הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה באר שבע סע"ש 17241-05-20

לפני: כב' השופט יוחנן כהן

התובע:
אינגרידה גנטצקו, ( ת"ז-XXXXXX082)
ע"י ב"כ עו"ד אילן אביר ם

-
הנתבעת:
א.ש. סיעוד ורווחה בע"מ, ( חברות-511360539)
ע"י ב"כ עו"ד יוסף (ג'ו) אוחנה

החלטה

לפני בית הדין בקשת התובע לתיקון כתב התביעה ותגובת הנתבעת המתנגדת לה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת הנתבעת ושקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי יש להיעתר לבקשה, אולם תוך השתת תשלום הוצאות על התובעת, כפי שיפורט להלן.

הסמכות להתיר את תיקון כתבי הטענות קבועה בתקנה 41 (א) ל תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), כדלהלן:

"41. (א) בית הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו".ב

גישתם של בתי הדין לעבודה בעניין תיקון כתבי טענות מקילה יותר מזו של בתי המשפט, כפי שנקבע בפסיקה כדלהלן::

"אם בתי המשפט נוהגים בגישה מקילה בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות, על בתי הדין לעבודה לנהוג כך על אחת כמה וכמה, הן מחמת השוני בנוסח התקנה עליו עמדנו לעיל והן מחמת אופיים של התובענות המתעוררות בבתי הדין".
(דב"ע נו/217-3 שפירו יעקב –מדינת ישראל, נציבות מס הכנסה, ניתן ביום 23.5.96 ופורסם בפד"ע-אור 6),

אולם, סמכותו זו של בתי הדין רחבה ככל שתהיה אינה מוגבלת ועל בית הדין לנהוג על פי עקרונות היסוד שנקבעו בפסיקת בתי המשפט בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות (דב"ע תש"ן 90-3 שופרסל בע"מ-קייטנברג, פד"ע כב' 22, 25-26).
בדב"ע תש"ן/23-3 מדינת ישראל – מלמן (פד"ע כא 360, 363) פורטו כללי היסוד המנחים את בתי המשפט בתיקון כתבי טענות:

"מתן רשות לתקן כתב טענות נתון תמיד לשיקול דעתו המשפטי של בית המשפט, לאחר שישקול את נסיבות העניין. כאשר מבקשים כתב טענות, ניצבות שתי שאלות נפרדות זו מזו לשיקול דעתו של בית המשפט. הראשונה – האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתה האמיתית לדיון – השניה האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שבפיצוי כספי לא יוכל לתקן. אם התשובה לשאלה הראשונה היא בחיוב, כי אז הגישה במסגרת השאלה השניה היא מאוד ליברלית, די שהטפל לא יכשיל את העיקר".

כן יפים הדברים כפי שהובאו בהחלטת בית הדין הארצי לעבודה שניתנה לאחרונה בבר"ע (ארצי) 4527-02-15, חרט הגליל בע"מ- ולנטין גרויסמן (24.02.2015), כדלהלן:

"הכלל הוא כי למעט במקרים חריגים ינקוט בית הדין לעבודה גישה ליברלית, וייעתר לבקשות לתיקון כתב התביעה מקום בו הבקשה אינה לוקה בשיהוי, הוגשה בתום לב, הנזק לצד האחר ניתן לפיצוי בכסף ומקום בו יהיה תועלת בתיקון לבירור הפלוגתאות ...עוד נקבע כי מקום בו תובע מבקש לתקן את תביעתו יש לבחון את התנהלותו ואת המשמעות של הענות לבקשה מבחינת ההליך עצמו ומבחינת ניצול זמנו של בית הדין; כמו כן יש לבחון עד כמה הכרחי התיקון והאם יביא הדבר לחסימת הטענה או עילת התביעה וכן האם עסקינן בזכויות משפט העבודה המגן או בזכויות חוקתיות, כאשר באלה יטה יותר בית הדין להיות 'גמיש' בהיענות לבקשות לתיקון כתב התביעה (ראו: בר"ע 14760-03-12 אפלברג עמוס -מכון היהלומים הישראלי בע"מ IDI, ניתנה ביום 15.7.12)."

על פי הפסיקה המובאת לעיל נמצא כי יש לבחון האם התיקון המבוקש מעמיד את הפלוגתא האמתית לדיון והאם הוא הכרחי ומצוי בתחום משפט העבודה המגן או זכויות חוקתית, וכן האם הבקשה הוגשה בתום לב וללא שיהוי. ובמקום בו יש תועלת בתיקון יש לבחון האם הנזק לצד שכנגד בגין התיקון, ניתן לפיצויי.

התיקון המבוקש בענייננו הוא הוספת סעדים הנובעים מסיום יחסי עובד ומעסיק. לגרסת התובעת, הסעדים המבוקשים טרם התגבשו במועד הגשת כתב התביעה המקורי בתאריך 10.5.20.

בענייננו, התיקון המבוקש עניינו בסעדים של תשלום שעות נוספות, הלנת פיצויי פיטורים/שעות נוספות והפרשות לפנסיה .

סעדים אלו הם חלק מזכויות בתחום משפט העבודה המגן להן טוענת התובע ת ויש לכלול אותם עם הזכויות הנוספות שנתבעו בכתב התביעה המקורי וכחלק בלתי נפרד ממנו .

ואולם לא נעלם מעיניי בית ה דין נימוקי הנתבעת אשר לשיטתה יש בהם להצדיק את דחיית הבקשה.

הנתבעת טענה כי בידי התובעת היה מצוי כל המידע המלא והנתונים בסוגיות שהועלו, עוד במועד בו הוגשה התביעה המקורית ובקשתה לתיקון כתב התביעה הוגשה בשיהוי רב .

כמו כן, טענה הנתבעת כי בתביעה המקורית לא נתבע רכיב שעות נוספות, פיצויי הלנת שכר עבודה עבור שעות נוספות, ופיצויי הלנת פיצויי פיטורין, וניסיונה של התובע ת לתבוע עתה רכיבים אלה , הינם תוצר התרשלותה והתרת התיקון תוביל לסרבול והכבדה על ההליך שכן הרכיבים החדשים שנתבעו הגדילו את סכום התביעה בכ-500,000 ₪.

תמים דעים אני עם טענות הנתבעת, ואולם אין בכך בכדי לחסום את התובעת מתיקון התביעה.

נוכח עיתוי הגשת כתב התביעה המתוקן וכן מהות התיקון אשר הגדיל את סכום התביעה בכ- 500,000 ₪, ויש בו כדי לגרום לנתבעת להגיש כתב הגנה מתוקן ולהוביל להוצאות נוספות מטעמה, מצאתי להתנות תיקון התביעה בתשלום הוצאות לנתבעת.

לאור כל שפורט, כתנאי לתיקון התביעה תשלם התובעת לנתבעת הוצאות משפט בסך 5,000 ₪, עד ליום 6/6/21.

רק לאחר תשלום ההוצאות שנפסקו כאמור, יתקבל כתב התביעה המתוקן ויסרק לתיקיית כתבי הטענות.

ב"כ הנתבעת יודיע עד ליום 6/6/21 בדבר תשלום ההוצאות.
לעיון ביום 7/6/21.

ניתנה היום, כ"ג אייר תשפ"א, (05 מאי 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.