הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת ב"ל 17176-08-18

לפני:

כב' הנשיא מירון שוורץ
נציג ציבור (עובדים): מר אדהם פלאח
נציג ציבור (מעסיקים): מר אליאס ג'טאס

התובע
ישראל בוקר
ע"י ב"כ: עו"ד אלמוזנינו זגורי
על פי מינוי מטעם הלשכה לסיוע משפטי

-

הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אורנית פיכמן

פסק דין

כללי

האם יש להביא בחשבון, לעניין תקופת האכשרה הנדרשת לזכאות לדמי אבטלה, תקופת הודעה מוקדמת העולה על זו הקבועה החוק, במהלכה לא עבד המבוטח אלא תמורתה שולמה לו? זו השאלה העומדת במרכזו של הליך זה.

1. תביעתו של התובע לתשלום דמי אבטלה, נדחתה בהתאם להודעת פקיד התביעות מיום 26.11.17, ולפיה "לא צברת את תקופת העבודה הנדרשת כתקופת אכשרה המזכה בדמי אבטלה. צברת 10 מתוך 12 חודשי עבודה בשנה וחצי שקדמו לתאריך תחילת התייצבותך בלשכת התעסוקה.
החודשים שנמנו בתביעתך הם: 08.2017, 07/2017, 06.2017, 05.2017, 04.2017, 08.2016, 07.2016, 06.2016, 05.2016, 04.2016".

בהודעה נוספת מיום 12.2.18 ששלח הנתבע לתובע, בעקבות פנייתו של האחרון בכל הנוגע לתקופת ה אכשרה, הוסיף הנתבע וציין כי " ההתייחסות לתקופת ההודעה המוקדמת לצבירת תקופת אכשרה עד חודש אחד מכל מעסיק. לא ניתן להתייחס לכל תקופת ההודעה המוקדמת. נלקחו חודשים 8.2016 וחודש 8.2017".

2. כנגד החלטה זו, הוגשה התביעה שלפיננו, בה ביקש התובע לקחת בחשבון חודשים נוספים בגין הודעה מוקדמת – חודשים 9-10/2016 אצל מעסיק אחד וכן חודשים 9-10/2016 אצל מעסיק אחר , שלטענתו יש להוסיפם למניין תקופת האכשרה. נטען, כי הנתבע פעל בניגוד לדין כאשר לא הכיר באותם חודשים אשר קיבל בגינם התובע חלף הודעה מוקדמת , כחודשים הנ מנים בתקופת ה אכשרה.

3. הנתבע חזר בכתב ההגנה מטעמו על הנימוקים שהובאו בהודעות פקי ד התביעות האמורות, ובתוך כך טען כי התובע לא צבר תקופת אכשרה כנדרש ולכן אינו זכאי לדמי אבטלה. נטען כי אין לקבל את בקשת התובע, להכיר בתקופ ה של שלושה חודשים בגינה שולמו לו תמורת הודעה מוקדמת , כתקופת אכשרה לצורך זכאות לדמי אבטלה, וכי יש לקחת בחשבון רק חודש אחד בהתאם להוראות הדין.

4. ביום 12.2.19 התקיים דיון במעמד הצדדים לצורך ליבון המחלוקת, במהלכו הובהר כי לא קיימת מחלוקת עובדתית, וכי המחלוקת נוגעת לעניין הפרשנות המשפטית בנוגע לתקופת ההודעה המוקדמת. התובע הפנה לפסקי דין התומכים לגישתו בטענותיו, והנתבע ביקש לאור זאת לערוך בדיקה נוספת.

5. בהמשך, ומשלא הגיעו הצדדים לידי הסכמה בעניין, פעלו להגשת סיכומים בכתב.

עובדות המקרה

6. אין חולק באשר לעובדות ולנתונים הבאים -

א. התובע עבד בבנק ירושלים בע"מ (להלן: בנק ירושלים), במהלך החודשים 3/2013-7/2016. כמו כן, התובע קיבל חלף הודעה מוקדמת לתקופה של 3 חודשים: 8-10/2016, וזאת מתוקף חוזה העסקתו בבנק.

ב. התובע פוטר מבנק ירושלים, ולאחר פיטוריו קיבל דמי אבטלה בעבור החודשים 11/2016-3/2017.

ג. בהמשך, במהלך החודשים 4-7/2017, עבד התובע בשירותי חברת רמות סוכנויות ביטוח בע" מ (להלן: חברת רמות). התובע קיבל חלף הודעה מוקדמת לתקופה של 3 חודשים - בעבור חודשים 8-10/2017, וזאת מתוקף חוזה העסקתו בחברה.

ד. לאחר פיטוריו מחברת רמות, הגיש התובע לנתבע תביע ה נוספת לקבלת דמי אבטלה. תביעתו נדחתה כאמור , מהטעם שלא צבר את תקופת האכשרה הנדרשת בתקופ ה של 18 החודשים, שקדמו למועד הת ייצבותו בשירות התעסוקה.

ה. הנתבע הביא בחשבון תקופת האכשרה, בין היתר, רק חודשיים מתוך מתוך 6 חודשי ההודעה המוקדמת. בתוך כך, כלל הנתבע בחישוב תקופת האכשרה את החודשים 8/2016 ו – 8/2017 , חודש אחד של הודעה מוקדמת אצל כל מעסיק.

ו. הנתבע לא הביא בחשבון תקופות האכשרה, את החודשים 9-10/2016 (בגינם קיבל חלף הודעה מוקדמת בגין עבודתו בבנק ירושלים ), וכן חודשים 9-10/2017 (בגינם קיבל חלף הודעה מוקדמת בגין עבודתו בחברת רמות).

טענות הצדדים

7. התובע חזר במסגרת סיכומיו על טענותיו ולפיהן יש לכלול בתקופת האכשרה הנדרשת לזכאות לדמי אבטלה, את כל חודשי ההודעה המוקדמת אשר התובע קיבל ממעסיקיו במעמד פיטוריו בתקופות הרלוונטיות. נטען, כי מעסיקיו של התובע ויתרו בפועל על העסקתו בין החודשים 9-10/2016 ובחודשים 9-10/2017, בגינם קיבל תשלום חלף הודעה מוקדמת. התובע טוען כי בהתאם לפסיקה, כאשר המבוטח אינו מבצע את עבודתו בפועל, ומעסיקיו מותרים על עבודתו ובתמ ורה לכך משלמים חלף הודעה מוקדמת, הרי שיש להכיר בתקופה זו כתקופת אכשרה לעניין דמי אבטלה.
לביסוס טענותיו, הפנה התובע לפסק הדין שניתן בעב"ל 123/07 המוסד לביטוח לאומי – יהודה זפרני , ניתן ביום 26.3.08 (להלן: עניין זפרני), וכן לפסק הדין שניתן בבל 20171-07-09 יובל דרור – המוסד לביטוח לאומי , ניתן ביום 1.1.12 (להלן: עניין דרור).

8. מנגד, הנתבע חזר גם הוא על טענותיו, לפיהן יש לדחות את התביעה, זאת מאחר שהתובע לא צבר את תקופת האכשרה הנדרשת בהתאם להוראות סעיף 161 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן: החוק). נטען כי התובע צבר 10 חודשים במקום 12 חודשים מתוך 18 החודשים בתכוף לתאריך הקובע.
נטען, כי תקופת האכשרה לפי הוראת סעיף 161 לחוק כוללת בתוכה פרק זמן של "תקופת הודעה מוקדמת" בהת אם להוראות חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א – 2001 (להלן: חוק הודעה מוקדמת), וכי כל תקופה נוספת מעבר לכך, אשר מקורה בהסכם מיטיב ואשר תמורתה משולמת לאחר שנותקו יחסי עובד ומעסיק, אינה נכללת בתקופת האכשרה. בבחינת תקופת האכשרה נלקח בחישוב חודש אחד בגינו ניתנה לתובע תמורת הודעה מוקדמת בכל אחד ממקומות העבודה. לגבי העבודה בבנק ירושלים – חודש 8/2016 ולגבי העבודה בחברת רמות – חודש 8/2017. בבחינת תקופת האכשרה לא נלקחו בחישוב החודשים בהם ניתנה תמורת הודעה מוקדמת מעבר לתקופה שנקבעה על פי הוראות חוק הודעה מוקדמת. לגבי העבודה בבנק ירושלים – מדובר בחודשים 9-10/2016, ולגבי העבודה בחברת רמות – חודשים 9-10/2017.

9. עוד נטען, כי אין רלוונטיות לפסקי הדין שניתנו בעניין זפרני ובעניין דרור, שכן פסקי הדין עסקו בתקופת הודעה מוקדמת של חודש אחד בלבד בהתאם להוראות חוק הודעה מוקדמת. בעניין זפרני נקבע באופן מפורש כי תקופת אכשרה כוללת בתוכה את תקופת ההודעה המוקדמת לפי חוק הודעה מוקדמת. בהתאם להוראות חוק הודעה מוקדמת , אין אומנם כל מניעה כי תינתן לתובע הטבה מעבר לתקופת ההודעה המוקדמת הקבועה בחוק, ואולם כל הסכם מיטיב בין העובד למעסיקו לפיו "תקופת ההודעה המוקדמת" ארוכה יותר מזו שנקבעה על פי החוק, אינו בגדר חובה סטטוטורית אלא מדובר בפיצוי הסכמי שאינו חיוב מתחום הביטחון הסוציאלי ולכן אינו נכלל במניין תקופת האכשרה. הנתבע מחויב בהתאם להוראות חוק הודעה מוקדמת ומשכך תקופת ההודעה המוקדמת שעליו לקחת בחשבון כחלק מתקופת האכשרה, היא רק התקופה לה זכאי העובד על פי חוק הודעה מוקדמת .
הנתבע ציין כי התובע עבד פחות מארבעה חודשים בחברת רמות והוא מבקש להכיר בשלושת החודשים שלאחר מכן כתקופת הודעה מוקדמת ממקום עבודה זה. מצב זה הינו בלתי סביר ועומד בניגוד לתכלית גמלת דמי אבטלה.
בנוסף נטען, כי רק התשלום בחודש הראשון ששולם כתמורת הודעה מוקדמת על פי חוק הודעה מוקדמת חייב בתשלום דמי ביטוח וכי כל תשלום נוסף על פי הסכם מיטיב אחר שנחתם בין העובד למעסיק מעבר לחוק הודעה מוקדמת, אינ ו חייב בדמי ביטוח ו גם משום כך, מדובר בתקופה שאינה יכולה להיחשב כחלק מתקופת האכשרה.

המסגרת הנורמטיבית

10. דמי האבטלה משמשים כגמלה מחליפת הכנסה של מבוטח, במטרה לאפשר לעובד שנפלט ממקום העבודה, קיום בכבוד עד אשר ימצא לעצמו מקום עבודה חלופי ( עב"ל 20379/97 דבורה אורלי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לה 273 (2000)).
על מנת שמבוטח ייחשב ל"זכאי" לדמי אבטלה, עליו למלא אחר התנאים הנדרשים בסעיף 160(א) ל חוק, ובהם התנאי ש"השלים תקופת האכשרה כמוגדר בסעיף 161".
"תקופת אכשרה" נקבעה בסעיף 161 לחוק. במקרה שלפנינו, תקופת האכשרה היא 12 חודשים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה תוך 18 חודשים בתכוף ל"תאריך הקובע" .

11. סעיף 162(א) לחוק, שכותרתו "תקופות נוספות" מרחיב את הוראתו של סעיף 161, וכך נקבע בו:
"לא הושלמה תקופת האכשרה מחמת אחת או יותר מהעילות המנויות בפסקאות שלהלן (בסעיף זה – החודשים החסרים), ימנו את 18 החודשים כאמור בסעיף 161, בלי למנות בהם את החודשים החסרים שאינם עולים על המספר הנקוב לצד כל עילה, ולעניין זה יראו היעדרות בחלק מחודש קלנדרי בשל אחת מהעילות כאמור, כהיעדרות בכל החודש, אלא אם כן אותו חודש נכלל בתקופת האכשרה לפי חוק זה:
תשע"2
תשע"2
(1) הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (לכל אלה ייקרא להלן - הכשרה מקצועית) – 12 חודשים;

(תיקון2
(תיקון2
(2) מחלה או תאונה – שישה חודשים;
(3) היעדרות מעבודה לפי סעיפים 6 ו-7 לחוק עבודת נשים – לפי מספר חודשי ההיעדרות;
(תי12
(תי12
(4) היעדרות אחרת של עובד מעבודתו מסיבות שאינן תלויות ברצונו – חודש אחד;
'
'
(5) העדרות מעבודה בתקופה שבעדה שולמו דמי הסתגלות מיוחדים – לפי תקופת הזכאות לדמי הסתגלות כאמור בסעיף 52 לחוק יישום תכנית ההתנתקות".

12. חוק הודעה מוקדמת קובע את תקופת ההודעה המוקדמת לה זכאי העובד, בהתאם לאופן העסקתו ומשך תקופת עבודתו. במקרה שלפנינו, בגין תקופת העבודה בבנק ירושלים, שם עבד התובע מעל 3 שנים, הוא היה זכאי על פי חוק לתקופת הודעה מוקדמת בת חודש ימים. מנגד, בגין תקופת העבודה בחברת רמות, שם עבד 4 חודשים בלבד, היה זכאי על פי החוק, ל-4 ימי הודעה מוקדמת בלבד.

דיון והכרעה

13. לאחר בחינת מכלול העובדות, טענות הצדדים והוראות החוק הרלוונטיות , לא שוכנענו כי יש מקום להתערב בהחלטת הנתבע.

תקופת האכשרה נקבעה באופן דווקני בהוראות החוק ש בגדרו נבחנת תביעת ו של התובע, כאשר מתוך 12 החודשים "שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה", שהיה עליו לצבור לשם מימוש זכאות ו לדמי אבטלה, צבר ה תובע 10 חודשים בלבד .

מהמסמכים שצורפו לכתב התביעה עולה כי לתובע שול ם בגין חלף ההודעה המוקדמת, לאחר תום תקופות עבודותיו, ב חודשים 8-10/2016 ו – 8-10/2017, וכי התובע כבר לא עבד אצל אותם מעסיקים במהלך תקופות אלו.

14. התובע ביקש להסתמך בעיקר על ההלכה שנקבעה בעניין זפרני, שם נקבע – על סמך פרשנות תכליתית של החוק – כי תקופת הודעה מוקדמת לה זכאי העובד לפי החוק, תיחשב כחלק מתקופת האכשרה, גם אם העובד לא עבד במהלכה אלא קיבל בגינה פיצוי כספי בגובה השכר שאמור היה לקבל במהלכה. אותה הלכה מתבססת, בין היתר, על פסק דינו של בית המשפט העליון אשר הכיר בתמורת הודעה מוקדמת כ"שכר עבודה" לעניין פרק ח' לחוק (במקרה של פירוק או פשיטת רגל; ע"א 10961/04 המוסד לביטוח לאומי - גוטר ואח' , ניתן ביום 4.9.06).

הלכות אלו התבססו בין היתר על כך ש"תמורת ההודעה המוקדמת" מקורה בהוראת חוק מפורש ת אשר חלה על כלל העובדים בישראל. איננו סבורים, כי היתה כוונה להרחיב זאת לפיצוי הסכמ י המשולם בגין תקופת הודעה מוקדמת העולה על זו שנקבעה בחוק הודעה מוקדמת . במקרה שלפנינו הועמדה התקופה על שלושה חודשים, בהתאם להסכמת הצדדים, אך יכולה היתה גם לעמוד על כל תקופה אחרת לפי רצונם. במקרה זה, אין מדובר ב"הודעה מוקדמת" כמשמעותה הפשוטה בחוק הודעה מוקדמת, אלא היא בגדר תמורה כספית, המהווה חלק מחבילת התנאים של עובד בכיר המסיים תפקידו אצל המעסיק, והיא מצטרפת דרך כלל למגוון זכויות והטבות המוענקות לעובד, כחלק מחבילת הפיצוי המשולמת לו, אולם אין לדעתנו לאפשר במסגרת אותו פיצוי, "קניית" זכויות כגון צבירת תקופת אכשרה בגין תקופה זו, החורגת מן הנורמה הבסיסית הקבועה בחוק ובמהלכה לא מתקיימים יחסי עובד מעסיק .

מקובלת עלינו טענת הנתבע, לפיה ההלכה בעניין זפרני עסקה בשעתו בשאלה "האם "תקופת אכשרה לגבי תקופת עבודה פלונית", לפי הוראת סעיף 161 ל חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995, כוללת בתוכה פרק זמן של "תקופת הודעה מוקדמת" לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות התשס"א-2001 , שמעסיק ויתר על עבודת העובד במהלכה? (ההדגשה אינה במקור, מ.ש)". זו הייתה השאלה המדויקת שהוגדרה בפתח פסק דינו של בית ה דין, שעליה הושב בחיוב, אולם איננו סבורים כי בית הדין ביקש בקביעתו זו, להרחיב את הפרשנות בדבר הכללת תקופת ההודעה המוקדמת בגדר תקופת האכשרה , מעבר לחובה הסטטוטורית הקבועה בחוק.
בנוסף, ניכר כי קביעת בית הדין באותה פרשה, לפיה יש לראות בימי ההודעה המוקדמת כימי עבודה לצורך אכשרה, ניתנה על רקע ממצאיו של בית הדין שם, עת נמנע מהעובד לעבוד לאלתר ומסיבות שאינן תלויות ברצונו. באותו הליך, ביקש להבנתנו בית הדין בקביעתו לכלול את ימי ההודעה המוקדמת בגדר " תקופות נוספות", הקבועות בסעיף 162 לחוק, ובהקשר זה ל"היעדרות אחרת של עובד מעבודתו מסיבות שאינן תלויות ברצונו". סעיף זה קובע כי במידה וכאלו הינן נסיבות ההיעדרות, אזי תושלם תקופת האכשרה ל"חודש אחד". על קביעה זו של בית הדין הארצי, עמד בית הדין בפסק דינו שניתן בעב "ל 665/07 אסתר אליהו – המוסד לביטוח לאומי , ניתן ביום 1.10.09. אומנם אותו פסק דין עסק בסוגיה משפטית שונה, ואולם בדרך אגב התייחס בית הדין באותה פרשה לסוגיית הכללת תקופת ההודעה המוקדמת בגדר תקופת האכשרה המזכה לצורך קבלת דמי אבטלה. בגדר כך התייחס בית הדין להכללת תקופת ההודעה המוקדמת כתקופה נוספת, שכן ההיעדרות נבעה "מסיבות שאינן תלויות בו":

"בפרשת זפרני עמדנו על כך ש"מתוך ההסדר שבחוק עולה, כי המחוקק ער למגוון אפשרויות, שבגינן אפשר שלא יעלה בידי העובד, מסיבות שאינן תלויות בו, להשלים את מניין ימי תקופת האכשרה כפי שנקבעה בו. כך למשל, נקבע בחוק כי בתקופת אכשרה של מובטל ייכללו, אף ללא תשלום דמי ביטוח, ימי אבל במשפחה, שמטעמי דת או נוהג המובטל לא עבד בהם, ימי מחלה שבהם היה זכאי לדמי מחלה כמשמעם בחוק דמי מחלה התשל"ו-1976 וכן ימי שירות סדיר או ימי שירות מילואים בצה"ל אף ער המחוקק לתקופות נוספות שבהן נמנע מן העובד לעבוד ובגינם לא השלים את תקופת האכשרה ".
בפרשת זפרני הצבענו על תכלית ההסדר לעניין צבירת ימי האכשרה כפי שהיא עולה מהוראות חוק הביטוח הלאומי "ומן המבנה הפנימי שלו, שהוא מכוון לאפשר למי שנפלט ממעגל העבודה קיום בכבוד, וכל זאת תוך מתן משקל מיוחד לעבודתו של המובטל בסמוך לפני תקופת האבטלה. משזו תכלית ההסדר, אין המחוקק זוקף לחובתו של המובטל היעדרויות שלו מן העבודה מסיבות שאינן תלויות בו".
מתוך ההסדר הזה, כפי שהוא עולה מהוראות חוק הביטוח הלאומי הגענו באותה פרשה למסקנה כי מקום שעובד מפוטר מן העבודה על אתר, מבלי שהמעסיק מאפשר לו להוסיף ולעבוד בפועל בתקופת ההודעה המוקדמת, כך שהיעדרותו מן העבודה הינה מסיבות שאינן תלויות בו, יש למנות את ימי ההודעה המוקדמת כחלק מתקופת האכשרה לעניין הזכאות לדמי אבטלה " (שם בפסק דינה של כבוד השופטת רונית רוזנפלד).

בפסק דינו של כבוד השופט הנשיא (כתוארו דאז) סטיב אדלר, הובאו הדברים הבאים:

"אשר לחישוב דמי תמורת הודעה מוקדמת ודמי פדיון חופשה –
סעיף 162(4) לחוק נוגע ל"היעדרות אחרת של עובד מעבודתו מסיבות שאינן תלויות ברצונו – 30 ימים". במקרה של תמורת הודעה מוקדמת כאשר העובד פוטר על אתר, ההיעדרות אינה תלויה בו ולכן ניתן ליישם את סעיף 162(4) לחוק על פי לשונו ..."

עולה מכל האמור, כי הנתבע פעל כדין כשהאריך את תקופת האכשרה וכלל בה רק חודש אחד מ כל תקופה מתקופות העבודה שבה קיבל התובע חלף הודעה מוקדמת (עקב פיטוריו וההיעדרות שאינה תלויה בו). נוסיף ונציין כי ביחס לתקופת העבודה הקצרה יותר, זכאותו של התובע להודעה מוקדמת על פי חוק היתה בת 4 ימים בלבד, אולם חרף זאת, הובאה בחשבון תקופה בת חודש ימים.

מכאן, הרי שהחלטת הנתבע שלא להביא במניי ן הימים לצבירת תקופת אכשרה את הימים שעבורם שולמה לתובע חלף הודעה מוקדמת , וזאת מעבר לחודש ימים – נעש תה כדין.

15. לנוכח התוצאה לעיל, איננו נדרשים לטיעוניו הנוספים של הנתבע, המפנה לסעיף 158(1) לחוק, הקובע כי "מבוטח" לצורך דמי אבטלה הוא "עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו". חובת תשלום דמי הביטוח כנטען על ידי הנתבע חלה על תשלום תמורת ההודעה המוקדמת רק בתקופת החודש הרא שון. בהתאם לחובה זו (משהמעביד משלם עבור אותה תקופה ד מי ביטוח), ראה ה נתבע מקום להחש יבה כתקופת עבודה. תקופה נוספת מעבר לכך, עבורה לא שולמו לנתבע דמי ביטוח, לא ניתן היה להחשיבה כתקופת עבודה לשיטת הנתבע , וזאת בכפוף להוראות סעיף 162 לחוק המונה את ה תקופות הנוספות הבאות להשלים את ימי תקופ ת האכשרה אף ללא תשלום דמי ביטוח.
סוגיה זו לא הועלתה במפורש בכתב ההגנה ונטענה לראשונה בסיכומי הנתבע, היא לא התבררה עובדתית וממילא כאמור, איננו נדרשים להכריע בה.

16. לפני סיום, נציין כי לא נעלם מעינ ינו פסק הדין האזורי אליו הפנה התובע (עניין דרור). פסק הדין האמור אינו מחייב את בית דין זה ואנו סבורים כי התוצאה המשפטית צריכה להיות כפי שקבענו לעיל.

17. סוף דבר - התביעה נדחית.

18. בנסיבות העניין – אין צו להוצאות.

19. הצדדים רשאים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי בירושלים תוך 30 יום.

ניתן היום, ה' באלול תשע"ט (5 בספטמבר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

5129371
מר אדהם פלאח
נציג עובדים

מירון שוורץ , נשיא
אב"ד

מר אליאס ג'טאס
נציג מעסיקים