הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה באר שבע סע"ש 28464-07-20

לפני כב' הרשמת רעות אייד בזיני

התובעים:
(הנתבעים שכנגד)
1.מורן צור, ת"ז XXXXXX370
2.ליאור לוק, ת"ז XXXXXX708
ע"י ב"כ עו" ד דליה בושענסקי

-
הנתבעים:
(התובעים שכנגד)
1.העמותה לקידום כדורעף וכדורעף חופים באשדוד והישובים הסמוכים ע"ר 5806181, עמותות 309077063 2.אלכס בובריק, ת"ז XXXXXX063
2.אורי שפירא, ת"ז XXXXXX684
ע"י ב"כ עו"ד רועי רוזן

החלטה

  1. לפני בקשת הנתבעים שכנגד (להלן - הנתבעים) לחייב את התובעים שכנגד (להלן – התובעים) בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם ככל שתביעת התובעים כנגדם תידחה.
  2. הנתבעים, שחקני כדור עף, הגישו תביעתם כנגד התובעת 1, עמותה לקידום כדור עף חופים באשדוד והישובים (להלן – התובעת 1), התובע 2 שהוא מורשה חתימה ומנהלה של התובעת 1 (להלן – התובע 2) והתובע 3 (להלן – התובע 3). בתביעתם עתרו לתשלום הלנת שכר, דמי הבראה, הפרשות לפנסיה, פיצויי פיטורים, פיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר ופיצויים לא ממונים ובגין עוגמת נפש בסכום כולל של 209,019 ₪. מנגד, תבעו התובעים את הנתבעים בתביעה שכנגד בסך כולל של 1,222,000 ₪ בגין אובדן הכנסה, הפרת חובת נאמנות, פגיעה במוניטין ובשמם הטוב של התובעים וכן פיצוי לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן – חוק איסור לשון הרע).
  3. בבקשתם להפקדת ערובה טענו הנתבעים כי יש לחייב את התובעים בהפקדת ערובה מתוקף תקנה 116א(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991, וכן מתוקף סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן - חוק החברות), הקובע כלל על פיו כאשר מוגשת תביעה על ידי חברה, יש לחייבה בהפקדת ערובה. עוד טענו כי לכלל זה חריג הקובע כי ניתן לפטור אותה מהפקדת ערובה אם הוכיחה החברה כי בעניינה מתקיימות נסיבות מיוחדות המאפשרות לפטור אותה מהפקדת ערובה, והנטל להוכיח זאת מוטל על כתפי החברה התובעת. עוד טענו הנתבעים כי ההלכה האמורה חלה גם בעניינן של עמותות וכי מצבה הכלכלי של התובעת 1 מעיד על כך כי ככל שתביעתה תידחה, לא יעלה בידיהם לגבות את הוצאות המשפט שיפסקו להם. הנתבעים סומכים טענתם זו, בין היתר, על החלטת כ ב' הרשמת לסרי מיום 22.12.20 אשר התירה על כנו צו עיקול זמני במעמד צד אחד, שניתן על כספי התובעים בסך כולל של 317,446 ₪ וכן על דחיית הערעור על החלטתה זו (ראו תשובת הנתבעים לתגובת התובעים מיום 3.3.21). עוד טענו הנתבעים כי הודעת המחזיק המנהל את חשבון הבנק של העמותה, שניתנה בתגובה לצו העיקול, וממנה עולה כי אין בחשבון הבנק של התובעת 1 כספים או נכסי ם העומדים לטובת התובעת 1 גם היא מלמדת על מצבה הכלכלי הרעוע של התובעת. עוד ביססו את בקשתם על תמליל הקלטה שנערכה לטענתם בינם לבין התובע 2 בחודש 5/2020 בדבר ניהול העמותה וכספיה המעידים על מצבה הכלכלי.

4. מנגד טענו התובעים כי יש לדחות את בקשת הנתבעים להפקדת ערובה וזאת מאחר ותביעתם של הנתבעים כנגדם, היא תביעת סרק חסרת בסיס משפטי או עובדתי. שנית, הנתבעים מתייחסים אל התובעים כמקשה אחת בעוד בתיק זה עסקינן בעמותה שהיא התובעת 1 ובתובעים בשר ודם שהם התובעים 2 ו-3, ובעניינם לא הצביעו הנתבעים על כל תשתית עובדתית או ראייתית לחיובם בהפקדת ערובה. לעניין התובעת 1 נטען כי יש לדחות את בקשת הנתבעים לחייבה בהפקדת ערובה, שכן כתב התביעה והתביעה שכנגד מבוססים על מסכת עובדתית זהה, ובמצב זה אין להטיל הפקדת ערובה על התובעת 1, שכן קיים דמיון וחפיפה בין טענות הצדדים בתביעה ובתביעה שכנגד . כן יש לדחות את הבקשה שכן התובעת 1 הוכיחה כי יש ביכולת ה לשלם את ההוצאות שיפסקו כנגדה ככל ותביעתה תידחה שכן העמותה פעילה, מתנהלת כראוי, מצבה הפיננסי מאוזן ותקין, ולא רובצת לפתחה כל סכנה של פירוק או חדלות פירעון. לעניין ההחלטה להטיל צו עיקול על נכסי הנתבעת, טענו התובעים כי החלטה זו עומדת לערעור בפני בית הדין ועל כן אין לקבלה. עוד צירפו התובעים העתק אישור של משרד המשפטים, רשם העמותות וההקדשים על ניהול תקין של העמותה לשנים 2020-2021; מאזן מבוקר לשנים 2018-2019; דוח יתרות לא מבוקר מחודש 01/2020 ועד 10/2020; העתק מייל מטעם המועצה להסדר הימורים בספורט וטענו כי העמותה עתידה לקבל בשנת 2021 תקציב מע יריית אשדוד, ואישורו מעיד על חוסנה הכלכלי. אשר לתמליל ההקלטה שצרפו הנתבעים לבקשה, טענו התובעים כי טענות הנתבעים לעניין חוסנה הכלכלי, הנשענות על תמליל זה, מתייחסות לשיחה ישנה ולא רלוונטית להליך.
5. בתשובת הנתבעים לתגובת התובעים והגם כי בבקשה להפקדת ערובה עתרו הנתבעים לחייב את התובעים יחדיו בהפקדת ערובה, הרי שבתשובתם הבהירו הנתבעים כי הבקשה מופנית כלפי העמותה בלבד, אם כי טענו כי לאור הודאתם של התובעים 2 ו-3 כי יוכלו לפרוע את הוצאות הנתבעים, יש להורות לאלו על הפקדת ערובה כאמור. אשר לטענת התובעים הנוגעת לזהות המסכת העובדתית בתביעה המקורית ובתביעה שכנגד טענו כי רכיבי התביעה הם שונים, כך שבעוד תביעת הנתבעים היא לתשלום זכויות כעובדי התובעת 1, הרי שתביעת התובעים שכנגד עוסקת בחוק לשון הרע ואובדן הכנסות, וסיווג ההליך כתביעה שכנגד אינו מקים פטור אוטומטי מהפקדת ערובה. כמו כן טענו, כי יש לדחות את טענות התובעים לעניין הוכחת יכולת כלכלית, שכן טענתם כפי שהוצגו בתגובה לבקשה, מתייחסות להכנסות עתידיות שלא הוכחו. כך גם ענו כי פרוטוקול ועדת משנה עריית אשדוד שצורף כנספח א' לתשובה, עולה תמונה כי התובעים לא הוכיחו כי הנתבעים יוכלו להיפרע מהם ככל ותביעתם תידחה. עוד ציינו, כי הערעור שהוגש על החלטת כבוד הרשמת לסרי נדחה ביום 11.2.21 בהחלטתו של כבוד השופט י. יוספי.
המסגרת הנורמטיבית
6. הגם כי בבית הדין לעבודה, המקור הנורמטיבי לדיון בבקשה להפקדת ערובה הוא בהתאם לתקנה 116א לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב -1991, הרי שעת המדובר בבקשה להפקדת ערובה כנגד חברה בע"מ, ימשיך לחול ההסדר הספציפי המוסדר במסגרת סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט - 1999 (ראו: ע"ע (ארצי) 61067-09-16 בר ניהול מגדלי יוקרה בע"מ נ' ארטה (ניתן ביום 31.8.17) (להלן – עניין בר)).

7. זאת ועוד, עת עסקינן בעמותות קבעה הפסיקה כי סעיף 353א חל גם בעניינה של עמותה רשומה. (ראו: רע"א 8588/11 ‏‏ עמותת מועדון נווה דוד חולון כדורגל נ' עיריית חולון (פורסם בנבו 15.8.12); ת"א (מחוזי ת"א) 21573-01-11 עמותת מועדון נווה דוד חולון כדורגל נ' עירית חולון (נבו 01.11.2011).

8. אציין כבר עתה, כי לאור הבהרת הנתבעים בתשובתם לתגובת התובעים, כי הבקשה מופנית אך ורק כלפי העמותה, התובעת 1 (ראו סעיף 7 לתשובה מיום 3.3.21) , הרי שאין אני נדרשת לבחון הבקשה ביחס לתובעים 2-3. כך גם אציין כבר עתה כי אין לקבל את טענות הנתבעים המועלית בתשובתם כי יש לחייב את התובעים 2-3 בהפקדת הערובה ביחס לתובעת 1, לאור הודאתם כי יוכלו התובעים להיפרע מהם בבוא העת, שכן התובעים 2-3 הם בעלי דין נפרדים מהתובעת 1, וככל ומבוקש לחייבם בהפקדת ערובה, הרי שעל הנתבעים להוכיח קיומם של התנאים לחיובם בהפקדת ערובה.

9. ובאשר לתובעת 1 - בהתאם לסעיף 353א' לחוק החברות רשאי בית הדין, לבקשת נתבע: "להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

10. בעניין סעיף 353א ל חוק החברות נפסק כי, חיוב חברה בהפקדת ערובה במקרה שבו לא הוכיחה את יכולתה לשלם את הוצאות הנתבע מבטא את הכלל, בעוד שהפטור מהפקדת ערובה על ידי חברה הוא החריג לכלל, כאשר הרציונל העומד מאחורי חזקה זו הוא למנוע הסתתרות מאחורי האישיות המשפטית של החברה כדי להימנע מלשא ת בתשלום ההוצאות שיגרמו לנתבע (ראו: ע"ר (ארצי) 15046-12-11 חווה נחמני נ' קאנטרי פלורס בע"מ (28.1.2013) (להלן- עניין נחמני); ע"ע (ארצי ) 43436-09-20 דרך ארץ בטחון בע"מ - דניאל קינוס ו 21 אחרים (נבו 21.01.2021) ).

11. בבואו של בית הדין לבחון האם יש לחייב חברה בהפקדת ערובה יש לבחון בין יתר השיקולים את מיהות הצדדים, התנהלותם ותום לבם כאשר בשאלת סיכויי ההליך נפסק כי אין צורך להידרש בהרחבה לניתוח סיכויי התביעה אלא אך במקרה שבו סיכויי ההליך גבוהים מאד או קלושים מאד וכאשר המבחן המרכזי הוא יכולת הפירעון של החברה (ראו: רע"א 10376/07 ל. נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (11.2.2009). עוד נקבע כי אחד הטעמים לחיובו של בעל דין בהפקדת ערובה הוא הימנעותו של בעל הדין מלפרוע הוצאות שנפסקו כנגדו בעבר (ראו עניין נחמני ועניין בר לעיל).

12. הנטל להוכיח כי יש הצדקה לפטור חברה מהפקדת ערובה מוטל על כתפיה של החברה (ראו עניין בר לעיל) וזאת אם הוכיחה החברה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע, אם יזכה הוא בדין; או אם סבור בית המשפט כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה (ראו: רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' מרדכי (מוטי) (13.7.2008)).

דיון והכרעה
13. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לחייב את התובעת 1 בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם של הנתבעים ככל ותביעת התובעים כנגדם תידחה . להלן נימוקיי.
14. כאמור לעיל, הכלל הוא עת המדובר בעמותה הוא חיובה בהפקדת ערובה, אלא אם זו עמדה בנטל להוכיח כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבעים, ככל וייפסקו כנגדה. זהו המבחן המרכזי כאמור, בבואו של בית הדין לבחון את שאלת הפקדת הערובה.
בעניין זה, הרי שמהנספחים שצורפו על ידי הנתבעים לתשובתם לתגובת התובעים, עולה כי התובעת 1 מתנהלת בחריגה תקציבית, לא הציגה תוכנית הבראה ונמצאת בגרעון ומסתמכת לכיוסי חלק מהגרעון על התמיכה של העירייה, תמיכה אשר בכלל נועדה לפתיחת עונת משחקים חדשה בשנת 2021. עוד עולה כי העירייה למעשה מעכבת את העברת התקציב למועד לא ידוע ועד לבירור סוגיית התנהלותה של התובעת 1. דברים אלו עומדים בסתירה לנטען על ידי התובעת 1 בתגובתה והמסמכים שצורפו אליה.
15. יתרה מכך, בתיק זה ניתנה החלטתה המנומקת של כבוד הרשמת לסרי מיום 22.12.20 עת הטילה על נכסי התובעת 1 צו עיקול זמני, אשר אף היא מהווה בסיס למסקנה כי מצבה הכלכלי של התובעת 1, מטיל צל כבד על יכולתה לפרוע ההוצאות שייפסקו כנגדה, וכי אף קיימת החמרה במצבה הכלכלי של התובעת 1. כך גם, ערעור התובעת 1 על החלטה זו, נדחה בהחלטתו של כבוד השופט יוספי מיום 11.2.21 כך שיש לדחות טענות התובעת לעניין זה.
16. גם המסמכים שצירפה התובעת 1 לתגובתה אין בהם להעיד על מצבה הכלכלי, כאשר אישור ניהול תקין שצורף על ידה, הינו אישור מותנה וממילא לא מעיד על מצבה הכלכלי וגם הדוח לשנת הכספים 2020 הוא דוח יתרות לא מבוקר וגם הטענה כי היא עתידה לקבל תקצוב מעיריית אשדוד, נסתר על ידי המסמך שצורף על ידי הנתבעים לתשובתם לתגובה. אציין כי כל טענות התובעת 1, בדבר שינוי מצבה הכלכלי לטובה, מאז אותה שיחה בין מייסדי העמותה לבין הנתבעים (ראו סעי ף 61 לתגובה), נטענו בעלמא וללא כל אסמכתאות, כאשר וכאמור קיימת אף החלטתה של כבוד הרשמת לסרי הקובעת כי חלה הדרדרות במצבה הכלכלי של התובעת 1. גם הודעת המחזיק, בנק לאומי, במסגרת צו העיקול, יש בה להעיד על העדר יכולת כלכלית של התובעת 1 לפרוע הוצאות שייפסקו כנגדה.
17. התובעת 1 אף לא הצביעה על נסיבות מיוחדות אשר יש בהן להצדיק חיובה בהפקדת ערובה כאשר לא מצאתי בשלב זה לקבוע כי סיכויי ההליך בו נקטה התובעת 1 כנגד הנתבעים הם אכן גבוהים כטענתה, ודין טענותיה אלו להתברר במסגרת הליך ההוכחות. כך גם יש לדחות את טענות התובעת 1 כי הנתבעים לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח העובדות לחיובה בהפקדת ערובה, שכן וכפי שפורט לעיל, סעיף 353א לחוק החברות קובע חזקה לפיה הכלל הוא חיובה של התובעת בהפקדת ערובה, והנטל לסתור חזקה זו מוטל על התובעת עצמה.
18. גם טענות התובעת בדבר הגשת הבקשה בחוסר תום לב דיוני ובחוסר ניקיון כפיים זו דינה להידחות שהרי המדובר בטענות עובדתיות אשר דינן להתברר במסגרת ההליך העיקרי וממילא אין בהן כדי להצביע על יכולתה הכלכלית של התובעת 1, אשר יש בה להצדיק פטור מהפקדת ערובה.
19. אשר לטענה כי אין להטיל הפקדת ערובה כאשר המדובר בתביעה שכנגד, הרי שטענה זו של התובעים איננה יכולה להתקבל, הן מן הטעם כי התביעה שכנגד עומדת בפני עצמה (ראו: ע"ע (עבודה ארצי) 790/05 ד"ר ויקי רבנו (צוכמן) - Tissera Inc (נבו 09.10.2007); ד"ר יצחק לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, מהדורה 5 – 2016, פרק 9 עמ' 17) והן מן הטעם כי לא מצאתי בנסיבות העניין כי המדובר באותה המסכת העובדתית כאשר הסעדים הנתבעים הם שונים ואינם מבוססים על אותה תשתית עובדתית.
20. ערה אני לטענה כי זכות הגישה לערכאות הינה זכות ראשונה במעלה ואין לנעול את דלתות בית הדין בפני התובעת 1. יחד עם זאת, זכות זו אינה מוגבלת ויש לערוך את האיזון הראוי בין זכות הגישה לערכאות לבין זכותם של הנתבעים שלא לה יגרר להליכי סרק ולזכותם לפרוע את הוצאותיהם. זאת כאמור, בהתחשב בחזקה הקובעת חיוב בהפקדת ערובה כאמור, עת המדובר בעמותה ועת לא עמדה העמותה בנטל להוכיח יכולת כלכלית.
21. יובהר, למען הסר ספק, כי אין באמור לעיל כדי לקבוע מסמרות באשר להליך דנן ואלו נקבעו לכאורה בלבד.
22. לאור כל המפורט לעיל, ובאיזון הראוי שבין זכות הגישה לערכאות לבין זכותם של הנתבעים, בשים לב אף לסכום התביעה שכנגד ולשיעור ההוצאות הנפסקות בבית הדין, תפקיד התובעת 1 ערובה להבטחת הוצאותיהם של הנתבעים, בסך 15,000 ₪ וזאת תוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה.
23. המזכירות תמציא ההחלטה לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום, ט' סיוון תשפ"א, (20 מאי 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.