הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת ב"ל 2475-01-18

לפני:

כב' השופטת רויטל טרנר
נציגת ציבור (עובדים) גב' פביאן ליטל כהן לוגסי
נציג ציבור (מעסיקים) מר ראובן גבריאל כהן

התובע
משה זיתוני
ע"י ב"כ: עו"ד גיא דורון

-

הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד עדי עינב גולן

החלטה

1. התובע הגיש לנתבע תביעה להכיר באירוע מיום 19.5.2017 כתאונת עבודה. תביעתו של התובע נדחתה על ידי הנתבע מהנימוק שהתאונה לא ארעה תוך כדי ועקב עבודתו.
כנגד החלטת הנתבע הוגשה התביעה שלפנינו.

2. במסגרת כתב התביעה, התובע טען כי במועדים הרלוונטיים לתביעה עבד כשכיר במוסך דניגלס בע"מ בתפקיד מנהל עבודה ומכונאי רכב. עוד טען התובע כי ביום 19.5.2017, עת עמד על סולם לצורך בדיקת תקינות מדרגות שהותקנו לרכב חדש, החליק ונפל על כתף ימין (להלן: התאונה). במסגרת בדיקות שנערכו לתובע לאחר הפגיעה, התגלה קרע בגיד בכתף ימין.

3. הנתבע הגיש כתב הגנה בו טען בין היתר כי כאשר הגיש התובע תביעתו לנתבע, ציין כי מועד התאונה היה ביום 12.5.2017, מועד בו על פי רישומי הנוכחות לא עבד. עוד טען הנתבע כי קיימת סתירה בין המועד הנקוב בכתב התביעה לבין המועד שצוין בתביעה לנתבע וכן לבין המועד שצוין על גבי טופס 250 – 6.6.2017.

4. בשים לב למחלוקת שבין הצדדים לא היה מנוס משמיעת ראיות. מטעם התובע הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעמו ומטעם שני עובדים במוסך – מר גוואד שחאדה ומר חמזה פורקה. הנתבע הגיש את הודעותיהם לחוקר של התובע, מר שח אדה וגב' מורן אטיאס מנהלת החשבונות במוסך.

דיון והכרעה

5. 'תאונת עבודה' היא תאונה שאירעה למבוטח, תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו, כאשר המבחן היסודי להיותו של אירוע בגדר תאונה הוא הפתאומיות. הלכה היא שתאונה היא אירוע פתאומי שניתן לאתרו במישור הזמן והשטח – כלומר ניתן לקבוע בדיוק מתי והיכן התרחש (דב"ע שם/0-96 המוסד לביטוח לאומי נ' אמנון ויל, פדע יב 225; דב"ע לא/0-5 אסתר ושדי נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ב 200). נפסק כי "יסוד הכרחי לקיום תאונת עבודה הוא קיום תאונה, והנטל להוכיח יסוד זה רובץ על התובע" (בג"צ 3523/04 גבריאל למברגר נ' בית הדין הארצי לעבודה , פ"ד נח(5) 104).

בהוכחת האירוע יש לייחס משקל רב לאנמנזה, שהרי פרי הניסיון מלמד כי הרישומים הרפואיים הם מהימנים, מדויקים וכן סביר כי הם מעגנים עובדות נכונות שנמסרו על ידי התובע, המעוניין לקבל את הטיפול הרפואי הנכון (דב"ע מב/0-160 אבו ערב עלי נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע טו 281; דב"ע מט/0-23 המוסד לביטוח לאומי נ' שמעון הירשהורן פד"ע כ 349). עם זאת, ההלכה בעניין משקל האנמנזה רפואית אינה מאיינת ראיות אחרות המונחות בפני בית הדין, כאשר האנמנזה היא אחת הראיות מתוך מכלול הראיות. כמו כן, אין ליתן לאנמנזה משקל מכריע ומוחלט לדחיית התביעה כל אימת שלא מזכיר מבוטח במפורט ובמדויק בהיותו בבית חולים את אירועי העבודה (ב"ל 176/99 גרץ דניאל נגד המוסד לביטוח לאומי,(16.07.02); עב"ל 37/03 משה פרומברג נגד המוסד לביטוח לאומי, (20.07.04))

6. האם אכן ארעה לתובע תאונת העבודה הנטענת? כבר בנקודה זו נציין כי התובע הותיר עלינו רושם מהימן ביותר ועל כן השתכנענו כי האירוע לו הוא טוען אכן התרחש ב מהלך עבודתו.

7. בתצהירו, טען התובע כי בעת שעמד על סולם לצורך בדיקת תקינות למדרגות שהותקנו לרכב חדש שהיה אותה שעה על "ליפט", החליק ונפל על כתף ימין. התובע חזר על גרסה זו גם כאשר נחקר בחקירה נגדית, ואף הוסיף וציין פרטים נוספים ביחס לאותו אירוע:
"ש. אתה עלית על סולם לא כדי לנהל, עבדת פיזית?
ת. לא עבדתי פיזית.
ש. מה עשית?
ת. מי שהרכיב את המדרגות זה עובדים שלי, לא אלה שהגיעו להעיד, אנו מתקינים במדרגות לפי בקשת הלקוח, המתקינים התקינו מדרגות ונוצרה בעיה שהדלת האחורית ימנית פגעה במדרגה, לא אפשרה לה לפתוח, המדרגה לא ישבה במקום, לצורך העניין הייתי צריך לעלות למעלה כדי לראות מה מידת הנגיעה של הדלת, כדי לראות עם אפשר להנמיך אותה טיפה כדי שלא תיגע בדלת, כי היא יכולה לשרוט אותה.
ש. ואז מה קרה?
ת. איך שאני עולה ומתחיל לפתוח את הדלת, לקחתי מרחק מסוים בום הסולם פתאום התמוטט ואני, היה קיר, פחדתי ליפול על הקיר, נפלתי על כתף ימין, הסולם היה עלי.
ש. למה הסולם התמוטט?
ת. לא יודע, יציבות של הסולם, פתחתי את הדלת והלכתי אחורה.
ש. סתם התמוטט?
ת. נתתי את הגוף אחורה כדי שהדלת לא תפגע לי בפנים כשאני פותח אותה, יכול להיות שהמעידה שלי, לקחתי את כל הגוף אחורה."

8. גם בפני החוקר מסר התובע תיאור דומה של המקרה: "עליתי לבדוק התקנה של מדרגות לרכב חדש, הייתי חייב לעלות על סולם, הרכב היה הליפט, לא זוכר מה שקרה זכור לי שאני נפלתי מהסולם יש קיר צמוד במקום זה היה בליפט של הפרונטים שעושים נזכרתי לבלום את הנפילה ולא לפגוע בראש ונפלתי על כתף ימין". תיאור דומה של המקרה נרשם גם בטופס התביעה שהגיש התובע לנתבע.

9. התיעוד הרפואי תומך אף הוא בגרסתו של התובע. ביום 11.6.2017 נרשם על ידי ד"ר פינקלשטיין, אורתופד, "לדבריו לפני כחודש נפל בעבודה ונחבל בכתף ימין". בביקור אצל ד"ר לוי ביום 8.8.2017 נרשם "במהלך תיקון רכב על ליפט במוסך – עלה על סולם ואחד העובדים בטעות הזיז את הסולם ומר זיתוני נפל מסולם על כתפו השמאלית ". גם כאשר התאשפז התובע לצורך ניתוח בכתף ימי ן, מסר את הדברים הבאים: "סובל כאבים בכתף ימין לאחר שנפגע לדבריו בתאונת עבודה – נפל מסולם והתחיל להרגיש כאבים ".

10. לא נעלמה מעינינו העובדה כי בתעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה, מיום 6.8.2017, נרשם כי התובע נפל מסולם על כתפו השמאלית, כאשר התובע טוען לפגיעה בכתף ימין, אולם מדובר כנראה בטעות שבהיסח הדעת, של התובע או של הרופא המטפל, שכן בהמשך הבדיקה, מתייחס הרופא לכתף ימין וכלל אינו בודק את כתף שמאל.

11. לא נעלמה מעינינו גם העובדה כי התובע מסר תאריכים שונים למועד התאונה, אולם מצאנו את הסבריו של התובע לטעות זו משכנעים, ויוסבר:

12. התובע טוען כאמור כי התאונה ארעה ביום 19.5.2017. בטופס התביעה לתשלום דמי הפגיעה (בל/211), רשם התובע כי תאריך הפגיעה הוא 12.5.2017. עוד נרשם בטופס זה כי הודעה על הפגיעה נמסרה לגב' איטח, מנהלת משאבי אנוש, ביום 6.7.2017. בטופס אותו מילאה גב' איטח (בל/250), נרשם על י דה כי התאונה ארעה ביום 6.6.2017, ומועד חתימת הטופס הוא אכן 6.7.2017. טופס זה תוקן ידנית על ידי התובע בעצמו, כפי שהסביר לחוקר וכן בחקירה הנגדית, כך שהתאריך המתוקן לתאונה נרשם כיום 12.5.2017.

13. בפועל, על פי רישומי הנוכחות התובע היה בחופשה ביום 12.5.2017, וכאשר נשאל לעניין אי התאמה זו בחקירה הנגדית, הסביר:
"ש. את התאריך של 19/5 איך הגעת אליו?
ת. קודם כל אני מודה בטעות שעשיתי טעות טכנית כזו שלא ידעתי כמה חשיבות להגיש טפסים על אותו תאריך במדויק למל"ל.
ש. איך בסופו של דבר, היינו ביום 6/6, היינו ב-12/5, ופתאום הגענו ל-19/5?
ת. עו"ד גיא התקשר אליי ואמר לי שמשהו לא מסתדר לי עם התאריכים, 12 זה יום הנישואין שלי וכל הזמן חשבתי על 12, לקחת חופש באותו יום, 12 זה נחקק בזיכרוני. תיקנתי גם ל-12. איך נוצר ה-19? עו"ד גיא התקשר אליי ואמר שמשהו לא מסתדר עם התאריכים שלך, תשחזר במדויק את מה שקרה, ישבתי אחרי שכל העובדים הלכו, הוצאתי מחשב, תדפיסים, זכור לי, זה היה יום קצר, יום שישי, קצר, כל התאריכים שרשמתי היה ביום שישי, יום קצר, רציתי שהרכב הזה כמה שיותר מוקדם יתקנו את המדרגות, כדי שאוכל להמשיך לעשות כיווני פרונטים, שחזרתי ושחזרתי, אמרתי לבדוק אם התאריך הוא יום שישי, הוצאתי תדפיס, חמזה עבד, גם אני עבדתי.
ש. איזה יום שישי?
ת. ביום 19/5.
ש. איך הגעת ל-19/5?
ת. כל הזמן ידעתי שזה יום שישי.
ש. אני מסתכלת בדו"ח עובדים לתקופה בחודש מאי, ורואה פה עוד ימי שישי, יכול להיות יום שישי בחודש אפריל?
ת. רק 19 לחודש. זה יום הנפילה שלי, 19/5, יום שישי. לקחתי את נוכחות העובדים שלא עבדו באותם תאריכים 18 או בימי שישי, יש כאלה שלא עובדים בימי שישי, יש חלוקה של עובדים, לא כולם תמיד נמצאים ביום שישי, לפני יומיים אמרתי שאני חייב להביא חומר שזה באמת קרה, אני מוציא דף נוכחות של 19/5, כלי רכב חדשים, שבאחד מהם התקנתי מדרגות, יש לי פה טויוטה קורולה, SIR ג'יפ שלו רק מתקינים מדרגות, שני פרייבטים וג'יפ, מצוין פה בדיוק בשעה שעשיתי את התקנת המדרגות, מספר ג'יפ, הדגם שלו, לקחתי את החבילה הזו ובדקתי בדו"ח נוכחות, לקחתי את שלושת הפרמטרים של יום שישי, עובדים שעבדו איתי, העובדים שראו אותי, ולקחתי את התקנת מדרגות ביום 19/5.
ש. אתה יודע מה בעייתי בגרסתך, אני מחזיקה בידי דו"ח נוכחות של שחאדה, דו"ח נוכחות של עובד נוסף של חמזה לא המצאת לנו ואתה כעת הבאת מכתב ולא רואים מה עשית בימי שישי אחרים? אין הוכחות לזה.
ת. אני כאן עומד ואומר שאני בטוח במה שאני אומר, 19/5 זה יום התאונה שלי. אנו מדברים פה על מהות העניין, מה קרה באמת, נפלתי במקלחת? נפלתי בגינה? נפלתי ברכב? אני נפלתי ואני אומר רק את האמת, אני לא מעוניין לעמוד בפני שופטים, זה פעם ראשונה בחיים שלי, כל הנושא של תאריכים היו ממש בתום לב, לא ידעתי את החשיבות, אבל כן נפלתי וכן נחבלתי וזה היה באותו יום."

14. מעדותו של התובע התרשמנו כי טעותו במסירת מועד התאונה בטפסים שמסר למעסיקתו ולנתבע היתה כנה ולא נבעה מרצון להטעות או להתאים את גרסתו למסמכים השונים. הסברו של התובע היה עקבי, משכנע ומהימן. התובע אכן טעה בשחזור תאריך התאונה, אולם הואיל והוא המשיך לעבוד ביום התאונה וגם בשבועות שלאחר מכן, הרי שאין זה בלתי סביר כי לא זכר את התאריך המדויק של הנפילה כאשר מילא את הטפסים השונים כחודשיים לאחר מכן. דווקא התיעוד הרפואי מיום 11.6.2017, אשר מהווה את הפנייה הראשונה של התובע לקבלת טיפול רפואי, מציין כי לדברי התובע התאונה ארעה כחודש לפני כן. התובע גם הציג מסמכים המלמדים כי ביום 19.5.2017 בוצע תיקון הרכב אותו תיאר בעדותו (ת/1).

15. התרשמנו כי התובע לא היה בקיא באופן מילוי הטפסים ולא נתן ליבו לחשיבות הדיוק במסירת מועד התאונה, ואין בכך כדי לפגום במהימנותו ביחס לאירוע התאונה עצמו. גם בפני החוקר, הודה התובע בכנות כי אכן טעה: "עשיתי כנראה טעות בערך, המקרה קרה, אני לצערי לא זכרתי תאריך מדויק וכנראה הטעיתי את המערכת כאן וגם אני טעיתי ולא פניתי מיד ועבר זמן ולא זכרתי ..". גם מתשובותיו בחקירה הנגדית, כאשר נשאל לגבי מסירת התאריך לגב' איטח, ניתן היה להתרשם כי התובע אינו מנסה לבצע מקצה שיפורים על מנת להטעות אלא כי אכן במועד מילוי הטפסים כלל לא זכר במדויק את מועד התאונה:
"ת. אמרתי לה "קרן, לא זכור לי מה התאריך, באמת לא זכור לי", אמרה לי תן תאריך מסוים, "אתה לא זוכר מתי זה קרה לך," אמרתי שאני באמת לא זוכר, אבל יכול להיות שזה היה ב-6 לחודש. לא הבנתי את החשיבות של העניין של לתת את התאריך.
ש. אני מבינה שלא הבנת את החשיבות, לפי מה המצאת דווקא את התאריך הזה?
ת. חשבתי 7, לא הסתכלתי על החומר, לא ידעתי מה החשיבות של העניין, לא ידעתי מה החשיבות של העניין, אני חוזר. אני מגיש תביעה על זה שנפלתי במקום העבודה, זו הייתה החשיבות שלי, לא ידעתי את החשיבות של אותו תאריך."

16. על כן, מצאנו את עדותו של התובע וההסברים שניתנו על ידו מהימנים ומניחים את הדעת. גם עדויות שני העובדים האחרים אשר נכחו במקום, חיזקו את גרסת התובע. מר שחאדה ציין בפני החוקר כי נכח ליד התובע כאשר נפל, וכי התובע עלה על הסולם כדי להרכיב מדרגה ברכב חדש, וגם בחקירתו הנגדית ציין כי אירוע הנפילה היה קשור להתקנת מדרגות לרכב. גם מר פורקה אישר בעדותו כי התובע אכן עלה על הסולם לצורך בדיקת ההתקנה של מדרגות לרכב, וכי שמע את הנפילה של התובע וכשפנה להסתכל לכיוונו, ראה אותו שוכב על הרצפה. מצאנו את עדותו של מר פורקה אמינה ועקבית, כאשר הודה בכנות (ובמבוכה) כי צחק כאשר ראה את התובע על הקרקע לאחר הנפילה.

סיכום

17. על יסוד כל האמור לעיל, התרשמנו כי תיאור המקרה מהימן ומהווה ראשית ראיה לקיומו של אירוע תאונתי. אין בעובדה כי התיאור לא חזר על עצמו באופן דקדקני כדי ללמד על חוסר עקביות השולל קיומו של אירוע תאונתי. במכלול הראיות שהונחו לפנינו בצירוף התרשמותנו ממהימנותו ועקביותו של התובע, אנו קובעים כי ארע אירוע תאונתי לתובע ביום 19.5.2017 תוך כדי עבודתו.

18. בשים לב לטענותיו בכתב ההגנה ובטרם ימונה מומחה רפואי מטעם בית הדין, הנתבע יודיע לבית הדין, תוך 21 ימים, האם חל שינוי בעמדתו ביחס לתביעה בהינתן הקביעות המפורטות לעיל.

ניתן היום, י' כסלו תשע"ט, (18 נובמבר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

__________________
גב' פביאן ליטל כהן לוגסי
נציגת ציבור (עובדים)
________________
רויטל טרנר, שופטת
________________
מר ראובן גבריאל כהן
נציג ציבור (מעסיקים)