הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה באר שבע צ"ו 38718-08-20

לפני:
כבוד ה שופט יעקב אזולאי

התובעים:

  1. HAMAD HAMAID
  2. MAEN YOUNES
  3. MOHAMMAD ALZAMEL
  4. AMJED ALHUWEMWL
  5. SHEHAB ALZGHOL
  6. ALI ALAMOUSH
  7. AMER ABDALLA
  8. KHALIL TADROS
  9. YASER ALMAWAJDEH
  10. LOIY ALQUDAH
  11. REFAI ALTAWALLBEH
  12. ABDALLAH ALRAWAHNEH
  13. AHMAD ALAUSUD
  14. WALEED ALKHATIB
  15. AYMAN ALHANMI
  16. IYAD ABUMULAWEH
  17. OBIEDA GHARAIBEH
  18. MOHAMMAD ALMASALEHA
  19. MOHAMMAD JAMAHNEH

20. ולדימיר פוסטרנק

(תובעים 1-19) ע"י ב"כ עו"ד ולדמיר פוסטרנק

נגד

הנתבעת:
כלל חברה לביטוח בע"מ חברות
ע"י ב"כ עו"ד גלעד בכר

פסק דין

לאור הודעת הצדדים והסכמתם למתווה שהוצע על ידי בית הדין מיום 21/1/2021, ניתן בזאת פסק דין להסכם הפשרה לפיו הנתבעת תשחרר את כספיהם של התובעים 1 עד 19 כתחליף להפרשות פנסיוניות (פיקדון עובדים זרים) באמצעות העברתם לחשבון נאמנות כללי על שם התובע 20 .

שחרור כספי הפיקדון יבוצע תוך 30 יום מהיום לחשבון הנאמנות של בא כוח התובעים: בנק מזרחי- טפחות , סניף 401 , לחשבון נאמנות כללי מס' 319134. - ע"ש עו"ד ולדמיר פוסטרנק.

בשאלת ההוצאות

כמן כן, הצדדים הותירו את שאלת ההוצאות לשיקול דעת בית הדין.

בהחלטתי הנוספת מיום 4/2/21 הוצע לצדדים להגיע אף להסכמות ביחס לשאלת ההוצאות ולמצער בהעדר הסכמה הן יהיו על הרף הנמוך, אם בכלל. בהחלטתי הנ"ל ציינתי כי אמות המידה המנחות לצורך בחינת השאלה - האם יש מקום להשית על בעל דין הוצאות נעוצות בצידוק שבהגשת ההליך מלכתחילה, האם ההליך הגשים את המטרה, מהו הסעד שהתבקש בפועל ומה הסיבה שבעטיה נדרש בית הדין לקיים ההליך. (לעניין השיקולים המנחי ם, אף אם בעניין אחר בטיבו, השווה: בג"ץ 1946/07 אלעוברה ואח' נ' שר השיכון ואח' - פורסם במאגרים).

יישומם של אמות מידה אלה במקרה דנא, מניח מסד לחיוב הנתבעת בהוצאות מופחתות.

לאמור. התובעים הגישו בקשתם לפסק דין הצהרתי (צו עשה), במסגרתם נתנו 19 התובעים יפוי כח לבא כוחם לשחרר כספיהם המופקדים אצל הנתבע ת. במסגרת התביעה הוצגה מסכת עובדתית אשר הקשתה במידה רבה על התובעים. לטענת בא כוחם , היה מקום להקל על התובעים ולהסתפק בהעברת הכספים כפי שהתבצע עד הנה , באמצעות מילוי טפסים סטנדרטיים של הנתבעת וכי הדרישה לקבל מסמכים נוספים כפי שפורטו בסעיף 13 לכתב התביעה רק גרמה לסירבול מיותר. חרף זאת פעלו התובעים לעמוד בדרישות הנתבעת וגם לאחר שהומצאו כל המסמכים המבוקשים , כך לטענתם, לא שוחררו כספי התובעים.

כאמור בהחלטתי מיום 4/2/21 הוצגו טיעוני הנתבעת בתמצית, תוך שהיא מציינת כי היא חבה בחובת נאמנות וזהירות כלפי מבוטחיה לאור ההסדר התחיקתי המחייב אותה לפעול בגדרו. בתגובתה, לא הובהר מדוע במקרים אחרים הסתפקה הנתבעת בפרוצדורה פשוטה יותר וקלה ואילו במסגרת ההליך דנא נדרשו התובעים להמציא מסמכים וכן דרישה לפתוח חשבון נאמנות ספציפית עבור כל עובד ועובד.

במסגרת החלטתי לעיל, הוצע לצדדים ללבן המחלוקות ששימשו בסיס להגשת התביעה, תוך שינסו להגיע לסכום מוגדר ומוסכם אם בכלל, או לטווח סכומים צנוע ובכך להתיר את סבך סוגיית ההוצאות בעיקר ביחס לתביעות צופות פני עתיד.

משהתייתרהדיון בפנינו נוכח קבלת המתווה שהציע בית הדין, יאמר כי ניתן היה לחסוך את הגשת התביעה אם היה שיתוף פעולה בין הצדדים. התרשמתי כי ההליך המשפטי לא היה מחוייב המציאות אף כי התנגדות הנתבעת בשאלת ההוצאות האריכה מעט את ההליך שלא לצורך.

בנסיבות העניין, ה נתבעת תישא בהוצאות התובעים בסך של 2500 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים שאם לא כן יישאו ריבית והצמדה כדין.

ניתן היום, כ"ו שבט תשפ"א, 08 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.