הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת ב"ל 34288-12-17

לפני:

כב' הנשיא מירון שוורץ
נציגת ציבור (עובדים): גב' נגה בוטנסקי
נציג ציבור (מעסיקים): מר אריה להב

התובע
חאתם עודה
ע"י ב"כ: עו"ד אמיר ח'טיב

-

הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אורנית פיכמן

פסק דין

1. התובע הגיש תביעה זו כנגד החלטות הנתבע שלא להכיר בליקויים שונים מהם הוא סובל בגב, בצוואר ובברכיים , כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה.

2. ביום 6.11.18 הת קיימה בתיק ישיבת הוכחות, בפתחה הודיע התובע כי הוא חוזר בו מהתביעה הנוגעת לפגיעה בצוואר ובברכיים, וכי התיק יתנהל בשאלת ליקוי בגב כתוצאה מתנאי העבודה על דרך המיקרוטראומה.

3. לאחר סיום ישיבת ההוכחות, ולאחר דין ודברים שהתנהל בין הצדדים, הגיעו הצדדים לידי הסכמה ביחס לקיומה של תשתית עובדתית, ובהתאם הוסכם על מינוי מומחה רפואי אשר יחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקוי בגב לו טוען , וזאת בכפוף לעובדות הבאות:

"א. התובע יליד שנת 1954.
ב. התובע עבד בחברת וג'יה פלסט בע"מ החל מחודש 9/06 עד לחודש 12/17.
ג. התובע עבד 6 ימים בשבוע.
ד. במהלך כשעתיים וחצי מיום עבודתו, התובע עבד במכונת החריטה כנצפה בסרטון – החל מתחילתו ועד לדקה 7:22, דקה 15:33 עד דקה 23:35, דקה 24:51 עד דקה 32:03.

ה. הפעולות בסרטון כאמור, בוצעו בזמנים שונים במהלך יום העבודה אשר הצטברו לכשעתיים וחצי ביום. במסגרת יום העבודה בוצעו פעולות נוספות אשר אינן רלוונטיות לצורך חוות הדעת".

4. בהחלטה מיום 2.6.19 מונה ד"ר אברהם ששון כמומחה רפואי מטעם בית הדין, והשאלות שהופנו אל המומחה הרפואי היו כדלקמן:

"א. מהי המחלה או מהו הליקוי שממנו סובל התובע בגב?
ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי כלשהו בין עבודת התובע המתוארת בסעיף 3 לעיל לליקוי?
גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לה נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו ( כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע?
(השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה)".

5. בתשובה לשאלות לעיל, השיב המומחה בחוות דעתו שנתקבלה בבית הדין ביום 19.6.19 כדלקמן:

"א. החולה כבן 55, סובל מכאבי גב על רקע נווני דיסקופטי והיצרות קוטר התעלה המותנית בגובה L4-5. נזק זה גורם לו לצליעה לסירוגין (neurological Claudication) וכאבי רגליים עם קשיים בהליכה.

ב. לא קיים אף קשר, לא ישיר ולא עקיף, בין היצרות ניוונית של התעלה המותנית לבין עבודתו כפי שתוארה במפורט וכפי שהוצגה בפניי.
במידה והיה מקום לחשוש שבקע דיסק L4-5 הוא אשר גרם להיצרות התעלה בגובה זה, אזי היינו צריכים לראות אירוע ספציפי טראומטי שגרם לפריצת הדיסק. מקרה זה לא תואר ולא תועד.
יתרה על כך, איני יכול לראות במהות ובפירוט עבודתו של התובע במפעל מרכיב סביר של הרמת משא כבד מכיפוף ליישור כדי לחשוד בגרימת פריצת דיסק מותני.
ג. באבסטרקט מאמר של BORENSTEIN מ- 06/2000 (מצורף) מסומן A, המחבר מציין כי השפעת העבודה על כאבי הגב פוחתת בעשור האחרון. האטיולוגיה הינה MULTIFACTORIAL.
לא קיימת ספרות רפואית המקשרת ישירות גם את התהליך הניווני בסחוס הבין חולייתי (דיסקים) בעמוד השדרה לבין עבודה פיזית מאומצת בכלל (ראה אבסטרקט מסומן ב-B ומצורף של BATTIE מ-2004).
איני יכול לראות קשר שאינו גרימתי ולא על בסיס החמרה בין מהות עבודתו של מר עודה לבין התפתחות תהליך ניווני בגובה L4 עד S1 בגב התחתון ושגרם להיצרות קוטר בתעלה".

6. חוות הדעת הועברה לצדדים. מטעם הנתבע הוגשה בקשה שבה תמך בקביעת המומחה, ובהתאם התבקש לדחות את התביעה. מטעם התובע הוגשה בקשה למינוי מומחה אחר.

7. ביום 4.8.19 ניתנה החלטה, ולפיה נדחתה בקשת התובע למינוי מומחה אחר:

"לאחר עיון בחוות הדעת, בבקשה ובתגובה לה, לא שוכנעתי כי מתקיימים בענייננו הנסיבות המצדיקות פסילת חוות דעתו של המומחה ומינוי מומחה אחר במקומו.

לא מצאתי ממש בטענות התובע, לפיהן המסקנה המתבקשת מקביעותיו של המומחה הינה כי המומחה דוגל כביכול באסכולה מחמירה. בחוות דעתו עמד המומחה על הליקוי ממנו סובל התובע ("כאבי גב על רקע נווני דיסקופטי והיצרות קוטר התעלה המותנית בגובה L4-5"). בהקשר זה הבהיר המומחה כי המדובר בהיצרות ניוונית שאינה קשורה לתנאי עבודה, עליהם עמד בפירוט. המומחה הבהיר כי תנאי עבודתו של התובע נעדרים "מרכיב סביר של הרמת משא כבד מכיפוף ליישור כדי לחשוד בגרימת פריצת דיסק מותני".
בנוסף, המומחה ציין כי היצרות התעלה יכול להיגרם כתוצאה מאירוע ספציפי טראומטי, ואולם אירוע כזה לא תואר וגם לא תועד בעניינו של התובע.

כן הבהיר המומחה, כי אופי הליקוי ממנו סובל התובע, כלל אינו יכול להיגרם כתוצאה מעבודה פיזית מאומצת, ובתוך כך הפנה לספרות הרפואית התומכת בדעתו:
"באבסטרקט מאמר של BORENSTEIN מ- 06/2000 (מצורף) מסומן A, המחבר מציין כי השפעת העבודה על כאבי הגב פוחתת בעשור האחרון. האטיולוגיה הינה MULTIFACTORIAL.

לא קיימת ספרות רפואית המקשרת ישירות גם את התהליך הניווני בסחוס הבין חולייתי (דיסקים) בעמוד השדרה לבין עבודה פיזית מאומצת בכלל (ראה אבסטרקט מסומן ב-B ומצורף של BATTIE מ-2004)"

אשר לטענות התובע, לפיהן המומחה כביכול דוגל באסכולה רפואית מחמירה, בהקשר זה ראוי לחזור ולהדגיש את שנקבע בהלכה הפסוקה, לפיה על מנת שיפסל מומחה בשל אסכולה מסוימת בה הוא אוחז, יש להוכיח שאסכולה זו עומדת בניגוד להלכה הפסוקה ולהניח תשתית עובדתית מספקת להוכחת הטענה בדבר האסכולה השונה בה אוחז המומחה (ראו למשל, בר"ע 105/09 יגאל אלון - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 03.05.09; עבל 672/08 חיים וייצמן - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 21.06.09; עבל 222/09 דוד חסין - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 01.10.09; עבל 208/09 יהושע לב - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 13.02.11). בענייננו, לא שוכנעתי אודות קיומה של אסכולה רפואית שונה או מקלה. התובע לא תמך את טענותיו בדעה רפואית מוצקה שממנה ניתן להסיק את המסקנה המשפטית לקיומה של האסכולה האחרת שכביכול מיטיבה עם התובע יותר מהאסכולה הרפואית בה דוגל המומחה, ולא הצביע על פסיקה קודמת שהכירה כבר בקיומה של האסכולה.

פסקי הדין אליהם מפנה התובע בבקשתו אינם מבססים את טענותיו אודות קיומה כביכול של אסכולה מקלה וניכר כי פסקי הדין עוסקים באבחנות רפואיות ובנסיבות שונות מאלה אשר בענייננו".
בהתאם לכך, התבקשו הצדדים לפעול להגשת סיכומי טענותיהם.

8. מטעם התובע הוגשו סיכומים, בגדרם חזר על בקשתו למינוי מומחה רפואי אחר או נוסף, לבחינת שאלת הקשר הסיבתי. נטען, כי המומחה תומך באסכולה אשר שוללת קטיגורית את קיומה של תורת המיקרוטראומה במחלות הגב. כמו כן נטען, כי המומחה חרג מהתשתית העובדתית, ובהתאם קבע כי לא קיימת תשתית עובדתית משפטית למיקרוטראומה, דבר שגם מחזק את הטענה כי המומחה תומך באסכולה שאינה מכירה בקיומה של תורת המיקרוטראמה גבית.

דיון והכרעה -

9. עסקינן, כאמור, בתביעה לתשלום דמי פגיעה, כאשר על הפרק עומדת שאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע בגב לבין תנאי עבודתו על דרך המיקרוטראומה.

10. לצורך דיון בשאלת הקשר הסיבתי - מונה המומחה הרפואי – ד"ר אברהם ששון.
על פי ההלכה הפסוקה, קביעת קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה לבין הפגיעה הנטענת בעבודה או שלילת קיומו של קשר כאמור, הינה קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות.
יחד עם זאת, בית הדין מייחד משקל מיוחד לחוות דעת שמוגשת על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים והוא נוהג לייחס משקל רב לחוות הדעת של מומחה מטעם בית הדין וזאת מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מרבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין. (דב"ע תשן/0-48 המוסד לביטוח לאומי - עמירם פיאלקוב , פד"ע כב', 321, דב"ע לו/0-8 סימון דוידוביץ - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז', 374, עב"ל 411/97 דחבור בוטרוס - המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי לב [1], 322).
במקום אחר נפסק כי, בית הדין יסמוך את ידו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. (דב"ע נו/0-244 המוסד לביטוח לאומי - יצחק פרבר , לא פורסם).

ויודגש, המומחה ד"ר ששון הינו מומחה מתחום הרפואה האורטופדי ת והוא בעל הידע הרפואי והמומחיות המקצועית הרלוונטית הנדרשת לבחינת השאלה הרפואית הנ"ל. מדובר במומחה אובייקטיבי לחלוטין שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין ואין לו כל עניין בתוצאות המשפט.

11. כפי שפורט בהרחבה לעיל, עולה כי המומחה נתן את דעתו באופן מקיף ומפורט לכלל הנושאים עליהם נשאל. המומחה התייחס לתנאי עבודת התובע לאופייה ולהיקפה . ניכר כי המומחה בחן את מכלול הנתונים הרלוונטיים. בניגוד לנטען על ידי התובע, לא מצאנו כי חסרה בחוות הדעת התייחסות לנתון כלשהו ולא מצאנו כי המומחה חרג מהעובדות. בחינת מסקנות המומחה ביחס לנתונים שסקר, מעלה כי הן מבוססות היטב.

מכלול חוות הדעת, מוביל למסקנה חד משמעית, לפיה לא קיים קשר סיבתי (" כאבי גב על רקע נווני דיסקופטי והיצרות קוטר התעלה המותנית בגובה L4-5"), וגם לא בדרך של החמרת מצב. בהקשר זה הסביר המומחה את דעתו המבוססת על העובדות המוסכמות והתיעוד הרפואי שעמד לפניו, באופן מפורט ומנומק. המומחה ציין בחוות דעתו כי " לא קיים אף קשר, לא ישיר ולא עקיף, בין היצרות ניוונית של התעלה המותנית לבין עבודתו כפי שתוארה במפורט וכפי שהוצגה בפניי". לדעת המומחה, אופי הליקוי אינו מתאים למאפייני העבודה שהובאו בהחלטת המנוי.
"איני יכול לראות במהות ובפירוט עבודתו של התובע במפעל מרכיב סביר של הרמת משא כבד מכיפוף ליישור כדי לחשוד בגרימת פריצת דיסק מותני...איני יכול לראות קשר שאינו גרימתי ולא על בסיס החמרה בין מהות עבודתו של מר עודה לבין התפתחות תהליך ניווני בגובה L4 עד S1 בגב התחתון ושגרם להיצרות קוטר בתעלה".

כמו כן, המומחה עמד על כך שאופי הליקוי "היצרות ניוונית של התעלה" יכול להיגרם כתוצאה מ"אירוע ספציפי טראומטי ", ואולם אירוע כזה לא תואר ולא תועד בעניינו של התובע.

בנוסף, המומחה הפנה בספרות הרפואית אשר תומכת בדעתו:
"באבסטרקט מאמר של BORENSTEIN מ- 06/2000 (מצורף) מסומן A, המחבר מציין כי השפעת העבודה על כאבי הגב פוחתת בעשור האחרון. האיולוגיה הינה MULTIFACTORIAL.

לא קיימת ספרות רפואית המקשרת ישירות גם את התהליך הניווני בסחוס הבין חולייתי (דיסקים) בעמוד השדרה לבין עבודה פיזית מאומצת בכלל ( ראה אבסטרקט מסומן ב-B ומצורף של BATTIE מ-2004) ".

אשר לחות הדעת אליה מפנה התובע (שניתנה בתיק בל 63094-11-17), נציין, שאין ללמוד גזירה שווה מאותו עניין שנדון שם לענייננו , לא כל שכן על קיומה כביכול של אסכולה, ודאי כאשר מדובר בחוות דעת המבוססת על עובדות שונות בתכלית מהעובדות שבענייננו.
כמו כן, לא שוכנענו בטענת התובע לפיה המומחה ד"ר אברהם ששון תומך באסכולה אשר שוללת קטיגורית את קיומה של תורת המיקרוטראומה במחלות הגב, ודברים כאלו ודאי אינם עולים מחוות הדעת.

12. הנה כי כן, המומחה קבע נחרצות כי לא קיים קשר סיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע בגב לבין תנאי עבודתו על דרך המיקרוטראומ ה. המומחה היה מודע לכל הנתונים בעניינו של התובע ותשובותיו היו מפרטות, ועל כן החלטנו לאמץ את קביעותיו . בהתאם לכך, לא מצאנו צורך במנוי מומחה אחר או נוסף, כפי שגם הבהרנו בהחלטה מיום 4.8.19, בה נדחתה בקשת התובע בהקשר זה (ראו בסעיף 7 לעיל).

13. על בסיס כלל האמור לעיל – התביעה נדחית.
בנסיבות העניין – אין צו להוצאות.

14. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום, כ"ג בחשון תש"פ (21 בנובמבר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

גב' נגה בוטנסקי
נציגת עובדים

מירון שוורץ , נשיא
אב"ד

מר אריה להב
נציג מעסיקים