הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת ב"ל 56395-03-18

לפני:
כב' השופט מוסטפא קאסם
נציגת ציבור (עובדים): גב' נגה בוטינסקי
נציג ציבור (מעסיקים): מר יעקב בר-אל

התובע
מרואן אבו שקארה
ע"י ב"כ: עו"ד ג'אק א. מטאנס

-

הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ס. זועבי בסול

פסק דין

1. לפנינו ערעור על החלטת וועדת הרשות מיום 11.2.18, אשר דחתה את תביעתו של התובע להכיר בו כנכה נזקק בעבור התקופה מיום 1.1.17 ועד ליום 30. 4.17 וזאת בהתאם להוראות תקנה 18א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשת"ז- 1956 (להלן: "התקנות").

רקע

2. התובע יליד 1969 , הוכר ביום 16.2.17, כמי שנפגע בעבודה על דרך המיק רוטראומה כאשר הפגימות שהוכרו: "קרעים בשרוול המסובב בכתפיים דו"צ".

3. בעקבות החלטת הנתבע, התובע הופיע בפני ועדה רפואית אשר קבעה לו דרגת נכות זמנית בשיעור 35% וזאת החל מיום 22.5.16 ועד ליום 30.11.17.

4. בעקבות החלטת הוועדה הרפואית, התובע הגיש ביום 16.5.17, תביעה להכיר בו כנכה נזקק וזאת בעבור התקופה מיום 1.1.17 ועד ליום 30.4.17 .

5. בעקבות התביעה, וועדת הרשות התכנסה ביום 21.5.17 והחליטה שלא להכיר בתובע כנכה נזקק, מאחר והוא מסוגל לעבודה.
מעיון בפרוטוקול, עולה כי הועדה קבעה שהתובע העובד בבניה, מסוגל לעבודה כלשהי, כגון קופאי, משגיח, שומר, למעט עבודה הדורשת הרמה מעל גובה הכתף.

6. על החלטת הוועדה, התובע הגיש השגה, בה נטען כי לא עבד כלל בתקופה הרלוונטית תוך שהפנה בעניין זה לתעודות הרפואיות.
התובע צירף להשגה, אישור מחלה מיום 25.2.17, המתייחס לתקופה מיום 15.1.17 ועד ליום 31.3.17 .

7. בעקבות ההשגה, הוועדה התכנסה שוב וקבעה כי:
"מעיון חוזר בממצאי הוועדה, לנ"ל כוח בידיים, מסוגל לעבודה כלשהי למעט הרמה מעל גובה הכתף. יש לציין שדרש עבודה בלשכת העבודה כחצי שנה ".

8. התובע שב והגיש השג ה, תוך שצירף מסמכים וביקש לזמנו להופיע בפני ועדת הרשות .
במכתבו מיום 16.8.17, ביקש ב"כ התובע שהוועדה תשקול את עמדתה שוב , תוך שהפנה לאישור מיום 25.2.17 וטען כי התובע אינו כשיר לשוב לעבודתו או לכל עבודה אחרת (עד היום).

9. בעקבות השגת התובע, התכנסה ועדת הרשות בו ביום 26.11.17, כשבפניה הופיע התובע אשר טען:
"אני לא יכולתי לעבוד כי היו לי כאבים בכתף.
הכאב כאשר אני נושא משא על הכתף.
מתקשה בשינה.
כיום עובד כסדרן באוטובוסים קיבלו אותי לעבודה ב-07/17.
היום המצב השתפר ואני עובד".

10. כמו כן, ב"כ התובע, אשר הופיע יחד עם התובע, הפנה לתעודת אי הכושר מיום 25.2.17 והמתייחסת ל- 76 ימי מחלה.

11. בעקבות דברי התובע ובא כוחו, הוועדה ביקשה לקבל לידיה מסמכים אודות הבדיקה והטיפול האורתופדי שהתובע עבר בתקופה מיום 1.1.17 ועד ליום 30.4.17.

12. לבקשת הוועדה, התובע העביר דו"ח סיכום טיפול פיזיותרפי ממכון פיזיותרפיה "עילבון" מיום 8.1.18 .

13. הוועדה התכנסה ביום 11.2.18 וקבעה כדלקמן:
"מעיון גם במסמכי הפיזיותרפיה, אין שינוי בהחלטה, מסוגל לעבודה כלשהי למעט הרמת משא כבד מעל גובה הראש".

14. בעקבות החלטת הוועדה, התובע הגיש את התביעה.

להלן עיקר טיעוני התובע

15. החלטת הוועדה אינה מנומקת. הוועדה לא פירטה אילו עבודות התובע מסוגל לבצע וכיצד יוכל לבצע עבודה בשים לב לליקוי בכתפיים.

16. התובע לא עבד בתקופה הרלוונטית ואף הציג תעודת אי כושר ממושכת ופירוט של טיפולי פיזיותרפיה ממושכים לצורך שיקום מצבו וכל אלה הצדיקו קבלת החלטה אחרת.

17. התובע עבר ביום 21.6.16, ניתוח תפירת קרע בשרוול המסובב בכתף ימין וזאת בנוסף לקרע נוסף הקיים בכתף שמאל.

18. כעולה מדו"ח הפיזיותרפיה, התובע מתקשה בהרמת אפילו 5 ק"ג, לכן קביעת הועדה אבסורדית .
הוועדה ציינה, כי התובע מסוגל לעבוד כ שומר וכקופאי, אך לעבודות אלה יש צורך בשימוש בידיים, דבר שאינו מתאפשר בשים לב לכאבים שהיו למערער ולליקוי בכתפיים .
19. התובע עבר 24 טיפולי פיזיותרפיה בתקופה הרלוונטית והוועדה התעלמה מכך.

להלן עיקר טיעוני הנתבע

20. לא נפלה טעות משפטית כלשהי בהחלטת הוועדה.
החלטת הוועדה מנומקת וסבירה ולא נפל בה כל פגם המצדיק התערבות בית הדין.

21. דו"ח הפיזיותרפיה עמד בפני הוועדה.
הוועדה הייתה מודעת לאמור בתיעוד הרפואי וקבעה שהתובע מסוגל לשלל עבודות שאינן דורשות הרמת משקל מעל ל- 5 ק"ג, מה שעולה בקנה אחד עם דו"ח הפיזיותרפיה.

22. הוועדה הציעה למערער עבודות כגון קופאי ושומר, שאינן דורשות הרמת משקלים כבדים .

23. בחודש 07/17, התובע החל לעבוד כ סדרן אוטובוסים ולכן, אין טעם להחזיר את העניין לוועדה רק כדי שתנמק את קביעתה לאור מסמך מיום 8.1.18 (דו"ח הפיזיותרפיה) שכלל אינו רלוונטי לתקופה שבמחלוקת.

דיון והכרעה

24. תקנה 18א'(א) לתקנות קובעת כדלקמן: "נכה נזקק" – מי שנקבעה לו נכות לזמן מוגבל, או נכות שדרגתה זמנית והרשות קבעה לבקשת המוסד, או על פי בקשתו, או מיזמתה היא כי אין לנכה סיכוי סביר לעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה, ואין לו הכנסות מהתעסקות".

25. מלשון התקנה והפסיקה עולה בבירור, כי במסגרת שיקול הדעת המופעל על ידה, על הוועדה להתייחס גם לשיקולים רפואיים וגם לשיקולים תעסוקתיים. לא בכדי מגדירה התקנה שבנדון, כי וועדת הרשות תורכב מ-"פקיד שיקום, רופא מוסמך ומעובד המוסד שנקבע לכך.

26. על פי הפסיקה, הגדרת מבוטח כ"נכה נזקק" מחייבת עמידה בשני תנאים מצטברים –
האחד, שוועדה רפואית תקבע למבוטח נכות לזמן מוגבל, או נכות שדרגתה זמנית;
השני, שוועדת הרשות תקבע כי אין לדעתה למבוטח סיכוי סביר לעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה, ואין לו הכנסה מהתעסקות (ראו דב"ע נז/0-293 בר ששת– המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לג 11 (1996)).

27. הסמכות לקבוע אם מי שנקבעה לו דרגת נכות זמנית כתוצאה מפגיעה בעבודה הינו בגדר "נכה נזקק", נתונה לוועדת הרשות ולא לבית הדין, ועל כן בחינת בית הדין את החלטתה של וועדת הרשות, נעשית לפי כללי המשפט המנהלי, כאשר ככל שיימצא פגם בהחלטתה – יוחזר עניינו של המבוטח לדיון מחודש בין כתליה, עם הנחיות מתאימות (עב"ל 22083-10-11 המוסד לביטוח לאומי – שחאדה, ניתן ביום 13.6.2012).

28.       עוד נקבע, כי על הוועדה להתייחס בהחלטתה לא רק לגובה נכותו של הנכה אלא גם לסיכויו למציאת עבודה כלשהי, בשים לב לשיקולים נוספים כגון גילו, מקצועו, השכלתו וכיו"ב שיקולים, אשר יש בהם כדי להשפיע על סיכוייו למציאת עבודה במהלך נכותו הזמנית (ראו ב"ל (חי') 45794-06-12 ירדני – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 13.2.2013).

29. בעניינינו, שוכנענו כי אכן נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה, וכי דין התביעה להתקבל, ונסביר.
כאמור, הוועדה ככל רשות מנהלית, מחויבת לנמק את קביעתה.
עיון בפרוטוקול מעלה, כי הוועדה לא נימקה את קביעתה וכי בחלק המיועד ל-" נימוקי הוועדה" נקבעה שם המסקנה לפי ה התובע מסוגל לעבודה כלשהיא למעט הרמת משא כב ד מעל לגובה הראש".
מעבר לכך שקביעה זו אינו עולה בקנה אחד עם הקביעה מיום 13.8.17, שם קבעה הוועדה כי התובע מסוגל לעבודה , למעט עבודה שיש בה הרמה מעל לגובה הכתף, הרי שמדובר בהחלטה שאיננה מנומקת.

30.      התובע הגיש , לבקשת הוועדה , דו"ח טיפולי פיזיותרפיה, הכולל פירוט של 24 טיפולים שעבר במשך התקופה הרלוונטית.
הוועדה עיינה בדו"ח הנ"ל וקבעה כי לא חל שינוי כלשהו בקביעתה מבלי שנימקה את החלטתה.

31. זאת ועוד, בהופיעו בפני הוועדה, התלונן התובע ביום 26.11.17 על כך שהוא מתקשה בשינה ואף ציין כי היו לו כאבים בכתף. לא ברור מתלונותיו של התובע, אם הכ אב הכרוך בנשיאת משאות כבדים הנו רלוונטי לתקופה מינואר ועד אפריל 2017 או שמא למועד בו הופיע בפני הוועדה.

32. הוועדה כלל לא נתנה את דעתה למקצועו, הכשרתו המקצועית ויתר השיקולים אשר יכולים להיות רלוונטיים במסגרת הנמקת ההחלטה.

33. אשר על כן, התביעה מתקבלת.
עניינו של התובע מוחזר לוועדת הרשות , על מנת שתעיין בדו"ח הפיזיותרפיה מיום 8.1.18 ותנמק את החלטת ה כראוי וכדבעי. בכלל זה, תתייחס הוועדה לטענת התובע ולפ יה אינו מסוגל לבצע את עבודתו או כל עבודה אחרת המתאימה לכישוריו וניסיונו, וגם לאור הפגיעה בכתפיו.

34. המשיב ישלם למערער שכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,200 ₪ וזאת תוך 30 יום.

35. כל אחד מהצדדים רשאי להגיש ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום קבלתו.

ניתן היום, כ"א שבט תשע"ט, (27 ינואר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

גב' נגה בוטינסקי
נציג ציבור עובדים

מוסטפא קאסם שופט

מר יעקב בר-אל
נציג ציבור מעסיקים