הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה באר שבע סע"ש 54939-07-19

בפני כב' הנשיא שמואל טננבוים

המבקשת:

אבו סביה סובחי בע"מ, (ת.פ. - 514830991)
ע"י ב"כ עו"ד נדב קנפו

-

המשיב:

חסין אבן ברי, ( ת.ז. - XXXXXX230)
ע"י ב"כ עו"ד חניאל שמואל

החלטה

1. זוהי החלטה בבקשת הנתבעת (להלן – המבקשת) להעברת מקום הדיון מחמת חוסר סמכות מקומית. לטענת המבקשת, משמשרדה הרשום נמצא בדבוריה, הרי שהסמכות המקומית לדון בתביעה מסורה לבית הדין האזורי בנצרת.

2. התובע (להלן –המשיב) מתנגד לבקשה. לטענת המשיב לנתבעת סניף באשדוד ו במהלך תקופת העבודה הוא עבד בעיקר בקו הובלה שבין יישובי הערבה לנמל אשדוד ובכל מקרה הוא מעולם לא עבד בדבוריה.

3. בעקבות החלטתי מיום 27.1.2020 הצדדים הגישו תצהירים מטעמם, בהם פירטו את מקום ביצוע העבודה ואליהם צורפו מסמכים המעידים על מקום ביצוע העבודה.

4. לאחר עיון בתצהירי הצדדים ובמסמכים שהוגשו מטעמם, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

5. עסקינן בתובענה שהוגשה בין עובד למעסיקתו. תקנה 3(א)1 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 (להלן – התקנות) קובעת שתי חלופות לקביעת מקום שיפוט בתובענות אלה: חלופה אחת היא מקום העבודה וחלופה שנייה היא - מקום ביצוע העבודה. וזו לשונה של 3(א)1 לתקנות - "בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק - בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה".
6. על פי הלכות בית הדין הארצי לעבודה, במקום בו אין חפיפה בין "מקום העבודה" ל"מקום ביצוע העבודה", לתובע הזכות לבחור את בית הדין האזורי אליו תוגש התביעה (ראו – ע"ע (ארצי) 143/09 אנטון נומיקוב נ' רשת ביטחון (1993) בע"מ מיום 24.03.2009, דב"ע 3-230/98 אנטון חורי נ' שלמה הנדל, מיום 19.11.1998 (להלן – עניין חורי), בר"ע (ארצי) 41211-05-14 ישראל שיינברג נ' כנפי משק תור בע"מ, מיום 30.06.2014 (להלן – עניין שיינברג), בר"ע 8040-03-14 מרכז החינוך העצמאי לתלמודי תורה ובתי ספר בתי יעקב נ' הדסה רדנר, מיום 18.5.2014).

עוד נפסק, כי מקום בו מדובר בתובע שביצע עבודות במקומות שונים בעת ובעונה אחת, הרי שבחינת מקום ביצוע העבודה מתבצעת על פי בחינת מקום ביצוע עיקר העבודה או חלק משמעתי ביותר ממנה ולא חלק ממנה (ראו – עניין שיינברג, עניין חורי).

7. בענייננו, אין מחלוקת כי משרדה הרשום של ה מבקשת הוא בדבוריה, אשר אינו בסמכות שיפוטו של בית דין זה. יחד עם זאת, המשיב הראה כי עיקר עבודתו בוצעה במקומות המצויים בתחום סמכותו של בית דין זה. בעוד שהמבקשת טענה כי המשיב עבד בהובלות במקומות שונים ברחבי הארץ, היא עצמה צירפה לתצהירה תעודות משלוח אשר מעיון מדוקדק בהן עולה כי עיקר ההובלות אותן ביצע התובע היו בקו שבין יישובי הערבה (פארן, עין יהב, יהל, חציבה) וכן ישובים נוספים באזור הדרום ( מבטחים, חבל מעון ועוד) אל נמל אשדוד. אכן, בחלק מתעודות המשלוח מתועדות נסיעות לנמל חיפה ולישובים המצויים מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין זה, אולם נסיעות אלה הן המיעוט כאשר הרוב המכריע של הנסיעות אותן התובע ביצע במסגרת עבודתו נעשו, כאמור, בתחום שיפוטו של בית דין זה.

8. במאמר מוסגר אציין כי משזו המסקנה אליה הגעתי התייתר הצורך מלדון בטענה הנוספת של המשיב בדבר קיומו של סניף של המבקשת בעיר אשדוד.

9. על יסוד דברים אלה מתקבלת המסקנה כי עיקר העבודה בתיק מושא הבקשה בוצעה באזור שיפוטו של בית דין זה. לפיכך, ובהתאם להלכה הפסוקה כפי שפורטה לעיל, לבית דין זה מסורה הסמכות המקומית לדון בתובענה ודין הבקשה להידחות.

10. סוף דבר – הבקשה נדחית.

11. הוצאות הבקשה תילקחנה בחשבון בתום ההליך.

ניתנה היום, ט"ז שבט תש"פ, (11 פברואר 2020), בהעדר הצדדים.