הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה באר שבע ד"מ 53102-11-19

לפני: כב' סגן הנשיא השופט צבי פרנקל

התובעת:
מורן לובוב, ( ת.ז.-XXXXXX544)
ע"י ב"כ: עו"ד ניק בנרי

-
הנתבעת:
נטליה טימופייב, ( ת.ז.-XXXXXX540)
ע"י ב"כ: עו"ד יצחק הלוי

פסק דין

1. התובעת עבדה אצל הנתבעת כסייעת לגננת מיום 1.5.18 ועד 31.8.19. ב- 25.7.19 כתבה מכתב התפטרות שהיא מבקשת לסיים את עבודתה מסיבות אישיות ביום 31.8.19. הנתבעת הודיעה לתובעת על תנאי עבודתה בהודעה לעובד מיום 15.5.18 שם נקבע ששכרה השעתי יעמוד על 29.12 ₪, הוגדרו תנאי עבודתה בכל הסניפים של הנתבעת. תפקידה יהיה לטפל בילדים, להכין אוכל ולנקות את שטח הגן.

2. בתביעתה תבעה התובעת סכום של 29,560 ₪:
סך של 13,679 ₪ בגין אי העסקה במשרה המוסכמת;
סך של 5,094 ₪ הפרשות לפנסיה;
סך של 532 ₪ עבור דמי חגים;
סך של 189 ₪ עבור דמי הבראה;
סך של 7,066 ₪ עבור פיצוי פיטורים;
סך של 3,000 ₪ בגין הפרת הסכם ועוגמת נפש.

הנתבעת אישרה שהיא לא הפרישה לטובת התובעת לקופת הפיצויים והפנסיה מאחר שהתובעת סירבה לפתוח קופה וביקשה לקבל את ההפרשות באופן אישי לידיה. כן טענה ששילמה ביתר לתובעת סך של 1,890 ₪ עבור דמי הבראה וביקשה לקזז סכום זה סכום שייפסק. הנתבעת טענה שהתובעת לא זכאית לפיצויי פיטורים בגלל שהתפטרה וקיבלה את מלוא התשלום עבור חגים. אשר לטענה שהתובעת עבדה פחות שעות ממשרה מלאה השיבה הנתבעת שהתובעת נעדרה מהעבודה על פי בקשתה ועל כן היו חודשים שעבדה פחות ממשרה מלאה.
3. התובעת בעדותה ביקשה פיצויים ופנסיה, אישרה שהיא קראה את תנאי העבודה ולטענתה היא עזבה כי נדרשה לבצע עבודה של שלושה אנשים ואישרה שלא הייתה לה קופת פנסיה לפני תחילת עבודתה. הנתבעת העידה שהתובעת עבדה אצלה על פי הסכם העבודה מיום 1.5.18 כשהתובעת נדרשה לעבוד פעם אחת מחוץ לאשקלון היא שילמה לה בונוס של 200 ₪. התובעת הרבתה להודיע שהיא לוקחת חופשה ולכן יש חודשים שלא עבדה במשרה מלאה. לגבי הפנסיה, העידה הנתבעת שהתובעת סירבה לפתוח קופה והיא ביקשה לקבל את הסכומים במזומן.

4. בסיכומיה זנחה התובעת את טענתה לגבי דמי חגים ודמי הבראה ולא התייחסה לטענת הקיזוז שהעלתה הנתבעת. הנתבעת חזרה על טענתה שהתובעת זכאית להפרשות לקופת הפנסיה וקופת הפיצויים.

5. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים אני דוחה את טענת התובעת לגבי אי העסקה במשרה מוסכמת, מדובר בטענה כללית שהתובעת טענה ולא הציגה ראיות בעניין זה ואף זנחה רכיב זה בעדותה. עובד לא זכאי לשכר אם הוא לא מעמיד את עצמו לרשות המעסיק. התרשמתי שהיו ימים שהתובעת ביקשה לא לעבוד ועל כן יש חודשים שהיקף משרתה הוא פחות מ – 182 שעות. הנתבעת בחקירתה הנגדית השיבה לב"כ התובעת שיש לה אסמכ תאות שהתובעת הודיעה לה שהיא לא יכולה להגיע לעבודה, האסמכתאות הן במסרונים במכשיר הטלפון שלה אך ב"כ התובעת השיב שהוא לא רוצה לראות עכשיו את אותן אסמכתאות (עמ' 6 שורה 18).
טענת התובעת להפרת הסכם ועוגמת נפש נטענה ללא ביסוס. התובעת כתבה מכתב שהיא מתפטרת מסיבות אישיות וממילא לא הוכיחה את הפרת ההסכם ולא הוכיחה את טענתה לעוגמת נפש ועל כן אני דוחה תביעתה ברכיב זה. התובעת בסיכומיה ובעדותה זנחה את רכיב החגים ודמי ההבראה כך שנותר להכריע בשאלת הפיצויים, הפנסיה וטענת הקיזוז של דמי ההבראה שהעלתה הנתבעת.

6. התובעת אישרה שלא הייתה לה קופה פעילה לפני תחילת עבודה (עמ' 3 שורה 14) ועל כן על הנתבעת היה להפריש כספים מיום 1.11.18. התובעת התפטרה ובמכתב ההתפטרות לא העלתה טענה בנוגע להרעת תנאי עבודתה ועל כן אין התובעת זכאית לפיצויי פיטורים, מלבד ההפרשות על פי צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במ שק.
התובעת זכאית ל – 6.5% הפרשות לטובת הפנסיה ו – 6% לפיצויים. על פי תלושי השכר שצירפה התובעת מאז חודש נובמבר 2018 ועד אוגוסט 2019 היא השתכרה בשכר יסוד של: 4,222 ₪ + 4,397 ₪ + 4,572 ₪ + 3,858 ₪ + 1,747 ₪ + 4,339 ₪ + 3,873 ₪ + 3,960 ₪ + 5,125 ₪ + 4,980 ₪ , סה"כ סך של 41,073 ₪.

מתוך סכום זה זכאית התובעת לסך של 5,135 ₪ עבור רכיב הפנסיה והפיצויים יחד.

7. כאמור התובעת התעלמה מטענת הקיזוז שהעלתה הנתבעת בסך של 1,890 ₪ ועל כן אני מקבל את טענת הקיזוז. על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 3,245 ₪.

8. הנתבעת תשלם לתובעת בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין סך של 3,245 ₪ כאשר הסכום נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.2.19 (אמצע התקופה) ועד לתשלום המלא בפועל.

9. משהתביעה התקבלה בחלקה הקטן הנתבעת תישא בהוצאות התובעת ובשכ"ט בא כוחה בסך כולל של 1,200 ₪ בלבד שעליה לשלם בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

10. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

ניתן היום, ט"ז אדר תש"פ, (12 מרץ 2020), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.