הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת ב"ל 12012-01-20

לפני:
כב' השופטת לובנא תלחמי סוידאן

המערער
אשרף מסארווה
ע"י ב"כ: עו"ד ראג'ב עואד

-

המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד מחמד גאנם

פסק דין

1. ביום 06/12/2018 אירעה למערער תאונת דרכים אשר הוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה (להלן: "התאונה"). הפגימות אשר הוכרו כתוצאה מהתאונה הם: כאב גב, צוואר וכתף שמאל (ר' מכתב המשיב מיום 1/7/19 אשר צורף לערעור).

2. וועדה רפואית מדרג ראשון קבעה כי למערער 0% נכות, החל מיום 8/3/19 . כנגד החלטה זו הגיש המערער ערר.

3. וועדה רפואית לעררים אשר התכנסה מיום 05/12/2019, החליטה לדחות את הערר (להלן: "הוועדה").
כנגד החלטת הוועדה הנ"ל הוגש הערעור אשר לפניי.

4. עיקר טענות המערער –
א. בבדיקת ה- MRI מיום 18/4/19 , אובחן אצל המערער קרע בגיד SST בכתף שמאל.
ב. הוועדה אינה מוסמכת לשלול את הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הנזק בכתף שמאל ככל שפקיד התביעות הכיר בקשר סיבתי זה.
ג. המערער התלונן על כאבים בכתף שמאל לאורך כל הבדיקות.
ד. הנמקת הוועדה אינה מניחה את הדעת, ההנמקה אינה מפורטת ולא ניתן להבין מדוע הוועדה שללה את הקשר הסיבתי.
ה. בדיקת ה- MRI בוצעה לאחר 4 חודשים מיום התאונה , כך ששינויים ניווניים יכולים להתרחש תוך 4 חודשים לאחר החבלה.

5. עיקר טענות המשיב –
א. פקיד התביעות הכיר בפגימה בכתף שמאל כזאת שנגרמה בתאונה, אך לא הכיר בקרע ב- SST ככזה שנגרם בתאונה. משניתנה החלטת פקיד התביעות, הסמכות עוברת לוועדה לדון בקשר הסיבתי ומידתו.
ב. הוועדה שמעה את טענות המערער, עיינה בחומר ובדיקות העזר, ביצעה בדיקה קלינית, ציינה ממצאים שהיו תקינים ולא הצביעו על קיומה של נכות או הגבלה כלשהי. הוועדה נמקה מדוע הקרע ב- SST אינו קשור לתאונה, וזאת לאור התפתחותם של שינויי ם ניווניים ומאחר ולא מדובר בחבלה ישירה לכתף, אלא בפגיעה בלתי ישירה של תאונת שרשרת (דרכים). בנוסף, הוועדה התייחסה לתסמונת הצביטה ולעובדה כי מדובר בחבלה בלתי ישירה.
ג. המערער לא התלונן על כאבים בכתף ביום התאונה וגם לא במשך 12 ימים שלאחר מכן, דבר אשר מחזק את המסקנה לפיה הקרע לא נגרם כתוצאה מהתאונה.
ד. מדובר בקביעות רפואיות אשר ניתנו לאחר שהוועדה בחנה ודנה בעניינו של המערער, שקלה את כל השיקולים הנדרשים. הקביעות נמצאות בתחום שיקול דעתה הרפואי והמקצועי של הוועדה , כך שיש לדחות את הערעור בהעדר טעות משפטית.

6. החלטת הוועדה – המערער הופיע לפני הוועדה, בליווי בא כוחו, ומסר את הדברים הבאים:
"בבוקר קם עם כאב בצוואר וכתף שמאל.
מתקשה להרים משא ביד שמאל.".
בא כוחו מסר: "חוזר על נטען בהודעת הערר, הועדה מדרג ראשון שגתה עת שללה קשר סיבתי בין התאונה לכתף שמאל לקרע, חרף הכרה פקיד תביעות ורופא המוסד הכיר בכתף שמאל, וחרף תלונותיו של העורר על כאביו בכתף שמאל במועדים סמוך לאחר התרחשות התאונה הן ביום 250 ביום התאונה והן ולאח ר 5 ימים מיום התאונה, לעניין דרג ראשון קשבע שאין קשר סיבתי.
מפנה הרכב הוועדה גם לסעיף 42(1)(ד) לנזר בגיד סופרספינדוס המכנה 10% בגין קרע.".

הוועדה התייחסה לממצאי הבדיקות והצילומים אשר הונחו לפניה כך:
"בדיקת MRI כתף שמאל מ18.4.19 דלקת ש ל גיד שריר דו- ראשי, קרע חלקי דרגה נמוכה של גיד SSP, שינויים ציסטים בגבשושית הגדולה מתאים לשינויי צביטה נוזל תוך מפרקי בכמות פיזיולוגית, שינויים ניוונים קלים במפרק AC.
CT ע"ש צווא רי ללא ממצא פתלוגי.".

הוועדה בדקה את המערער ורשמה את הממצאים הבאים:
"כוח גס ותחושה שמורים בגפיים עליונים, ללא סימני דלדול שרירים היקף זרועות ואמות שווה בנקודות זהות הרמת יד שמאל מעל גובה השכם, תנועה סיבובית חיצונית ופנימית ללא הגבלה. אין סימני דלדול שרירי חגורת הכתף. לורדוזיס צואורית שמורה ללא כיווץ שרירים, הפעלת ע"ש צווארי ללא הגבלה כולל כיפוף יישור הטיה לצדדים ותנועה סיבובית. ".

הוועדה קבעה כי המערער סובל מ- "כאבי כתף שמאל לאחר חבלה בלתי ישירה
בהתנגשות מאחור.", וסיכמה את מסקנותיה כדלקמן:
"לנוכח תוצאות בדיקה גופנית עיון בחומר הרפואי רישום בדיקות הדימות עם
התפתחות שינויים ניוונים באיזור של מפרק AC בתסמונת צביטה הועדה
סבורה שממצאי בדיקות MRI עם סמנים של קרע חלקי של גיד SSP ללא
קשר לאירוע תאונתי הנדון כחבלה בלתי ישירה.
על כן הועדה דוחה את הערר.".

(הציטוטים לעיל מפרוטוקול הוועדה הובאו במלואם, על טעויות הכתיב ו/או ההדפסה אשר נפלו בהם, ככל ונפלו).

7. הכרעה – לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, וכלל החומר אשר בתיק, הגעתי למסקנה לפיה דין הערעור להידחות, וזאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.

8. בהתאם לסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), במסגרת ערעור על החלטות וועדות לעררים, מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד. לא אחת נפסק, כי על בית הדין לבחון אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (ראו בין היתר עב"ל 10014/98 הוד – המל"ל, פד"ע לד 213, 1999). עוד נפסק בהקשר זה, כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הינן קביעות רפואיות מובהקות, הנמצאות בתחום סמכויות הבלעדי של הוועדה, וכי בית הדין אינו מוסמך להתערב בהן (עב"ל 217/06 בן צבי – המל"ל, מיום 22/6/2006), כשאחת החובות המוטלות על הוועדה לעררים, שהינה גוף מעין-שיפוטי, היא חובת ההנמקה שמטרתה לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (דב"ע שם/01-X318 עטיה – המל"ל, פד"ע טו(1) 60).

9. בהתאם להוראות סעיף 118(א) לחוק , רופא או ועדה רפואית יקבעו, לפי כללים שנקבעו בתקנות, "אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזה מידה". ואילו לפי סעיף 120(א) לחוק "בקביעת דרגת נכות לא ישימו לב לכל מום, פגם או ליקוי מלידה או כתוצאה ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת שהיו לפני הפגיעה שבקשר אתה מוערכת דרגת הנכות, וכן לכל מום, פגם או ליקוי שבאו ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת אחרי פגיעה בעבודה כאמור אם אינם תוצאה ישירה מאותה פגיעה בעבודה.".

10. לאור הוראות הדין המפורטות לעיל, יש לדחות את טענת המערער לפיה הוועדה נעדרת סמכות לדון בשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי בכתפו השמאלית לבין התאונה. כשאין בכך סתירה עם העובדה לפיה פקיד התביעות הכיר, בין היתר, גם בפגיעה בכתף שמאל כפגיעה שהינה תוצאה מהתאונה.

11. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי הוועדה התייחסה לבדיקת ה- MRI מיום 18/4/19 , וציינה את ממצ איה לפיהן קיים קרע חלקי בדרגה נמוכה בגיד SST. בנוסף, הוועדה ציינה כי לפי בדיקה זו קיימים שינויים ניווניים קלים במפרק AC בתסמונת צביטה. המערער נבדק על ידי הוועדה בבדיקה קלינית מקיפה, אשר ממצאיה הצביעו על כך שתנועות הכתף היו ללא הגבלה ו כן לא נמצא דלדול שרירים. הוועדה סיכמה את מסקנותיה ו ציינה כי לאור ממצאי הבדיקה הקלינית התקינה וממצאי בדיקת הדימות, אשר כאמור לפיה למערער שינויים ניווניים באזור מפרק AC בתסמונת צביטה, היא סבורה כי הקרע החלקי האמור אינו קשור לתאונה ש היתה בלתי ישירה, ומכאן מצאה לנכון לדחות את הערר.

12. מהפרוטוקול עולה כי הוועדה ערכה דיון בשאלת הקשר הסיבתי בין הקרע שנמצא בבדיקת ה-MRI לבין התאונה , תוך התייחסות מקיפה לממצאי ה- MRI, ממצאי הבדיקה הקלינית ומנגנון הפגיעה – תאונת דרכים שבה המערער לא נפגע בצורה ישירה בכתפו השמאלית. מדובר בדיון והנמקה ברור ים, ובאמצעותם הוועדה הבהירה באופן מפורט מדוע לטעמה אין לקשור סיבתית בין הקרע לבין התאונה, ובכך לא נפל פגם משפטי כלשהי בהחלטתה.

13. אין לקבל את טענת המערער לפיה ייתכן ואותם שינויים ניווניים עליהם הצביעה בדיקת ה- MRI, התפתחו לאחר וכתוצאה מהתאונה, היות והבדיקה בוצעה לאחר כ- 4 חודשים מיום התאונה – מדובר בטענה רפואית אשר אין לה מקום במסגרת הליך זה , מה עוד שאותה טענה לא נתמכה במסמך רפואי כלשהו או בחוות דעת רפואית.

14. סיכומו של דבר, לא מצאתי כל טעות משפטית בפעולות הוועדה מושא הערעור או במסקנותיה, ומכאן דין הערעור להידחות.

הואיל ומדובר בהליך מתחום הביטחון הסוציאלי – אין צו להוצאות.

15. ככל ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה, עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ג' אב תש"פ, (24 24 יולי 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

לובנא תלחמי סוידאן , שופטת