הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת ב"ל 27161-09-18

לפני כב' השופטת לובנא תלחמי סוידאן

המערער:
איתן יהודה וייס
ע"י ב"כ עו"ד אלי מלול

-

המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד מחמד ג'אנם

פסק דין

1. ביום 14/7/17, נפגע במערער בגבו בתאונה אשר הוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה.

2. וועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערער את הנכויות הבאות:
100% נכות זמנית ליום 15/7/17 .
100% נכות זמנית מיום 14/10/17 עד ליום 15/10/17 .
0% נכות צמיתה החל מיום 16/10/17 .

3. המערער הגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון. וועדה רפואית לעררים התכנסה ביום 13/8/18 (להלן: "הוועדה"), וקבעה כדלקמן:
100% נכות זמנית ליום 15/7/17 .
100% נכות זמנית מיום 14/10/17 עד ליום 15/10/17 .
30% נכות זמנית מיום 16/10/17 עד ליום 31/12/17 .
20% נכות זמנית מיום 1/1/18 עד ליום 30/4/18 .
10% נכות זמנית מיום 1/5/18 עד ליום 31/7/18 .
0% נכות צמיתה החל מיום 1/8/18 .

כנגד החלטת הוועדה הנ"ל הוגש הערעור אשר לפניי.

4. עיקר טענות המערער –

א. המערער סובל מכאבים בגב התחתון המקרין לרגליים, מתקשה בכיפוף הגב וסובל מנימולים וזרמים ברגליים.
ב. הוועדה התייחסה לחוות דעתו של ד"ר גאזי חביבאללה באופן לקוני, כשמדובר במסמך מהותי המחייב התייחסות מנומקת ומפורטת.
ג. לא מובן כיצד הוועדה קבעה נכויות זמניות.
ד. הוועדה קבעה כי קיים נסיון האדרה של הממצאים האובייקטיביים, כשלא ניתן להבין לאיזה ממצאים התכוונה. היה עליה להזהיר את המערער כי קיים ניסיון של האדרה.
ה. הוועדה ציינה בסעיף 10 לפרוטוקול כי מדובר בממצאים ניווניים לחלוטין, דבר שלא בא לידי ביטוי בסעיף 6 לפרוטוקול.
ו. למערער לא נערכה בדיקה נוירולוגית כלל, על אף שהרכב הוועדה כלל נוירולוג וד"ר חביבאללה מטעם המערער מפרט כי נמצאה בעיה נוירולוגית אורטופדית.

5. עיקר טענות המשיב –
א. הוועדה פעלה כנדרש, עיינה בחומר הרפואי, שמעה את המערער ואת בא כוחו, ערכה דיון, ביצעה בדיקה קלינית וציינה שמדובר בממצאים תקינים .
ב. הוועדה דנה בחוות דעתו של ד"ר חביבאללה וציינה כי לא מצאה את המגבלות שצוינו בחוות הדעת, ולכן אין היא מקבלת את מסקנתו. בהתאם לפסיקה די בשוני בממצאים כדי להוות נימוק לסטייה מחוות הדעת.
ג. הוועדה התייחסה לבדיקות הדימות וציינה אותם בפרוטוקול, כשאין פסול בקביעתה לפיה ממצאי הדימות הצביעו על ממצאים ניווניים לחלוטין. מדובר בקביעה רפואית שבסמכותה.
ד. הוועדה רשמה "עוד בטרם נעשה ניסון ליישר את ברכיו נרתע לאחור", אך מאידך מבחן הלסג היה שלילי – מכאן נובע הסבר הוועדה לעניין נסייון ההאדרה. הוועדה הצליחה להגיע לממצאים אובייקטיביים, ומכאן אין מקום להזהיר את המערער.
ה. הוועדה קבלה את הערר ביחס לנכות הזמנית, ובכך הפעילה את שיקול הדעת הרחב העומד לה בעניין זה.
ו. הוועדה בדקה את הכוח הגס בגפיים תחתונות, שהיה תקין, נרשם שהלורדוזיס המותני שמור ללא ספזם. ד"ר חביבאללה אינו נוירולוג ואף לא קבע כל נכות לפי פריט נוירולוגי.

6. החלטת הוועדה – המערער הופיע בפני הוועדה, בליווי בא כוחו, והעלה את התלונות הבאות: "כאבים בגב התחתון עם הקרנה ל2 הרגליים עד לקרסול. מצרף בדיקת 12.7.18 EMG. ". ואילו בא כוחו מסר: "במידה והועדה סבורה כי קיים מצב קודם נא לעשות עובר ושב. נבקש לקבוע נכות זמנית.".

בהתייחסותה לממצאי בדיקות וציל ומים, רשמה הוועדה את הדברים הבאים:
"12.7.18 EMG – חשד לנזק שורשי כרוני קל ב L4-L5 יותר מצד ימין.
MRI עמ"ש מותני מ13.11.17- בלט היקפי מנוון עם לחץ קל על השק ונקב מימין בגובה. ממצא דומה עם היצרות קשה של השק L4-L5 L3-L4 עיבוי של הלי גמנטום והיצרות בינונית של השק בגובה L2-L3 בגובה L1-L2 כל הממצאים הינם ממצאים ניווניים. לא נמצאו ממצאים חבלתיים בצילומי דימות אלו. ".

בפרק "ממצאים בבדיקת הוועדה", נרשם:
"בבדיקה אורטופדית – מתהלך ללא צליעה עמידה על קצות אצבעות ועקבים תקינה, בכפיפה לפנים מגיע עם קצות אהאצבעות עד גובה השליש המרוחק של השוקיים. בעת ישיבתו בשולי שפת הבדיקה עוד בטרם נעישה ניסיון ליישר את ברכיו נרתע לאחור. מאידך, מבחן הלסג היה שלילי, כח הגס בגפיים התחתונות היה תקין. וישב בשפת הבדיקה ללא קושי שרגליו ישרות וגבו זקוף. הלורדוזיס המותני נמצא שמור ללא ספאזם פרה וורטברלי. הטיית הגב לצדדים – 35 מעלות לכל צד. ".

הוועדה סיכמה את מסקנותיה וקבעה כדלקמן:
"קיים ניסיון האדרה של הממצאים האובייקטיבים בדיקה שנמצאו תקינים לחלוטין ממצאי צילומי הדימות הצביעו על ממצאים ניווניים לחלוטין ללא ממצאים חבלתיים. הועדה עיינה בחוו"ד של ד"ר חביבאללה מ28.4.18 ממצאי בדיקת הועדה נמצאו שונים מאלו שנמצאו ע"י הרופא כמתואר בחוות דעתו ולפיכך אין הועדה מקבלת את מסקנותיו, מאידך מקבלת הועדה את הערעור לעניין נכות זמנית וקובעת נכות זמנית בשיעור 30% מיום 31.12.17 – 15.10.17. 20% מ1.1.18-30.4.18
10% מ1.5.18-31.718 לאחר מכן נכותו יציבה בשיעור 0% כפי שנקבע בדרג I ."

(הציטוטים לעיל מפרוטוקול הוועדה הובאו במלואם, על טעויות הכתיב ו/או ההדפסה אשר נפלו בהם, ככל ונפלו).

7. הכרעה – לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, וכלל החומר אשר בתיק, הגעתי למסקנה לפיה דין הערעור להידחות , וזאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.

8. בהתאם לסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, במסגרת ערעור על החלטות וועדות לעררים, מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד. לא אחת נפסק, כי על בית הדין לבחון אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (ראו בין היתר עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213, 1999). עוד נפסק כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הינן קביעות רפואיות מובהקות, הנמצאות בתחום סמכויות הבלעדי של הוועדה, וכי בית הדין אינו מוסמך להתערב בהן (עב"ל (ארצי) 217/06 בן צבי – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 22.6.2006), כשאחת החובות המוטלות על הוועדה לעררים, שהינה גוף מעין-שיפוטי, היא חובת ההנמקה שמטרתה לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (דב"ע שם/01-X318 עטיה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו(1) 60).

9. מעיון בפרוטוקול עולה כי בבדיקתו הקלינית של המערער ע"י הוועדה עלו ממצאים תקינים, כשהוועדה מציינת זאת בסיכום מסקנותיה באופן אשר אינו משתמע לשתי פנים. מנגד, בבדיקתו הקלינית של ד"ר חביבאללה עלה כי למערער הגבלה בינונית בעמ"ש מותני.
הלכה פסוקה היא, כי שעה שהממצאים הרפואיים שמצאה ועדה שונים מאלה ששימשו כתשתית למומחה שהכין חוות דעת, מובן מאליו שאף המסקנות הנובעות מאותם ממצאים יהיו שונות. מכאן כי קביעה בדבר שוני בממצאים דיה כדי לצאת בידי חובת הנמקה עניינית ומנומקת (ברע 43909-03-11 חיים אסולין –המל"ל [מיום 06.11.11]).
מהפרוטוקול עולה כי הוועדה עיינה בחוות דעתו של ד"ר חביבאללה, הפנתה לשוני בממצאי בדיקתו לעומת בדיקתה , וקבעה כי "לפיכך" אינה מקבלת את מסקנותיו. בכך עמדה הוועדה בחובת ההנמקה בהתאם להלכה הפסוקה, ולא נפל פגם משפטי בהחלטתה בעניין זה.

10. יש לדחות את טענות המערער בכל הנוגע להתייחסות הוועדה לממצאי בדיקות הדימות. הפרוטוקול מעלה באופן ברור ומפורש כי הוועדה התייחסה לבדיקות ממצאי הדימות, רשמה את ממצאיהם, וציינה כי כי מדובר בממצאים ניווניים לחלוטין. העובדה לפיה התייחסות הוועדה הי תה גם בפרק 6 לפרוטוקול (פרק התייחסות לממצאי הדימות) וגם בפרק 10 (פרק המסקנות), אינה מהווה פגם משפטי.

11. יש לדחות את טענת המערער לפיה לא נערכה למערער בדיקה נוירולוגית – מהפרוטוקול עולה כי הוועדה, שהרכבה כלל נוירולוגית, ערכה למערער בדיקה נוירולוגית ורשמה את ממצאיה באופן מפורט, וכי הבדיקה היתה תקינה. יש לציין כי גם ד"ר חביבאללה מטעם המערער, שהינו מומחה אורטופד, לא קבע כי למערער נכות נוירולוגית כלשהי.

12. יש לדחות את טענת המערער באשר לקביעת הנכות הזמנית – ערר המערער בעניין זה נתקבל במלואו כשהוועדה קבעה נכויות זמניות, בשיעורים שונים, לתקופה של כ- 9.5 חודשים , החל ממייד לאחר תום תקופת דמי הפגיעה עד לסוף החודש שלפני החודש בו התכנסה, כשברור כי למערער אין הגבלה החל ממועד התכנסות הוועדה וזאת לפי ממצאי בדיקתה הקלינית. מעבר לנדרש, בכל הנוגע לקביעת נכות זמנית, שיעורה ואורכה, כבר נפסק כי לוועדה שיקול דעת מקצועי רחב בעניין זה, כשהמערער לא הצביע על חוסר סבירות כלשה ו בהחלטתה בעניין זה.

13. בניגוד לטענת המערער – לא היתה על הוועדה חובה להזהיר ו הואיל וה תרשמה כי בהופעתו לפניה הוא הציג האדרה של הממצאים. כאמור, מהפרוטוקול עולה כי הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית יסודית מלאה, ממנה עלה כי אינו סובל מהגבלה כלשהי, וזאת בצד התרשמותה כי המערער מאדיר את הממצאים אשר עלו בבדיקה, ובכך לא נפל פגם משפטי כלשהי.

14. סיכומו של דבר, לא מצאתי כל טעות משפטית בפעולות הוועדה מושא הערעור או במסקנותיה, ומכאן דין הערעור להידחות.

על אף שלא נמצא ממש באף טענה מהטענות אותם העלה המערער, הואיל ומדובר בהליך מתחום הביטחון הסוציאלי, החלטתי לא ליתן צו להוצאות.

15. ככל ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה, עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ח' אדר ב' תשע"ט, (15 מרץ 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

לובנא תלחמי סוידאן , שופטת