הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה באר שבע ב"ל 54232-06-18

לפני: כב' השופטת רחל גרוס
נציג ציבור (עובדים) – מר אריק חדד
נציגת ציבור (מעסיקים) – גב' אילנה מסד

התובע:
נתן כהן
ע"י ב"כ: עו"ד מיכאל לנג

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד מורן קונביסר

החלטה

1. לפנינו בקשת התובע למינוי מומחה אחר.

רקע

2. ביום 9.1.19 הגישו הצדדים רשימת עובדות מוסכמות כדקלמן:

"א. התובע יליד 1952.
ב. התובע עובד החל משנת 1984 ועד היום במפעלי ים המלח בחשיפה לרעש מזיק של גנרטורים, מנועים, טורבינות ועוד.
ג. תביעתו של התובע לליקוי שמיעה הוכרה כפגיעה בעבודה על ידי פקיד התביעות והתובע טרם עמד בפני ועדה רפואית מטעם המל"ל לקביעת שיעור הנכות הצמיתה בגין ליקוי השמיעה" (להלן: " העובדות המוסכמות").
3. הצדדים ביקשו כי על סמך העובדות המוסכמות ימנה בית הדין מומחה רפואי מטעמו, על מנת שיקבע האם התובע סובל מטנטון קבוע אם לאו.

4. בהתאם להסכמת הצדדים, ביום 14.1.19 מינה בית הדין כמומחה מטעמו, את ד"ר אליעזר ברקו (להלן: " המומחה").

5. המומחה נתן את חוות דעתו ביום 20.1.19 וקבע, בין היתר, כי התובע "מתלונן על טנטון ב-2 האוזניים, שעל פי הרישומים לא הוגדר דווקא כקבוע, אך אינו שולל שהוא קבוע, קיים כל הזמן". בנסיבות אלה, קבע המומחה כי יש לקבל את תלונתו הסובייקטיבית של התובע על טנטון שנגרם עקב חשיפה לרעש.

6. ביום 31.7.19 הועברו למומחה שאלות הבהרה כדלקמן:

"א. נא הסבר את קביעתך שלפיה על פי הרישומים הטנטון לא הוגדר כקבוע, אך אינו שולל שהוא קבוע, קיים כל הזמן, על רקע בדיקת השמיעה מיום 4.7.17 בה נרשם כי "...הנבדק לא חש טנטון בזמן הבדיקה..." וכי "לא חש בטנטון בזמן הבדיקה עם ובלי אוזניות" (ההדגשות הוספו- ר.ג.).
ב. על רקע האמור לעיל, האם התובע סובל מ"רעש תמידי באוזניים"? ".

7. ביום 12.8.19, השיב המומחה לשאלות ההבהרה שהופנו אליו. במסגרת תשובתו, קבע המומחה, כי אי הגדרה ספציפית של הטנטון כקבוע או לא קבוע אינה שוללת את העבודה שהטינטון הוא קבוע ואפילו טורדני מאוד. עוד ציין המומחה כי הוא מייחס חשיבות מוגבלת למבחן מאפייני הטנטון. בהתאם קבע המומחה, כי יש לקבל שהתובע סובל מליקוי שמיעה עיצבי שמחשיפה לרעש ומטנטון תמידי הנובע מפגיעה שמיעתית זו.

8. בשים לב לכך שהמומחה לא הבהיר בחוות דעתו על אילו רישומים רפואיים הוא מסתמך בקביעתו כי הטנטון הוא תמידי לאור קיומן של תלונות חוזרות ונשנות; בשים לב לסמיכות הזמנים היחסית בין התלונות עצמן ובינן לבין מועד הגשת התביעה לנתבע; ובשים לב לכך כי המומחה בתשובתו מיום 22.12.19 נקט במילים "אינה שוללת", הורה בית הדין ביום 10.4.20 על מינוי מומחה נוסף בתיק, ד"ר ראובן בן טובים (להלן: "המומחה הנוסף").

9. המומחה הנוסף נתן את חוות דעתו ביום 20.5.20 ובמסגרתה קבע, בין היתר, כי "התבנית השמיעתית של התובע אינה תולדת חשיפה למינוני ומפלסי רעש גבוהים... וכפועל יוצא אף ביחס לתסמין הטנטון קרי, תסמין הטנטון בהגדרתו הינו (בד"כ ובאספקט האוטולוגי) ביטוי לנזק בשמיעה, ובמקרה הנדון (וכנ"ל) הנזק השמיעתי אינו תולדת רעש וכך אף בהתייחס לטנטון " (ההדגשות במקור- ר.ג.). המומחה הנוסף הוסיף "בהערת סוגריים" כי "נערכה בדיקת "איפיון טינטון" ב- 7/17 כאשר ובמהלכה (ועפ"י דיווח ק. התקשורת) הנ"ל לא חש בטנטון קרי, מדובר (ובאופן כללי) ב- Non constant Tinnitus". בהתאם קבע המומחה כי "הטנטון, במקרה דנן, בין אם קבוע בין אם לאו, אינו תולדת חשיפה לרעש מזיק" (ההדגשה הוספה- ר.ג.) .

טענות הצדדים

10. לטענת התובע, פקיד התביעות הכיר בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה. כמו כן, המומחה הראשון קבע כי התובע סובל מטנטון תמידי תוצאת תנאי עבודתו. לעומת זאת, המומחה הנוסף קבע שליקוי השמיעה אינו תוצאת חשיפה לרעש מזיק. בנסיבות הענין, המומחה הנוסף נוקט באסכולה (עקרונית) מחמירה, בדרך שלא ניתן כעת להתחיל הליך של שאלות בנוגע לטינטון, כיוון שמבחינתו הפגיעה כלל לא תוכר. לאור האמור, נוכח דעתו ה עקרונית המחמירה באופן קיצוני עם התובע, יש מקום למנות מומחה אחר מטעם בית הדין.

11. לטענת הנתבע, טענת התובע לעניין אסכולה מחמירה "הושלכה לחלל האוויר ללא כל הסבר ביסוס ועיגון". העובדה כי המומחה הנוסף סבור כי ליקוי השמיעה עצמו אינו תוצאת חשיפה לרעש מזיק, וכפועל יוצא מכך הגיע גם למסקנה כי לא מתקיימים התנאים להכרה בטינטון, אינה מצדיקה מינוי מומחה אחר. מדובר בתנאים מצטברים הכרוכים זה בזה ועל כן, לא ניתן למנוע מהמומחה לסקור ולקבל תמונה רחבה אודות ליקוי השמיעה עצמו. יתירה מכך, המומחה הנוסף מציין בחוות דעתו כי נערכה בדיקת "איפיון טנטון" בחודש יולי 2017, כאשר במהלכה התובע לא חש בטנטון, מה שמלמד כי מדובר ב- Non constant Tinnitus.
בהתאם להנחיות הנשיאה בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים מיום 10.9.19, ניתן להגיש בקשה למינוי מומחה נוסף או אחר רק במקרים חריגים ובענייננו לא התקיימו העילות למינוי מומחה אחר.
אשר על כן, טוען הנתבע כי יש לדחות את הבקשה.

הכרעה

12. לאחר שנתנו דעת נו למכלול טענות הצדדים, ל תשתית העובדתית שנקבעה בהתאם להסכמת הצדדים, לחוות דעת המומחה מיום 20.1.19, לתשובותיו לשאלות ההבהרה מיום 12.8.19 ולחוות דעת המומחה הנוסף מיום 20.5.20, הגענו לכלל מסקנה כי אין מקום לפסול את המומחה הנוסף ואולם, יש מקום למינוי מומחה נוסף. להלן נפרט את הנימוקים להחלטה זו.

13. הנחיות הנשיאה בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים מיום 10.9.19 , קובעות:

"16. ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת...

17. בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת למנות מומחה נוסף אם מצא כי יש בדבר צורך.

18. בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת ובמקרים חריגים, להורות על מינוי מומחה אחר. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה הראשון שמונה וכי בית הדין לא יזדקק לחוות דעתו של המומחה הראשון.

19. אין למנות מומחה שלישי, למעט במקרים חריגים ויוצאי דופן".

14. בענייננו, אמנם מדובר במינוי מומחה שלישי; ואולם, אנו סבורים כי מדובר במקרה חריג ויוצא דופן המצדיק מינוי מומחה שלישי, זאת בשים לב לכך כי העקרון הבסיסי בחוות דעתו של המומחה הנוסף , שלפיו ליקוי השמיעה ממנו סובל התובע אינו תולדת חשיפה לרעש מזיק , אינו עומד בקנה אחד עם הכרת המוסד לביטוח לאומי בליקוי השמיעה של התובע כ"פגיעה ב עבודה".

15. מקובלת עלינו טענת הנתבע שלפיה התובע לא הוכיח כי המומחה הנוסף דוגל ב אסכולה מחמירה מהאסכולה המקובלת. עם זאת, קביעת המומחה כי ליקוי השמיעה ממנו סובל התובע אינו נובע מחשיפה לרעש מזיק , מנוגדת לכאורה לקביעת הנתבע שהכיר בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה.

16. לא נעלמה מעיננו טענת הנתבע שלפיה המומחה מציין בחוות דעתו כי התובע לא חש בטינטון בעת בדיקת מאפייני הטינטון וכי ניתן ללמוד מכך שאין המדובר בטינטון תמידי. עם זאת, עיון בחוות הדעת מעלה כי היא מבוססת בעיקרה על הקביעה שלפיה ליקוי השמיעה אינו תוצאת חשיפה לרעש מזיק. כך, המומחה הנוסף מסכם את חוות דעתו באמירה שלפיה "הטנטון, במקרה דנן, בין אם קבוע בין אם לאו, אינו תולדת חשיפה לרעש מזיק- ומהטעמים שפורטו לעיל" (ההדגשה הוספה- ר.ג.) .

17. בנסיבות העניין, לאור הפער שבין קביעת המומחה הנוסף לבין החלטת פקיד התביעות להכיר בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, אנו סבור ים כי יש מקום למנות מומחה נוסף.

18. נציין, כי לא מצאנו בטענות התובע טעם לפסילת המומחה הנוסף ומינוי מומחה אחר תחתיו. אמנם, קביעת המומחה הנוסף אינה עולה בקנה אחד עם קביעת הנתבע שהכיר בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה; ואולם, המומחה הנוסף הסביר בחוות דעתו את הטעמים לקביעתו ואין בעובדה כי קביעתו שונה מקביעת המוסד לביטוח לאומי כדי לפסול את חוות דעתו באופן גורף. לעניין זה נוסיף, כי גם המומחה הראשון העיר בחוות דעתו מיום 20.1.19 כי ליקוי השמיעה ממנו סובל התובע " אינו אופייני דווקא לליקוי שמיעה שמחשיפה לרעש, אך ליקוי שמיעה לא אופייני, עם רקע של חשיפה רבת שנים לרעש, אינו שולל ליקוי שמיעה שמחשיפה לרעש... ".

19. החלטה על מינוי מומחה נוסף תינתן בנפרד ותשלח לצדדים ולמומחה .

ניתנה היום, כ"ב תמוז תש"פ, (14 יולי 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

מר אריק חדד
נציג ציבור (עובדים)

רחל גרוס
שופטת

גב' אילנה מסד
נציגת ציבור (מעסיקים)