הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת ב"ל 42566-02-16

לפני
כב' השופט ד"ר טל גולן
נציג ציבור (עובדים) מר אברהם אלוק
נציג ציבור (מעסיקים) מר דוד אביבי

התובע:
נאיל נסאר, ת.ז. XXXXXX787
ע"י ב"כ: עו"ד ג'ואד ג'ראיסי

-

הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד עדי עינב-גולן

פ ס ק ד י ן

1. מבוא וסקירת ההליכים בתיק – עניינה של התביעה שלפנינו הינו בהכרה בליקוי ממנו סובל התובע לטענתו במרפק ימין על דרך תורת המיקרוטראומה, וזאת לאור הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [ נוסח משולב], התשנ"ה-1995. תביעת התובע לנתבע להכיר בליקוי במרפק ככזה הנובע מתנאי עבודתו נדחתה על ידי הנתבע ביום 2.3.2015, וזאת מהנימוק שלא הוכחה התשתית העובדתית הנדרשת לעניין תורת המיקרוטראומה, וכן מהנימוק שהליקוי ממנו סובל התובע נובע ממצב תחלואי טבעי שאינו קשור לתנאי עבודתו, וכי אין המדובר במחלת מקצוע. מכאן התביעה שבפנינו.

2. ביום 27.2.2017 התקיימה ישיבת הוכחות בהליך, במהלכה העיד בפנינו התובע. בתום הישיבה סיכמו הצדדים בעל-פה. נבהיר, כי גדר המחלוקת בין הצדדים נוגע לשאלה האם יש באופי העבודה שמתואר על ידי התובע, כדי לענות על התנאים הנדרשים ובהתאם לתורת המיקרוטראומה על מנת להצדיק את מינויו של מומחה רפואי מטעם בית הדין, אשר ידון בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין הליקוי שממנו סובל התובע לבין תנאי עבודתו. עוד יודגש, כי בכתב התביעה התובע התייחס לאירוע שאירע לו בעבודתו ביום 20.10.2014, אולם בדיון המוקדם שנערך בפני אב"ד ביום 12.9.2016, הבהיר בא-כוח התובע כי התביעה הוגשה בגין עילת המיקרוטראומה, ולא בגין טענה לקיומו של אירוע תאונתי .

3. התשתית הנורמטיבית – תנאי להכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה הינו "קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע... התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע " (עב"ל (ארצי) 7807-10-12 ג'בור – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 14.1.2014).

4. בעניין חג'יאג (עב"ל ( ארצי) 18324-05-14 חג'יאג – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 2.3.2016) שב וחזר בית הדין הארצי לעבודה על עיקר ההלכות אשר התוו את הדרישות להכרה בפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה, וכך נפסק על ידו:

"תורת המיקרוטראומה באה למלא חלל ריק שהותיר המחוקק, כאשר לא כלל ברשימת "מחלות המקצוע", מחלות שונות שהתפתחו לאורך זמן עקב תנאי העבודה, ובכך הותיר את רשימת המחלות "סגורה"...
על פי הפסיקה כמובא לעיל, על הטוען לקיומה של עילת המיקרוטראומה להוכיח קיומם של שלושה יסודות:
תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונישנות;
קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה;
קביעה לפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני.
הוכחת קיומו של היסוד הראשון – תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונישנות, היא תנאי להעברת עניינו של המבוטח למומחה (יועץ רפואי) לבחינת הקשר הסיבתי ומנגנון הפגיעה (ר' סעיף 16 לפסק הדין בעניין אסתר נוח, וכן עניין חקניזרי).
עוד נקבע כי אותן תנועות חוזרות ונישנות אינן חייבות להיות זהות כי אם "זהות במהותן" באופן כזה שהינן " דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר."

5. באשר לפעולה מסוימת ממגוון פעולות, אשר יש בה כדי לגרום למחלתו של מבוטח בעבודתו, הרי שנפסק לא אחת כי ניתן לעיתים לבודד פעולה מסוימת ולהתייחס אליה כראיה להנחת תשתית עובדתית, וזאת בלבד שהוכח הקשר הסיבתי בין אותה פעולה למחלה. ביחס לכך חזר בית הדין הארצי לעבודה, וציין בעניין ישראל ( עב"ל ( ארצי) 9262-07-14‏ ‏ישראל – המוסד לביטוח לאומי , ניתן ביום 3.12.2015), כדלקמן:

"תדירות התנועות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, קרי ברציפות וללא הפסקות ביניהן, וניתן לבודד פעולות אילו אצל המבוטח ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודת [עב"ל (ארצי) 465/07 עופר יהודאי – המוסד לביטוח לאומי (20.12.2007)], אך עדיין יש להראות כי התנועות חוזרות ונישנות "בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" [עניין אשר יניב].
אין בכוחה של עבודה פיסית וקשה להפוך למיקרוטראומה, ויש לאבחן בין פעילות החוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה [עב"ל (ארצי) 1012/00 אלי שבח – המוסד לביטוח לאומי (28.7.2002)].
יחד עם זאת, במקרה של עבודה מגוונת שבה ניתן לאבחן ולבודד תנועת גוף של מבוטח המבוצעת ברצף על פני פרק או פרקי זמן משמעותיים מתקיימת תשתית עובדתית מספקת לעילת המיקרוטראומה [עב"ל (ארצי) 90/06 אמנון כובש – המוסד לביטוח לאומי (17.8.2006)].ראו גם: עב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי – אסתר נוח (22.12.2014)."

6. לעניין נטל ההוכחה הנדרש במקרה בו הפגיעה בעבודה מבוססת על תורת המיקרוטראומה, נפסק כי הנטל להוכיח את הקשר הסיבתי באותו עניין מוטל על המבוטח: "לצורך יישום תורת המיקרו-טראומה נדרשת רמת הוכחה מוגברת של הקשר הסיבתי, שכן אין קיימות החזקות המקובלות לעניין מחלת מקצוע ואין חלה התשתית העובדתית העומדת בבסיס הוכחתה של תאונת עבודה במתכונתה המסורתית" ( עב"ל (ארצי) 744/08 המוסד לביטוח לאומי – עזרן, ניתן ביום 27.1.2011).

7. מן הכלל אל הפרט – הכרעת בית הדין בתובענה – לאחר ששמענו את עדותו של התובע, וסקרנו את כלל המסמכים הקיימים בתיק, שוכנענו כי דין התביעה להידחות, וזאת אף מבלי להיזקק למינוי מומחה רפואי, וזאת מהטעם כי התובע לא הקים בפנינו תשתית עובדתית לצורך הוכחת עילת המיקרוטראומה.

8. מעדותו של התובע בפנינו עלה, כי עבודתו התאפיינה בגיוון רב, כך שהתובע היה עושה מספר רב מאוד של פעולות ומשימות ביום עבודה ממוצע. הגם שהתובע מיקד את טיעוניו בעבודתו כטפסן, התברר כי הוא גם נהג לעסוק בעבודות בטון, בניית בלוקים, עבודת ברזל, שינוע של חומרי בניין וניקיון. גם לגבי עבודת הטפסנות, כשלעצמה, הרי שהתובע היה עוסק במסגרת זו גם בפעולות ההרכבה וגם בפעולות הפירוק של הפיגומים. בהקשר זה נפנה גם למכתבו מיום 11.1.2015 של התובע לנתבע, ואשר צורף לכתב התביעה ואף לתצהירו של התובע, שם צוין כי "הפגיעה שלי נגרמה עקב עבודה שלי כטפסן, ובדרך כלל אני עובד גם בעבודת בטון ברזל ובניית בלוקים...", וראו בהקשר זה גם סעיפים 5 ו-6 לתצהירו של התובע, שגם מהם עולה פירוט דומה.

9. לאור האמור לעיל, מקובלת עלינו עמדת הנתבע, ולפיה כלל העבודות האלה הצריכו פעולות ותנועות רבות ושונות, תוך כדי שהתובע היה נעזר במכשירי עבודה שונים, ותוך כדי שהאמה הימנית של התובע היתה מופעלת בצורה שונה ומגוונת. לא בכדי הודה בא-כוח התובע ביחס לכך, כי "פעולות טפסנות בניין מטבע הדברים, אמנם כוללות מגוון של מספר פעולות שונות הנלוות כחלק בלתי נפרד מטפסנות בניין, כמו בניית בלוקים, כמו עבודות ברזל...".

10. כך ובין היתר, התובע פירט בפנינו ולגבי היקף הפרויקטים שבהם הוא עבד, כי "לפעמים הייתי נשאר עד לשלב השלד ולפעמים הייתי עובר לשטח אחר" (כל הציטוטים להלן הינם מתוך פרוטוקול דיון ההוכחות). עוד הוא פירט את העבודות השונות שהוא היה עושה באתר הבניה (בשנים 2014-2010) , כדלקמן:

א. לגבי עבודות שיפוץ – " להרוס קירות, לנקות ובניית קירות מחדש. זה שיפוץ בתוך מבנה...", בהיקף שהיה "... משתנה. אני באותו יום הייתי יכול לעבור למקום אחר... לפעמים 3-4 ימים בחודש";

ב. לגבי עבודות טפסנות בשיפוצים – עבודה זו היתה נעשית בהיקף של "בערך יומיים" כאשר המדובר בשיפוץ, אולם בהיקף שונה לחלוטין כאשר המדובר בבניה – "... זה לוקח לפעמים חודשיים או שלושה, לפי גודל הפרויקט, לפעמים מגיע לשנה או שנתיים". שוב יודגש, כי התובע תיאר את עבודתו בשלב זה בטפסנות, כעבודה שכללה מרכיבים שונים ורבים, וללא רכיבים של תנועה שהינם חוזרים ונשנים: "אני מכין ליציקת בטון, טפסנות, דופק מסמרים וקושר אחר כך ברזל, מרימים וקושרים. אחר כך יוצקים ואחרי שבוע מפרקים". ברי בהקשר זה, כי ישנו הבדל בין עבודת ההכנה של יציקת הבטון, לבין עבודת הטפסנות כשלעצמה, לבין פעולת דפיקת המסמרים, לאחר מכן עבודת הפירוק, וכן הלאה. בהקשר זה, לא ניתן לטעון בצורה לקונית, וכפי שנטען על ידי התובע, כי המדובר ב"... [ב]פעולות חוזרות ונשנות ופועלות על אותו מקום מוגדר בגוף, שזה שרירי שורש כף יד ימין ואמה ימין וכיפוף המרפק ויישורו עשרות פעמים ביום";

ג. לגבי עבודות יציקת בטון – " לאחר מכן יציקות ולאחר מכן לפרק את העצים, יציקה זה יום ולפרק זה יום ואז עוברים למקום אחר";

ד. לגבי עבודות בניית בלוקים – " כשהיינו מפרקים את הטפסנות של הגג למשל, היינו צריכים לעשות מחיצות, אז עובדים עם בלוקים... אנו עושים שני מטר בלוקים ולאחר מכן עושים חגורה, ולאחר מכן ממשיכים עם הבלוקים עד שנגיע לגג... אני מורח טיט על הבלוקים ועולים למעלה, שורה שורה, איפה שאני מגיע ואחר כך לאחר שני מטרים בערך, אני עושה פיגום... מעלה אותם מנוף ולאחר מכן פנימה אנו מעבירים ידנית";

ה. לגבי עבודות שביצע התובע לפני היותו פועל בניין (טרם שנת 2010, והחל משנת 1992 ואילך) – התובע המשיך ותיאר, כי בעבר הוא עבד עם משאבת בטון, כך ש"... הייתי מגיע עם המשאבה לשטח, מרכיב צנרת שמחוברת למשאבת מים. לא הייתי מכין את הבטון אלא הייתי מזרים אותו מתוך צנרת. העבודה הייתה להרכיב צנרת הבטון ולפרק אותה. בסוף צריך לשטוף את הצנרת ומחזירים אותה לרכב.... הייתי מכוון את הצינור, מרים אותו ומזיז אותו ממקום למקום. אם זה עמודים היינו מרימים אותו למעלה... זה ידני, וזה לא משאבה שעולה עם מנוף. זה נקרא משאבת מייקו" (ראו בהקשר זה גם סעיף 10 לתצהירו של התובע) . גם כאן, המדובר בפעולה שכלל לא הוכח כי יש בה חזרה כלשהי של תנועה ובהתייחס לעילת המיקרוטראומה, ואף לא באשר לפעולות שתוארו קודם לכן בהיותו פועל בניין;

ו. ראוי לציין עוד, כי טרם העבודה כפועל משאבת בטון, התובע אף עבד כנגר במשך 3 שנים (סעיף 11 לתצהירו של התובע). גם כאן, המדובר בסדרה של פעולות שנעשו באופן ובצורה שהינם שונים זו מזו – ליטוש של לוחות עץ ופורמייקה, חיתוך עצים והרמת ארונות עץ, וכאשר התובע היה משתמש בכלים שונים – שימוש ב מלטשת ידני ת, חיתום עצים עם מסור חשמלי, הדבקת פורמייקה עם דבק מגע ועוד.

11. לסיכום נושא זה, עולה כי כלל עבודתו של התובע, הן בבניין והן יתר הפעולות והמקצועות שבהם עבד התובע, היתה כרוכה בביצוע של מגוון עבודות, והיתה מורכבת מתנועות מגוונות ולא רציפות, אשר כללו עמידה, ישיבה, סחיבה, הרמת משאות במשקלים שונים, דחיפתם והובלתם, בניית קירות ופיגומים בגבהים משתנים, כיפוף, תנועות סיבוביות של המרפק, עבודה על הברכיים, הנפה של חומרים ושל ציוד , הרכבה של ציוד בגודל ובהיקף משתנה, וכיו"ב. כלל התנועות האלה בוצעו על פי סדר משתנה שנקבע על פי צורכי העבודה, וכלל לא ניתן לומר כי עבודת התובע חייבה ביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית שהינה זהה או דומה במהותה – לא לגבי כיפוף מרפק ימין באותו האופן ובאותה הצורה, ולא לגבי הפעלת כוח פיזי דומה במהותו על שרירי האמה הימנית של התובע.

12. באשר לפסיקה שעליה הסתמך התובע – הפסיקה שעליה הסתמך התובע כביסוס לטענתו ביחס לעילת המיקרוטראומה איננה רלוונטית כלל ועיקר לענייננו. באשר לב"ל (ת"א) 18317-06-14 נגר – המוסד לביטוח לאומי , הרי שנסיבותיו העובדתיות הינן שונות לחלוטין מאלה הנידונות בפנינו. באותו מקרה, דובר בעניינו של עובד חברת חשמל שעבד בתחנת חשמל (ולא בעבודות בניין), כאשר במסגרת זו הוא נדרש לבצע פעולה חוזרת ונשנית של סגירת ופתיחת שסתומים (פעולה שהתובע בענייננו כלל לא ביצע). ודוק – עצם העובדה שהמומחה הרפואי באותו המקרה ציין, כי בין המקצועות שבהם ישנה חשיפה לתסמונת "מרפק גולף" (הפגימה שממנה סובל התובע), ניתן לציין את עניינם של פועלי הבניין, אין בה ממש, שכן באותו מקרה לא הוצגה בפני אותו מומחה רפואי התשתית העובדתית הנידונה במקרה שלפנינו. הא ראיה, כי במקרים דומים לאלה שלפנינו, נדחתה התביעה ביחס לעילת המיקרוטראומה – ראו ב"ל ( ב"ש) 1715/07 בורודיאנסקי – המוסד לביטוח לאומי, שם נדחתה תביעה של מפעיל מכונת "בוקסר", שאף הוא לקה בתסמונת דומה לזו שממנה סובל התובע.

13. לגבי עב"ל 295/98 אליאס – המוסד לביטוח לאומי , שגם עליו הסתמך התובע, הרי שהאמור שם דווקא סותר את עמדת התובע, שכן באותו מקרה הוכר המערער בגין " נזק חד פעמי וחולף", וכאשר הטענה לגבי עילת המיקרוטראומה למעשה נדחתה לכל דבר ועניין בפס ק דינו של בית הדין הארצי לעבודה. זאת ועוד, המערער באותו תיק הוכר בגין שטפי דם ותו לא; לגבי ב"ל (ב"ש) 3136/06 בובליל – המוסד לביטוח לאומי , הרי שכפי שציין בא-כוח התובע בעצמו, התביעה בגין עילת המיקרוטראומה נדחתה באותו מקרה. הנה כי כן, גם אותו מקרה יש בו כדי להביא לדחיית עמדת התובע.

14. באשר למאמרים שעליהם הסתמך התובע – לאחר דיון ההוכחות הגיש בא-כוח התובע מספר מאמרים רפואיים לעיונו של בית הדין. איננו סבורים כי יש באמור בהם כדי להצדי ק סטייה מכל מה שנקבע עד כה, ולאור העובדה שהתובע, כאמור לעיל, לא הניח תשתית עובדתית ביחס לעילת המיקרוטראומה.

15. לסיכום – דין התביעה להידחות וכך הננו מורים.

16. לגבי הוצאות – כמקובל בהליכי ביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות.

17. ערעור – ניתן לערער על פסק הדין בתוך 30 ימים מיום קבלתו, לבית הדין הארי לעבודה בירושלים.

ניתן היום, ד' אדר תשע"ז (02 מרץ 2017), בהיעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציג ציבור
(עובדים)

ד"ר טל גולן
שופט

נציג ציבור (מעסיקים)