הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה באר שבע ב"ל 42887-12-18

לפני: כב' השופט יוסף יוספי

התובע:
ולדיסלב חיזקיהו
ע"י ב"כ: עו"ד אמיר קמינצקי

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד מורן קונביסר

החלטה

1. הנני ממנה את ד"ר ציון עידו מומחה לאורתופדיה למומחה – יועץ רפואי מטעם בית הדין על מנת ליתן חוות דעת ולענות על השאלות שיפורטו להלן, כאשר הבסיס העובדתי למתן חוות הדעת יפורט להלן.

2. העובדות עליהן יסתמך המומחה

א. התובע יליד שנת 1961.

ב. התובע החל לעבוד כמפעיל משנת 1983 במשך כל ימות השבוע במשמרות.

ג. התובע פעל במסגרת עבודתו לשחרור סתימות בצינורות. פעולה זו בוצעה לאורך כל שנות עבודת התובע באמצעות מוט ברזל שמשקלו 3-6 ק"ג, בו היכה התובע בעוצמה בצינורות, עת החזיק במוט מעל הכתף וזאת כדי לשחרר סתימות. המדובר בפעולה המצריכה את הרמת המוט ומתן חבטה היוצרת התנגדות והחזר של המוט. מדובר בפעולה שנעשית בתדירות משתנה , אך היא נעשית ברובן המוחלט של המשמרות באופן דומה חוזר ונשנה, והיא גם פעולה מרכזית ועיקרית החוזרת על עצמה במסגרת עבודת התובע לאורך שנים ארוכות.
המדובר בפעולה הכרוכה בהרמת המוט ומתן חבטות לצינורות המובילים חומרים שונים, וזאת במשך 15 דקות עד 40 דקות ברצף פעמיים עד שלוש בממוצע במשמרת. לעיתים מדובר בסתימות גדולות ולעיתים בסתימות קטנות שקורות בכל משמרת, ופעם בשבוע לערך מתקיים שחרור סתימה שאורך עד 4 שעות.

ד. עסקינן בפעולה שהצריכה הרמת המוט לגובה 2.5-3 מטר כדי להכות בצינורות. פעולה זו של התובע מתבצעת בעיקר בבוקר , אך גם במשמרות צהריים ולילה יש תקלות, אם כי הפעולה של החבטה מתבצעת אז בתדירות נמוכה יותר. התובע היה מקפיד שלא יהיו סתימות, ופעל למניעתן באמצעות פעולת החבטה עם המוט, פעולה שלעית ים ארכה בין שעה לשעה וחצי. מדובר בפעולה שנעשתה באותו מנגנון, במסגרתה היכה התובע באמצעות מוט שמשקלו נע בין 3 ק"ג ל-6 ק"ג, כאשר כל פעולת חבטה בצינורות אורכת בין רבע שעה ל-40 דקות פעמיים עד שלוש בממוצע במשמרת. לעיתים כשמדובר בתקלות קטנות אז משך הפעולה קצר יותר אך היא מתבצעת בתדירות גבוהה יותר. מנגד, לעיתים אורכת הפעולה כשעה עד 4 שעות לשם שחרור סתימה גדולה. יצוין, כי גם פעולת המניעה או השחרור של סתימה, שנעשית במשך רבע שעה עד 40 דקות, משמעותה ביצוע של תנועת ההנפה והחבטה בצינור ות במשך עשרות פעמים מדי פעם.

3. המומחה מתבקש לענות על השאלות הבאות

א. מהו ליקויו של התובע בכל הנוגע לכתפו השמאלית ולצווארו ?

ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל? דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.

ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו? (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

4. החומר שיועבר למומחה

החומר הרפואי המצוי בתיק.

5. המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים בדואר רשום עם אישורי מסירה, במקביל להעברת החלטה זו והחומר הרפואי הקיים בתיק למומחה.

6. המומחה מתבקש להגיש חוות דעתו לבית הדין תוך 30 ימים מיום קבלת החומר ולא יאוחר מיום 10.6.20.

7. לעיון ביום 11. 6.20.

ניתנה היום, י"ג אייר תש"פ, (07 מאי 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.