה לבקשתו. להלן עדותו של התובע בענין זה:

"ש. אתה מלין בכתב תביעתך בין היתר על החלקיות משרה שלך, 58%.
ת. אמת.
ש. תאשר לי שבתשע"ג לימדת במשרה מלאה. כי התלונות שלך הן מתחילת תשע"ד.
ת. מן הסתם כן אבל לא בטוח כרגע.
ש. מ- תשע"ד ירדת לבקשתך ל- 50% משרה, זה נכון?
ת. לא זוכר מה היה כשירדתי ל- 50% משרה. לשאלתך, זה נכון. ירדתי אבל לא זוכר אם זה היה לבקשתי. במקום אחד הצהרתי כך ובמקום אחר משהו אחר. בתשע"ד ירדתי ל- 58% משרה.
ש. בהמשך ירדת גם ל- 50%?
ת. נכון.
ש. אומרת לך שעל פי הידוע למשרד החינוך זה היה לבקשתך אתה משיב לי שאתה לא זוכר את הנתון הזה.
ת. נכון.
ש. שואלת אותך, אם עבדת משרה מלאה והחליטו שלא על דעתך ולא לבקשתך להוריד אותך ל- 58% משרה, היעלה על הדעת כי לא מיד היית מגיש תביעה למשרד החינוך על כך שקיצצו כמעט מחצית התקן שלך.
ת. מה את מסיקה מזה?
ש. לא מסיקה, שואלת אותך. אומרת לך שעל פי הידוע לנו זה היה לבקשתך, אמרת שאתה לא זוכר אז האופציה הנוספת שמשרד החינוך מקצץ לך את התקן.
ת. זה היה בהשלמתי.
ש. תסביר לנו.
ת. השלמתי עם המצב.
ש. לא פנית למשרד החינוך, לא הגשת תביעה, השלמת עם המצב הזה.
ת. נכון.
ש. אתה זוכר עכשיו פוזיטיבית שזה לא היה לבקשתך אם השלמת עם המצב.
ת. לא זוכר.
ש. יכול להיות שזה היה לבקשתך ויכול להיות שזה היה לא לבקשתך אבל השלמת, זה מה שאתה אומר.
ת. נכון.
ש. כאשר ירדה לך המשרה ל- 50% תאשר לי שלא הגשת בקשה לחל"ת לחלק הנותר להשלמה למשרה מלאה.
ת. נכון.
ש. יש לך הסבר למה לא הגשת בקשה שכזו, הרי פתאום מקצים לך את המשרה ל- 50%?
ת. אני יכול לומר מה שאני חושב כרגע לאו דווקא שזה הכל, בסוף שנת הלימודים תשע"ג הייתי בטיפול מטעם ארגון מודעות של הסתדרות המורים, אצל מאמן אישי. באותה תקופה הייתי מבולבל מאוד. מצד אחד, מנהל המוסד וסגנו מאוד רצו שאתקדם הלאה, הציעו לי להיות מחנך ועוד תפקידים. מצד שני, הרגשתי שאני לא יכול לשרוד ובכלל להבנתי אני אדם שלא כל כך מודע לתהליכים שעוברים עליו, מיד. תהליכים נפשיים שעוברים עלי.
ש. ... תאשר לנו שאח"כ ירדה משרתך מ- 58 ל- 50%?
ת. נכון.
ש. עלתה זמנית ל- 77% בגלל שהיית מ"מ.
ת. זה לא היה ידוע לי. לא הייתי מ"מ.
ש. יש לך בתלושי השכר מופיע מילוי מקום. אוכל להראות לך, בכל אופן ירד מ- 77% ואז ירד ל- 58%. תאשר לנו כי תקופה ארוכה לא פנית למשרד החינוך בכל השאלה הזו של התקן שלך.
ת. אמת.
ש. יש לך הסבר למה במשך תקופה ארוכה למעשה שנים לא פנית למשרד החינוך בשעה שכמו שראינו על כל דבר אתה פונה למשרד החינוך, 514 פניות כמעט פעמיים בשבוע, למה על הדבר הכי חשוב לך, המשכורת שלך והתקן שלך, אתה לא פונה.
ת. כרגע אין לי הסבר.
ש. תאשר לי כשפנית בסופו של דבר תשובת משרד החינוך היתה שמשירדת ל- 58% בפעם הראשונה ואח"כ ל- 50% היית אמור להגיש בקשה לחל"ת שיישמר לך החלק הנותר של התקן שלך.
ת. לא פניתי למשרד החינוך בנושא הזה, בשאלה הזו."

(הדגשה לא במקור. עמוד 15-16 לפרוטוקול).

50. מהאסמכתאות שצורפו לתיק בית הדין ועדות התובע אנו קובעים כי ההפחתה במשרתו של התובע ל 50% משרה היתה, בשנה"ל 2016-2017 לבקשתו וכי לכל הפחות התובע הסכים בהתנהגותו להפחתה בהיקף משרתו ל 50% והיה מודע להפחתה זו.

51. התובע ויתר על תקן משרה מלאה עוד בשנת 2015 – התובע מטעה כשטוען כי הפחתת משרתו היתה באופן חד צדדי. התובע אמנם מצרף התכתבויות שונות עם גורמים במשרד החינוך בהן מבקש להשיב לו את משרתו המלאה וטוען כי משרתו המלאה "נעלמה" (למשל נספח ט'66, נספח ט' 85) אם כי לצד זאת מצרף דוא"ל מיום 25.10.2015 בו פונה התובע למפקח משרד החינוך, ובין היתר מציין כי ויתר על שיבוצו למשרה מלאה. כך רושם:
"לכבוד המפקח שלום רב,

אני מבקש ללמד חשבון את כיתות ..... בתחילת שנת הלימודים הנוכחות. אני מקווה שזו לא בקשה גדולה מדי.

דבר שני שאינו בקשה אלא הודעה אני מתכונן להגיש תביעה לפיצויים נגד משרד החינוך, על כך שהמערכת מינתה מנהל למוסד בו אני מועסק וממשיכה להחזיק אותו ללא שום פיקוח על החורבן שהוא ממיט על החינוך במוסד.
התנהלות זו גרמה לי לוותר על הקביעות שהייתה לי על משרה מלאה, ולרדת עד לחצי משרה בשינה שעברה לבד מלחצים נפשיים אדירים.

בפגישה איני מעוניין עד כמה שאפשר..."

(הדגשה לא במקור נספח ט' 57).

ובמענה לכך השיב לו מפקח משרד החינוך עוד באותו היום, כך:

"שלום רב,
מנהל בית הספר אחראי לשיבוץ המערכת
מקווה שבקשתך תענה"

כלומר, כבר בשנה"ל הקודמת לשנה"ל בה לא עבד בפועל בשל מצבו הבריאותו ויתר התובע על משרה מלאה מיוזמתו – וזאת, בשל כעסו על כך התנהלות מנהל חדש שמונה לביה"ס כשלטענתו גרמה לו ל"לחצים נפשיים אדירים". הצהרתו זו של התובע בדוא"ל כאמור, מערערת את מהימנות גרסתו בעניין זכאותו להיקף משרה גבוה מזה שאושר לו בשנת הלימודים הרלוונטית לענייננו ומשמיטה את הקרקע תחת טענותיו כעת, לפיהן מנסה לצייר תמונה כאילו הפחתת משרתו במהלך תקופת עבודתו ככלל, היתה באופן חד צדדי וללא הסכמתו.

52. בנוסף, צירף התובע תמלולי שיחות עם גורמים שונים במשרד החינוך. לעניין זה נתייחס לתמלול שיחה שהתקיימה ביום 31.10.2016 בין התובע לבין גב' שגית ראש, עובדת במוקד מחוז צפון במשרד החינוך, (תמלול הוגש לתיק בית הדין ביום 3.9.2019).

עיון בתמלול השיחה מעלה כי התובע ביקש לברר באשר לתקינות הליך הפחתת משרתו במהלך שנות עבודתו. להלן פרטי השיחה הרלוונטיים לענייננו:
"שגית: ונכון שעבדת מאה אחוז משרה, אבל כדי לשמור על האחוז משרה שלך
במידה ואתה עובד שנה מסוימת פחות, אתה צריך לקחת על זה חופשה....
...
ישראל: אז זאת אומרת המנהל יכול להוריד לי את האחוז משרה אפילו שיש
לי קביעות?
שגית: לא. אז למשל נגיד בשנת 2013 אתה עבדת 58.33.
ישראל: נכון.
...
שגית: אז היית צריך לקחת על האחוז המסוים ...חופשה מה שלא עשית.
...ואותו דבר בשנה לאחר מכן עבדת 50 אחוז משרה
ישראל: כן
שגית: אז כביכול מה שהם (לא ברור) לך זה על 50 אחוז משרה. מה שאתה יכול
לעשות היום זה פשוט לפנות לליבו של מנהל בית הספר ולשאול אותו "אם הוא יכול להגדיל לך למאה אחוז משרה", אבל הוא לא חייב לתת לך.
ישראל: אז... איך הוא הוריד לי את המשרה ב...
שגית: מה זה הוריד? אתה כאילו למה עבדת 50 אחוז משרה בשנת 2014?
ישראל: לא יודע הוא שכנע אותי לא יודע זה מה שהיה.
שגית: מי זה שכנע אותך?
ישראל: המנהל
שגית: אבל אף פען לא פנית, לא ב 13 ולא ב 14.
ישראל: למי?
שגית: אלינו לכוח אדם.
ישראל: למה הייתי צריך לפנות?
שגית: בשנת 2015...מה?
ישראל: לא יודע זה מה שהוא אמר זה מה שעשיתי.
שגית: אז מה שעכשיו אתה יכול לעשות.
ישראל: הוא החתים אותי על איזה שהוא מסמך, ולא ידעתי מה... מה ההשכלות של זה.
שגית: ולמה לא פנית למשרד החינוך?
...
ישראל: המנהל נותן לי, המנהל נותן לי מערכת...
שגית: אוקיי אבל אתה מוזמן תמיד להתקשר...
ישראל: נכון
שגית: ...היום אין מה לעשות ולחזור אחורה... כביכול מה שהם מחויבים לך זה רק 50 אחוז משרה.
ישראל: הבנתי הבנתי מה שאת אומרת בסדר
...
ישראל: אז אני שואל לנה אתם אישרתם את זה? למה המפקח אישר את זה?
....
שגית: האחריות היא עליך אתה לא יכול להפיל את האחריות על המשרד... אתה צריך להיות אחראי על על התלוש משכורת כשאתה רואה משהו שהוא לא תקין אתה צריך להיות אחראי על זה, בסדר?
ישראל: כן
....
ישראל: אני רוצה לעזוב את המערכת עכשיו.
....
שגית: ...הקביעות כשאתה נכנסת בשנת 2011 עבדת את הזה ואז החלטת על
דעת עצמך לעבוד ב 2013 58 אחוז משרה, ואחר כל ירדת ל 50 אחוז משרה
...
ישראל: אני שואל אבל כיוון שזה התחייבות של המערכת כלפיי אז אני שואל מה קרה במערכת שזה השתנה?
שגית: אתה שינית את זה אתה ומנהל בית הספר שלך.
...
ישראל: אבל זה מה שהמנהל אמר לי אני האמנתי לו מה ש... זה מה שהיה
עכשיו אני לפני פרישה אני רוצה (לא ברור)
שגית: אין לך, זהו, אתה מקבל לפי האחוזים ה 50 אחוז משרה בשנת
הלימודים הקודמת עבדת 77 אחוז משרה.
ישראל: את זה אני יודע.
...
שגית: או קי ? מה שחייבים לך זה 50 אחוז משרה בלבד בסדר?
ישראל: כן הבנתי, ...בסדר תודה לך..."

53. מהשיחה שהתקיימה בין התובע לבין גב' שגית ראש ניתן להתרשם כך:
ראשית, לתובע הוסבר אודות הליך ההפחתה בשכר במשרד החינוך והובהר לו כי עליו מוטלת האחריות לפנות לבירור הפחתה של היקף משרתו וככל שסבור כי זכויותיו נפגעות בהקשר לכך.
שנית, התובע אישר שעד לחודש אוקטובר 2016 (מועד השיחה) לא פנה לברר פשר ההפחתה בשיעור משרתו שננקטה לסירוגין במהלך כל תקופת עבודתו וכי הוא מבין, בסיכומו של דבר, כי היה עליו לפנות ככל שחשב שננקט כלפיו צעד שלא בהסכמתו.
שלישית, בסיום השיחה מציין התובע שכעת, כשמעוניין לפרוש מעבודתו, מבקש לברר את עניין ההפחתה. כלומר, הרושם שעולה מהשיחה הוא כי טענותיו ותלונותיו של התובע בנוגע להפחתה במשרה קמו בשל רצונו להגדיל את גובה שכרו טרם פרישה ולאו דווקא בשל כך שלא הבין פשר ההפחתה בשיעור משרתו.

מכאן, אנו סבורים כי התמלול שהוגש מהווה ראיה לכך שהתובע לא התנגד ולא הביע חוסר הסכמה להפחתה בשיעור 50% לתקופה הרלוונטית לעניינו אלא שטענותיו ותלונותיו היו והינן בגדר ניסיון להגדיל את בסיס השכר לצורך קצבה שהיה עתיד לקבל בשל מצבו הבריאותי.

54. לצד קביעתנו בדבר מהימנות גרסתו של התובע בסוגיה זו – הרי שהלכה למעשה, התרשמנו כי התובע הסכים גם בהתנהגותו להיקף משרה של 50%. מהשיחה שנערכה בין גב' שגית ראש לתובע (כמפורט לעיל) עולה באופן ברור כי בנוגע לתקופה הרלוונטית לתביעה זו, לא פנה התובע לבירור פשר שכרו בהיקף משרה מופחת לגורם כלשהו בנתבעת. התובע מאשר בשיחתו כאמור כי הוא מבין שהיה עליו לברר את זכויותיו.

55. נסכם כך: לא שוכנעו כי הנתבעת פעלה שלא כדין ובאופן חד צדדי בעניין זה. נהפוך הוא, אנו מתרשמים כי התובע ויתר על משרתו המלאה ולכך היו משמעויות לשנות הלימודים הבאות אליהן שובץ. בנוסף, מרוח הדברים שנאמרו בשיחה עם גב' שגית ראש נראה כי התובע הסכים בהתנהגותו להיקף המשרה ששובץ אליה במהלך שנות עבודתו, לא פנה בבקשה, באופן רישמי, להגדלת היקף משרתו למנהל ביה"ס מבעוד מועד וכעת, אין לו אלא להלין על עצמו.

משכך, תביעתו של התובע להפרשי שכר בתקופה בה שובץ בהיקף משרה של 50% בשנה"ל 2016-2017, נדחית.

א.4. הפרש פיצויי פיטורים

56. התובע טוען כי על הנתבעת לשלם לו את הסכום החסר להשלמת פיצויי פיטורים בסך של כ 30 ₪ וכופר בטענת הנתבעת כי מדובר בניכוי תשלום להסתדרות המורים. לטענתו מדובר בתשלום שנוכה ללא רשותו.

57. הכרעתנו - איננו מקבלים את טענת התובע. מעבר לכך שעיון בתלושי שכרו מלמד כי מדי חודש בחודשו נוכה ממשכורתו סך של כ 30 ₪ עבור הסתדרות המורים, ולא הוכח כי התובע פנה לנתבעת והביע התנגדותו לכך, הרי שמדובר בניכוי המוסדר בחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958 (להלן: חוק הגנת השכר).

58. סעיף 25 לחוק הגנת השכר קובע רשימה סגורה של ניכויים מותרים וסעיף 25(א)(3ב) לחוק הגנת השכר, הרלוונטי לענייננו קובע כך:

"דמי טיפול מקצועי-ארגוני לטובת הארגון היציג כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, שיש לנכותם על פי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה משכרו של עובד שאיננו חבר בשום ארגון עובדים, או שהעובד הסכים בכתב לניכוי כאמור; שר העבודה, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה, ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, יקבע בתקנות את מקסימום דמי הטיפול המקצועי-ארגוני שמותר לנכותם לפי פסקה זו."

סעיף 1 לתקנות הגנת השכר (מקסימום דמי טיפול מקצועי-ארגוני), התשמ"ח - 1988, קובע את שיעור הניכוי עבור דמי טיפול מקצועי – ארגוני, כך:
"דמי הטיפול המקצועי-ארגוני שמותר לנכותם משכרו של עובד לפי סעיף 25(א)(3ב) לחוק, לא יעלו על השיעורים כדלקמן:
(א) 0.8% משכרו של העובד עד שכר מקסימלי של 4,740 שקלים חדשים לחודש;
(ב) 1.0% משכרו של העובד העולה על 4,740 שקלים חדשים לחודש, עד לשכר מקסימלי של 13,130 שקלים חדשים לחודש."

59. משלא הוכח לפנינו כי התובע הוא חבר בהסתדרות המורים הרי שהניכוי המותר בהיותו מורה, הוא בגין דמי טיפול ארגוני – מקצועי לטובת הארגון היציג.

מדובר בניכוי שנעשה כדין ואין מדובר ממילא בהפרש פיצוי פיטורים כפי שהתובע טוען לו. מכאן שתביעתו של התובע ברכיב זה, נדחית.

ב. גמול ריכוז מקצוע מתמטיקה

60. התובע טוען כי מונה לרכז מקצועי מתמטיקה בביה"ס החל מיום 24.6.2015 "ואף לפני כן" (סעיף 26 לכתב תביעתו ו 52 לסיכומים) ופעילותו כרכז נמשכה ברציפות עד למינויו של רכז חדש תחתיו ביום 1.2.2016. על כן, על הנתבעת לשלם לו עבור תקופה זו בת 75 חודשים גמול ריכוז.

61. הנתבעת מתכחשת לטענת התובע. לטענתה, התובע כלל לא שימש כרכז מקצוע בתקופת עבודתו. בשנת 2016 (תשע"ו) כלל לא עבד כרכז ובשנת 2017 (תשע"ז) אכן נעשתה פנייה לתובע לעסוק בתפקיד ריכוז תחום מתמטיקה כאשר כבר בתחילת הלימודים בחודש ספטמבר הודיע התובע על אי רצונו לקבל את התפקיד (סעיף 25 להגנה).
זאת ועוד, הנתבעת מציינת כי בשנים 2016-2017 לא נמצאו דיווחים מאת מנהל בית הספר על התובע כרכז מתמטיקה (סעיף 24 לתצהיר גב' צנטנר).

62. בכדי לעמוד על זכאותו של התובע לגמול ריכוז מקצוע, נביא את הוראות תקנון שירות עובדי ההוראה בעניין.

גמול ריכוז מקצוע בבתי הספר היסודיים מוסדר בסעיף 3.14 לתקנון שירות עובדי ההוראה וקובע את התנאים לפיהם ימונה רכז מקצוע. להלן נביא את נוסחו:

"3.14. מורה רכז מקצוע
1.  מינוי
א .(1) מספר רכזי המקצוע בבתי-ספר יסודיים יהיה לפי מספר הכיתות בבית-הספר,
               כמפורט להלן:
מספר הכיתות                        מספר הרכזים
                            5-1                                            1
                            7-6                                            2
                            12-8                                          3
                            13 ומעלה                                   4

ב. לא ימנה מנהל בית-ספר מי שאינו מורה מוסמך לפחות; מנהל בית-ספר יגיש הצעתו למפקח על בית-הספר, ורק לאחר אישורו יוכל למנות בפועל את הרכזים
ג. בהמלצת מנהל בית הספר ובאישורו של המפקח על בית הספר, ניתן למנות את אחד ממורי בית הספר המלמדים את המקצוע המחשבים כמרכז מקצוע בתחום זה...
      ד. אין קביעוּת למינויים, ואין הקניית זכויות פרופסיונליות כלשהן.
2    הגמול  (3)
גמול ריכוז מחושב באחוזים מהשכר המשולב של עובד ההוראה הזכאי לגמול לפי דרגתו וויתקו בהוראה. גובה הגמול משתנה עם מספר הכיתות בבית-הספר.
      גובה הגמול:
      בבית-ספר בן 1 עד 8 כיתות         % 5
      בבית-ספר בן 9 עד 12 כיתות       % 6
      בבית-ספר בן 13 כיתות ויותר        % 7
3    מינוי על-ידי מנהל המחוז  (4)
במספר בתי-ספר עם מספר כיתות קטן, או בתי-ספר שבהם מלמדים שני מורים לפחות אותו המקצוע, והיקף השעות של כל המורים המלמדים מקצוע זה אינו נופל ממשרה אחת, יוכל מנהל המחוז להמליץ על מינוי מרכז וזה יקבל גמול בגובה % 4 משכרו המשולב. גמול זה יאושר ל - 250 מורים בתשנ"ד וסך הכול המורים שלגביהם יאושר הסדר זה לא יעלה מעבר ל - 500 מורים בשנים תשנ"ד ותשנ"ה.
לצורך סוגיה זו, לבית-ספר קטן ייחשב בית-ספר שיש בו לא יותר משתי כיתות מקבילות בממוצע ו/או בית-ספר שלפי הקריטריונים הקיימים עד כה אינו זכאי לריכוז מקצועי".
(הדגשה אינה במקור)

63. הכרעתנו - טענתו של התובע לא הוכחה. התובע לא הניח לפנינו אסמכתאות אודות לימודיו המקצועיים. עיון בתלושי שכרו של התובע לאחר שעבר ל"אופק חדש" מלמדים על כך שדרגתו הרשומה היתה "מורים תואר שני". עם זאת, לא הציג תעודת הוראה או כל תעודה מקצועית אחרת המעידה על השכלתו בהוראה או בתחום המתמטיקה או על כך שהוכר כ"מורה מוסמך".

כמו כן, בעדותו לפנינו אישר כי אין בידיו תואר ראשון במתמטיקה (עמוד 11 לפרוטוקול שורות 14-15).

63. בנוסף, אמנם התובע התנהל כמי שהיה עתיד להיות רכז מקצועי ואף פנה לגב' אלקובי לקבלת נהלים בעניין (נספח ז'1.ב' לתביעתו (עמוד 279 לנספחים) כלומר סבר שישמש כרכז מקצועי אך לא הונחה לפנינו תשתית עובדתית לפיה ניתן ללמוד על כך שאכן אושר לו לשמש רכז מקצועי.

64. מעבר לכך, התובע עצמו אישר בעדותו כי לא שימש בתפקיד רכז אלא שעשה "פעילויות" (עמוד 13 לפרוטוקול שורה 12). עוד אישר כי לא קיבל שכר עבור תפקיד הריכוז וכאשר נשאל מדוע, אם כך, לא פנה למשרד החינוך לברר פשר אי התשלום השיב בין היתר כי "...הדבר הידוע הוא שבמשרד החינוך כאשר למישהו מגיע כסף וכולם מסכימים, גם המנהל, אז יקבל את התשלום גם אם תחלוף שנה"ל...כאשר רבתי עם המנהל כנראה שהוא לא רצה לתת לי" (עמוד 14 לפרוטוקול שורות 2-5) . כמובן שאין בטענתו זו של התובע כדי לבסס זכאות לקבלת גמול מקצוע.

65. להלן נביא את מלוא עדותו בעניין זה ונראה כי התובע בעצמו לא ידע להשיב באופן משכנע וברור באשר לזכאותו לגמול ריכוז מקצוע המתמטיקה ומעבר לכך – הוא מאשר שידוע לו כי לא דווח כרכז מקצועי:
" ת. המוסד בו הועסקתי היה שייך לזרם הממלכתי דתי ולאחרונה עבר לזרם הממלכתי חרדי. בכל התקופה שהיה משויך לזרם הממלכתי דתי היה מוגדר כמוסד חרדתי וכך התנהל, החופש הגדול חל ימים ספורים לפני תשעה באב. כמפורט בנספח ט/76 מה עשיתי באותה תקופה בשביל הריכוז.
ש. ז"א שאם אתה כותב במכתב באחת מחלופי המכתבים בקיץ 15' שבתחילת שנה הבאה אתה תרכז מתמטיקה זה לא מדויק כי בעצם כבר התחלת.
ת. אמת.
ש. אז למה אתה רושם שאתה אמור להתחיל.
ת. רשמית.
ש. קיבלת את התפקיד בקיץ אבל לא שימשת בו ורק היית אמור להתחיל בתחילת שנת הלימודים.
ת. לא, שימשתי בו, עשיתי פעילויות שהרכז הקודם לא עשה. כתבתי לעו"ד אלקובי כי אתחיל לרכז מתמטיקה בתחילת שנה"ל הבאה.
ש. תוכל להסביר לי למה במכתב התלונה שלך למבקר המדינה שסומן יד/6 בכתב התביעה. אתה כותב שם תלונה למבקר המדינה. מפנה לחלק התחתון שלה מקריאה לך. למה אתה לא אומר ש"שימשתי רכז מתמטיקה" אלא רק כשהוצע לך לשמש כרכז?
ת. אצטרך לעיין במסמך הזה על מנת להיזכר מה היה שם, אבל באמת הוצע לי במשך כמה וכמה שנים, גם על ידי המנהל וגם על ידי הרכז שהיה לפני ובמשך כמה שנים לא הסכמתי עד שבתחילת שנה"ל 16' הסכמתי.
ש. כשאתה מקבל את התפקיד הזה אתה אומר שאתה לא מקבל משכורת עבור הריכוז של מתמטיקה בתחילת שנה"ל 16'?
ת. אמת.
ש. למה לא פנית למשרד החינוך ואמרת להם שאתה לא מקבל ריכוז מתמטיקה, הרי אתה מכיר את הפניות למשרד החינוך.
ת. מכיוון שמי שאמור לטפל בזה הוא מנהל המוסד.
ש. ופנית למנהל המוסד ואמרת לו "אני אמור לקבל כסף ולא קיבלתי" מה אמר לך.
ת. במשך שנים הכרתי את המנהל ואיך שהוא מתנהל. גמולי תפקיד הוא מטפל בהם רק בעומק שנה"ל. הדבר הידוע הוא שבמשרד החינוך כאשר למישהו מגיע כסף וכולם מסכימים, גם המנהל, אז יקבל את התשלום גם אם תחלוף שנה"ל או הרבה זמן. לא דאגתי, כאשר רבתי עם המנהל, כנראה שהוא לא רצה לתת לי.
ש. תאשר לי כי הפניה שלך למשרד החינוך בענין זה היתה שנים אחרי המועד שאתה סיימת לדבריך לרכז מתמטיקה ונענית על ידי משרד החינוך שאין אצלם דיווחים על כך.
ת. לא מאשר. לראשונה, פניתי למשרד החינוך בהמשך אותה שנה. מסומן ט/61 עמ'535. באתי לכאן היום לא ידעתי איך יתנהל הדיון אז רציתי להתייחס לנקודה הזו בדיוק.
ש. בט/61 משרד החינוך אומר לך שאין לו דיווח על מה שאתה אומר, רכז מתמטיקה.
ת. נכון.

(הדגשה לא במקור. עמוד 13 לפרוטוקול ועמוד 14 לפרוטוקול שורות 1-14)

66. מכאן, שדין תביעתו של התובע ברכיב זה, להידחות. התובע לא עמד בנטל הראשוני להוכיח את תנאי הסף לצורך מינויו לרכז מקצוע. התובע לא הוכיח כי עומד בתנאי תקנון שירות עובדי ההוראה לצורך מינויו כרכז מקצוע ולא הוכח כי אושר לו לשמש בתפקיד בהתאם לתקנון האמור.

ג. הפרשי דמי הבראה וביגוד

67. התובע טוען כי זכאי להפרשי דמי הבראה וביגוד לפי היקף משרה של 58.33% לחודשים יולי 2017 ואוגוסט 2018 בהם שולמו לו רכיבים אלו לפי היקף משרה בשיעור 29.879%.

לטענת הנתבעת, התובע לא זכאי להפרשים כלשהם. דמי ההבראה והביגוד שולמו לו באופן יחסי לעבודתו בשנה ששולמו.

68. הכרעתנו - טענות התובע בנוגע להיקף משרה בשיעור של כ 58% לא התקבלו וכפי שקבענו לעיל. הנתבעת אינה מתכחשת לכך שהלכה למעשה שולמו לתובע דמי הבראה וביגוד לפי חלקיות משרתו. מכאן, שהמחלוקת ברכיב הנדון היא בשאלה האם על הנתבעת היה לשלם לתובע בגין דמי הבראה וביגוד לפי היקף משרה של 50%?

69. הוראות תקנון שירות עובדי ההוראה קובע כך:
"1.7 קצובת הבראה ונופש

  1. ...
  2. א.שיעור קצובת ההבראה והנופש הוא בשיעור השווה להוצאות יום הבראה כפול מספר ימי ההבראה להם זכאי העובד.

ב. מספר ימי ההבראה להם זכאי העובד נקבעים לפי מספר שנות הוותק כמפורט להלן:

מספר שנות הוותק בשירות
מספר ימי ההבראה
1-3
7
4-10
9
11-15
10
16-19
11
20 - 25
12
25 -ואילך
13

ג. ...
3. חישוב שנות הוותק ייעשה מראשית שנת הלימודים, מ - 1 בספטמבר בכל שנה, בהתאם
לכללים הנהוגים במערכת החינוך לחישוב הוותק המקצועי כמפורט בפרק "קביעת דרגת
שכר וותק" להלן; עובד הוראה שהחל בעבודתו אחרי ה1- בספטמבר יקבל קצובה בשנת
עבודתו הראשונה בשיעור יחסי למספר החודשים בעדם מקבל עובד ההוראה משכורת.
4. שהה עובד הוראה במשך חלק מהשנה בחופשה ללא שכר, יקבל באותה שנה קצובה חלקית בשיעור יחסי למספר החודשים בעדם מקבל עובד ההוראה משכורת.
5. חלו בשנת הלימודים תקופות שבעדן אין עובד ההוראה זכאי לקבל משכורת, ושאורכן הכולל הוא יותר מ - 30 יום, יהיה עובד ההוראה זכאי לקצובה בשיעור יחסי למספר החודשים השלמים בהם היה זכאי לקבל משכורת באותה שנה
.....
7. עובד הוראה המועסק במשרה חלקית זכאי לקצובה באופן יחסי לחלקיות משרתו באותה שנת לימודים"

"1.6 קצובת ביגוד
עובדי הוראה המדורגים בדירוג עובדי הוראה והמועסקים בתפקידי הוראה (להלן "עובדי הוראה" ) זכאים לקצובת ביגוד כמקובל לגבי מקבלי-קהל בשירות המדינה.
רמת קצובת הביגוד תיקבע לפי שנת ותק בהוראה כמפורט להלן:
רמה מספר שנות ותק
רמה 1 1-25
רמה 2 26+
...
קצובת ביגוד תשולם יחסית לשיעור המשרה, אך לא יותר ממשרה אחת ויחסית להיקף העבודה באותה שנה..."

70. תשלום עבור רכיבים אלו נקבע לעובד הוראה בהתאם ליחסיות משרתו לאותה שנה"ל. לעניינו - בחודשי הקיץ שולם לתובע שכר כדלקמן:
בחודש 6.2017 לא שולם לתובע שכר. השכר "לתשלום" המופיע על גבי שתלוש היה 12,359 ₪ (במעוגל) וכמו כן שולם רכיב קרן ימי מחלה בסך כולל (הפרשים וחודשי) בגובה 5,175 ₪. בחודש זה שולמה לתובע קצובת הבראה בסך של 1,140 ₪ .
בחודש 7.2017 שולם בגין יסוד משולב סך 2,442 ₪ (במעוגל ).
בחודש 8.2017 שולם בגין יסוד משולב סך 2,442 ₪ (במעוגל ) ותוספת ביגוד בסך של 629 ₪ .

כמו כן, מעיון בטופס תביעה לדמי אבטלה - אישור מעסיק על תקופת העסקה ועל שכר (נספח ד' 5 לתביעה) שם נרשם ריכוז שכרו לשנים 2015 -2017, ניתן ללמוד על השכר היחסי שקיבל לשנת 2017 שממנו נגזרים באופן יחסי דמי ההבראה ותוספת ביגוד.

התובע השתכר החל מחודש ספטמבר 2016 עד דצמבר 2016 שכר "ברוטו החייב דמי ביטוח" (להלן: ברוטו ) בסך של 4,745 ₪ (במעוגל) , בחודש ינואר 2017 שכרו עמד על כ6,000 ₪ ברוטו והחל מחודש פברואר 2017 עד חודש מאי 2017 שכרו ברוטו הממוצע עמד על 1,978 ₪, תקופה בה שולמה לו מחצית השכר – שנבעה מבקשתו לתוספת ימי מחלה.

71. בחישוב יחסי של דמי ההבראה והביגוד ששולמו והשוואתם לשכר ששולם ולהיקף משרתו בשנה האחרונה לעבודתו יוצא כי אינו זכאי להפרשים להם טוען – מה גם שתביעתו לביגוד דינה להדחות מעצם העובדה כי מדובר בזכות נלווית שאינה ניתנת לפדיון. לפיכך, התביעה להפרשי הבראה וביגוד נדחית.

ד. הפרשות סוציאליות

72. תביעתו של התובע ברכיב זה נוגעת להפרשות מעסיק לקרן הפנסיה: גמולים + פיצויים ולקרן השתלמות. תביעתו ברכיב זה היא נגזרת להכרעתנו ברכיבים הכספיים עליהם עמדנו לעיל.

התובע מבקש לפסוק לו את ההפרשים הנובעים מהרכיבים הכספיים שתבע לגביהם סבר כי זכאי להפרשי שכר. משדחינו את רכיבי תביעתו כמפורט לעיל, הרי שמתייתר הדיון ברכיב זה ודינו להידחות.

ה. הלנת פיצויי פיטורים, הלנות נוספות והפרשים אחרים

ה.1 הלנת פיצוי פיטורים

73. התובע עותר לפיצוי בגין הלנת פיצויי פיטורים מיום 1.9.2017 ועד ליום 1.6.2018.

74. הנתבעת, בסיכומים מטעמה, אינה מתכחשת לכך שחל עכוב בשליחת טופס שחרור קרן הפנסיה ותשלום השלמת פיצוי הפיטורים אך טוענת כי מעבר לפנייתו הראשונית של התובע למר מוהנא עראבי לקבלת טופס 161 ביום 15.11.2017 - במענה אליה הסביר לו מר מוהנא עראבי כי פנה בבקשה לקבלת טופס הפיצויים מירושלים וכי פיצויים ישולמו לו עם קבלת הטופס - התובע נמנע מלפנות שוב לקבלת הטופס.

הנתבעת טוענת כי מדובר בטעות כנה שאין לפסוק בגינה פיצוי הלנת פיצויי פיטורים וככל שיקבע אחרת מבקשת הנתבעת להפחית את סכום הפיצוי.

75. הדין החל - פיצוי הלנת פיצויי פיטורים מוסדר בסעיף 20 לחוק הגנת השכר, תשי"ח - 1958 (להלן: חוק הגנת השכר ) להלן נוסחו:
"20. (א)  בסעיף זה, "המועד לתשלום פיצויי פיטורים", לגבי עובד או מי שזכאי לפיצוי פיטורים מכוחו – המאוחר שבין המועדים האלה:
(1)   ...
(ב)  יראו פיצויי פיטורים כמולנים אם לא שולמו תוך 15 ימים מהמועד לתשלומם; פיצוי הלנת פיצויי פיטורים יהיה כדלקמן:
(1)   ...
(2)   ...
(ב1) פיצוי הלנת פיצויי פיטורים יהיה לכל דבר, פרט לענין סעיף קטן (ב), חלק מפיצויי הפיטורים.
(ב2) ...
(ג)  ...
(ד)  הוראות סעיפים 17א, 18 ו-19 יחולו, בשינויים המחוייבים, לגבי הלנת פיצויי פיטורים כאילו היא הלנת שכר, ואולם בית דין אזורי יהיה מוסמך להפחית או לבטל פיצוי הלנת פיצויי פיטורים, כאמור בסעיף 18, אף אם פיצויי הפיטורים לא שולמו עקב אחד מאלה:
(1)   חילוקי דעות בדבר עצם הזכות לפיצויי פיטורים, שיש בהם ממש לדעת בית הדין;
(2)   חילוקי דעות בדבר המועד שבו נפסקו יחסי עבודה;
(3)   הזכאי לקבלת פיצויי הפיטורים לא מסר למעסיק לפי דרישתו פרטים הנוגעים לעובד או לזכאי כאמור והדרושים לענין קביעת הזכות לפיצויי הפיטורים או שיעורם.
(ה)  מי שזכאי לקבל מקופת גמל את פיצויי הפיטורים או חלק מהם מכוח תשלומים ששילם לה מעסיק, לא יהיה זכאי לפיצוי הלנת פיצויי פיטורים על הסכום המגיע לו מקופת הגמל, על פי זכותו האמורה, אם המעסיק הודיע לקופת הגמל בכתב, תוך 15 ימים מהמועד לתשלום פיצויי הפיטורים, כי הוא מסכים לתשלומם; הוראת סעיף קטן זה אינה באה לגרוע מהוראות סעיפים 14 ו-20 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963.
(ו)   ..."

התיישנות תביעה לפיצויי הלנת פיצוי פיטורים מוסדרת בסעיף 17א' כך:

"17א.  (א)  הזכות לפיצויי הלנת שכר, להבדיל משכר עבודה, תתיישן אם לא הוגשה תובענה לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה  תשכ"ט-1969 (להלן – בית דין אזורי) תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, או תוך 60 ימים מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, הכל לפי המוקדם, אולם בית הדין האזורי רשאי להאריך את התקופה של 60 ימים לתקופה של 90 ימים.
           (ב)  ...
          (ג)   הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על פיצויי הלנת שכר שחלפה לגביהם תקופת ההתישנות של שנה האמורה בסעיף קטן (א)".
מיום 2.1.1964
הפחתת פיצוי הלנה מוסדרת בסעיף 18 לחוק הגנת השכר. להלן נוסחו:
"18.  בית הדין האזורי רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעסיק לא היתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש לדעת בית הדין האזורי, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו".
מיום 2.1.1964
18. בית דין אזורי רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד שלמעסיק לא היתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש לדעת בית הדין האזורי, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו.
ס"ח תשמ"ה מס' 1156 מיום 7.8.1985 בעמ' 211 ( ה"ח 1734)
76. הכרעתנו - לתובע שולמו פיצויי פיטורים בחודש מאי 2018 ולראיה, תלוש שכרו לחודש זה ומכתבה של הנתבעת לתובע ולחברת ביטוח "הראל" מיום 7.5.2018 ( נספח א'113(1). תביעתו של התובע הוגשה בחודש אוגוסט 2018 וללא שהוארכה תקופת ההתיישנות בת 60 הימים. משכך, תביעתו של התובע ברכיב זה התיישנה.

77. אף שהנתבעת לא טענה להתיישנות - נזכיר כי ההתיישנות לפי הוראות חוק הגנת השכר, בשונה מההתיישנות הדיונית הקבועה בחוק ההתיישנות, היא התיישנות מהותית של הזכות עצמה לפיצויי הלנה. כאשר מדובר בהתיישנות מהותית של זכות, טענת ההתיישנות יכולה לעלות גם ביוזמת בית הדין (ראו: ע"ע 55/99  שלמה לבנוני - יהושע אבו חצירא ניתן ביום 24.5.2000).

78. יתרה מכך, אף אם היינו נדרשים לשקול פסיקת פיצויי הלנה היינו מביאים במסגרת שיקולינו את העובדה כי רק ביום 26.12.2017 התקבלה הודעה רשמית על סיום שירותו של התובע בנתבעת וכי אמנם חל עכוב כפי שמציינת הנתבעת בסיכומיה – אך שוכנענו כי מדובר בטעות כנה והתובע לא סיפק הסבר לכך שלא פנה שוב למר מוהנא עראבי לבירור קבלת טופס 161.

מכאן, דין התביעה לפיצויי הלנת לפיצויי פיטורים, להדחות.

ה.2 הלנות נוספות והפרשים אחרים

79. במסגרת זו טוען התובע כך: עקב התנהלות הנתבעת נגרמו לו הפסדים; בעקבות השכר הנמוך שקיבל התובע מתחילת שנת 2017 ובשל העכוב בתשלום פיצויי הפיטורים נאלץ לקחת הלוואות; התובע סבל מהלנת דמי אבטלה עד לקבלת מכתב הפיטורים; עכוב בקבלת המסמכים הרלוונטים הנתבעת לצורך הגשתם לביטוח לאומי גרר עכוב בתביעת הנכות ונאלץ לשכור שירותי עורך דין; התובע הפסיד ריביות יחסיות בקרן ההשתלמות וקופת הגמל והפיצויים; בשל הפרשי השכר שעתידים להיות משולמים לו בתביעתו זו ייאלץ לשאת בהפרשי מס הכנסה וביטוח לאומי.

התובע נמנע מלכמת את תביעתו ברכיב זה וביקש כי בית הדין יפסוק "לפי נסיונו".

80. הכרעתנו - דין תביעתו של התובע ברכיב ה"הלנות והפרשים", להדחות. התובע אינו מכמת את תביעתו בעניין ועל כן, איננו מוצאים מקום להעניק סעד בהקשר זה.

81. כך גם, התובע אינו מפנה למקור נורמטיבי מכוחו ניתן לפסוק לו פיצוי בגין עיכוב ותשלומים שנאלץ לשלם כפי שטוען שנוצר לו בטיפול בענייניו מול המוסד לביטוח לאומי.

ו. פיצוי לפי חוק הגנת השכר – שקיפות תלושי שכר

82. לטענת התובע, תלושי השכר שלו לוקים ב"חוסר שקיפות משווע" וערוכים בניגוד גמור להוראות חוק הגנת השכר. התובע מפרט את הליקויים כך: אי רישום תאריך התחלה; אי רישום יתרות ימי מחלה וניצולם; חוסר שקיפות לגבי תשלומים עבור: "פעילות חוץ בית ספרית", "שעות בודדות", "שעות מילוי מקום", העדרויות, שעות העבודה כפי שמדווחות לנתבעת; חוסר פרטים בדף האחורי של תלוש השכר; אי רישום תאריך הפקת תלוש.

83. הנתבעת מציינת כי כלל המידע של עובדי ההוראה בכל התחומים מצויים בפורטל עובדי הוראה. הנתבעת מציינת כי אכן היתה תקופה מסויימת בה חלק מן המידע לא פורט בתלוש לנוכח אילוצים מערכתיים, אולם החל מחודש מרץ 2017, מופיעים מלוא הפרטים הנדרשים בתלוש. בנוסף, בפורטל משרד החינוך, בו השתמש התובע בין היתר לפניותיו אל הנתבעת, מצוי מלוא המידע גם כן.

84. הכרעתנו – בשים לב כי הנתבעת הנגישה את כל המידע הרלוונטי, לכל אורך הדרך, והחל משנת 2017 הוא מפורט גם באופן מלא בתלושים וגם בפורטל, אין מקום לחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי כלשהו.

85. לפיכך, התביעה בגין רכיב זה, נדחית.

ז. התעמרות התנכלות ועגמת נפש

86. התובע מכתיר את טענותיו בסיכומים מטעמו כ"אי מתן שירות" (מעמוד 42 לסיכומיו) ובין היתר מלין על התנהלות הנתבעת כלפיו בזמן שביקש לקבל תשובות ממי מעובדיה ולא נענה כנדרש. לטענתו התנהלותה כלפיו הגיעה כדי התנכלות והתעמרות בלתי נסבלת. התובע מפנה לאסופת התכתבויות עם מי מטעם הנתבעת לרבות עתירתו בתביעה קטנה שהגיש בשל פניותיו שלא נענו. ברכיב זה, דורש התובע בין היתר פיצוי בסך של 514,000 ₪, המתבסס על חישוב של 1,000 ₪ לכל פניה של התובע שלטענתו לא נענתה, כאשר לגישתו קיימות 514 פניות מטעמו שלא קיבלו מענה הולם.

87. הנתבעת מתכחשת לטענות התובע. בסיכומיה מציינת כי התובע "הציף" את המערכת בפניות במרוצת השנים וקיבל מענה לפניותיו. התובע לא הרים את הנטל להוכחת טענת ההתנכלות או כל פגיעה אחרת כלפיו בגינה הוא זכאי לפיצוי המבוקש.

88. הכרעתנו - עילות התביעה מכוחן מבקש התובע לפצותו כגון: התנכלות והתעמרות אינן תואמות את התשתית העובדתית אשר מניח התובע בהתייחס אליהן ואינן מקיימות את יסודות העילות הדרושים ועל כן, אין אנו נדרשים לדון בהן במסגרת תיק זה, ודין טענות אלו להדחות.

89. באשר לטענת התובע לעגמת נפש - ההלכה היא כי פסיקת פיצוי על עוגמת נפש היא בבחינת היוצא מן הכלל ותעשה במקרים החריגים, הקיצוניים ויוצאי הדופן. (ראו : ע"ע (ארצי) 1403/01 סוהייר סרוג'י- המוסד לביטוח לאומי מיום 3.5.2004, ע"ע (ארצי) 419/07 מדינת ישראל, משרד התעשייה והמסחר -' חן, (מיום 3.11.2008).

90. עיינו באסופת המסמכים שהגיש התובע אך לא מצאנו בה תמיכה לטענותיו. התובע התכתב עם גורמים בנתבעת בין היתר אודות זכויותיו לפניה לוועדה מחוזית, בירור זכאותו לשכר בתקופה בה שהה באי כושר ועוד. התרשמנו כי התובע קיבל מענה ולא למדנו על התנהלות חריגה שננקטה בחוסר תום לב מצד גורמים בנתבעת.

אשר על כן, לא שוכנענו כי המקרה הנדון הוא מן המקרים החריגים ויוצאי הדופן שיש לפסוק בו פיצוי בגין עוגמת נפש ודין טענתו לפיצוי בגין עגמת נפש להדחות.

ח. פיצוי עבור העדר ייצוג משפטי, הוצאות נלוות וסעדים נוספים

91. התובע עותר לסעדים נוספים: סעדים הצהרתיים, גילוי מסמכים ומתן תשובות והסברים. כמו כן, מבקש לפסוק לו פיצוי בגין הוצאות ובכלל זה עבור העדר ייצוג עו"ד.

92. הנתבעת בסיכומיה מתייחסת לבקשותיו של התובע ודוחה את טענותיו לפיצוי כספי עבור הוצאות.

93. באשר לסעדים ההצהרתיים, גילוי מסמכים ומתן תשובות והסברים - התובע מבקש כך:

א. אישור רישמי על היום האחרון שבו עבד בפועל - הנתבעת צירפה לסיכומים מטעמה את האישור המבוקש. בכך מתייתר הדיון בסעד זה.

ב. טופס ב"ל 1500 מעודכן לתקופת העדרותו החל מ 29.9.2016 ומילוי טופס 161 כיאות – הנתבעת בסיכומיה טוענת כי טפסים אלו נמסרו לתובע בהתאם למקובל. יחד עם זאת, מפנה הנתבעת לכך שלו התובע היה מציג דרישתו למוסד לביטוח הלאומי היתה הנתבעת יכולה למלא את הטופס כדרישת המוסד לביטוח לאומי.

כיוון שהתובע לא הניח לפנינו מסמכים מהם ניתן ללמוד על כך שפנה למוסד לביטוח לאומי כנדרש אין בידינו להדרש לטענותיו במישור זה.

עם זאת, נעיר כי אנו סבורים, וכך אנו ממליצים, כי ככל שיבחר התובע ליישם את הצעת הנתבעת לפנות למוסד לביטוח לאומי כנדרש, הנתבעת תפעל בשיתוף פעולה עם התובע למילוי הטפסים כמבוקש.

ג. הסבר מפורט על חישובי השכר מינואר 2017 עד אוגוסט 2017 והסבר נפרד לחודש ינואר 2017 – הנתבעת צירפה לסיכומיה את ההסבר המבוקש. בכך אנו סבורים כי מתייתר הדיון בסעד זה.

ד. הסבר באשר לקביעת הוועדה המחוזית, הסבר על דו"ח הפנסיה, הסבר על החוב להסתדרות לרבות מועד יצירת החוב - מדובר בסוגיות שהנתבעת אינה בעלת הדין לצורך בירורה. דין דרישתו זו להדחות.

ה. בקשת התובע לקבלת הנהלים של הקרן לימי מחלה – הנתבעת בסיכומיה מפנה לתקנון שירות עובדי ההוראה ומצרפת קישור לאתר האינטרנט - די בכך כדי לייתר הדיון בסעד זה.

ו. בקשות התובע לקבלת הערכת המנהלים והמפקחים אודותיו ותגובה למכתבו של התובע למר חיים מיום 31.12.2016 - הנתבעת מציינת כי העתק מתיקו האישי הומצא לו ומעבר לכך אין בידיה מסמכים נוספים. די בכך לייתר סעד זה.

ז. הצהרה ברורה הכוללת נהלים כתובים לגבי אחריות של הנתבע לקביעות כלפי התובע - כפי שקבענו לעיל, מצאנו במסמכים שצירף התובע עצמו לכתב התביעה דוא"ל למפקח במשרד החינוך (נספח ט' 57) המעיד על כך שהתובע ויתר על קביעות. משכך, דין דרישתו בעניין זה להדחות.

94. באשר לפיצוי כספי עבור העדר ייצוג משפטי וחיוב הנתבעת בשכ"ט עורכי דין שייעצו לו והוצאות נלוות - לא שוכנענו בטענות התובע ודין טענות אלה להדחות, ונסביר:

א. לגבי העדר ייצוג משפטי - תביעתו של התובע שכומתה בסך של למעלה מ- 1,175,000 ₪, נדחתה. איננו סבורים כי בנסיבות אלו יש לפסוק לתובע הוצאות או שכ"ט עו"ד, אלא הפוך מכך, כפי שנפרט בהמשך.

ב. לגבי הוצאות נלוות – התובע מצרף לסיכומים אסופת חשבוניות אך אינו מכמת כנדרש את תביעתו בענין. מעבר לכך, גם בנוגע לסעד זה אנו סבורים כי לאור העובדה שתביעתו נדחתה, הרי שאין מקום לחייב את הנתבעת בהוצאותיו הנלוות של התובע אלא ההיפך.

סוף דבר

95. תביעת התובע נדחית.

97. הוצאות ההליך – כבר בראשית הדרך, עת נוכח בית הדין כי מדובר בתביעה בלתי שגרתית, בסכום כספי גבוה במיוחד ובתובע שאינו מיוצג, הובהר לתובע כי מדובר בהליך בו סיכונים לא מבוטלים. (ראה פרוטוקול מיום 10.3.19 עמ' 1 שורות 12-14).

התנהלות התובע בהליך, דרשה משאבים גדולים במיוחד, לנוכח בקשות מרובות אשר דרשו לא אחת תגובות והחלטות שיפוטיות. מעת שתביעתו בסך העולה על 1,175,000 ₪ נדחתה, אנו סבורים כי יש לחייבו בהוצאות של ממש, בסכום אשר ישקף את הטרחה שנגרמה לצד שכנגד, כתוצאה מתביעת סרק זו.
במצב דברים רגיל, אנו סבורים כי היינו מחייבים בהוצאות גבוהות ההולמות את סכום התביעה שנדחתה. יחד עם זאת, בהתחשב במצבו הרפואי של התובע, כפי שנקבע ע"י הועדה המחוזית ומטעמי צנעת הפרט לא יפורט כאן, ובמכלול נסיבות העניין, החלטנו לחייבו בהוצאות סמליות בלבד בסך של 5,000 ₪, אשר ישולמו לנתבעת בתוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.

98. לכל אחד מן הצדדים הזכות לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ב בסיון תש"פ (14 ביוני 2020) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

מר מרדכי חזיזה
נציג עובדים

מירון שוורץ, נשיא
אב"ד

מר אריה ציליק
נציג מעסיקים