הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת ד"מ 19207-12-17

27 ינואר 2019
לפני:

כב' הרשמת מירב ניר שלו

התובע
ראובן בנג'ו
ע"י ב"כ: עו"ד ישראלי גבריאל

-

הנתבעת
אקספורט - ארז בע"מ
ח.פ 510943921
ע"י ב"כ: עו"ד הלוי שרון

פסק דין

1. התובע הגיש תביעה זו כנגד הנתבעת, בה הוא עותר לחייב את הנתבעת לשלם לו "הפרשים לקופות סוציאליות" בסכום של 8,592.50 ₪ ופיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת, בסך 2,081 ₪.

רקע וטענות הצדדים

2. טענות התובע בכתב התביעה:
התובע עבד אצל הנתבעת, החל מיום 1.3.2016 ועד ליום 27.5.2016, אז פוטר עקב צמצום וירידה במכירות הנתבעת.
לטענת התובע, הנתבעת היתה מחויבת על פי דין להפריש עבורו לקרן פנסיה 20.833% משכרו, כדלקמן: 6% חלק עובד (2,583 ₪), 6.5% חלק המעסיק (2,934 ₪) ו - 8.333% ברכיב הפיצויים (3,075 ₪) ובסה"כ סך של 8,952.5 ₪. הנתבעת לא העבירה לקרן הפנסיה הפקדות עבור התובע, זאת על אף שהיא ניכתה את חלקו בהפקדות, משכרו. לטענת התובע, בחודש 9/2016 או בסמוך לכך , התברר לו כי הנתבעת לא פעלה על פי חובתה ולא העבירה לקרן הפנסיה סכומים אלו. לפיכך , התובע עותר לחייב את הנתבעת כאמור בסכום 8,952.5 ₪, בתוספת פיצויי הלנת שכר.
לכתב התביעה צורפו תלושי שכר לחודשים 3-5/2016 (נספח א'), מכתב הפיטורים מיום 24.5.2016 (נספח ב'), "דו"ח לקופות גמל" עבור התובע, לחודשים הרלוונטיים (נספח ג') וכן טופס 106 לשנת 2016 (לא סומן כנספח ).

3. טענות הנתבעת בכתב ההגנה:
לטענת הנתבעת, עיסוקה הינו בציוד טקסטיל צבאי לצרכי מיגון בעיקר עבור משרד הביטחון. בהתאם להוראות "החוק", היה עליה להפריש לקופת הפנסיה עבור התובע לאחר 6 חודשי עבודה, או לאחר 3 חודשי העסקה – רטרואקטיבית, במידה והתובע היה מציג קופת פנסיה פעילה. מאחר והתובע טען כי יש לו קופת פנסיה פעילה החלה הנתבעת לנכות לתובע את סכומי הפנסיה משכרו תוך כוונה להעבירם לקופת הפנסיה וזאת החל מהחודש הראשון להעסקתו. במקביל, נטען, דרשה הנתבעת מספר פעמים מהתובע את הפרטים של קופת הפנסיה. נטען כי למרות שהתובע לא העביר את פרטי קופת הפנסיה, המשיכה הנתבעת לנכות ולצבור עבורו את הפנסיה על מנת שלא תפגענה זכויותיו. לטענת הנתבעת, במועד סיום העסקתו, התובע התבקש לחתום על מסמך לפיו הוא מסכים לקבל את הסכומים אשר נוכו משכרו לחשבונו הפרטי ולא לקופת הפנסיה. לטענת הנתבעת, מאחר ולא הועברו פרטי קופה פעילה אזי היא לא היתה חייבת בהפרשה לפנסיה, אלא לאחר 6 חודשי ההעסקה ועל כן אין לתובע זכאות לפיצוי בגין רכיב זה. כמו כן הוכחשו הסכומים הנתבעים ודרך חישובם.

4. השתלשלות העניינים בתיק:
ביום 8.3.2018 התקיים הליך פישור בין הצדדים בפני נציג ציבור בבית הדין, אשר לא צלח. התיק היה קבוע לישיבת הוכחות ביום 29.4.2019, אשר התקיימה בסופו של יום במתכונת של דיון מוקדם, בשל אי יכולתו של נציג הנתבעת להגיע לדיון (ראו החלטת כב' הרשמת (כתוארה אז) רויטל טרנר, מיום 29.4.2019. במסגרת ההליך עלתה אפשרות כי בית הדין יוסמך על ידי הצדדים לפסוק על דרך הפשרה, אולם הצדדים לא הגיעו להסכמה על כך. לאחר הדיון המוקדם, הגיש ב"כ התובע לתיק בית הדין אישורים מאת מבטחים ומסמכים שונים וכן ביקש לזמן כעדים מטעם התובע, נציגים של הנתבעת. בהמשך ויתר התובע על זימון עדים אלו, לטענתו על בסיס החלטה שניתנה, ומסמכים שהגיש, במסגרת הליך אשר ניהל עובד אחר על ידי בא כח התובע כאן, כנגד הנתבעת (19011-12-17,להלן: "התיק האחר"). ביום 7.10.2018 התקיימה ישיבת הוכחות. התובע העיד מטעמו ומטעם הנתבעת העיד מר שלום ציון, דירקטור בנתבעת.

5. להלן עיקר טענות התובע בסיכומיו:

א. הנתבעת לא הוכיחה את טענתה כי התובע לא העביר לעיונה את הפוליסה. התובע הפנה בעניין זה ל"הודעתו של הרו"ח עופר גוטמן, ולראיות שהוגשו מטעמו", אשר לטענתו, לא נסתרו. יצוין כי מדובר ב מכתב אשר הגיש מר עופר גוטמן בתיק האחר ובו תמצית עדותו .
ב. הנתבעת הפרה את חובתה בהתאם לסעיף 10 לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(תשלומים לקופת גמל), תשע"ד – 2014 משלא הפקידה את ההפרשות משכרו של התובע לקרן הפנסיה .
ג. בהתאם לסעיף 19א לחוק הגנת השכר, יש לראות בהפרשות אלו כשכר מולן, המזכה את התובע בפיצויי הלנת שכר. נטען גם כי מדובר בעבירה פלילית ועילה לתלונה בפני יחידת האכיפה של משרד הכלכלה.
ד. ניכוי ההפרשות משכרו של התובע ואי העברתן לגורם המבטח, מקים עילה להרמת מסך ההתאגדות כנגד בעלי המניות בחברה. התובע ציין גם את סעיף 28 לחוק הגנת השכר, אולם לא השלים את טיעונו לגבי סעיף זה בסיכומים.
ה. התובע פוטר בפיטורים שלא כדין, ללא שימוע ו/או מתן הודעה מוקדמת. לפיכך הנתבעת מחויבת לשלם לתובע הודעה מוקדמת, כפי שעתר לכך בכתב התביעה.
ו. לסיכום התבקש בית הדין, בהסתמך בין השאר על הראיות שבתיק זה ובתיק האחר לקבל את התביעה ולחייב את הנתבעת בסכום התביעה בתוספת הלנת שכר, בהוצאות משפט והוצאות לדוגמה.
ז. כמו כן נתבקש לחייב את בעלי המניות להפקיד עירבון בדומה להליך האחר וכן "להשיט את תוצאות פסה"ד על בעלי המניות" (כך במקור), בגין הפרת הוראות הדין. כן נתבקש לחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הכספים אשר שמורים לטענתה בנאמנות עבור התובע, לאלתר.

6. להלן עיקר טענות הנתבעת בסיכומיה:

א. לא ניתן להשית את תוצאות פסק הדין על בעלי המניות של הנתבעת, שכן הם אינם צד להליך ולא הועלתה כלפיהם כל טענה ספציפית בתיק זה.
ב. טענות בסיכומי התובע לעניי ן פיטורים שלא כדין והעדר שימוע, מהוות הרחבת חזית אסורה ואין להידרש להן, כיוון שהן לא נטענו בכתב התביעה.
ג. אשר לתביעה בגין אי מתן הודעה מוקדמת, נטען כי התובע היה זכאי ל – 3 ימי הודעה מוקדמת בלבד, בהתאם לקבוע בחוק הו דעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א – 2001 (להלן: "חוק הודעה מוקדמת"), שכן עבד פחות מ – 3 חודשים. נטען כי בחודש מאי עבד התובע 19 ימים בלבד והוא פוטר ביום 24.5.2016. מועד סיום העסקתו היה ביום 27.5.2016. על כן עבד התובע בתקופת ההודעה המוקדמת וקיבל עבורה שכר בתלוש שכר של חודש 5/2016.
ד. אשר להפרשות לקרן הפנסיה, נטען כי התובע החל את עבודתו בנתבעת ביום 1.3.2016 וסיים לעבוד ב – 27.5.2016 , ועל כן הוא לא השלים שלושה חודשי עבודה בנתבעת, כנדרש בסעיף 6ה' לצו ההרחבה לעניין פנסיית חובה. משכך לא קמה לתובע הזכות להפרשה פנסיונית.
ה. לחילופין ולמען הזהירות, נטען כי לא הוצג לנתבעת אישור בדבר קופת פנסיה פעילה ועל כן מאחר והתובע לא השלים שישה חודשי עבודה בנתבעת, לא קמה לו כל זכאות לקבל את ההפרשות לקופת הפנסיה בהתאם לצו ההרחבה . נטען כי התובע ויתר על העדת עדים בנושא זה, על אף שבבקשתו לזימונם טען כי מדובר בעדות חשובה ומהותית. בהקשר זה נטען כי התובע אינו יכול להסתמך על תמצית עדות של רו"ח עופר גוטמן אשר לא הוגשה בתיק זה אלא בתיק האחר, בשעה שהבקשה לאיחוד הדיון בתביעות, נדחתה. בנסיבות אלה נטען כי יש לקבל את טענת הנתבעת כי היא לא קיבלה את מסמכי הפוליסה ו/או אישור על קיומה של קופה פעילה. נטען גם כי העובדה כי התובע לא הביאם לעדות, מהווה על פי הפסיקה חזקה כי עדותם היתה פועלת לחובתו.
ו. עוד נטען כי מהמסמכים שצירף התובע, עולה כי במועד שבו החל התובע לעבוד בנתבעת, הופקדו בקרן הפנסיה סכומים רק עד חודש 4/2015 ועל כן לא יתכן כי מדובר היה בקופה פעילה. מה גם שלא הוצג בהליך זה אישור על כך ש במועד תחילת עבודתו של התובע או במהלכה, הקופה היתה פעילה.
ז. הנתבעת חזרה על טענתה בכתב ההגנה, כי רק בשל הצהרת התובע בתחילת העסקתו כי יש לו קופת פנסיה פעילה, החלה הנתבעת לנכות לתובע סכומי פנסיה משכרו בכוונה להעבירם לקרן הפנסיה, תוך שהיא דורשת ממנו במקביל מספר פעמים את פרטי הקופה, אולם ללא הועיל.
ח. התובע תבע הפרשות ברכיב הפיצויים לפי שיעור של 8.33% כאשר על החישוב ברכיב זה לעמוד על 6%. נטען כי לתובע אין זכאות לפיצויי הלנה, בין השאר כיוון שעל פי סעיף 19א הזכות נתונה לקרן הפנסיה ככל שהיא מגישה תביעה לפי סעיף זה וכן כיוון שפעולותיה של הנתבעת בוצעו בתום לב תוך אמונה כנה בצדקתה.

דיון ומסקנות

העובדות העולות מכלל המסמכים והראיות בתיק, הינן כדלקמן:

7. התובע החל לעבוד אצל הנתבעת ביום 1.3.2016. מועד סיום העסקתו היה ביום 27.5.2016, בשל פיטוריו .

8. עובר לעבודתו בנתבעת, עבד התובע בחברת אחידטקס נצרת עילית (1977) בע"מ (להלן: "אחידטקס"), זאת ככל הנראה עד לחודש 10/2015. בערך במועד זה, אחידטקס פשטה את הרגל, בית המשפט מינה לה נאמן, והעובדים פוטרו. בעלי הנתבעת רכשו את אחידטקס מהנאמן, בזמן שאחידטקס היתה בהקפאת הליכים. התובע הוזמן לעבוד בנתבעת החל מיום 1.3.2019, ביחד עם רוב העובדים מאחידטקס (ראו עדות התובע בעמ' 6 ש' 13-16 ביחד עם דברי ב"כ הנתבעת בדיון המוקדם לעניין רכישת אחידטקס על ידי הנתבעת , עמ' 2 ש' 1-6). יצוין כי הצדדים היו חלוקים בדיון המוקדם בשאלה האם מדובר היה בחילופי מעסיקים, אולם התובע אינו מבסס את תביעתו בכתב התביעה על טענה זו והוא גם לא חזר עליה בסיכומים.

9. בין התובע והנתבעת נחתם הסכם בכתב (דברי ב"כ הנתבעת בדיון המוקדם, עמ' 3 ש' 21 ועדות התובע בישיבת ההוכחות, עמ' 3 ש' 26-27 ). לתיק בית הדין הוגשה הודעה על תנאי העבודה, על ידי מר ציון (סומנה נ/1 אולם בשל טעות, לא נסרקה והיא אינה מצויה ב תיק).

מתלושי השכר עולה כי התובע הועסק כעובד חודשי במשרה מלאה ושכרו הועמד על 10,500 ₪ . כן שולמה לתובע תוספת גלובאלית עבור שעות נוספות, בס כום של 4,500 ₪. השכר המבוטח על פי התלוש, היה 15,000 ₪. ראו גם עדות התובע בחקירתו הראשית (עמ' 3 ש' 26-28).

אשר לטענת התובע בנושא העדר הפקדות לקרן הפנסיה

10. תביעת התובע לפיצוי בגין העדר הפקדות פנסיוניות, הינה מכח צו ההרחבה הכללי ( נוסח משולב) לפנסיה חובה ( להלן: "צו ההרחבה"). התובע אינו מציין זאת במפורש בכתב התביעה אולם הוא גם אינו מבקש להתבסס על הוראה מכח הסכם קיבוצי או צו הרחבה בענף מסוים והדיון בתביעה התמקד בהוראות צו ההרחבה.

11. בהתאם לסעיף 6(ה) לצו ההרחבה, "העובד יהיה זכאי לביטוח הפנסיוני ולביצוע ההפרשות על פי צו זה, כמפורט בסעיף ד' לעיל, מיד בתום 6 חודשים מתחילת העבודה (להלן – תקופת ההמתנה). עובד שיתקבל לעבודה כשהוא מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו, יהיה זכאי לביצוע ההפרשות החל ביום הראשון לעבודתו בשיעורים שנקבעו בפסקה ד לעיל. ההפרשות יבוצעו לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס – המועד המוקדם מבניהם, רטרואקטיבית ליום תחילת עבודתו אצל המעסיק ולא תחול לגביו תקופת ההמתנה האמורה".

12. אין מחלוקת כי במקרה זה, הנתבעת ניכתה משכרו של התובע את חלקו בהפרשות "החל ביום הראשון לעבודתו" ובמשך שלושת חודשי העסקתו. כמו כן הנפיקה הנתבעת, "דוח לקופות גמל", עבור התובע ובו מפורט סכום "תגמולי עובד", "תגמולי מעביד" ו"פיצויים", עבור כל חודש עבודה(נספח ג' לכתב התביעה. להלן: "דו"חות הפיצול"). לטענת התובע מדובר בדו"חות פיצול אשר העביר לידיו מר גוטמן במענה לבקשתו לאחר שפוטר (עמ' 4 ש' 5-8) . מר ציון אישר בעדותו כי מר גוטמן שלח לו "מסמכים כאלו", אך ציין כי היה זאת כחצי שנה לאחר שהתובע פוטר וכי אינו יכול לאשר האם מדובר בדו"חות אשר הוגשו על ידי התובע (עמ' 9 ש' 1-8). בנסיבות אלו אני קובעת כי עלה בידי התובע להוכיח כי דו"חות הפיצול (נספח ג') הונפקו על ידי הנתבעת וכי הם נשלחו אליו על ידי מר גוטמן.

13. הן בתלושי השכר של התובע והן בדו"חות הפיצול מצוינת "מבטחים הוותיקה" - היא קרן הפנסיה אליה בוצעו ההפרשות עבור התובע על ידי אחידטקס. כך עולה ממסמכי מבטחים אשר הגיש התובע לתיק. ממסמכים אלו עולה כי מדובר היה בקרן פנסיה פעילה, אליה כאמור הופקדו ההפרשות מאחידטקס ולאחר מכן, ממקומות עבודה נוספים. הפסקה ברצף הפקדות בחודשים שבהם לא עבד התובע לאחר פיטוריו מאחידטקס ועד לתחילת עבודתו בנתבעת (כפי שעולה מעדותו) , אינו מלמד על כך כי בחודשים אלה הפכה קרן הפנסיה ל"לא פעילה" והנתבעת לא הצביעה על מסמכי מבטחים שבתיק, אשר יש בהם כדי ללמד על כך.

14. על בסיס כלל נתונים אלו ובהעדר הסבר אחר מתקבל של הנתבעת, יש לראות את הנתבעת כמי שהסכימה בעת קבלת התובע לעבודה לכך שהוא "מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו" ו לכך כי לא חלה לגביו "תקופת ההמתנה". צו ההרחבה מאפשר במקרה כזה לבצע את ההפרשות לאחר שלושה חודשי עבודה או בתום תקופת המס - "המוקדם מבניהם" (ההדגשה אינה במקור). ניכוי "גמול העובד"
משכרו של התובע, כפי שביצעה הנתבעת החל מהחודש הראשון לעבודתו , מלמד על כך כי הנתבעת הסכימה שלא להמתין עם ביצוע הפקדות לקרן הפנסיה לאחר שלושה חודשי עבודה.
בנוסף, אין לקבל את טענת הנתבעת, אשר עלתה לראשונה בדיון המוקדם, כי בהתאם לצו ההרחבה, התובע אינו זכאי לביצוע ההפרשות החל מהיום הראשון לעבודתו כיוון שלא השלים שלושה חודשי ההעסקה מלאים. ככל שסברה כך הנתבעת, לא ברור מדוע ביצעה ניכוי בתלוש השכר האחרון, אשר נערך בנקודת זמן שכבר ידעה על כך.

15. אשר לטענת ההגנה של הנתבעת בנושא זה – לפיה ניכויי השכר עבור מבטחים הוותיקה שבתלוש, בוצעו על בסיס אמירותיו של התובע וכ י ההפקדות לקרן הפנסיה הותנו בהמצאת אישור על כך, הרי שהתובע בחקירתו הראשית העיד כי הוא לא התבקש להציג אישור על קופה פעילה. הסיבה לכך לדבריו היתה כי הנתונים שלו הועברו לנתבעת על ידי אחידטקס וכי חשב הנתבעת, מר גוטמן, היה גם החשב של הנתבעת (עמ' 4 לפרוטוקול). גם בהמשך עדותו חזר התובע על כך כי הוא לא התבקש להמציא כל מסמך במהלך העבודה וכי הוא לא נפגש עם מר ציון, "חוץ מהפיטורים" (עמ' 5 ש' 9-10). מעדות מר ציון עלה כי מי שהתנהל מול התובע מטעם הנתבעת בתחילת העסקתו ובמועד החתימה על טופס ההודעה על תנאי העסקה, היה מנכ"ל הנתבעת, מר יותם גדות. מר ציון מסר בעדותו כי במסגרת אותה פגישה "נשאל התובע איזו קופה פעילה יש לו והוא אמר מבטחים הוותיקה", אולם מעדותו עלה כי מידע זה נמסר לדירקטורים על ידי מר גדות ומכאן שלא מדובר בידיעה אישית שלו על הדברים . לבקשת בית הדין הציג מר ציון לבית הדין את טופס ההודעה על תנאי ההעסקה של התובע ובעדותו אישר כי אין בטופס זה תמיכה לטענותיו אלו (עמ' 8 ש' 5-9).

16. אשר לעדות מר גוטמן, הרי שמעדותו של מר ציון עולה כי מר גוטמן עסק רק בשירותי ניהול ועריכת תלושי שכר (עמ' 8 ש' 22-24) ומכאן שמעבר לשאלת עצם הנפקת דו"חות הפיצול לקופות גמל, לא היה בעדותו של עד זה כדי לתרום לשאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים – האם נדרש מהתובע בשיחה עם מר גדות להמציא אישור על קיומה של קופה פעילה, כתנאי ל ביצוע הפקדות לקרן הפנסיה למן היום הראשון לעבודה. על כן, אין בוויתור ב"כ התובע על עד זה , כדי לערער מגרסת התובע , כפי שטענה לכך הנתבעת בסיכומיה.

17. מכלל האמור לעיל, עולה כי במועד תחילת העסקת התובע, ראתה הנתבעת את התובע כמי שמבוטח בביטוח פנסיוני וכמי שזכאי לביטוח פנסיוני החל מהיום הראשון לעבודתו, במבטחים הוותיקה. לא הוכח כי העדר ההפקדות לקרן הפנסיה נבעו מכך שהתובע לא המציא אישור על קרן פעילה, או משום שלתובע חסרו שלושה ימי העסקה בחודש 5/2016 (29-31/5/2016) .

18. בהתאם לדוחות קופות הגמל אשר הונפקו על ידה (נספח ג') , היה על הנתבעת להפקיד עבור התובע את הסכום הנתבע, בסך 8,592.5 ₪. הסכום ישולם לתובע בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כחוק, החל ממחצית התקופה (9.5.2016), ועד למועד התשלום המלא בפועל.

19. אשר לפיצוי הלנה בגין סכומי ההפרשות שלא הופקדו עבור התובע והסכום שנוכה משכרו שלא כדין, הרי שזכות התביעה לתשלום פיצויי הלנה בגין אי העברת כספים לקרן נתונה לקרן בלבד, ולא לעובד (סע' 19א ו-28 ל חוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958; דב"ע (ארצי) נא/3-2 שפרה צח - דחף בע"מ, פד"ע כב 462, 468 (1991)). משכך, דין התביעה לפיצויי הלנה להידחות.

אשר לטענת התובע בנושא אי מתן הודעה מוקדמת

20. בהתאם לסעיף 3(1) לחוק הודעה מוקדמת, זכאי התובע להודעה מוקדמת של יום אחד בשל כל חודש עבודה. התובע זכאי לכן לשלושה ימי הודעה מוקדמת. ממכתב הפיטורים אשר צורף כנספח ב' לכתב התביעה ("הודעה על הפסקת עבודתך בחברה") , עולה כי לתובע בוצע שימוע ביום 22.5.2016. המכתב עצמו הינו מיום 24.5.2016 ומצוין בו כי "מועד ההפסקה בהתאם לחוק הינו 27.5.2019". אמנם לא מצוין במכתב כי מדובר בחוק הודעה מוקדמת, אולם ניתן להבין זאת, בנסיבות. כמו כן, התובע אישר בעדותו לשאלת ב"כ הנתבעת, כי הוא עבד במהלך התקופה המוקדמת (עמ' 7 ש' 1-3) . בכתב התביעה לא הועלתה טענה ולפיה לא שולם לתובע בתלוש השכר עבור מלוא ימי העבודה אותם עבד בפועל. משכך, התביעה ברכיב זה – נדחית.

21. אשר לטענת התובע בסיכומיו, כי יש לשלם לתובע תמורת הודעה מוקדמת, בשל פיטורים שלא כדין, הרי שהתביעה לא כללה רכיב זה ולא הועלו טענות בעניין זה. כך גם אין לקבל את טענות התובע אשר הועלו לראשונה בסיכומיו, לפיו יש להרים את מסך ההתאגדות של הנתבעת ולחייב את בעלי המניות של הנתבעת בסכום התביעה באופן אישי, או לחייבם לערוב באופן אישי לסכום אשר יפסק כנגד הנתבעת. התביעה הוגשה כנגד הנתבעת בלבד ולא הועלו בה טענות מסוג זה או טענות עובדתיות אשר עשויות לבסס עילה של הרמת מסך.

לסיכום

22. הנתבעת תשלם לתובע את הסכום כמפורט בסעיף 16 לפסק דין זה.

23. כן תישא הנתבעת בהוצאות התובע בגין ניהול ה הליך בסך כולל של 1,000 ש"ח, אשר ישולמו לתובע בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום, ועד לתשלום המלא בפועל.

בקביעת סכום זה הבאתי בחשבון את העובדה כי הנתבעת נאלצה להתמודד בסיכומיה עם טענות חדשות אשר לא הועלו בכתב התביעה וכן את התנהלות ב"כ התובע בכל הקשור לזימון נציגי הנתבעת, זאת על אף שוויתורו על העדתם, בסופו של יום, לא נזקף לחובת התובע.

ניתן היום, כ"א שבט תשע"ט, (27 ינואר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .