הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת ב"ל 31529-12-18

לפני:

כב' השופטת לובנא תלחמי סוידאן

המערערת:
אחלאס חביב אללה עז אלדין
ע"י ב"כ: עו"ד גאדה חליחל

-

המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד מחמד גאנם

פסק דין

1.        ביום 1/1/18, ניתן בעניינה של המערערת פסק דין בתיק בל 16002-10-17 (כב' הרשמת רויטל טרנר, בתוארה אז) , לפיו הוחזר עניינה לוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית), באותו הרכב, על מנת שתפעל כדלקמן:

"א. הוועדה תבחן בשנית את קביעתה בתחום הקרדיולוגי, בשים לב לבדיקת אקו לב מיום 27/3/17.
ב. הוועדה תדון בתלונותיה של המערערת בתחום האורתופדי, כפי שעולה מכתב הערר.
ג. הוועדה תדון בתלונותיה של המערערת, ביחס לליקוי ראיה.
הוועדה תזמן את המערערת באמצעות בא כוחה ותאפשר להן לטעון את טענותיהן."
(להלן: "פסק הדין" ).

2. ביום 16/8/18, התכנסה הוועדה הרפואית לעררים (להלן: "הוועדה") והחליטה כי למערערת 40% נכות, החל מיום 2/5/04, בגין מחלת לב מסתמית ופרפור פרוזדורים.
כנגד החלטת הוועדה הנ"ל הוגש הערעור אשר לפניי.

3. ביום 7/5/19, הגיש המשיב את תשובתו לערעור במסגרתה הודיע על הסכמתו לקבלת הערעור באופן חלקי, כך שעניינה של המערערת יוחזר לוועדה, באותו הרכב, על מנת שתדון בתלונות המערערת בתחום האורטופדי ותשקול האם יש מקום להיוועץ במומחה רפואי בתחום זה, וכן תדון בתלונות המערערת ביחס לליקוי הראייה ותשקול האם יש מקום להיוועץ במומחה רפואי בתחום זה. בתגובתו המשיב טען כי דין טענות המערערת ביחס לתחום הקרדיאלי להידחות וכי אין הצדקה להחלפת הרכב הוועדה, כפי שיפורט להלן.

4. ביום 14/5/19, הגישה המערערת תגובה בה טענה, בין היתר, כי אין מקום להחזיר את עניינה לוועדה באותו הרכב, וכי יש לקבל את הערעור במלואו.

5. ביום 15/5/19 התקיימה ישיבת שמיעת טיעונים בפני כב' הרשמת מירב ניר שלו, במהלכה העלו ב"כ הצדדים את טיעוניהם ובסופה ניתנה החלטה על העברת התיק לשופט/ת למתן פסק דין.

6. ביום 19/5/19, הגישה המערערת הודעה בה ביקשה כי תגובתה מיום 14/5/19 תעמוד בפני השופט אליו הועבר התיק.

7. עיקר טענות המערערת –
א. המערערת סובלת מבעיות קשות בתחום הקרדיולוגיה, העיניים והאורתופדיה.
ב. הוועדה לא בדקה ו/או התייחסה לעניין העיניים ולעניין האורטופדי, כמצוות פסק הדין, ואף הרכבה לא כלל רופא עיניים.
ג. בעניין הקרדיולוגי לא בוצעה בדיקה והוועדה סרבה לקבל מסמכים אותם ביקשה המערערת להציג בנוגע למצבה הקרדי ולוגי וכן סירבה לשמוע את דבריה.
ד. החלטת הוועדה ניתנה ללא הנמקה וללא שנערכה השוואה בין בדיקה עדכנית לבדיקות קודמות. אין התאמה בין תוצאות הבדיקות אשר צוטטו ובין קביעת הוועדה.
ה. מקריאת הפרוטוקול עולה כי הוא נעשה רק על מנת לצאת לידי חובה וכי הוועדה נעולה בדעתה. ועדה המתעלמת מהוראות מפורשות אשר ניתנו במסגרת פסק דין הינה ועדה הנעולה בדעתה ואשר אינה רוצה לקיים דיון.
ו. אין לקבל את טענת המשיב כי הוועדה לא שמה לב להוראות פסק הדין ויש לדחות את השערת המשיב כי נוצר בלבול בשל הליכים נוספים.
ז. ועדה מאוחרת קבעה למערערת נכות צמיתה בתחום הקרדיולוגיה בשיעור 50%, דבר השומט את הבסיס מקביעת הוועדה ומוכיח כי היא נעולה בדעתה, וכי פעלה מתוך שיקולים זרים ואשר ניסתה בכל מאודה למנוע מהמערערת קבלת קצבאות להם היתה זכאית עוד לפני מועד התכנסותה.

8. עיקר טענות המשיב –
א. דין הערעור להתקבל בחלקו, מאחר והוועדה לא התייחסה לתלונות המערערת בתחום האורתופדי ובתחום הראיה , כפי שהורה לה פסק הדין .
ב. אין כל הצדקה להחלפת הרכב הוועדה כיוון שלא מדובר בוועדה הנעולה בדעתה או בעלת משוא פנים, אלא שעקב חוסר תשומת לב הוועדה לא שמה לב למלוא הנחיות פסק הדין והדבר נבע מהליך נוסף של בדיקה מחדש אותו הגישה המערערת במקביל. מצב זה של ניהול מספר הליכים במקביל הוביל לבלבול .
ג. לא ניתן לטעון למשוא פנים כאשר הוועדה לא קיימה כלל דיון ואין כל אינדיקציה לכך. פגם זה ניתן לתיקון בהשבת העניין לוועדה באותו הרכב עם הנחיות מפורשות.
ד. בתחום הקרדיולוגיה, דין טענות המערערת להידחות שכן מדובר בשיקול דעת רפואי של הוועדה . הוועדה מילאה אחר הור אות פסק הדין אשר התייחסה לבדיקת האקו לב מיום 27.3.2017. הוועדה לא נדרשה לבדיקה קלינית חוזרת ולא היתה מחויבת לעשות כן.

9. החלטת הוועדה –  המערערת הופיעה בפני הוועדה ומסרה: "מבקשים לפעול לפי
פס"ד, אין מסמכים חדשים".
בפרק "ממצאים בבדיקת הועדה", נרשמו הדברים הבאים:
"מבחינה קרדיאלית: באקו לב מיום 27.3.2017 שטח מסתם מיטרלי מעל 3 ס"מ – תקין, הגדלה של פרוזדור שמאלי – 44 מ"מ, הרחבה קלה של החדר השמאלי, אי ספיקה מיטרלית בינונית, ל"ד סיסטולי פו רמונרי 35 מ"מ כספית, לא מוגבר. לפי נתונים אלו, נכותה תואמת 40%, כפי שנקבעה בוועדות קודמות. אין בבדיקת האקו העדכנית, מיום 27.3.17, כדי לשנות את דעת הוועדה".

10. הכרעה – לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, וכלל החומר אשר בתיק, הגעתי למסקנה לפיה דין הערעור להתקבל בחלקו, כך שעניינה של המערערת יוחזר לוועדה באותו הרכב, וזאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.

11. בהתאם לסעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995, בית הדין מוסמך לדון בערעורים על החלטות ועדות לעררים, בשאלות משפטיות בלבד. לא אחת נפסק, כי על בית הדין לבחון אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (ר' עב"ל 10014/98 הוד – המל"ל , פד"ע לד 213, 1999). עוד נפסק בהקשר זה, כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הינן קביעות רפואיות מובהקות, הנמצאות בתחום סמכויות הבלעדי של הוועדה, וכי בית הדין אינו מוסמך להתערב בהן (עב"ל 217/06 בן צבי – המל"ל, מיום 22.6.06), כשאחת החובות המוטלות על הוועדה לעררים, שהינה גוף מעין-שיפוטי, היא חובת ההנמקה שמטרתה לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (דב"ע שם/01-X318 עטיה – המל"ל, פד"ע טו(1) 60).

12. על פי הפסיקה, משמוחזר עניינו של מבוטח על ידי בית הדין לוועדה הרפואית לעררים בפסק דין עם הוראות, על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין, ואל לה לוועדה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה (דב"ע נא/29-01 פרנקל – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד' 160). אם מילאה הוועדה כראוי אחר הוראות פסק הדין, לא ניתן לומר כי נפלה טעות שבחוק, המחייבת התערבות בית הדין בהחלטתה. אך אם מילאה הוועדה אחר הוראות פסק הדין בחלקן, או לא מילאה כראוי אחר הוראות פסק הדין, יש בכך משום פגם משפטי.

13. אשר להוראת פסק הדין בתחום הקרדיולוגיה – הוועדה נדרשה לבחון בשנית את קביעתה בתחום הקרדיולוגיה, בשים לב לבדיקת אקו לב מיום 27.3.2017. מפרוטוקול הוועדה, אשר כללה רופא מומחה למחלות לב, עולה כי פירטה את ממצאי בדיקת האקו לב ומצאה כי נכותה של המערערת תואמת את נכותה כפי שנקבעה בוועדות קודמות. הוועדה ציינה כי אין בבדיקה זו כדי לשנות את דעתה. בניגוד לנטען בהודעת הערעור, פסק הדין המחזיר לא הורה על בדיקת המערערת מחדש והוא גם לא אפשר למערערת להגיש לוועדה תיעוד חדש, ומכאן לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה בעניין זה משהוראת פסק הדין בתחום זה קוימה והחלטת הוועדה בנוגע אליה מנו מקת וברורה.

11. אשר להוראות פסק הדין בתחום האורתופדי ובתחום העיניים – הצדדים מסכימים כי שתי הוראות הנוגעים לתחומים הנ"ל לא קוימו, כפי שעולה מפרוטוקול הוועדה.

12. האם בנסיבות אלו, בהן לא היתה התייחסות כלל מטעם הוועדה לשתי הוראות מבין שלושת הוראות פסק הדין, יש הצדקה להחזרת עניינה של המערערת לוועדה בהרכב חדש ?

13. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, וכלל החומר אשר בתיק, אין לקבל את טענת המערערת לפיה מדובר בוועדה הנעולה בדעתה. אכן נפגם פגם משפטי בהחלטת הוועדה – אי התייחסות להוראות פסק הדין במלואן – אך עובדה זו, כשלעצמה, אינה מביאה למסקנה האוטומטית אותה מבקשת המערערת לקבל ולפיה מדובר בוועדה נ עולה. מהפרוטוקול עולה כי לא היה כלל דיון ו/או הכרעה כלשהי בתחום האורטופדי ובתחום העיניים. בנסיבות אלו, מסתבר יותר כי מדובר בפגם בעבודת הוועדה אשר אינו יורד לשורשו של עניין, זאת מאחר ואין לפניי אינדקציה כלשהו לפיה הוועדה נמנעה באופן מכוון מלמלא אחר כל הוראותיו המפורשות של פסק הדין, וכי היא נעולה בדעתה שלא להעניק למערערת נכויות בתחום זה – כפי שסבורה המערערת.
בנוסף, אין בהחלטה מאוחרת של וועדה רפואית אחרת אשר דנה בעניינה של המערערת בתחום הקרדיולוגי, וקבעה נכות לתקופה אחרת, על מנת להצביע על היות הוועדה נשוא הליך זה נעולה בדעתה.

14. ככלל ובהתאם להלכה הפסוקה, דרך המלך בקשר להחזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית היא החזרתו לוועדה באותו הרכב על מנת שתתקן את הפגמים שנפלו בהחלטתה, בהתאם להוראות אשר ניתנו לה על ידי בית הדין . רק במקרים נדירים בהם עולה חשש של ממש כי הוועדה תהא "נעולה" על החלטתה הקודמת, מועבר העניין לוועדה בהרכב אחר (ראו עב"ל (ארצי) 778/08 מיכאל דהן - המוסד לביטוח לאומי (19.10.09)) . עניינה של המערערת אינו נופל בגדר המקרים החריגים הנ"ל.
אמנם מדובר בהתכנסות שנייה לאחר פסק דין מחזיר, אולם במקרה זה יש מקום להשיב את הדיון לוועדה על מנת שתשלים את עבודתה ותפעל בהתאם להוראות ב' וג' לפסק הדין .

14. סיכומו של דבר, הערעור מתקבל בחלקו, כך שעניינה של המערערת מוחזר לוועדה הרפואית לעררים, באותו הרכב, על מנת שתפעל כדלקמן:
א. הוועדה תדון בתלונותיה של המערערת בתחום האורתופדיה, כפי שעולה מכתב הערר.
ב. הוועדה תדון בתלונותיה של המערערת, ביחס לליקוי בתחום הראיה.
ג. המערערת תוזמן להופיע בפני הוועדה, באמצעות בא כוחה.

15. בנסיבות העניין, בשי ם לב לנימוקי הערעור והסכמות המשיב אשר עלו בשלב הגשת תשובתו – אין צו להוצאות.

16. ככל ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה, עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, י"ד תמוז תשע"ט, (17 יולי 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

לובנא תלחמי סוידאן , שופטת