הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה באר שבע ס"ע 62475-05-20

לפני: כב' השופט יוחנן כהן

המבקש (הנתבעים) :
1. אילן והדי, (ת"ז-XXXXXX143)
ע"י ב"כ: עו"ד מיטל מסיקה אליהו
2. אלקטריק והדי בע"מ, (חברות-514933993)
3. אלקטריק תשתיות בע"מ חפ 515795813, (חברות-מספר זיהוי צד ב')

-
המשיב (התובע) :
אוריאל קדוש, (ת"ז-XXXXXX159)
ע"י ב"כ עו"ד אריק ארביב ואח'

החלטה

בפניי בקשת המבקש 1 להורות על סילוק התובענה ממספר טעמים (התיישנות, העדר יריבות משפטית, תביעה טורדנית וקנטרנית).
עניינה של התובענה שלפנינו הינה מתן סעדים כספים להם טוען המשיב כי יש לשלמ ם, נוכח טענה לקיום יחסי עובד מעביד בינו לבין הנתבעים ואי תשלום שכר וזכויות סוציאלית.

לטענת המבקש-

המבקש לא מכחיש כי התקיימו יחסי עובד מעביד בינו לבין המשיב, ואף הוסיף כי ה משיב עבד אצל ו החל מיום 20.1.2013 ועד ליום 31.5.2013.
המבקש הוסיף וטען, כי אף אם ה משיב צבר זכויות כלשהן במהלך תקופה זו , הרי שחלפו ועברו מעל 7 שנים וקמה עילת התיישנות ביחס לתקופת ההעסקה הראשונה אצל ו.
לטענת המבקש הוא הועסק כשכיר אצל הנתבעת 2 ועל כן אין כל יריבות בינו ובין המשיב.
מדובר בתביעה קנטרנית וטורדנית, עת המבקש היה שכיר בנתבעות 2-3 כאשר תפ קידו של המשיב היה בכיר יותר בעודו שימש כמשווק הנתבעות 2-3, גייס עובדים, קבע מחירים, גבה כספים.

לטענת המשיב –

בכתב תביעתו טען המשיב כי המבקש הינו בעל מניות של הנתבעת 2.
הנתבעות 2- ו -3 הינן חברות בע"מ אשר עסקו במועדים הרלוונטיים לתביעה בביצוע עבודות חשמל ופרויקטים בתחום האנרגיות המתחדשות ואספקת ציוד מכני הנדסי.
המבקש אחראי באופן אישי בחובותיהן של הנתבעות 2 ו-3 , בהיותו בעל מניות בנתבעות 2 ו-3 אשר פעל בזדון על מנת למנוע מהמשיב את זכויותיו, והתנהלותו יכולה לשמש כעילה להרמת מסך.
המבקש היה מעסיקו היש יר של המשיב בעת שהיה עוסק מורשה, משמע העסיקו בצורה ישירה ולא שילם את שכרו, וכך המשיך בהתנהלות ו כל פי המשיב באמצעות חברות שהקים (הנתבעות 2 ו-3).

ההכרעה

הוראות תקנה 44 ל תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב - 1991 קובעות -

"44. בית הדין רשאי, בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת,
למחוק על הסף כתב טענות מאחד הנימוקים האלה:
(1) אין הכתב מראה עילה;
(2) מתוך כתב הטענות נראה שהוא טרדני או קנטרני;
(3) בעל הדין נדרש, מכוח סעיף 18(ד) לחוק, לבצע פעולה בקשר לכתב
טענות שהגיש, ולא ביצע אותה במועד."

על פי ההלכה הפסוקה, סעד של סילוק על הסף הוא סעד קיצוני אשר יינתן במשורה ובמקרים חריגים וכי בית הדין יעדיף בירור התובענה לגופה על פני מחיקתה/דחייתה על הסף וכך נקבע -

" מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה, ופתרון המחלוקת לגופה הוא לעולם עדיף" (ראה: ע"א 693/83 שמעון שמש נ' רשם המקרקעין פ"ד מ(2) 668, 671).(ראה גם (בר"ע 1241/01 סורג'ון משה ואח' נ' מוריס דהן (לא פורסם) והאסמכתאות שם).

בתי הדין לעבודה נוהגים בזהירות יתרה בבואם להכריע בבקשה למחוק או לדחות תביעה על הסף; ועליהם לבחון בקפדנות את העובדות והטענות המועלות בתביעה וכל זאת –

"על מנת שלא לשלול מבעל דין לממש את זכותו המשפטית ומעדיפים ברור העניין לגופו." (בר"ע 1317/01 הוצאת תעבורה וסקרים בע"מ ואח' נ' יעקב אגם, לא פורסם והאסמכתאות שם).

ואילו -
"מקום שקיימת אפשרות, אפילו היא קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים את שערי בית המשפט לפניו..." (ראה בג"צ 254/73 צרי חברה פרמצבטית וכימית בע"מ ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פד"י כח(1) 372). (הדגשה שלי –י.כ.)

ויש להפעילו רק מקום בו -

" ברור כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש על פי העובדות והטענות העולות מתביעתו... (ראה דב"ע נב/217-3 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח' נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח', פד"ע כז 3; בג"צ 3679/94 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד כט(1) 573). (הדגשה שלי -י.כ.)

מדו"ח רשם החברות אשר צירף המשיב עולה כי המבקש רשום כבעל מניות יחיד בנתבעת 2 ועל כן לא ברור מדוע הועלתה הטענה "עיון של התובע ב דו"ח רשם החברות היה חוסך זמן שיפוטי רב וממקד את טענות כתב התביעה".

אין חולק כי המבקש היה מעסיקו של ה משיב ולו לתקופה קצרה כנטען בסעיף 1 לבקשה.

מכל האמור לעיל עולה, כי בכל מקום בו קיים ספק בדבר אחריותו של צד, שומה על בית הדין לברר העובדות הנטענות לאשורן ולפסוק על פיהן. מטעם זה, אין בית הדין ממהר להיעתר לבקשת סילוק על הסף, מבלי ליתן לבעל הדין הזדמנות להוכיח טענותיו.

בכתב התביעה העלה המשיב טענות בנוגע להרמת מסך ההתאגדות וטען לחיוב אישי של המבקש בהיותו בעל מניות ומנהל הנתבעות 2 ו-3.

הטענות המועלות בכתב התביעה, ובכללן שאלת הרמת המסך, הינן טענות אשר ראוי שמשקלן יבחן ויוכרע לגופו של עניין, רק לאחר שמיעת הראיות במלואן. על כן, אין מקום לדחיית התביעה על הסף בשלב זה.

אשר על כן, דין הבקשה לסילוק על הסף – להידחות.

משנדחתה הבקשה ישלם המבקש למשיב, הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ בתוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו.

ניתנה היום, ט' ניסן תשפ"א, (22 מרץ 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.