בית הדין האזורי לעבודה באר שבע סע"ש 16255-08-18

לפני: כב' השופט יוחנן כהן
נציג ציבור (עובדים) גב' רחל מצרי
נציג ציבור (מעסיקים) גב' ציפי בר-נוי
התובע:
OKBAMICHEAEL HABTAMRIAM, ( דרכון-137018)
ע"י ב"כ: עו"ד ליאב עמר

-
הנתבעת:
קופריקה נכסים בע"מ, ( ח.פ-514176718)
ע"י ב"כ: עו"ד שמואל נגר

פסק דין

1. לפנינו תביעת התובע, מבקש מקלט נתין אריתריאה, לכספים וזכויות מכוח משפט העבודה המגן.

2. התובע טוען כי הנתבעת מפעילה בית אבות באשקלון והוא עבד מחודש 6/15 ועד 4/17 בבית האבות כעובד בתחום הסיעוד, 6-7 ימים בשבוע, למעלה מ-12 שעות ביום וקיבל שכר כפי שרשום בתלושי השכר.

3. עוד טוען התובע כי רכיב "תוספת לשעות"/"פנסיה לעובדים זרים", המנוי בתלושי השכר תחת הכותרת "ניכויי רשות", איננו תשלום פנסיה אלא שכר עבודה על כל המשתמע מכך. גם התוספת של 1.88 ₪ היא שכר ולא גמול שעות נוספות.

4. אליבא דתובע, בנסיבות סיום יחסי העבודה – אי העסקה עקב חידוש ויזה, ונוכח האמור בסעיפים 9.3-9.7 לכתב ההגנה, המהווה הודאה של הנתבעת כי פיטרה אותו, הוא זכאי לתשלום פיצויי פיטורים.

5. בנוסף, תבע התובע דמי חגים; הפרשות לפנסיה; חופשה שנתית; גמול שעות נוספות ושבת.

6. בהתייחס לטענת הקיזוז, טען התובע כי עסקינן בסיכול היחסים על ידי צד ג' – המדינה, בכך שלא הונפק היתר עבודה, ולפיכך אין באמור בכדי לחייב עובד בדמי הודעה מוקדמת ויש לחייב הנתבעת בתשלום פיצויי פיטורים.

7. מנגד, טענה הנתבעת, כי תביעת התובע נולדה בחטא תוך הטעיית הנתבעת כי התובע מחזיק ברשיון עבודה בישראל כחוק, אשר התגלה בסופו של יום כמזויף. במסגרת ביקורת של רשויות ההגירה נמצא כי התובע עובד בנתבעת ללא רשיון, תוך הצגת רשיון עבודה מזויף. מנכ"ל הנתבעת הודיע לתובע שלא ניתן להמשיך ולהעסיקו בנתבעת. התובע לא הסדיר מול הרשויות רשיון עבודה בתוקף ומשכך, לא היה ניתן להמשיך להעסיק את התובע ללא רשיון עבודה בתוקף. על כן, התובע לא פוטר מעבודתו.

8. עוד טענה הנתבעת, כי התשלומים ששולמו לתובע ברכיב "תוספת לשעות" ובהמשך ברכיב "פנסיה עובדים זרים", הינם תשלומים ששולמו לפנסיה/פיצויים על כל המשתמש מכך. התוספת של 1.88 ₪ הינו תשלום ממוצע עבור שעות נוספות.

9. בתיק דנן הוצגו בפני בית הדין: הודעה בדבר תנאי עבודה, תלושי שכר ודוחות נוכחות.

10. לעניין דמי חגים, טענה הנתבעת, כי שילמה לתובע תשלום בשיעור של 150% לכל שעת עבודה שעבד בימי החג והכל כמפורט בתלושי השכר. לפיכך, התובע קיבל תשלום מלא בגין ימי החג בהם עבד בנתבעת, והכל כמפורט בתלושי השכר תחת הרישום "שעות שבת".

11. לעניין התביעה לגמול שעות נוספות, טענה הנתבעת, כי שולם לתובע גמול מלא והכל על פי דין. התובע היה מבקש מהנתבעת בכל יום הפסקה של שעה אחת בנוסף להפסקה של 45 דקות. הנתבעת הניחה בפני בית הדין תחשיב שעות נוספות שערכה (נספח ז' לתצהיר מר חלפון). החישוב מבוסס על נתונים של חלוקת שעות העבודה הזהים בדיוק לנתוני התובע כפי שהציג בכתב התביעה המתוקן, אשר לא כולל תוספת של 1.88 ₪ ותוספת של 4.75 ₪ לרכיב תעריף שעת עבודה לחישוב השעות הנוספות ובניכוי של 45 דקות הפסקה. על פי חישוב זה חייב התובע בהחזר תשלום עבור שעות נוספות בסך של 11,294 ₪, או תחשיב חלופי לפיו זכאי התובע לכל היותר לסך של 5,658 ₪ (נספח ח' לתצהיר מר חלפון).

עדים וראיות

12. התובע ונציג הנתבעת – מר יהודה חלפון, מי ששימש בתקופה הרלוונטית כמנכ"ל בית האבות, העידו בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 30.12.2019.

13. במהלך ישיבת ההוכחות הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה פרוטוקול דיון ההוכחות בתיק סע"ש 21673-01-18 (להלן: "עניין גויטום") יצורף כראיה בתיק (עמ' 11 לפרוטוקול, ש' 11; מוצג ת/4).

14. התובע הגיש סיכומיו ביום 26.2.2020, והנתבעת הגישה סיכומיה ביום 15.5.2020.

השאלות שבמחלוקת

15. מהו שכרו הקובע של התובע? האם רכיב "תוספת לשעות"/"פנסיה לעובדים זרים" הינם בגין הפרשות המעסיק לפנסיה או הינם חלק משכרו הקובע של התובע; האם התוספת של 1.88 ₪, הינה חלק משכרו הקובע של התובע?

16. האם בנסיבות סיום יחסי העבודה זכאי התובע לפיצויי פיטורים?

17. האם התובע זכאי לדמי חגים? ואם כן, לכמה?

18. האם התובע זכאי להפרשות לפנסיה? ואם כן, לכמה?

19. האם התובע זכאי לפדיון חופשה? ואם כן, לכמה?

20. האם זכאי התובע לגמול שעות נוספות ושבת ? ואם כן, לכמה?

דיון והכרעה

מהו השכר הקובע של התובע?

21. המבחן המעשי לסיווגה של תוספת או תשלום כלשהו, הוא מבחן "התנאי או הגורם". לפי מבחן זה, תשלום המותנה בתנאי או בגורם מוחשי יסווג כתוספת.

ראה: ע"ע (ארצי) 300312/97 נחמני – עיריית באר שבע, פד"ע לו', 251.
בג"ץ 5580/94 מירוז – בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד כב(1), 252.
ע"ע (ארצי) 300124/98 משה אהרונוביץ – ערוגות מושב עובדים להתיישבות בע"מ, מיום 10.6.02.

22. לאחר שבחנו את העדויות והראיות שהובאו בפנינו ביחס לשאלת השכר הקובע, מצאנו לקבל את טענות התובע כי רכיב "תוספת לשעות" ורכיב "פנסיה עובדים זרים", אינם באים בגדר הפרשות לפנסיה ומהווים חלק משכרו הקובע, להלן נפרט כיצד הגענו למסקנה זו.

23. ראשית, בחינת תלושי השכר של התובע מלמדת כי רכיב הפנסיה/תוספת לשעות אינו אחיד והוא משתנה, בעוד שבכל החודשים התובע עובד במשרה מלאה.

24. שעה שהתובע עבד במשרה מלאה, היה מצופה לראות רכיב פנסיה בסכום קבוע שכן, ההפרשות על משרה מלאה צריכות להיות קבועות, אולם לא כך הדבר. להמחשה נביא להלן נתוני השכר התומכים במסקנתנו:

חודש
יסוד
שכר משרה מלאה
תוספת לשעות "פנסיה"
אחוז משכר
אחוז ממשרה מלאה
יוני 15
5,050
4,650
378
0.074851
0.081290323
יולי 15
8,375
4,650
924
0.110328
0.198709677
אוגוסט 15
7,700
4,650
800
0.103896
0.172043011
ספטמבר 15
6,288
4,650
1,035
0.164599
0.222580645
אוקטובר 15
6,388
4,650
867
0.135723
0.186451613
נובמבר 15
7,275
4,650
749
0.102955
0.161075269
דצמבר 15
7,450
4,650
888
0.119195
0.190967742
ינואר 16
7,013
4,650
950
0.135463
0.204301075
פברואר 16
7,100
4,650
718
0.101127
0.154408602
מרץ 16
7,825
4,650
980
0.12524
0.210752688
אפריל 16
6,788
4,650
969
0.142752
0.208387097
מאי 16
4,188
4,650
823
0.196514
0.176989247
יוני 16
4,175
4,650
827
0.198084
0.177849462
יולי 16
5,785
4,824.84
1,061
0.183405
0.219903665
אוגוסט 16
5,590
4,824.84
1,142
0.204293
0.236691787
ספטמבר 16
4,903
4,824.84
952
0.194167
0.197312242
אוקטובר 16
3,735
4,824.84
1,287
0.344578
0.266744597
נובמבר 16
5,383
4,824.84
1,028
0.190972
0.21306406
דצמבר 16
6,018
4,824.84
1,083
0.17996
0.224463402
ינואר 17
5,591
5,000
854
0.152745
0.1708
פברואר 17
5,336
5,000
613
0.11488
0.1226
מרץ 17
5,524
5,000
716
0.129616
0.1432

25. בנסיבות אלה, מתחזקת מסקנתנו כי לא מדובר בהפרשות לפנסיה אלא בשכר לכל דבר ועניין. אילו היה ממש בטענות הנתבעת, הרי שאחוזי ההפרשות לפנסיה היו צריכים להיות אחידים ולא משתנים מידי חודש בחודשו.

26. הנתבעת והעד מטעמה – מר חלפון, לא ידעו להסביר הכיצד מידי חודש יוצא אחוז הפקדה לפנסיה שונה.

27. אילו היתה נכונה טענת הנתבעת כי המדובר ברכיב פנסיה, היה ניתן לראות אחידות בתלושי השכר לפי הפרשות של 12% או 6%, אולם במשך 7 חודשים ההפרשות הגיעו לתוצאה של יותר מ-20%, כמפורט בטבלה לעיל.

28. מנכ"ל הנתבעת שהוא רואה חשבון במקצועו ובהשכלתו, והיה מעורב בעריכת התלושים, לא ידע להסביר כיצד בכל חודש יוצא אחוז הפקדה שונה לפנסיה. היות והצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה פרוטוקול הדיון בעניין גויטום יצורף כראיה בתיק, נפנה לעדותו של המנכ"ל בעניין גויטום:

"ש. מעדותך אני מבין שאם לא היתה בעיה מיוחדת בשכר מסוים בחודש מסוים לעובד מסוים, הדברים היו מתנהלים בין מנהלת החשבונות בנתבעת לבין המשרד החיצוני?
ת. לא הבנתי את השאלה. אם השאלה האם היתה לי מעורבות בתלושים אני זה שמאשר את התלושים".
(פרוטוקול בעניין גויטום מיום 23.9.2019, עמ' 18, ש' 11-14).

ובהמשך:

"ש. תסביר את התחשיב פנסיה של אוקטובר 15?
ת. אני לא זוכר.
ש. תסביר איך נובמבר, עשיתם את תחשיב הפנסיה?
ת. אותה תשובה".
(פרוטוקול בעניין גויטום מיום 23.9.2019, עמ' 20, ש' 13-16).

29. מנכ"ל הנתבעת אף לא השיב לשאלה איזה סעיף בתצהירו מתייחס לגובה השכר השעתי:

"ש. מאחר ואתה קודם השמעת למותב שהתצהיר מתייחס להכל, תפנה אותי איזה סעיף מתייחס לנושא גובה השכר השעתי?
ת. העד לא עונה".
(פרוטוקול בעניין גויטום מיום 23.9.2019, עמ' 23, ש' 3-5).

30. שנית, הנתבעת לא הביאה לעדות את מנהלת החשבונות/חשבת השכר, ואף לא הציגה ראיות על מנת לעמוד בנטל שהוטל עליה בהקשר זה (פרוטוקול בעניין גויטום מיום 23.9.19, עמ' 23, ש' 6-15).

הימנעות הנתבעת מהבאת עד, נזקפת לחובתה:

"הימנעות מלהביא ראיה או עדות מצויה ורלוונטית מובילה למסקנה שאילו הובאה, היא היתה פועלת לרעת אותו צד שנמנע מהגשתה ועל כן ההימנעות מחזקת את ראיות התביעה" (ע"פ 728/84 שמעון חרמון – מ"מ, פ"ד מא (23), 617).

31. שלישית, גרסת הנתבעת לא היתה קוהרנטית והתגלו בה סתירות היורדות לשורש העניין.

כך למשל, מנכ"ל הנתבעת העיד כי החל מחודש מאי 2016 הוחלט בנתבעת כי יש להפריש פחות בגין רכיב הפנסיה, ובלשונו:

"ת. מזיכרוני הקודח, למיטב זיכרוני ערכנו תחשיב שקשור לפנסיה שלהם והגענו למסקנה שצריך להפריש פחות ממה שאנחנו נותנים ולכן נתנו פחות.
ש. שמענו את התשובה פחות?
ת. נכון".
(פרוטוקול בעניין גויטום מיום 23.9.19, עמ' 19, ש' 9-12).

32. בהמשך חקירתו העיד מנכ"ל הנתבעת כי ככל שהשכר עולה ההפרשות לפנסיה עולות, ובלשונו:

"ש. במאי 16 בתיק של התובע אתה נותן תוספת לשעות 260 ₪ וביוני אתה נותן 776 ₪. איך זה מסתדר עם התשובה הקודמת שנתת?
ת. תסתכל מה היה השכר במאי ומה השכר ביוני.
ש. לאחר שאני מסתכל, אני אומר לך ששכר היסוד במאי הוא 3,313 כאשר התובע עובד 222 שעות משרה מלאה וביוני השכר הוא 4,413 יסוד, עדיין התובע עובד משרה מלאה. למה התוספת קופצת כמעט פי שלוש?
ת. המשכורת שלו הכוללת במאי 2016 היתה 8,000 ₪. ביוני 2016 שכר שלו היה 10,500 ₪.
ש. מתשובתך אני מבין שהשכר עולה ההפרשות לפנסיה עולות?
ת. בדרך כלל כן.
ש. בחודש פברואר 2017 השכר היה 12,500, הפרשות רק 612 שקלים או תוספת לשכר, וחודש לאחר מכן שכר במרץ 2017?
ת. לא. פה יש הבראה".
(פרוטוקול בעניין גויטום מיום 23.9.19, עמ' 19, ש' 13-23).

33. משעלה כי עדות מנכ"ל הנתבעת אינה קוהרנטית ואינה משקפת נאמנה את המציאות והוא התבקש להסביר את חוסר ההתאמה בין גרסתו לבין הנתונים שבתלושי השכר, טען כי מדובר בטעות של מנהלת החשבונות, שכאמור לא הוזמנה לעדות (פרוטוקול בעניין גויטום מיום 23.9.19, עמ' 20, ש' 1-32; עמ' 21, ש' 12-14).

"יכול להיות שמנהלת החשבונות טעתה.
...
ש. ממה שאני מבין בנתבעת מפרישים פנסיה על כל התלוש?
ת. כן. בטעות.
...
ש. מתשובתך אני מבין שכשאני כותב סיכומים בתיק זה, אני מבין שהנתבעת עשתה תוספת פנסיה לפי סך הכל התלוש?
ת. בתקופה ההיא? לפי סך השכר. אבל לא שזה מגיע".

34. המנכ"ל גם לא ידע להשיב כיצד ההפרשה לפנסיה בחודש נובמבר 2016, על כל התלוש, מביאה לתוצאה של 7% הפרשה:

"ש. אם אתה מעיד בבטחון שמפרישים בנתבעת פנסיה על כל התלוש, אז למה בחודש נובמבר 16 על תלוש של 10,500 ₪ מפרישים 776, רק 7%?
ת. איפה עובר הקו שזה נהיה הטרדה? הסברתי את התחשיב על קוצו של יוד, התוודיתי, לא זוכר. אני יודע שהיה בסיס מסוים שעל בסיסו חישבנו. ב"כ התובע יודע שזה כסף שנכנס לכיסו של התובע".
(פרוטוקול בעניין גויטום מיום 23.9.19, עמ' 21, ש' 3-7).

35. מנכ"ל הנתבעת טען באופן כללי כי המדובר בטעות שיטתית אך לא פירט מה מקור הטעות, ו"גלגל" את האחריות למנהלת החשבונות, שלא הוזמנה להעיד מטעם הנתבעת.

"ש. לאחר ששמענו תשובה מוחלטת, אני שואל מדוע בחודש נובמבר 15, אתם מפרישים בניגוד לגרסת התובע שזה שכר, רק 6.8% בנובמבר 15?
ת. מעבר להיותי רואה חשבון, אני חוקר במקצוע הצבאי שלי, גם אני מבין שלפעמים צריך לשאול את אותה שאלה מכל הכיוונים כדי לנסות ולמצוא תשובה אחרת.
ש. מהי תשובתך?
ת. מפנה לתשובה הקודמת.
...
ש. ובתור נתבעת שחקרתם את העניין של תשלום פקדון ופנסיה בתלוש, כמה חודשים היתה טעות?
ת. אין לי תשובה בשבילך.
ש. תשכנע את בית הדין למה בתיק 63933-11-18 חודש מרץ 2018 אתם מעבידים לפקדון 1929 ובנוסף לכאורה משלמים עוד 679 פנסיה, יותר מ-2,600 ₪ על שכר יסוד של 565?
...
ת. כבר אמרתי את התשובה. אני מפנה את ב"כ התובע לתשובתי הקודמת. טעות לעולם חוזרת גם אצלנו. מה שקרה גם לפני 10 דקות.
ש. אני איתך שטעות לעולם חוזרת. תסביר לי איך הטעות חוזרת מעל 100 פעמים?
ת. ההיפך. טעות שיטתית לעולם חוזרת". (פרוטוקול בעניין גויטום מיום 23.9.19, עמ' 21-22).

36. רביעית, בדיון ההוכחות הוצגו טבלאות של תלושי השכר בתיקים המקבילים. מהטבלאות שהוצגו למדנו כי מדובר בתוספת קבועה שלא היתה מותנית באף תנאי ובנסיבות אלה מתחזקת מסקנתנו כי לא מדובר בתוספת אלא בשכר לכל דבר.

37. חמישית, גם התוספת של 1.88 ₪ היא שכר ולא גמול שעות נוספות, ויש לראות רכיב זה כחלק משכרו הקובע של התובע, ונבאר.

החל מחודש יוני 2016 שולמו לתובע שעות נוספות באופן מפורט (125%, 150%). הנתבעת לא נתנה כל הסבר המניח את הדעת מדוע המשיכה לשלם תוספת גלובלית של 1.88 ₪ ובנוסף לכך שילמה גם שעות נוספות בשיעור 125% ו-150%.

לפיכך, גם בנוגע לרכיב זה, מצאנו כי יש ממש בטענות התובעת להיות רכיב זה חלק משכרו הקובע.

38. כללו של דבר: נוכח כל המפורט לעיל, אין לראות את רכיב "פנסיה עובדים זרים"/"תוספת לשעות" כהפרשות לפנסיה , אלא כחלק משכרו הקובע של התובע . בנוסף, יש לראות בתוספת של 1.88 ₪, כחלק מהשכר הקובע לצורך חישוב זכויות התובע.

נסיבות סיום עבודתו של התובע – זכאות לפיצויי פיטורים

39. התובע טען בסיכומיו כי האמור בסעיפים 9.3-9.7 לכתב ההגנה מהווה הודאה של הנתבעת כי פיטרה את התובע.

40. הנתבעת טענה כי לאור ממצאי רשות ההגירה, נמצא כי התובע עובד בנתבעת ללא רשיון תוך הצגת רשיון עבודה מזויף. המנכ"ל הודיע לתובע שלא ניתן להמשיך להעסיקו בנתבעת, ורק לאחר שיסדיר את אישור שהייתו בישראל ורשיון העבודה, יוכל לחזור לעבודתו. התובע לא הסדיר מול הרשויות רשיון עבודה בתוקף, ומשכך לא היה ניתן להמשיך ולהעסיקו אצל הנתבעת.

41. התובע מפנה בסיכומיו לפסק הדין בעב' 4814/06 הרנל מרקו – פנינה רוזנבלום, אולם נסיבות ענייננו שונות מהנסיבות בתיק הרנל מרקו (סעיפים 29-30 לסיכומי התובע) .

42. בעניין הרנל מרקו, בחר המעסיק ביודעין להעסיק עובד זר בלתי חוקי, וידע מראש כי תקופת העבודה מוגבלת עד מעצרו של העובד וגירושו מהארץ – שם נקבע כי ניתוק ההתקשרות מחמת מעצרו של העובד על ידי משטרת ההגירה, מזכה את העובד בפיצויי פיטורים ו/או בחלף הודעה מוקדמת.

לעומת זאת, בענייננו, לא הוכח שהנתבעת בחרה ביודעין להעסיק את התובע ללא רשיון עבודה, וידעה מראש כי תקופת עבודתו מוגבלת.

הנתבעת טענה, וגרסתה לא נסתרה, כי התובע הציג בפניה רשיון עבודה, ורק לאחר ביקורת רשות ההגירה התגלה שרשיון העבודה מזויף, תוך הטעייתה.

43. הנתבעת טענה כי התובע לא פוטר מעבודתו, ולו היה עולה בידו של התובע לקבל אישור עבודה בתוקף, היתה מחזירה את התובע לעבודה מרצון, שכן הנתבעת משוועת לידיים עובדות ולא בקלות ניתן להשיג עובדים סיעודיים.

44. התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח שהנתבעת פיטרה אותו מעבודתו ולכן לא מצאנו כי בנסיבות סיום יחסי העבודה זכאי התובע לפיצויי פיטורים.

45. יחד עם זאת, התובע זכאי להפרשות לפיצויים לאחר שישה חודשי עבודה, כדלקמן:
28.76 ₪ * 186 * 15 חודשים * 6% = 5,456 ₪.

דמי חגים

46. התובע עתר לחייב את הנתבעת לשלם לו דמי חגים עבור 15 ימי חג שחלו בתקופת עבודתו. עוד טען התובע כי עבד במרבית ימי החג אולם מתוך כורח ולא מרצונו (סעיף 29 לכתב התביעה).

47. מנגד, טענה הנתבעת, כי ככל שהתובע עבד בחגי ישראל, קיבל על כך תשלום בשיעור 150%, כמפורט בתלושי השכר.

48. לאחר שעיינו בטענות הצדדים, הגענו למסקנה כי התובע זכאי לתשלום דמי חג. עניין זה הוכרע בעניין נחום צמח (ע"ע 300360/98 נחום צמח – ש.א.ש קרל זינגר צפון (1968) בע"מ), שם נקבע כי העובד זכאי גם לתשלום בגין יום החג בו עבד, אלא אם כן עבודתו באותו יום חג היתה שלא מתוך כורח.

הנטל להוכיח כי העבודה של התובע בימי החג היתה מתוך בחירה ולא מתוך כורח מוטל על המעסיק, ובמקרה דנן נטל זה לא הורם.

49. אשר על כן, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע דמי חגים בגין 15 ימי חג, בסך של 3,710 ₪ ( 15 * 28.76 ₪ * 8.6).

משהעמיד התובע תביעתו לדמי חגים על סך 3,360 ₪, זה הסכום שייפסק לזכותו בגין רכיב תביעה זה.

הפרשות לפנסיה

50. נוכח מסקנתנו כי הרכיב "פנסיה עובדים זרים"/"תוספת לשעות", איננו רכיב פנסיוני, אזי התובע זכאי להפרשות לפנסיה לאחר שישה חודשי עבודה.

51. בגין 15 חודשי עבודה זכאי התובע לסך 5,456 ₪ (186 * 28.76 ₪ * 15 * 6% ).

גמול שעות נוספות ושבת

52. התובע טען כי בדק את תלושי שכרו מול דוחות הנוכחות שצירפה הנתבעת ועל פי תחשיב שצורף לכתב התביעה המתוקן, הינו זכאי לסך של 24,134 ₪.

53. הנתבעת טענה כי בכל יום היה מבקש התובע הפסקה של שעה אחת, בנוסף לשעת הפסקה נוספת. התחשיב אותו הציג התובע אינו נכון חשבונאית ואינו משקף נכונה את התשלומים ששולמו לתובע על ידי הנתבעת.

54. שעת ההפסקה הנטענת לא נספרה ולא שולם בגינה שכר עבודה, וזאת ניתן לראות מדוחות הנוכחות אל מול השעות ששולמו בתלושי השכר.

55. הנתבעת טענה תחילה בכתב ההגנה כי התובע לקח שעה הפסקה ולאחר מכן בתצהיר מר חלפון נטען להפסקה בת 45 דקות. במסגרת סעיף 49 לתצהיר מר חלפון נטען כי גב' אושרה תבוא להעיד על ההפסקה, אך זו לא התייצב לעדות. עוד צוין בסעיף 49 לתצהיר מר חלפון, כי ההספקה הייתה בין השעות 10:00-10:30 ואילו בחקירתו העיד מר חלפון כי "ההפסקה אינה בשעה קבועה" (עמ' 15 לפרוטוקול, ש' 11-13).

56. טענות הנתבעת לעניין ההפסקות לא היו קוהרנטיות ולפיכך אין מקום להפחית הפסקות.

57. נוכח מסקנותינו לפיהן, יש לראות את רכיב "תוספת לשעות"/"פנסיה עובדים זרים " כחלק משכרו הקובע של התובע, יש ל כלול התוספת של 1.88 ₪ כחלק משכרו הקובע של התובע ואין מקום להפחית ההפסקות, אזי מצאנו לקבל תחשיב התובע ולדחות את תחשיבי הנתבעת (נספחים ז' ו-ח' לתצהיר מר חלפון).

58. תחשיב התובע שצורף לכתב התביעה המתוקן, לא נסתר, ומצאנו לקבל התחשיב ולפיו קיימים הפרשי שכר בסכום של 24,134 ₪.

חופשה שנתית

59. התובע טען כי הוא זכאי להפרש בגין פדיון חופשה בסך 831 ₪ (סעיף 27 לכתב התביעה).

60. אליבא דתובע, היות ושכרו הקובע כולל התוספת של 1.88 ₪ וכן את הרכיבים ששולמו לכאורה בגין פנסיה, אזי שכרו הקובע היה גבוה יותר והוא זכאי להפרש בגין פדיון חופשה בסך 831 ₪.

61. בשים לב למסקנתנו כי התוספת בסך 1.88 ₪ ורכיבי השכר "תוספת לשעות"/"פנסיה לעובדים זרים" היו חלק משכרו הקובע של התובע ומשחישובי התובע לא נסתרו, אנו פוסקים לתובע בגין פדיון חופשה סך של 831 ₪.

סוף דבר

62. התביעה נגד הנתבעת מתקבלת ברכיבים הבאים:

א. הפרשות לפיצויים בסך 5,456 ₪.
ב. הפרשות לפנסיה בסך 5,456 ₪.
ג. דמי חגים בסך 3,360 ₪.
ד. הפרשי שכר (גמול שעות נוספות ושבת) בסך 24,134 ₪.
ה. פדיון חופשה בסך 831 ₪.

הסכומים הנ"ל ישולמו בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, ויישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

63. נוכח התוצאה אליה הגענו, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 6,000 ₪, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

64. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין.

ניתן היום, י"ח חשוון תשפ"א, (05 נובמבר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

גב' רחל מצרי
נציגת ציבור (עובדים)

יוחנן כהן
שופט

גב' ציפי בר נוי
נציגת ציבור (מעסיקים)