הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת ב"ל 15522-02-18

לפני:

כב' השופט מוסטפא קאסם
נציג ציבור (מעסיקים) מר רביב סתיו

התובע:
נחום ספר
ע"י ב"כ עו"ד סאמי אבו ורדה

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד סירין זועבי בסול

פסק דין

1. לפנינו תביעה להכיר בליקוי ממנו סובל התובע , לטענתו, בברכיו כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה, וזאת לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

2. תביעת התובע לנתבע להכיר בליקוי בברכיים ככזה הנובע מתנאי עבודתו, כ פועל רשת וגובה בחברת החשמל, נדחתה על ידי הנתבע ביום 20.12.17, וזאת מהנימוק שלא הוכחה תשתית עובדתית הנדרשת לעניין תורת המיקרוטראומה, וכן מהנימוק שהליקוי ממנו סובל התובע נובע ממצב תחלואי טבעי שאינו קשור לתנאי עבודתו.
כנגד החלטת הנתבע הוגשה התביעה.

3. בהחלטה מיום 30.5.18, נתבקשו הצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית והתיק נקבע לשמיעת ראיות.

התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו, ומטעם העד מר זהר אמיתי - מנהל העבודה של קבוצת אחזקת רשת ומנהלו הישיר של התובע (להלן: "מר אמיתי").
מנגד, הנתבע הגיש את ההודעות לחוקר של התובע ושל מר אמיתי.

4. ביום 21.11.18 התקיימה ישיבת הוכחות בה העידו התובע ומר אמיתי. בתום הדיון סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל-פה.

עיקר טיעוני הצדדים

5. לטענת התובע, שגה הנתבע עת קבע כי לא הוכחה תשתית עובדתית המצדיקה מינוי מומחה. עבודתו של התובע כוללת, בין היתר, בניית עמודים, הרכבתם, חיבורם, פירוקם והחלפתם – ולצורך עבודה זו הוא נאלץ לאורך השנים, לעלות על עמודי מתח נמוך וגבוה בתנאים לא נוחים. התובע הוסיף, כי תפקידו כ רוך בעליות וירידות מסולמות וכן עליית מדרגות, מספר רב של פעמים ביממה תוך כריעת ברכיים ושימוש בפטיש אוויר. הטיפוס על העמודים כרוך בביצוע תנועות חוזרות ונשנות של פיתול הברכיים תוך כדי הרמת משא והעמסה על הברכיים כך שכל כיפוף ויישור גורם לנזק זעיר אשר, באופן מצטבר, גרם, במשך השנים, לנזק בברכיים של התובע.
לפיכך, יש לקבל את התביעה.

6. לטענת הנתבע, לא התקיימו התנאים המפורטים בתקנות להכרה בליקוי ממנו סובל התובע, כמחלת מקצוע. בנוסף, נטען כי לתובע לא אירעו אירועים זעירים, חוזרים ונשנים, אשר יש בהם כדי להוות תשתית עובדתית למיקרוטראומה. המדובר בהליך תחלואתי טבעי. לחילופין, אין בענייננו קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקוי לו הוא טוען.
לפיכך, יש לדחות את התביעה.

השאלה הטעונה הכרעה

7. הצדדים חלוקים בשאלה האם יש באופי העבודה שמתואר על ידי התובע, כדי לענות על התנאים הנדרשים בהתאם לתורת המיקרוטראומה, על מנת להצדיק מינויו של מומחה רפואי.

המסגרת הנורמטיבית

8. כפי שכבר נקבע בפסיקה, הכרה בפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה מחייבת הוכחה של שלושה יסודות:

"הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני. רק משהוכחה התשתית העובדתית יועבר עניינו של המבוטח למומחה-יועץ-רפואי לבחינת הקשר הסיבתי (היסוד השני) ומנגנון הפגיעה (יסוד השלישי)" (עב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי – אסתר נוח (22.12.14).

9. עוד נקבע בפסיקה, באשר לתנועות החוזרות ונשנות כי "התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר בגוף". כמו כן, על התנועות לחזור ולהישנות "בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" (עב"ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי - יניב, פד"ע לה 523, 533 (2000). עוד הובהר בפסיקה כי תדירותן של התנועות "אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, קרי ברציפות וללא הפסקות ביניהן, וניתן לבודד פעולות אילו אצל המבוטח ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו" (עב"ל (ארצי) 465/07 עופר יהודאי – המוסד לביטוח לאומי (20.12.07)). כמו כן, נקבע כי " יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה" (עב"ל (ארצי) 1012/00 אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי (28.7.02). דהיינו, פעולות אשר חוזרות על עצמן במהלך יום העבודה, אך מורכבות מתנועות מגוונות, המבוצעות על פי סדר משתנה בהתאם לצרכי העבודה, אינן מהוות רצף של תנועות חוזרות ונשנות הדומות זו לזו המבוצעות במהלך יום העבודה. עב"ל (ארצי) 703-05-13 גלינה אודוביצ'נקו -המוסד לביטוח לאומי (5.3.15).

עם זאת הובהר, כי במקרה של עבודה מגוונת שבה ניתן לאבחן ולבודד תנועת גוף של מבוטח המבוצעת ברצף על פני פרק או פרקי זמן משמעותיים מתקיימת תשתית עובדתית מספקת לעילת המיקרוטראומה (עב"ל (ארצי) 90/06 אמנון כובש – המוסד לביטוח לאומי (17.8.06); עב"ל (ארצי) פנינה ישראל – המוסד לביטוח לאומי (3.12.15).

על כל אלה יש להוסיף ולהזכיר, כי בהיותה של העבודה עבודה קשה המחייבת מאמץ פיזי, אין די כדי לענות על התנאים להכרה במסגרת תורת המיקרוטראומה.
(ראו עב"ל 46178-03-14 פלונית – המוסד לביטוח לאומי, פס"ד מיום 26.9.16).

דיון והכרעה

10. נקדים אחרית לראשית ונציין כבר כעת, כי לאחר שבחנו את מכלול הראיות וטענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי לא עלה בידי התובע להניח תשתית עובדתית מתאימה לפגיעה לפי תורת המיקרוטראומה, כפי שעוד נפרט.

11. בפתח הדברים נציין , כי לא יכולנו להתעלם מהגרסאות העובדתיות השונות שהציג התובע באשר להגדרת התפקיד אותו מילא.

בעוד שבכתב התביעה (כמו גם בטופס התביעה למוסד לביטוח לאומי), התובע טען, כאמור, כי הנזק לברכיו נגרם כתוצאה מטיפוס על עמודים, בתצהירו, גרסתו התפתחה, כדלקמן:

"4. במסגרת עבודתי קיימים שני סוגים של עבודות ברשת אחזקה:
א. עבודות קרקע הכוללות הקמת פילרים מהיסוד כולל תיקונים של פילרים שבורים, תיקוני כבלים באדמה בבורות, סלילת כבלים לאחר ביצוע חפירה של תעלות ע"י קבלן עבודות עפר.
ב. עבודות גובה הכוללות סלילת רשת בגובה, מתיחת רשת, הקמת עמודים, החלפות ותיקונים של רשת או שנאים לפי הצורך וחיבורם לבתים.
5. במסגרת עבודתי ולצורך ביצוע ההתקנות וחיבור צרכנים לרשת ולמתן שירות החזקה והפרעות רשת הנני מטפס על עמודים באמצעות מכשירי עזר לרגליים, הטיפוס נעשה רגלית וכן בעזרת סולמות, ולפעמים באמצעות מנוף סל אדם אשר בו גם אני מטפס על מדרגות עד שמגיע לרמפה.
6. במהלך טיפוס רגלי הנני מטפס על העמוד בעזרת מחזיק רגליים ותוך כדי נשיאת מכשירים וכלי עבודה על הברכיים, דבר המעמיס בעומס יתר על הברכיים, ומטפס בצורה כזאת לפיה אני קושר את עצמי לעמוד באמצעות מחזיק רגליים ותופס את העמוד באמצעות רגליי וידיי, כך שהעומס ברובו הינו על הרגליים משום שהרגליים הן אלו שבאמצעותן אני עובר עוד צעד, טיפוס כזה שאני מכופף את הרגליים תוך כדי היצמדותן לעמוד ולאחר מכן מיישר אותן כמובן עם הפעלת כוח פיזי ותן כדי "קפיצה או דחיפה" של הגוף כלפי מעלה, פעולה זו נעשית הרבה פעמים עד שהנני מגיע לנקודה בעמוד בה אני מבצע את העבודה, תוך כדי כיפוף הברכיים כמובן תוך הפעלת כוח פיזי על הברכיים במיוחד ותוך כדי נשיאת מכשירים וכלי עבודה על הברכיים.
7. לצורך העלייה על סולמות אני עולה על הסולם, רגלית בתנועה של כיפוף הברכיים הרבה פעמים עד שאני מגיע לנקודה הגבוהה ביותר שם אני מבצע את העבודה.
8. יש לציין, כי הן בעת שאני מתקן הפרעות והן בעת החיבורים הנני עולה על מדרגות של הבתים במיוחד באזור בו אני עובד שאין מעליות ואני צריך לעלות בבניינים רבי קומות לצורך ביצוע העבודה.
9. למעשה רוב זמן עבודתי נמצא בשטח, כך שרוב רובה של עבודתי הינה עליה על עמודים וסולמות ומדרגות, דבר המצריך עבודה אינטנסיבית בכיפוף ויישור הברכיים עם הפעלת עומס יתר על הברכיים בתנאים לא נוחים, כך שהייתי מוכרח לעלות ולרדת מאות פעמים ביום תוך כדי נשיאת מכשירים וכלי עבודה על הברכיים בכל רגע.
10. בנוסף גם בעבודת קרקע, כאשר אני מבצע סלילת כבלים, מתיחות ומשיכות, העניין מצריך כיפוף ברכיים, כריעת ברך לצורך הכנסת כבלים לארון החלוקה, כאשר הכריעה יכולה להימשך על פני 3-4 שעות ביום.
..."
(ההדגשות אינן במקור – מ.ק).

12. הנה כי כן, מתצהירו של התובע עולה כי הוא מבצע את הפעולות הבאות:

עבודות גובה - הכוללות טיפוס על עמודים ( טיפוס הנעשה רגלית או באמצעות מכשירי עזר לרגליים או בעזרת סולמות או לפעמים באמצעות מנוף סל אדם). הטיפוס על העמודים נעשה תוך כדי נשיאת כלי עבודה.

כשמסתיים הטיפוס על העמוד, התובע מגיע לנקודה בה הוא מבצע את עבודתו – גם שם, תוך כדי כיפוף ברכיים.

עבודות קרקע – בעת ביצוע תיקונים לבתים פרטיים, התובע עולה על מדרגות של בתים פרטיים ובניינים (בהם לא קיימת מעלית).
בנוסף, עבודות קרקע מסוג של סלילת כבלים, מתיחות, משיכות והכנסת כבלים לארון החלוקה – עבודות היכולות להימשך כ-3-4 שעות ביום.

13. להלן נפרט את הממצאים שעלו לאחר בחינת הראיות שהוצגו בפנינו ושמיעת העדויות בתיק.

טיפוס וירידה על עמודי חשמל

14. התובע התמקד בתצהירו בשתי פעולות: ביצוע עבודות על עמוד החשמל עצמו בגובה (בעניין זה התובע לא הרחיב בתצהירו) וזאת בנוסף לעליה וירידה מעמודי חשמל (עיקר טענתו של התובע בתצהיר).

העבודה על עמוד החשמל עצמו

15. באשר לעבודה על עמוד החשמל עצמו, התובע ציין בהודעתו כך: "...כל עבודה כזאת אני נמצא בין 3-4 שעות ביום שאני נמצא בגובה אני נמצא במצב סטטי על הגובה או על הסולם או על המטפס או על אותו עמוד ברזל שעליתי עליו..." (ראו ע' 3 ש' 77-79 להודעת התובע. ההדגשות אינן במקור – מ.ק).

התובע אף נשאל בהודעתו, מהן הפעולות שהוא מבצע במהלך עבודתו בגובה המהוות פעולות חוזרות ונשנות בגוף. התובע השיב והזכיר את פעולות העליה והירידה מהעמוד/סולם, אולם לא הזכיר כלל פעולות שהוא מבצע עם הרגליים בעמדת העבודה על העמוד – וזאת בניגוד לאמור בעדותו בבית הדין, במסגרת חקירתו החוזרת (ראו ע' 3 ש' 90-96 להודעת התובע).

16. בעדותו בבית הדין, התובע ציין כי רוב עבוד תו הייתה עבודה בגובה, ושם עבד על העמוד בממוצע 3-4 שעות ביום (ראו ע' 8 ש' 19-23 לפרוטוקול).

התובע הוסיף בחקירתו החוזרת ובעקבות מספר שאלות מדריכות, כך:
"כשאני מגיע למעלה אני לא יכול להתמקם עם שתי רגליים ישרות, המטפס יחליק למטה. חייב משהו שיתפוס והחיכוך זה העמוד. אז העבודה מתבצעת פעם על רגל אחת, אני מתעייף ומחליף לרגל השנייה...
...הברך תמיד במצב שאני זז, אני לא יכול לעמוד ישר. כשאני למעלה עם רגל אחת, כל המשקל על הרגל שלי. הרגל שלי במצב רעידות".
(ראו ע' 12 ש' 25-27, וע' 13 ש' 3-4 לפרוטוקול).

עוד נשאל התובע, במסגרת החקירה החוזרת:
ש. "הייתה טענה של המל"ל שכאשר אתה נמצא למעלה ואמרו את המילה "סטטי" כאילו אתה עומד. מה מצב הברכיים שלך כאשר אתה כבר למעלה עובד על העמוד המרובע?
ת. מה זה סטטי? זה לעמוד ככה ולדבר איתך. מצב הברכיים שלי הן בכיפוף, אחת ככה ואחת ככה תמיד. אין משטח ישר" (ראו ע' 13 ש' 14-18 לפרוטוקול).

17. מר אמיתי , גם הוא, מסר בהודעתו לחוקר כי לאחר הטיפוס על הסולם, התובע מבצע את עבודתו על העמוד במצב סטטי – עומד על הסולם ומבצע את עבודתו (ראו ע' 2 ש' 31-32 להודעתו של מר אמיתי). מנגד, בחקירתו החוזרת בבית הדין, העיד מר אמיתי כי העבודה על העמוד "זה לא לעמוד במצב של לעמוד וזהו. תמיד בתזוזה. מנסים להגיע לדברים. פותחים תאים על העמוד ומושכים. זה לא שמגיעים לעמוד ולא זזים, יש תנועה מתמדת של העובד והעובד כל היום בפעילות גופנית" (ראו ע' 18 ש' 21-26 לפרוטוקול).

18. מהאמור לעיל עולה, כי גרסתו הראשונית של התובע, כפי שזו באה לידי ביטוי בהודעתו, הייתה כי לאחר הטיפוס, הוא עבד על העמוד מספר שעות ביום במצב סטטי. כך גם עולה מהודעתו של מר אמיתי.
במהלך עדותו במסגרת החקירה הנגדית, התובע לא הזכיר כי כאשר הוא עובד על העמוד בכל פעם הוא נשען על רגל אחרת ובכיפוף. גרסתו זו עלתה בחקירתו החוזרת בלבד. בדומה, גם מר אמיתי העלה גרסה זו גם הוא רק בחקירתו החוזרת בלבד.

19. אומנם, שוכנענו כי ייתכן שברכיו של התובע היו מכופפות, אך הן נמצאו במנח סטטי – ובכך אנו מבכרים את גרסתם הראשונית של התובע ושל מר אמיתי בפני החוקר.
כבר נפסק כי "עבודה סטטית על הברכיים אינה מבססת עילה למיקרוטראומה, משאין בה תנועה" (ראו עב"ל (ארצי) 25019-08-15 ערוסי – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 30.3.2016, וכן ראו יתר הפסיקה המוזכרת שם – עב"ל (ארצי) 19905-02-13 המוסד לביטוח לאומי – יניפיליז, ניתן ביום 3.7.2014; עב"ל (ארצי) 57140-03-14 רפאל – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 26.5.2015).
עוד נקבע בהקשר זה, כי "אין די בעצם השהייה בעמדת רכינה על הברך למשך פרקי זמן מסוימים לצורך ביצוע פעולות האחזקה, בין אם ברכינה על הברך על הסולם ובין אם ברכינה על הברכיים מתחת לשולחנות, כדי להקים תשתית מיקרוטראומטית, שכן מדובר במצב סטטי, ולא בפעולה חוזרת ונשנית ברציפות כלשהי" (ראו עב"ל (ארצי) 49533-12-10 ביטון – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 23.1.2012).
עוד נקבע, כי עמידה ממושכת, גם אם היא נעשית בתנוחה שאינה נוחה, אינה מקימה כשלעצמה תשתית להכרה בפגיעה על דרך המיקרוטראומה (ראו עב"ל (ארצי) 63/03 אדרי – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 23.8.2005; עב"ל (ארצי) 373/08 אדיבי – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 18.11.2008).

20. לאור כל האמור, אנו דוחים את טענות התובע בכל הקשור לקומן של תנועות חוזרות ונשנות במסגרת העבודה על עמוד החשמל עצמו.

העלייה ו הירידה מעמודי חשמל

21. התובע טען כי הטיפוס כלל שימוש במכשירי עזר, כגון: מטפסים, סולמות ומנוף הרמה (לעיתים), תוך כדי כיפוף ויישור של הברכיים, ותוך כדי הפעלת כוח רב על הברכיים לצורך ביצוע פעולת הטיפוס, התקנה, העברת חוטים, בניית תשתית וטיפול בתקלות. הגובה המ מוצע של עמוד חשמל היה 9-13 מ', כאשר התובע היה נושא עימו כלי עבודה במשקל 3-5 ק"ג.
התובע העיד, כי הטיפוס עצמו על עמוד החשמל לקח כ- 2-3 דק', וכדי לעלות לעמוד עם מטפסים נדרשים כ-10-15 דק (ראו ע' 12 ש' 1-7 לפרוטוקול).
לעומת זאת, מר אמיתי העיד כי עליה על סולם לוקחת כ-1-2 דקות, ועליה באמצעות מטפסים כ-1-2.5 דק' (ראו ע' 16 ש' 1-3 לפרוטוקול). בעניין זה גרסתו של מר אמיתי הייתה אמינה עלינו ולכן אנו מקבלים אותה וקובעים כי משך הטיפוס על סולם הינו כ- 1-2 דק', ומשך הטיפוס באמצעות מטפסים הינו כ- 1-2.5 דק'.

22. התובע העיד כי ביום עבודה שגרתי מחליפים שני עמודי חשמל. בהמשך, ציין כי מחליפים שני עמודים לפחות פעם בשבוע, וכי כשמחליפים עמוד המשמעות היא שעליו לעלות ולרדת מהעמוד 4 פעמים (ראו ע' 9 ש' 24-29 וע' 10 ש' 1-2, וכן ע' 15 ש' 23-28 לפרוטוקול). התובע לא טען, ומכל מקום לא הוכיח, מהו המספר של עמודי החשמל אליהם עלה וירד בכל יום עבודה. יחד עם זאת, ועל סמך האמור בעדותו של התובע, שוכנענו כי הוא עלה וירד בכל יום על עמוד אחד, ופעם בשבוע על שני עמודים, כאשר עבודה על כל עמוד הצריכה עליה וירידה ממנו 4 פעמים (פעמיים עליה ופעמיים ירידה).

23. בטרם סיום פרק זה, נדגיש כי לפחות, חלק מהטיפוס על עמודים ב וצע גם באמצעות מנוף – כפי שעלה מעדותו של התובע בעניין זה.
עוד נציין, כי התובע וכן מר אמיתי סתרו האחד גרסת משנהו, לעניין העבודה על במת הרמה. התובע העיד כי עשה שימוש בבמת הרמה ( לצורך טיפוס על עמודי החשמל) לעיתים רחוקות (ראו ע' 7 ש' 26-28 לפרוטוקול). מנגד, מר אמיתי ציין בהודעתו כי "נחום כמעט כל יום משתמש במנוף במסגרת עבודתו הוא עולה למנוף יש לו מדרגות עולות לרמפה ועולה עם המנוף לעמוד ועושה את העבודה בגובה יכול להיות יום שלם בעבודה עם מנוף ובעיקר בהקמת עמודים, סלילת חוטים וכבלים וכול עבודה בגובה" (ראו ע' 2 ש' 40-43 להודעתו של מר אמיתי. ההדגשה אינה במקור – מ.ק).
כאמור, בהודעתו לחוקר, מר אמיתי לא עשה כל הבחנה בין מנוף לבמת הרמה – ונראה כי התכוון לבמת הרמה. בעדותו בבית הדין , מר אמיתי שינה את גרסתו והעיד כי "מנוף להרכבת עמודים עובדים בכל יום. ובמה זה 10-15% מהעבודה" (ראו ע' 16 ש' 17 לפרוטוקול).
גרסתו של מר אמיתי, כפי שבאה לידי ביטוי בהודעתו, אמינה עלינו יותר מעדותו בבית הדין .

24. אין חולק כי במקרה של טיפוס וירידה על עמוד חשמל, המדובר הוא בתנועתיות של הברך. יחד עם זאת, ונוכח תדירויות הטיפוס ומשכן, איננו סבורים כי יש באמור כדי להקים תשתית עובדתית, ולו ראשונית, לצורך יישום תורת המיקרוטראומה.

ביצוע עבודות קרקע מסוג של סלילת כבלים, מתיחות, משיכות והכנסת כבלים לארון החלוקה

25. התובע טען כי בעבודות הקרקע שביצע, נאלץ לכרוע על ברכיו שעות רבות. דא עקא, פעולות אלו לא הוזכרו בתיאור התובע את פגיעתו בכתב התביעה ואף לא בטופס התביעה שהוגש למוסד לביטוח לאומי, שם צוין:

"עובד בחברת החשמל מזה 20 שנים, בתפקיד של עובד רשת, ועבודתי כרוכה בטיפוס על סולמות ועמודי חשמל, מספר פעמים ביום והכל תוך כיפוף ויישור הברכיים, ועובד בגובה תוך לחץ על הברכיים ותוך תזוזות חוזרות ונשנות של הברכיים לצורך הרמת הציוד וביצוע התיקון במקומות שונים".

26. בתצהירו, גרסתו של התובע התפתחה, עת הצהיר כי עבודות קרקע מסוג של סלילת כבלים, מתיחות, משיכות והכנסת כבלים לארון החלוקה – יכולות להימשך כ-3-4 שעות ביום. טענה זו, אינה מתיישבת עם האמור בעדותו של התובע לפיה אך שליש מעבודתו הייתה עבודת קרקע (ראו ע' 6 ש' 17-18 לפרוטוקול). התובע הוסיף והעיד, כי סלילת חוטים התבצעה בקרקע, כשלוש פעמים בשבוע, וכי הפעולה אותה מבצעים עם הברכיים לגבי סלילת חוטים הינה "משיכה" (ראו ע' 10 ש' 6-13 לפרוטוקול). כשהתובע נשאל אם אין בזה כריעה על הברכיים השיב: "זה סוג אחר של עבודה" (ראו ע' 10 ש' 21-22 לפרוטוקול), התובע הוסיף כי "יש משיכה בהליכה וזה כוח על הברכיים" (ראו ע' 10 ש' 24 לפרוטוקול).

כך גם, התובע העיד כי ישנן תקלות שיכולות להתרחש בתדירויות משתנות שאינן קבועות, פעם בחודש או פעמיים ביום, במסגרתן הוא נדרש לתקן כבל על הקרקע, בכריעה על הברכיים משך כ-3-4 שעות (ראו ע' 10 ש' 28-29 לפרוטוקול).

התובע נשאל במהלך עדותו באשר למספר הפעמים בחודש בהם נדרש לכרוע על הברכיים על הקרקע, ועל כך השיב שלפחות פעמיים בשבוע במשך 4-5 שעות ביום (ראו עדותו בע' 11 ש' 7-8 לפרוטוקול).

27. מר אמיתי העיד כי בעבודה על הקרקע יש לבצע משיכת ותיקון כאבלים "שזה לא כל היום אבל רוב הזמן הוא על הברכיים", וכי העבודה על כבל אחד עשויה להימשך כשעה, כאשר העובדים בצוות מתחלקים ביניהם בעבודה, כך שכשאחד מהם מתקן כבל במשך שעה, את הכבל השני מתקן העובד האחר (ראו ע' 16 ש' 20-26 לפרוטוקול).
מר אמיתי הוסיף, כי גם תיקון ארגזי פילרים על הקרקע מצריך עבודה על הברכיים, וכי בעבודה כזו על הברכיים מתחלפים כל שעתיים-שלוש (עם הפסקות קצרות באמצע). עוד הוסיף כי מחליפים ארגזי פילר בתדירות של 3-4 פעמים בשבוע (ראו ע' 18 ש' 2-17 לפרוטוקול).

28. בעב"ל (ארצי) 421/09 המוסד לביטוח לאומי נ' יעקב בן סימון (8.3.10), נפסק כי:
"כאשר מדובר במיקרוטראומה ברכית, על המבוטח להוכיח רצף של תנועות ברכיים חוזרות ונשנות, או חבלות בברכיים חוזרות ונשנות ללא הרף על פני ציר הזמן.
כעולה מעובדות המקרה שלפנינו, עבודת המשיב לא כללה רצף של תנועות ברכיים חוזרות ונשנות וחבלות ברכיים חוזרות ונשנות, כפי שהדבר למשל אצל רצף הגורר עצמו על ברכיו במהלך עבודתו על הרצפה. במקרה שלנו מדובר היה במצב סטטי של כריעת ברכיים בעבודת ריתוך צינור שלא התבצעה בעמידה או בשכיבה".

בעב"ל (ארצי) 49533-12-10 שלמה ביטון נ' המוסד לביטוח לאומי (23.01.12), נפסק, בדומה לענייננו , כי:
"אין די בעצם השהייה בעמדת רכינה על הברך למשך פרקי זמן מסויימים לצורך ביצוע פעולות האחזקה, בין אם ברכינה על הברך על הסולם ובין אם ברכינה על הברכיים מתחת לשולחנות, כדי להקים תשתית מיקרוטראומטית, שכן מדובר במצב סטטי, ולא בפעולה חוזרת ונשנית ברציפות כלשהי. מה גם שבין רכינה אחת כזו לאחרת ביצע המערער פעולות שונות אחרות, המנתקות את רצף התנועות לעניין זה".

29. לאור כל האמור, הגענו לכלל מסקנה כי יש לדחות את טענות התובע בדבר קיומה של תשתית עובדתית המתאימה למיקרוטראומה בכל הקשור לעבודות הקרקע.
התובע הציג גרסה משתנה, שהתפתחה לאורך ההליך. בגרסתו התגלו סתירות פנימיות והיא לא הייתה קוהרנטית. התרשמנו שהתובע ניסה להעצים את מידת הפגיעה הברכית תוך כדי הצגת היקף תפקידו במימדים שלא הוכחו.
התובע לא הניח תשתית עובדתית מפורטת דיה בנוגע לפעולות הכריעה והמשיכה הנטענות, הן באשר למשך הפעולות ו הן באשר לתדירותן. יש לציין, כי מר אמיתי העיד, בניגוד לתובע, כי הן עבודה של משיכת כבל והן עבודה של תיקון כבל מצריכה כריעה על הברכיים. בענייננו, נראה כי מדובר במצב סטטי של כריעת ברכיים, שאין בה כדי להקים תשתית מיקרוטראומטית.

ביצוע עבודות גבייה על ידי התובע

30. התובע צירף לתצהירו אישור מיום 21.7.17, שמוען למוסד לביטוח לאומי, ועליו חתום מר יובל מוסקוביץ, ממחלקת משאבי אנוש מחוז צפון בחברת החשמל. מהאישור עולה, כי התובע עסק במשך השנים בעבודות רשת וגביה/קריאת מונים. התובע לא הזכיר בתצהירו , כי במסגרת תפקידו עסק בעבודות גביה/קריאת מונים.

בעדותו, התובע ציין כי לא עסק כלל בקריאת מונים וכי לעיתים רחוקות עסק בגביה לפי הצורך, פעמיים-שלוש בחודש, ורק בשנתיים האחרונות (ראו ע' 5 ש' 12-2 לפרוטוקול).

מר אמיתי, מנהלו של התובע, העיד כי פעם בשבוע בוצעה עבודת גבייה. כאשר בכפרים עבודת הגביה התבצעה בעיקר בבתי קרקע ובערים יותר בבנייני קומות (לעיתים עם מעליות ולעיתים ללא מעליות), וכי עבודת הגבי יה התבצעה בחודשים האחרונים בלבד ולא לאורך כל השנים (ראו עדותו בע' 17 ש' 12-28 לפרוטוקול).

התובע הזכיר בתצהירו עליה במדרגות של בתים. בעדותו העיד כי עלייה במדרגות אלו הייתה רק בימים בהם עבד בגבייה (ראו ע' 11 ש' 21-22 לפרוטוקול).

מהאמור לעיל עולה, כי חרף האמור באישור המעסיק הקובע כי התובע עסק בגביה וכן קריאת מונים, התובע לא הזכיר זאת בתצהירו . מעבר לנדרש, נוסיף כי, גרסתו של התובע עמדה בסתירה עם גרסתו של מנהלו – הן באשר לתדירות ביצוע עבודות הגביה והן באשר לפרק הזמן בו בוצעה העבודה כאמור.
על אף האמור, נדגיש כי גם אם היינו מקבלים את גרסתו של התובע, לפיה עבד בגביה פעמיים-שלוש בחודש במשך השנתיים האחרונות, הרי שמדובר בפעולה שאינה שכיחה ואף נפרשה על פני תקופה שאינה ארוכה. התובע ביצע גבייה גם בבתי קרקע, ומכל מקום טענתו לעליה במדרגות בניינים ללא מעלית – לא הוכחה. התרשמנו שמדובר בעבודה מנהלתית ברובה, ואין בה כדי להקים תשתית עובדתית למיקרוטראומה.

סוף דבר

31. לאור כל האמור לעיל ולאחר שבחנו את הפעולות שבוצעו על ידי התובע, נחה דעתנו כי מדובר בפעולות מגוונות. כמו כן, הגענו למסקנה אשר לפיה לא ניתן לבודד פעולות מסוימות ממכלול הפעולות שהתובע ביצע במהלך היום, זאת כאמור, מעבר לסתירות שמצאנו בגרסת התובע והעד מטעמו.

יפים בעניין זה, הדברים שמסר מר אמיתי, בהודעתו לחוקר, באשר לעבודתו המגוונת של התובע, עת ציין: "עבודה באחזקה היא מאוד מגוונת, הוא עובד רשת ואחזקה, מתקין ומחליף עמודי חשמל מתח גבוה ונמוך, מתקן חוטים, מתח גבוה ונמוך, אותו דבר לגבי כבלים ובנוסף חיבורים לרשת, רוב שעות היום הוא נמצא על העמוד אם זה על עבודה במטפסים וגם ע"י מנוף ומסיים את יום העבודה בשעה 16:30..." (ההדגשה אינה במקור – מ.ק).

מהאמור ניתן להסיק, כי עבודותיו של התובע כוללות פעולות שונות ומגוונות באופיין. משימותיו של התובע אינן קבועות, חלקן נעשות על פני הקרקע וחלקן בגובה, אף בעבודות אשר כרוכות בטיפוס לגובה, הטיפוס מהווה אך ורק חלק קטן מעבודת התובע . לעיתים , התובע אף נעזר בבמות לשם עבודה בגובה. יתר על כך, לא הוצגו ראיות משכנעות אשר לביצוע עבודה ממושכת תוך כריעה על הברכיים העשויות להוביל לפגיעה האמורה.

32. משכך, לאחר בחינת מכלול הראיות, אנו קובעים כי התובע לא הוכיח קיומה של תשתית עובדתית המתאימה לפגיעה על דרך המיקרוטראומה.

33. מעבר לנדרש נוסיף, כי הפסיקה שהתובע צירף ועליה נסמך אינה רלוונטית לעניינ ינו. ככלל, כבר נפסק כי הוכחת פגיעה על דרך המיקרוטראומה תיבחן בכל מקרה לגופו ובהתאם למכלול הנסיבות. כאמור, על המבוטח מוטל נטל ההוכחה לקיומה של תשתית עובדתית מתאימה, ומשלא עמד התובע בנטל זה במקרה דנן, אין לקבל את תביעתו ואף אין להקיש על תביעתו מפסיקותיו של בתי דין אחרים שאזכר, מאחר שכל מקרה נבחן לגופו ועל פי נסיבותיו.

34. לאור כל האמור לעיל, משלא הוכיח התובע קיומה של תשתית עובדתית מתאימה למיקרוטראומה/מחלת מקצוע, אין מקום למינוי מומחה רפואי.
לפיכך, דין התביעה להידחות.

מאחר ומדובר בתובענה מתחום הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.

35. כל אחד מהצדדים רשאי להגיש ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום, ט"ו טבת תשע"ט, (23 דצמבר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר רביב סתיו
נציג ציבור

מוסטפא קאסם, שופט