הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה באר שבע ס"ק 14241-09-20

לפני כב' השופטת יעל אנגלברג שהם
נציגת ציבור (עובדים) – גב' מרים יעיש
נציג ציבור (מעסיקים) – מר אלברט שיטרית

המבקשת:
קונה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אייל שמר ועו"ד אייל ר יבנר

-
המשיבים:

  1. הסתדרות העובדים הכללית החדשה
  2. ועד העובדים

ע"י ב"כ עו"ד יעל שילוני ועו"ד אברהם מנקס

החלטה

עניינה של החלטה זו - בקשת המשיבים לגילוי מסמכים ספציפיים.

הרקע לבקשה

1. המבקשת היא חברה העוסקת בתחום של מכירה, התקנה ושירות מעליות ודרגנועים בפרויקטים שונים ברחבי הארץ (להלן: החברה). המשיבה 1 היא ארגון העובדים היציג של החברה (להלן: ההסתדרות) ואילו המשיב 2 ה וא ועד העובדים בחברה (להלן: הוועד או נציגות העובדים).

2. על הצדדים חלות הוראות הסכם קיבוצי מיוחד שנחתם ביום 27.7.17 (הלן: ההסכם הקיבוצי) המסדיר את תנאי העבודה והשכר בחברה (נספח 2 לבקשה). על רקע סכסוך עבודה שהוכרז על ידי המשיבים ביום 4.12.19, נחתם בין הצדדים ביום 3.2.20 הסכם הבנות (להלן: הסכם הבנות) ואילו על רקע התפשטות נגיף הקורונה והמשבר הכלכלי, נחתם בין הצדדים ביום 2.4.20 הסכם קיבוצי מיוחד נוסף (להלן: הסכם הקורונה).

3. ביום 4.6.20 התקיימה פגישה בין החברה לבין נציגות העובדים שבמסגרתה מסרה החברה מידע בדבר ירידה בפעילות החברה והבהירה כי במצב דברים זה סביר שלא יהא מנוס מנקיטת צעדי צמצום והתייעלות. ביום 11.6.20 נמסרה לוועד הודעה בהתאם להוראות סעיף 46 להסכם הקיבוצי שלפיה יש כוונת החברה לשקול תהליך של צמצום והתייעלות במסגרתו יהא צורך לסיים את העסקתם של 15-20 עובדים (נספח 6 לבקשה). ביום 6.9.20 התקיימה ישיבה נוספת בין הצדדים במסגרתו מסרה החברה הודעה מסודרת הכוללת את רשימת העובדים העומדים לפיטורים וביקשה את התייחסות נציגות העובדים. רשימה זו כללה שלושה עובדים בלבד.

4. ביום 10.8.20 השיבה נציגות העובדים כי לא נעשה הליך של היוועצות עמה ולא התקבל מידע רלוונטי כנדרש. בין הצדדים המשיכה והתקיימה התכתבות וכן התקיימו פגישות שבמסגרתם ביקשה החברה גם להקפיא את פעימת השכר הרביעית שנועדה לתשלום שכר חודש 8/20.

5. ביום 24.8.20 הודיעה החברה לנציגות העובדים כי נפלה טעות בדרך תשלום תוספת השכר בפעימות השנייה והשלישית ובנסיבות אלה, לא קמה לעובדים זכאות לקבלת כל תוספת שכר נוספת. ביום 1.9.20 הכריזה נציגות העובדים על סכסוך עבודה בגין העילות הבאות:

"א. המעסיק נוקט בסחבת בכל עניין אשר קשור ברווחת העובדים ו/או בזכויותיהם תוך פגיעה באושיות מערכת יחסי העבודה הקיבוצית, החל מסירוב לנהל שיח קיבוצי לעניין חלופה לנופש, אי גילוי מידע נדרש ורלוונטי כגון ביחס לקליטת עובדים. לאחר שדרישת דחיית יישום ההסכם הקיבוצי נדחתה ההנהלה לא טוענת שכבר יישמה אותו לפני שביקשה את דחיית היישום אך מסרבת להציג נתונים שיאששו את דבריה, אי תשלום ההפרשים בגין בונוסים ששולמו בחסר תוך הסתרת נתונים בנוש א.
ב. חוסר תום לב ביישום ההסכמים החלים על הצדדים והסכמות אחרות ביניהם – אי הקטנת עומס עבודה, פיטורי עובדים וותיקים תוך הפליית וותיקים לכאורה.
ג. העלאת דרישות לפגיעה בהסכם הקיבוצי, בשיטת 'קח או הנח' – ואם לא תסכים, פיטורי צמצום יינקטו, ועליהם כלל לא נדבר איתכם, ונעשה מה שאנו רוצים כך שאפילו עקרונות פיטורי הצמצום לא יידונו בין הצדדים בשיח מתחייב.
ד. המעסיק פועל ליצירת סכסוך בין עובדים המנויים בנספח ב' להסכם הקיבוצי לבין מי שאינו מנוי בנספח ב' להסכם הקיבוצי, בכדי לפגוע בחוסן החוסן הארגוני של כלל העובדים ובסולידריות ביניהם, מתוך מטרה לפגוע בכלל העובדים לקראת המו"מ המתקרב.
ה. התנחלות פוגענית כלפי ועד העובדים, הערמת קשיים יחס מזלזל תוך ניסיון להלך אימים על ועד העובדים ופגיעה בזכותם של העובדים להתארגנות" (נספח 11 לבקשת הצד).

6. החברה פנתה לבית הדין בבקשה למתן צווים ארעיים וזמניים האוסרים על המשיבים לנקוט בצעדים ארגוניים מכל סוג שהוא; לקבוע כי ההכרזה על סכסוך עבודה מיום 1.9.20 הוצאה שלא כדין ובניגוד להסכם הקיבוצי החל על הצדדים; ולהפנות את הצדדים ליישב את חילוקי הדעות במסגרת ההליך המוסכם בהסכם הקיבוצי.

7. בתשובה הגישה ההסתדרות בקשת צד שכנגד ובמסגרתה ביקשה להורות לחברה לקיים את הוראות ההסכם הקיבוצי וליתן צו במסגרת סעד זמני המחייב את החברה להמציא לידיה את הנתונים הכלכליים העומדים בבסיס ההחלטה לפטר עובדי חברה; לקבל את הדוחות המפרטים צמצום של 40% בהיקף הפעילות של החברה; לקבל את הדוחות הכלכליים המפרטים את טענת החברה על כך שהיא כבר שילמה את הפעימה הרביעית. עוד ביקשה ההסתדרות סעדים קבועים ובמסגרתם לקבוע כי החברה הפרה את הוראות ההסכם הקיבוצי; להורות לחברה להשיב לכל עובד את מלוא זכויותיו בהתאם להסכם הקיבוצי וזאת בצירוף פיצויי הלנת שכר ולהורות לחברה למלא אחר כל הוראות ההסכם הקיבוצי.

8. ביום 14.9.20 התקיים דיון בבקשת הצד ובמסגרתו הגיעו הצדדים לידי הסכמה שלפיה יופנו השאלות שבמחלוקת למגשר שנקבע במסגרת ההליך ליישוב חילוקי דעות בהסכם הקיבוצי. עוד סוכם בין הצדדים כי בשלב זה סכסוך העבודה יושעה והשביתה תעוכב. הצדדים הסכימו עוד כי יוגשו בקשות לגילוי מסמכים ואלה יידונו בפני בית הדין.

9. המשיבים הגישו בקשה להורות לחברה לגלות את המסמכים הבאים:

א. דוח רווח והפסד רלוונטיים לשנים 2019 ו-2020.
ב. דוח מאזן לשנים 2019 ו-2020.
ג. נתוני עובדים ברמת פרט עבור בשנים 2017-2020 בחודשים אפריל ומאי של כל שנה תוך פירוט שכר הבסיס והפרמיה הממוצעת והוותק של כל עובד (ללא שם או זיהוי).
ד. נתונים השוואתיים בין השנים 2019 ו-2020 מפורט לפי חודשים והכולל:
1. כמות קריאות לטכנאי.
2. כמות הקמות.
3. התייחסות למיקום הקריאה אל מול מיקום הטכנאי.
ה. נתוני עובד ברמת פרט (ללא זיהוי שמי) עם סכומי הפרמיה שקיבל העובד במהלך החודשים הללו ביחס למדד שבגינו קיבל את הפרמיה וכן את הפרמיה שקיבל העובד בחודש אוגוסט עם המדד הרלוונטי לקבלת הפרמיה.

המסמכים המפורטים בסעיפים א' ו-ב' נדרשים לעמדת ההסתדרות לצורך בדיקת תוקף הטענה בדבר הפסדים ופערים בשתי השנים ובפרט לעניין רווח תפעולי. לטענת ההסתדרות, טענה זו היוותה את הבסיס להסכמה בהסכם הקיבוצי ובפרט הסכמת הוצאת העובדים לחל"ת אשר גבתה מאותם עובדים נזק כלכלי והטיבה את מצבה של החברה לעומת הנדרש מכוח ההסכם הקיבוצי החל עליה, כמו גם דחיית הפעימה. לטענת ההסתדרות, הוראות סעיף 46 להסכם הקיבוצי המחייבות קיום היוועצות בדבר קיום צמצומים כוללות הצגת הטעם להליך, היינו, הצגת נתונים כלכליים הנוגעים לתפקוד המפעל. לדברי ההסתדרות, חוסר האמון של נציגות העובדים מונע גם מטענות להפסדים ודרישות הרתמות מצד העובדים בחודשים שבהם ככל הנראה חולקו בונוסים חריגים ומשמעותיים לחברי הנהלה כאשר יש חשד שישנו רווח תפעולי נאה שאינו מצדיק פגיעה בעובדים.

אשר למסמכים המפורטים בסעיף ג' – טוענת ההסתדרות כי הם נדרשים לצורך בדיקת תשלום הפעימה הרביעית במשכורת חודש 8/20. לדבריה, רק פירוט זה מאפשר בדיקה של תקינות יישום ההסכם, היינו, עליית השכר בשיעורים שנקבעו בהסכם.

אשר למסמכים המפורטים בסעיף ד' - טוענת ההסתדרות כי אלה נדרשים לצורך בדיקת עילת הסכסוך בעניין העומס על העובדים וככל שאלה לא ימסרו ישנה לגיטימציה לסכסוך העבודה בעילה זו.

אשר למסמכים המפורטים בסעיף ה' – טוענת ההסתדרות כי אלה נדרשים לבדיקת הטענה לחוסרים בתשלום הפרמיה.

ההסתדרות הבהירה כי הכלכלן שיקבל את הנתונים יחתום על כתב וויתור וסודיות בנוסח המקובל.

10. בתשובתה מתנגדת החברה לגילוי המסמכים המבוקשים. לדבריה, נציגות העובדים יודעת כי אין היא זכאית לקבלם ואין בהם כדי לקדם את בירור הסכסוך ובחלקם הגדול הם מהווים סוד מסחרי הראוי להגנה. החברה מוסיפה וטוענת, כי בכל הנוגע לגילוי מידע לנציגות העובדים החובה המוטלת על מעסיק למסור מידע לארגון נובעת מחופש ההתאגדות וחובת תום הלב. יחד עם זאת, על המידע לעמוד במבחני הרלוונטיות. החברה טוענת, כי המידע והמסמכים שגילויים מבוקש, אינם נחוצים לנציגות העובדים ואין מדובר במידע רלוונטי שכן אין להן כל זיקה ממשית לסכסוך העבודה שהוכרז ביום 1.9.20 ולבקשת הצד שכנגד.

11. לגופה של בקשה, טוענת החברה, כי המסמכים המפורטים בסעיפים א' ו-ב' בכל הנוגע לשנת 2020 אינם בנמצא ומעבר לכך מדובר בדרישה לגילוי מידע ומסמכים שאינם רלוונטיים לסכסוך העבודה הנוכחי ובכלל. החברה טוענת בעניין זה, כי מדובר בדרישה לקבלת מידע שנמסר זה מכבר ועל בסיסו נחתם הסכם הקורונה במסגרתו הוסכם בין הצדדים שהחברה תוציא מספר עובדים לחל"ת בתנאים עודפים ומטיבים ותוספות השכר יוקפאו לכלל העובדים. מכאן, אין כל רלוונטיות לקבלת דוחות אלה. מה עוד שהדרישה לקבלת דוחות בקשר להסכם הקיבוצי בדבר הוצאת העובדים לחל"ת אינה חלק מהעילות המשפטיות המפורטות בהכרזה על סכסוך עבודה ואף אינה חלק מבקשת הצד שכנגד; במסגרת הפגישות והיוועצויות הרבות שהתקיימו בין הצדדים נמסר לעובדים מידע מלא ומקיף בדבר הצורך בנקיטת צמצומים והקפאת התוספות, לרבות, תחזיות צפויות המצדיקות את נקיטת הצעדים להתייעלות. מנגד, הדוחות שאותם דורשת ההסתדרות לא רק שאינם רלוונטיים ונחוצים לגיבוש עמדה אין בהם ערך מוסף המצדיק את הפגיעה הקשה בסודותיה המסחריים של החברה; נתוניה הכספיים של החברה מהווים סוד מסחרי אין מקום למסור אותם לנציגות העובדים בעניין זה ציינה החברה כי היא מוכנה למסור אישורים מאומתים על ידי רואה חשבון התומכים בעמדתה בדבר הירידה בהיקף הפעילות והמגמות המסתמנות; החברה לא טענה להפסדים כספיים כך שממילא אין חשיבות לדוחותיה הכספיים. לדבריה, חלה ירידה בהיקף העבודה, לרבות אי עמידה בחלק מהיעדים שהוצבו ועל כן יש צורך להיערך ולבצע התאמות נדרשות והצעדים שהיא נקטה ונוקטת מתחייבים מן המציאות החדשה על מנת להבטיח את המשך קיומה ופעילותה והיא רשאית לנקוט בצעדי מנע על מנת להימנע מקריסה כלכלית.

אשר למסמכים המפורטים בסעיף ג' - ציינה החברה כי אגב היערכות לתשלום פעימת השכר הרביעית התברר כי מלוא פעימות השכר שולמו להם זה מכבר ואף ביתר כאשר סוכם כי החברה תעמיד תקציב כולל לשלושת העלאות השכר (הפעימות השנייה עד הרביעית) בשיעור של 3% משכר הבסיסי של עובדי השטח וליתר העובדים בשיעור של 2% משכר הבסיס שאותו על החברה לפרוש על פני שלוש שנים (1% לכל שנה לעובדי השטח ו-0.66% לשאר העובדים) כאשר בפועל שילמה לכלל העובדים בטעות וביתר בכל אחת מהפעימות (השנייה והשלישית) תוספות שכר בשיעור 3% ו- 2% בהתאמה, היינו, כבר בפעימה השנייה מילאה את מלוא חובותיה לתשלום תוספות שכר לעובדים. לדבריה, משהבינה זאת הודיעה על כך לנציגות העובדים במכתבה מיום 24.8.20. החברה טוענת, כי הנתונים נמסרו לנציגות העובדים על ידי חשב החברה וכי הדרישה לקבלת נתוני עובדים ברמת הפרט, היא גורפת ואינה רלוונטית. ראשית, משום שיש בה כדי להוביל לחשיפת פרטי השכר של כלל העובדים העולה כדי פגיעה בפרטיות והואיל ולא כל העוב דים זכאים לקבלת התוספת בכלל ובאופן שווה, חשיפת הפרטים עלול להוביל לתסיסה בין העובדים; שנית, בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי החברה העמידה תקציב כולל לחלוקת תוספת השכר בהתאם לשיקול דעתה כאשר התקציב הוא נגזרת של שכר הבסיס בהתאמה בחודש אפריל בשנה הרלוונטית ועל כן אין רלוונטיות לפרטי השכר של כל עובד ועובד ברמת הפרט.

החברה הסכימה למסור לנציגות העובדים את המספר הכולל של העובדים בחודש אפריל בשנים 2017-2019 בחלוקה לטכנאים ולעובדים נוספים וכן את השכר הכולל של כלל העובדים באותו החודש אשר היווה התקציב הכולל לחלוקת תוספות שכר וכן את המספר הכולל של העובדים שקיבלו תוספות שכר באותם שנים והשיעור הכולל של תוספות השכר ששולמו.

אשר למסמכים המפורטים בסעיף ד' - טוענת החברה, כי ההסתדרות לא פירטה מהו אותו עומס העבודה הנטען העומד בבסיס סכסוך העבודה ומדובר בעילה מלאכותית שאין מאחוריה ולא כלום. לדבריה, אין עובד שנדרש לעבוד מעבר לשעות העבודה שהוגדרו לו במסגרת תפקידו ובכפוף לכל דין. עוד היא טוענת, כי עומס עבודה הוא עניין סובייקטיבי ופירוט כמות קריאות לטכנאי, כמות ההקמות לטכנאי והתייחסות למיקום הקריאה אל מול מיקום הטכנאי (דוח שאינו קיים), היא דרישה סתמית שלא ניתן ללמוד ולהפיק מהם דבר לגבי תחושתם הסובייקטיבית של מספר עובדים הטוענים לעומס עבודה לכאורה. עוד טוענת החברה, כי עילה זו מצאה את פתרונה ומוצתה במסגרת הסכם ההבנות שבמסגרתו הוסכם כי וועד העובדים יעדכן מפעם לפעם האם ישנם אזורים מסוימים שבהם יש לשיטתו עומס עבודה והדבר יבחן על ידי החברה כאשר הוועד לא פנה בעניין זה להנהלת החברה. עוד היא טוענת, כי מדובר בעילת סרק שלא הייתה עולה כלל אם המחלוקת בדבר פעימות השכר לא הייתה מתעוררת.

אשר למסמכים המפורטים בסעיף ה' – טוענת החברה, כי המידע והנתונים המלאים הועברו זה מכבר לנציגות העובדים. זאת ועוד, לטענת החברה, יו"ר וועד העובדים ביקש לאחר שהועבר לו המידע בדבר תשלום הפרמיות לעובדים הרלוונטיים, כי הסכום הכספי יועבר לקופת הוועד לצורך רכישת תווי קניה לעובדים, בקשה שנדחתה על ידי ההסתדרות ומכאן שאין מדובר בעניין שבמחלוקת. החברה צירפה לתגובה את המידע שהעבירה להסתדרות.

החברה הוסיפה וציינה כי במסגרת הליך הגישור אליו הופנתה בהתאם למנגנון יישוב חילוקי הדעות ככל שיסבור המגשר בצורך קבלת מידע כזה או אחר לצורך ההליך, החברה תמסור לעיונו את המידע הנחוץ בהתאמה.

המסגרת הנורמטיבית

12. הוראת החוק הרלוונטית לענייננו מצויה בתקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: התקנות), וזו לשונה:

"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.
...
בהחליטו בבקשה כאמור בתקנת משנה (א) או (ב), ישקול בית-הדין או הרשם, כל הצעה שתבוא מצד בעל-דין, למסור פרטים או להודות בעובדות או להראות או להמציא מסמכים".

כפי שנקבע לא אחת בפסיקת בית הדין הארצי, תכליתה של תקנה 46(א) לתקנות היא להבטיח "משחק בקלפים פתוחים" ובכך להבטיח את יעילות הדיון. דברים דומים נאמרו גם על ידי בית המשפט העליון בעניינן של ההוראות המקבילות בתקנות סדר הדין האזרחי -

"המטרה של הליכי גילוי ועיון הינה להביא לכך שההליך העיקרי יתנהל בקלפים גלויים, כאשר כל צד יודע מראש מהם המסמכים שבידי הצד האחר, ואשר יש בהם כדי לחזק את עניינו של הצד האחר או להחליש את עניינו של זה. כך תימנע הפתעה של הצד שכנגד במהלך ההוכחות ויקטן החשש שהפתעה כאמור תוביל לעיכובים בשמיעתו של המשפט... ניהול שלב ההוכחות באופן שכל אחד מבעלי הדין מודע לחומר שבידי יריבו אף יגביר את יכולתו של בית המשפט בחשיפת האמת." (רע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ, ניתן ביום 14.8.05).

בהתאם לתכליות אלה, הנחת המוצא של בית המשפט, בבואו להכריע בשאלה של גילוי ועיון במסמכים, תהא גילוי מרבי ורחב ככל הניתן (ראו ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - פלצ'י, ניתן ביום 21.9.10 (להלן: פרשת מכתשים), בסעיף 13 לפסק הדין וההפניות שם; בג"ץ 7793/05 אוניברסיטת בר אילן נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, ניתן ביום 31.1.11 (להלן: בג"ץ בר אילן)).

13. עם זאת, ברור הוא כי אין מקום להורות על גילוי מסמכים שאינם קשורים למחלוקות בין בעלי הדין וכי כלל הגילוי הרחב כפוף בראש ובראשונה לרלוונטיות של המסמכים שגילויים מבוקש (פרשת מכתשים; ע"ע 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ - עזבון המנוחה טלי אורן בלזר ז"ל, ניתן ביום 27.1.11 (להלן: פרשת טבע)). בפסיקת בית הדין הארצי נקבע כי למבחן הרלוונטיות היבט צר והיבט רחב -

"ההיבט הצר (או תנאי הסף) - במסגרתו בוחן בית הדין אם קיימת זיקה ממשית בפועל בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי...
ההיבט הרחב - במסגרתו על בית הדין להידרש לאינטרס הגילוי ומשקלו וכן להשלכותיו של גילוי המידע המבוקש או חיסויו, גם על הציבור ועל צדדים שלישיים. בהקשר זה יבחן בית הדין אם למבקש עניין ישיר, ממשי, ולגיטימי בקבלת חומר המידע; עצמת האינטרס הממשי של המבקש והחשש מפגיעה בזכויותיו המהותיות; מהות הסעד בהליך המשפטי. " (בר"ע 54124-06-12 דיוינסקי -HSBC PRIVATE BANK (SUISSE) SA, ניתן ביום 7.3.13, בסעיף 8 לפסק הדין).

14. על האיזון שבין האינטרסים הגלומים בזכות הגילוי והעיון לבין אינטרסים אחרים עמד בית הדין הארצי במילים אלה -

"חרף חשיבותם של הגילוי והעיון לשם הנעת גלגלי הצדק, אין המדובר בזכות מוחלטת. הזכות לגילוי ועיון הגלומה בתקנה 46(א) היא זכות דיונית, שנועדה לאפשר הגנה על זכויות מהותיות. ככל זכות דיונית או מהותית, גם זכות זו צריכה להיבחן באמצעות מלאכה שיפוטית של איזונים, אל מול ערכים ואינטרסים אחרים ובהתייחס לנסיבות המקרה... 'כנגד עקרון הגילוי ניצבים ערכים של יעילות הדיון; הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד-המגלה; ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים, ובכללם הגנה על פרטיותם. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה'..." (פרשת מכתשים בסעיף 16 לפסק הדין. וראו גם בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, ניתן ביום 14.5.08).

15. כעולה מן האמור, השיקול המרכזי במתן צו לגילוי מסמכים הוא שאלת הרלוונטיות של המסמכים שגילויים מבוקש, כאשר יש בגילוי, כדי לסייע לדיון יעיל או לחסכון בהוצאות. צו לגילוי מסמכים לא ינתן מקום בו יש בכך משום הכבדה קשה על צד לדיון. במקרה כזה, יאזן בית הדין בין נחיצותם של המסמכים לסייע בגילוי האמת לבין הנטל אשר הגילוי ומתן זכות עיון, יטילו על הצד שכנגד. מדיניותו של בית הדין לעבודה היא להרשות גילוי מסמכים הנחוצים כדי להגיע לחקר האמת ולאפשר בירור יעיל של הפלוגתאות, תוך שמירה על איזון ראוי ומידתי בין האינטרסים של הצדדים.

במסגרת בחינת האינטרסים של הצדדים, על בית-הדין לאזן בין הצורך בגילוי האמת מחד, לבין ההכבדה אשר היענות לבקשה תטיל על המשיבים, אגב בדיקת הרלוונטיות של הפרטים והמסמכים המבוקשים (ע"א 3576/94 השקמה הוצאה לאור נ' רום, פ"ד מח (4) 388).

16. בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסיקה, ובהינתן הנחת המוצא כי יש לאפשר גילוי רחב ככל הניתן של מסמכים רלוונטיים, תיבחן הבקשה.

ה כ ר ע ה

17. לאחר שעיינו בבקשה ובתגובה , השתכנענו, כי יש לאפשר גילויים של מסמכים מסויימים כמפורט להלן:

אשר למסמכים המפורטים בסעיפים א' ו-ב' – משטוענת החברה, כי המסמכים הנוגעים לשנת 2020 אינם בנמצא ומשטוענת ההסתדרות כי המסמכים נחוצים לה לצורך השוואה בין השנים להוכחת ירידה ברווחיות והטענה בדבר הפסדים ופערים, לא יהא בגילוי דוחות שנת 2019 כדי לסייע לבירור סוגיה זו. כך, גם לא סתרה ההסתדרות את טענת החברה כי במסגרת היוועצות והידברות בין הצדדים הוצגו בפניה נתונים שבעקבותיהם נחתם הסכם הקורונה. משהודיעה החברה כי היא מוכנה למסור אישורים מאומתים על ידי רואה חשבון המפרטים את הירידה בהיקף הפעילות והמגמות המסתמנות, מצאנו כי יש בכך משום ביצוע האיזון הנדרש של גילוי הטעמים העומדים בבסיס טענת ההתייעלות מחד תוך שמירה על סודותיה המסחריים של החברה מאידך.

אשר למסמכים המפורטים בסעיף ג' – עד לדיון בפנינו לא חלקו הצדדים על כך שבמסגרת הפעימה השנייה והשלישית שילמה החברה לעובדים את התוספת כפי שהבינו אותה הצדדים (היינו 3% לעובדי השטח ו-2% ליתר העובדים). המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה – האם שיעור 3% מהשכר של עובדי השטח ושיעור של 2% ליתר העובדים, צריך להתפרש על פני שלוש שנים או שמא על כל אחת מהפעימות (אחת לשנה במשך שלוש שנים) לעמוד בפני עצמה על השיעור הנ"ל. מכל מקום, מדובר במחלוקת שאותה יש לפתור עוד בטרם יש לבחון את התשלום הפרטני. החברה הציעה מתן פירוט של המספר הכולל של העובדים בחודש אפריל בכל אחת מהשנים 2017-2019 בחלוקה לטכנאים ולעובדים נוספים וכן את השכר הכולל של כלל העובדים באותו החודש אשר היווה התקציב הכולל לחלוקת תוספות שכר וכן את המספר הכולל של העובדים שקיבלו תוספות שכר באותם שנים והשיעור הכולל של תוספות השכר ששולמו. לטעמנו, משהתוספת בפעימה אינה פרטנית אלא כוללנית, פירוט זה עונה על הנדרש ולפחות בשלב זה. יודגש, כי יש להיזהר מליתן צו גורף העלול לפגוע בפרטיותם של עובדים. עם זאת, ככל שיסבור המגשר במסגרת הליך יישוב חילוקי הדעות כי נדרש פירוט נוסף, יוצגו הנתונים המלאים בפניו. גילוי זה מביא לאיזון נדרש של גילוי הנתונים מחד ושמירה על פרטיות העובדים מאידך.

אשר למסמכים המפורטים בסעיף ד' - משקובעות הוראות ההסכם הקיבוצי, כי על הוועד לעדכן את הנהלת החברה "האם ישנם אזורים שבהם לשיטתו יש עומס עבודה חריג והאם ישנם אזורים ספציפיים שבהם יש מחסור בטכנאים בשל עזיבת עובדים בלתי צפויה" (סעיף 6 להסכם ההבנות), משלא נטען כי הוועד עדכן את הנהלת החברה על פי ההסכם וכי החברה התעלמה מעדכון זה, אין להטיל על החברה בשלב זה את הנטל להציג נתונים בעניין כמות הקריאות וההקמות ודין הבקשה בעניין זה, להידחות. ככל שקיימת לעובדים טענה ספציפית, יפעלו על פי הוראות הסכם ההבנות המפורט לעיל.

אשר למסמכים המפורטים בסעיף ה' – לאחר שעיינו במסמכים שצירפה החברה מצאנו כי יש במסמכים אלה משום מיצוי הבקשה. לא מצאנו ליתן הוראות מעבר לכך.

סוף דבר

18. לאור כל האמור, תגלה החברה כדלקמן:

א. אישורים מאומתים על ידי רואה חשבון המפרטים את הירידה בהיקף הפעילות והמגמות המסתמנות.
ב. פירוט של המספר הכולל של העובדים בחודש אפריל בכל אחת מהשנים 2017-2019 בחלוקה לטכנאים ולעובדים נוספים וכן את השכר הכולל של כלל העובדים באותו החודש אשר היווה התקציב הכולל לחלוקת תוספות שכר וכן את המספר הכולל של העובדים שקיבלו תוספות שכר באותם שנים והשיעור הכולל של תוספות השכר ששולמו .

מסמכים אלה יומצאו עד ליום 20.10.20.

בנוסף אנו מורים כי ככל שימצא המגשר כי נדרשים לו נתונים ומסמכים נוספים לצורך בירור הטענות שבפניו, על החברה להמציאם לידיו תוך המועד שיקבע על ידו.

הצדדים ימסרו דיווח לבית הדין עד ליום 10.11.20.

משמדובר בסכסוך קיבוצי, יישא כל צד בהוצאותיו.

ניתנה היום, ט"ז תשרי תשפ"א, (04 אוקטובר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

גב' מרים יעיש
נציגת ציבור (עובדים)

יעל אנגלברג שהם
שופטת

מר אלברט שיטרית
נציג ציבור (מעסיקים)