הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה באר שבע סע"ש 21003-01-17

בפני
כבוד ה שופט משה טוינה
נציג ציבור עובדים – אריק חדד
נציגת ציבור מעסיקים – גב' אילנה מסד

התובע:

יעקב ויצמן

נגד

הנתבעים:

  1. כי"ל ישראל בע"מ
  2. עוז חן
  3. גדי דהן

פסק דין

1. עניינו של פסק דין זה בתביעה שהגיש מר יעקב ויצמן (להלן: "התובע") נגד מי שהייתה מעסיקתו חברת כי"ל ישראל בע"מ (להלן: "הנתבעת") והממונים עליו מר עוז חן (להלן: "הנתבע 2") ומר גדי דהן (להלן: "הנתבע 3").

בתמצית נטען בכתב התביעה כי יחסי עובד מעסיק בין הצדדים הסתיימו בדצמבר 2016 בפיטורי התובע בשל היותו חושף שחיתו ת בחוסר תום לב, משיקולים זרים ובלא שימוע.

על רקע זה ביקש התובע שורה של צווים הצהרתיים ופיצוי בהתאם לסעיף 3(1) לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בתואר המידות או במנהל תקין) תשנ"ז-1997 (להלן: "חוק ההגנה") בסכום של 500,000 ₪.

הצדדים:

2. התובע הוא עובד לשעבר של תשלובת כי"ל אשר התקבל לעבודה בתשלובת בחודש מאי1987 כמנהל לוגיסטיק ה וקניין בחברת "כתר תובלה בע"מ" - חברת בת של מפעלי תובלה בע"מ הנמנית על קבוצת החברות המרכיבות את תשלובת כי"ל. במהלך שנות עבודתו כעובד בתשלובת, מילא התובע שורה של תפקידים אשר אינם לענייננו.

בחודש מאי 2015 התפרסם מכרז פנימי בין עובדי התשלובת לתפקיד "מנהל הסעדה כי"ל ישראל" , שאליו הגיש התובע את מועמדותו והתקבל. בחודש ספטמבר 2015 נכנס התובע לתפקיד– מנהל הסעדה –בתנאים שנקבעו בהסכם העסקה אישי שנחתם בין הצדדים ביום 16.9.2015.

נוכח כוונת הנתבעת להביא להפסקת עסקתו זומן התובע ביום 7.11.2016 לשימוע. ביום 19.12.2016 נמסרה לתובע הודעה על סיום העסקתו לאלתר.

3. הנתבעת היא חברה הנותנת שירותי מטה לכלל קבוצת החברות המרכיבות את תשלובת כי"ל ישראל. הנתבעת החלה את פעילותה במסגרת ארגון מחדש בתשלובת ביולי 2015. בנתבעת מרוכזות כלל שירותי המנהלה אשר עד לתחילת פעילותה בוצעו בנפרד בכל אחת מהחברות המרכיבות את התשלובת - משאבי אנוש, כספים, חשבות, מנהל, רכש וייעוץ משפטי.

במסגרת זו נבנה תפקיד מנהל ההסעדה שלו התקבל התובע ותחת אחריותו מערך ההסעדה לכלל חברות תשלובת כי"ל ישראל.

4. הנתבעים 2 ו-3 היו בעת הרלוונטית לכתב התביעה הממונה העקיף והממונה הישיר של התובע בתפקידו כמנהל מערך ההסעדה.

כך במועדים הרלוונטיים לכתב התביעה שימש הנתבע 2 בתפקיד מנהל אגף מנהל וביטחון בנתבעת; וממונה על הנתבע 3 - מנהל לוגיסטיקה - הממונה הישיר על התובע.

סדר הדברים:

5. את הדיון בפסק הדין נפתח בהצגת עיקרי התביעה וההגנה; נאמר מיד כי בשל היקף הטענות בכתבי הטענות אין בדעתנו להיכנס לפירוט הטענות ודי לנו בהצגת עיקרי הדברים. בסיומו של שלב זה, ניגש לפרק הדיון וההכרעה בפסק הדין.

התביעה:

6. מערך ההסעדה בחברת כי"ל מספק שירותי הסעדה ב-15 אתרים, חלקם הגדול במקומות מרוחקים, 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע, 365 ימים בשנה ומספק כ-10,000 ארוחות ביום לכ-8,000 עובדים בעלות כוללת של עשרות מיליוני ₪ בשנה.

המערך מורכב מקבלן הסעדה ומקבלני פיקוח.

נכון למועד התביעה, חברת "זר מעדנים" סיפקה את שירותי ההסעדה ברוב המוחלט של האתרים (להלן: "קבלן ההסעדה") .

שירותי הפיקוח ניתנו על ידי שתי חברות: האחת, אבניר ליבוביץ, יועצים למערכות מזון בע"מ, אשר סיפקה שירותי פיקוח וניהול סיכונים למערך ההסעדה; והאחרת, "קבוצת גיל כדורי" העוסקת בביקורות תברואה איכות ובטיחות מזון במטבחים מוסדיים ובעריכת בדיקות מעבדה (להלן: "קבלני הפיקוח").

7. על פי כתב התביעה בסמוך עם כניסתו לתפקיד מנהל מערך ההסעדה, מצא התובע כשלים ואי תאימות חוזית במערך ההסעדה, הן במישור שבין קבלן ההסעדה (זר מעדנים) לנתבעת והן במישור שבין הנתבעת לבין קבלני הפיקוח.

8. עוד מפרט התובע בכתב התביעה כי התריע בפני הממונים עליו על הכשלים בפעילות קבלני הפיקוח וקבלן ההסעדה.

כך לדוגמא, בסעיף 47 לכתב התביעה נטען כך:

"התובע התריע על הכשלים והליקויים בעבודת חברת הפיקוח בפני מר דהן כבר ביום 2.12.15, שלושה חודשים בלבד לאחר כניסתו לתפקיד, וכתב בין היתר את הדברים הבאים:
'חייב להגיד שאני מאוד כועס ומאוכזב ומבועז... לא רואה במקצוענות... מחירים מופרזים... לא מקפיד על מלוי משימות... כלום לא מבוצע... מבחינתי צריך לשקול את אופי העבודה ואת שיטת העבודה מולו בשנה הבאה וכלל לא בטוח שלא כדאי לבחון חלופות... אין התאמה בין התשלומים למה שמקבלים (הדגשות במקור-מ.ט)".

ובסעיפים 54 ו-55 לכתב התביעה מסופר כי:

"כאשר החל התובע לבחון את התאימות החוזית מול חברת "זר מעדנים" על פי המנדט שניתן לו, התברר לו כי "זר מעדנים" אינה פועלת לפי החוזים עליהם היא חתומה מול החברות וכי היא מפיקה עושר רב שלא כדין, על חשבון הנתבעת, וכי עובדים וממונים בנתבעת מאפשרים את ההתנהלות הנפשעת הזאת ומועלים בכך בחובתם לפקח ולעמוד על קיום ההסכמים מול "זר מעדנים" ועל האינטרסים הכספיים של הנתבעת.

בעבודה מאומצת ומדוקדקת ערך התובע מיפוי של ההפרות החוזיות של "זר מעדנים" בהסכמים עם הנתבעת בקובץ מסודר בו כומתו ההפרות ועלויותיהן לנתבעת. המסמך הוצג בפגישת עבודה בהשתתפות מר חן, מר דהן, מר בניטה ומר סינגול דה והועבר ביום 8.5.16 אל מר חן ומר דהן בתכתובת מייל על ידי מר הלאלי. מהמסמך המסכם עולה כי ההפרות החוזיות של "זר מעדנים" מסתכמות לשיעור כולל של 2,612,877 ₪ (!) לשנה" (הדגשות במקור-מ.ט)".

יצוין כי הציטוט לעיל מתוך כתב התביעה הינו דוגמה בלבד לטענות המפורטות בכתב התביעה להתנהלות לא תקינה מצד קבלן ההסעדה וקבלני הפיקוח ביחסים שביניהם לבין הנתבעת שכאמור מטעמי יעילות אין בדעתנו לפרט.

9. במקביל להתרעות על הכשלים בפעילות קבלני הפיקוח וקבלן ההסעדה, מספר התובע בכתב התביעה כי העלה בפני הממונים (הנתבעים 2 ו-3) הצעות ייעול דוגמת מפרט שירותי פיקוח שגיבש התובע במטרה לחסוך בעלויות הפיקוח; ועל מאמצים שעשה להביא את קבלן ההסעדה לפעול בהתאמה לחוזי ההתקשרות שבין הנתבעת לקבלן ההסעדה. פעולות אלה לטענת התובע לא זכו לגיבוי הנתבעת ובפרט לגיבוי הממונים עליו – הנתבעים 2 ו-3.

כך לדוגמא מתאר כתב התביעה מאמצים שעשה התובע לקבל לעיונו את הסכמי ההתקשרות בין הנתבעת לקבלן ההסעדה שנכשלו; ובהמשך מפרט את היעדר הגיבוי מצד הממונים ואת הפסקת העסקתו בתפקיד על רקע דרישותיו מקבלן ההסעדה כי יעמוד בהתחייבויותיו לנתבעת על פי הסכמי ההתקשרות שבין הנתבעת לקבלן ההסעדה ועל כך להלן.

10. על פי כתב התביעה ביום 10.5.2016, התרחש אירוע של הרעלת מזון בבית שליט (משרדי כי"ל בבאר שבע).

בכתב התביעה נטען כי קבלן ההסעדה הכשיל בכוונת מכוון דגימת מזון שנועדה לבסס את אחריות קבלן ההסעדה לאירוע.

כתב התביעה מפרט עוד כי בעקבות האירוע החל התובע ביישום מפרט חדש שיזם לבקרת איכות מזון, אשר יישומו הציף ליקויים חמורים במטבחים המופעלים על ידי קבלן ההסעדה באיכות הטיפול במזון ו ברמת הניקיון.

11. כתב התביעה מספר עוד כי בעקבות יוזמת התובע לייעול מערך הבקרה במערך ההסעדה ובמקום ל קצור שבחים על מאמציו - "ביום 31.5.16 זומן התובע לשיחה במשרדו של מר חן (הנתבע 2, הוספה שלי-ט.מ), בשיחה זו להפתעתו של התובע, הנחה אותו מר חן להפסיק מיד את הליך התאימות החוזית. לתדהמתו של מר ויצמן (התובע, הוספה שלי-ט.מ), מר חן הכריז בפניו בשיחה זו כי מול מר זיגדון אין הסכמים "והכל זה הבנות". עוד הונחה המבקש (התובע, הוספה שלי-ט.מ), שלא לעבוד מול מר זיגדון עוד כלל".

12. בתביעה נאמר עוד כי ביום 20.6.2016 נערך דיון בהשתתפות התובע, הנתבע 3 ואחרים, אשר במסגרתו נקבע כי מר אלפסי ימונה כאחראי הסעדה באתרי באר שבע ויעסוק בתחומי בקרת תחום ההסעד ה. בכך טוען התובע הוא נוטרל על ידי הנתבע 3 מתפקידי הפיקוח והבקרה .

13. בתביעתו מוסיף התובע ומספר כי בתאריך 17.7.2016 שלח לו הנתבע 3 סיכום שיחה שהתקיימה ביום 12.7.2016 שבסיומה הונחה לעסוק בעבודות מטה בלבד ובכך למעשה להעבירו מתפקיד מנהל מערך ההסעדה.

14. לבסוף מספר התובע כי משהופסקה עבודתו בפועל בתפקיד מנהל מערך ההסעדה ביום 17.7.2016, והוא עוסק "בפרויקטים בודדים", הוא מזומן לשימוע ביום 7.11.2016 שבסופו של יום השימוע התקיים ביום 23.11.2016 ובסיומו מודיעה הנתבעת לתובע על סיום העסקתו.

15. כאמור לעיל, אין בדעתנו לפרט את כלל הטענות בכתב התביעה המתפרסות על 68 עמודים, 256 סעיפים ומאות עמודים של נספחים. די לומר את הדברים הבאים:

א. על פי כתב התביעה, פוטר התובע עקב היותו חושף שחיתות, הליקויים שחשף במערך ההסעדה הן בצד קבלני הפיקוח והן בצד קבלן ההסעדה. ליקויים המתבטאים במיליוני ₪ ששילמה הנתבעת לקבלני הפיקוח ולקבלן ההסעדה בהליך לא תקין.

ב. לטענת התובע בפגיעה במעמדו ובפיטוריו בעקבות היותו חושף שחיתות נהגה הנתבעת בחוסר תום לב ביחסים איתו .

ג. התובע פוטר בהליך פסול כאשר בשימוע שהתקיים בעניינו העלתה הנתבעת טענות כוזבות ובהן: "תלונה מפוברקת של עובד הקבלן ולדמיר", "טענות ותלונות כוזבות של עובדת קבלן ההסעדה הודיה חנוכייב", "טענות כוזבות על התנהגות בלתי ראויה לעובדי קבלני הפיקוח"; ו- "התנהלות בחוסר סמכות".

לפיכך טוען התובע כי השימוע שבעקבותיו פוטר הוא שימוע פסול.

16. על רקע האמור לעיל, ביקש התובע בכתב התביעה רשימה של סעדים הצהרתיים ופיצוי כספי, כמפורט בסעיף 253 לכתב התביעה כדלקמן:

"לסיכום מתבקש כבוד בית הדין לקבוע ולהצהיר כי הנתבעים פעלו יחד ולחוד להפר ולפגוע בזכויותיו החוקיות והחוקתיות של התובע על פי דין ובהתאם ליתן צווים הצהרתיים וצווי עשה קבועים וכן לפסוק את הסעדים הכספיים המבוקשים כדלקמן:

253.1 להצהיר ולקבוע כי הנתבעת 1 פעלה שלא כדין כלפי התובע מר יעקב ויצמן ולהורות בצו קבוע כי הליכי הפיטורים שבהם נקטה הנתבעת בטלים ומבוטלים הואיל ונערכו בניגוד לדין, ובכלל זה בניגוד לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל תקין), התשנ"ז-1997.
253.2 להצהיר להורות ולקבוע כי הענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת בעניינו של התובע ולהורות לנתבעת להשיב את התובע לעבודתו כמנהל הסעדה ארצי אצל הנתבעת 1 או למשרה מתאימה אחרת המתאימה לכישוריו ונסיונו המקצועי המוכח, בכפוף לצרכיה, על פי הוראות סעיף 3(2) לחוק ההגנה.
253.3 להצהיר להורות ולקבוע כי הנתבעים 1-3 יחד ולחוד התנכלו לתובע ופגעו במזיד בשמו הטוב ובכבודו כאדם ועובד.
253.4 להצהיר להורות ולקבוע כי הנתבעים 1-3 פעלו כמעסיק וממונים בניגוד להוראות סעיפים 2(א) 2(ב) לחוק ההגנה.
253.5 להורות על חיוב הנתבעים ביחד ולחוד בתשלום פיצויי הפרה לדוגמא בסך 500,000 ₪ בהתאם לסעיף 3(1) לחוק ההגנה.
253.6 להצהיר להורות ולקבוע כי נוסף על הפרת הוראות חוק חושפי שחיתות נערכו הליכי הפיטורים של התובע תוך פגיעה בכללי הצדק הטבעי והפרה בוטה של חובת ההגינות שחד מעביד כלפי עובדו, הפרה בוטה של הוראות חוזה עבודתו של התובע, לרבות אי קיום חובת המעסיק לקיים שימוע כדין.
253.7 להצהיר כי התובע זכאי לכל הסעדים הכספיים הנובעים מן הסעדים ההצהרתיים המבוקשים בתביעה, וכן להתיר לתובע לפצל את הסעדים המבוקשים וליתן לתובע רשות לתבוע את הסעדים הכספיים להם יהיה הוא זכאי כאשר יתגבשו מלוא נזקיו בגין פועלם הבלתי חוקי של הנתבעים 1-3 בהתאם לתוצאות הליך זה.
253.8 להצהיר כי התובע זכאי לסעדים הכספיים הנובעים מן הסעדים ההצהרתיים המבוקשים בתביעה, לעשות שימוש בסמכותו על פי תקנה 26(ג) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1991 ולהתיר לתובע לפצל סעדיו בתביעה. יובהר כי עניינו של התובע נופל בגדרם של המקרים בהם ההליכה הפסוקה נקבעה בעניין בר חן נ' מנחם שמעון, כי מי שזכה בסעד הצהרתי על יסוד עילה מוגדרת זכאי לתבוע בתביעה נוספת סעד אופרטיבי כהשלמה להכרה המוצהרת בזכותו, ואפשר ותביעתו הנוספת אינה טעונה היתר לפיצול סעדים".

כתב ההגנה:

17. בכתב ההגנה הסבירה הנתבעת כי יחסי העבודה בחברות תשלובת כי"ל מוסדרים במישור הקיבוצי. הנבעת הוסיפה כי במסגרת ההסכמות הקיבוציות עם נציגי העובדים בחברות התשלובת מוסדרת זכותם של העובדים לשירותי ההסעדה. בפועל, שירותי ההסעדה ניתנים באמצעות נותני שירות בכל אתר באחריות אחראי הסעדה באתר הכפוף למנהל באתר האחראי על מערך ההסעדה באותו אתר.

בכתב ההגנה סיפרה הנתבעת עוד כי טרם הקמתה ולצורך הפעלת מערך ההסעדה לעובדים באתר המסוים, פעלה כל חברה בנפרד ובאופן עצמי מול נותני השירותים. מטבע הדברים באופן המתואר שירותי ההסעדה הוסדרו בהסכמים שונים וכפועל יוצא , בתנאי סחר שונים .

עוד הסבירה הנתבעת כי ההתקשרות עם קבלני השירות בתחום ההסעדה היא בהיקף של עשרות מיליוני ₪ בשנה. כן מסבירה הנתבעת כי פעילות בהיקפיים שכאלה בסביבת העבודה בה פועל ות חברות התשלובת – המאופיינת ב ריחוק הגאוגרפי של אתרי הייצור ממקום ישוב, תנאי אקלים קשים והעסקה בהיקף של אלפי עובדים ביום - מחייבת מתן מענה לאילוצים "שמעלה השטח" . מענים אלה אינם ככלל נמצאים ומעוגנים במילה הכתובה – אלא על פי רוב ניתנים במשא ומתן עם ספקי השירות, נציגות העובדים והנהלת האתר - כמתחייב מהיקף הפעילות ואופייה.

18. על רקע זה טוענת הנתבעת גובש התפקיד אליו התקבל התובע. תפקיד שבמסגרתו היה התובע אמור לעסוק בעיקר בגיבוש שיטת ההפעלה של תחום ההסעדה באופן אחיד, על פי אמות מידה אחידות לכל חברות הקבוצה. לצורך כך היה התובע אמור, בין היתר, לבחון את מידת "התאימות החוזית" בהסדרים השונים בחברות השונות ולבצע בקרה ופיקוח בעניין זה. כן היה עליו לפעול מול הרכש וההתקשרויות ולתת מענה לצרכים של הגורמים השונים באתרים השונים. הנתבעת הסבירה כי התובע בתפקידו לא היה אמור להחליף את אחראי ההסעדה באתר ולא את מנהלי האתר האחראים על מערך ההסעדה; ואף לא היה ממונה עליהם.

19. בתמצית טוענת הנתבעת כי התובע נכשל בתפקידו כך שבמקום לעסוק בגיבוש שיטת הפעלה של תחום ההסעדה נכנס לעימותים עם נותני השירות, קבלני הפיקוח וקבלן ההסעדה, באופן שפ געה בפעילות השוטפת וחייב את העברתו מהתפקיד. בהקשר זה מציינת הנתבעת את סירובו של התובע לשתף פעולה עם קבלן ההסעדה, זר מעדנים; ואת העימותים שבין התובע לעובדי קבלני הפיקוח ועובדי זר מעדנים - טענות המפורטות בכתב ההגנה.

20. הנתבעת הוסיפה כי בנוסף לכישלון המקצועי, מנהגו של התובע להרבות בתלונות ולהקליט שיחות ולאסוף מסמכים – הוביל בסופו של יום ל משבר אמון בין התובע לממונים עליו באופן שאינו מאפשר המשך עבודה משותפת.

21. על רקע זה סיפרה הנתבעת כי יצא מכתב השימוע לתובע המפרט את חוסר שביעות הרצון מתפקודו כמפורט במכתב השימוע:

"2.1 עבודה בניגוד לנהלי החברה, בייחוד בנוגע לאישור חשבונות והכנת דוחות ביקורת. המקרה הבולט הוא ביצוע שינוי נתונים בדוחות בדיקה של המזון בניגוד לנהלים. אי דיווח נתוני אמת.
2.2 חוסר אמון שלה ממונים שלך.
2.3 תלונות שהוגשו מעובדים הכפופים לך או העובדים עמך בגין יחס מתעמר ומזלזל.
2.4 תלונות מספקים של החברה בגין יחס בלתי הוגן ומזלזל.
2.5 תלונות שהתקבלו מעובדי ומנהלי אגף הרכש וההתרחשויות שמסרבים לעבוד בשיתוף עמך.
2.6 תלונות שהתקבלו מעובדים מאגף המינהל על הקושי בעבודה עמך".

22. מכאן טוענת הנתבעת כי אין בסיס לטענת התובע לפיה פוטר בשל היותו חושף שחיתות ובחוסר תום לב, שכן לטענתה פוטר התובע עקב כישלון מקצועי וחוסר אמון. מכאן טוענת הנתבעת כי התובע פוטר משיקולים כדין תוך שימוש בפררוגטיבה שעומדת לה כמעסיק.

23. על פי כתב ההגנה, זומן התובע לשימוע שהתקיים בסופו של יום, ביום 23.11.2016 שבעקבותיו הומצאו לתובע מסמכים שונים ולבקשתו של התובע פורטו טענות שעלו נגדו במעמד השימוע והוא זומן למתן התייחסות נוספת.

כתב התביעה מציין עוד כי ביום 15.12.2016 הודיע התובע כי הוא איננו מעוניין להמשיך בהליך השימוע ובמסגרת זו, להתייצב לישיבת השימוע הנוספת אליה זומן.

על רקע זה טוענת הנתבעת כי טענות התובע על שימוע שלא כדין – דינן להידחות.

24. לאור האמור ביקשו הנתבעים לדחות את תביעת התובע על כל חלקיה.

דיון והכרעה:

25. יוצא מכתבי הטענות כי המחלוקת שבין הצדדים מתמקדת בשתי סוגיות עיקריות: הסוגיה האחת, סוגיית טענת התובע לזכויות מכוח חוק ההגנה. בהקשר זה טענת התובע היא כי הנתבעים פגעו בתנאי העסקתו עד כדי פיטורים עקב היותו חושף שחיתות. הסוגיה השניה, היא סוגיית הליך הפיטורים. בהקשר זה טוען התובע, לפגם בהליך השימוע.

26. את הדיון בטענות התובע לזכויות מכוח חוק ההגנה, נפתח בהצגת עקרונות החוק (להלן: "חוק ההגנה (עקרונות)") משם נבחן את השאלה האם עומד התובע במסגרת החוק שבמקרה שלפנינו, האם ענייננו בעובד שהגיש תלונה כהגדרתה בחוק (להלן: "השלב הראשון"). משם ניגש לבחינת הקשר הסיבתי בין פיטורי התובע לבין היותו (כטענתו) חושף שחיתות (להלן: "שאלת הקשר הסיבתי"); ועל בסיס ההכרעה בשאלת הקשר הסיבתי - לזכויות להן זכאי התובע ככל שזכאי, מכוח חוק ההגנה (להלן: "זכויות התובע מכוח חוק ההגנה").

בתום הדיון בשאלת זכויות התובע מכוח חוק ההגנה נדרש לטענות התובע לפגם בשימוע.

חוק הגנה (העקרונות):

27. חוק הגנה אוסר על מעסיק לפגוע בעובד, לרבות לפטר עובד שכזה "בשל כך שהגיש תלונה נגד מעסיקו או נגד עובד אחר של אותו מעסיק, או שסייע לעובד אחר בקשר להגשת תלונה כאמור (הדגשה שלי -ט.מ)". ומכאן ובבסיס החוק האיסור על המעסיק לפגוע בתנאי העסקתו של העובד עקב היותו חושף שחיתות. במילים אחרות האיסור שבחוק האוסר על המעסיק לפגוע בתנאי העסקתו של העובד, קם במקום שקיים קשר סיבתי בין הגשת התלונה, שהיא הביטוי לחשיפת השחיתות, לבין הפגיעה בתנאי העסקה של העובד.

28. בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי –

"חוק ההגנה על עובדים נמנה על "חוקי המפתח" וכי יש לו שתי תכליות מרכזיות השלובות זו בזו:

האחת, לעודד עובדים לחשוף הפרות של הוראות חוק או של המנהל התקין בתוך הארגון; ובכך להביא לביצור שלטון החוק ועל השרשת נורמות המגלמות את האינטרס הציבורי במקום העבודה ומחוצה לו; וכן הגנה על העובד החושף עבירות או אי סדרים במקום העבודה כתכלית בפני עצמה. זאת בשים לב לכך שההסדר שבחוק ההגנה על העובדים מניח כאמור, כנקות מוצא, כי התמריץ העיקרי של העובד לחשוף אי חוקיות או אי סדרים במקום העבודה מקורו באמות מידה מוסריות ובהוקרה החברתית התורמת לתחושת העצמה של העובד כמי שממלא תפקיד משמעותי בהגנה על שלטון החוק".

29. בלשון החוק, "תלונה" היא האמצעי בעזרתו חושף השחיתות חושף את השחיתות. חוק ההגנה פורס את ההגנה הקבועה בחוק על עובד המגיש תלונה ביחס לתלונות העומדות בתנאי סעיף 4 לחוק ההגנה הקובע כדלקמן:

"הגנות ותרופות לפי חוק זה יינתנו רק לגבי תלונה שהתקיימה בה כל אלה:

(1) התלונה הוגשה בידי העובד בתום לב או שהעובד סייע בהגשת התלונה בתום לב;
(2) התלונה הוגשה על הפרת חיקוק במקום העבודה או על הפרת חיקוק בקשר לעבודת העובד או בקשר לעסקו או לפעילותו שלה מעסיק, ובגוף ציבורי – גם אם התלונה הוגשה על פגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין;
(3) התלונה הוגשה לרשות המוסמכת לקבל תלונה או המוסמכת לבדוק או לחוקר בעניין המשמש נושא התלונה".

30. אין אנו רואים מקום להתעכב על דרישת תום הלב הנדרשת מהעובד המתלונן בשעת הגשת התלונה ולאחריה; כתנאי לקבלת ההגנה שמעניק חוק ההגנה על עובד מתלונן. די לנו שנאמר בהקשר זה כי תום הלב של העובד המתלונן איננו מבחן על פי מידת הצדק שבתלונה. כך למשל נפסק בע"ע 6146-10-10, יאיר בן שמעון נ' מדינת ישראל:

"על פי ההלכה המבוססת על לשון החוק, ביישום חוק הגנה על עובדים בית הדין אינו בוחן את אמיתות תוכנה של התלונה שהגיש העובד, ואין החוק דורש כי תלונתו של העובד הוכחה כמוצדקת".

31. סעיף 4(2) לחוק ההגנה כולל דרישה מהותית המתייחסת למהות התלונה עליה מתלונן העובד, המקנה לעובד המתלונן את הגנת החוק. בהקשר זה סעיף 4 (2) מבחין בין סוגי מעסיקים, מעסיק שהוא גוף ציבורי ומעסיק שאיננו כזה. במקרה שלפנינו מדובר בחברה ציבורית וחברה ציבורית פועלת במשפט הפרטי. דהיינו היא איננה "גוף ציבורי". במקרה שכזה, תלונה של עובד מתלונן שזכאי להגנת החוק היא תלונה הנוגעת ל"הפרת חיקוק" במקום העבודה.

32. "תלונה" המעניקה לעובד המתלונן הגנה הקבועה בחוק ההגנה היא תלונה שהוגשה "לרשות מוסמכת" - על פי פסיקת בית הדין הארצי תלונה לרשות מוסמכת כוללת תלונה של עובד לגוף המוסמך לדון בתלונה בתוך הארגון . גם כאן נפנה לפסק דין אברג'יל כדלקמן:

"עם זאת בפסיקה נקבע כי יש לפרש את הדרישה בחוק ההגנה על עובדים, להפנות את התלונה ל"רשות מוסמכת" ככזו המקימה לעובד חובה לנסות ולפתור את הבעיה שעליה הוא מצביע בתלונה בתוך הארגון, בטרם הפניה לגורמים חיצוניים אם בכלל. כך למשל נפסק בהקשר זה בעניין גרטי לאמור:

'... תחילה על העובד המגלה מעשים שאינם תקינים, לפעול במסגרת הארגון על מנת לתקנה ורק לאחר שהארגון לא נקט כל צעד לתיקון המצב, פונה העובד ומדווח על מעשים אלה לגורם מחוץ לארגון. הגבלות אלה למעשה משקפות את החשיבות במניעת מעשים בלתי חוקיים ובלתי תקינים במקום העבודה, אך בדרך שלא תפגע בו' (הדגשות במקור-ט.מ)" .

33. על מנת להתמודד עם הקושי מולו ניצב עובד חושף שחיתות להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין חשיפת השחיתות (בלשון החוק הגשת תלונה), לבין פגיעת המעסיק, נקבע בסעיף 4 לחוק ההגנה כי:

"בתובענה של עובד בשל הפרת הוראות סעיף 2, תהיה חובת ההוכחה על הנתבע כי פעל שלא בניגוד להוראות הסעיף האמור, אם טרם חלפה שנה מיום הגשת התלונה על ידו או בסיועו כאמור באותו סעיף, ואם הוכיח העובד את כל אלה:
(1) כי המעסיק פגע בענייני עבודתו או פיטר אותו או כי הממונה מטעם המעסיק פגע בענייני עבודתו או גרם לפגיעה בענייני עבודתו או לפיטוריו, לפי העניין;
(2) כי לא הייתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפגוע בענייני עבודתו או לפטרו, ולעניין הפגיעה בענייני העבודה שלגביהם נקבעו תנאים או כישורים – גם כי התקיימו בו התנאים או הכישורים האמורים" .

השלב הראשון:

34. במקרה שלפנינו התלונן התובע על אי סדרים בהתקשרות עם נותני השירותים בענף ההסעדה – קבלן הפיקוח וקבלן ההסעדה.

בקצירת האומר עיקר טענות התובע הן כי נותני השירות בתחום ההסעדה (קבלני הפיקוח וקבלן ההסעדה), קיבלו תמורה מהנתבעת שלא בהתאם לחוזים המסדירים את היחסים שבין הנתבעת לאותם נותני שירות באופן שפוגע באיכות השירות שניתן לנתבעת על ידי אותם נותני שירות ובזכויות כלכליות של הנתבעת בתמורה ששולמה לנותני השירות - בין בעין (דוגמת מתן שירותי הסעה לעובדי קבלן ההסעדה ללא תמורה , אשר אינם מעוגנים בחוזה השירות) ובין על ידי תשלום בפועל, בתשלום יתר לאותם נותני שירות.

35. אין אנו רואים מקום להאריך בנושא זה – תלונות שהעלה התובע על אי סדרים בהתקשרות עם נותני השירותים בענף ההסעדה – שכן עצם העלאת התלונות איננה במחלוקת והראיות לקיומן של תלונות אלה מצוי לרוב בנספחים שצירף התובע לתצהירו. רק לדוגמא נפנה לתכתובת מייל המצורפת כנספח מז לתצהיר התובע שבו מציף האחרון חוסר תקינות ביחסים שבין הנתבעת לקבלן ההסעדה באתר פריקלאס:

"שלום רב
מצורף הסכם פריקלאס שהועבר אלינו מפריקלאס..
ע"פ ההסכם:
א. הסעות העובדים לאתר ע"ח הקבלן (כ-11 עובדים מקבלים שירותי הסעה מפריקלאס) עמוד 25 סעיף ג – הקבלן לא מחויב.
ב. תשלום בגין תרכיז מעבר ל 50 ליטר ראשונים – משולם מהליטר הראשון עמוד 4 סעיף 4 – ככל הנראה אין התייחסות ל 50 ראשונים.
ג. הקבלן אינו רשאי לספק שירותי מזון לגורמים חיצוניים למעט צפע ללא אישור – מספק למקסימה, קרן תעשיות – האם יש אישור אצלכם?
ד. עבור אספקת מנות למי"ה צפע, תגבה החברה עמלה בשיעור של 10% (כמובן גם ללקוחות אחרים מסעיף קודם) עמוד 6 סעיף כו ... ככל הנראה ספק לא מחויב.
ה. ציוד מתבלה – החברה מעמידה לרשות הקבלן ציוד מתבלה (כלים, מחבתות, כוסות, צלחות חרס... עמוד 14) אמורה להתבצע ספירה במועדים שיקבעו, כאשר השלמת הפריטים החסרים שהתבלו או אבדו או נפסלו או הושחתו ע"ח הקבלן למעט בלאי חודשי בשיעור של 5% - מבדיקה ראשונית עולה שכל הציוד כולל ניילון שרינג וכל ציוד אחר סופק ע"י פריקלאס במשך שנים כולל חומרי ניקוי (עד סוף נובמבר).
מבדיקה ראשונית נראה שיש חוסר תאימות בין המופיע בהסכם המצ"ב לבין ההתנהלות בפועל.
אבקשכם לבדוק שאכן ההסכם המצורף הוא הסכם העדכני, או שאולי יש סיכומים נספחים שלא הגיעו אלינו.
לאחר קבלת התייחסותכם נבצע בדיקה מעמיקה יותר".

36. בשלב זה של הדיון, די לנו שנאמר כי בין אם מדובר בתלונות מוצדקות, דהיינו בין אם יש ממש בטענות התובע להתנהלות בין נותני השירות לנתבעת שאיננה עומדת בסטנדרטים של מנהל תקין, ובין אם נקבל את טענת הנתבעת לפיה כל אותן תלונות כביכול מתייחסות להתנהלות מוסכמת המעוגנת בהסכמות בעל פה ובנוהגים של שנים ומכאן שאין בהן ממש, אין בכך כדי לשנות מההבנה לפיה אין במידת הצדק של התלונות כדי להשליך על תום הלב של התובע בהגשתן, שכן תום הלב של העובד המתלונן איננו נבחן על פי מידת הצדק שבתלונה.

37. עם זאת, טענות לאי סדרים בתחום ההסעדה הבאים לביטוי באיכות השירות שמעניקים נותני השרות לנתבעת ובפרט טענות הנוגעות לתמורה שמקבלים אותם נותני שירות, שלא בהתאם לחוזים שבין הצדדים, הן טענות חוזית שלהן השלכה שעה שמבקשים לבחון קיומו של "מנהל תקין". תלונות שכאלה הן תלונות המעניקות הגנה לעובד המתלונן המועסק בגוף ציבורי וכאמור עניינו בעובד המועסק בחברה שאיננה עונה להגדרת "גוף ציבורי".

על אף האמור, אין ברצוננו להפסיק את בירור טענות התובע על יסוד ה עמדה לפיה מהות התלונות עליהן מתלונן התובע שהן בעיקרן תלונות חוזיות במישור שבין נותני השירות בתחום ההסעדה לנתבעת, וככאלה אינן מעניקות את הגנת החוק לעובד המתלונן ומכאן למסקנה לדחיית התביעה - משני טעמים: הטעם האחד, אחד האירועים עליהם התלונן התובע מתייחס לאירוע ההרעלה לו טוען התובע. בהקשר לאירוע זה נטען כי קבלן ההסעדה הפר את הוראות הדין הנוגעות לשמירת דוגמיות מזון למשך 48 שעות לפחות והעברתם לבדיקת מעבדה מוסמכת ; והטעם השני - ש הוא העיקר - והטעם הוא, כי לטעמנו לא נעשה עבודתנו נאמנה מבלי שנזדקק לשאלה שבלב המחלוקת והיא שאלת הקשר הסיבתי בין התלונות שהעלה התובע לפיטוריו.

אך קודם שנדרש לשאלת הקשר הסיבתי, מבקשים אנו להתייחס למשוכה האחרונה שבסעיף 4(3) לחוק ההגנה ועניינו צמצום ההגנה לעובד המתלונן מכוח החוק, לעובד העונה על דרישת הסעיף - לכזה שהגיש תלונה ל"רשות מוסמכת".

38. כפי שעולה מהנספחים שצירף התובע לתצהירו, התלונות הופנו לממונים עליו, הנתבעים 2 ו-3, ובעדותו סיפר התובע כי הנתבע 2 הוגדר כ"ממונה על אכיפה"; ובהקשר זה נשאל התובע והשיב:

"ש. באירועים נשוא הליך זה, כעובדה לא פנית למבקר הפנימי, כעובדה.
ת. נכון.
ש. תודה.
ת. כי סברתי שעוז חן (הנתבע 2, הוספה שלי-ט.מ) כממונה על האכיפה הוא האחריות להפנות אליו את כל הבעיות, הוא הממונה על האכיפה, הוא הוגדר כאחד".

משטענות התובע על היותו של הנתבע 2 מוגדר כ"ממונה אכיפה", יוצא כי אותן תלונות שהפנה התובע המתייחסות להתנהלות לא תקינה של קבלני השירות בתחום ההסעדה, הופנו ל"רשות מוסמכת" כהגדרתה בחוק ההגנה על פי הפסיקה שהובאה לעיל.

שאלת הקשר הסיבתי:

39. שאלת הקשר הסיבתי בין תלונות התובע לפיטוריו, מתעוררת על רקע טענת התובע כי פוטר על רקע ובשל התלונות שהגיש, בעוד שלטענת הנתבעים פיטורי התובע הם על רקע מקצועי ומשבר אמון; ומכאן שאלת בירור הקשר הסיבתי – דהיינו, הסיבות שהביאו לפיטורי התובע – היא שאלה שביסודה היא שאלה עובדתית ויש להכריע בה על בסיס העדויות והראיות שהוגשו. אך בטרם נפנה לבירור העובדות מבקשים אנו להעיר הערה לסדר:

במסגרת ההליך מושא פסק הדין, הגיש התובע מאות תכתובות ועשרות תמלילי שיחות – הראשון שבהם תמליל השיחה של שיחת ההיכרות שקיים התובע עם הנתבעים 2 ו-3 בסוף יולי 2015, עוד לפני שנכנס לתפקידו כמנהל תחום ההסעדה בפועל – ואלה ממלאים קלסתרים הכוללים אלפי עמודים.

התכתובות ותמלילי השיחות הם תיעוד של ליקויים בתחומים שונים שמצא התובע לטענתנו בתחום ההסעדה; והתייחסות הנתבעים וקבלני השירות בתחום ההסעדה לאותן תלונות.

נאמר מיד כי אין בדעתנו להיכנס לפירוט אותן תלונות המקבלות ביטוי בתכתובות ובתמלילים שהם לטעמנו בבחינת עצים שמסתירים את היער. לפיכך, הדיון שלהלן יפנה לאותן תכתובות שיש בהן כדי ללמד, לטעמנו, על הנסיבות שהביאו לפיטורי התובע.

עוד נציין כי אין בדעתנו להידרש לשאלת תום הלב של התובע בהקלטה של כפופים וממונים כדבר שבשגרה; ובאחזקה של אלפי מסמכים השייכים לנתבעת והנמצאים בידיו מכוח היותו עובד בנתבעת. די לומר כי התנהגות שכזו איננה יכולה לבסס אמון בין שותפים למקום עבודה.

40. על רקע האמור לעיל, ניגש לבחינת הנסיבות שהביאו לפיטורי התובע, דהיינו לטענת הקשר הסיבתי בין התלונות עליהן הצביע לבין פיטוריו; ואת התשובה לשאלה זו נפתח בהצגת תחום ההסעדה ולציפיות מהתובע לתפקיד לו התקבל כאחראי על תחום ההסעדה בכי"ל.

41. תחום ההסעדה הוא תחום הנתון לרגולציה כבדה – בפרט בתחום הביקורת על בטיחות המזון. כפי שאמרנו לעיל, תחום ההסעדה בנתבעת הינו מערך מורכב וייחודי ולא רק בשל הרגולציה הנהוגה בתחום, אלא בשל היקף הפעילות – ענייננו במערך הסעדה המספק כ-10,000 ארוחות ביום, בעשרות אתרים המרוחקים זה מזה וממקומות יישוב, המפעיל מערך של כ-20 מטבחים בעלות של עשרות מיליוני ₪ בשנה.

המורכבות המתוארת של מערך ההסעדה הביא להתקשרות ארוכת שנים, 20 שנה ויותר, עם קבלן ההסעדה "זר מעדנים". נכון למועד שבו התקבל התובע לעבודה לתפקיד מנהל תחום ההסעדה בנתבעת, הייתה הנתבעת קשורה בחוזה לקבלת שירות מ"זר מעדנים" עד כולל 2019. דהיינו ההתקשרות עם זר מעדנים הייתה עובדה קיימת.

הפיקוח הרגולטורי על תחום ההסעדה חייב בנוסף את ההתקשרות עם קבלן ההסעדה, התקשרות עם קבלני פיקוח שערוכים לתת מענה לדרישות הרגולטוריות בתחום. בתקופה מושא התביעה מדובר בשתי חברות הפועלות תחת כיסוי ביטוחי: "אבניר – ליבוביץ יועצים למערכות מזון בע"מ" המתמחה בניהול סיכונים אקטיבי במערכות מזון ושירותים כגון תכנון מערכי מזון, ייעוץ כלכלי וקולינרי ופיקוח שוטף וניהול סיכונים בתחום המזון; וחברה נוספת בשם "גיל כדורי – טכנולוג מזון ויועצים" העוסקת בביקורות תברואה, איכות ובטיחות מזון במטבחים מוסדיים בבדיקות מעבדה ופיענוחם (להלן: "קבלני הפיקוח").

קבלני הפיקוח וקבלן ההסעדה ביחד יקראו להלן "קבלני השירות".

42. מערכת יחסי העבודה המורכבת בנתבעת שביטויה בין היתר בפעילות רצופה מצד נציגות העובדים לשיפור מערך הרווחה של עובדי התשלובת, הובילה למציאות שבה אין התאמה בין התחייבות קבלן ההסעדה על פי החוזה מול החברה , לבין השירות שניתן לעובד בשטח. טפח ממציאות זו עולה מנספח ב' לתצהירו של הנתבע 2 , מכתב שמפנה "זר מעדנים" למנהל הרכש וההתקשרות ברותם מאוגוסט 2014:

"1. לאחרונה חידשנו את הסכם רותם הקיים לאחר מו"מ שהתקבל.
2. בפועל התברר כי בנושא האורחות הארוזות קיימים בשטח תפריטים החורגים מן ההסכם הקיים בינינו.
3. לצערי נתגלה לי בשטח כי נעשו שינויים בתפריטים שלא רשומים בהסכם ע"י וועדי העובדים הקודמים ועם ועדות התזונה מול מנהלי האתרים שלי ובכפייה תחת מסווה של לחץ גדול כפי שהתנהלו בעבר.
4. עם תחילת ההסכם החדש (הנוכחי) ביולי 2014, כאשר התחלנו לעבוד ע"פ התפריטים הרשומים בהסכם נוצר הבעיה מול ועד העובדים שדרש ואיים לסגור את המטבח במידה ונבצע שינוי כלשהו בתפריט הפרטיזני שהושג בשטח בלחץ יו"ר ועד העובדים.
5. לבקשתו של מר שי בדש (בידיעתו והתערבותו של מר אבי גונן) הסכמתי להיפגש עם אנשי הוועד (היו"ר משה חדד, מומו וארז חבר ועדת תזונה) לאחר שמר שי בדש הסביר לי כי אנו נמצאים בתקופה רגישה של שביתות ומתיחות והוא מבקש באופן זמני לחזור לתפריטים כפי שהיו בשטח, עד שהרכש ישב איתי ויסדיר את העניין (בשיחה איתך הבהרת לי כי אין מניעה ללכת לקראת בקשתו של שי בדש).
6. בפגישה זאת הוכנו על ידינו התפריטים הנ"ל והם הופצו לתחנות שלנו תחת הציון שהם זמניים בלבד.
7. לבקשתך זאת נעניתי והגעתי לסיכום והבנה עם הוועדה בראשות משה חדד, בפגישה שנערכה במשרדי בתאריך 21.08.14, כי אנו נמשיך לתת את התפריטים המשודרגים עד לישיבה וסיכום סופי עם הרכש לגבי פיצוי.
להדגיש כי הסברתי וציינתי לועד כי ההסדר הוא זמני עד לפיתרון הבעיה ובמעמד זה מסרתי להם את התפריטים הזמניים שהודפסו אצלי במשרד..."

43. כפי שעולה מדוח מבקר החברה (מבקר כי"ל) שהוגש לתיק בית הדין ומתמליל שיחת ההיכרות ותיאום ציפיות שהתקיים בין התובע והנתבעים 2 ו-3 ביום 21.7.2015 - עוד קודם לכניסתו של התובע לתפקיד בפועל – היו הנתבעים ערים לאתגרים ולקשיים המייחדים את מערך ההסעדה.

כך במסגרת השיחה האמורה הגדירו הנתבעים 2 ו-3 את הבנתם את התפקיד שאליו התקבל התובע:

"גדי: ... מה למעשה הפונקציה הזו עושה? יש לה למעשה שני צדדים, צד אחד היא למעשה מנחה את כל האתרים שיש. מה זה אומר? זה אומר ששלום, אני בעל הבית בנושא... אני מנחה את כל נושא ההסעדה. מה זה אומר? כל אחראי הסעדה למעשה מקבל ... כל אחראי הסעדה למעשה מקבל את הדרקטיבה לאיך אנחנו מפעילים את החוזה מאחראי הסעדה כי"ל ישראל. עכשיו יש צד אחד של ניהול האתרים. כלומר יש לי אתרים, ויש לי מנהלי הסעדה באתרים. אני גם מנחה אותם ואני גם מפקח עליהם. כלומר אני רוצה לראות שמפקח ההסעדה באתר עושה את העבודה. מצד שני, יש לי את הצד השני שאנחנו לא רואים אותו, הוא ... ופה יש שני ראשים צד אחד לקבלן. אם אנחנו מדברים על הסעדה זה שושי (הבעלים ומנכ"ל זר מעדנים, הוספה שלי-ט.מ) פה...".

ובהמשך:

"עוז: דרך אגב, זה קונספט הפעלה. אנחנו מדברים עכשיו בעל פה, אבל בגדול תהיה מדיניות מנהל ויהיה מתחת קונספט הפעלה... אני לא רוצה שיהיה חסר משהו בתפריט והוא מתקשר ליעקב. לא. חסר משהו בתפריט תלך לאחראי האתר של שושי תגיד לו תשלים את זה עכשיו. לא אנחנו לא בגן אבל בצד שני, אני רוצה להיות בעל הבית... אני רוצה שתהיה בכל המקומות...".

ועוד:

"עוז: עכשיו, עכשיו צד אחד זה הקבלן. הצד השני זה ההתקשרויות. ההתקשרויות כי"ל ישראל. יש מישהו שמטפל בהסעדה מדברים על אדם אחד. הוא לא מדבר עם האתרים. יש בלם חדש מי שבונה את המפרט זה מנהל ההסעדה. הוא מקבל את הצרכים האחרים. אבל ההתקשרויות מדברים עם בן אדם אחד. מה זה אומר? יש אחראי הסעדה זה יעקב ויצמן. מדברים רק עם יעקב ויצמן. האתר הוא נותן שירותים. הוא לא עושה בלמים, הוא לא עושה שום דבר. האתר הוא נותן שירותים ולכן הצד השני פה זה שני ראשים התקשרויות וקבלן...".

ואת המציאות והקשיים שאיתם אמור התובע להתמודד, וכאן נפנה לדברים שאמר הנתבע 2 לתובע המכוונים לבעיות המאפיינות את תחום ההסעדה וכך הוא אומר:

"עוז: יש מיליון פרצות. היום הקבלן אני כבר אומר לך, בוא נדבר על שושי (מר זיגדון, המנכ"ל והבעלים של "זר מעדנים", הוספה שלי-ט.מ), אם היום שושי מזריק לנו בחשבון היו 30 כיבודים החודש והוא רושם לך 100, אתה מאשר 100. אני אומר לך אתה מאשר 100 אוטומטית, היום זה מה שיש, בלי בעיה בכלל אתה מאשר 100, מה שהוא נותן לך אתה מאשר... אני אומר לך שאני בכל התחומים כולל בהסעדה, זיהיתי על פניו. תראה אתה תראה כשאתה תיכנס אתה תזהה ואז נטפל בזה. ארבעה פערים משמעותיים עיקריים. אחד, יש פער בין מה שרשום בחוזה לבין מה שקורה בשטח. לא בגלל הקבלן, בגללי. אני פשוט לא אומר לו לעשות את זה ואני לא מוודא שהוא עושה את זה, בסדר? שתיים. המפקחים בשטח פשוט לא מכירים את החוזה. לא מכירים את החוזה, הוא לא קרא תקשיב הפקח בים המלח שהיה לי... אני אומר לך הייתי אומר לו תגיד בו תסתכל על המנדפים מה תראה איך הם נראים, בוא הנה לא ניקו אותם איזה שנה, אני אומר לו תגיד, כל כמה זמן הוא צריך לנקות? הוא אומר לא יודע. מה זה אתה לא יודע אתה המפקח, הוא כל פעם בחודש צריך לפנות את זה... המפקח לא יודע מה רשום בחוזה. שלוש... שלוש יש תשלומי יתר. אני אומר לך יש תשלומי יתר... יש תשלומי יתר. לפעמים אתה משלם לו על מה שלא קיבלת. ארבע. ואני אומר לך זה דבר שאתה תראה, יש פערים גדולים בתוך שושי, בהסכמים שיש לנו בכי"ל לאותו מוצר. לאותו מוצר. סתם לדוגמא, אני מקבל קרטון חלב משושי נגיד לי הוא קובע 5.5 ₪ ולו הוא קובע 6 ₪. אתה תראה שיש את זה, פשוט צריך לקחת את החוזים ולראות. אחרי שאנחנו נתאזן נקרא לשושי, אתה תקרא לו עם גדי להתקשרות. תגיד לו שלום אתה רואה את החלב הכי נמוך, זה עכשיו...".

44. יוצא מכאן כי הגדרת התפקיד של התובע כללה בדיקת תאימות חוזית והגעה לאחדה בהסדרים שבין הנתבעת לבין קבלני השירות ובפרט קבלן ההסעדה. עוד עולה מאותה שיחת היכרות, כי התלונות עליהן התלונן התובע משנכנס לתפקידו והן מתועדות בכל אותן תכתובת ותמלילים ומתייחסות למערכת היחסים שבין קבלני השירות לבין הנתבעת, לא היו בגדר "חדשה" – גילוי אמת שאיננה ידועה לנתבעת ואותה ביקשה הנתבעת להכחיש – אלא מצב הדברים שזיהתה הנתבעת, הציגה לתובע ומולה היה על התובע להתמודד.

45. מתמלילי השיחות שצירף התובע עולה כי כבר עם כניסת התובע לתפקיד התעמת התובע עם קבלן ההסעדה בעיקר סביב נושא התאימות החוזית, דהיינו דרישת התובע לקבלת חשבונות לתשלום המבוססים על התפריטים החוזיים המוסכמים להבדיל מהתפריטים שבפועל. כך לדוגמא בשיחה מיום 12.11.2015 מתעמת נציג קבלן ההסעדה, מר מאור זיגדון, עם התובע והנתבע 3 סביב אותן דרישות להתאמה חוזית :

"מאור: שניה, לא לסלף את הדברים. תקשיב טוב, אתה אמרת ללכת לפי ההסכם. ללכת לפי ההסכם, אבא אמר לי ישב פה ואמר אל תנפנף בהסכמים. אתה כל הזמן במיילים מנופף בהסכמים. אתה תמשיך לנופף בהסכמים אנחנו נפעל רק לפי ההסכם. אבל אתה תוציא מייל שאנחנו חייבים לעמוד בהסכם ואנחנו לא נותנים מעבר ל-1, 2, 3, 4.
גדי: אני לא רוצה להוציא מייל כזה ואני אגיד לך גם למה.
מאור: למה לא? תבוא תגידו...
גדי: לא. אני לא רוצה.
מאור: גיבור גיבור.
...
מאור: הוא מפחד ממשה חדד. שיוציא מייל הגיבור שיש לו הגנה מלמעלה, שיוציא מייל".

בסמוך לאחר אותה שיחה ובעקבות "כיפופי הידיים" שבין התובע לקבלן ההסעדה, החל האחרון לספק תפריטים התואמים את ההסכמים, דבר שגרם להתערבות ועד העובדים ולהנחיה שהוציא ביום 9.12.2015 מנכ"ל התפעול מר אליקים:

"שלום,
שימו לב
לא לבצע שום דבר בתפריט לפני שהנושא תואם עם מש"א.
נוהג יותר חזק מהסכם העבודה או סיכום מול קבלן.
יש ועדת תזונה בהשתתפות הוועד, חייבים לשתף אותם.
לא לבצע מהלכים חד צדדיים ללא אישורי".

46. עולה מתמליל השיחה עם נציג קבלן ההסעדה שצוטט לעיל ומהוראת מנכ"ל התפעול המובאת לאחריה - כי פעילות התובע באופן שהוא ביצע את ההנחיה לפעול לתאימות חוזית הוביל לעימות מול קבלן ההסעדה וגרם לפגיעה במרקם יחסי העבודה במפעל רותם. במילים אחרות, האירוע המתואר הוא ביטוי לחוסר ההצלחה המקצועי של התובע בהתמודדות מול המציאות שהוצגה לו עם כניסתו לתפקיד המתייחס לאי תאימות חוזית בין השירות שמספק קבלן ההסעדה לבין החוזה שמסדיר את היחסים שבין הנתבעת לאותו קבלן.

47. חוסר שביעות הרצון מדרך התמודדות התובע מול המציאות של אי התאמה חוזית עם קבלן ההסעדה באה לביטוי בשיחה מיום 24.12.2015 שהתקיימה בין הנתבע 3 לבין התובע ובה מסביר הנתבע 3 לתובע כי:

"תקשיב, כל זמן שלא סגרנו (את המחלוקות עם קבלן ההסעדה בנושא עלות האחזקה שמחייב הקבלן את הנתבע, הוספה שלי-ט.מ) תעצרו את זה וזה, אנחנו נשלם לו, ברגע שאמרנו, הרגע הכל ממשיך בהתנהלות וההתעברות לבנות תהליך חדש, על מה אני אעצור לו (את דרישות התשלום של קבלן ההסעדה המתייחסות לעלות האחזקה, הוספה שלי-ט.מ)".

48. הדוגמא לעיל המתייחסת להיעדר תאימות חוזית בתחום ההסעדה ביחסים שבין הנתבעת לקבלן ההסעדה, היא דוגמא מייצגת טענות דומות התעוררו בהתנהלות מול קבלן הפיקוח, "אבניר ליבוביץ" ומקבלים ביטוי בשיחה מיום ה- 15.12.155.

49. התכתובות ותמלילי השיחות מצביעים על יחסי אנוש קשים בהתנהלות של התובע עם הגורמים המשיקים לעבודתו (קבלני השירות ועובדיהם); ועל כך נעמוד להלן.

50. למן תחילת עבודתו הממשקים מולם עובד התובע טענו ליחסי אנוש קשים של התובע עם הסובבים אותו. כך לדוגמא, בשיחה מיום 24.12.2015 מעלה הנתבע 3 את הטענות שהגיעו אליו מאותם ממשקי עבודה על יחסי אנוש לקויים וכך הדברים באים לביטוי:

"גדי: אתה מזלזל בכולם, בכולם, כולל אותי. אתה הורדת את הערך של, כולם טיפשים, אתה הכי חכם. תשמע אני מקבל עליך, כל יום אני מגן עליך ואני כל הזמן אומר תנו לו, הוא לומד, הוא מניע, הוא זה... אבל ויצמן,
יעקב: בוא תגיד לי מי, פתח, פתח את זה. מי, מי מתלונן?
גדי: ...
יעקב: בוא תגיד לי מי מתלונן.
גדי: לא, אתה גם עושה דברים שאתה לא מרגיש מה שאתה עושה. אתה לא מרגיש.
יעקב: דבר, שחרר.
גדי: אני, ואתה עושה דברים, מה? אתה מתקשר לאנשים בשמונה בערב הביתה, לעובדים, מתקשרים אליי אחרי 2 דקות, מה הוא רוצה ממני? למה הוא שואל?".

51. דוגמא לאותה התנהלות מזלזלת ביחסיו של התובע עם אחרים שאותה העלה הנתבע 3 בתמליל שצוטט לעיל, ראינו בתמלול השיחה שהתקיימה בין הנתבע 3, התובע ומר בועז ליבוביץ שאליה התייחסנו בנושא התאימות החוזית בדברים שאמר מר ליבוביץ בשיחה:

"אתם מוציאים, אני לא יודע אם חלק מהזימונים הם שלך וחלק של ויצמן, מוציאים זימון הד הוק מהרגע להרגע, תבוא לסדום למסירת מטבח. פעם, פעמיים, שלוש, פעם, פעמיים שלוש. הרבה מאוד לקוחות אחרים שלנו מקבלים פתאום ביטול ממני שאני לא מגיע. אז פעם אחת ביקשתי מויצמן, עוד פעם, ביקשתי וביקשתי לא לזמן אותנו מהרגע להרגע, לא לזמן אותנו בלי לשאול ולבדוק מולנו לוחות זמנים. אז אם אתה מדבר על תיאום ציפיות, גם לי יש תיאום ציפיות. כשאתה מזמן אותי לפגישה כמו זימון פגישה שזימנת אותי למחר והיא הוקדמה בסוף להיום. אתה זימנת בלי לשאול אותי בכלל. אז אתה מזמן אותי לפגישות ואתה יודע, עוד הפעם זה תיאום ציפיות. יכול להיות שמבחינתך בדיוק כמו שאתה רוצה כל פרויקט וכל דבר לקבל מהיום למחר, אתה גם חושב שאם אתה מזמן אותי לפגישה אז אני מגיע מהיום למחר, אבל זה לא בדיוק ככה. יש לי עוד דברים לעשות. יש לי עוד הרבה מאוד עבודה לעשות חוץ מבקר ולראות מה קורה בסדום. אז אתה יודע, המינימום זה להרים טלפון, זה מינימום של התקשרות, להרים טלפון ולהגיד, תגיד ביום רביעי הקרוב בשעה 8 אפשר? אבל מה קורה, ודרך אגב לפעמים אני לא רואה את זה. כי נכנס לי פתאום ליומן זימון לעוד יומיים, תבוא לסדום, או בעוד יומיים תבוא לפגישה פה. זה מקשה עליי גם כן. אז זה מקובל עליך לשפר את ההתקשרות?" .

52. אותה בעייתיות ביחסי האנוש באה לביטוי בתצהירה של גב' לילך שלמה אשר בסעיף 22 לתצהיר מצהירה:

"העבודה מול התובע הייתה קשה מאוד.
התובע, לעניות דעתי, התייחס בצורה לא מכבדת ולא ראויה לסובבים אותו".

ובהמשך בסעיף 23 לתצהיר מוסיפה:

"קיימתי עם המנהל שלי, מר לייבוביץ, שיחות לאורך עבודתי מול התובע ונוכח התנהלותו.
שיקפתי למנהל שלי את הקשיים שלי בעבודה מול התובע ואתה תסכולים הרבים שהיו לי.
במילים פשוטות – העבודה הפכה לבלתי נסבלת. בשלב מסוים אף שקלתי להתפטר מעבודתי אותה אני מאוד אוהבת, על מנת שלא אצטרך להתמודד עם התובע והיחס שלו".

את מה שמצהירה הגב' לילך שלמה כותב עובד בשם ירון מפקח שהועסק על ידי קבלן הפיקוח בהודעה למעסיקו מיום 12.4.2016 (בזמן אמת בשעה שכל שאלת המשך העסקתו של התובע כלל איננה עומדת על הפרק):

"לא חזרת אליי. ויצמן מבקש לעשות מפרט ארוזות חמות בכל אתר. נושא בטיחות המזון אינו חשוב וזניח עבורו. ההתעסקות באתרים היא משרדית בלבד. במידה וממשיכים ככה אבקש לא להגיע לאתרי כי"ל (הדגשה שלי-ט.מ)".

מה שהודיע אותו עובד בשם ירון שהוא מתכון לעשות, עשה עובד "זר מעדנים" שהועסק במטבח בבית מקלף ביום 23.5.2016:

"... לאחר שסיים לדבר התחיל להתפרץ ולצעוק עליי מול העובדים, ומול עובדי כי"ל. השפלה כזאת עוד לא חוויתי. עובדי כי"ל שהיו באותה דקה לקחת מנה ארוזה הסתכלו והתפלאו.
יחס כזה מזלזל ומשפיל איננו מקובל עליי. זוהי לא הפעם הראשונה שאני חש יחס מזלזל ומשפיל מצד יעקב ויצמן.

לדוגמאות האמורות לעניין יחסי האנוש הקשים של התובע עם אחרים, יש עוד דוגמאות למכביר, דוגמת אותה הודעת ווצאפ של מפקחת, ד"ר אורטל:

"ובנושא אחר... ויצמן יוצר תחושה מאוד קשה בימים האחרונים אצל כולנו. הוא מדבר ומתנהג אלינו כמו מפקח וחיילים וזה מאוד לא נעים. הוא כבר מזמן חושב שהוא הבוס שלנו, אבל עכשיו הוא כבר לוקח את זה למקומות חדשים".

53. בעקבות טענה שהעלה התובע לאירוע של הרעלה בתחילת מאי 2015, נפתחה מערכה שאין לנו אלא לכנות כ"מחול שדים".

נאמר מיד, כי העובדות המתייחסות לאותו אירוע הם למעשה אינם נתונים למחלוקת של ממש והם כדלקמן:

א. בסביבות השעה 08:00 של יום 10.5.2016 ה תלוננו מספר עובדים בבית שליט על כאבי בטן, בחילות, הקאות ושלשולים (להלן: "האירוע") . יצוין כי המזון שמסופק לבית שליט מסופק ממטבח מרכזי בבאר שבע למספר מוקדים בבאר שבע, לרבות "בית מקלף" ו"המעבדות".

ב. התובע עודכן על האירוע בסמוך לקבלת הדיווח והורה לוודא קיומן של דוגמיות מזון הנלקחות באופן שוטף מכל ארוחה ונשמרות לפרק זמן של כ-48 שעות, למקרים מעין אלו. במקביל הודיע התובע לאחראי מטעם זר מעדנים כי ברצונו לשלוח את דגימות המזון לבדיקת מעבדה, על ידי חברה חיצונית.

ג. כשעה וחצי לאחר מכן ביקשה מפקחת מטעם קבלן הפיקוח, גב' לילך, לראות את דגימות המזון והתברר כי הדגימות אינן באתר - אלא הוצאו מהאתר על ידי עובד קבלן ההסעדה בשם אסף.

ד. הדגימות הוחזרו לבית שליט בסביבות השעה 11:45. בארגז הדגימות היו בנוסף לדגימות מבית שליט, דגימות ממפעל האשלג (שגם לו מסופק מזון מהמטבח המרכזי) באופן שלא ניתן להפריד בין הבדיקות שנדגמו ב"בית שליט" לדגימות ב"מפעל האשלג".

ה. הדגימות כולן נשלחו למעבדה ונמצאו תקינות.

ו. המסקנות של קבלן הפיקוח היו שלא התרחש אירוע של הרעלת מזון וזאת בהסתמך, בין היתר על תוצאות הדגימות, על העובדה כי לא הייתה תחלואה באתרים אחרים ופיזור התחלואה בתוך בית שליט, בקומה מסוימת במועד שבו נעשתה ביקורת על ידי פקחית המזון בסביבות השעה 12:00 באותו היום. עובדה שאיננה מתיישבת עם תופעה של הרעלת מזון, שאז התחלואה היא מפוזרת בין כלל העובדים ואיננה ממוקדת לעובדי קומה מסוימת .

ז. סביב האירוע המתואר החריף העימות בין התובע לקבלני השירות בתחום ההסעדה. לטענת קבלני הפיקוח ועובדיהם כי התובע ניסה והפעיל לחץ לשנות את ממצאי הבדיקה; ומאידך טען התובע כי הדגימות שהוצאו מ"בית שליט" על ידי עובד קבלן ההסעדה (עובד בשם אסף), בהוראת מכוון במטרה להכשיל את הבדיקה באמצעות החלפת דוגמיות המזון; במקביל התבסס חוסר אמון בין הנתבעים 2 ו-3 לתובע אשר טענו כי התובע חרג מסמכויותיו בניהול האירוע והתנהגותו הביאה לשבר באמון שבינו לבינם.

54. השיחות שניהל התובע בעקבות האירוע עם הבעלים והמנהל של "זר מעדנים", הגיעו לטונים צורמים שבמהלכם אמר מר זיגדון, הבעלים ומנכ"ל זר מעדנים (קבלן ההסעדה) לתובע – מילים קשות .

בעקבות האמירות הקשות של מר זיגדון לתובע – נדרש מר זיגדון להתנצל בכתב וכך עשה. כך גם נדרשה חברת זר מעדנים (קבלן ההסעדה) להעמיד איש קשר אחר מטעמה שיעבוד מול התובע וגם כך נעשה.

עם זאת, התובע מצידו סירב לקיים כל קשר עם מר שושי ודרש/ביקש את החלפת קבלן ההסעדה וכך הדברים באים לידי ביטוי בשיחה שקיים התובע עם הנתבע 3 ביום 24.5.2016:

"אני לא מוכן לדבר עם הבן אדם הזה (מר זיגדון, הוספה שלי-ט.מ). שיהיה ברור. הבן אדם הזה אני מגיש נגדו תלונה במשטרה...".

ובהמשך:

"גדי דהן: מה אתה מצפה שנעשה, שנזרוק אותו הביתה (את קבלן ההסעדה, הוספה שלי-ט.מ)?
ויצמן יעקב: אני אומר חד משמעית, אני מצפה, אני מצפה שיביאו אנשים בסדר, יגיד אדוני זה הקבלן. אז אני קודם כל קונסים אותו, מענישים אותו בקנס כספי, שמים אותו בבירור, לא יודע איך, דבר ראשון. ודבר שני יוצאים לבלם מה אני צריך אותו.
גדי דהן: אף אחד לא יוצא לבלם.
ויצמן יעקב: איך?
גדי דהן: ... שקט עד 2019 אף אחד לא יגעו בו (יצוין כי נכון לאותה עת, היה קיים הסכם התקשרות עם הקבלן עד 2019, הוספה שלי-ט.מ)...".

ועמדה זו של התובע לפיה לא היה מוכן להמשיך בקשר עם מר זיגדון ו"זר מעדנים", היא התרשמותנו גם מעדותו בפנינו.

55. כפי שציינו לעיל, תחום ההסעדה בנתבעת הינו תחום מורכב. הנתבעת הייתה קשורה בהסדרים חוזיים עם זר מעדנים, נכון לאותה עת, עד לשנת 2019. בדומה עמדנו לעיל על המשמעות של תחום ההסעדה במרקם יחסי העבודה. במצב דברים שכזה שינוי קבלן ההסעדה איננו מעשה של היום למחר ובמובן מסוים, הנתבעת הייתה קשורה לקבלן ההסעדה כמו שהאחרון קשור לנתבעת מבלי יכולת להיפרד ולכל הפחות, מבלי יכולת להיפרד אלא לאחר הליך ממושך ומתואם.

56. בנסיבות האלה, שבהן קשורה הנתבעת בהתקשרות עם קבלן ההסעדה מקובלת עלינו עמדת הנתבעים כי בסירובו לשתף פעולה עם קבלן ההסעדה, הוציא התובע עצמו מהתפקיד אליו התקבל – מנהל תחום ההסעדה.

וכך ביום 23.6.2016 התקיים סיכום בין הנתבעת ל"זר מעדנים", שלא בנוכחות התובע ובה הגיעו הצדדים להסכמה על מינוי מנהל עבודה תפעולי, עובד "זר מעדנים" אשר ישמש כאיש קשר מול הנתבעת, על סגירת "פערים וחובות" כספים להם זכאי קבלן ההסעדה ; ועל הסכמה לפיה " פניות בנושא בעיות יהיו ממוענות למנהל בלבד – עוז חן/דני דהן " שמשמעותה בפועל - הדרתו של התובע מהקשר שמקיימת הנתבעת עם קבלן ההסעדה.

57. מה שנכון ביחסים שבין התובע לקבלן ההסעדה נכון גם בין התובע לקבלן הפיקוח. בהקשר זה הפנה מר ליבוביץ לנתבעת מכתב מיום 29.5.2016 שבו ביקורת קשה על התנהלות התובע הכוללת פירוט ניסיונות שעשה התובע להשפיע על עבודת המפקחים.

ביום 26.6.2016 התקיימה פגישה בהשתתפות הנתבעים 2 ו- 3, התובע, מר ליבוביץ ובמהלכה ביקשו הנתבעים 2 ו-3 לשמוע את עמדתו של מר גיל כדורי. עניינה של הפגישה – התלונות שהעלה מר ליבוביץ שעיקרן מפורטות במכתבו מיום 29.5.2016 והוצפו בפני התובע.

במהלך הפגישה התבקשה התייחסותו של מר כדורי לתלונות כנגד התובע וז ה הודיע כי ככל שיידרש להמשיך ולעבוד עם התובע, יפסיק הוא, מיוזמתו, את הקשר עם הנתבעת.

במסגרת אותה פגישה הציג מר ליבוביץ את טענותיו כלפי התובע בעניין מעורבותו בעבודת הפיקוח והסכנות שבכך.

אין בדעתנו להביא ולצטט את כל הנאמר באותה ישיבה ודי לנו לומר כי בסיומה הגיעו הצדדים לסיכום הבא:

"... ויצמן יתרכז בעבודת מטה. המפקחים יעבדו מול מנהלי האתרים בלבד. הדוחות השוטפים יועברו אל מנהלי האתר בלבד ובמקרים חריגים, יכתבו את ויצמן וגדי".

במילים אחרות, בסיומה של הישיבה האמורה בעקבות התלונות שהעלו קבלני הפיקוח על מעורבותו של התובע בעבודתם והתנגדותם להמשיך ולעבוד מולו ואתו - אפילו במחיר ניתוק הקשר עם הנתבעת – הופסקה עבודתו של התובע מול קבלני הפיקוח.

58. לא ניתן לסיים את השלכות "אירוע ההרעלה" מבלי לעמוד על ההשלכות של אותו אירוע על היחסים שבין הנתבעים 2 ו-3 לתובע. נאמר בעדינות כי אם עד לאותו מועד היו בין התובע לנתבעים 2 ו-3 ובפרט בין התובע לנתבע 3 - כמי שהיה הממונה הישיר - חילוקי דעות ; הרי שהתנהלות התובע לאחר האירוע ודרך ההתנהלות שאליה נחשפו הנתבעים 2 ו-3 הביאה לשבר מוחלט של האמון.

בהקשר זה נצטט קטע נוסף מאותו סיכום שיחה מיום 26.6.2016:

"... לדברי ויצמן ליקויים התלויים בכי"ל חושפים את החברה היות וקיימים ולא תוקנו ולכן נכון שלא יירשמו. הוא ציין כי פנה ליועץ המשפטי של החברה בנושא, לשם קבלת חוות דעתו.

עוז וגדי הופתעו מכך היות ולא עדכן אותם שפונה ליועץ המשפטי (הדגשה שלי-ט.מ) ".

ביטוי נוסף לאותו משבר באמון, יש בהודעת מייל מיום 2.7.2016 ששלח הנתבע 3 לנתבע 2:

"עוז.
רצ"ב סיכום דיון עם ויצמן יעקב בעקבות תלונה של בועז ליבוביץ בפניך לגבי התנהלותו של ויצמן יעקב בשוטף.
לאחר שהצגתי בפניו את התלונות קיימתי שיחה עם ויצמן לגבי הטענות של בועז, הוא הכחיש את כל הטענות. ציינתי לבצע עימות מול המתלוננים הוא הביע את הסכמתו.
אני רוצה לציין שמר ויצמן הקליט את מהלך השיחה מבלי ליידע אותנו ומתוצאות הבירור והתנהגותו אני חש חוסר אמון מהמשך עבודה איתו בעתיד (הדגשה שלי-ט.מ) ".

59. מסיכום הדברים עד כה ניתן לומר את הדברים הבאים:

א. במועד כניסתו של התובע לתפקיד כמנהל תחום ההסעדה, הייתה הנתבעת מודעת לבעייתיות בתחום ההסעדה ובפרט לקשיים ביחסים שבין נותני השירות ל בינה.

ב. בעייתיות זו מקבלת ביטוי בין היתר, בהיעדר תאימות חוזית בתשלומים שמשולמים לנותני השירותים בין ביתר ובין בחסר, הוצגה לתובע במועד קבלתו לתפקיד והדרישה ממנו הייתה להתמודד מול האתגר.

ג. יחסי העבודה עם התובע למן כניסתו לתפקיד אופיינה בעימותים מול קבלני השירות שלא תרמו לתחום ההסעדה ופגעו במרקם יחסי העבודה במפעלי הנתבעת.

ד. למן תחילת עבודתו התגלו קשיים ביחסי אנוש של התובע עם סביבת עבודתו הקרובה לרבות עם הממונים עליו. פניות לתובע לשנות ממנהגיו לא זכו להתייחסותו ולא הביאו לשינוי ביחסיו עם אחרים.

ה. נכון לסוף יוני 2016 לא מילא התובע תפקידו – לאור סירובם של נותני השירות לעבוד עם התובע ולאור סירובו של התובע לעבוד עם קבלן ההסעדה. שני גורמים שהם חיוניים וחלק בלתי נפרד מעבודת מנהל תחום ההסעדה ושני גורמים שהנתבעת הייתה חייבת במציאות הכלכלית שבה היא פועלת לקיים איתם קשר.

ו. נכון לסוף יוני 2016 תחילת יולי 2016, היה שבר אמון מוחלט בין התובע לממונים עליו – הנתבעים 2 ו-3.

60. יוצא מכאן שאותן תלונות שהעלה התובע ביחס לעבודתם של נותני השירות לא היו אלה שהביאו להפסקת הקשר - אלא ההתנהלות התובע במקום העבודה :

במישור האישי המתבטא ביחסים עם הסובבים אותו בהתנהלות שהיא עימות מתמשך ואי נכונות לשמוע את הצד האישי;

ובמישור המקצועי – העובדה כי בפועל חרף כל התלונות והעימותים, לא קידם התובע את תחום ההסעדה , כישלון מקצועי שקיבל ביטוי במכתבו של מר ליבוביץ מיום 2.6.2016 –

"להערכתי ויצמן צודק במרבית דרישותיו מול הקבלן (זר מעדנים, הוספה שלי-ט.מ) אם לא בכולם. עם זאת, הדרך בה הוא מתנהל מול הקבלן, היא שגויה לדעתי. להערכתי וניסיוני עם קבלנים בכל הארץ, ניתן לקבל את הכל מהקבלן בצורה של התנהלות תקינה ושוטפת. המשבר המתמשך שנוצר מול הקבלן על אין ספור נושאים ברמה היומיומית, איננו במצב של טיפול אלא של תסיסה מתמשכת שלבסוף יכולה להביא לפיצוץ בלתי הפיך ומיותר מול הקבלן שיגרום למפסידים בשני הצדדים".

סיכום ביניים:

61. מהמקובץ עולה כי התובע איננו זכאי לזכויות מכוח חוק ההגנה, שכן התלונות אותן הגיש אינן תלונות שמקנות לעובד המתלונן את ההגנות שבחוק, משאין הנתבעת המעסיקה גוף ציבורי.

עוד נמצא כי קשר בין התלונות שהעלה התובע לפיטוריו ששיקפו מציאות שלה היו הנתבעים מודעים ואותה ביקשו בעזרת התובע לשנות. אלא להבדיל, התובע פוטר בשל כישלון מקצועי שבא לביטוי בהיעדר יכולת לעבוד בשיתוף עם הגורמים איתם חייב התובע לקיים קשר כמנהל תחום ההסעדה – הקבלנים נותני השירות ועובדיהם ובכך למלא את תפקידו כמנהל תחום ההסעדה; ומשבר האמון בינו לממונים עליו, הנתבעים 2 ו-3.

62. אשר על כן, יש לדחות את תביעת התובע ככל שזו מושתתת על טענות מכוח חוק ההגנה, ואפילו לחילופין, לטענות על פיטורים בחוסר תום לב, בנימוק של חוסר תום לב בפיטורי התובע על רקע תלונות שאותן נדרש וחייב היה להעלות במסגרת תפקידו כמנהל תחום ההסעדה (טענה שכאמור נדחתה על ידינו, כמובהר בהרחבה לעיל).

הטענה לשימוע שלא כדין:

63. אין אנו רואים מקום להרחיב בטענות התובע לפגם בהליך השימוע. לעניין זה די לנו להפנות לכתובים המתייחסים להליך השימוע והם כדלקמן:

א. מכתב זימון לשימוע מיום 7.11.2016 ובו פירוט הסיבות לפיטורי התובע ועיקרן - חוסר האמון של הממונים בתובע, ותלונות של ספקים ועובדים ליחס בלתי הוגן.

ב. בעקבות המכתב זימון לשימוע, אפשרה הנתבעת לתובע לעיין בתיקו האישי; ולבקשתו נדחה המועד לשימוע ליום 23.11.2016.

ג. ביום 23.11.2016 התקיימה ישיבת השימוע שבמהלכה טען התובע לחוסר גיבוי מצד הממונים בביצוע התפקיד אליו התקבל.

ד. משלא הציג התובע מסמכים במהלך ישיבת השימוע, אפשרה הנתבעת לתובע להשלים את טענותיו, בטרם תתקבל החלטה בעניינו; ובמסגרת זו אפשרה לתובע להציג מסמכים עד ליום 1.12.2016.

ה. ביום 5.12.2016 ביקשה הנתבעת מהתובע להשלים את טענותיו ולהביא את התייחסותו ביחס לאירועים שהועלו במסגרת השימוע, דוגמת אירוע ההרעלה; וזאת תוך התייחסות למסמכים שבידי הנתבעת – דוחות חברת הפיקוח ועוד; ובהתאם נאמר במכתב:

"ניתנת לך בזאת הזדמנות להגיב לטענות הנ"ל בכתב, עד ליום 8.12.2016 (כולל). במידה ותבחר לממש זכות זו ויהיה ברצונך להגיב בעל פה בפגישה פיזית, הנך מתבקש להודיע על כך עד ליום 6.12.2016 בשעה 12:00 אל הח"מ. במקרה זה, פגישת שימוע נוספת תתקיים ביום 8.12.2016 בשעה 15:00".

ו. לבקשת ב"כ התובע נדחה מועד השימוע בשבוע, ליום 15.12.2016 בשעה 10:00; והתובע ובא כוחו לא התייצבו לישיבה.

בשעה 11:35 התקבל מכתב מב"כ התובע שבו נאמר כי התובע בוחר שלא להמשיך בהליך השימוע.

64. על רקע הדברים האמורים, לא ניתן להצביע על פגם בהליך השימוע ואין לבוא בטענות על פיטורים שנעשו ללא שימוע, בפרט כאשר התובע הוא שבחר שלא לממש את זכותו לשימוע. לאור האמור הטענות לפיטורים מבלי שקוים שימוע כדין – נדחות.

סוף דבר:

65. מהמקובץ עולה כי התביעה על כל חלקיה נדחית.

66. אשר לשאלת ההוצאות, הרי שלאור היקף התביעה והטענות שהועלו במסגרתה, היה מקום לפסיקת הוצאות משמעותית. עם זאת, בחרנו לפסוק הוצאות על הצד הנמוך וזאת בהתחשב בתקופת עבודתו הארוכה של התובע כעובד התשלובת. בהתאם, ומשנדחתה התביעה ישלם התובע הוצאות הנתבעים בסך של 7,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום.

67. הערעור על פסק הדין הוא ברשות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש.

ניתן היום, כ"ז תמוז תש"פ, 19 יולי 2020, בהעדר הצדדים.

נציג עובדים-
מר אריק חדד

משה טוינה, שופט

נציגת מעסיקים –
גב' אילנה מסד