הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה באר שבע ב"ל 42990-05-17

לפני: כב' סגן הנשיא השופט צבי פרנקל

התובע:
סלמאן אבו רזק, (ת.ז.-XXXXXX555)
ע"י ב"כ: עו"ד הרצל יצחק

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד שרון אושרי

פסק דין

1. התובע הגיש תביעה להכיר במחלת הקינבוק בשורש כף יד שמאל שלו כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטאומה.

לאחר ששמעתי את התובע ואת מעסיקו ואת טענות הצדדים הוריתי ביום 7.11.18 על מינוי מומחה/יועץ רפואי על סמך העובדות הבאות:

"א. התובע יליד 1978.
ב. התובע עבד משנת 2011 ועד שנת 2016 (כ-4 שנים וחצי) בפנצ'רייה כמתקן תקרים ובכלל זה עבודתו כללה הוצאת צמיגים מכלי רכב, ביצוע עבודת התיקון, לרבות מילוי אוויר ותיקון קרעים.
ג. ברוב התקופה עבד בהיקף של חצי משרה. בימים שבהם עבד עבד כ-8 שעות, כלומר עבד 14 ימים בחודש.
ד. עבודתו כללה תיקון תקרים בכלי רכב פרטיים, משאיות, ג'יפים, טנדרים, שופלים. בפנצ'ריה בה עבד התובע עבדו בין 8-10 עובדים והעבודה התחלקה בין כולם. בממוצע ביום העובדים טיפלו בין 1-10 כלי רכב פרטיים, בין 0-2 טרקטורים ובין 3-24 משאיות, כאשר העבודה התחלקה בין שמונה עובדים.
ה. התובע עבד עם מספר כלים בעיקר עם מוטות ברזל כדי לשחרר ברגים חלודים או ברגים שיש קושי לשחרר אותם. כמו כן השתמש בפטיש אוויר ושחרר ברגים עם כלים ידניים.
ו. מצבו הרפואי כעולה מהחומר הרפואי. לתובע דרגת נכות בשיעור של 15.53% בגין תאונת עבודה בעבר."

2. ביום 7.11.18 מיניתי את ד"ר דוד אנג'ל קבעתי שישיב לשאלות הבאות:

"א. מהו ליקויו של התובע בכף ידו השמאלית?
ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל? דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.
ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר
סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה)."

3. המומחה הגיש את חוות דעתו ביום 23.1.18 בה כתב:

"המחלה שאובחנה בכף יד שמאל של מר אבו רזק סלמאן הינה מחלת קיינבוך (נמק אווסקולרי של עצם הלונטום). בנוסף היתה קטיעה חלקית של האגודל (על רקע תאונתי קרוב לוודאי).
לא ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קשר סיבתי בין עבודתו כמתקן פנצ'רים לבין מחלתו. מאמצים של היד וגם עבודה עם פטיש אויר לשחרור וסגירת הברגים לא גורמת לנזקים זעירים שפוגעים באספקת הדם לעצם.
להערכתי אין לעבודתו תרומה להתפתחות מחלתו. מדובר בהליך תחלואי טבעי."

4. לאחר שהמומחה הגיש את חוות דעתו הוריתי למומחה להשיב לשאלות ההבהרה הבאות:

"א. האם נכון כי קיימות אסכולות מוכרות שונות בעניין הקשר הסיבתי בין מחלת הקינבוך לבין מקצועות שונים, והאם יש באמור כדי לשנות את חוות דעתך?
ב. האם יש בשעות עבודתו ובהיקף משרתו של התובע כדי לשנות את חוות דעתך?
ג. האם יש באמור כדי לשנות את חוות דעתך בקשר לסבירות של מעל 50 %בעניין בקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע לתנאי עבודתו."

וביום 27.12.18 השיב המומחה:

"א. לא מוכרות לי אסכולות בנושא זה. כמובן כמעט בכל תיק שמגיע להכרעת בית הדין היה רופא אחד שחשב כך ורופא אחר שחשב אחרת.
ב. שעות העבודה והיקף המשרה חשובים מאוד בתיקי מיקרוטראומה אולם אינם חשובים כאן. לו הייתי חושב שבעבודה נגרמים נזקים בלתי הפיכים שתורמים בהדרגה לפגיעה באספקת הדם של העצם, אזי היקף המשרה יכול להיות קריטי בשיקול אם ההשפעה המצטברת עוברת 20% יחסית לגורמים אחרים. כאן לא נגרמים לדעתי נזקים כאלה ולכן הדיון לא מגיע כלל לשאלה של ההשפעה היחסית.
ג. לא. לדעתי לא ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% כי בעבודה נגרמים נזקים בלתי הפיכים שתורמים לפגיעה באספקת הדם של עצם הלונטום. "

5. לאחר קבלת תשובות לשאלות ההבהרה של ד"ר אנג'ל, ביקש התובע למנות מומחה נוסף מהסיבה שבית הדין הארצי הכיר במחלקת הקינבוק כפגיעה בעבודה.
ביוםל 17.3.19 מינתי את ד"ר גיא מורג שיחווה את דעתו וישיב לאותן שאלות שהפניתי לד"ר אנג'ל ביום 7.11.18.

ד"ר גיא מורג כתב ביום 30.5.19:

"מדובר באדון בן 40 אשר סובל מכאבים בפרק כף יד שמאל מזה מספר שנים. ב-2015 נחתך באצבע 2 כף יד שמאל ועבר קטיעה חלקית של הגליל המרוחק. בהמשך החלו כאבים בשורש היד. עבר בירור שכלל צילומים, US, בדיקת CT ובדיקת MRI של שורש היד.
לפי הממצאים הרדיולוגים ומעבר על הבדיקות במרפאת כף היד בבית חולים סורוקה ניתן לראות שסובל מתמט והרס של עצם ה-LUNATE, כנראה כתוצאה מנמק אווסקולרי, מחלה הנקראת גם KIENBOCK DISEASE.
מחלה זו מתוארת שמופיעה בין גילאים 20-40 ואחת מהסיבות הינה עבודה וויברציה של הידיים. במקרים אשר אין גורמים אחרים המחלה בהחלט מתוארת כמחלת מקצוע אצל אנשים העובדים פיזית עם הידיים.
במעבר על תיקו הרפואי של החולה בהחלט ניתן להתרשם שהמחלה קשורה לעבודתו.
לשאלות שנשאלתי התשובה היא כן לכולם. המחלה קשורה לעבודתו באופן של פדיעות זעירות ויש לעבודתו השפעה משמעותית על הליקוי של התובע.

6. ביום 23.7.19 הוריתי למומחה להשיב לשאלות ההבהרה הבאות:

"א. בסעיף 5 לחוות דעתך ציינת ש"... אחת הסיבות הינה עבודה וויברציה של הידיים" – עפ"י הספרות הרפואית הרצ"ב המסומנת א' – הסוקרת 140 מאמרים – לא הוכח קשר סיבתי חד משמעי בין רטט לבין הופעת מחלת AVN, ויתרה מכך, המקצועות המתוארים במאמרים השונים מתייחסים לשימוש במכשירים גדולים לעבודות בנייה ותשתיות ומסורים ידיניים גדולים לגיזום וכריתת עצים עם שימוש במשך שעות רבות – מה שלא מתאים לענייננו.
(1) האם יש בספרות זו כדי לשנות את חוות דעתך?
(2) אם לא – על איזו ספרות רפואית אתה מתבסס?
ב. עפ"י המאמר הרצ"ב והמסומן ב', אחת הסיבות להופעת AVN היא קיצרו מולד של עצם האונה. בחוות דעתך לא פרטת אודות תיקו הרפואי של התובע.
(1) האם קיימת אצל התובע עדות לממצא זה?
(2) האם ביררת האם קיים מידע על חבלות בשורש כף יד שמאל של התובע בעבר?
(3) ככל שהתשובות חיוביות – האם יש בכך כדי לשנות את חוות דעתך? אם לא – אנא נמק.

ג. אתה מופנה למאמר הרצ"ב והמסומן ג' לפיו לא נמצא רטט כגורם בולט להופעת מחלת AVN – האם יש במאמר זה כדי לשנות את חוות דעתך? אנא נמק.
ד. בחוות דעתך ציינת בסעיף 6 כי "במעבר על תיקו הרפואי של החולה בהחלט ניתן להתרשם שהמחלקה קשורה לעבודתו" – לא נימקת את קביעתך זו. אנא פרט ונמק אילו מסמכים או תובנות מהתיק הרפואי של התובע הביאו אותך למסקנה זו?
ה. בחוות דעתך ענית לשאלות ג' + ד' במילים "התשובה היא כן לכולם". נא מענה מפורט עם הסבר על שאלות ג' + ד' לשאלות ביה"ד הנכבד מיום 17.3.2019. בכלל זאת נא ציין מהן הפגיעות הזעירות שכל אחת הסבה נזק בלתי הדיר לתובע, ומהי השפעת העבודה על גרימת הליקוי הרפואי, כל זאת תוך הסבר מפורט ותוך הפנייה לספורת הרפואית בנושא."

7. המומחה השיב ביום 22.8.19:

"לשאלות 1 א ו-ב – בבואינו לצטט אמרים יש לצטט את הכל ולא רק את מה שמתאים. אצטט את עיקרי הדברים בנושא – מסקנות הסקירה הגדולות היו – אין מספיק עדות להוכיח או לשלול קשר סיבתי בין מחלת קינבוק וויברציות בעבודה. מאמר ש= זה כרגע אינו מוצא שמחלת קינבוק ממלאת את התנאים להיחש כמחלת עבודה אך עם זאת ממשיך המחבר ואומר – יש צורך בהמשך מחקר ברמת הוכחה גבוהה יותר כדי לקבוע האם וויברציות הן גורם סיכון. ספרות זו כרגע לא משנה דעתי אך בסוף הדוח אתן תשובה סופית כולל הכוונה לספרות אחרת.
לגבי שאלה 2 – חוות הדעת נכתבת על פי מסמכים המגיעים אלי, אין ביכולתי לבדוק תובע או לבקש דברים נוספים. ידוע כי מחלה זו נובעת מסיבות אנטומיות כאלה ואחרות ובמעבר על התיק הרפואי אני מחפש האם ציין מומחה כזה או אחר אני מניח כי הבדיקה והצילומים היו תקינים. ניתן תמיד לשלוח מבחינתי צילומים חדשים או בדיקות הדמייה שנעשו ולא רק פיענוחים – מניח כי במקרים אלו חוות הדעת אף יהיו מדוייקות יותר. ותשובה לסעיך ג – עדיין לא ונימקתי קודם.
לגבי שאלה ג – זהו מאמר הסוקר דיעות של מומחי כך יד לגבי הגורמים לקינבוק ולא מאמר שבדק את הגורמים. בנוסף כפי שאמרתי קודם – אם מצטטים אז מצטטים הכל – המשפט החשוב הוא – וויבצריות ביד נחשבות פחות (considered less likely) אצל מומחים מצרפת ומאנגליה בהשוואה למומחים בגרמניה. ממשפט כזה יהיו אנשים שיגידו שאפשר להסיק מזה שבגרמניה הוויברציות כן גורמות למחלה זו. גם אם זה לא נכון – אין הופעה אפידמית במקומות כאלה ואחרים.
בבואי לסכם נושא זה – הדיעות חלוקות לגבי הגורמים לקינבוק והיחס לעבודה עם וויברציות, אין הוכחות חד משמעיות בנושא זה ובהינתן שלא מצאתי גורם אחר אנטומי או דומה נטיתי ללכת לטובת המטופל ולכן קביעתי הייתה כפי שהייתה ובמקרה זה עדיין לא השתכנעתי אחרת.
ולשאלות שנשאלתי ועניתי שהתשובה היא כן לכולם. אינני יכול לפרט כי הן לא נשלחו אלי שוב."

8. ביום 10.10.19 הוריתי למומחה להשיב על שאלות ההבהרה הבאות:

"א. בתשובתך מס' 5 מיום 22.8.19 ציינת כי "מאמר זה כרגע אינו מוצא שמחלת קינבוק ממלאת את התנאים להיחשב כמחלת עבודה אך עם זאת ממשיך המחבר ואומר – יש צורך בהמשך מחקר ברמת הוכחה גבוהה יותר כדי לקבוע האם הוויברציות הן גורם סיכון". כלומר אין מסקנה שמחלקת הקינבוק קשורה בקשר סיבתי לעבודה ואין מסקנה שהוויברציות הן גורם סיכון למחלה הואיל ויש צורך בהמשך מחקר. לפיכך אתה מתבקש להסביר מדוע וכיצד אתה איתן בדעתך שקיים קשר סיבתי, שעה שמאמר זה (המסכם 153 עבודות בנושא – צורף כנספח א' לשאלות הקודמות) אינו תומך בכך?
ב. בתשובתך מס' 7 מיום 22.8.19 אתה מטיל ספק בקיומו של גורם הוויברציות כגורם להופעת המחלה בשל חוסר אחידות בתשובות מומחי כף היד במדינות השונות. נא הסברך כיצד תשובתך מתיישבת עם עמדתך כי במקרה הספציפי של התובע קיים קשר סיבתי?
ג. אתה מתבקש לענות על שאלה ד'. לצורך הנוחיות מובאת השאלה בשנית: בחוות דעתך ציינת בסעיף 6 כי "במעבר על תיקו הרפואי של החולה בהחלט ניתן להתרשם שהמחלה קשורה לעבודתו" – לא נימקת את קביעתך זו. אנא פרט ונמק אילו מסמכים או תובנות מהתיק הרפואי של התובע הביאו אותך למסקנה הזו?
ד. אתה מתבקש לענות על שאלה ח' עליה לא ענית כלל. לצורך הנוחיות מובאת השאלה בשנית: בחוות דעתך ענית לשאלות ג' ו – ד' במילים "התשובה היא כן לכולם". נא מענה מפורט עם הסבר על שאלות ג' ו – ד' לשאלות בית הדין מיום 17.3.19. בכלל זאת נא לציין מהן הפגיעות הזעירות שכל אחת הסבה נזק בלתי הדיר לתובע ומהי השפעת העבודה על גרימת הליקוי הרפואי, כל זאת תוך הסבר מפורט ותוך הפנייה לספרות הרפואית."

9. ביום 2.12.19 השיב ד"ר גיא מורג:

"בשאלה 1 א' הפנית אותי לתשובתי הקודמת מאוגוסט והנה היא – בבואינו לצטט מאמרים יש לצטט את הכל ולא מה שמתאים – אצטט את עיקר הדברים בנושא – מסקנות הסקירה הגדולות היו –אין מספיק עדות להוכיח או לשלול קשר סיבתי בין מחלת קינבוק וויברציות בעבודה. מאמר זה כרגע אינו מוצא שמחלת קינבוק ממלאת את התנאים להיחשב כמחלת עבודה אך עם זאת ממשיך המחבר ואומר – יש צורך בהמשך מחקר ברמת הוכחה גבוהה יותר כדי לקבוע האם וויברציות הן גורם סיכון. ספרות זו כרגע לא משנה דעתי אך בסוך הדוח את תשובה סופית כולל הכוונה לספרות אחרת. בתשובה 8 במסמך מאוגוסט סיכמתי את דעתי ואני מוסיף אותה עכשיו שוב – בבואי לסגם נושא זה – הדיעות חלוקות לגבי הגורמים לקינבוק והיחס לעבודה עם וויברציות, אין הוכח חד משמעית בנושא זה ובהינתן שלא מצאתי גורם אחר אנטומי או דומה נטיתי ללכת לטובת המטופל ולגן קביעתי הייתה כפי שהייתה ובמקרה זה עדיין לא השתכנעתי אחרת. אי לכך אינני איתן בדעתי אך בסיכום כל הדברים נראה לי שיותר הגיוני שהסיבה למחלקת הקינבוק במקרה הספציפי הזה הינו הוויברציות בעבודה גגם אם אין הוכחות חותכות לכך.
התשובה לשאלה ב' הינה אותו דבר – גם פה אצטט תשובתי הקודמת – לגבי שאלה ג – זהו מאמר הסוקר דיעות של מומחי כך יד לגבי הגורמים לקינבוק ולא מאמא שבדק את הגורמים. בנוסף כפי שאמרתי קודם – אם מצטטים אז מצטטים הכל – המשפט החשוב הוא – וויברציות ביד נחשבות פחות (considered less likely) אצל מומחים מצרפת ומאנרגליה בהשוואה למומחים בגרמניה. ממשפט כזה יהיו אנשים שיגידו שאפשר להסיק מזה שבגרמניה הוויברציות כן גורמות למחלה זו. גם זה לא נכון – אין הופעה אפידמית במקומות כאלה ואחרים. ושוב אין הוכחה חותכת כי הוויברציות גורמות למחלת הקינבוק אך יש מקומות בהם אין שום דיבה אחרת ולכן ניתן להסיק שיש קשר סיבתי.
כתשובה לשאלה ד – אנסה לענות ברור בהתייחסותי לפגיעה בעבודה אשר מוגדרת כפגעות זעירות מצטברות אני מתייחס לכל דבר אשר יכול לגרום לשוני בתפקיד. כל זעזוע או ויברציה יכולה לגרום כמו כל מכה קטנה לשינוי באספקת דם או תזוזה בין מפרקים קטנים עד כדי עומס יתר ושחירה, איננו יודעים לכמת פגיעות אלו אך כך אנו מתייחסים לזה. אחד המאמרים המעניינים בנושא נלקח דווקא מהעיתון שמוצאי ה – WHO – worls health organization – שמתייחס לפגיעות בעבודה עם מכשירים עם וויברציה ושם היחס הוא כזה שניתן להתייחס לעבודה זו כגורם לבעיות בכפות ושורשי הידיים ואף היחס למחלות הקינבוק מוזכר שם שיתכן וויברציות הינן גורם סיכון למחלה זו.
אסכם שוב שדעתי היא שהווברציה גרמה להחמרה במצב היד יכ לא מצאתי גורם אחר לכך. דעתי איננה איתנה מכיוון שאין הוכחות חד משמעיות לכך שוויברציה הינה גורם מובהק בהיווצרות מחלת הקינבוק ובהרבה מקומות מצויין כי איננו יודעים בוודאות את הסיבה אך עם זאת להרגשתי נטיתי לטובת התובע. "

10. לאחר קבלת התשובות של ד"ר מורג ולבקשת ב"כ הנתבע קבעתי ביום 27.1.20:
"לאחר שבחנתי את הבקשה והתגובה, לאור התשובות של המומחה ולפיהן דעתו אינה איתנה באופן חד משמעי והסבריו שאין הוכחות חד משמעיות לכך שווברציות הן גורם מובהק בהיווצרות מחלקת הקינבוק, החלטתי למנות מומחה נוסף וזאת בהתאם להנחיית נשיאת בית הדין הארצי לעבודה בעניין מינוי מומחים רפואיים."

11. מיניתי באותו יום את ד"ר ארז אבישר כמומחה נוסך שיענה על אותן שאלות מהחלטה מיום 7.11.18.

12. ביום 4.2.20 השיב ד"ר אבישר:

"מהרשומה הרפואית שהוצגה בפני עולה כי התובע מר אבו רזק סלמאן סובל ממחלת קיינבוקס בשורש יד שמאל, ידו השלטת.
מחלת קיינבוקס או osteonecrosis of lunate - היא מחלה של עצם הלונייט אחת מעצמות קטנות של שורש היד. המחלה שכיחה בגברים בגילאים 20-40.
המקור למחלה ומהלך הטבעי של המחלה אינו ברור דיו. מייחסים את המחלה למצבים של פגיעה באספקת הדם לעצם הלונייט, פגיעה ליגמנטורית, שברים בעצם הלוונטי.
מחלת קיינבוקס נמצאת באסוציאה למספר בעיות רפואיות כגון סקלרודרמה, אנמיה חרמשית, זאת ושימוש בסטרואידים. ככה"נ הסיבה למחלת קיינבוס הינה מולטיפקטוראלית (רבת משתנים). קיימת מחלוקת לגבי הקשר בין גובה עצם האולנה למחלת קיינבוקס, מבנה הלונייט ומבנה עצם הרדיוס.
מחלת קיינבוקס קיימת גם בילדים אם כי בשכיחות נמוכה.
בקשר בין משלח יד למחלת קינבוקס אינו מבוסס בספרות המקצועית.
בעבודתו של stahl שפורסמה ב BMJ אשר סקרה את הקשר בין משלח יד בכלך וויברציה בפרט למחלת קינבורס על סמך l52 עבודות, מסקנת החוקרים הייתה כי אין קשר סיבתי בין משלח יד למחלת קיינבוקס וכי אין לכלול את מ חלת קיינבוקס כמחלת מקצוע ב – intenational Labour Organizition.
לסיכום – לאור הידע הרפואי בתחום הגורמם למחלת קינבוקס ותאור אופי עבודתו של התובע אני סבור כי אין קשר סיבתי בין מחלת קיינבוקס למשלח ידו. "

13. התובע בסיכומיו ביקש להכיר בתביעה מאחר שלטענתו מדובר באסכולה רפואית וכפי שבית הדין לארצי לעבודה הכיר במחלת הקינבוק כפגיעה בעבודה בדיון מט/ 56-0 ג'רפי נגד המוסד לביטוח לאומי הרי שמדובר באסכולה רפואית ושיש מחלוקות בין אסכולות יש להעדיף את האסכולה המקלה עם המבוטח.
ב"כ הנתבע טענה בסיכומיה שאין די בכך שבית הדין הארצי הכיר במקרה מסוים במחלת הקינבוק כפגיעה בעבודה כדי לקבוע שמדובר באסכולה רפואית. לטענתה אין מדובר באסכולה ואף המומחה ד"ר מורג כתב שאינו איתן בדעתו לגבי הקשר הסיבתי ועל כן יש לדחות את התביעה.

14. על מנת להוכיח אסכולה רפואית יש להוכיח קיומה של אסכולה ואין די בכך שבית הדין הארצי הכיר במחלה מסוימת כפגיעה בעבודה כדי להוכיח אסכולה רפואית. כל תיק נבחן לפי נסיבותיו והעובדות הרלוונטיות לו. הפסיקה קבעה כיצד יש להוכיח אסכולה רפואית ואין מדובר במקרה בו בית הדין הכיר במחלה מסויימת כפגיעה בעבודה.
כאמור שני המומחים ד"ר אנג'ל וד"ר אבישר קבעו שאין קשר סיבתי בין הפגיעה לבין עבודת התובע. ד"ר מורג קבע אמנם שקיים קשר סיבתי והמליץ על קבלת התביעה אולם הוא לא צירף ספרות רפואית התומכת בעמדתו שסותרת את הספרות הרפואית שהוצגה לו בשאלות ההבהרה.
בסיפת תשובה 5 לשאלות ההבהרה כתב שבסוף הדוח ייתן תשובה סופית כולל הכוונה לספרות אולם לא צורפה כל ספרות ואף השיב בתשובה 5 שהוא מסכים שבמאמר שצורף לשאלות ההבהרה נקבע שאין עדות להוכיח או לשלול קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין וורבציות בעבודה שכותב המאמר לא מוצא שמחלת התובע ממלאת את התנאים להיחשב כפגיעה בעבודה. עם זאת, המומחה לא הסביר מפני מה מסקנתו הייתה שונה מהקביעה במאמר.
זאת ועוד, ד"ר מורג מסכים שאין הוכחות חד משמעיות בנושא זה וכתב: "ובהינתן שלא מצאתי גורם אחר אנטומי או דומה, נטיתי ללכת לטובת המטופל". כלומר המומחה הסכים שאין קשר סיבתי על פי הספרות המדעית בין המחלה ממנה סובל התובע לבין ווברציות ובכל זאת קבע קשר סיבתי ללא נימוק רפואי. ד"ר מורג ציין באופן מפורש שאיננו איתן בדעתו, כלומר חוות דעתו אינה מבוססת על הספרות המדעית. מקריאת חוות דעתו והתשובות לשאלות ההבהרה עולה שהמומחה הסכים שאין הוכחה לקשר הסיבתי בין הווברציות לבין המחלה אך בכל זאת קבע קשר סיבתי מהסיבה שאינו יודע מה הסיבה למחלה. כיום מיניתי מומחה נוסף שלישי לאור התשובות של ד"ר מורג מאחר שקבע שחוות דעתו אינה איתנה ולא הסביר מפני מה קושר קשר סיבתי, כאמור המומחה השלישי התבסס על ספרות רפואית וקבע שעל פי הספרות הרפואית המסקנה שאין קשר סיבתי בין משלח יד לבין מחלקת הקינבוקס.

15. חוות הדעת של ד"ר אבישר מבוססת על ספרות רפואית. החלטתי לאמץ אותה. אין מקום לקבל את המלצתו של ד"ר מורג שהתבסס על תחושה ואף קבע שאין כתב שאין הוכחה חותכת שוורבציות גורמות למחלת הקינבוק.

16. לאור האמור דין התביעה להידחות. אין קשר סיבתי בין מחלת התובע לתנאי עבודתו. לא מצאתי סיבה משפטית או עובדתית לסטות מחוות הדעת המנומקת של ד"ר ארז אבישר. כאמור קיימות שתי חוות דעת המצביעות על היעדר קיום קשר סיבתי לעומת חוות דעת אחת שאמנם המומחה קובע שיש קשר סיבתי אך כותב שאינו איתן בדעתו.
אין מקום להחיל את הכלל כפי שביקש התובע שיש להעדיף את חוות הדעת המטיבה עמו מאחר שחוות דעת זו אינה מבוססת.

17. התביעה נדחית. אין צו להוצאות.

18. פסק הדין ניתן כדן יחיד לאור ההחלטה מיום 22.3.18.

19. זכות ערעור כדין.

ניתן היום, ז' אדר תש"פ, (03 מרץ 2020), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.